גל גירוש מ - Kolo, גטו, פולין ל - Posen "Eichwald", מחנה, פולין ב- 06/1941

ביוני 1941 יצאו מקולו שלושה שילוחים של גברים יהודים לשני מחנות עבודות כפייה הסמוכים לפוזנן – שטיינק (Steineck, [קז'יז'ובניסקי, Krzyżowniki]) ואייכוולד (Eichwald [דמבייץ, Dębiec]). השילוח הראשון ובו 210 גברים נשלח לשטיינק ב-18 ביוני, השילוח השני ובו כ-250 גברים יצא ב-20 ביוני לאייכוולד, והשילוח השלישי יצא כמה ימים לאחר מכן, ובו שאר המגורשים – כמה עשרות – שהיו אמורים להישלח בשילוח הראשון.
על פי עדות אברהם הרפ (Abraham Harap), עד מרכזי מקולו שגורש בשילוח השני, הגברים היהודיים רוכזו ב-16 ביוני בחצר משרד העבודה (Arbeitsamt), נרשמו שם ואז הורשו לחזור לבתיהם.
ב-18 ביוני הגיע למקום פריץ נוימן (Fritz Neumann), ראש המשרד להנדסה אזרחית (Leiter des Tiefbauamtes) בפוזנן ודמות מרכזית בגירוש היהודים מן הוורטגאו לכמה ממחנות עבודות הכפייה, שאף היה האחראי להם. את נוימן ליוו כמה אנשי שופ"ו (המשטרה העירונית, Schutzpolizei, Schupo) וכמה משאיות. הם דרשו מן הקהילה היהודית לספק להם 300 גברים כשירים לעבודה. הקהילה אספה 210 גברים צעירים, עניים ורווקים שלא היו להם קרובי משפחה, ואלה גורשו למחרת לשטיינאק. על פי מקור אחר, אותם 210 גברים צעירים גורשו בשילוח שיצא ב-18 ביוני ובו 500 גברים בסך הכול, לאחר שהם רוכזו בקולו לקראת שילוחם לשטיינק. עם זאת, ייתכן שגם שילוח זה היה למעשה חלק משילוח גדול יותר, ובו גורשו 1,040 יהודים מדוברה (Dobra), טורק (Turek) וקולו לשטיינק, שילוח שתיאר יעקבס בנימין (Jacobs Benjamin) מדוברה בעדות לאחר המלחמה, אם כי על פי דיווחו השילוח יצא במאי 1941....