שילוח V מ - Lodz, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 26/02/1942

שלושה ימים לפני מועד הגירוש קיבלו רוב המגורשים הודעות בדואר על מקום כינוסם. בשילוח שיצא ב-26 בפברואר 1942 וכונה "טרנספורט V" היו 979 יהודים שנועדו להישלח מן הגטו. ידוע שברשימת הגירוש נכללו אסירים שישבו בכלא בגטו, מקבלי קצבת סעד, פועלי ביוב ו"אנשים מזיקים מבחינה חברתית", כגון מלשינים ידועים. הרשימה, שכותרתה "טרנספורט V, 26.2.1942", השתמרה באופן חלקי בלבד: שני דפים כתובים בכתב יד ובהם 120 שמות (שמות פרטיים ושמות משפחה) וכתובותיהם (שם הרחוב ומספר הבית). אין מידע נוסף על הקורבנות ברשימת הגירוש.
לא ידוע בוודאות לאילו נקודות כינוס זומנו המגורשים בשילוח זה, אבל אפשר להניח שלפחות באחת משלושת נקודות הכינוס המוכרות מגל הגירושים הראשון השתמשו הגרמנים גם בגל גירושים זה – מבנה בית הספר ברחוב מלינרסקה (Młynarska מילגאסה, Mühlgasse; אתר הכינוס ברחוב שקלנה Szklana טרדלרגאסה, Trödlergasse, סמוך לכלא המרכזי; אתר הכינוס במרישיןMarysin ). וכן להלן נערך רישום ראשוני, והמגורשים נדרשו למסור את כרטיסי הקיצוב שלהם. הפעם לא הותר להם לקחת מטען או כסף, אם כי הסופר היהודי-אוסטרי אוסקר רוזנפלד (Oskar Rosenfeld, גורש לגטו לודז' בנובמבר 1941) כתב ב-25 בפברואר שהיו "שילוחים נוספים עם (היתר לקחת מטען אישי עד) 12.5 ק"ג והקצבה אישית של 10 רייכסמארק". רוזנפלד הוסיף שהמשטרה היהודית פרצה לבתיהם של מיועדים לגירוש שלא התייצבו בנקודת הכינוס ומנעה מהם לקחת עימם חפצים שונים. יהודים שהגיעו לנקודת הכינוס עם תרמילים או תיקים נאלצו להשליכם. כמה מן הילדים שנועדו לגירוש התגלו קפואים למוות בחדריהם.
רוב המגורשים נדרשו ללכת ברגל מנקודת הכינוס אל תחנת הרכבת ברדוגושץ (Radogoszcz [רדגסט, Radegast]), שכונתה האומשלגפלאץ (Umschlagplatz) של לודז' ושכנה מצפון-מזרח מחוץ לגדר הגטו. בזיכרונות שכתב אחרי המלחמה סיפר ישראל טבקסבלט (Izrael Tabaksblat) על ה"יאוש העמוק" שחולל חידוש הגירושים בפברואר: "מראה זה של קבוצות גברים, נשים וילדים, בבלויי סחבות, רועדים מקור, צועדים ברחובות הגטו לכיוון מרישין, זעזע אנשים, במיוחד מפני שההפסקה בגירושים – מסוף ינואר עד 22 בפברואר – נתפסה כסימן לעצירת הגירושים, לפחות לחודשי החורף. עכשיו הרגישו האנשים שהם עומדים לקראת חיסול סופי של הגטו"....