שילוח 474 מ - Glowno, מחנה, פולין ל - Bielefeld, Bielefeld (Minden), Westphalia, גרמניה ב- 06/04/1940

הקבוצה השנייה נועדה לצאת מגלובנו, והיא כונתה "קבוצת שילוח יהודים מס' 474" (Judentransportgruppe No. 474). על פי רשימת ה-UWZ, גורשו בה 19 משפחות ובהן 50 גברים ונשים בני 50–65. כמעט מחציתם (24) הגיעו מן העיר שנלנקה (Schönlanke), המרוחקת כ-22 ק"מ משניידמיל; כמה מן המגורשים לא השתייכו לקבוצת המגורשים משניידמיל. לפי פרוטוקול מפגישת הנציגות הארצית עם ד"ר יגוש ב-1 באפריל 1940, קבוצה זו הוקמה לאור התקווה שעדיין יוכלו להגר. לכל המגורשים היו קרובי משפחה בארצות שונות שהיו מוכנים לערוב להם.

ב-6 באפריל 1940 בשעה 5:00 בבוקר יצאה הקבוצה באוטובוס בדרכה אל העיר בילפלד (Bielefeld) שבצפון ריין-וסטפליה, בחלקה המערבי של גרמניה. מסלול נסיעתה המדויק אינו ידוע. המרחק בין פוזנן לבילפלד הוא כ-700 ק"מ, והנסיעה – תלוי במסלול המדויק – יכלה להימשך כיומיים. סביר מאוד שכך היא אכן נמשכה, שכן האוטובוס נשלח תחילה לברלין לאסוף 11 מן הגברים והנשים הקשישים והחלשים ביותר שהוגדרו לא כשירים לעבודת כפייה. שאר המגורשים הגיעו למחנה החינוך-מחדש היהודי (Jüdisches Umschulungslager) בבילפלד, ששכן בשלוסהוף (Schlosshof) 73א, וכונה גם מחנה עבודה שלוסהוף (Arbeitseinsatzstelle Schlosshof), אם כי למעשה הוא היה מחנה עבודת כפייה שהוקם בידי הגסטפו המקומי....