גל גירוש מ - Kowale Panskie, גטו, פולין ל - Mogilno, מחנה, פולין ב- 05/1942

בחודשים מאי-יוני 1942 ערכו השלטונות הנאציים לפחות שלוש אקציות של יהודים מאותם כפרים. צעירים וצעירות נלקחו לכמה מחנות עבודות כפייה בקרבת פוזנן (Poznań [פוזן, Posen]) ומוגילנו (Mogilno) והועסקו בהנחת מסילות ברזל, בסלילת כביש מהיר ובעבודות שונות שיזמו הגרמנים לפיתוח מודרני של פוזנן, בין היתר על ידי הרחבת השטחים הירוקים בעיר. יהודים רבים ניסו לברוח או להסתתר במהלך האקציות הללו אך רובם נתפסו. מעדויות שמסרו יהודים מטורק ומסביבתה לאחר המלחמה נראה שהיו שלושה שילוחים: בשילוח הראשון גורשו גברים בלבד, בשילוח השני גורשו נשים בלבד, ובשילוח השלישי גורשו גם גברים וגם נשים.
לשילוח הראשון קבעו הגרמנים מכסה של כ-400 גברים יהודים. על פי יהושע אייבשיץ (Yehoshua Eibeshitz, יליד 1916), הגיע שילוח זה בסופו של דבר למחנה עבודת הכפייה בשוונינגן (Schwaningen). באוטוביוגרפיה שכתב לאחר המלחמה תיאר אייבשיץ בפירוט את האירועים שהתרחשו במהלך חג השבועות: באמצע תפילתו הגיעה אליו השמועה שהגרמנים מחפשים יהודים. הוא ניסה להסתתר אך נתפס ונלקח ל"חור קטן ומלוכלך" כלשונו, ונכלא שם לצד יהודים אחרים. למחרת בבוקר, בשבת, אולצו האסירים ללכת ברגל לתחנת הרכבת בטורק, המרוחקת כ-20 ק"מ משם.
בטורק העלו ז'נדרמים גרמנים את היהודים לקרונות בקר, ושם הם פגשו יהודים מכפרים אחרים של הגטו ה"כפרי". במהלך הנסיעה שמרו עליהם ז'נדרמים חמושים. אייבשיץ הוסיף שהרכבת יצאה מן התחנה בשעה 12:00, ושכעבור שבע שעות הגיעה לקליש (Kalisz] Kalisch]); בדרך כלל נסיעה זו נמשכת רק שלוש שעות וחצי. בקליש סידרו השוטרים הגרמנים את האסירים בטור, הובילו אותם למבנה בית ספר וכלאו אותם שם. בדרך לבית הספר הצליחו היהודים לשוחח עם תושבים מקומיים, וכשהם היו כלואים שם שלוש נשים יהודיות הביאו להם מזון....