שילוח מ - Turek, גטו, פולין ל - Kowale Panskie, גטו, פולין ב- 02/10/1941

כרבע מ-4,000 יהודי נפת טורק התגוררו בעיר טורק עצמה. ב-13 בדצמבר 1939 גורשו כמה מאות מהם מן העיר טורק ומסביבתה הקרובה לתחומי הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement) (אזור מרכז פולין שנכבש בידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך). בפברואר 1940 הוקם גטו בשניים מרחובות טורק, ובחודש יולי באותה שנה הוכרז רבע מאזור רחוב וידה (Wide) כגטו, וכעבור זמן קצר גורשו ממנו צעירים יהודיים למחנה עבודת כפייה בקרבת פוזנן (Poznań [פוזן, Posen]). חיסול הגטו החל ב-1 באוקטובר 1941, ערב יום כיפור, בפיקודו של קצין הס"ס גיאורג גלאושטיין (Georg Glaustein).
בזיכרונותיו כתב שמואל גלובה לאחר המלחמה שגרמני אתני אחד, שהיה אחראי על החקלאות בנפת טורק, בא בערב יום כיפור לראש היודנראט בטורק, הרש (הירש) זימנבודה (Hersz [Hirsch] Zimnawoda), וסיפר לו שכל היהודים אמורים לעבור להיידמילה ושאיש מהם לא ייפגע. היהודים ארגנו ועדה שנועדה לארגן את הגירוש לגטו ובה השתתפו פליטים מברודזב, מדוברה, מאונייוב, מטולישקוב ומפנצ'נייב (Pęczniew).
ביום כיפור עצמו, ב-2 באוקטובר 1941, גורשו כל היהודים מגטו טורק לקובלה פנסקייה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום לטורק, ורובם נשלחו לכפר מלודז'יאנוב (Młodzianów), שנכלל בתחומי הגטו. כך תיאר גלובה את השילוח: "למחרת בבוקר באו איכרים עם עגלות. הועלינו עליהן עם כל חפצינו, על פי פקודת הגרמנים שהתירה לנו לקחת הכול [...] קרוביי ואני הועברנו למלודז'יאנוב ואני מוניתי שם ל[זקן] הכפר"....