שילוח מ - Dabie, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 18/12/1941

ב-14 בדצמבר 1941 הודיע ראש העיר הנאצי פלנברג ליוזף דיאמנט שהגטו יחוסל ושהיהודים עתידים להישלח ל"מזרח". ז'נדרמים גרמנים הקיפו כ-900 יהודים בכיכר העיר – כ-200 יהודים אחרים הצליחו לברוח לפני כן – וסגרו אותם בבניין התיאטרון המקומי ובכנסייה הקתולית. היהודים הוכו והושפלו. למחרת בבוקר גורשו רק שישה צעירים שנראו בריאים וחזקים למחנה ההשמדה חלמנו כדי לחפור עוד בורות גדולים לקבורה המונית של יהודי קולו – האחרונים שבהם הומתו במשאיות גז ב-12 בדצמבר. כל שאר היהודים העצורים שוחררו ונשלחו לבתיהם ללא הסבר. שלושה ימים אחר כך, ב-17 בדצמבר 1941, חזר התהליך על עצמו: ז'נדרמים גרמנים לקחו את היהודים בכוח מבתיהם ואילצו אותם להיכנס למבנה התיאטרון המקומי ולכנסייה הקתולית, והעצורים נאלצו לשהות שם בלילה ללא מזון או מים.

למחרת, ב-18 בדצמבר 1941 בשעת בוקר מוקדמת, הגיעו משאיות לכניסת התיאטרון. כבשי המשאיות הורדו, והיהודים – ובהם הרב האחרון של דמביה, יעקב אוארבך (Jakub Auerbach) – הועלו אליהן בקבוצות של 60–80 איש ונשלחו למחנה ההשמדה חלמנו (קולמהוף, Kulmhof). היהודים שהיו עצורים בכנסייה נשארו שם, נדרשו להשאיר את חפציהם, וגורשו למחרת, ב-19 בדצמבר....