שילוח מ - Klodawa, Kolo, Lodz, פולין ל - Gross Kruscha, מחנה, פולין ב- 18/10/1940

ניצולה מקלודבה, פאולה קמפינסקי (Paula Kempinski) לבית ציזלינג (Zysling; נולדה ב-10 במרס 1924), סיפרה בריאיון ב-11 בדצמבר 1995, שכ-75 צעירות יהודיות בנות 15 ומעלה – הן נבחרו מרשימת תושביה היהודים של העיר – נלקחו באכזריות מבתיהן בגטו קלודבה ביום השני של חג הסוכות, ב-18 באוקטובר 1940, בשעה 3:00 בלילה. ז'נדרמים גרמנים ריכזו אותן בכנסייה מקומית עד הבוקר, ואז לקחו אותן במשאיות לתחנת הרכבת. מן התחנה הן הוסעו בקרונות בקר כ-80 קילומטרים למוגילנו (Mogilno), ליד אינוברוצלב . בתחנת הרכבת במוגילנו חולקה הקבוצה, ו-13 צעירות מקלודבה הועלו למשאית והוסעו לחווה סמוכה בוויילקה קרושה (Wielka Krusza). זו הייתה חווה גדולה בבעלות פולנית שהקיפה כ-3,000 דונם אדמה, אך הגרמנים החרימו אותה ובאוקטובר 1940 החלה החווה לפעול כמחנה עבודה לצעירות יהודיות בהנהלה גרמנית (Gutsverwaltung Gross-Kruscha). שני גברים, גרמני ומנהל העבודה הפולני של החווה, לקחו את הנשים במשאית כ-30 קילומטרים מתחנת הרכבת למחנה. כשהגיעו למחנה שמעו הצעירות שהנשים האחרות שהיו אתן בשילוח מקלודבה נשלחו ל"קלייקרושה" (Kleinkruscha [קייזרטל, Kaisertal; קרושה פודלוטובה, Krusza Podlotowa]), אלא שאין כל תיעוד למחנה כזה ואין עדויות ניצולים ממנו. 13 הצעירות מקלודבה הצטרפו ל-12 צעירות יהודיות אחרות במחנה גרוס קרושה (Gross Kruscha). הן חיו בתנאי מגורים בסיסיים מאוד ואולצו לעבוד בשדות. מי שלא יכלה לעבוד הוכתה. פאולה קמפינסקי סיפרה שבמקום שהו גם פולניות, אלא שהן זכו לתנאים טובים יותר. כשהמחנה חוסל באוגוסט 1943 הועברו 25 הצעירות היהודיות מגרוס קרושה לאושוויץ....