גל גירוש מ - Klodawa, Kolo, Lodz, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 09/01/1942

ביום שישי, 9 בינואר 1942, נכלאו כל יהודי קלודבה בכנסייה שבעיר בידי השופ"ו (המשטרה הסדירה, Schutzpolizei, Schupo). כ-40 גברים, נשים וילדים הצליחו לברוח, ובהם אשר טאובה (Uszer Taube), אשתו ובתו, משפחת גרונפלד (Grunfeld) וגולדה טבצ'ינסקה (Golda Tabaczyńska). שמואל גרונפלד נותר בחיים אחרי המלחמה, אך לא ידוע מה עלה בגורלם של הבורחים האחרים.
למחרת בבוקר חולקו כמחצית מן הכלואים בכנסייה לקבוצות של 50 איש והועברו במשאיות לחלמנו. על כל משאית שמרו שני שוטרים סדירים. שלוש נשים נספו במהלך הגירוש לפני שהגיעו לחלמנו: שרה אלשוד (Sura Alszud) ואסתר (Estera) ורייצ'ה (Rajcze) זילברג (Zilberg). על פי עדויות של עדי ראייה פולנים מן הכפר חלמנו, המשאיות הגיעו בקבוצות ועצרו בשורה על הכביש לפני כניסתן למחנה. המגורשים שהורדו משלוש או ארבע משאיות בכל פעם הוכנסו לבניין רעוע. הם נדרשו להתפשט ובקבוצות של 30–60 איש הובלו למשאית גז. תא המשאית נאטם לחלוטין, ולאחר מכן הוזרם אליו פחמן חד-חמצני שחנק למוות את כל הכלואים בה. המשאית נסעה למחנה ביער ז'וכובסקי (Rzuchowski), שהיה חלק ממחנה חלמנו, ושם הושלכו הגופות לבורות גדולים.
על פי עדותו של "שלמק" (Szlamek, שלמה בער וינר [Szlama Ber Winer], שנודע בשם הבדוי יעקוב גרוינובסקי [Jakub Grojnowski]), שעבד בכריית קברים בחוליית העובדים במחנה, משאית הגז הראשונה ובה גופותיהם של יהודים מקלודבה הגיעה לאתר הקבורה בחלמנו בשעה 11:00 בבוקר לערך. גצל חשונסטובסקי (Gecel Chrząstowski), שגורש מקלודבה ב-2 בינואר ואולץ אף הוא לעבוד בכריית קברים, זיהה בין המתים כמה מאנשי עירו....