גל גירוש מ - Klodawa, Kolo, Lodz, פולין ל - Buchwerder Forst, מחנה, פולין ב- 06/1941

במהלך קיץ 1941 גורשו כמה אלפי גברים ונשים יהודים ממחוז (Landkreis) ורטבריקן (Wartbrücken) למחנות עבודות כפייה ליד פוזנן ואינוברוצלב (Inowrocław [הוהנזלצה, Hohensalza]), ורובם נספו בהם. שילוחים אלו היו כנראה חלק מגל שילוחים בוורטלנד שאולי נבע מפלישת גרמניה לברית המועצות ב-22 ביוני ולמאמץ הלחימה. יהודים גורשו מקלודבה (Kłodawa [טונינגן, Tonningen]) ומסומפולנו (Sompolno [דוייטשנאק, Deutscheneck]), וכן מגטאות איזביצה קויַווסקה (Izbica Kujawska [מיהלנטל, Mühlental]), דומביה (Dąbie [אייכשטט, Eichstädt]) וקולו (Koło).
בתחילת המלחמה היו היהודים כמעט שליש מ-4,000 תושבי העיירה קלודבה; הגרמנים כבשו את העיר בספטמבר 1939 וקראו לה בשם הגרמני טונינגן. לאחר שב-1940 נמלטו כמה עשרות יהודים לגנרלגוברנמן נותרו בעיר כ-1,100 יהודים.
ב-6 ביוני 1941 גורשו 150 גברים יהודים מקלודבה לגטו קולו (שנקרא גם ורטבריקן, Wartbrücken) ונכלאו שם שבועיים. הם שולחו ב-20 ביוני ברכבת לתחנה הסמוכה לנובי טומישל (Nowy Tomysl [נויטומישל, Neutomischel]), והובלו משם ברגל כ-12 ק"מ למחנה העבודה בולביצה (Bolewice [בוכוורדר, Buchwerder/בולביץ, Bollwitz]). שבועיים אחר כך הגיעה לבולביצה קבוצת גברים יהודים נוספת מגטו קלודבה....