שילוח מ - Babiak, Kolo, Lodz, פולין ל - Bugaj, גטו, פולין ב- 02/10/1940

ב-2 באוקטובר 1940 גורשו כל 240 יהודי בביאק – כ-50 משפחות ובהן גברים, נשים וטף – לבוגאי ונוביני ברדובסקיה. באותו יום גורשו לגטו עוד 560 יהודים מן העיירה קולו (ורטבריקן, Warthbrücken).
ב-19 באוקטובר 1940 כתבה הקהילה היהודית בקולו מכתב לארגון הג'וינט בוורשה, ובו הודיעה שלאחר הגירוש ב-2 באוקטובר התגוררו בבוגאי כ-900 יהודים. למגורשים הובטחה עבודה ביער, והודגש שהם "כשירים לעבודה", אבל גם כעבור שבועיים לא היו למגורשים אמצעי פרנסה. ראש הקהילה היהודית ביקש עזרה בשיפור התנאים הסניטריים שלהם וסיוע בחלוקת כסף ובגדים למגורשים. את מכתבו סיים בבקשה מן הנמען לשים לב לגורל המגורשים. המכתב התקבל במשרדי הג'וינט ב-22 באוקטובר 1940.
ב-13 בינואר 1942, כשחוסל הגטו, אותם יהודים מבביאק שהוגדרו "כשירים לעבודה" ולפיכך לא גורשו לפני כן, גורשו למחנה המוות חלמנו ונרצחו שם.