ביומנו של הרב אהרונסון דווח ב-19 במרס 1942 על השילוח הראשון מסוגו (מתוך שישה) ובו מספר קטן של אסירים. אהרונסון סיפר כי הגסטפו (הכוונה הייתה כנראה לאס.אס) ערך רשימה לפני הסלקציה והודיע לאסירים שנבחרו כי הם מועברים לבית חולים ואחר כך למקום ובו תנאי עבודה משופרים וקלים יותר.
בהודעת האס.אס לא הוזכר יעד. עם זאת, הרב אהרונסון הניח כי היעד יהיה חלמנו, על סמך היכרותו העמוקה עם האזור (הוא עשה שנים אחדות בקונין ובסביבתה), ועל סמך דיווח של אדם שברח מחלמנו. אברהם כהן (Cohen או Kohn), תושב סניקי אף הוא, סיפר לאהרונסון בינואר 1942, כלומר לפני גירושו של אהרונסון לצרקוב, כי יהודים מקומיים רבים מומתים בגז בחלמנו והסביר לו כיצד פועל מחנה ההשמדה.
הפרטים המופיעים ביומנו של אהרונסון שנכתבו באביב 1942 והעולים בקנה אחד עם הידע המוכח על חלמנו, שאותו כינה ביומנו "גיא צלמוות", יכלו להילמד רק מפי עד ראייה. מקור המידע אכן היה אדם בשם מיכל פודחלבניק (Michał Podchlebnik) שפגש את כהן בגוסטינין זמן קצר אחרי בריחתו מחלמנו. פודחלבניק, יהודי מהכפר בוגאז' (Bugaj [בוגיטן, Bugitten]) שבנפת ורטבריקן (Landkreis Warthbrücken), שגורש לחלמנו (כנראה ב-10 בינואר 1942), נבחר בסלקציה לשרת בקומנדו היער (Waldkommando), יחידת חופרי קברים שחפרה את הבורות שבהם נקברו קורבנות משאיות הגז. הוא היה אחד משלושה אסירים שעליהם ידוע כי ברחו מאזור קברי האחים אל היער הסמוך ושימש עד מפתח במשפטי חלמנו ב-1945 שבהם הועמדו לדין אנשי אס.אס לשעבר מיחידת המשימה המיוחדת קולמהוף....