בין 2 ל-14 בדצמבר 1939 גורשו מן העיר קליש לגנרלגוברנמן כ-16,000 יהודים בעשר רכבות לפחות. לוחות הזמנים והשילוחים במהלך ה-Nahplan הראשון הורכבו בשיתוף עם משרד הרכבת (Reichsbahndirektion) בפוזנן (Poznań [פוזן, Posen]) וההנהלה הכללית של רכבת המזרח (Generaldirektion der Ostbahn [Gedob]) בקרקוב (Krakow, Krakau). משרדי הרכבות בפוזנן ובקרקוב סיפקו את הרכבות המיוחדות (Sonderzüge) לגירוש היהודים. הגירושים נוהלו, תוכננו ובוצעו בידי כמה מאנשי ה-RSHA. אלברט ראפ (Albert Rapp), מפקד ה-SD (שירות הביטחון, Sicherheitsdienst) בפוזנן, היה אחראי לגירושים מן הוורטלנד בהיותו כפוף לקופה. בקליש עצמה בידי ראש עיריית קליש, ולטר גרבובסקי (Walter Grabowski), ונציב נפת קליש (Landrat), הרמן מרגרף (Herrmann Marggraf).
בהנחיות לגירוש שפורסמו מטעם הימלר והועברו בנובמבר 1939 על ידי וילהלם קופה (Wilhelm Koppe), המפקד העליון של הס"ס והמשטרה (HSSPF - Höherer SS- und Polizeiführer) בוורטגאו אל הנאצים המעורבים בפעולה, נקבע כי המגורשים אחראים בעצמם לקחת כמות מספקת של מזון לתקופת הכינוס ולנסיעה, אך איש לא אמר להם כמה זמן תימשך תקופה זו. הותר להם לקחת לכל היותר מזוודה אחת ועד 50 זלוטי במזומן לאדם (פחות ממה שהותר לפולנים).
אחד הגירושים יצא מקליש ב-11 בדצמבר 1939 ונסע יותר מ-400 ק"מ לכיוון צפון-מזרח, אל סרנקי (Sarnaki) שבמחוז לובלין....