שילוח מ - Kalisz, Kalisz, Lodz, פולין ל - Sandomierz, Sandomierz, Kielce, פולין ב- 02/12/1939

השילוח לסנדומייז' (Sandomierz [סנדומיר, Sandomir]) יצא מקליש ב-2 בדצמבר והיה אחד משני השילוחים הראשונים שיצאו באותו יום (האחר נשלח ללובלין). מספרם המדויק של המגורשים אינו ידוע: במקורות מסוימים נאמר שבדצמבר 1939 הגיעו לסנדומייז' 1,200 יהודים מקליש ומשיירדז (Sieradz [שיירץ, Schieratz)], אך יש עדויות שמהן משמע שגורשו 3,000–5,000 יהודים. דורה ורטסקה (Dora Wartska) גורשה עם משפחתה מקליש לסנדומייז' שבגנרלגוברנמן זמן קצר אחרי שילדה תינוקת, ובעדות אחרי המלחמה סיפרה שרצתה לקחת עגלה לבתה אך הגרמנים לא אפשרו זאת. המגורשים רוכזו באולם השוק שבריינק דקרטה (Rynek Dekerta, כיכר השוק של דקרט), שהיה בבעלותם של שני סוחרים יהודים: אברם (Abram) וחנוך (Henoch) שרייר (Szrajer). בין 2 ל-14 בדצמבר רוכזו רוב יהודי קליש באולם השוק. הם הוחזקו שם שבוע ואולי אף שבועיים, ואחר כך הובלו בטור רגלי אל תחנת הרכבת, שם המתינה להם רכבת שהורכבה מקרונות בקר. קרונות הרכבת נחתמו והמשיכו לעמוד כמה שעות עד שיצאו לדרכם ליעדים שונים בגנרלגוברנמן. גירושים אלה אורגנו בידי ראש עיריית קליש, ולטר גרבובסקי (Walter Grabowski), אוברשטורמפירר ס"ס טלו קלאוזה (Obersturmführer SS Telo Klause), וכמה אנשי גסטפו. על פי תיאורו של אחד המגורשים, הנסיעה לסנדומייז', ששכנה כ-370 ק"מ מקליש, נמשכה שבועיים. אף שבדרכם עברו המגורשים בין כמה כפרים ועיירות, איש מן התושבים בהם לא רצה לקבל אותם ולכן הרכבת המשיכה לנסוע בלילות, כשעמדה במקומה, היו פולנים שהביאו למגורשים מים, חלב ולחם, והם עזרו להם להחזיק מעמד. על פי דוח על גירושי Nahplan I בוורטגאו, שבעה שוטרים גרמנים ושלושים אנשי Selbstschutz (קבוצה נאצית צבאית-למחצה של גרמנים אתניים שהוכפפה לכוח מקומי של ס"ס ומשטרה) שמרו על רכבות המגורשים. בדרך ירדו השוטרים מהרכבת לבדוק את יציבותם של גשרים שהופצצו....