השילוחים הראשונים של יהודים מסלופצה (Słupca, Grenzhausen) – עיירה קטנה במחוז קונין (Konin) שבה גרו 1,426 יהודים לפני הכיבוש הגרמני – לגנרלגוברנמן בוצעו בפברואר 1940, כששני שילוחים יצאו לנייפולומיצה (Niepolomice, Niepolomitz), בוכניה (Bochnia, Salzberg) וטרנוב (Tarnów, Tarnau), שבמחוז קרקוב (Krakau/Krakow voivodeship).
ביולי 1940 פורסמה הוראה שסלופצה צריכה להיות "נקייה מיהודים" (Judenrein), ובעקבותיה נכנסו המשטרה הגרמנית ומשטרת העזר (Hilfpolizei, Hipo) – משטרת גרמנים אתניים (Volkdeuches) – לבתי היהודים בסלופצה והורו להם להתאסף בכיכר השוק באותו לילה. ליהודים הותר לקחת מטען יד בלבד.
חיים רייכהרט (Chaim Reichert) גורש בשילוח זה, ולאחר המלחמה העיד שמשפחתו התעוררה לקול דפיקות בדלת וצרחות "פתחו!" ("Aufmachen!"). כמה אנשי ס"ס נכנסו לביתם והורו לבני הבית לארוז את חפציהם האישיים בתוך עשר דקות ולעזוב את הבית. הגרמנים חיפשו בבית את כל חפצי הערך שיכלו לקחת. לאחר שהמשפחה עזבה את הבית, הגרמנים אטמו את הדלתות והכריזו שאין לאף אחד רשות לחזור פנימה....