חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
Yad Vashem logo

שילוח מ - Lodz, גטו, פולין ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 24/08/1944

Transport
תאריך עזיבה 24/08/1944
Lodz,גטו,פולין
תחנת הרכבת רדגסט
קרונות משא
Auschwitz Birkenau,מחנה השמדה,פולין

מתוך כ־206,000 יהודים שעברו בגטו לודז' (Łódź, ליצמנשטט [Litzmannstadt]) במהלך השואה, נותרו בו באחד באוגוסט 1944 רק 68,516: 40,023 נשים ו־28,493 גברים, ובהם 4,635 ילדים.[1] בחיסולו של הגטו במהלך חודש אוגוסט גורשו כמעט כולם לאושוויץ–בירקנאו (Auschwitz-Birkenau). למרות המחקר הרב בנושא, אין בידינו פרטים מלאים ומדויקים של הגירושים ההמוניים במהלך חיסול הגטו, שנמשך אולי עד תחילת ספטמבר. תבוסתה המתקרבת של גרמניה הנאצית, יחד עם חוסר הסדר ששרר בגטו בחודשים האחרונים לקיומו, השפיעו התיעוד שניהלו הן הנאצים והן היהודים.[2] המחלקה הסטטיסטית של היודנראט המשיכה לנהל רישומים עד 21 באוגוסט, אבל השילוחים הראשונים באותו חודש נרשמו בדיעבד, ברישומי 18–21 בחודש, שבהם נרשם כי בוצעו גירושים בימים 7–11 ו־13 באוגוסט, עם 12,400 יהודים.[3] מחקרנו מעלה שהשילוחים הראשונים באותו חודש יצאו מהגטו בארבעה ובחמישה באוגוסט, ולא ברור אם המחלקה הסטטיסטית רשמה תאריכים שגויים בטעות או בכוונה.[4]

לפי המחקר שלנו, הגירושים הראשונים מגטו לודז' לאושוויץ–בירקנאו במהלך חיסול הגטו היו בארבעה ובחמישה באוגוסט.[5] השמועות על יעדי הגירושים גרמו לחרדה עמוקה בקרב תושבי הגטו,[6] ורבים פחדו להתייצב לגירושים בנקודות האיסוף שנקבעו. רבים אף הכינו מקומות מסתור בגטו. הכוחות הגרמניים – הגסטפו, השופו (SCHUPO [Schutzpolizei], משטרת ההגנה) והכבאים – גילו את מקומות המחבוא פעמים רבות, והעבירו את המתחבאים לשילוחים.[7]

ב־22 באוגוסט פרסם מרדכי חיים רומקובסקי (Mordechai Chaim Rumkowski), ראש היודנרט בגטו, הודעה שקראה לתושבי הגטו להתייצב לשילוחים "כדי למנוע הפעלה של צעדי כפייה".[8] ב־24 באוגוסט הוא דיבר עם תושבי הגטו בפומבי בפעם האחרונה.[9] הוא ביקש מהם להתייצב בנקודות האיסוף במתחם בית הסוהר המרכזי של הגטו ברחוב צ'רנייצקייגו ( Czarnieckiego שניידרגאסה [Schneidergasse])  או במבנה הסמוך ברחוב צ'רייצקייגו 3, והבטיח שיסופק להם מזון בתחנת הרכבת רדגסט [Radegast] (רדוגושץ' (Radogoszcz,).[10] הגסטפו איים על היהודים שכל אלה שיישארו מחוץ לגטו צפויים לעונש מוות.[11] יעקב פוזננסקי (Jakub Poznański), שהסתתר בגטו, תיאר ביומנו את האירועים של יום חמישי, 24 באוגוסט: ...

הלינה אלצ'בסקה - גורשה מגטו לודז' לאושוויץ ב-24/08/1944