שילוח מ - Lodz, גטו, פולין ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 15/08/1944

מתוך כ־206,000 יהודים שעברו בגטו לודז' (Łódź, ליצמנשטט [Litzmannstadt]) במהלך השואה, נותרו בו באחד באוגוסט 1944 רק 68,516: 40,023 נשים וילדות ו־28,493 גברים וילדים.^[1] בחיסולו של הגטו במהלך חודש אוגוסט גורשו כמעט כולם לאושוויץ–בירקנאו (Auschwitz-Birkenau). למרות המחקר הרב בנושא, אין בידינו פרטים מלאים ומדויקים של הגירושים ההמוניים במהלך חיסול הגטו, שנמשך אולי עד תחילת ספטמבר. תבוסתה המתקרבת של גרמניה הנאצית, יחד עם חוסר הסדר ששרר בגטו בחודשים האחרונים לקיומו, השפיעו על התיעוד שניהלו הן הנאצים והן היהודים.^[2]

ב־15 באוגוסט פרסם מרדכי חיים רומקובסקי, יו"ר היודנראט בגטו, הודעה שהפצירה בתושבי הגטו להתייצב מרצונם לשילוחים כדי שיוכלו לנסוע עם בני משפחתם ועם המטען שלהם.^[3] יעקב פוזננסקי (Jakub Poznański) כתב ביומנו כמה ימים אחר כך: 

"[רומקובסקי] עודד אנשים ללכת מרצונם הטוב לבית הסוהר המרכזי [שהיה אתר הכינוס לקראת השילוחים] ברחוב צ'ארנייצקייגו (Czarnieckiego) או ברחוב קרייבצקה (Krawiecka) כדי להיכלל במשלוח ולהימנע מאי נעימות. יש כאלה אשר אומרים שלמרות העובדה שאנשים רבים התנדבו, הגרמנים המשיכו לתפוש אנשים. אחרים טוענים שרק מעטים התייצבו ולכן הם [הגרמנים] ממשיכים באקציות שלהם."^[4]...