שילוח מ - Lodz, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 20/01/1942

ועדת הגירוש קבעה שתחילה יגורשו האסירים היושבים בכלא הגטו ובני משפחותיהם, יהודים מוולוצלבק (Włocławek) ומסביבתה שהגיעו ללודז' באוקטובר 1941, קרובי משפחותיהם של יהודים שנשלחו לעבודות כפייה בגרמניה, זונות ואחרים. נקודת הכינוס נקבעה ברחוב שקלנה 7 (Szklana) , סמוך לכלא המרכזי של הגטו ברחוב צ'רנייצקייגו14-16 (Czarnieckiego), ושם נרשמו המגורשים לקראת שילוחם. הם הוחזקו יומיים או שלושה במבנה אחר סמוך לכלא המרכזי של רחוב צ'רנייצקייגו, באזור מרישין (Marysin) או במבנה בית הספר ברחוב מלינרסקה 25 (Młynarska). המגורשים נדרשו להתייצב ב-13 בינואר 1942, והשילוח הראשון היה אמור לצאת ב-16 בינואר.
אחד מכותבי הכרוניקה של גטו לודז', אוסקר רוזנפלד (Oskar Rosenfeld), תיאר ביומנו האישי את תחילת הגירושים, וב-20 בפברואר 1942 כתב כך:
נעשות הכנות ליישובם מחוץ לגטו של עשרת אלפים מתושבי [ילידי] הגטו, לעת עתה. תורו של מי יגיע? התשובה: אסירים, נצרכים, מי שאינו מוכן לעבוד ואנשים 'לא נוחים' אחרים. בין האסירים נמצאים בעיקר אנשים שקיבלו עונש מאסר של כמה שבועות על מכירת תלושי המזון שהוקצבו להם [...] השמועה אמרה: המפונים יועברו לכפרים פולניים לעבודה חקלאית, אבל זו הייתה שמועה בלבד. הדבר היחיד שהגטו ידע וראה היה שמדי יום הוצאו כ-700 עד 800 יהודים מצריפיהם, ממאורותיהם ומחדריהם. הטמפרטורה ירדה למינוס 15 מעלות. היו גם יהודים שנלכדו ברחובות ונלקחו היישר לתחנת הרכבת [...] המשטרה הסתערה על מגורי היהודים שסומנו לפינוי [...] הלם תקף את הגטו. [למגורשים] הותר לקחת עימם רק 12.5 ק"ג מטען ו-10 מארקים בכסף מזומן. לכן, הציווי לחלק את המזומן רק במארקים. אנשים מכרו ובזבזו את המעט שהיה להם לרכישת מזון, בעיקר לחם....