ב-21 ביוני 1944 שלח צפף מברק למפקד מחנה הריכוז רוונסבריק, ובו הודיע לו שב-23 ביוני 1944 יֵצא שילוח מווסטרבורק לרוונסבריק. שילוח זה יצא בזמן מבצעי הגירוש ההמוניים מהונגריה לאושוויץ, וגורשו בו שתי יהודיות בעלות אזרחות הונגרית: יולנטה ארטו (Jolante Arato), שנולדה ב-1914 במטולס (Matolcs) שבהונגריה, וגרטרוד וייס (Gertrud Weisz), שנולדה ב-1914 במינכן (München). במברק הוסיף צפף שלאחר סיום מבצע החזרתם למולדת של היהודים בעלי האזרחות ההונגרית בהולנד אפשר לגרשם לרוונסבריק, ושהשתיים אמורות להגיע למחנה ב-24 ביוני אחר הצהריים. עם זאת, במברק מובאת הערה שכתבה גרטרוד סלוטקה (Gertrud Slottke), יד ימינו של צפף, ב-25 ביוני, ולפיה "היהודייה וייס" קפצה מן הרכבת הנוסעת באוטרכט (Utrecht) כשהעבירו אותה מווסטרבורק להאג (Den Haag), ושהיא מסתתרת.
בריאיון סיפרה גרטרוד וייס - לאחר המלחמה שינתה את שם משפחתה לרשאו (Raaschou) - שהסתתרה אצל לא יהודיים, נעצרה בעקבות הלשנה ונכלאה למשך שלושה חודשים. ילדה שהסתתרה עימה נעצרה אף היא אך נשלחה היישר לווסטרבורק. וייס שיערה שהיא נכלאה כיוון שהייתה הונגריה והנאצים לא ידעו מה לעשות אתה - אחר כך גם היא הובאה לווסטרבורק. את הילדה גירשו לאושוויץ ואת רשאו כאמור ב-23 ביוני 1944 עם יהודייה אחרת. הרכבת נסעה לכיוון אמסטרדם, ובאוטרכט (Utrecht) הן נאלצו לעבור לרכבת אחרת. רשאו ניצלה את העובדה שרק שומר אחד שמר עליהן והצליחה לחמוק ממנו ברכבת עצמה. עד שחרור הולנד היא חייתה במחתרת ושרדה את המלחמה.
יולנטה גורשה הלאה לרוונסבריק ושרדה את המלחמה.