שילוח, רכבת 11537 מ - Amsterdam, Noordholland, הולנד ל - Westerbork, מחנה, הולנד ב- 15/07/1942

ב-15 ביולי 1942 יצא מווסטרבורק (Westerbork), מחנה המעבר המרכזי בהולנד, הגירוש ההמוני הראשון לכיוון אושוויץ-בירקנאו. לאחר שהגירוש הראשון בוצע בלא תקלות מבחינת הנאצים, אוטו בנה (Otto Bene), נציג משרד החוץ בהולנד, הודיע למשרדו בברלין שהיעד הבא בתכניות הגירוש הוא גירוש 4,000 יהודים מדי שבוע. בחודשים הבאים יצאה רכבת מווסטרבורק לאושוויץ פעמיים בשבוע (למעט שבועות יוצאי דופן) - בימי שלישי ובימי שישי.
רשימות הגירוש התבססו על רישום כמעט מלא של יהודי הולנד, שערך יעקוב לנץ (Jacob Lentz), ראש הפיקוח הממלכתי על רישום האוכלוסין (Rijksinspectie van de Bevolkingsregisters), בינואר 1941. את רשימות הגירוש אולצה להכין מועצת היהודים (Joodse Raad) באמסטרדם, שהוקמה בהוראת הגרמנים והוכפפה ללשכה המרכזית ב-1941.
הלשכה המרכזית שלחה לכל מגורש זימון ורשימה של החפצים שמותר לו לקחתם – מזוודה, נעלי עבודה, קערת מזון, אספקת מזון לשלושה ימים וכו'; רשימת החפצים הזאת שיוותה לגירוש מסווה של שילוח לעבודה. לפני גירושם נדרשו היהודים להתייצב בלשכה המרכזית ולמסור את מפתחות דירותיהם. סילוק היהודים מהולנד לווה בהפקעת רכושם האישי. את הפקעת הרכוש ביצעו חברות גרמניות והולנדיות – ובהן חברות שעברו אריזציה, כגון בנק ליפמן, רוזנטל ושות' (LIRO) – שהרוויחו מכך....