שילוח מ - Praha, Praha Hlavni Mesto, Bohemia, צ'כוסלובקיה ל - Sosnowiec, Sosnowiec, Kielce, פולין ב- 28/10/1939

השילוח השלישי מאוסטרבה לניסקו יצא ב-1 בנובמבר, והוא היה השילוח השביעי והאחרון במסגרת פרויקט ניסקו. הוא בוצע בהוראת אייכמן ואורגן בידי השלוחה באוסטרבה של הלשכה המרכזית להגירת יהודים בפראג (Zentralstelle für jüdische Auswanderung in Prag, Zweigstelle Mährisch-Ostrau) בראשות ס"ס-האופטשטורמפירר הנס גינתר (SS-Hauptsturmführer Hans Günther). הרכבת יצאה לדרכה למרות הפקודה ששלח ראש הגסטפו היינריך מילר (Heinrich Müller) לאייכמן ב-19 באוקטובר, ופעם נוספת למחרת ב-20 באוקטובר, להפסיק את כל הגירושים לניסקו. בשילוח זה גורשו בעיקר יהודים לא צ'כיים שהתגוררו בפראג, כמעט כולם אזרחי פולין או יהודים חסרי אזרחות ממוצא פולני. האדם שקישר בין הקהילה היהודית בפראג ובין הס"ס היה יעקב אדלשטיין (Jakob Edelstein), לימים זקן היהודים הראשון בגטו טרזניישטט. בתחילת ספטמבר הורה אדלשטיין לארבעה נציגים מן הקהילה היהודית להכין את רשימת היהודים בפראג שיש להם אזרחות פולנית. הקהילה נאלצה לשתף פעולה עם הנאצים לנוכח האיום בענישה קולקטיבית. ב-9 בספטמבר 1939 פתח הגסטפו במעצרים המוניים. בראש השנה, שחל באותה שנה ב-15-14 בספטמבר, הוצאו מבתי הכנסת ומבתים פרטיים כ-300 יהודים. רובם נכלאו בבית הכלא Petschek-Palais (פצ'קי-פאלה) ומשם נלקחו לכלא פנקרץ (Pankràc) הידוע לשמצה. כמה מן העצורים האלה גורשו כבר ב-24 באוקטובר לאוסטרבה, ויומיים אחר כך נלקחו משם לניסקו. בעקבות הוראתו של אייכמן מן הלשכה המרכזית להגירת יהודים (Zentralstelle für jüdische Auswanderung) ארגנו הגסטפו והסיפ"ו (משטרת הביטחון, SIPO - Sicherheitspolizei) בפראג את גירושם של 322 יהודים ב-28 באוקטובר. הם רוקנו את כל בתי הכלא מן היהודים שהייתה להם אזרחות פולנית. העצורים הורשו לבקש מבני משפחותיהם תלושי מזון ולהביא עמם מטען שמשקלו עד 50 ק"ג. הם הועלו ל-10 קרונות נוסעים מחלקה שלישית ברכבת שפניה לאוסטרבה. בכל קרון היו שני שומרים. מלכתחילה שילוח זה היה אמור לנסוע ישירות מפראג לניסקו, אך הרכבת נאלצה לעצור לעתים תכופות כי המסילות מפולין ואליה היו עמוסות ברכבות צבאיות. אחד המגורשים, ס' מולדבר (S. Moldawer) מן העיר לייפציג, סיפר אחרי המלחמה:...