השילוח השביעי מבויטן יצא כנראה לבוקובנו (Bukowno), כפי שמצוין בכתב יד תחת הכותרת ""Liste 7 (ab Bukowno) ("רשימה 7 [מבוקובנו]"). ברישום הגסטפו נאמר שגורשו בשילוח 136 יהודים מ-19 "בתי יהודים" (מגורים משותפים בכפייה, "Judenhäuser"): ביסמרקשטרסה (Bismarckstraße) 72 ו-82, פרידריך-וילהלם-רינג (Friedrich-Wilhelm-Ring) 6, 7, 8, 11, 15, 17 ו-26, קירכשטרסה (Kirchstraße) 5, קרקאוארשטרסה (Krakauerstraße) 2, 8, 15, 29, 31 ו-44, לנגשטרסה (Langestraße) 4, אוסטלנדשטרסה (Ostlandstraße) 8 ופוסטשטרסה (Poststraße) 56.
על פי עדויות של יהודים מסלווקוב (Slawków), עיירה קטנה ששוכנת כ-6 ק"מ מבוקובנו, החלו הגרמנים לרוקן את גטו סלווקוב ב-10 ביוני 1942: הם ערכו סלקציה כדי לשלוח את הכשירים לעבודה, ושאר היהודים נשלחו ב-12 ביוני לתחנת הרכבת בבוקובנו. עדויות נוספות מזכירות גירושים גם מאולקוש (Olkusz, Ilkenau), השוכנת כ-12 ק"מ מבוקובנו, ב-13 ביוני. הגרמנים החלו לחסל את גטו אולקוש ב-10 ביוני. סביר אפוא להניח שיהודי בויטן הצטרפו ליהודים מבוקובנו ומערים ומכפרים קטנים נוספים במחוז אולקוש וגורשו הלאה, אם לכיוון צפון מזרח דרך קיילצה (Kielce) למחוז לובלין, או ישירות לאושוויץ. מרטין גילברט אפילו סבור שהם גורשו לבלזץ; יש להעיר שאפשרות זו אינה סבירה, שכן השילוחים לבלזץ הופסקו מאמצע אפריל עד אוגוסט 1942 לצורך בניית תאי גזים חדשים.
אין בידינו עוד דיווחים על יעדים נוספים של יהודי בויטן שגורשו ב-13 ביוני. ככל הנראה לא היו ניצולים משילוח זה.