שילוח מ - Beuthen, Beuthen O. S. (Oppeln), Silesia (Upper), גרמניה ל - מקום לא רשום ב- 16/05/1942

השילוח השני מבויטן יצא כנראה ב-16 במאי לבנדזין, כפי שמצוין ברישום בכתב יד תחת הכותרת "Liste 2 (ab Bendsburg)" ("רשימה 2 [מבנדסבורג]"). על פי רישום הגסטפו גורשו בשילוח 32 יהודים משני "בתי יהודים" (מגורים משותפים בכפייה, "Judenhäuser") בבויטן: קטוביצרשטרסה (Kattowitzerstraße) 43 והוברטוסשטרסה (Hubertusstraße) 5. ככל הנראה הם הובאו לבנדזין במשאית. הגירושים מבנדזין לאושוויץ מתועדים רק מ-14 באוגוסט 1942.
בעדות בפולנית של הסוחר יוזנה בלומנפלד (Jozna Blumenfeld), שנולד בקטוביץ ב-27 בספטמבר 1893, הוא מזכיר שקצין הגסטפו הממונה על "ענייני היהודים" בבויטן היה "מפקח" שנקרא ויקי (Vicky). בלומנפלד מוסיף כמה פרטים הקשורים לגירוש השני:
הגירושים מבויטן בוצעו מאפריל עד סוף יוני 1942. היהודים נלקחו מן הרחובות אל המחנות [...] הגירוש התנהל כך: המגורשים הועלו למשאית משטרתית. המשאית נסעה תחילה לבית הזקנים בקזרננשטרסה (Kasernenstrasse) 4. הייתה שם אישה אחת מגובסת, והרופא אמר שאינה כשירה לנסוע. הגסטפו עמד על כך שהגבס יוסר כדי שיתאפשר להסיעה. נלקחו גם אֵם ותינוקת בת ארבעה ימים, קצין לשעבר בחיל האוויר שנקרא פינצ'ובר (Pinczower), נכה קשה ופצוע מלחמה שגם הוא התגורר באותו בית זקנים. כש[הנאצים] פשטו על הבניין, הם מצאו את פינצ'ובר ללא הפרוטזה והעלו אותו כך על המשאית. הגירוש האחרון נערך ב-28 ביוני 1942 [...] בבויטן נותרו עתה שלושה יהודים בלבד עד שפוזר היודנראט: מנהל הבנק טראי (Traj), שקיבל את עיטור הגבורה הגרמני הגבוה ביותר במלחמת העולם הראשונה, היועץ המשפטי רוטה (Rotte) ומזכיר הקהילה היהודית נוטמן (Notman). אלה גורשו לבסוף לטרזיינשטט, ובעיר נותרו רק יהודים שהיו נשואים ללא יהודים....