שילוח מ - Venissieux, Rhone, צרפת ל - Drancy, מחנה, צרפת ב- 29/08/1942

אמנם המעצר ההמוני תוכנן ל-26 באוגוסט, אך המעצרים באזור ליון (Lyon) החלו כבר ב-20 באוגוסט ונמשכו עד 26 בו. ב-20 באוגוסט בבוקר נעצרו כ-1,200 יהודים זרים, ורובם נעצרו בבתיהם. הם נכלאו במחנה וניסייה (Venissieux) שבמחוז ליון, ו-544 מהם הועברו לדרנסי ב-29 באוגוסט. בחודשים יולי-אוגוסט 1942 נפגשו כמה פעמים נציגים מממשלת וישי ונציג מן ה-SNCF (חברת הרכבות הצרפתית הלאומית, La société nationale des chemins de fer français) כדי לדון בהוצאת הגירושים מן האזור הלא כבוש אל הפועל. בפגישה שנערכה ב-24 באוגוסט אושרה יציאת רכבת ממחנה וניסייה ב-29 באוגוסט. הרכבות היו אמורות לכלול: שלושה קרונות בלא דלתות הזזה לכ-200 איש, 27 קרונות מכוסים לכ-800 איש, ארבעה קרונות מכוסים למטען וקרון אחד לכ-72 שומרים. לפי התכנון, ז'נדרמים מן האזור הלא כבוש היו אמורים ללוות את הרכבות עד קו הגבול, ושם יחליפו אותם ז'נדרמים מן האזור הכבוש. כל קומנדו כזה היה אמור לכלול 11 קצינים ו-40 שוטרים. בבוקר יום הגירוש מווניסייה התקבל אישור לצמצום ניכר במספר המגורשים, הודות למאמציהם של כמה ארגונים, ובעיקר של Amitié Chrétienne, ארגון עזרה בין-דתי שהקים בליון ב-1941 הכומר הקתולי האב פייר שאייה (Pierre Chaillet). שאייה נשא ונתן עם פקידי וישי על הוצאתם של יהודים מסוימים מן השילוח, ובעקבות מאמציו גורש בשילוח ילד אחד בלבד בן 15 ומטה, על אף שניתנה הוראה לגרש בשילוח ילדים עם הוריהם, שלא כמו ההנחיות שניתנו לשילוחים שקדמו למצוד ב-26 באוגוסט....