שילוח מ - Merignac, מחנה, צרפת ל - Drancy, מחנה, צרפת ב- 26/08/1942

ב-26 באוגוסט 1942 יצא שילוח מבורדו (Bordeaux), עיר נמל במחוז ג'ירונד (Gironde) שבאזור הכבוש, ובו 445 יהודים שהועברו למחנה דרנסי. רוב המגורשים היו יהודים שנכלאו במחנה המעצר מריניאק (Merignac) מאז שנעצרו באמצע יולי 1942, והיו בו גם יהודים שנעצרו לאחר מכן, כשניסו לעבור אל האזור הלא כבוש. ב-20 באוגוסט הורה אוטו דוברשיץ (Otto Doberschuetz), מפקד הסיפ"ו-ס"ד (SIPO-SD) בבורדו, לפייר גרא (Pierre Garat) - ראש השירות לענייני יהודים (Sérvice des questions juives), שהיה כפוף למוריס פפון (Maurice Papon), המזכיר הכללי של מחוז ג'ירונד - להכין שילוח שיֵצא לדרנסי ב-26 באוגוסט. בשילוח היו אמורים להיכלל כל היהודים - גברים ונשים, בני כל הגילים ונתיני כל הארצות - שהיו כלואים אז במחנה מריניאק ובנספחיו בקה דה בקלן (Quai de Bacalan). גרא ביקש פטור מן השילוח ליהודים מסוימים (קשישים, ילדים וחולים), אך דוברשיץ סירב ואף קבע שבשילוח ייכללו ילדים שהוריהם גורשו ב-18 ביולי. רוב הילדים שארגונים צרפתיים העבירו למשפחות צרפתיות אחרי גירוש הוריהם חודש לפני כן, נלקחו עתה למחנה מריניאק לקראת השילוח. ה-PQJ (המשטרה לענייני יהודים,Police aux questions juives) שלחה מוניות לאסוף את הילדים מן הבתים שאליהם נשלחו ולהביאם למחנה מריניאק. בין הילדים האלה היו נלי (בת החמש) ורשל (בת השנתיים) סטופינצקי (Stopnicki): הוריהן נשלחו לדרנסי ב-18 ביולי, ונלי ורשל הועברו לבית משפחה לא יהודית. ב-25 באוגוסט הן נלקחו מבית המשפחה והובאו למחנה מריניאק. השתיים שהו שם יום אחד לפני שגורשו לדרנסי ולאחר שהבטיחו להן שיפגשו שם את הוריהן, שיל (Chil)ואסתר סטופינצקי; ההורים גורשו לאושוויץ כבר ב-19 ביולי 1942, יום לאחר שהגיעו למחנה דרנסי. ביום יציאת השילוח שלח מוריס פפון טלקס למשרד הפנים עם אישור של סגן מפקד המשטרה ז'אן לגאיי (Jean Leguay), שאימהות מיניקות וילדיהן – 20 יהודים בסך הכול - יהיו פטורים מן הגירוש. הוא גם ציין ש-463 יהודים, ובהם 185 אזרחי צרפת, יועברו למחנה דרנסי....