ביום ראשון, ב-23 ביולי אחר הצהריים, החל גירוש היהודים מרודוס. יותר מ-1,600 בני אדם - גברים, נשים, ילדים וקשישים - הובלו מבניין האווירונאוטיקה אל נמל האי דרך מרכז העיר. כשהגיעו לנמל הם הועלו על שלוש ספינות ישנות ופתוחות. פעולה זו שמה קץ לקהילה היהודית שחיה ברודוס מאות שנים.
ההפלגה מרודוס לפיראוס נמשכה כעשרה ימים בתנאים קשים מאוד. החום היה בלתי נסבל, והספינות היו מלאות כל כך, עד שהכלואים לא יכלו לזוז. שבעה אנשים מתו במהלך ההפלגה, וגופותיהם הושלכו לים. בדרך לפיראוס עצרו הספינות לזמן קצר והעלו על סיפוניהן הצפופים מאוד את יהודי האי השכן קוס. רבקה פרנקו קפילוטו (Rivka Franco Capilotto) מקוס מספרת: "למחרת חיכינו לספינות מרודוס. צירפו אותנו ליהודים מרודוס כדי לקחת אותנו, אינני יודעת לאן".
המגורשים הגיעו לפיראוס ב-3 באוגוסט 1944 ומיד הועברו במשאיות למחנה המעבר חיידרי (Haidari), ובו הם הושפלו וסבלו קשיים רבים. מתילדה כהן מרודוס מספרת: "בחיידרי היה גרוע עוד יותר מבאושוויץ; אפילו מים לא קיבלנו שם. סבי מת במהלך הלילה"....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
BStU HA IX/11 ARCHIV ZUV 27, AKTE 2, I/I, I, II, I/IV, I/V, HA, HA 2, III, IV copy YVA TR.10 / 3193