שילוח מ - Nea Zikhna, Serrai, Macedonia, יון ל - Treblinka, מחנה השמדה, פולין ב- 04/03/1943

בניאה זיכני חיו רק חמש משפחות יהודיות ובהן 19 נפשות, והן נלכדו ב-4 במרס 1943, בזמן מעצרם של היהודים בשאר חלקי מזרח מקדוניה ותרקיה. בשל מספרם הקטן של היהודים במקום, בניאה זיכני בוצעו המעצרים רק בידי המשטרה המקומית. העצורים הועברו מיד לעיר הקרובה ביותר עם אתר כינוס ליהודים - סרס (Seres) - והוחזקו שם במחסן טבק לצד היהודים המקומיים. היהודייה היחידה שלא גורשה הייתה קשישה שהייתה חולה ולא יכלה לנסוע, ולכן הושארה בעיר. ב-5 במרס הועלו יהודי ניאה זיכני וסרס לרכבת ונשלחו לבולגריה. בדרך נאלצו להחליף רכבות פעמיים - בסידירוקסטרו (Sidirokastro) ובסימיטלי (Simitli), משני עברי הגבול הישן בין בולגריה ויוון - בגלל שינויים ברוחב המסילה. ההחלפות לוו בגילויי אכזריות מצד השוטרים והחיילים הבולגריים, שבראשם עמדו אנשי הקומיסריאט אטנס אובצ'רוב (Atanas Ovcharov) בסידיריקסטרו וסלבצ'ו פופוב (Slavcho Popov) בסימיטלי. יהודי ניאה זיכני, לצד המגורשים מסרס, מדרמה (Drama), מקוולה (Kavala) ומאלכסנדרופוליס (Alexandroupolis), נכלאו באתר כינוס שמוקם בשני בתי ספר ובמחסן טבק בגורנה ג'ומאיה (Gorna Dzhumaya). הרופא היהודי הבולגרי ד"ר נסים קיוסו (Nisim Kyoso) נעצר בדרמה, ובעדות שהעיד ב-1945 לאחר המלחמה סיפר ש"במחנה בגורנה ג'ומאיה ביקר אצלנו ד"ר פופוב מן הקומיסריאט, ובשיחה אתנו הרופאים – אזרחי בולגריה – הבטיח לנו שכל היהודים המגורשים יישלחו לארץ ישראל. הם יועברו, כך אמר, דרך החוף האדריאטי, ועל כך כבר יש הסכם בין ממשלות בולגריה ובריטניה בתיווך שווייץ. כמובן שאיש מאתנו לא האמין לו, ועמית אחד אמר לו שאלו דיבורים בלבד, ושאנחנו יודעים שכולנו נישלח לשחיטה בפולין. ביקר אצלנו גם [ירוסלב] קליצין ([Yaroslav] Kalitzin), והוא (לאחר שבדק את החדרים) קבע שהם לא צפופים מספיק, על אף שבכל חדר היו 80–90 איש. הוא הורה לדחוס את כולם עוד יותר, עד שהרגליים של האחד יגעו בראשו של האחר, כמו סרדינים"....