שילוח מ - Luxembourg, לוקסמבורג ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 17/06/1943

בשילוח היו 13 יהודים: ראש הקהילה היהודית אלפרד אופנהיימר (Alfred Oppenheimer), בן 42; אשתו אלינה (Aline), בת 45; בנו רנה (Rene), בן 13; ואדה רויטר (Ada Reuter) בת ה-65 מקוריך (Körich), שהובאה באוטובוס לבית החולים לחולי נפש באטלבריק (Ettelbrück) והועברה עם תשעה מטופלים מבית החולים שהוכרזו "כשירים למסע" – אם כי יהדותו של אחד מהם לא הייתה ברורה לרשויות - לתחנת הרכבת. הגרמנים התעלו על עצמם בארגון שילוח זה וצירפו למסע אחיות שליוו את המטופלים עד ברלין.
"כמה ימים לפני השילוח", העיד אופנהיימר בהצהרתו במשפט אייכמן, "נעצרתי בידי הגסטפו והוכנסתי לבית הסוהר המקומי; הייתי בו עד השילוח. הוצאתי עם אשתי ובני מן הכלא, ואנחנו ודיירי בית החולים לחולי נפש הוכנסנו לקרון ברכבת שנסעה לטרייר (Trier), ומשם הוסענו לברלין עם קבוצת יהודים מטרייר. אני ומשפחתי הגענו לגטו טרזיינשטט".
הרכבת עצרה בטרייר, והמגורשים הועברו לבית הסוהר ושהו בו בלילה. בבוקר הם עלו לקרונות מחלקה שלישית יחד עם עוד 12 יהודים מטרייר: עובדי הקהילה היהודית ובני משפחותיהם, וגם הגברת אלזה קהן (Else Kahn), שעמדה בראש הקהילה היהודית. הקרונות חוברו לרכבת נוסעים סדירה שנסעה לברלין. גם את השילוח הזה ליווה קרימינלסקרטר אוטו שמלץ (Otto Schmalz), ראש המדור לענייני יהודים באיינזצקומנדו (EK), מלוקסמבורג לברלין. בברלין הוחזקו המגורשים באתר הכינוס בגרוסה המבורגר שטראסה (Grosse Hamburger Strasse). הם המתינו לצאת השילוחים הבאים מברלין: שילוח אחד לאושוויץ ב-28 ביוני, ובו נכללו גם המטופלים מבית החולים לחולי נפש, ושילוח שני לטרזיינשטט ב-29 ביוני....