בניין בית החולים היהודי, אירנישה שטרסה 2- 4, ברלין
קרון שצורף לרכבת נוסעים סדירה
Theresienstadt,גטו,צ'כוסלובקיה
שילוח זה נרשם תחילה כַּשילוח ה-63 במספר מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה (ולפיכך נקרא Osttransport 63). הוא יצא לדרך ב-28 במרס 1945 וכלל 26 מגורשים. מרבית השילוחים הקודמים שיצאו מברלין וקיבלו את השם ”Osttransport" אכן נשלחו לאושוויץ, אבל לא כך קרה בשילוח הזה.
במרס 1945 שלח הגסטפו רשימה עם שמות המגורשים לרשות הכספים הגרמנית (Oberfinanzpräsident), כפי שנהג לעשות בכל שילוח. עם זאת, בשילוח זה, שלא כמו במרבית השילוחים, נשלחו שתי רשימות: אחת עם שמות 12 מגורשים ממין זכר, ורשימה שנייה עם שמותיהן של 13 נשים ותינוק אחד בן חודש. קיומן של רשימות נפרדות לנשים ולגברים מרמז על כך ששילוח זה, בדומה לשלושה שילוחים קודמים, נועד להגיע למחנות הריכוז זקסנהאוזן (Sachsenhausen) וראוונסבריק (Ravensbrück). עם זאת, בתצהירים שהוגשו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים העידו ניצולים ששמותיהם הופיעו ברשימות, שגורשו דווקא לטרזיינשטט, גטו ששימש קודם לכן בעיקר יעד לגירוש של יהודים קשישים ושל בני זוג לא יהודים בנישואים מעורבים. בטענה זו תומכים הנתונים שאסף שירות האיתור הבינלאומי (ITS).
המגורשים שנכללו בשילוחים המאוחרים יותר מברלין לאושוויץ היו במקרים רבים בני הזוג היהודים במה שכונה "נישואים מעורבים", שאיבדו את הגנתם בעקבות גירושים או בעקבות מותו של בן הזוג הלא יהודי, או שנחשדו בהפרת התקנות האנטי-יהודיות. קבוצה נוספת של מגורשים כללה יהודים שחיו במסתור ונתפסו, לא פעם בעקבות הלשנה של אזרחים גרמנים או משתפי פעולה יהודים. כמו כן, הואיל וסוף המלחמה כבר נראה באופק, החלו הגרמנים לגרש גם את משתפי הפעולה....