אהיל מנורה שבנה יהויכים מקס דה יונג בעת ששהה במסתור בהולנד

יעקב דה-יונגה, אישתו ג'נט וילדיהם רות, היינריך ויואכים-מקס, התגוררו בעיר וינר בגרמניה, על גבול הולנד. כבר בתחילת השלטון הנאצי יעקב נאסר באמתלת שווא בעקבות תלונה שהוגשה נגדו על ידי נאצי מקומי שהיה לקוח של יעקב בעבר והיה מסוכסך עמו עקב חוב כספי. כששוחרר יעקב נאסרו עליו המגורים במקום, והוא נדד עם משפחתו לעיר אחרת, עד שנמלטו לאחר ליל הבדולח ועברו את הגבול להולנד, לעיר ליוורדן. באוגוסט 1942 כשקיבלו בני המשפחה הוראה להתייצב לטרנספורט, רות, הבת הגדולה, הצטרפה כקשרית למחתרת. יעקב, ג'נט, ושני הבנים הוסתרו בעזרת איש המחתרת קרין ון דר הלם בעליית הגג של בית האלמנה נויטגדאכט. בעלה המנוח היה מנהל מפעל נגרות והאלמנה העלתה לעליית הגג שולחן נגרים וכלי נגרות. בני המשפחה, שהיו כולם אנשים בעלי כישרון טכני, החלו לבנות חפצים שונים בעץ, ביניהם צעצועים. אנשי המחתרת לקחו את הצעצועים וחילקו אותם לילדים שהיו מוסתרים בבתים אחרים. בני משפחת דה יונגה שרדו את המלחמה. הם תרמו ליד ושם את שולחן הנגרים עליו עבדו במהלך המסתור וכן צעצועי עץ שונים שיצרו בתקופת המלחמה.