סרט תעודי המספר את סיפורו של אלכסנדר קטן (Alexander Katan), יהודי הולנדי אשר גורש ע"י הכיבוש הנאצי למחנה הריכוז מטהאוזן (Mauthausen). קטן, נכה שהיה מרותק לביתו, נתן שיעורים פרטיים ולכן נחשב כמי שעוסק במקצוע האסור ליהודים – ההוראה. בנו אלפונס לא היה מודע לגורלו של אביב. הוא ביקר לראשונה במטהאוזן ב- 1994 וגילה בתערוכת אתר הזיכרון במקום תמונות של אביו אשר שימשו בידי הנאצים להצגת "דגנרטיות יהודית". הוא פנה בבקשה להנהלת אתר מטהוזן להסיר את התמונות ובקשתו כובדה לאחר כשנה. לאחר כשנה. במאית הסרט, הדה ואן גנפ, משוחחת בסרט עם הבן ועם תלמידים לשעבר ומכרים של אלכסנדר קטן.
דוקו דרמה. הסרט מעצב פורטרט של אבי הבמאי, יעקב קמחי, ז`אקו ( 86) מורה לאנגלית, יליד אלכסנדריה שבמצרים, ומתמקד בעיקר בתקופת לימודיו בבית המדרש לרבנים ספרדיים, שהתקיים באי רודוס בין השנים 1927 - 1939 ושהיה גם המוסד העצמאי האחרון של היהדות הספרדית באגן הים התיכון .
תוך כדי הפלגה בנופיו המרהיבים של הים התיכון מחיפה לכיוון רודוס , משוחחים הבן ואב,מנסים להתקרב האחד לשני, מעלים זיכרונות מתקופת בית המדרש ומנסים לשחזר את עולמו של האב שנעלם - עולמה של היהדות הספרדית הים תיכונית.
הסרט יוצר אנלוגיה בין העכבות הרגשיות של האב לבין היעלמותה של התרבות הספרדית והיבלעותה בתוך המודרנה האירופית והשיח...
סרט תיעודי קצר מתוך פרויקט סרטי אנימציה "ילדות בשואה" במסגרת קורס בנושא "עיצוב מדיית מסך" בהנחיית דנה בן דוד ומירב שחם ובהשראת פרויקט "לאסוף את השברים" של יד ושם לימודי תקשורת חזותית ב- HIT מכון טכנולוגי חולון. הסרטון מבוסס על מכתב של אלברט אינשטיין לבן גוריון - חלום להצטרף לקרקס וכיצד המלמד, שנספה בשואה, הצילו מכך