אלה שהצילו אותי - סיפורו של יהושע שוחוט

סדרת סרטי עדות: סיפוריהם של ניצולי שואה. סיפורו של יהושע שוחוט. הושע שוחוט נולד בשנת 1933 בטלז שבליטא, שנה לאחר לידת אחיו הבכור, חיים. שלום אביו נפטר בשנת 1933 ממחלה קשה. לאחר שהתאלמנה, החלה אמו רייזל לנהל את האכסניה המשפחתית במרכז טלז. דוֹמִיצֶלֶה פַּגוֹיוּטֶה הייתה אישה ליטאית רווקה ששימשה כאומנת של ילדי משפחת שוחוט. היא התגוררה יחד עימם ושררו ביניהם יחסים טובים וקרובים. כאשר הגרמנים כבשו את טלז ב-26 ביוני 1941, ברחו רייזל ובניה מן העיר לחוה סמוכה, אך נתפסו יחד עם יהודים אחרים והושמו במחנה באחוזת רייניאי. למרות הגדרות שבודדו את היהודים, דומיצלה שמרה על קשר עם משפחת שוחוט וניסתה לעזור להם. באמצע יולי 1941 נרצחו מרבית הגברים היהודים שהוחזקו במחנה רייניאי, ומספר ימים אחר כך הובלו הנשים והילדים מהמחנה למחנה גירול ושוכנו שם בצפיפות גדולה עם נשים וילדים מיישובים סמוכים. לאחר שנודע לאם כי המחנה יחוסל בתוך ימים ספורים, הם ברחו למשפחה ליטאית בכפר סמוך למחנה שהסכימה להחביאם. ב-30 באוגוסט 1941 נרצחו יושבי המחנה על ידי ליטאים, למעט 500 נערות ונשים צעירות שהוצעדו בחזרה לטלז. כעבור ימים מספר נתפסו בני משפחת שוחוט על ידי המשטרה הליטאית, הובלו לכלא ומשם לגטו טלז. בני המשפחה הורשו לעבוד בחוה חקלאית בסמוך לעיר, אולם לאחר שהתקבלה הוראה גרמנית לחזור לגטו, הציעו להם בעלי החווה להתנצר על מנת להינצל. במהלך שנות המלחמה הסתתרו בני משפחת שוחוט בעשרות מקומות, וליטאים רבים היו מעורבים בהצלתם. חיים, אחיו של יהושע, עזב את ליטא ב-1945 יחד עם דודתו לאה והגיע לארץ ישראל. ב-1945 התכוננו יהושע ואמו להצטרף אליהם, אך כאשר ניסו לעזוב נאסרה ההגירה על ידי שלטונות ברית המועצות. אמו הצליחה לעלות ב-1970 ואילו יהושע ומשפחתו עלו ב-1972. כאשר הגיע לארץ עבד יהושע כמהנדס במפעל לאלקטרוניקה בקונצרן כור, ובהמשך עבד בתעשייה האווירית עד יציאתו לגמלאות. בארבעה בינואר 2006 הכיר יד ושם בדומיצלה כחסידת אומות העולם יחד עם 14 המצילים הליטאים האחרים שלקחו חלק פעיל בהצלתם של רייזל שוחוט ובניה.