הרצאה של פרופ' יהודה באואר 20.05.07 חלק 2

הרצאה מאת פרופ' יהודה באואר בבית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם, על הנושא: "תגובה לממצאים חדשים בחקר השואה, ניסיון לראיה כוללת". בשנת 2001 התפרסם סיפרו של פרופ' באואר "הרהורים על הנצחת השואה", שנכתב בשנת 1999. בשנת 2007 יש לו "הרהורים מחודשים על ההרהורים ההם". לדעתו יש להשתחרר מקלישאות שהוא מוצא ריקות מתוכן כמו: " לעולם לא עוד" ו "לזכור ולא לשכוח". הוא מדבר על האידאולוגיה האנטישמית הקיצונית ביותר שהניעה את האליטה הנציונל-סוציאליסטית הגרמנית. נושא המעסיק את פרופ' באואר הוא: למה פרצה מלחמת העולם השניה? לדבריו היחיד שרצה את המלחמה הזאת היה היטלר. העם משוחד לבחור בנאצים ע"י זינוק עצום בתעסוקה, בשכר ובפנסיות, מה שהביא לפשיטת רגל כלכלית מוחלטת בסוף 1938. הפתרון – שוד היהודים. ובמלחמה הנאצים חמסו גם את המדינות שהם כבשו. מה עשו המדינות האחרות? עמדו מן הצד ולא עשו דבר. הוא מדבר על אנטישמיות בקרב כחצי מאוכלוסיית ארה"ב לעומת אנגליה ששם היה לחץ של העם על ההנהגה לעזור ליהודים אך ההנהגה לא עשתה דבר. הנושא השלישי שעליו מדבר פרופ' באואר הוא הקורבנות. האם השפיעה התרבות היהודית על התנהגות היהודים כקורבנות? אם כן – איך? ואם לא – למה לא? האם היתה סולידריות ועזרה הדדית, או האם נשאר כל אחד לנפשו?