לספר הזה יש שם מעורר תמיהה, כי הוא מחייב את כולנו לתקן את העולם. בספרו החדש, חן ישראל קלינמן - משורר של רחבות והגות מתמרכז אל נושא ספציפי מאוד ממוקד מצב בעלי החיים בחברה האנושית שבה אנו חיים. והמצב רע! הוא אינו חוסך מאיתנו תיאורים זוועתיים בלשונו האישית והייחודית של ערי ההרג שסביב הערים שלנו, אשר בהן נקטלות החיות לצורכי מאכל, לבוש ועוד. קלינמן הוא כותב כולי. הוא אינו מסתפק ביחידת השיר המסורתית. הוא כותב גם מקטעים על פני הרצף, אפילו זיכרונות אישיים אינטימיים משפחתיים, בכל הקשור לקשר שלו עם בעלי החיים. אלה מצמררים ומרגשים. אבל קלינמן אינו מטיל את האשמה אך ורק על בני האדם כיצורים תבוניים. הוא מבקש ללכת רחוק יותר...