השתלבות והתבדלות

הספר דן בהתנהגות הפוליטית והחברתית של תנועת "אגודת ישראל" במדינת ישראל. אגודת ישראל נוסדה ב-1912 כתנועה חרדית שראשיה התנגדו לתפיסה התרבותית-חילונית של התנועה הציונית, אך היו שותפים לרצון לבנות את ארץ-ישראל ולהקים בה בית לאומי. הם הבינו כי בית זה לא יהיה "תורני" והגיעו להסכמות עם ראשי התנועה הציונית בדבר ההסדרים הדתיים שישררו במדינה. הקמת המדינה וקבוץ הגלויות נתפסו בעיני ראשי אגודת ישראל כאירועים היסטוריים וכניסים. התנועה השתלבה בחיים הפרלמנטריים ובממלכתיות הישראלית. מאמציה של הנהגת המדינה להשליט על אוכלוסיות עולים תרבות חילונית, חקיקה מנותקת מן המשפט העברי וחילון גובר של המרחב הציבורי, הציבו את ההנהגה האגודאית בעמדת מגננה. חומות מגן חברתיות ותרבותיות נבנו סביב לחברה החרדית: אזורי מגורים נפרדים, רשתות חינוך עצמאיות, תנועות נוער ועיתונות משל התנועה, ומערך חברתי שבמרכזו "חברת לומדים" תורנית.תהום תרבותית וחברתית נפערה בין החברות – החילונית והחרדית – שמאיימת ליצור במדינה שני עמים. ניסיונות למנוע "מלחמת תרבות" ולגשר בין שני הקטבים, לא צלחו, עד כה, ועתיד החברה הישראלית נותר לוט בערפל.בספר נעשה ניסיון להציג לקוראים, מכל המגזרים, את הרקע האידיאולוגי והחברתי לתהום שנפערה בעם, ולדרוש הפסקה ב"מלחמת התרבות" המתנהלת מזה שנים.