אלבניה, אלבנים ויהודים בתקופת השואה

'"מקריאת הספרות המחקרית בנוגע לאלבניה בתקופת השואה, עולה כי יהודי אלבניה קיבלו מחסה והגנה מידי המקומיים, מרביתם מוסלמים, מפני הכובשים האיטלקיים והגרמניים, ועולה המסקנה שאלבניה היא המדינה היחידה באירופה שמספר היהודים בה, רובם המכריע פליטים, אף היה גדול יותר בסוף המלחמה מאשר בתחילתה”.היסטוריונים וחוקרים נוספים מתארים את הצלת יהודי אלבניה כמעשה הרואי של העם האלבני, במונחים של היסטוריה לאומית או לאומנית שנעשה מתוך תחושת גאווה. חוקרים אלה הגיעו למסקנה גורפת זו לאחר שהתמקדו בהיבטי ההצלה ולא בחנו תקופה זו באופן מעמיק ומקיף – לאור מקרי בוחן, בחינת קבלת ההחלטות בדרג הגבוה - הפקידותי והמקומי, בחינת התקופה מנקודת המבט של היהודים, בחינת נקודות המבט של הכובשים האיטלקיים והגרמניים והיקף שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית עם הכובשים.על כן, בספר זה נבחנת המורכבות של התקופה הנידונה בהתייחס לסוגיות אלה, מתוך אמונה שהחתירה לחקר האמת הכרחית למחקר ההיסטורי ומסייעת לבניית חברה טובה יותר.המחבר, המסתמך במחקרו על מאות מסמכי מקור ארכיוניים מהארכיב המרכזי של אלבניה, מצליח לשחזר את התקופה מבחינה עובדתית ולתת הסברים לשינויים שהתחוללו באלבניה והשלכותיהם על מצב היהודים שחיו בה.התקופה הנידונה כוללת את השנים שקדמו לכיבוש האיטלקי, השנים בהן איטליה כבשה את אלבניה ואת השטחים הגובלים עימה המאוכלסים ברובם באלבנים (דרום מערב קוסובו, מערב מקדוניה וחלק קטן מדרום-מזרח מונטנגרו) - מאפריל 1939 ועד ספטמבר 1943 - והתקופה שבה הגרמנים כבשו את אלבניה והשטחים הכבושים האיטלקיים - מספטמבר 1943 עד נובמבר-דצמבר 1944.יובל (וָו֫אלֶה) פישר, דיפלומט, שירת כסגן השגריר וממלא מקום השגריר באלבניה ובוסניה הרצגובינה. במסגרת תפקידו, יזם הקמת כיכר על שם הנשיא שמעון פרס בטירנה, פתח לראשונה כיתת לימוד לשפה העברית באוניברסיטת טירנה וקרן ידידות אלבניה-ישראל העניקה לו את פרס ההוקרה על שם ”האם תרזה” על יוזמותיו ומסירותו למען זכויות האדם במדינה'. -- מהמעטפת האחורית