>
>
breadcrumbs.documents >
Testimony of Yaakov Amit Altman, born in Noua Sulita, Romania, 1935 regarding the deportation of his family to Transnistria

Testimony of Yaakov Amit Altman, born in Noua Sulita, Romania, 1935 regarding the deportation of his family to Transnistria

Testimony

00:00:01.100 00:00:03.900

היום ה-22 לש.

00:00:03.900 00:00:06.900

לחודש אפריל שנת 2012.

00:00:06.900 00:00:11.100

אני דינה שפט מטעם יד ושם מראיינת את יעקב

00:00:11.100 00:00:16.140

עמית יליד נובוסליצה. רומניה 1935.

00:00:16.140 00:00:17.700

הוא יספר לנו על.

00:00:17.700 00:00:20.220

אה. אה. משפ.

00:00:20.220 00:00:23.985

על משפחתו. על רקע משפחתי ועל.

00:00:23.985 00:00:26.000

אה. חיים בטרנסניסטריה.

00:00:26.000 00:00:27.660

ספר לי יעקב.

00:00:27.660 00:00:31.450

אולי נתחיל ברקע משפחתי וזכרונות מוקדמים

00:00:31.450 00:00:35.560

מילדותך שאתה מזכיר את שמות בני משפחתך.

00:00:35.560 00:00:38.080

אנא הזכר אותם בשמותיהם המלאים.

00:00:38.080 00:00:41.690

שזה יהיה עבורם גם מצבת זיכרון.

00:00:41.750 00:00:44.490

טוב אה. אני

00:00:44.490 00:00:51.540

נולדתי כפי שאמרת בעיירה בבסרביה בשם נובוסליצה.

00:00:51.540 00:00:56.940

פיזית למעשה נולדתי בצ'רנוביץ כי בנובוסליצה לא היה בית

00:00:56.940 00:00:59.480

חולים אז הסיעו את

00:00:59.480 00:01:05.340

אימא שלי ללדת בצ'רנוביץ שהייתה אז שייכת לבוקובינה.

00:01:05.340 00:01:13.520

אבל גדלתי ב. בנובוסליצה.

00:01:13.520 00:01:19.005

לפי מיטב זכרוני גרנו בבית אחד.

00:01:19.005 00:01:24.900

אותו. באותו בית אבל לא ביחד עם ההורים של אימא שלי.

00:01:24.900 00:01:26.020

שמותיהם? שמותיהם.

00:01:26.020 00:01:29.895

אבא של אימא שלי שמואל מלמוד.

00:01:29.895 00:01:34.270

היה רב אבל לא עסק ברבנות.

00:01:34.270 00:01:37.800

הוא עסק במסחר של ביצים.

00:01:37.800 00:01:41.385

היה מייבא קרונות שלמים של ביצים.

00:01:41.385 00:01:44.700

לסבתא שלי קראו ברנדה.

00:01:44.700 00:01:47.745

אותה אני זוכר יותר.

00:01:47.745 00:01:50.940

אבל. אה. הזיכרונות שלי הם באמת.

00:01:50.940 00:01:53.410

אה. של ילד.

00:01:54.470 00:02:02.920

אופניים. אוכל. אהה. בגדים יפים.

00:02:03.530 00:02:07.605

אימא שלי. אבא שלי היה בעבודה.

00:02:07.605 00:02:09.600

ב-39'.

00:02:09.600 00:02:12.480

רגע. רגע. רגע. שמות. שמות הוריך?

00:02:12.480 00:02:17.700

אימא שלי שמה בבסרביה היה בפצי.

00:02:17.700 00:02:24.115

כשהגיעה לארץ פקיד הסוכנות בחיפה החליט ששמה יהיה בת שבע.

00:02:24.115 00:02:26.360

אבל שמה היה בפציה.

00:02:26.360 00:02:31.370

אבא שלי שמו היה מרדכי וקראו לו מוטי.

00:02:31.370 00:02:33.830

במה הם עסקו?

00:02:33.830 00:02:36.670

אה. אימא שלי הייתה עקרת בית.

00:02:36.670 00:02:41.660

אממ. אם כי הייתה השכלה.

00:02:41.660 00:02:43.455

הייתה בוגרת בית ספר תיכון.

00:02:43.455 00:02:44.650

בית ספר תיכון עברי.

00:02:44.650 00:02:47.590

שניהם למדו בבית ספר תיכון עברי וידעו עברית.

00:02:47.590 00:02:48.055

באותה עיר? באותו.

00:02:48.055 00:02:50.580

בנובוסליצה. ידעו עברית.

00:02:50.580 00:02:54.705

ויש לנו תמונות של אימא שלי מהתקופה ההיא.

00:02:54.705 00:02:56.970

אהה. דרך אגב.

00:02:56.970 00:02:58.950

כל התמונות לא היו ברשותנו.

00:02:58.950 00:03:00.090

הם פשוט השתמרו על

00:03:00.090 00:03:03.870

ידי זה ששלחנו אותם למשפחה שלנו בארץ ישראל.

00:03:03.870 00:03:04.320

בארצות הברית? אה בארץ ישראל.

00:03:04.320 00:03:05.700

לא. בארץ ישראל.

00:03:05.700 00:03:10.890

היה אח של אימא שלי כאן שהגיעה בשלושים ומשהו ארצה להנה.

00:03:10.890 00:03:15.990

בשנת 39' הרוסים השתלטו על בסרביה.

00:03:15.990 00:03:20.565

שזאת הייתה תוצאה של הסכם ריבנטרופ מולוטוב.

00:03:20.565 00:03:24.580

ואבא שלי היה באותה תקופה מנהל בית חרושת

00:03:24.580 00:03:30.420

לסוכר ואנחנו עברנו לגור בבית חרושת.

00:03:30.420 00:03:32.110

ליד הבית חרושת.

00:03:32.110 00:03:36.920

אני לא יודע אם זה היה שהרוסים דרשו את זה או ש.

00:03:36.920 00:03:42.560

כך שלמעשה שנה וחצי. אה.

00:03:42.560 00:03:46.560

לפני פרוץ המלחמה לגבינו גרנו ב.

00:03:46.560 00:03:48.525

ב. על יד בית חרושת.

00:03:48.525 00:03:51.990

בבית חרושת לסוכר. על יד. לא רחוק מנובוסליצה.

00:03:51.990 00:03:55.530

זה היה בין נובוסליצה לעיר אחרת בשם חוטין.

00:03:55.530 00:03:57.450

היית בגן ילדים?

00:03:57.450 00:03:59.340

לא. לא זכור לי.

00:03:59.340 00:04:02.595

אני עליתי לא מהר אבל לא זכור לי. לא.

00:04:02.595 00:04:03.900

אתה זוכר חברים?

00:04:03.900 00:04:05.685

מי היו. עם מי שיחקת?

00:04:05.685 00:04:07.755

לא זוכר. לא זוכר.

00:04:07.755 00:04:11.010

לא זוכר. עכשיו. אי. אי.

00:04:11.010 00:04:12.060

אתה זוכר איזה חג?

00:04:12.060 00:04:14.640

האא.

00:04:14.640 00:04:15.930

בית כנסת?

00:04:15.930 00:04:16.620

לא..

00:04:16.620 00:04:17.145

לא?

00:04:17.145 00:04:21.240

לא. בית כנסת.

00:04:21.240 00:04:24.490

זה. זה באמת מעניין למה אני לא זוכר בית כנסת.

00:04:24.490 00:04:26.080

כי הוריי היו די מסורתיים.

00:04:26.080 00:04:30.400

הם לא היו אנשים דתיים אבל בחגים הלכו ל.

00:04:30.400 00:04:32.070

ל. לבית כנסת וזה.

00:04:32.070 00:04:33.300

אבל אני לא זוכר. לא.

00:04:33.300 00:04:33.930

שנסעת.

00:04:33.930 00:04:34.605

יכול להיות.

00:04:34.605 00:04:39.265

שנסעת לסבא וסבתא שלך אתה לא זוכר איזה משהו מחיי.

00:04:39.265 00:04:40.875

מהחיים הדתיים?

00:04:40.875 00:04:44.185

אהה. לא.

00:04:44.185 00:04:46.155

דרך אגב. אה.

00:04:46.155 00:04:51.200

הסבא וסבתא מצד אבי ששמו היה אלחנן.

00:04:51.200 00:04:56.100

הסבא והסבתא גם ברנדה. לשתיהן קראו ברנדה.

00:04:56.100 00:04:59.880

מהם יש לי זכרונות הרבה יותר מטושטשים.

00:04:59.880 00:05:01.610

הם גרו בנובוסליצה.

00:05:01.610 00:05:04.430

הם אנשי בסרביה משנים.

00:05:04.430 00:05:07.980

אימא שלי ילידת וינה

00:05:07.980 00:05:12.930

ואינני יודע בדיוק איך ולמה הגיעה לבסרביה.

00:05:12.930 00:05:16.875

יכול להיות כי אבא. אבא שלה במסגרת

00:05:16.875 00:05:21.090

הסחר שלו החליט שהבסיס בבסרביה יהיה יותר טוב.

00:05:21.090 00:05:23.175

כי אתה אמרת שאימא למדה בבית ספר. אה.

00:05:23.175 00:05:25.640

עברי ב. ב.

00:05:25.640 00:05:27.980

היא באה בתור ילדה קטנה לבסרביה.

00:05:27.980 00:05:29.525

אז הם הגיעו כבר ב.

00:05:29.525 00:05:31.805

ב. כאנשים.

00:05:31.805 00:05:34.105

אה. צעירים. הסבא וסבתא.

00:05:34.105 00:05:35.760

כן. כנראה. כן.

00:05:35.760 00:05:38.220

כי אימא שלי אני לא זוכרת את הגיל שהיא הגיעה.

00:05:38.220 00:05:39.320

אבל היא הגיעה בתור.

00:05:39.320 00:05:42.450

אבל ידוע לך מה גרם לאנשים להגיע

00:05:42.450 00:05:46.145

מווינה לעיר קטנה. יש לך.

00:05:46.145 00:05:55.115

מה שאני יכול רק לחשוב על זה עכשיו ללא שום מידע מאז.

00:05:55.115 00:05:59.775

זה היה קשור לסחר של אבא שלי. של סבא שלי.

00:05:59.775 00:06:00.450

מ-המ.

00:06:00.450 00:06:03.300

זאת. זאת ההשערה שלי.

00:06:03.300 00:06:07.170

כי אחרת באמת איך את אומרת למה שיעזבו את וינה

00:06:07.170 00:06:11.220

עם כל העושר העצום של זה התרבותי וה.

00:06:11.220 00:06:14.800

ו. ו. ו.

00:06:14.870 00:06:17.835

קדמה וכולי. ו.

00:06:17.835 00:06:21.045

ויעברו לעיירה קטנה בבסרביה.

00:06:21.045 00:06:25.485

לא לא. לא. אני גם לא חשבתי על זה. מעניין.

00:06:25.485 00:06:28.800

לעומת זה הסבא וסבתא מצד אבי ממש הם.

00:06:28.800 00:06:30.450

הם ילידי המקום הזה.

00:06:30.450 00:06:33.520

הם נולדו. לא יודע כמה דורות.

00:06:34.860 00:06:41.330

על כל פנים. עם פרוץ המלחמה פינו את הבית חרושת לסוכר.

00:06:41.330 00:06:47.845

גייסו את אבי לצבא הרוסי ואנחנו

00:06:47.845 00:06:53.960

התחלנו לסגת עם הצבא הרוסי ביחד.

00:06:54.740 00:06:59.295

אה. מה שזכור לי באותה תקופה זה עגלות.

00:06:59.295 00:07:02.130

היינו על עגלה. לא ברגל.

00:07:02.130 00:07:06.315

עם המטלטלים שלנו קצת.

00:07:06.315 00:07:08.595

וזה אימא ואני לבד.

00:07:08.595 00:07:11.475

זאת אומרת אימא ואני ועוד היו אנשים. אבל אבי.

00:07:11.475 00:07:14.850

מה קרה עם הסבא וסבתא שלך שגרו בעיר?

00:07:14.850 00:07:16.755

כולם נהרגו.

00:07:16.755 00:07:18.345

רגע. הם נשארו?

00:07:18.345 00:07:20.295

הם נשארו. כן. אנ.

00:07:20.295 00:07:23.160

אנחנו נסוגונו כתוצאה מ.

00:07:23.160 00:07:24.210

עבודתו של אביך.

00:07:24.210 00:07:25.680

עבודתו של אבי.

00:07:25.680 00:07:30.120

פשוט הרוסים פינו. ואני שוב פעם.

00:07:30.120 00:07:31.700

אני לא יודע אם זה כל הבית חרושת או על

00:07:31.700 00:07:34.780

מכונות מסוימות או את העובדים.

00:07:34.780 00:07:36.900

אבל הם פינו אותנו.

00:07:36.900 00:07:41.490

ה. כל שאר המשפחה זה כלל את. את. את.

00:07:41.490 00:07:43.420

סבא וסבתא מצד אבי.

00:07:43.420 00:07:46.780

אח של אבא שלי בשם ניסן.

00:07:46.780 00:07:51.840

זה כלל את סבא וסבתא שלי מצד אימי.

00:07:51.840 00:07:53.805

אחות של אימי בש.

00:07:53.805 00:07:56.680

בשם ליבה. ליבל'ה.

00:07:56.680 00:07:59.730

הם הוכחדו. הם כולם הוכחדו.

00:07:59.730 00:08:02.940

אתה יודע משהו על כל האנשים שהזכרת עכשיו על הד.

00:08:02.940 00:08:06.855

אתה מזכיר את הדודה שלך באהבה.

00:08:06.855 00:08:08.700

אתה זוכר משהו מליבל'ה?

00:08:08.700 00:08:14.010

מתמונות. מתמונות. נורא מטושטש.

00:08:14.010 00:08:15.720

אה. האמת היא. תראי.

00:08:15.720 00:08:17.455

אני חושב שאותה.

00:08:17.455 00:08:19.520

אני לא יודע אם טראומה אפילו מתאים לזה.

00:08:19.520 00:08:21.450

זה הרבה יותר חזק מטראומה ש. ש.

00:08:21.450 00:08:25.620

שאתה עובר בזמן השואה קצת.

00:08:25.620 00:08:30.495

אה. מקהה זכרונות קודמים.

00:08:30.495 00:08:34.055

אני. קשה לי נורא. קשה לי נורא.

00:08:34.055 00:08:39.615

אני זוכר דברים שמשויכים לתמונות.

00:08:39.615 00:08:44.715

למקרים מסוימים. לסיפורים מסוימים.

00:08:44.715 00:08:50.820

סיפור ש. שאימא שלי הייתה מספרת שעמדתי. ואהבתי לאכול.

00:08:50.820 00:08:58.230

עמדתי ואכלתי פרוסת לחם מרוח בחמאה והיו מגרדים את

00:08:58.230 00:09:01.515

השום מסביב על הקשה סביב סביב.

00:09:01.515 00:09:03.375

וזה היה נורא טוב.

00:09:03.375 00:09:06.855

אימא שלי אחר כך טענה שאחת הסיבות ששרדתי.

00:09:06.855 00:09:07.470

זה בגלל השום.

00:09:07.470 00:09:09.840

היה החמאה. החמאה.

00:09:09.840 00:09:12.930

עוד לא הייתה מודעות אני חושב לשום אז.

00:09:12.930 00:09:16.650

זה עכשיו מודרני אבל החמאה. כמויות החמאה שאכלתי.

00:09:16.650 00:09:19.275

ועמדתי ואכלתי ונפלתי ו.

00:09:19.275 00:09:23.190

ו. והתגלגלתי מהמדרגות.

00:09:23.190 00:09:25.590

זה היה מין מרפסת עילית כזאת.

00:09:25.590 00:09:27.225

והיו מדרגות התגלגלתי ו.

00:09:27.225 00:09:31.290

ונשארתי לשכב. הם היו בטוחים שאני נהרגתי או משהו.

00:09:31.290 00:09:35.415

רצו. רצו אליי. מצאו אותי שוכב ממשיך לאכול את הפרוסת לחם.

00:09:35.415 00:09:40.725

אלה סיפורים שקשה לי נורא לדעת אם זכ.

00:09:40.725 00:09:43.485

אם אני זוכר את זה או שזה סיפור.

00:09:43.485 00:09:48.210

אהה. מאוד מטושטש. מאוד מטושטש.

00:09:48.210 00:09:50.695

רק דברים מאוד חדים.

00:09:50.695 00:09:52.910

אני אספר לך עכשיו דבר שאני

00:09:52.910 00:09:57.600

לא חושב חוץ למשפחה שלי לא סיפרתי של.

00:09:57.600 00:10:01.570

אממ. תוך כדי הנסיגה עם

00:10:01.570 00:10:03.570

הצבא הרוסי הגרמנים תפסו

00:10:03.570 00:10:07.620

אותנו באחד הערים היערות באוקראינה.

00:10:07.620 00:10:08.550

באיזה?

00:10:08.550 00:10:10.965

לא זוכר את השם.

00:10:10.965 00:10:16.590

הייתה מלחמה קשה מאוד של 24 שעות. עם. אה.

00:10:16.590 00:10:19.930

כל הזמן התפוצצויות ויריות היה

00:10:19.930 00:10:24.960

קרב מאוד קשה ובסוף הגרמנים השתלטו על העיירה.

00:10:24.960 00:10:28.905

מה שזכור לי פרט להפצצות. ו.

00:10:28.905 00:10:32.820

ו. לפיצוצים ויריות ומתחבאים ו.

00:10:32.820 00:10:42.315

ואימא שלי מגוננת עליי שכעבור יום או משהו כזה נכנס גרמני.

00:10:42.315 00:10:45.930

ואני זוכר אותו כמו שאני מסתכל עלייך.

00:10:45.930 00:10:50.970

לבוש בשחור עם המכנסי אלה הכיסים בצדדים כאלה.

00:10:50.970 00:10:53.865

‮אז הוא היה איש ‭S.S. S.S‬.‬

00:10:53.865 00:10:56.145

לא יודע. הוא היה בשחור.

00:10:56.145 00:10:58.650

אה. יותר אני חושב שהוא היה אופנוען.

00:10:58.650 00:11:00.720

כי הוא לבש מעיל. אה.

00:11:00.720 00:11:04.545

ז'קט עור. מגפיים וזה.

00:11:04.545 00:11:08.130

ואימי דיברה גרמנית. אני לא הבנתי.

00:11:08.130 00:11:09.420

הוא התחיל ישר רצה.

00:11:09.420 00:11:12.345

היא רצה תכשיטים וזהב.

00:11:12.345 00:11:15.180

אני לא יודע מה אימי ענתה לו שאין לה או שזה.

00:11:15.180 00:11:16.410

אבל היה לה משהו מזה.

00:11:16.410 00:11:17.850

אז הוא תלש את זה.

00:11:17.850 00:11:22.605

ואז הוא ראה על האצבע שלה את ה. אה.

00:11:22.605 00:11:24.075

טבעת נישואין.

00:11:24.075 00:11:27.120

אז הוא ביקש את זה ואימא שלי ניסתה להוריד את זה

00:11:27.120 00:11:28.640

וזה לא יכל לרדת.

00:11:28.640 00:11:32.050

אז הוא כיוון עליה אקדח שתוריד את זה.

00:11:32.050 00:11:33.780

אבל. אהה.

00:11:33.780 00:11:34.840

אני זוכר היא לא יכלה.

00:11:34.840 00:11:36.800

אז הוא הלך וליקק לה את האצבע.

00:11:36.800 00:11:38.200

הוא ליקק לו את האצבע.

00:11:38.200 00:11:39.925

ומשך את זה בכח.

00:11:39.925 00:11:43.980

אני בתור ילד וזה עוד לא סיפרתי לאף אחד.

00:11:43.980 00:11:46.860

כל כך נבהלתי שעשיתי במכנסיים.

00:11:46.860 00:11:50.475

הייתי בן 6. הייתי בן 6.

00:11:50.475 00:11:56.295

אני זוכר איך שאימא שלי אחר כך ניקתה אותי ו. ו.

00:11:56.295 00:11:59.250

וניחמה אותי כי אצלי הייתה

00:11:59.250 00:12:02.490

בושה גדולה שהייתי ילד בן 6. כל ה.

00:12:02.490 00:12:04.410

למרות שהייתם עם הרוסים.

00:12:04.410 00:12:06.990

הם פשוט תפסו אותכם בדרך? איך זה היה?

00:12:06.990 00:12:07.920

כן. הם השתלטו על ה.

00:12:07.920 00:12:08.020

כן.

00:12:08.020 00:12:09.630

הם השתלטו על. על.

00:12:09.630 00:12:11.835

אנחנו לא הלכנו עם החיילים.

00:12:11.835 00:12:13.770

זה היה בריחה.

00:12:13.770 00:12:18.720

זה היה כמויות של אנשים גדולות מאוד שבורחים מזרחה.

00:12:18.720 00:12:20.460

מזרחה. צפונה. ל. ל.

00:12:20.460 00:12:23.100

זה היה מזרחה. מזרחה. בטח.

00:12:23.100 00:12:27.240

אנחנו לא היינו עם החזית עצמה. עם החיילים.

00:12:27.240 00:12:29.705

חיילים היו מאחורינו.

00:12:29.705 00:12:31.660

אבל גרמנים היו יותר מזה.

00:12:31.660 00:12:34.980

אמרת. אמרת שפינו אותכם. שהרוסים פינו אותכם.

00:12:34.980 00:12:36.885

זה לא היה פינו.

00:12:36.885 00:12:37.860

זה השאלה.

00:12:37.860 00:12:37.960

כן.

00:12:37.960 00:12:40.365

האם אתם ברחתם מרצונכם?

00:12:40.365 00:12:45.640

או שהרוסים בגלל בית החרושת שסיפרת. התפניתם?

00:12:46.970 00:12:48.930

אני לא יכול לענות לך.

00:12:48.930 00:12:49.620

כן.

00:12:49.620 00:12:54.030

האם זה היה פינוי מאורגן או שזה היה פינוי.

00:12:54.030 00:12:55.170

אבל. אבל מאיפה.

00:12:55.170 00:12:56.660

מאיפה אימא שלי השיגה.

00:12:56.660 00:12:59.100

עלתה על עגלה עם סוס.

00:12:59.100 00:13:02.180

עם חפצים. עם עוד אנשים.

00:13:02.180 00:13:05.780

אני משוכנע שהרוסים. הרוסים.

00:13:05.780 00:13:08.205

מה שאני כן יודע והיא הייתה מספרת את זה.

00:13:08.205 00:13:11.295

אולי. שפינו את הבית חרושת.

00:13:11.295 00:13:15.060

ביחד עם הבית חרושת גם האנשים.

00:13:15.060 00:13:17.745

ואתה לא יודע באיזה עיר. אה. אה.

00:13:17.745 00:13:21.675

ההשתלטות הזאת לא. לא.

00:13:21.675 00:13:25.590

אני לא חושב שאפילו אימא שלי ידעה את שמה.

00:13:25.590 00:13:26.700

אול. היא ידעה אולי.

00:13:26.700 00:13:28.110

אבל אני לא יודע אם היא זכרה.

00:13:28.110 00:13:30.570

כי מיד אחרי זה פשוט.

00:13:30.570 00:13:33.465

אה. קיבלנו הוראה לחזור למקום שלנו.

00:13:33.465 00:13:35.175

הא. אז אתם חזרתם?

00:13:35.175 00:13:40.455

התחלנו ללכת חזרה לעיירה שלנו.

00:13:40.455 00:13:43.040

ואינני זוכר כמה זמן הלכנו.

00:13:43.040 00:13:44.220

אבל בטח איזה שבוע.

00:13:44.220 00:13:46.560

שבועיים. אני לא זוכר כמה.

00:13:46.560 00:13:54.240

ואז התחלנו לפגוש אנשים שגורשו מהעיירה ואמרו לנו

00:13:54.240 00:13:55.455

: "אין לכם לאן ללכת.

00:13:55.455 00:13:57.870

שרפו את הכל. כולם מתים.

00:13:57.870 00:14:00.540

כולם נהר. נהר. הרגו את כולם".

00:14:00.540 00:14:06.380

הרומנים שמה עשו פוגרום לא נורמלי כי הרומנים הגיעו לשמה.

00:14:06.380 00:14:11.625

ושרפו. אנחנו אחר כך באנו אחרי המלחמה היה הכל היה שרוף.

00:14:11.625 00:14:14.160

ו "אין לכם לאן ללכת".

00:14:14.160 00:14:21.445

ואיכשהו כו. כיוונו אותנו שהגענו. אה.

00:14:21.445 00:14:24.660

לאזור הזה שבסוף קם שם הגטו הזה.

00:14:24.660 00:14:31.620

המחנה שקראו לו טרנסניסטריה ולשם באמת הגיעו כל הניצולים.

00:14:31.620 00:14:31.730

אבל.

00:14:31.730 00:14:32.820

מעיירה שלנו.

00:14:32.820 00:14:34.640

טרנסניסטריה זה מקום מאוד גדול ורחב.

00:14:34.640 00:14:35.105

כן.

00:14:35.105 00:14:36.265

איפה בטרנסניסטריה?

00:14:36.265 00:14:41.925

אנחנו ישבנו בעיירה קטנה בשם צ'רנוביצה.

00:14:41.925 00:14:42.375

כן.

00:14:42.375 00:14:47.070

להבדיל מהעיר צ'רנוביץ הייתה גדולה בבוקובינה.

00:14:47.070 00:14:51.855

זאת הייתה עיירה קטנה במחוז מוגילב.

00:14:51.855 00:14:53.520

מאוד קרוב למוגילב.

00:14:53.520 00:14:58.080

כי אני יודע שאימי פעם הלכה לבקר את ה. את הדודה שלי.

00:14:58.080 00:15:00.270

גיסה. גיסה שלה שהייתה

00:15:00.270 00:15:04.770

במוגילב ממש וניסתה להביא אותה אלינו.

00:15:04.770 00:15:07.800

צ'רנוביצה. עיירה די קטנה.

00:15:07.800 00:15:09.960

אני זוכר מעט מאוד ממנה.

00:15:09.960 00:15:15.070

אני זוכר שגרנו במשהו מין מרתף תת קרקעי.

00:15:15.070 00:15:17.120

היו יורדים למטה.

00:15:17.120 00:15:20.100

אה. רחוב מאוד צר.

00:15:20.100 00:15:22.830

אני מנסה. אה.

00:15:22.830 00:15:23.880

לחשוב איך. איך.

00:15:23.880 00:15:26.100

איך היה לנו מזון שמה.

00:15:26.100 00:15:28.650

אז אימא שלי הייתה מספ.

00:15:28.650 00:15:31.440

אימא שלי סיפרה את כל הסיפורים לאשתי.

00:15:31.440 00:15:33.720

ואז. אה.

00:15:33.720 00:15:39.585

אשתי סיפרה לי שאימא שלה שסיפרה לה שהיא הייתה סורגת.

00:15:39.585 00:15:41.550

אבל אני לא יודע אם היא הייתה

00:15:41.550 00:15:43.930

מוכרת את מה שהיא הייתה סורגת.

00:15:43.930 00:15:46.900

אני זוכר רעב. הרבה רעב.

00:15:46.900 00:15:52.305

אני זוכר אוכל ממש בסיסי. לחם.

00:15:52.305 00:15:55.710

נחקק בזיכרוני. שפעם אחת

00:15:55.710 00:15:59.710

אני לא יודע איך אימא שלי הצליחה לעשות קציצה.

00:15:59.930 00:16:04.605

שאחר כך היא סיפרה ש- 80% מזה היה לחם.

00:16:04.605 00:16:09.270

ואת הקציצה הזאת אכלתי יומיים 3. עם 3.

00:16:09.270 00:16:16.120

4 פרוסות לחם רק בשביל הטעם בקושי. אה.

00:16:16.820 00:16:20.310

באיזה תנאים חיית? לחיות? איך הי.

00:16:20.310 00:16:24.840

היינו די חופשיים בתוך העיירה.

00:16:24.840 00:16:30.725

אה. זה. זה כמו גטו שאתה חופשי באזור שבו אתה חי.

00:16:30.725 00:16:35.020

להסתובב. אתה לא יכול לצאת מאזור מוגדר.

00:16:35.020 00:16:37.775

שוב פעם הייתי קטן מדי ואני לא זוכר מה.

00:16:37.775 00:16:39.400

אבל איפה ישנתם.

00:16:39.400 00:16:40.795

איפה ישנתם? איפה.

00:16:40.795 00:16:42.820

בתוך. אנחנו ישנו.

00:16:42.820 00:16:44.770

איך היו תנאי החיים?

00:16:44.770 00:16:44.870

אימא שלי.

00:16:44.870 00:16:46.405

תנאי ה.

00:16:46.405 00:16:49.560

אני ואימא שלי ישנו באיזשהו

00:16:49.560 00:16:54.495

חור חצי תת קרקעי או 3/4 קר. תת קרקעי.

00:16:54.495 00:16:58.320

הייתה שם מיטה כי ישנו שנינו על המיטה.

00:16:58.320 00:17:02.690

ישנתי יחד עם אימא שלי על המיטה אני זוכר שהייתה מיטה.

00:17:02.690 00:17:06.500

אני זוכר שהיו. היינו יורדים במדרגות למטה.

00:17:06.500 00:17:09.060

היה חשוך. חשוך מאוד שמה.

00:17:09.060 00:17:11.280

אבל כשיצאת מהמדרגות ה.

00:17:11.280 00:17:16.305

הגעת למין סמטה כזאת של בתים מחימר.

00:17:16.305 00:17:18.675

לא חימר. שמבוץ.

00:17:18.675 00:17:20.560

יודעת. היו עושים באירופה יש

00:17:20.560 00:17:24.500

כאלה בתים עניים שעושים אותם מבוץ.

00:17:25.490 00:17:34.870

אהה. אני זוכר שהסתובבו שם גויים ופחדנו מהם.

00:17:35.720 00:17:39.390

היו שם גם. היו גרמנים.

00:17:39.390 00:17:47.590

אבל השליטה הישירה היו של רומנים ואני חושב שזה.

00:17:48.930 00:17:56.825

אני חושב שזה מה שעזר לנו לשרוד.

00:17:56.825 00:17:58.950

אולי בזכות זה או לא.

00:17:58.950 00:18:04.350

לא רוצה לקרוא לזה בזכות אבל בגלל זה שרדנו.

00:18:04.350 00:18:06.495

אה. ונשארנו בחיים.

00:18:06.495 00:18:10.390

מאיפה. מה היה עם מזון? איך?

00:18:10.390 00:18:14.240

אני חשבתי על זה לאחרונה. דווקא לאחרונה.

00:18:14.240 00:18:14.480

מה.

00:18:14.480 00:18:15.110

ניסיתי.

00:18:15.110 00:18:15.875

מה אימך.

00:18:15.875 00:18:20.880

לחשוב מאיפה אימא שלי השיג גם מזון.

00:18:21.310 00:18:25.325

זה לגמרי חסום לי.

00:18:25.325 00:18:28.390

אנ. אנ. אני פרט לאותם דברים כבר סיפרתי

00:18:28.390 00:18:31.895

לך שאכלתי לחם לרוב קצת.

00:18:31.895 00:18:40.830

אהה. הייתי רעב הרבה אבל לא גוועו שם בגלל חוסר אוכל.

00:18:40.830 00:18:44.865

מה עם מחלות? אתה זוכר שלאנשים היו מחלות?

00:18:44.865 00:18:47.610

כן. כן. היו חולים. היו נפטרים.

00:18:47.610 00:18:50.730

אני זוכר ש. אה.

00:18:50.730 00:18:53.670

היו סוחבים אנשים לקבורה.

00:18:53.670 00:19:01.620

אהה. אני זוכר שהובילו אותם על. על.

00:19:01.620 00:19:06.095

על מין. זה לא היה.

00:19:06.095 00:19:13.330

זה לא היה ממש אלונקה אבל משהו כזה שהשכיבו גופות על זה.

00:19:13.330 00:19:20.820

והיה גם דבר כזה עם 2 גלגלים שהובילו אותם.

00:19:20.820 00:19:25.630

אני זוכר. שהובילו גופות לקבורה.

00:19:25.760 00:19:32.085

אני זוכר אפילו במטושט איפה קברו אותם. שזה היה קצת.

00:19:32.085 00:19:34.920

איך אני אגיד. אם אנחנו גרנו כאן זה

00:19:34.920 00:19:39.345

היה קצת יותר רחוק שמה. אהה.

00:19:39.345 00:19:43.000

היה מישהו שהתפלל עבורם בקבורה?

00:19:43.760 00:19:46.440

לא. לא שלי ידוע.

00:19:46.440 00:19:48.135

לא. לא לא חושב. לא חושב.

00:19:48.135 00:19:49.935

מהיהודים כמובן. מה.

00:19:49.935 00:19:52.350

זה לא הייתה קבורה מאורגנת.

00:19:52.350 00:19:54.630

זאת לא הייתה קבורה מאורגנת.

00:19:54.630 00:19:56.340

אלא מה. זרקו. זה היה.

00:19:56.340 00:19:59.890

אני זוכר את הגופות מובלות לקבורה.

00:19:59.890 00:20:02.120

שאלת על מחלות.

00:20:02.120 00:20:07.640

היו חולים. אה. כנראה.

00:20:07.640 00:20:12.360

כנראה שהיה איזשהו טיפול רפואי.

00:20:12.360 00:20:19.750

כי אני זוכר מקרה שבו רופא מנתח מישהו ביד.

00:20:19.750 00:20:22.175

מוריד לו אצבע או משהו כזה.

00:20:22.175 00:20:24.900

בלי. אה. אה.

00:20:24.900 00:20:26.640

בלי להרדים אותו.

00:20:26.640 00:20:31.980

ואני זוכר שנתן לו סטירה חזקה וחתך לו אצבע.

00:20:31.980 00:20:34.280

אני זוכר בתור ילד זה נחרט לי.

00:20:34.280 00:20:37.770

עמדנו הסתכלנו על זה. זה היה בחוץ.

00:20:38.570 00:20:43.845

אם זה היה חובש או רופא או זה. אני. אני לא יודע.

00:20:43.845 00:20:47.205

אז זה היה מישהו שעסק בזה. רומני זה היה.

00:20:47.205 00:20:54.165

אהה. אין לי מושג מאיפה הוא הגיע האוכל. אה.

00:20:54.165 00:20:54.870

מה אכלתם? חוץ מל.

00:20:54.870 00:20:56.700

אולי הייתה חלוקה.

00:20:56.700 00:20:58.840

חוץ מלחם.

00:20:59.690 00:21:02.670

מרק מאוד דליל.

00:21:02.670 00:21:06.465

עכשיו שאת שואלת. מרק.

00:21:06.465 00:21:12.300

אבל כן הייתה איזושהי פינה שאימא שלי יכלה לבשל.

00:21:12.300 00:21:15.135

היה איזה פינה שמה. בחדרון אז.

00:21:15.135 00:21:21.495

שאימי אני חושב שבישלה מרק. מרק.

00:21:21.495 00:21:24.420

פרט למרק ולחם לא זכור לי.

00:21:24.420 00:21:27.570

ואותה קציצה יחידה. לא זכור לי כלום.

00:21:27.570 00:21:31.005

כלום. ו. ו.

00:21:31.005 00:21:35.670

ועכשיו שאני מתפלל עכשיו אחורה. לא כרגע.

00:21:35.670 00:21:37.440

אבל אני כבר חושב כמה זמן

00:21:37.440 00:21:39.700

שאני מנסה לחשוב אחורה וכל הזמן הזה אני

00:21:39.700 00:21:44.990

באמת חושב מאיפה אימא שלי השיגה מזון.

00:21:46.840 00:21:51.700

חבל שלא חשבתי על זה כשהיא הייתה חיה. הייתי שואל אותה.

00:21:51.700 00:21:52.500

כן.

00:21:52.500 00:21:53.805

אבל היינו עסוקים.

00:21:53.805 00:21:56.235

מה. מה. מה היו.

00:21:56.235 00:21:59.180

אוקיי. מה אימ. מה אימא עשתה כל הזמן?

00:21:59.180 00:22:01.980

ומה אתם הילדים עשיתם כל הזמן? והאם הילדים.

00:22:01.980 00:22:07.360

ילדים אני זוכר. אני זוכר שהייתי משחק עם ילדים אחרים.

00:22:07.360 00:22:10.325

אני זוכר שהייתי נפגש עם ילדים.

00:22:10.325 00:22:11.630

כן.

00:22:11.630 00:22:17.750

אני זוכר שם היה מין נחל. נהר.

00:22:17.750 00:22:24.730

שהיינו הולכים לשם ואני זוכר את הזבל.

00:22:24.730 00:22:26.520

המון זבל. המון המון זבל.

00:22:26.520 00:22:31.485

עד היום אני זוכר את הזבל על גדות הנחל הזה.

00:22:31.485 00:22:35.865

והיינו ילדים ביחד. היו 2. 3 ילדים.

00:22:35.865 00:22:38.840

יותר מאוחר הגיעה הדודה

00:22:38.840 00:22:41.920

שלי ממוגילב ואני זוכר את הבת דודה שלי.

00:22:41.920 00:22:45.280

הייתה לי בת דודה בגיל שלי. הפרש של חודש.

00:22:45.280 00:22:49.240

אני. אני זוכר אותה. היינו משחקים יחד.

00:22:49.240 00:22:50.760

במה שיחקת?

00:22:50.760 00:22:55.365

אהה. הדבר שאני זוכר זה גלגל.

00:22:55.365 00:23:02.310

גלגל מברזל. כמו ג'אנט של אופניים. זה אני זוכר.

00:23:02.310 00:23:08.130

‮ואם אתה מסדר מחוט ברזל מין ‭V‬ כזה.‬

00:23:08.130 00:23:10.700

ואתה. אם אתה דוחף את זה. זה מגלגל את זה.

00:23:10.700 00:23:14.490

זה הדבר היחידי שאני זוכר.

00:23:14.490 00:23:18.100

פרט לזה משחקים? ילדים.

00:23:18.100 00:23:19.990

היינו ביחד. אני לא.

00:23:19.990 00:23:20.510

אבל [משובש]

00:23:20.510 00:23:22.050

לא הייתה אווירה למשחקים.

00:23:22.050 00:23:24.420

מה הילדים. מה הילדים עשו כל.

00:23:24.420 00:23:26.595

מהבוקר עד הערב ביחד?

00:23:26.595 00:23:28.050

שום. לא. הם לא היו כל. לא.

00:23:28.050 00:23:30.200

איפה. לא היינו ביחד.

00:23:30.200 00:23:32.160

אנחנו לא היינו ביחד כל היום.

00:23:32.160 00:23:34.190

אנחנו היינו מעט מאוד זמן ביחד.

00:23:34.190 00:23:35.450

אני לא. לא יודע כמה זמן.

00:23:35.450 00:23:38.900

אז איך עבר עלייך היום מהבוקר עד הערב?

00:23:38.900 00:23:42.150

איך עובר יום שלם?

00:23:43.180 00:23:48.365

פשוט קצת משוטט. קצת משוטט.

00:23:48.365 00:23:51.335

מאיפה אני יודע על השי. אה.

00:23:51.335 00:23:56.920

לקראת סוף המלחמה הרוסים הפגיזו אותנו.

00:23:57.650 00:24:08.470

ואני זוכר הפצצה אווירית שנפלה פצצה ממקום ש.

00:24:10.310 00:24:13.815

הייתי נור. סליחה.

00:24:13.815 00:24:16.740

קשה לי. עכשיו את אומרת.

00:24:16.740 00:24:17.250

מה תרגיש.

00:24:17.250 00:24:18.525

זה הזמן לקפה.

00:24:18.525 00:24:19.140

לקפה ול.

00:24:19.140 00:24:19.770

למים לקפה.

00:24:19.770 00:24:21.570

ול. ל. ל. לטישו.

00:24:21.570 00:24:23.595

לא לא לא. לא הגעתי לטישו.

00:24:23.595 00:24:27.720

אל תתבייש. אנחנו כל יום עוברים את זה. תרגיש נוח איתנו.

00:24:27.720 00:24:33.165

אני זוכר את הפצצה נופלת.

00:24:33.165 00:24:40.855

אני זוכר 2 בחורות צעירות נהרגות. סוס מרוטש.

00:24:40.855 00:24:44.120

ואני רץ לאימא שלי ואומר לה: "אימא. דברי אלי.

00:24:44.120 00:24:50.830

דברי אלי" כי אני נחרשתי בגלל הפיצוץ שהוא היה יחסית קרוב.

00:24:50.830 00:24:54.810

אז רצתי לאימא שלי ואני זוכר שאמרתי לה: "דברי אלי.

00:24:54.810 00:24:58.185

דברי אלי. אני חירש".

00:24:58.185 00:25:01.140

א. זאת אומרת הסתובבנו.

00:25:01.140 00:25:01.500

כן. נכון.

00:25:01.500 00:25:06.650

אחרת איך הגעתי למקום שבו נפלה פצצה.

00:25:06.650 00:25:11.210

אני זוכר במטושטש את המרכז של העיירה.

00:25:11.210 00:25:13.005

זה היה על יד המרכז.

00:25:13.005 00:25:19.050

אני חושב שבצד השני הייתה כנסייה או משהו כזה. רצפת אבנים.

00:25:19.050 00:25:21.550

אני זוכר את הרוסים שהגיעו.

00:25:21.550 00:25:24.030

יש לי עוד שאלה לפני הרוסים.

00:25:24.030 00:25:26.590

אתה מתאר לנו כבר שפה אתה רואה

00:25:26.590 00:25:29.550

אנשים מובלים לקבורה וזאת אומרת.

00:25:29.550 00:25:32.610

אתה כבר ראית מוות בגיל מאוד מאוד צעיר.

00:25:32.610 00:25:35.370

אתה זוכר פחד שאתה רואה את זה?

00:25:35.370 00:25:36.960

אתה זוכר. אה.

00:25:36.960 00:25:39.120

פחד קיצוני רק אותו סיפור

00:25:39.120 00:25:43.990

שסיפרתי כשהגרמני כיוון אקדח לאימא שלי.

00:25:44.210 00:25:49.845

אה. פחד קיצוני. כן.

00:25:49.845 00:25:52.305

שוב פעם. כשהפגיזו אותנו.

00:25:52.305 00:25:59.430

פחד קיצוני. כשראיתי את אותו האיש חותך אצבע.

00:25:59.430 00:26:04.775

אה. פתאום אתה רואה מישהו עושה דבר כזה. אתה ילד.

00:26:04.775 00:26:09.715

אה. פחד קיצוני נוסף לזה. כן.

00:26:09.715 00:26:14.745

היינו רואים אנשים במדים. פחדתי.

00:26:14.745 00:26:17.550

גרמנים. רומנים. אני

00:26:17.550 00:26:19.830

לא חושב שהייתי בכלל מבדיל ביניהם לגבי

00:26:19.830 00:26:23.530

שניהם היו טרפה כמו שאומרים.

00:26:23.530 00:26:27.040

אה. כן. פחדתי.

00:26:27.040 00:26:35.780

פחדתי כשראיתי את המדים והם הסתובבו עם נשק.

00:26:36.270 00:26:40.070

לא זכור לי שירו באנשים.

00:26:40.070 00:26:41.100

אתם.

00:26:41.100 00:26:43.935

אם כי אני יודע מסיפורים אחר כך.

00:26:43.935 00:26:46.830

מאימא שלי שירו באנשים.

00:26:46.830 00:26:50.820

אבל לא. אני לא זוכר שאני הייתי ע.

00:26:50.820 00:26:52.930

ער לזה. עד לזה.

00:26:52.930 00:26:56.435

עכשיו. איך היו הקשרים בין האנשים שם?

00:26:56.435 00:26:59.880

אם הייתה עזרה הדדית. אתה זוכר?

00:26:59.880 00:27:03.195

אימא שלך למשל. היו לה מכרות שם?

00:27:03.195 00:27:06.330

היו לה. היא דיברה עם מישהי? היא.

00:27:06.330 00:27:12.285

אני משער שכן. אני לא זוכר. אני לא זוכר.

00:27:12.285 00:27:14.220

זה. א. יש

00:27:14.220 00:27:19.680

לי הרגשה שזה חלק מאותה הדחקה ששוכבת לי באיזה מקום.

00:27:19.680 00:27:22.255

כי כפי שאת יודעת. אני ל.

00:27:22.255 00:27:23.850

אני לא מדבר על השואה.

00:27:23.850 00:27:27.350

לא דיברתי על השואה וקשה לי מאוד עם זה גם עכשיו.

00:27:27.350 00:27:28.025

למה? למה לא דיברת?

00:27:28.025 00:27:29.585

לא יודע. לא יודע. לא יודע.

00:27:29.585 00:27:32.460

לא. לא. לא.

00:27:33.640 00:27:36.530

בואי אני אספר לך סיפור קטן.

00:27:36.530 00:27:43.250

לפני כמה ימים מצלצל אליי ידיד.

00:27:43.250 00:27:45.850

אני ברוב עוונותי גם טייס.

00:27:45.850 00:27:50.235

מצלצל אליי ידיד [כך במקור] אז. אה.

00:27:50.235 00:27:54.240

כפי שאמרתי. צלצל אליי חבר. ואומר לי: "שמע.

00:27:54.240 00:27:58.110

חבר שלנו בא להנה מרצה.

00:27:58.110 00:27:59.610

הוא כתב ספר.

00:27:59.610 00:28:04.815

וזה בחור שהיה בתור ילד בשואה. בהולנד.

00:28:04.815 00:28:09.870

משפחה הולנדית. אהה.

00:28:09.870 00:28:13.170

הצילה אותו. החביאה אותו והצילה אותו.

00:28:13.170 00:28:15.825

והגיע לארץ. הגיע לחיל אוויר. הפך לטייס.

00:28:15.825 00:28:18.165

היה טייס באלעל ו.

00:28:18.165 00:28:20.070

ודווקא. ואני מכיר אותו.

00:28:20.070 00:28:22.665

אני מכיר אותו. אני מכיר גם את ההיסטוריה שלו.

00:28:22.665 00:28:25.140

ושהוא עולה. הוא נותן כאן הרצאה.

00:28:25.140 00:28:27.195

הוא אומר לי: "תבוא להרצאה".

00:28:27.195 00:28:29.940

זה מאוד עניין אותי. אבל לא הלכתי להרצאה.

00:28:29.940 00:28:33.480

לא הלכתי להרצאה כי ש. כי תשובה.

00:28:33.480 00:28:37.545

את שואלת למה אני מדחיק את זה?

00:28:37.545 00:28:41.520

אה. היה משהו שהפריע לי בחיבור וזה.

00:28:41.520 00:28:45.360

וזה לי. זה צריך להיות ככה זה בסדר.

00:28:45.360 00:28:49.650

בין השואה לחיים הרגילים.

00:28:49.650 00:28:52.485

אני לא יודע. זה. זה.

00:28:52.485 00:28:54.915

לי יש עם זה בעיה ו.

00:28:54.915 00:28:59.505

וזה כל הכבוד לילד כזה שהגיע מהולנד ו. ו.

00:28:59.505 00:29:02.160

והיה מוחבא שנים ו. ו. כמוני.

00:29:02.160 00:29:03.960

הוא בטח התחיל ללמוד בבית ספר בכיתה.

00:29:03.960 00:29:05.865

אני לא יודע איזה כיתה.

00:29:05.865 00:29:07.215

ו. ו. והצליח.

00:29:07.215 00:29:10.200

והגיע והצליח. והיה טייס בחיל אוויר ו.

00:29:10.200 00:29:15.150

והיה איש אלעל והיה אחראי שם על צי שלם באלעל וכולי.

00:29:15.150 00:29:16.305

מי זה? מה שמו?

00:29:16.305 00:29:21.195

אריה עוז. אריה עוז.

00:29:21.195 00:29:24.240

והוא היה. נדמה לי שהוא היה אחראי על

00:29:24.240 00:29:27.060

צי שבע שש. 767. 747.

00:29:27.060 00:29:31.650

אה. בחור נחמד מאוד ופגשתי אותו דרך חברים משותפים.

00:29:31.650 00:29:35.265

אני לא יודע. ל. יש לי עם זה בעיה. אולי ב.

00:29:35.265 00:29:39.270

ביום מן הימים אני אבין גם למה יש לי עם זה בעיה.

00:29:39.270 00:29:41.595

אבל כרגע יש לי עם זה בעיה.

00:29:41.595 00:29:44.520

על כל פנים לחזור לסיפור שלנו.

00:29:44.520 00:29:45.990

אני עכשיו גם נזכר.

00:29:45.990 00:29:47.925

שאלת אותי על אוכל.

00:29:47.925 00:29:53.835

אני נזכר שאימא שלי סיפרה לאשתי

00:29:53.835 00:29:58.080

ואני נזכר בזה שהיא הייתה מתפרנסת.

00:29:58.080 00:30:00.735

היא הייתה סורגת וה.

00:30:00.735 00:30:05.580

הכפריות הגויות היו מביאות לה

00:30:05.580 00:30:09.690

צמר והיא הייתה סורגת להם ותמורת

00:30:09.690 00:30:14.770

זה היו מביאים לה קלי. קליפות תפוחי אדמה.

00:30:14.770 00:30:20.570

שאת הקליפות תפוחי אדמה היא הייתה מבשלת ועושה מזה מרק.

00:30:20.570 00:30:24.900

חלק מהדברים כפי שאמרתי לך שא. שאכלנו.

00:30:24.900 00:30:27.810

אני לא זכרתי את הקליפות תפוחי אדמה.

00:30:27.810 00:30:32.930

נזכרתי בהם עכשיו אבל אני זוכר את המרק שהיא הייתה מבשלת.

00:30:32.930 00:30:35.820

אה. זה כנראה היה חלק מ.

00:30:35.820 00:30:37.800

מ. מהפרנסה ש. ש.

00:30:37.800 00:30:40.920

שהביא לה את האוכל ו.

00:30:40.920 00:30:43.515

ויכול להיות שהיו עוד דברים כאלה שהיא עבדה.

00:30:43.515 00:30:45.510

אתה שאלת. אתה.

00:30:45.510 00:30:49.630

באותה תקופה ידעתם מה שקרה למשפחה? לשאר המשפחה?

00:30:49.630 00:30:53.820

לא. לא. פרט לזה שנודע לנו שדודה שלי.

00:30:53.820 00:31:00.180

אשת אח של אבא שלי. רגינה.

00:31:00.180 00:31:03.255

דרך אגב. שמי היה אז אלטמן ולא עמית.

00:31:03.255 00:31:04.425

מתארת לי.

00:31:04.425 00:31:06.135

את מתארת לך. כן?

00:31:06.135 00:31:11.040

אה. רגינה אלטמן שהיא במוגילב נודע לנו.

00:31:11.040 00:31:15.645

ואז אימא שלי אני לא יודע איך היא הצליחה

00:31:15.645 00:31:20.370

לקבל רשות ללכת למוגילב.

00:31:20.370 00:31:25.425

ואני זוכר שהיא הלכה למוגילב ופגשה אותה.

00:31:25.425 00:31:27.460

ניסתה לשכנע אותה שהיא תבוא אלינו.

00:31:27.460 00:31:31.045

בהתחלה היא לא רצתה ולקראת הסוף היא כן הגיעה איכשהו.

00:31:31.045 00:31:33.310

אה. אלינו כי מוגילב אני חושב.

00:31:33.310 00:31:36.590

היה מצב קצת יותר קשה. אה.

00:31:36.590 00:31:40.020

זה היה יותר מרכזי עם פיקוח הרבה יותר גדול.

00:31:40.020 00:31:42.920

עם שליטה הרבה יותר חזקה של הגרמנים.

00:31:42.920 00:31:49.090

היה יותר קשה. מוגילב היה הרבה יותר. ממש גטו.

00:31:50.570 00:31:55.440

אממ. אלה הדברים אני מתאר לי. היא עבדה. היא.

00:31:55.440 00:31:59.775

אה. היא עשתה מאמצים עליונים.

00:31:59.775 00:32:08.895

אה. כדי. אני אספר לך סיפור הרבה הרבה יותר מאוחר.

00:32:08.895 00:32:12.540

כשעמדנו להתחתן. כשעמדתי להתחתן רציתי ח.

00:32:12.540 00:32:15.390

חתונה צנועה. משפחה.

00:32:15.390 00:32:19.900

אימא שלי באה ואומרת: "אין דבר כזה.

00:32:19.900 00:32:21.960

לא מצאתי אותך תחת גשר.

00:32:21.960 00:32:25.160

סחבתי אותך כל המלחמה ודרך

00:32:25.160 00:32:28.020

כל אירופה אני רוצה חתונה עם

00:32:28.020 00:32:32.440

שמחה ועם אנשים וזה וזה" ונכנענו לה.

00:32:32.440 00:32:37.380

היא עשתה לנו חתונה אבל היא.

00:32:37.380 00:32:39.390

היא גוננה עלי כל הדרך. אנ.

00:32:39.390 00:32:41.340

אני חושב שהיא אכלה הרבה פחות ממה

00:32:41.340 00:32:45.135

שהיא נתנה לי. אה. בזמנו.

00:32:45.135 00:32:48.460

אבל פרטים נוספים לא.

00:32:48.460 00:32:50.500

אחר כך אני כבר זוכר פרטים.

00:32:50.500 00:32:53.320

אני זוכר את השחרור.

00:32:53.560 00:32:56.460

אני זוכר את הרוסים.

00:32:56.460 00:32:59.300

אני זוכר את השתייה שלהם.

00:32:59.300 00:33:03.480

אני זוכר מה הם אכלו שאנחנו קינאנו בהם.

00:33:03.480 00:33:07.610

היו אוכלים. אני לא יודע אם מותר פה להגיד את זה.

00:33:07.610 00:33:09.720

אבל. אה.

00:33:09.720 00:33:13.760

העור של חזירים. יש לה שומן מחובר לזה.

00:33:13.760 00:33:17.060

הם היו חותכים את זה לריבועים ואוכלים את

00:33:17.060 00:33:20.415

זה חי עם הוודקה שהיו יושבים שותים.

00:33:20.415 00:33:22.140

ואנחנו בתור ילדים עמדנו.

00:33:22.140 00:33:23.670

העיניים שלנו יצאו.

00:33:23.670 00:33:27.825

מה ידענו על כשר לא כשר. ראינו אוכל כזה.

00:33:27.825 00:33:30.120

ולא. הם לא היו לארג'ים.

00:33:30.120 00:33:32.535

הם לא נתנו לנו.

00:33:32.535 00:33:38.190

אהה. זה היה אני חושב.

00:33:38.190 00:33:42.435

אני מנסה לשחזר. אביב 45'.

00:33:42.435 00:33:47.530

לפני שאנחנו ממשיכים. אתה סיפרת שאימך ביקרה במוגילב.

00:33:47.530 00:33:51.870

אז האם שהיא ביקרה שם. היא קיבלה אינפורמציה?

00:33:51.870 00:33:54.700

היא באה עם יותר אינפורמציה?

00:33:54.700 00:33:56.845

אתה יודע משהו על הביקור?

00:33:56.845 00:33:58.580

כן. אה. לא.

00:33:58.580 00:34:00.480

אני אומר כן. לא.

00:34:00.480 00:34:02.730

אבל בסך הכל בקשר לאינפורמציה.

00:34:02.730 00:34:07.680

תוך כדי דיבור אני נזכר.

00:34:07.680 00:34:09.510

אני חושב שהיא חזרה עם

00:34:09.510 00:34:25.260

אינפורמציה שהסבא וסבתא ב-2 הצדדים הוכחדו.

00:34:25.260 00:34:28.025

יכול להיות שאשתי יודעת.

00:34:28.025 00:34:30.890

אולי אני טועה. אולי אני טועה.

00:34:30.890 00:34:34.230

אבל יש לי הרגשה עמומה

00:34:34.230 00:34:40.710

מאוד שסבתא שלי מצד אימי נשרפה בבית כשהם שרפו את הבית.

00:34:40.710 00:34:44.085

אה. אני לא. אני לא בטוח בזה.

00:34:44.085 00:34:46.020

לייבל'ה. ליבל'ה.

00:34:46.020 00:34:46.980

זה האחות ה.

00:34:46.980 00:34:54.580

נלקחה. נלקחה. גורשה ונעלמה.

00:34:58.220 00:35:03.060

אבל. אבל היא חזרה עם מידע

00:35:03.060 00:35:05.390

על הסבא והסבתא היא חזרה אני

00:35:05.390 00:35:12.120

חושב על מידע שראו את ליבלה חיה אחרי הזה.

00:35:12.120 00:35:18.735

ובקשר לניסן שזה היה אח של אבא שלי הצעיר.

00:35:18.735 00:35:22.830

אה. לא זכור לי אם היא חזרה עם איזשהו מידע.

00:35:22.830 00:35:28.005

היא כן חזרה עם מידע שסבא וסבתא מצד

00:35:28.005 00:35:34.425

אבי גם כן הוכחדו כי את זה כבר ידענו אז.

00:35:34.425 00:35:36.930

זאת אומרת. היא חזרה עם איזשהו מידע.

00:35:36.930 00:35:41.400

היא גם השיגה מידע מאנשים. כפי שאמרתי.

00:35:41.400 00:35:47.295

כשאנחנו התחלנו. אחרי השתלטות הגרמנית על ה. עלינו.

00:35:47.295 00:35:51.430

התחלנו ללכת חזרה לעיירה שלנו ואז פגשנו

00:35:51.430 00:35:56.255

אנשים מהעיירה ומהאזור שברחו. או. או.

00:35:56.255 00:36:04.560

גורשו והם כבר התחילו לספר כל מה שאז חלק מהאינפורמציה.

00:36:04.660 00:36:08.965

חלק מהאינפורמציה כבר הייתה אז.

00:36:08.965 00:36:10.910

אני לא יודע בפרטי פרטים.

00:36:10.910 00:36:14.650

אבל כשהיא חזרה ממוגילב כן. היה. אבל כמובן.

00:36:14.650 00:36:14.920

מה ידעתם?

00:36:14.920 00:36:16.450

היא לא שיתפה אותי וזה אני הייתי רק בן.

00:36:16.450 00:36:17.395

מה ידעתם על אבא?

00:36:17.395 00:36:18.160

7. 8.

00:36:18.160 00:36:19.255

לא ידעתם על אבא?

00:36:19.255 00:36:21.330

כלום. כלום. כלום.

00:36:21.330 00:36:25.770

מאותו רגע שהוא גויס לא ידענו כלום.

00:36:25.770 00:36:30.005

אני אספר לך אחר כך על המפגש מחדש.

00:36:30.005 00:36:32.300

השחרור על ידי הרוסים.

00:36:32.300 00:36:37.020

איך היה יחסם של הרוסים כלפיכם? אתה לא זוכר?

00:36:37.020 00:36:39.720

לא משהו מיוחד. לא. לא. לא.

00:36:39.720 00:36:41.505

הם לא פינקו אותנו.

00:36:41.505 00:36:44.190

לא. לא. לא הביאו לנו אוכל.

00:36:44.190 00:36:47.150

עכשיו שאנחנו רואים. כשאני רואה בסרטים מה

00:36:47.150 00:36:50.630

הצבא האמריקאי והאנגלי עשו.

00:36:50.630 00:36:52.700

אמנם בגטאות יותר גרועות. גרועים.

00:36:52.700 00:36:57.530

במחנות השמדה. אבל איך הם טיפלו באנשים וכולי וכולי.

00:36:57.530 00:36:59.020

לא. לא. לא כלום.

00:36:59.020 00:37:02.670

פשוט שחררו אותנו ונתנו לנו להמשיך לחיות את החיים.

00:37:02.670 00:37:04.980

ואז אתם אחרי השחרור.

00:37:04.980 00:37:08.700

זמן מה אחרי השחרור אנחנו א.

00:37:08.700 00:37:12.300

סיפקו לכם. אני לא יודעת אם הייתם. ר. רעבתם?

00:37:12.300 00:37:14.730

אה. סיפקו לכם מזון?

00:37:14.730 00:37:17.040

גם לא.

00:37:17.040 00:37:18.555

לא לא. הרוסים. אה.

00:37:18.555 00:37:21.180

תסתדרו. כמו שכולם הסתדרו.

00:37:21.180 00:37:23.520

עוד פעם. אז איך מסתדרים שעוברים?

00:37:23.520 00:37:24.780

הלוא עכשיו אתם ת.

00:37:24.780 00:37:25.860

אני מתארת לי שאתם.

00:37:25.860 00:37:28.440

מבקשים. מתחננים.

00:37:28.440 00:37:29.370

בחזרה.

00:37:29.370 00:37:33.540

אהה. אני לא חושב שלאימא שלי היה מה למכור.

00:37:33.540 00:37:36.505

אה. לא. אני יודע שלא היה לה מה למכור.

00:37:36.505 00:37:40.800

אה. מבקשים.

00:37:40.800 00:37:42.750

אנ. אה. עושים עבודות.

00:37:42.750 00:37:43.995

אה. אנ. אני יודע.

00:37:43.995 00:37:48.780

הדרך חזרה מצ'רנוביצה לעיירה

00:37:48.780 00:37:51.960

שלנו אחרי המלחמה לקחה הרבה מאוד זמן.

00:37:51.960 00:37:53.160

ומה קורה בדרך?

00:37:53.160 00:37:54.930

איזה חודש. חודש וחצי. אני חושב.

00:37:54.930 00:37:56.760

איך אתם מגיעים? איך אתם חוזרים?

00:37:56.760 00:38:01.020

בהליכה. הכל ברגל. הכל ברגל.

00:38:01.020 00:38:06.390

אימא שלי קשרה אותי שאני

00:38:06.390 00:38:08.850

לא אלך לאיבוד כי עייפות הייתה כזאת

00:38:08.850 00:38:12.530

גבוהה שהיא פחדה שאני אעלם לה.

00:38:12.530 00:38:15.755

היא קשרה אותי עם חבל. יד ביד.

00:38:15.755 00:38:20.940

וכשהייתה עוברת איזה עגלה של איכר מקומי.

00:38:20.940 00:38:23.250

הייתה מתחננת לפניו ש.

00:38:23.250 00:38:28.815

שיתן לי. שיתן לי לשבת על ה.

00:38:28.815 00:38:32.330

על העגלה והיא הייתה ממשיכה ללכת.

00:38:32.330 00:38:35.330

ואני זוכר פעמים באמת שהם הסכימו וישבתי על

00:38:35.330 00:38:39.130

העגלה ואימא הלכה על ידינו כל הזמן.

00:38:39.130 00:38:41.895

ישנו בשדות.

00:38:41.895 00:38:48.660

לא היו לנו. אני לא זוכר שהיו לנו בכלל חפצים. מעט מאוד.

00:38:48.660 00:38:52.320

אבל זה כבר היה. התחיל להתחמם האוויר.

00:38:52.320 00:38:56.220

אני זוכר את האבק כי זה הכל דרכי אבק.

00:38:56.220 00:38:59.460

דרכי אב. אה. דרכי עפר.

00:38:59.460 00:39:01.330

אני זוכר את האבק.

00:39:01.330 00:39:05.680

אני זוכר אנשים הרבה הלכו ל-2 הכיוונים.

00:39:05.680 00:39:08.960

חלק הלכו להנה. חלק להנה את רואה.

00:39:08.960 00:39:12.535

היו המוני פליטים על. בדרכים מיד.

00:39:12.535 00:39:17.105

המלחמה עוד לא נגמרה כי גרמניה עוד לא. עוד לא נכנעה.

00:39:17.105 00:39:18.490

זה רק קרה במאי.

00:39:18.490 00:39:20.680

אבל אני לא זוכר עוד.

00:39:20.680 00:39:23.520

לא זוכר את החודש שבו אנחנו הלכנו.

00:39:23.520 00:39:27.220

אבל אני יודע שהיינו כבר בנובוסליצה

00:39:27.220 00:39:32.700

כשהמלחמה נגמרה כי אני זוכר את ההודעה והשמחה.

00:39:32.700 00:39:34.545

אהה. ש. ש.

00:39:34.545 00:39:39.345

שגרמניה נכנעה. אני זוכר את השמחה הזאת.

00:39:39.345 00:39:43.035

אבל ההליכה הזאת והייתי.

00:39:43.035 00:39:47.775

אימא שלי מספרת. אני לא זוכר שהייתי כפוף.

00:39:47.775 00:39:50.400

גם בגלל ההליכה.

00:39:50.400 00:39:51.500

עוד. אתה ראית.

00:39:51.500 00:39:51.800

ה. הייתי כפוף.

00:39:51.800 00:39:52.890

אתה ראית עוד ילדים שנקשרו.

00:39:52.890 00:39:53.140

כן.

00:39:53.140 00:39:54.615

בחבלים לאימותיהם?

00:39:54.615 00:39:55.605

לא.

00:39:55.605 00:39:56.475

זה היה.

00:39:56.475 00:39:57.940

לא. לא. לא. לא.

00:39:57.940 00:40:01.395

לא ראיתי. אבל אני מעריך שהיו עוד.

00:40:01.395 00:40:05.205

אני. כי. כי. אימא שלי לא המציאה את זה.

00:40:05.205 00:40:09.660

ואני חושב שהיא עשתה את זה בגלל עייפות נוראה שלה.

00:40:09.660 00:40:14.600

אולי היא חששה שאפילו תירדם תוך כדי הליכה או משהו כזה.

00:40:14.600 00:40:15.990

מה ש. מה שקורה.

00:40:15.990 00:40:17.160

כי כי זה.

00:40:17.160 00:40:19.410

יום יום ללכת. זה יום יום ללכת.

00:40:19.410 00:40:20.910

ואת. ו. ו. והז.

00:40:20.910 00:40:22.800

והמזון היה מינימלי שבמינימלי.

00:40:22.800 00:40:25.380

שאתם עוברים דרך כפרים.

00:40:25.380 00:40:31.200

אתם הרגשתם שאנשים רוצים לעזור לכם?

00:40:31.200 00:40:34.540

במזון או ב.

00:40:34.640 00:40:36.880

להגיד לך את האמת?

00:40:36.880 00:40:38.880

אני לא זוכר שעבדנו בכפרים.

00:40:38.880 00:40:42.170

אבל בוודאי עבדנו בכפרים.

00:40:43.160 00:40:46.125

א. לא היה.

00:40:46.125 00:40:47.670

אני לא חושב. כי. כי.

00:40:47.670 00:40:48.450

כן. אבל במשך.

00:40:48.450 00:40:50.100

הרי גם לאיכרים האלה המסכנים לא היה כלום.

00:40:50.100 00:40:52.965

אבל במשך שבוע שלם.

00:40:52.965 00:40:55.485

מאיפה אימא שלי השיגה אוכל? לא יודע.

00:40:55.485 00:40:57.720

היה צריך להיות קצת מזון.

00:40:57.720 00:40:57.840

ודאי. ודאי.

00:40:57.840 00:41:00.465

מישהו היה צריך לספק את המזון הזה.

00:41:00.465 00:41:04.005

אף אחד לא סיפק. אף אחד לא סיפק.

00:41:04.005 00:41:05.970

אף אחד לא סיפק.

00:41:05.970 00:41:09.645

או שאימא שלי עשתה עבודות וקיבלה תמורת

00:41:09.645 00:41:14.860

זה תפוחי אדמה או קליפות תפוחי אדמה או קצת לחם.

00:41:15.020 00:41:18.210

או שאספו דברים בדרך.

00:41:18.210 00:41:22.425

את יודעת. זה. זה אביב שם דברים גם גדלים.

00:41:22.425 00:41:26.160

יש עצים. יש כבר פרי.

00:41:26.160 00:41:32.490

יש תבואה. דברים כבר גדלים.

00:41:32.650 00:41:38.575

אהה. היינו אוספים דברים. היינו אוספים.

00:41:38.575 00:41:43.245

אנחנו היינו אוכלים. עכשיו שאני נזכר.

00:41:43.245 00:41:45.720

אה. אה. גרעינים של.

00:41:45.720 00:41:49.425

של חיטה. גרעינים. את הגרעינים עצמם.

00:41:49.425 00:41:56.195

אממ. בצל.

00:41:56.195 00:42:02.430

אני זוכר. שכנראה גם את זה הוצאנו מהאדמה.

00:42:05.300 00:42:10.770

אהה. ומעניין.

00:42:10.770 00:42:15.960

אני כבר הייתי בן 9 או 10 ועדיין אני לא. אני לא יודע.

00:42:15.960 00:42:21.910

זה נורא. מצד אחד זה מפליא ומצד שני זה.

00:42:21.910 00:42:23.685

זה אומר איזה טיפש אני.

00:42:23.685 00:42:27.375

איך אני יכול לא לזכור את דברים כאלה אלמנטריים.

00:42:27.375 00:42:30.735

מאיפה היה לך אוכל בגיל 9.

00:42:30.735 00:42:33.180

זה אני שוב פעם חושב.

00:42:33.180 00:42:34.770

זה סיפור של הדחקה.

00:42:34.770 00:42:35.970

מ-המ. שאתם ח.

00:42:35.970 00:42:37.215

תוצאה של הדחקה.

00:42:37.215 00:42:40.500

שחזרתם לנובוסליצה. מה ראית?

00:42:40.500 00:42:41.610

מה אתה זוכר? חזרת.

00:42:41.610 00:42:45.345

עיר שרופה. אנחנו התמקמנו

00:42:45.345 00:42:53.550

בחנות שהיו לה רק קירות. רק קירות.

00:42:53.550 00:42:56.410

לא הייתה תקרה.

00:42:56.450 00:43:00.940

קירות מפויחים.

00:43:01.280 00:43:03.660

ישנו על הרצפה.

00:43:03.660 00:43:05.830

אבל לאט לאט התחילו להגיע עוד ועוד.

00:43:05.830 00:43:08.790

זאת אומרת. פתאום נוצרה מין.

00:43:08.790 00:43:11.880

כבר הייתה מין תחילה של קהילה.

00:43:11.880 00:43:14.955

כי. כי. כי אני זוכר אנשים.

00:43:14.955 00:43:19.480

גם גברים. גם נשים שאימא שלי הכירה.

00:43:20.120 00:43:24.645

אימא שלי כנראה כבר עבדה כי אני זוכר שהיה כסף.

00:43:24.645 00:43:25.335

איפה.

00:43:25.335 00:43:25.800

לא הרבה.

00:43:25.800 00:43:27.930

איפה התגוררתם שם? איפה. באותו מקום?

00:43:27.930 00:43:32.205

אני אומר בתוך חנות ישנה. אה.

00:43:32.205 00:43:34.950

הבית שלנו היה שרוף לגמרי.

00:43:34.950 00:43:41.250

לא היה שריד. היה לנו בית מעץ.

00:43:41.250 00:43:42.465

את יודעת מה שקוני.

00:43:42.465 00:43:43.995

בונים בארצות הברית כיום?

00:43:43.995 00:43:44.595

כן.

00:43:44.595 00:43:48.240

מין בית כזה היה לנו והוא נשרף לגמרי.

00:43:48.240 00:43:52.900

לעומת זה החנות. זה היה מין שורה של כמה חנויות.

00:43:52.900 00:43:57.825

והחנות. אני זוכר. היו קירות קשים.

00:43:57.825 00:44:00.810

קירות של. של.

00:44:00.810 00:44:04.020

של טיח. אה.

00:44:04.020 00:44:08.560

או של אבן או של בטון.

00:44:08.870 00:44:11.460

מה עם אבא? מתי אבא הלך?

00:44:11.460 00:44:17.925

אוקיי. עכשיו. אבא שלי היה באורל אז כבר.

00:44:17.925 00:44:21.345

הרוסים לא ששו את היהודים לשלוח ל.

00:44:21.345 00:44:23.340

בעיקר לא הרוסים רוסים ל.

00:44:23.340 00:44:26.220

ל. פחדו מהם. להילחם.

00:44:26.220 00:44:27.870

אז בהתחלה הוא

00:44:27.870 00:44:31.275

היה במלחמה והוא נלחם ובסוף הזיזו אותו לאורל.

00:44:31.275 00:44:37.050

ברגע שהוא שמע שהאזור שלנו שוחרר.

00:44:37.050 00:44:43.960

הוא שלח גלויות לכל מי שהוא יכול היה לזכור את השם שלו.

00:44:43.960 00:44:49.180

תוך. אני חושב שבועיים הגיעו איזה 30. 40 גלויות.

00:44:49.180 00:44:49.740

מ-המ.

00:44:49.740 00:44:53.040

כל מישהו זכר שם. שלח גלויה.

00:44:53.040 00:44:57.240

אם מישהו ואותה שאלה.

00:44:57.240 00:45:02.380

אם. האם מישהו יודע מה קרה לאימא שלי ולי?

00:45:02.810 00:45:06.810

ואלה שהיו והגלויות הגיעו

00:45:06.810 00:45:10.570

אליהם איכשהו הביאו את זה כמובן אלינו.

00:45:11.060 00:45:14.220

ואז. אה. תאר לאימא שלי.

00:45:14.220 00:45:17.170

ענתה לו. היא הייתה כתובת.

00:45:17.600 00:45:22.140

וכעבור כחודשיים אני חושב זה

00:45:22.140 00:45:27.645

היה חודש אוגוסט. הוא קיבל חופש.

00:45:27.645 00:45:33.700

עכשיו יש לי סיפור בשבילך. בקשר לחופש שלו.

00:45:34.040 00:45:38.220

ושיחקתי על יד.

00:45:38.220 00:45:41.355

על יד תחנת הרכבת עם ילדים.

00:45:41.355 00:45:44.430

הגיעה הרכבת. עצרה הרכבת.

00:45:44.430 00:45:48.210

ירד חייל עם שנל.

00:45:48.210 00:45:50.955

עם מזוודה קטנה ביד. הלך.

00:45:50.955 00:45:54.120

הלך חייל. מה. מה אני מתייחס לחיילים.

00:45:54.120 00:45:58.215

כעבור איזה רבע שעה באים ילדים בריצה.

00:45:58.215 00:45:59.955

"יענקל'ה. יענקל'ה" קראו לי יענקל'ה.

00:45:59.955 00:46:02.955

"יענקל'ה. יענקל'ה. אבא שלך בא. אבא שלך בא".

00:46:02.955 00:46:09.465

אני רץ הביתה ואני רואה את החייל ואני פונה אליו.

00:46:09.465 00:46:12.290

את יודעת ביידיש. כשאתה מדבר לאדם

00:46:12.290 00:46:15.395

מבוגר אתה מדבר בלשון שלישי.

00:46:15.395 00:46:16.200

כן. בזה.

00:46:16.200 00:46:16.965

הוא.

00:46:16.965 00:46:17.490

כן.

00:46:17.490 00:46:20.235

אז שאלתי אותו באוד. ביידיש: "נכון

00:46:20.235 00:46:24.600

שהוא הגיע עכשיו ברכבת ו.

00:46:24.600 00:46:25.860

ו. וירד ברכבת?"

00:46:25.860 00:46:28.095

עד כדי. לא. אני לא הכרתי אותו. ברור.

00:46:28.095 00:46:29.940

גם כשדיברתי אליו הוא לא.

00:46:29.940 00:46:33.330

הוא לא דיבר אלי איזה 4 שנים. 4 שנים.

00:46:33.330 00:46:35.370

אז הוא היה זר עבורך בהתחלה.

00:46:35.370 00:46:37.155

היה זר. היה זר.

00:46:37.155 00:46:40.050

אילולאי היו אומרים לי שזה אבא שלי.

00:46:40.050 00:46:43.380

הוא היה זר. ודאי שהוא היה זר.

00:46:43.380 00:46:46.095

ואני זוכר את הסיפור הזה.

00:46:46.095 00:46:49.185

הוא חזר לצ. חזר לצבא.

00:46:49.185 00:46:53.980

פחד שיורידו אותו מהרכבת כי אז הרוסים הכריזו מלחמה על יפן.

00:46:53.980 00:46:58.905

ואז היה נהוג שלוקחים אנשים ברכבת יאללה ל. לחזית.

00:46:58.905 00:47:03.255

אבל איכשהו הצליח להגיע חזרה. השתחרר וחזר.

00:47:03.255 00:47:07.395

ואחר כך התחילו לתכנן את הדרך לארץ ישראל.

00:47:07.395 00:47:10.590

מה אתה בכל אופן זוכר מהחיים?

00:47:10.590 00:47:12.270

בעיי. בעיירה אחרי זה?

00:47:12.270 00:47:14.650

בעיירה אחרי?

00:47:15.500 00:47:23.550

אני זוכר שבתור ילדים היה לנו הרבה יותר טוב.

00:47:23.550 00:47:27.495

היינו חופשיים. שיחקנו הרבה.

00:47:27.495 00:47:31.350

הרבה. הנה כמו שסיפרתי לך ששיחקנו על יד הרכבת.

00:47:31.350 00:47:34.500

היה שם נהר. היינו המון שו.

00:47:34.500 00:47:40.065

הולכים לנהר. התרוצצנו בין החורבות.

00:47:40.065 00:47:44.325

מה עם איזה צורת לימודים או מסגרת?

00:47:44.325 00:47:46.590

לא היה. לא היה. לא היה כלום.

00:47:46.590 00:47:50.850

יותר מאוחר אחרי שאבא שלי בא בתחילת שנת.

00:47:50.850 00:47:52.785

אנחנו מדברים על 45'.

00:47:52.785 00:48:00.160

תחילת שנת הלימודים הלכתי לכיתה א' למרות שהייתי בן 10.

00:48:00.710 00:48:04.710

אבל זה כמה חודשים ואז התחלנו את ד.

00:48:04.710 00:48:08.760

את הדרך לארץ ישראל כך שלא זכור לי מזה כלום.

00:48:08.760 00:48:13.710

מה עוד שלימדו שם ברוסית ו.

00:48:14.390 00:48:17.910

באמת יד. קצת רוסית למדתי אז.

00:48:17.910 00:48:20.055

אבל איבדתי את הכל.

00:48:20.055 00:48:21.930

אין לי. כלום.

00:48:21.930 00:48:23.700

אני. אני לא זוכר הרבה מהבית.

00:48:23.700 00:48:29.520

מהלימוד הזה כי זה נמשך ממש כמה חודשים ותו לא.

00:48:29.520 00:48:31.990

כי ברגע שאבא שלי חזר

00:48:31.990 00:48:34.270

התחילו לתכנן לעלות לארץ

00:48:34.270 00:48:37.350

ישראל ואני חושב שהיו להם כבר קשרים

00:48:37.350 00:48:43.690

עם מוסדות עליה או סוכנות או משהו כזה.

00:48:43.690 00:48:47.130

כי אני זוכר את המושג עליית הנוער.

00:48:47.130 00:48:49.810

זה אני זוכר מאותה תקופה.

00:48:49.810 00:48:52.790

אני חושב שהציעו להוריי

00:48:52.790 00:48:57.510

לקחת אותי ולשלוח אותי לארץ בעליית הנוער.

00:48:57.510 00:49:05.260

כי את המושג זכור לי מאז והוריי לא הסכימו כמובן.

00:49:10.310 00:49:17.475

ואחרי שאבא שלי הגיע ממש. עברנו לרומניה.

00:49:17.475 00:49:21.990

לאן?

00:49:21.990 00:49:26.655

עיר בשם לא בוקרשט.

00:49:26.655 00:49:28.875

איזה עיר אחרת.

00:49:28.875 00:49:32.220

הא. אפילו אם ידעתי את זה פעם.

00:49:32.220 00:49:35.595

עכשיו בזכות השיער שיבה אני כבר לא זוכר.

00:49:35.595 00:49:38.115

בזכות הזיכרון הישן.

00:49:38.115 00:49:39.135

מה לקחתם?

00:49:39.135 00:49:40.800

הם יזכירו לי את העיר.

00:49:40.800 00:49:43.050

מעט מאוד. נסענו ברכבת.

00:49:43.050 00:49:44.970

נסענו כבר ברכבת אפילו.

00:49:44.970 00:49:52.020

זכור לי רכבת נוסעים לרומניה.

00:49:52.020 00:49:57.610

אהה. יכול להיות שהשם של העיר עוד יבוא לי עוד מעט.

00:50:01.160 00:50:04.470

אממ. ישבנו ש.

00:50:04.470 00:50:11.040

גם התאחדנו עם האח של אבא שלי.

00:50:11.040 00:50:16.395

הדודה רגינה. זאת שהייתה במוגילב ח. חזרה איתנו.

00:50:16.395 00:50:18.750

לא. אני לא בטוח שהיא חזרה בדיוק איתנו.

00:50:18.750 00:50:20.505

אבל היא הייתה.

00:50:20.505 00:50:25.395

אה. בנובוסליצה ונסענו יחד לרומניה והיינו יחד ברומניה.

00:50:25.395 00:50:32.820

בנובוסליצה שהבנתם שכל בני המשפחה הושמדו.

00:50:32.820 00:50:35.325

חיפשתם. אה. מישהו?

00:50:35.325 00:50:37.050

היה לכם איזה מסמך?

00:50:37.050 00:50:38.415

איזה תמונה?

00:50:38.415 00:50:40.130

איזה. אני מבינה שהכל נשרף.

00:50:40.130 00:50:40.230

דינה.

00:50:40.230 00:50:42.525

אני מבינה שהכל נשרף.

00:50:42.525 00:50:48.600

הרס מוחלט. אני לא יודע אם מישהו בכלל יש ראש לזה.

00:50:48.600 00:50:49.800

לא יודעת עם איזה שכנה.

00:50:49.800 00:50:54.255

ה. כל האנרגיות כוונו ל.

00:50:54.255 00:50:57.405

לדבר אחד. לשרוד.

00:50:57.405 00:51:01.000

לשרוד ולהמשיך.

00:51:01.460 00:51:04.585

אני לא חושב.

00:51:04.585 00:51:06.810

אני בטח לא בתור ילד אבל אני

00:51:06.810 00:51:14.850

לא חושב שהוריי או מישהו עניין אותו אז מסמכים.

00:51:15.020 00:51:19.320

אני הלכתי. ניסיתי ל. לאחרונה. לאחרונה.

00:51:19.320 00:51:21.255

לפני כמה שנים.

00:51:21.255 00:51:25.215

אה. להשיג העתק תעודת לידה שלי.

00:51:25.215 00:51:28.570

אני לא זוכר. הייתי צריך בשביל משהו.

00:51:30.200 00:51:36.765

אז הלכתי. בסרביה הפכה ל. למולדב.

00:51:36.765 00:51:40.570

אז הלכתי לקונסול של מולדב.

00:51:41.090 00:51:43.110

אמרתי: "נובוסליצה".

00:51:43.110 00:51:46.560

אמר: "לא יודע נובוסליצה" לא יכול להיות. צ'רנוביץ.

00:51:46.560 00:51:49.185

אמר: "צ'רנוביץ זה אוקראינה". אמרתי: לא.

00:51:49.185 00:51:50.745

צ'רנוביץ. אני מתווכח איתו.

00:51:50.745 00:51:53.340

אני יודע. צ'רנוביץ זה בוקובינה.

00:51:53.340 00:51:54.880

לא יכול. איך הגיע לאוקראינה?

00:51:54.880 00:51:59.690

סחב אותי למפה גדולה והוא הראה לי צ'רנוביץ הפכה לאוקראינה.

00:51:59.690 00:52:02.090

אמרתי: "אם יש לך את צ'רנוביץ על מפה.

00:52:02.090 00:52:06.055

חפש את. מצא נובוסליצה. אוקראינה.

00:52:06.055 00:52:09.150

אז או. אז יופי הוא נפטר ממני הקונסול.

00:52:09.150 00:52:11.520

אמר: "לך לאוקראיני".

00:52:11.520 00:52:16.290

הלכתי לאוקראיני. אז הוא אומר: "תכתוב מכתב".

00:52:16.290 00:52:19.020

נתן לי כתובת לאן לשלוח את המכתב.

00:52:19.020 00:52:22.410

תפסתי איזה רוסיה פה.

00:52:22.410 00:52:28.485

אהה. וביקשתי ממנה. אני כתבתי באנגלית.

00:52:28.485 00:52:37.920

ותר. צירפתי לזה תרגום ברוסית ושלחתי את זה לכתובת.

00:52:37.920 00:52:39.940

משרד. אני לא יודע. איזשהו משרד.

00:52:39.940 00:52:42.140

איפשהו. שלחתי את הכל יחד.

00:52:42.140 00:52:43.770

זה היה לפני כמה שנים.

00:52:43.770 00:52:45.930

כשאני אקבל תשובה אני אספר לך.

00:52:45.930 00:52:50.100

אז כיום לא. אין התייחסות לזה.

00:52:50.100 00:52:56.700

איך יכול היה להיות בשנת 45' אחרי המלחמה הנוראית הזאת.

00:52:56.700 00:52:57.100

לא. אנשים חזרו.

00:52:57.100 00:53:00.000

שמישהו יחשוב שהוא בכלל זקוק לזה.

00:53:00.000 00:53:01.980

אם אני הייתי אז מבוגר.

00:53:01.980 00:53:02.160

[משובש]

00:53:02.160 00:53:05.040

זה לא היה מטריד אותי כהוא זה.

00:53:05.040 00:53:08.320

אנשים חיפשו. זה לא בדיוק כך.

00:53:08.320 00:53:11.240

אנשים חיפשו איזה תמונה אצל שכן.

00:53:11.240 00:53:13.610

איזה משהו מהבית. זה לא כך.

00:53:13.610 00:53:17.225

מצאנו. חיפשנו. מצאנו אבל בארץ.

00:53:17.225 00:53:19.740

את זה מצאנו תמונות.

00:53:19.740 00:53:21.925

אני אראה לך. יש לנו הרבה תמונ.

00:53:21.925 00:53:26.920

הרבה. יש לנו קצת תמונות מהילדות שלי. מאימא שלי.

00:53:26.920 00:53:30.480

אימא שלי ואבא שלי. מהמשפחה כולה.

00:53:30.480 00:53:32.115

כל השמות שהזכרתי לך.

00:53:32.115 00:53:35.460

אבא שמואל. סבתא ברנדה. ליבל'ה.

00:53:35.460 00:53:38.910

אה. דוד סוכר שהיה בארץ.

00:53:38.910 00:53:45.165

גוג. דוד זליק שנסע לפרו לפני המלחמה.

00:53:45.165 00:53:48.750

הנשים שלהם. יש לנו את כל זה.

00:53:48.750 00:53:50.895

אז את כל זה מצאנו כאן.

00:53:50.895 00:53:55.020

שמה לא שרד כלום למיטב זכרוני.

00:53:55.020 00:53:57.900

לא היה. לא היה ל. קיים כלום.

00:53:57.900 00:54:05.745

אנ. אני לא זוכר בתור ילד בן 10 חוץ מ. אה.

00:54:05.745 00:54:12.090

בניין אבנים נדמה לי קצת אדומות של תחנת הרכבת.

00:54:12.090 00:54:16.900

אני לא זוכר. בניין עומד שלם.

00:54:18.740 00:54:21.885

אני לא זוכר. יכול להיות שהיה.

00:54:21.885 00:54:25.690

לא הגעתי אליו. אבל אני לא זוכר.

00:54:25.690 00:54:28.770

הכל היה הרוס. הכל היה שרוף.

00:54:28.770 00:54:32.420

הכל היה. אה. זה.

00:54:32.420 00:54:34.930

זה כמו שאתה מסתובב. אלה.

00:54:34.930 00:54:38.830

כשאת רואה עכשיו תמונות של גרמניה אחרי המלחמה.

00:54:38.830 00:54:41.770

אתה מסתובב בתוך חורבות.

00:54:41.770 00:54:43.950

זהו. זה מה שהיה שם.

00:54:43.950 00:54:45.870

לא. שום מסמך.

00:54:45.870 00:54:49.115

גם אין לי מאותה תקופה שום מסמך

00:54:49.115 00:54:51.690

ולאימא שלי לא היה שום מסמך.

00:54:51.690 00:54:54.360

כי אחרת אם היה לה. היה לי.

00:54:54.360 00:54:58.690

מפליא שגם אבא שלי נדמה לי לא היו לו מסמכים.

00:54:58.800 00:55:02.500

לא. אין לי שום מסמך.

00:55:02.500 00:55:08.480

כשאני הייתי צריך. בזמנו גרנו בארצות הברית.

00:55:09.080 00:55:12.450

הייתי צריך לספק שמה. אה.

00:55:12.450 00:55:18.790

זה. תעודת לידה למטרה מסוימת.

00:55:19.400 00:55:22.560

מזלי שהדוד הזה שהיה איתנו

00:55:22.560 00:55:27.260

ברומניה ונסע בשמנו לאמריקה עוד היה חי.

00:55:27.260 00:55:32.200

אז הוא נתן לי מכתב נוטוריוני.

00:55:32.200 00:55:38.320

שבו הוא מצהיר שבתאריך זה וזה הוא הוביל את

00:55:38.320 00:55:42.030

אימא שלי לצ'רנוביץ ושאני

00:55:42.030 00:55:46.125

נולדתי בתאריך זה וזה בעיר צ'רנוביץ.

00:55:46.125 00:55:53.110

ב-21 ליולי. הוא כתב 1935 אני נולדתי בצ'רנוביץ.

00:55:53.210 00:55:57.885

וזה הדבר היחידי שאני שומר אותו עד היום

00:55:57.885 00:56:05.865

שמישהו צריך לדעת מתי נולדתי זה המסמך היחידי שיש לי.

00:56:05.865 00:56:10.560

אתם חזרתם לרומניה ומה זכור לך מהחיים?

00:56:10.560 00:56:11.745

לא. כן. כן.

00:56:11.745 00:56:15.130

ישבנו ברומניה איזה חודשיים-שלושה.

00:56:15.260 00:56:20.235

אה. בתור ילדים לא עשינו כלום. הסתובבנו. שיחקנו.

00:56:20.235 00:56:21.850

אניה הייתה איתי ב.

00:56:21.850 00:56:25.290

הבת דודה שלי והמון שיחקנו איתה.

00:56:25.290 00:56:27.570

וזה כבר היה תקופה של מתבגרים

00:56:27.570 00:56:31.755

ומתבגרות ואני זוכר שזה העסיק אותי כבר.

00:56:31.755 00:56:39.160

הגענו. הפכנו לנורמליים ושיחקנו עם ילדים אחרים.

00:56:39.160 00:56:41.460

לא הייתה בעיה של מזון.

00:56:41.460 00:56:46.840

גרנו בתוך בית עם שולחנות וכיסאות כי אני זוכר שישבנו.

00:56:46.840 00:56:55.875

הייתי תופס מתחת לשולחן והיה שולחן עם כיסאות ו. ואכלנו.

00:56:55.875 00:56:59.500

לא זכור לי שהיה חסר אוכל.

00:56:59.510 00:57:03.210

משם ישנו. כנראה

00:57:03.210 00:57:09.480

שהוריי עסקו בלחפש דרך איך אנחנו ממשיכים הלאה ולאן.

00:57:09.480 00:57:17.870

ואז התחלנו.

00:57:17.870 00:57:20.970

עברנו לטרנסילבניה.

00:57:20.970 00:57:25.000

בחלקו בנסיעה. חלקו בהליכה.

00:57:26.090 00:57:30.135

בטרנסילבניה זה לראשונה אני זוכר

00:57:30.135 00:57:35.220

קשר עם נציגים של ארץ ישראל.

00:57:35.220 00:57:40.640

בתור ילד אני זוכר שניסו לארגן לנו פעילות.

00:57:40.640 00:57:44.190

הייתה איזה בחורה אחת ואני פתאום שמעתי עברית

00:57:44.190 00:57:49.290

לראשונה והוריי היו מאוד גאים שיכלו לדבר

00:57:49.290 00:57:50.775

איתה עברית.

00:57:50.775 00:57:52.350

אז הם ניצלו את זה.

00:57:52.350 00:57:54.330

איפה זה היה בטרנסילבניה?

00:57:54.330 00:57:55.770

לא זוכר את המקום.

00:57:55.770 00:58:00.750

אני זוכר שגרנו בתוך אולמות גדולים.

00:58:00.750 00:58:06.270

מזרון על יד מזרון על יד מזרון על יד מזרון על הארץ.

00:58:06.270 00:58:09.060

אני רואה את התמונה כיום.

00:58:09.060 00:58:12.285

ישנו. אהה.

00:58:12.285 00:58:14.490

שהינו שם כ.

00:58:14.490 00:58:15.870

זה היה מחנה?

00:58:15.870 00:58:19.710

לא.

00:58:19.710 00:58:23.130

איזשהו בניין. בית ספר.

00:58:23.130 00:58:25.725

כי. כי אני זוכר אולמות.

00:58:25.725 00:58:29.280

אולם גדול ומזרונים בצד זה

00:58:29.280 00:58:34.450

ומזרונים בצד זה עם מעבר באמצע ומזרונים על הרצפה.

00:58:34.450 00:58:38.970

אולי זה היו חלק רק שמיכות ולא מזרונים אפילו.

00:58:40.020 00:58:48.410

אה. זה כבר היה חורף. תחילת חורף 45'-46'.

00:58:49.320 00:58:53.730

אהה. שם כבר התחיל להתארגן.

00:58:53.730 00:58:56.580

להת. התחילו דברים להתארגן כי הדבר הבא.

00:58:56.580 00:58:59.010

רק רגע. סליחה. כי אנחנו צריכים. אה.

00:58:59.010 00:59:00.450

לחזור לשואה.

00:59:00.450 00:59:03.300

לא לא. אנחנו צריכים להחליף קלטת.

00:59:03.300 00:59:04.560

אה. יופי.

00:59:04.560 00:59:05.625

עכשיו אני יכול ללכת?

00:59:05.625 00:59:06.135

כן.

00:59:06.135 00:59:08.050

אוי ואבוי.

Family background; drafting of his father into the Red army; His family's escape to Ukraine following the Red Army; capture of his family by the Germans along with additional escapees; deportation of his family to Chernovitse; his family's livelihood from knitting; obtaining food with great difficulty; living in a basement; living conditions; liberation by the Red Army; Week-long return by foot to Noua Sulita; living conditions in Noua Sulita; reunion with his father; move to Transylvania and Bukovina, Romania; illegal immigration to Eretz Israel on the ship "Knesset Israel"; arrest by the British and exile to Cyprus; aliya to Israel.