Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Ze'ev Yitzhaki, born in Iasi, Romania, 1936, regarding his experiences in Iasi during the war

Testimony
null
null
היום ו' בתמוז תשע"ב.
26 ביוני 2012.
אנו מראיינים מטעם יד ושם את
מר יצחקי איציק זאב לופו בביתו בנתניה.
מר יצחקי הוא יליד יאשי רומניה 1936. בוקר טוב.
בוקר אור ומבורך.
ספר לי בבקשה על המשפחה שלך.
אה. ולומר את השמות בבקשה. ונתחיל עם אבא.
ספר לי על אבא בבקשה.
אני אתחיל. אה.
אני יליד 1936. ב-5/12/36.
אה.
אני מקווה שאני מדייק מפני שאין לי תעודה.
זה מה ששמעתי וזה מה שאני מספר לך.
אה. אני ממשפחה שהיינו 5 ילדים.
אבא ואמא. 4 בנות ובן.
אה. יחיד שזה אני.
מה השמות של האחיות בבקשה?
האחיות. הגדולה ריקה. בסוגריים רבקה.
מ-המ.
השנייה פאולה. בעברית פנינה.
מ-המ.
דבורה השלישית ו. דבורה.
דבורה קראו לה ברומנית. וגיזלה.
אתה הקטן?
הרביעית. אני הרביעי. זאב לופו.
שמה קראו לי תמיד. אה. לופו.
מ-המ. אתה הקטן או שגיזלה קטנה?
גי. גיזלה הקטנה.
אה-הא. כן.
אה. אבא שלי המקצועו. הוא נולד ב-1901 ברומניה.
אני לא הכרתי את אבא שלו. כלומר הסבא.
לא יודע איך הוא נפטר.
רק אמא שלו. של הסבתא שלי.
היא הייתה צמודה.
צמודה למשפחה שלנו והיינו קוראים לה בובה צ'רנה.
והיות ואני הייתי הבן. אה. זכר.
היא תמיד עטפה אותי בחום.
באהבה. ב.
כל דבר היא הייתה תמיד.
אני הייתי צריך להיות תמיד כשאני בבית לידה.
אבא היה מבחינת מקצועו בנאי ואמא הייתה תופרת.
היה לה מכונת תפירה עם הרגל.
עם הרגליים היו מ.
מניעים את המכונת התפירה. לא בחשמל.
הבית. אה.
היה בית של 2 וחצי חד.
חדר ושמה גרנו ההורים.
5 ילדים והסבתא.
צ'רנה.
צ'רנה. בובה צ'רנה.
באותו חצר גרה גם אחותה של אמא שקראו לה אלקה.
אני זוכר אותה שהיא הייתה כבר נשואה והיה לה תינוקת. כבר.
קוראים לה אסתר. היא גר.
היא גרה בארץ והוא היה כמה שאני זוכר.
בעלה יונל היה צבעי כמה שאני זוכר.
והם גרו באותו שטח אדמה ועל ידה גרה.
זה בית שלם מעץ.
גרה הסבתא השנייה.
אמא של אמא שלי.
של אבא?
אמא של אמא שלי ו. אה.
קראו לה בובה שיינדל.
מ-המ.
היא סבלה מאוד מ.
אה. מסוכרת והייתה חולנית.
זה במסגרת המשפחה הקרובה.
אני את הילדות שלי כמה שאני זוכר ה.
אנחנו. בוא נ. אה.
ספר לי קצת על אבא. על אבא שלך.
אבא שלי מה שסיפרו לי.
הוא רצה שיהיה לו בן ועד שאני הגעתי ל. לעולם.
והוא עבד קשה. בנאות.
אבל כשנולדתי זה הייתה השמחה במשפחה.
גם אחיות. ה-2 האחיות הגדולות סיפרו לי וגם אמא שלי.
היו דברים שאתה ואבא עשיתם ביחד כשהיית ילד קטן? אתה זוכר?
לא. לא. הייתי מחכה לו שיגיע מהעבודה.
הייתי רץ לפניו. הייתי יודע.
היה נוהג שהיה מפגש ב.
שם קראו לזה מרזח.
בית מרזח שהיו שותים לפני שבאים הביתה.
יין. זה.
ואני הייתי יודע כבר איפה הוא מגיע.
הייתי עושה לו מארב.
אמבוש. הייתי מחכה לו שמה.
ואז הוא תמיד היה מחבק אותי. אה.
שם אותי על הברכיים שלו וככה היינו חוזרים ביחד הביתה.
למה היית עומד ומחכה לו?
אה. שיהיה לי. אהבתי אותו.
אהבת.
ורציתי שהוא. חום גם ממנו.
מאמא קיבלתי תמיד חום.
הייתי תמיד צ.
צמוד אליה. ו.
ומה אתה יודע על המשפחה של אבא?
המשפחה של אבא. כמ.
ממה שאני יודע חוץ מהסבתא.
אמא שלו בובה צ'רנה.
היו לו עוד.
אה. 2 אחיות ואח אחד.
ופה יש לו סיפור שאני לא ידעתי.
זאת אומרת שמ.
כשהתבגרתי למה קוראים לנו איציק.
מ-המ.
ולדוד שלי קוראים כהנא.
מ-המ.
אז כשגדלתי אז שאלתי את השאלה אז. אה.
הסיפור הוא שכשאבא נולד בובה צ'רנה הלכה למשרד הפנים.
היא לא ידעה רומנית.
היא ידעה רק יידיש.
אז. אה.
שאלו אותה ברומנית. היא לא הבינה כנראה.
אז עד שהם יחליטו לבד.
רוב הרומנים האלה זה איציק.
תרשמו איציק וזה נשאר.
לכן חלק מהמשפחה העניינית קוראים משפחת כהנא ובחלק ש.
החלק שלנו ה.
של אבא קוראים איציק.
ואתם נחשבים כוהנים?
כן.
אה-הא.
ותמיד שואלים אותי אתה איציק. איך אתה כהן?
אז אני צריך לספר את כל הסיפור. אה. זה.
ומקרה שני. טוב.
זה כשנגיע ליותר מאוחר.
יש מקרה שני שאני זוכר בכל זאת.
היה לי בן דוד. בן של אח של אבא.
מ-המ.
הוא היה רופא.
מ-המ.
ובקפריסין אני קיבלתי מכה בראש ופתחתי את הראש.
היו מיטות ברזל שמה.
פתחתי את הראש.
אז מישהו לקח אותי למרפאה ואני ידעתי מיהו.
אבל לא סיפרתי לו.
לא רציתי שיש. לא יודע למה.
לא סיפרתי לו שאני קרוב שלו.
והוא טיפל לי בראש.
היה דוקטור כהנא.
דוקטור כהנא ואחר כך כשהוא הגיע ארצה הוא היה.
יש מחלקה. מחלקת ילדים על שמו בבית חולים בחדרה.
זה ההשתלשלות לגבי 2 המשפחות.
עכשיו. לגבי.
לגבי אמא.
כן. אתה עוד דבר.
אמרת דבר מעניין שאמרת שהרומנים שלא ידעו
איזה שם אתם נתנו שם איציק.
איציק. כן.
הם קראו ליהודים איציק?
איציק. כן. אה.
איציק. ש.
איציק זה היה השם. הכינוי ליהודים.
שם. אה. ליהודים.
ככה נרדף כזה. איציק.איציק.
הבנתי. עכשיו על אמא. כן.
השם של אמא.
קודם השם של אבא בבקשה?
השם של אבא יוסף.
יוסף. והשם של אמא?
אה. שרה.
שרה. כן.
השם של. אה. אמא שרה.
את שם. אה.
משפחה היא רשמה לך?
כן. אבל אני לא זוכרת. מה השם?
לא זוכרת. לא זוכר.
טודורוס? טודור.
טודורוס. משהו. טודורוס.
כן. זה השם משפחה של אמא?
כן. אמא לא. לא למדה.
בנות כמעט לא למדו. זאת אומרת.
רגע. הם ידעו קרוא וכתוב?
אמא ידעה?
לא. אמא לא ידעה.
אה-הא.
אבא למד בכוחות עצמו.
כן ידע. קרא רומנית וכתב רומנית עם שגיאות.
אה. אחיות שלי כבר.
אה. כן למדו.
אבל גם יידיש לא ידעו לכתוב ולקרוא? אמא?
אה. לא. לדבר.
בבית דיברתם יידיש?
ו. יידיש. לקרוא היא ידעה.
אבל לא. הוא לא הבין מה שהוא קורא.
אה. נגיד. אה.
תפילות כל זה הוא קרא.
בעברית.
בעברית. אבל הוא לא ידע את המשמעות.
כי זה העברית. בגלל שזה עברית.
בגלל העברית.
כן.
אמא פרנסה אותנו.
עם אבא כמובן.
אתה אומר אמא. כן.
בנושא תפירה.
היא הייתה תופרת. אה.
חולצות. אה. סינורים.
הרוב סינורים לגויים ל.
כן.
ותמורת זה היא הייתה מקבלת שק קמח.
קצת תפוחי אדמה. פירות.
היו מביאים מהכפר והיא הייתה.
זה השלב הראשון.
השלב השני אני למדתי לא בגן אלא למדתי בחדר.
מאיזה גיל הלכת לחדר?
אני לא יודע. אני
מעריך בסביבות או שנתיים וחצי או 3. אני מעריך הערכה.
למה משלא. אני לא סבלתי והייתי בורח הרבה.
אמא הייתה צריכה להביא אותי לחדר.
אני זוכר. והיא הייתה מחפשת אותי אחרי החדר איפה אני נמצא.
מה. מאיזה שעה איזה שעה הייתם צריכים להיות בחדר?
מהבוקר עד שעה 13:00. 14:00.
היית הולך לבד וחוזר לבד?
לא. לא. או אמא הייתה מביאה אותי או אחת האחיות.
וגם חזרה.
יש לך זיכרו.
זיכרונות מההליכה לחדר?
בימי חורף נגיד?
בימי חורף. אה.
חלק גדול לא הייתי הולך.
היה קר מאוד. שלג.
לא הייתי הולך וחלק כן הייתי.
שהיה כבר אביב הייתי כן הולך.
ודווקא הילדים בתוך החדר אני
זוכר כמה אבל לא יודע איפה שנעלמו לי.
התפזרנו אז אני לא זוכר.
לא יודע איפה שנעלמו.
איך קראו למלמד?
לא זוכר. לא זוכר.
ומה אתה זוכר?
איזה זיכרונות יש לך מהחדר?
רק אני זוכר שסיפרתי ל.
לנכדים [משובש] וככה קולל מונוטוני.
הוא היה חוזר וזה עד שאנחנו.
חלק היה נרדם וגם הוא היה נרדם.
היינו מדליקים לו את הזקן ובורחים ממנו.
הוא היה מרביץ לנו. היה לו תמיד מקל.
אני בכל זאת לא סבלתי אותו.
אני זו. מקטנות הייתי נמנע.
ואתה קל. וקלטת את הקריאה?
את הקריאה שבעברית ק. קלטת?
כן. זה כן.
זה קלטתי אבל לא הכל.
לא הבנתי מילים שלמות.
חצי נגיד. אה.
הייתי הולך עם אבא לבית כנסת בשבת.
לא הייתי מבין את המשמעות של המילים ש.
הייתי קורא ו. בסדר.
אבל לא מבין את המשמעויות. בעברית.
וכשהיית בא הביתה היית לומד את ה [משובש].
כן. כן.
היית בא הביתה.
אמא הייתה שואלת אותך מה למדת?
תראה לי מה למדת.
כן. כן. היא הייתה.
היא ניסתה ללמוד דרכך?
היא ניסתה ללמוד. היא ניסתה הרבה היות והיא לא למדה.
כן.
אה. בייחוד חשבון היא רצתה והיא ידעה יו.
טוב מאוד חשבון בלי ללמוד.
בראש. בראש.
בראש. ו.
אז אתם בחדר. אתם למדתם רק לקרוא ול.
לקרוא וגם לכתוב בעברית?
גם לכ. אה.
גם לכתוב וגם לקרוא. אבל.
אותיות עבריות.
כן. אבל. אה.
לא. בלי משמעות.
אולי כן עם משמעות.
אני לא זוכר את זה.
חלק החסרתי. חלק לא הלכתי. חלק לא אהבתי.
וזהו. אז זה.
עכשיו. היו לכם משחקים?
היית ילד קטן. היה לכם משחקים?
המשחקים שלנו.
ב. ב. בחדר אני מתכוונת.
לא. לא. לא. בחדר שום דבר.
בחוץ. או היינו עושים מגרב.
ממלאים אותו עם סמרטוטים והיינו עושים כדור. אה. גרב.
כדור. כן. כדורגל כזה.
כדורגל. אה. גרב.
או אבנים. 5 אבנים.
מ-המ.
ואחרי. יו.
קצת יותר מאוחר. אה ג'ולות.
מ-המ.
ועוד יותר מאוחר.
אבל זה היה קשה.
אופן של אופניים.
כן.
גלגל של אופניים בלי הזה.
ריק. עם חתיכת ברזל שהם דוחפים.
אה-הא.
אבל להיות בכבישים.
היו כבישי סולינג.
זאת אומרת לא אספלט אלא כמו חלוקי נחל גדולים.
כן. אבנים. אבנים.
אבנים שהם מונחים.
כן.
אז זה היה קצת קשה. זה כל המשחקים שהיינו.
אבל כשהיית ילד קטן בחדר.
היה לכם הפסקה בחדר?
כשנגיד למדתם היה הפס.
כן. כן. כן. היה הפסקה.
ומה עשיתם בהפסקה?
היינו יוצאים. שותים מים. אה. רבים.
לא היה לכם משחקים של ילדים קטנים? קוביות?
לא. שום דבר. אפילו זכר.
מכוניות? מכוניות?
למי? לא. לא מכוניות ולא שום דבר.
איפה היה החדר ממוקם?
החדר?
כן.
החדר היה ממוקם בערך.
אה. חצי קילומטר מהבית.
אבל מה זה היה? זה היה בית הכנסת או היה הבית של המלמד?
לא. זה.
לא. לא.
לא. זה ה. אה.
כמה שאני זוכר זה רק היה.
אה. בית קומה אחת. ארוך כזה וצר.
שזה רק שימש לזה?
רק לזה.
זה לא היה המגורים של המלמד?
לא. לא. לא. רק שימש.
אהה. זה מה שאני זוכר מהתקופה הזאת.
אחר כך מתחילה עונה שאני זוכר אותה.
זאת אומרת מאז אני זוכר.
קודם כל רעידת אדמה.
מ-המ.
זה נתן לי בכל זאת. בעבר.
עכשיו אני מסתכל אחרת.
הייתה רעידת אדמה ב-39'.
מ-המ.
לא יודע באיזה חודש.
מ-המ.
לפנות בוקר. יצאנו החוצה.
והארובה. הארובה התמוטטה.
היו מלבנים. אה.
לבנו. אה. אדומות כאלה.
מ-המ.
התמוטט ואז אני זוכר.
הארובה שלכם? שלכם?
כן. ש. שלנו.
אז. אה.
אבא אמר לי: "אל תדאגו.
אני אסדר. אני אסדר את זה".
ובאמת ככה היה. אחרי זה הוא סידר את הארובה שאפשר לחמם.
וכש.
אז אמרו. אז אמרו כולם.
היו [משובש] (שפה זרה) 39'.
זה ת.
תהיה מלחמה.
תהיה מ. מלחמה.
איפה זה תפס אותך שהיה רעידת אדמה?
אה. ישנתי.
ישנת. והרגשת שהמיטה זזה?
הכל זז. ק. קפצו כולם החוצה.
מ-המ.
יצאנו כולנו החוצה.
זהו. זה מה שלגבי [משובש].
היו נפגעים?
לא. אני לא זוכר.
באזור שלנו לא היו נפגעים.
היו סדקים. פה. שמה.
אז אבא סידר אחרי זה את הסדקים.
מי. כן.
מי היו השכנים שלכם?
הם היו יהודים או רומנים?
עכשיו. כל העיר כשלעצמה הייתה עיר יהודית.
מ-המ.
מה הכוונה עיר יהודית?
רוב הבתים במרכז היו
היהודים העשירים ובפריפריה בתי מרזח.
מכולת. כל זה. זה היה של יהודים.
איפה אתם גרתם?
אנחנו גרנו בפריפריה.
מ-המ. אתה זוכר את השם של הרחוב?
כלומר. כן. ברצולואי 10.
מ-המ.
רחוב ברצולואי מספר 10.
לא היה מים בבית.
לא היה חשמל.
לא ביוב. השירותים היו מחוץ לבית.
מ-המ.
היה צריף כזה קטן.
היה שמה שק. אה. סיד.
אחרי שכל אחד היה עושה את הצרכים שלו היו שופכים סיד. אהה.
תספר לי איך הבית התנהל בלי מים?
בלי מים זורמים זאת אומרת.
בלי. בלי מים זורמים.
בתוך הבית. אז.
בתוך הבית.
בתוך הבית היו אני זוכר 2 דליים והיו 2 בקבוקים גדולים.
אחרי זה עשו עם זה משהו אחר.
עשו משקה חריף מזה בתוך הבקבוקים האלה.
כן. כן.
היינו מביאים מים בדליים או ב.
היה קרש ו-2 דליים.
אני זוכר שהקרש היה והייתי הולך עם הקרש.
עם 2 דליים.
קטנצ'יק. ומביא מים.
עכשיו. היה עוד. קרוב.
מאיפה הייתם מביאים את המים?
אה. בערך 500 מטר.
היה בעליה מקום ש.
באר.
באר.
אה. זה היה עם. אה. משאבה?
עם. אה.
עם משאבה ובאר שהיו עם המשאבה.
אז רגע.
איך שאני מבינה זאת הייתה משאבה ויצא צינור שיצא משם מים.
מים.
זה לא שהייתם צריכים לשלשל את הדלי?
לא. לא. לא.
כן.
זה רק עם היד.
כן. כן. כן.
וזה ואז המים יוצאים לתוך הדלי.
המקום השני זה היה מעיין שהיו מים קרים כמו קרח.
יותר קרוב אבל זה לא היה מסודר. היה.
אחר כך סידרו צינור כזה.
אבל מים נהדרים. ממש.
אה. טעם מיוחד.
שמה היינו הולכים עם.
אה. בקבוק. היה לא הפלסטיק אז.
כן. זכוכית.
בקבוק זכוכית עם זה והיינו אוספים את המ.
אה. עכשיו. אה.
שירותים אמרתי לך שזה בחוץ?
בחוץ. ואמבטיה. מקלחת?
אמבטיה שום דבר.
היה. אהה. מפח.
גיגית?
גיגית כזאת.
פיילה מה שנקרא.
פיילה כזאתי.
כן.
בצורה אמבטיה. היו נכנסים. היו מחממים את המים.
את הקזן. קוראים לזה קזן על הזה והיינו מתרחצים.
איך הייתם מחממים?
עם מה הייתם מחממים?
עם פרימוסים. פרימוס.
פרימוס. זה עם נפט?
אה. נפט. נפט או בזה?
נפט. נפט. נפט.
בשביל שהיינו צריכים את. אה.
כן. והבישול גם היה.
עם. עם פרימוסים?
כן. עם פרימוס.
מ-המ. וחשמל? שאתה אומר שלא היה חשמל.
נו. היה. עששית.
או נרות או עששית.
זה מה שאני זוכר מהבית.
לא היה לא מים. לא חשמל.
איך הייתם מחממים את הבית בחורפים הקרים?
אה. זה תמיד היו דואגים בקיץ.
ואמא הייתה דואגת ש.
שיביאו לה 2 עגלות עם עצים.
היו מסדרים אני זוכר על יד הבית צמוד וב.
בתוך האח שהיה בנוי.
הבית היה מחומם.
עכשיו. אתה אומר החצר.
שהייתה לכם חצר שהייתה משותפת לעוד משפחה.
כן. כן.
מה היה בחצר?
תתאר לי אותה.
שום דבר.
אה. לא היו עצים. פרחים. ירקות?
לא. לא. לא.
שום דבר.
אחרי זה. לקראת המלחמה אבא עשה מקלט?
מ-המ.
מה זה מקלט? חפרו.
עם יונל. עם הגיס.
דוד? כן.
חפרו ועשו 2 מדרגות.
כמה מדרגות שיורדים לתוך הבור וכיסו
עם פח ועל זה את האדמה שחפרו שמו.
כאילו זה מה שהיה המקלט. אה.
כן. טוב. אנחנו עוד נגיע לזמן ההוא שמתקרבת המלחמה.
כן.
אה. ספר לי על שבת וחגים בבית?
או. אני אתחיל בחגים.
גם זה. פסח אחד ישבנו הסבתא.
ההורים עם הילדים. ליל הסדר ואבא היה קורא את הזה.
מה נשתנה. כל הזה.
מי היה אומר את המה נשתנה?
אה. אני.
הבן. אני הייתי ה.
לא הייתי הכי קטן גם.
ה. אחותי ישנה.
כן.
גיזלה. יותר קטנה.
הייתי אומר מה נשתנה ו.
וידעת? מי לימד אותך ל.
לומר את כל השאלות?
אה. חלק בחדר וחלק בבית.
מ-המ. כן. והיית אומר.
המעניין. המעניין הוא שדווקא כבר אז לאט לאט
התחלתי לא להבין מה שאני קורא והייתי יודע לקרוא.
אבל לא. לא הבנתי את המשמעות בכלל.
וכשצריכים. אהה. כשפותחים את הדלת
שאליהו הנביא שייכנס. פתאום נכנסת עז.
מה עשו החברים של אבא?
חיכו לנקודה הזאתי שנגיע שפותחים דלת
על מנת שאליהו הנביא יכנס וישתה מהיין ואז הכניסו את הזה.
אז את זה.
זה כאילו קלטתי חזק בראש.
מי פ. מי פתח את הדלת אז?
אה. לא זו. אחת הבנות.
אה.
לא זו. פתחה את ה.
[משובש] (שפה זרה) התחלת?
פתחו את הדלת.
תפתחי את הדלת. תפתחי את הדלת?
כן. ופתאום העז.
החברים היהודים עשו את זה?
יהודים. יהודים.
מ-המ.
יהודים. חברים של אבא שעבדו איתו.
כן.
וכל זה. גם כן בנאים.
כן.
אז היה כבר. אה.
התאספו יותר אנשים וככה המשכנו. זה אחד.
עוד. רציתי לשאול על המה נשתנה.
את המה נשתנה שאל.
שאלת בעברית? מה נשתנה הזה?
כן. כן. כן. רגיל.
ככה בהברה.
בהברה קצת יידיש.
אשכנזית?
אשכנזית. אבל.
נו. איך. איך זה היה? ת. תגיד.
אני לא. מה.
אתה יכול לשחזר?
לא. לא. לא.
אני גם לפעמים לעצמי. לא.
מה נשתנה הלילה הזה מ.
אבל עם מנגינה.
אני זוכר שהייתה מנגינה. לא.
עכשיו. איפ. מאיפה השגתם את המצות?
אה. מצות אני זוכר ש.
אני לא זוכר את
כל השנים אבל התקופה שהייתי בבית הייתה מועצה קומוניטטה.
כן.
זה של הג'וינט.
מ-המ.
ושמה היו מחלקים לפני פסח מצות והיו תמיד.
אה. רצים בשביל להשיג שיהיה בפסח מצות.
ו. אני זוכר איפה אם אנ.
אם אני צריך היום להגיע למקום אני חושב שאני מגיע למקום.
ושהלכתי עם אמא לקחת מצות.
מ-המ.
אז מזה.
כמה זמן לפני פסח הכנתם את המצות?
לא הכנו. קיבלנו את זה.
לא. קיבלתם את המצות. כמה זמן?
אה. אני חושב כשבוע.
כמה ימים שלפני.
אה-הא. ואיזה הכנות עשית.
עשיתם בבית לקראת הפסח אתה זוכר?
או. זה עם נר ללכת. [משובש].
זה הנר [משובש] בימים. ביום האחרון.
אחרון.
יום לפני זה. אבל לפני זה?
אה. ניקיון.
רק ניקיון?
הבנות. היות והיו בנות. אהה.
בן לא עושה כמעט שום דבר.
ואבא היה מסייד את הבית?
מסייד תמיד.
כל פסח?
כל פסח. זה הזמן של.
אה. סיוד הבית. כל פסח.
והכלים?
אה. כלים. היינו הולכים לגעול את הכלים.
אה-הא. לא היה לכם מערכת מיוחדת לפסח?
לא. לא. לא. לא מערכת נפרדת.
היינו הולכים עם.
אה. עם סלים.
מ-המ.
היו מקומות. נרשמים. מכניסים את זה.
למים רותחים.
מים רותחים 3 פעמים.
מ-המ.
כמו שהולכים לשוח.
לשוחט ל. לשחוט תרנגולות.
את זה גם אתה זוכר?
כן. אני אפילו הייתי אוהב ללכת לזה.
מה. אמרתי אני אלך. אני אלך. זהו.
היה לכם שוחט לידכם?
אה. די. אה. די.
לא. לא. לא על ידינו.
על ידינו היה קרוב אני זוכר היה בית כנסת.
כן. איזה בית כנסת הלכתם?
מה השם שלו?
את זה. זה היה של בנאים.
כי היה בית כנסת. אה.
היה של בנאים.
מ-המ.
כשדיברו על נושא העבודה של בנאות ולכן.
אה. זה ה.
אני מסיק את המסקנה שהיה של בנאים.
היה בס. נחמד. לא גדול.
היית הולך עם אבא?
הייתי הולך עם אבא.
וכל הזמן היית לידו עומד?
על ידו כל הזמן. אה.
אפילו פה כבר בארץ שהייתי
הולך איתו היה זה. הייתי הולך איתו.
כשהייתי בא לבקר אותם. אה.
בשבת אז הייתי הולך איתו או בחג.
אה. הוא תמיד רצה ש.
הוא תמיד דאג שיהיה לי מקום ישיבה על ידו.
מ-המ.
זהו. אה.
זה סיפור. אה.
מה אני. בינה.
יכול לספר לך עוד על הקטנות שלי?
שבת. על שבת.
שבת. יום שישי היו רוחצים אותנו.
מה היו?
רוחצים אותנו.
כן.
נקיים. שנקיים להתלבש בחולצה לבנה או פחות לבנה.
ואני לא זוכר שקיבלתי דברים חדשים.
תמיד היה משהו או שאמא תפרה דברים.
אבל לא משהו שאני.
שאני מסתכל על ה.
הסתכלתי על הילדים שלי.
אז זה בכלל לא אותו [משובש] לא. מה שהיה התלבשו.
בשבת אז אתה אומר הייתם מתרחצים ביום שישי?
יום שישי. אהה. עושים קידוש.
הולכים למחרת לבית כנסת.
עושים תמיד לרוב עושים.
אה. הקיגל.
אני זוכר קיגל.
אה. צ'ולנט.
והיה מקום בתוך האח ששמים שזה יעמוד. אה.
כן.
24 שעות. כל זה.
מ-המ.
זהו. זה מה שהיה.
לא תמיד. משלא תמיד היה.
מ-המ.
מה שהיה אז.
אה. זהו. שכנים.
כן.
שאלת אותי על שכנים.
אה. היו שכנים גם כן.
או נגר. [משובש] היו שמות עם כינוי.
כן.
עם כינוי.
לכל אחד.
לכל אחד היה את הכינוי שלו.
אה. הכינוי שלו [משובש].
אני לא זוכר שהיה לה בעל.
היה לה בן.
גם כן קראו לו לופו. יותר גדול ממני.
הם היו. השכנים היו כולם יהודים?
כולם.
מ-המ.
זה אזורים רק יהודים.
זאת אומרת. אני זוכר שהיה גוי אחד שהיה יותר
מאוחר שם הביא לנו מים.
שם שרת כזה שזה. אבל זהו.
לא שישבו גויים.
אז רגע. אז בבית אתם דיברתם יידיש?
יידיש.
ובחוץ בח. עם החברים גם דיברת יידיש?
יידיש.
אז ידעת רומנית?
אה. גם היום אני לא יודע.
אני. זאת אומרת. אני מבין מה שמדברים.
אבל לדוגמה אם אני אבוא לבוקרשט אני לא אבין אותם.
אני בכוונה. אני בערוץ 126 ביס.
אני כל ערב שומע. לפחות שהצליל.
כן.
לא הכל אני מבין.
מ-המ.
אה. זה חבל.
זה חבל לי בגלל שלא..
אה-הא. זהו. אז איזה קשר היו ל.
היה לכם עם הרומנים הנוצרים?
היה איזשהו קשר?
לאבא. אבא.
חוץ ממכות. אה.
אבא עבד אצלם גם או שלא?
עבד. עבד. עבד.
אה-הא.
אה. כשהיה שקט הוא עבד יותר אצל יהודים. אצל עשירים.
אה-הא.
אבל כשכבר התחילה המלחמה זה כבר.
אה. היה סיפור לגמרי אחר.
כשיו. לפני שאנחנו מגיעים למלחמה.
אם יש לך עוד זיכרונות שלך כילד בקיץ. בחורף?
שלג בחורף. מה עשיתם?
מה. היינו מתחלקים.
אה. סתם על. אה. עץ.
לא על ניילון.
על חתיכת עץ. לא.
מזחלת כזאת?
כמו מזחלת?
כן. כמו מזחלת. זהו.
ובקיץ היה מקום של מים. של ים?
היה מקום של. אהה.
בריכה גדולה אני זוכר.
שטרנד. קראו לזה שטרנד.
על השטרנד.
הולכים לשטרנד.
מה זה. מה.
זה בריכה מלאכותית שעשו אותה או שזה מהים?
מלאכותית. לא. לא. לא.
אה-הא.
מלאכותית. שעשו אותה.
זה מסודר. זה אני זוכר.
אתה זוכר פארקים
או מקומות שהייתם מטיילים שם בשבתות או בחגים?
לא. לא. לא.
חוץ מבית כנסת אין.
לא היה מושג כזה של טיולים. אני לא זוכר.
אתה יצאת מיאשי בקיץ ל.
למשפחה לבקר או משהו?
לא. לא. לא.
אחר כך כבר כשניתקתי מגע זה.
כן. אה. אבל לפני זה?
לא. לא. לא. לא היה.
טוב. אנחנו. אממ.
עוד שאלה שרציתי לשאול זה מאיפה המשפחה או השכנים שלכם.
קיבלתם ידיעות ממה שקורה בעולם?
היה עיתונים אצלכם ממה שאתה זוכר?
אם אבא קרא עיתונים או אמא?
אני לא זוכר שאבא קרא עיתונים בבית. פה כן.
כן.
אבל בבית אני לא זוכר.
והיה לכם רדיו?
לא. לא היה חשמל.
כ. אה-הא.
לא. לא.
אבל היה. אה.
תמסו. אה.
תקשורת מפה לפה.
היו מעבירים את כל הידיעות.
אז אתה כילד קטן אתה כבר שמעת מה קורה בגרמניה?
שיש שם היטלר והנאומים שלו?
רק ב. רגע.
לא. זה לא שמעתי.
אז לא שמעת.
רק ב-39' כשהיה רעידת אדמה.
כן.
אז התעניינתי. אמרו [משובש] (שפה זרה). תהיה מלחמה.
אה-הא.
אמרתי מה זה?
[משובש] (שפה זרה) אז.
אה. התחלתי להתעניין אבל לא.
וכשגרמניה פלשה לפולניה בשלו. באו. בספטמבר?
זה י. ידענו. זאת אומרת.
מה שמעת אתה כילד?
כילד שמענו. הנה. [משובש] (שפה זרה).
הם נכנסים לפולין.
פולין. עוד מעט יגיעו גם אלינו.
זה מה ששמעתי.
אה. צריכים להתכונן.
[משובש] (שפה זרה) שיהיה עץ.
שיהיה שק קמח. אה. קמח.
לא קמח לבן. אלא קמח.
אה. איך אומרים?
אפשר להגיד קמח מלא?
לא. לא. לא. כמעט. אה.
קמח לא היה.
לא היה כל כך.
של תירס?
תירס.
אה-הא.
קמח תירס.
חיפשו כל הזמן שיהיה קמח תירס.
אה-הא. התכוננו למלחמה.
כן.
דאגו לאוכל ושיהיה חם אתה אומר.
שיהיה. כן. שיהיה משהו בסיסי ב.
כן.
בבית. קמח. אה. תירס.
וקמח תירס זה החזיק אותנו די הרבה זמן.
זאת אומרת. אה.
אם לא היה.
איפה שמתם את זה?
הרי אתה אומר היה חדר וחצי ומטבח.
את הקמח תירס שמנו במקלט.
אה.
זה היה מקום קריר.
גם תפוחי אדמה.
מ. זה היה מרתף מוכן מ.
שהיה מ. תמיד כל הזמן שם?
מרתף. כן. שם.
מה היה בתוך המרתף תמיד?
תפוחי אדמה. דברים.
אה. בסיסיים ש. לא.
היו. אממ. מה שנקרא ריבות שאמא עושה וזה? עש.
אהה. קצת. הזה.
אני זוכר שאיפה שהמטבח היה מונח צנצנות ככה.
כמו תערוכה. לא.
מ-המ.
לא משהו מיוחד.
כן. אז אתה אומר שכבר התחילו להתכונן למלחמה.
כן. למלחמה התחילו להתכונן.
ואתה סיפרת קודם שאבא
והדוד שלך יונל כבר התחילו לחפור באדמה.
אה. איך שהתחילו באדמה. שיהיה מקלט.
מקלט.
על אף שחלק מה.
זה לא היה המרתף של האוכל?
לא. לא. זה המקלט.
משהו אחר. חדש.
מהמקלט שמו שם.
כן.
אה. אבל בהתחלה ש.
זאת אומרת יותר מאוחר ל.
ההורים לקחו אותנו.
זה לפני שהיה הפוגרום. בשנות ה-40.
כן. כן. כן.
בשנות ה-40 אבא לקח אותנו.
את כל המשפחה לקרובים בתוך מרכז העיר.
פחדו שיהיה הפצצות וכל זה.
בגלל ששם הייתם מרוכזים היהודים או בגלל סיבה אחרת?
לא. שהיה מקלט שמה.
אה-הא.
הבתים ה. שהם. אה.
של העשירים היה מקלטים והיה מסודר. לא. בצורה מסודרת.
אז לקחו אותנו עד שיום אחד.
אני זוכר אז מתחיל עם הנושא של המשטרה.
זה היה ב-41'.
כן. אבל לפני
זה אתה הרגשת באוויר משהו שלא טוב קורה ליהודים?
ה. ה. הז'נדרמרים.
לא טוב כל הזמן.
אה.
לא טוב כל הזמן.
אם הייתי יוצא לבד היינו מקבלים רומנים בדרך.
או זורקים אלינו. הולכים איתנו מכות. ילדים.
יש.
היינו. תרימי.
[כך במקור] כן.
אמרת שהילדים הרומנים היו מתנכלים לכם.
בדרך היו מתנכלים.
שמה בדרך?
הייתם הולכים.
נגיד שהייתי הולך לכיוון המרכז.
מ-המ.
היו ב. היו מכולות.
היו בתים מרזח.היו כל מיני. אה.
כן.
ספר.
עוד לפני המלחמה אתה מדבר?
לפני המלחמה. אני מדבר עכשיו עוד לפני המלחמה.
כן.
אז. אהה. אחרי זה התחיל להיות יותר קשה. אם תיא.
ואתה. איך היית נראה כשהיית ילד קטן?
שובב.
היה לך פ. לא.
אני אומרת. היה לך פאות?
לא פאות. לא.
לא. לא. רגיל. לא.
אז איך ידעו שאתה יהודי שהתחילו להתנפל עליך?
הם. הם כולם.
הם ידעו ש.
היה לך. לא.
אני אומרת היהודים היה להם בגדים מיוחדים?
היו הולכים. אהה.
עם בגדים. אהה.
שונים משל הרומנים?
כן.
באיזה צורה. מה? למשל מה?
אה. יותר מסודרים מאשר הרומנים.
אבל זה כבר.
אה-הא. עכשיו ש. וכשהם היו מנסים להרביץ לכם או מרביצים
לכם היית מחזיר? הייתם מחזירים?
בטח. אז הייתי קורא לעוד כמה. בוא זה.
זה הרביץ לי.
אה. מלחמות של ילדים.
של ילדים. והם היו אומרים משהו כשהיו?
ז'יד. ז'יד.
ז'יד. עכשיו כשהם אמרו לך ז'יד.
היית בא הביתה. מספר על זה?
כן.
ומה. מה. מה.
איזה תגובה הייתה להורים?
[משובש] (שפה זרה) כואב לך משהו?
לא. זהו. וזה נגמר.
אתה. אתם בבית דיברתם משהו או שמעת מה.
בחדר על ארץ ישראל. על ציונות.
אז כשהיית ילד קטן.
לפני ה. לפני המלחמה?
אז? לפני המלחמה לא.
אני לא זוכר שדיברו אבל לפי החגים
היו מזכירים אז אני כשהייתי שואל ש.
שאלות אז היו אומרים יש ארץ ישראל. יש זה וזה.
אה-הא. מי אמר לך את זה?
אבא. אבא.
אבא.
אבא.
וכשהיו אומרים לשנה הבאה בירושלים.
בירושלים הבנויה. זה.
אז אמרתי מה זה.
אז ידעת.
אז למה. למה אני פה?
למה אני לא שם?
אז. אה. לאט לאט.
שאלת אותו? שאלת אותו?
שאלתי. שאלתי. היום עונים לי בזה.
המלמד היה מדבר איתכם על ארץ ישראל?
לא. לא. לא.
אם. אם הייתם לומדים מהחומש של ספר
בראשית שאברהם בא לארץ כנען.
לא. לא.
שייכת את זה לארץ ישראל?
לא. לא. לא.
זה לא. זה לא היה הלימוד.
עניינית. לא היה לימוד.
זה סתם להתאסף. אה.
לתת כמה שעות.
אהה. חופש ל. להורים.
אני יודע מה? לאמא.
עכשיו. וכשהיית לומד שם.
אז היית לומד רק א'-ב' או גם חשבון קצת או משהו?
קצת חשבון אבל לא. לא משהו.
וקצת את ההיסטוריה של היהודים לא?
לא. לא. אני לא זוכר שלמדתי שמה.
כן. אז. אה. אתה אומר שבאיזשהו שלב
ב-1940 אבא אמר שהמקום שאתם גרים זה מסוכן.
בוא נעבור ל. למרכז.
בוא נעבור לקרובים במרכז. אבל.
אז לאיזה קרובים עברתם? מי זה היה?
היו מצד אבא. הם גרים לא רחוק מפה.
הם שניהם רופאים.
הילדים. לא ההורים שלהם.
כן. וקיבלו אתכם עם ה. עם 5 הילדים?
כן. כן.
והסבתא?
כן. עם הסבתא.
הכל. ואני זוכר.
והסבתא השנייה נשארה שם?
נשארה שם עם ה.
עם הבת. כן.
עם אלקי.
אני זוכר את היום.
אז איך. איך גרתם שם?
איך הסתדרתם בבית?
אה. זה היה כזה פרוזדור כמו מעבר ארוך. הסתדרנו.
איך הסתדרתם עם אוכל ו.
היו מבשלים. אוכל לא היה משהו.
היה התירס אז היה אוכל.
עושים מרק כזה. מ.
ממליגה כזאת עם גבינה אם יש.
זה כבר היה חג עם גבינה.
אה. בצמצום אבל אי אפשר.
ושם כשהיית במרכז העיר גם הלכת לחדר?
כשהייתי ב. לא.
וואו.
[כך במקור] אז רגע.
אז כשהיית. אתה אומר שלא הלכת לחדר.
אז מה? היית בבית?
הייתי שמה. היינו שם אני חושב.
אה. כמה שבועות.
לא הרבה. כמה שבועות.
אה-הא.
עד תאריך שקוראים לזה תאריך שנה פוגרום.
אה-הא. עכשיו לפני הפוגרום. אתה.
אתם הרגשתם לפני הפוגרום. אה.
להורים שלך. למבוגרים. אממ.
אסרו עליהם דברים או ציוו עליהם דברים מסוימים?
היה. היה סו. היה.
היו. היינו חייבים ללכת עם טלאי.
אה-הא.
גם על הגב.
לפני. לפני הפוגרום?
לפני הפוגרום.
מ-המ.
אה. עם טלאי מלפנים ועם טלאי מאחור.
איך נראה הטלאי?
מצהוב. מגן דוד. תפור. קדימה ואחורה.
כי א. אני ראיתי טלאי.
טלאי צהוב מרומניה וזה היה.
נייר?
אה. לא. זה היה על.
אה. מגן דוד צהוב.
כן.
על רק. על הבד שחור. על רקע שחור.
לא. לא. לא.
אתה לא זוכר דברים כאלה?
לא. לא. אני זוכר זה טלאי.
אתה זוכר את ההתעסקות שת.
כן.
תופרים את הטלאי?
לתפור. כן. אמא הייתה תופרת.
אמא?
אמא הייתה תופרת.
והאחיות גם?
אה. פחות. אמא הייתה תופרת להם.
כל זה לא.
הייתם צריכים לשים קדימה ואחורה.
ואחו. אחורה.
ואתה כילד קטן. ילד בן 4. 5.
6.
איך אתה מרגיש שככה מסמנים אותך?
מה הרגשת? איזה יחס היה לך לטלאי הזה?
לא. לא היה שום דבר.
לא שי. לא שינה לך?
לא שינה לי שום דבר. רק הייתי חושש.
פה אני אחטוף מכות.
שם אני לא אחטוף מכות.
את התוואי דרך שלי שאני הולך.
שזה לא היה שונה מקודם או שזה
התחיל להשתנות עם ה. עם הטלאי?
זה התחיל. עם הטלאי התחיל להשתנות.
יותר גרוע נהיה?
כן. בהרבה יותר גרוע.
הרבה יותר גרוע.
והתחלתם לראות יותר את הז'נדרמרים ה.
ה. החיילים הרומנים.
מהגרדה דה פייר?
כן. היו כל מיני סוגים.
היו הולכים בשחור אני זוכר.
כמו. והיינו נזהרים. כלומר לא.
אם הייתי רואה מרחוק הייתי משנה כיוון.
ראיתם גם חיילים רו. אה. גרמנים?
כן. אז הם נכנסו עם כל מיני מטבחים.
אה היינו רואים את הדרג התומך.
מ-המ.
לא הדרג הלוחם. אלא הדרג ה.
שהם מבשלים וכל הדברים האלה.
כן. הייתם עומדים לידם? מסתכלים?
אה. לא עומדים. ככה בזהירות.
היה להם סוסים. היינו קוראים סוסים בלגיים גדולים.
זהו. לא. אז באותו.
באותו יום ש.
עכשיו אני אתחיל בנושא של הפוגרום.
עכשיו עוד אני רוצה לשאול אם אמא ואבא
המשיכו בעבודה שלהם רגיל.
זאת אומרת אבא המשיך לצבוע?
אבא כבר לא היה לו עבודה.
אה. אמא חיפשה עבודה.
היא הייתה צובעת בלילה כל מיני בדים שמביאים לה. אה.
עם צבעים ותולה ולמחרת הייתה תופרת.
מכינה לגויים שיבואו. אה.
יקנו את זה.
וככה זה.
אז בשלב הזה רק אמא פרנסה אתכם?
רק אמא.
ואבא היה איתכם בבית?
אבא הסתובב לחפש. אה. עבודה.
כן.
ואז התחיל. אה.
באותו יום שאמרו כל הגברים ללכת לקסטורה. למשטרה.
אתה זוכר באיזה תאריך זה היה?
זה היה. אני לא יודע.
ב-41'. ביוני אני חושב.
כן.
אני לא. לא יודע תאריך במדויק.
אני חושב שביוני. זה בקיץ היה.
כן.
ואני זוכר שאנחנו. אני ו.
רגע. ואז כשהיה. שהתחיל הפרעות האלה.
אתם גרתם במרכז העיר או חזרתם כבר?
לא. גרנו במרכז העיר. אנחנו.
אצל המשפחה?
אצל המשפחה.
אז אנחנו.
איך קראו למשפחה?
אני יודע? לא.
מוסקוביץ' קוראים להם עכשיו מצד הבעל שאני לא זוכר.
כן. אוקיי.
אהה. אז אמרו הגברים יבואו למשטרה.
לקסטורה קוראים לזה. והיתר ילכו הביתה.
זה היה בבוקר של אותו יום?
בבוקר. בבוקר.
עכשיו. יום לפני זה בערב כבר שמעתם יריות או.
לא. לא.
אני לא שמעתי. לא זוכר את זה.
לא שמעתי ואני לא זוכר גם את זה.
אם היו יריות הייתי שו. הייתי זוכר.
לא. אולי. לא יודע.
אה. אז אנחנו חזרנו. אמא. סבתא.
האחיות שלי ואני חזרנו הביתה והרחובות היו ריקים.
ואתם ככה הולכים עם הטלאי הצהוב?
כן. הולכים הביתה.
ולא שמעתם יריות או דברים.
שום דבר. הם לא התחילו ביריות.
גם בקסטורה לא התחילו ביריות.
ואבא הלך לקסטוריה. אנחנו הלכנו הביתה.
אחרי כמה שעות אבא הגיע הביתה.
אה. אני חושב.
את זה אני לא בטוח.
אני חושב שמישהו שהיה צריך אותו
בעבודה מהרומנים הזיזו אותו הצידה והכניסו אותו בחדר אחר.
אני לא יודע.
משהו פה קרה.
מה. הוא לא סיפר לכם מה היה?
אני לא שאלתי.
יכול להיות שסיפר לאחרים. אני לא שאלתי.
הוא חזר עם הפתק.
מה היה בפתק?
פתק היה שם כתוב שהוא חופשי.
באנו הביתה. הוא בא הביתה.
אנחנו כבר היינו בבית.
אה. אני הטעיתי אותך שכתבתי ש.
קראו לו לאון. עכשיו נזכרתי. לא יונל.
אה.
לבן קראו יונל ולו קראו לאון.
אה-הא. לדוד?
לדוד. לאון.
מ-המ.
אז אבא אומר לי: "קח את הפתק.
לך ללאון" הנה.
עכשיו רשמת. "קח את הפתק.
לך ללאון. תראה לו את הפתק. הנה. השתחררתי".
שילך יקבל גם כן פתק.
עד אז לא ירו ולא שום דבר.
אחרי זה מה ששמעתי התחילו הרומנים.
רגע. רגע. רגע.
אז הוא נותן לך את הפתק.
הוא אומר לך ל.
הלכתי.
לחצר המשטרה?
לא. לך ל. בתוך.
אה. הוא היה בבית?
הוא היה בבית.
הוא לא הלך.
לאון היה בבית. הלכתי איזה כמה מטר אחרי.
כן.
הראיתי לו וחזרתי. אחרי הזה.
השארת לו. השארת לו את הפתק?
לא.
אה-הא.
החזרתי לאבא את הפתק.
והוא הלך. לאון הלך למשטרה.
אחרי זה. אחרי הצהריים התחיל.
באו הלגיונרים עם מוטות וזה הייתה החצר.
מ-המ.
אני זוכר את החצר.
למה אני זוכר את החצר?
יותר בהרבה. התנועה של תנועת דרור היה ממול.
מ-המ.
אז אני תמיד הייתי מס.
אחרי זה ש.
אחרי. כן.
היה אחרי כבר.
הייתי מסתכל לתוך החצר של הקסטור.
כן.
ושמה התחיל ההרג עם מוטות.
אחר כך לקחו אותם לרכבות.
הכניסו אותם לרכבות וטיילו איתם כמה ימים.
מ-המ.
עד ש. נדמה לי 13 אלף הלכו.
15 אלף. משהו בסדר גודל..אני זוכר את המספר הזה.
זה לגבי התאריך. אה.
והדוד לאון?
הלך. לא יודע.
לא חזר?
לא חזר.
עכשיו. כל הזמן הזה אתם בבית שלכם?
כן.
או שאתם במקלט?
לא. לא. אנחנו בבית שלנו.
ובאו מישהו לבקר. אה.
ל. לראות אתכם? ז'נדרמרים או.
לא. לא. לא. לא.
זה היה שכונה כזאתי על גבעות כאלה.
זה לא היה במרכז העיר. אה.
בניינים גדולים. בתים קטנים. ו.
אז אתם ידעתם למה.
למה עושים לכם את זה? אז בתקופה.
אף אחד לא.
אני לא [משובש] ידענו שהם מחפשים ל.
לחסל. את כל היהודים.
ובדיעבד אחרי כמה שנים אתה י. י. הבנת?
בטח.
אמרו.
או. אחרי כמה שנים.
למה הייתי כבר בתנועה. הייתי בבית ילדים. שמה סיפרו לנו.
אז הם אמרו למה הם עשו את זה?
הם. הם לא אמרו.
אה-הא.
אמרו. לא אמרו.
לא. כן. אוקיי.
אנחנו נשארנו על מה?
מג. אהה.
בזמן המלחמה הזאתי.
כן.
אמא החזיקה אותנו.
בייחוד אבא. אבא היה מעשן.
אמא הייתה צריכה לדאוג לו לכמה סיגריות ליום.
ועבודה לא הייתה עד שלקחו אותו.
לא לטרנסניסטריה. למקום אחר.
אני שאלתי את. אהה.
אחותי הגדולה יותר לאן לקחו את אבא שלא היה?
היא אמרה לי שם שאני לא זוכר אותו.
מחנות עבודה בטח.
מחנות עבודה.
כן.
ושמה הוא היה.
אז אחרי. אז רגע.
אז אותו יום של הפוגרום.
אז אתם נשארתם בבית?
כן.
שמעתם את היריות?
לא. אנ. אנחנו היינו רחוק. רחוק משם.
אה. אה-הא. אה. לא שמעתם?
לא. אני. אנחנו לא שמענו את היריות. שמענו סיפורים.
כן.
הנה הורגים. הנה לוקחים אותם ברכבות.
זה כן שמענו.
מישהו חזר מ.
מהחצר המשטרה וסיפר לכם?
כן. כן. כן. חזרו.
אה-הא.
היו כל מיני. אה.
גם הרומנים עצמם היו מ. מספרים.
אה-הא.
והם גם הרומנים היו מתחילים לשדוד. להוריד בתים.
נכנסו אליכם רומנים?
לא. לא. לא.
היה לנו רומני אחד.
לא זוכר השם שלו. איך קראו לו?
שהוא היה שומר.
אה. היה דואג לנו.
היה מחכה ב. ליד החצר.
היה שומר עלינו. בחור צעיר. זאת אומרת בחור. אה.
למה? איך הוא הכיר אתכם?
מה היה הקשר שלו אליכם?
הוא. אמא הייתה נותנת לו אוכל.
בגדים קצת. זה. זהו.
מ-המ. אז הוא.
שמר עלינו.
החזיר לכם טובה?
כן.
שמר עלינו.
זה לגבי הפוגרום.
בזמן המלחמה. שהמלחמה המשיכה. אה.
היה מצב. אבא בסוף קיבל.
זאת אומרת איזשהו קצין. אה.
רומני לקח אותו הביתה איתו שיבנה לו אח לחימום הבית
וככה הוא התגלגל אצל כמה קצינים ש. עבודות בנאות.
ואמא הייתה צריכה לדאוג אוכל. הבעיה הייתה המזון.
וככה. לימודים אני לא זוכר שהלכתי ללמוד.
אני זוכר רק אחותי הגדולה הייתה מלמדת אותי.
מ-המ.
חשבון.
מ-המ.
קצתו רומנית.
מ-המ.
לכתוב וזה. אבל כשהיה שקט אחר כך חזרנו ל. לבית ספר.
מ-המ.
זה היה בית ספר יהודי.
מ-המ.
לא היה בית ספר משותף עם הרומנים.
מ-המ. הקהילה דאגה לכם לזה?
כן.
עכשיו. כשאתם הלכתם לבית ספר גם דאגו לכם לאוכל? כי.
לא. לא. לא.
בתקופה הזאת אתה הרגשת רעב?
אהה. לא הרגשתי כל כך רעב.
אני הרגשת את הרעב אחרי המלחמה.
אה-הא.
בזמן המלח. אז אני לא הרגשתי.
אני לא יכול להגיד.
מפני שאמא תפרה. מכרה להם.
הביאו אוכל וככה היא החזיקה אותנו.
עכשיו. היו הרבה אנשים יהודים ב.
ביאשי שסילקו אותם מהבית.
הוציאו אותם מהבית שלהם.
אתה. אתם היית עד לדברים כאלה?
לא. לא.
לא הייתי. אני לא זוכר שהוציאו יהודים מהבית.
יכול להיות ששדדו אותם או משהו אבל לא.
לא זוכר על.
אה. שהוציאו אותם.
אחר. זה היה במלחמה.
אחרי המלחמה התחיל.
כן. עוד.
עוד דברים שהייתי רוצה שתספר על ה.
כן.
אה. באיזשהו שלב אתם הרגשתם. אה.
שמעתם הפצצות. אה. שיריות או הפצצות?
שמענו הפצצות והיינו רואים מטוסים עוברים.
מ-המ.
ואני הייתי עולה על הגג להסתכל לאן המטוסים עוברים.
אבא היה צועק עלי: "רד למטה.
מה אתה מחפש שמה?"
והיה 3 חודשים לפחות שהרוסים עמדו כמה קילומטר מהעיר.
מ-המ.
ולא נכנסו אבל הפגיזו.
מ-המ.
הפגיזו אחד את השני כל הזמן.
והיו מפציצים גם.
ואני זוכר. זהו.
עכשיו אני אומר שזה פצצות תאורה.
הייתי מסתכל מהבור הזה שהיינו יושבים שם בפנים בחוץ.
אז הייתי רואה אור.
כל מיני הייתי מדמיין לעצמי כל
מיני תאורה וכל מיני פרחים ענקיים.
תאורה. זה הייתי רואה את זה.
עד. אה. עד סוף המלחמה.
אז הייתם יורדים.
אה. למקלט.
כן.
כל פעם שהיה הפצצה או שפשוט שמה ישנתם ושם.
לא. לא. לא.
הייתה אזעקה. היינו יורדים למקלט.
המקלט הזה שום דבר. היה נופל.
היינו נגמרים ביחד עם ה. לא.
כן. היו פצצות שנפלו ביאשי?
היו הרבה. הרבה.
היה תקופה אחרי זה.
אחרי. אה.
עדיין לא הייתה מלחמה.
אחרי שהרוסים נכנסו.
מתי נכנסו אליכם? אתה זוכר?
לא. אני רק זוכר דבר אחד.
באיזה שנה אתה זוכר?
אני חושב שזה היה ב-44'.
נכון. כן.
זה היה קיץ. חורף?
אני לא. לא.
לא זוכר. אני חושב קיץ.
נכון. כן. קיץ 44'.
ואז נכנסו ואז ה.
הם גם הפציצו את העיר והפציצו או
מחסן של סוכר או בית חרושת של סוכר.
מה קורה שמפציצים בית חרושת או מחסן?
הסוכר נהפך לזפת.
מ-המ.
ואנחנו עם פטישים והיינו שוברים את הזה.
עם אחותי השלישית הייתי הולך.
עם דבורה. שוברים. מביאים הביתה חתיכות.
זה כמו סו. כמו סוכריות.
סוכריות ענקיות. אבל זפת.
כן.
ואת זה צריך. אהה.
אמא הייתה דופקת. חותכת לחתיכות. אז שותים תה.
מ-המ.
אז היו סוכר קוביות.
קוביות.
כמו קוביות היו לוקחים את הזה.
אני זוכר שזה היה ליד השוק.
הפציצו. נהרגו ש.
אז הרבה יהודים בתוך השוק.
מ-המ.
ועל יד זה. אני לא יודע אם זה בית חרושת אבל
זה היה כמות אדירה.
קטע של 50 מטר כביש.
אה. כביש סוכר.
לא רק אנחנו באנו.
באו הרבה עם פטישים ושוברים על מנת לקחת.
נגמרה המלחמה הזאתי.
אה. עוד משהו.
מה אתה זוכר. כן.
עברנו לפני הסוף. סוף המלחמה.
לאבא שלי היה לו קרוב שהיה לו בית חרושת לסודה.
לקראת סוף המלחמה.
וכנראה הוא היה עשיר מאוד.
אה. הוא ביקש מאבא.
הוא רוצה סגור חדר שיהיה אטום.
זאת אומרת שלא ידעו חדר ושם הוא הכניס את כל הרכוש שלו.
מ-המ.
אז עברנו אליו כל המשפחה.
מ-המ.
ושמה היינו כמה חודשים.
מ-המ.
עד אחרי המלחמה. הרוסים נכנסו.
היה לו חוץ מהבית חרושת לסודה היו סוסים ועגלות.
היו מחלקים שמה את הסיפונים.
זוכרת שהיו סיפונים?
מ-המ. כן. כן.
סיפונים ושמה היו ממלאים את הסיפונים.
אני זוכר ואני הייתי.
היה לו [משובש] אני לא זוכר שהיה לו ילדים.
ילדים בגילי לא היו לו.
בגמר המלחמה אמרתי לאבא: "ראיתי אופניים.
אני רוצה את האופניים. תפתח שמה".
הוא לא רצה לפתוח עד שההוא ביקש ויפתח.
אחרי המלחמה לקחתי אופניים.
פעם הראשונה שהיה לי אופניים.
מ-המ.
זה גדולה.
אה. מה.
אז כשהרוסים נכנסו מה אתה זוכר מהימים הראשונים שהם.
הם. הם נכנסו עם. אני זוכר שהיה לו.
עכשיו אני יודע שזה [משובש] עם מקלות ועם.
אה. כידונים כאלה שנגד מוקשים.
לבדוק אם יש מוקשים.
מ-המ.
ואחותי השלישית. דבורה. שהייתי קשור אליה.
היא הייתה רצה.
מבקשת מהם לחם [משובש] (רוסית).
אז הייתי רץ אחריה.
הייתי גם כן בא [משובש].
הם היו נותנים?
אה. חלק כן וחלק לא.
אה. זה. זה לקח ש. שנה בערך.
אבל בבית לא הייתה עבודה. לא היה שום דבר.
אה. ואז נכנס.
אה. נכנסנו לתנועת דרור.
אני הייתי גמר החו.
ביאשי?
ביאשי. תנועת דרור.
גם האחיות שלי היו שמה.
הגדולה אני לא זוכר.
וב-46'. אה. כן.
45' אחותי הגדולה.
יוגוסלביה. לכיוון הארץ.
לאחר מכן השנייה פאולה.
כן.
וה. 46'. אמצע 46'.
מ-המ.
אני ואחותי השלישית דבורה.
מ-המ.
לקחו אותנו לבית ילדים בפיאטרה ניאמץ.
מ-המ.
שם היה לנו טוב.
היית בן 10 בערך?
פחות. כן. משהו כזה. 9. משהו.
מ-המ. עד אז הספקת ללמוד בבית ספר רומני?
אה. גורנישט.
כן.
ו.
עכשיו. אמא ידעה שאתה.
שאתם הולכים ל.
כן. בשבילה הרי.
הסכימה?
היא. היא אמרה אין מה לתת לאכול.
אין. אין. אין.
וחיפשנו רק תירס.
שיהיה לנו תירס שאפשר לעשות מ. משהו.
שום דבר.
הלכנו לתנועה.
אמרו הנה יש בית ילדים בפיאטרה. הג'וינט טיפל בנו.
מ-המ.
ושם היה לנו טוב. מה זה טוב?
היה אוכל. שינה. לימדו אותנו עברית. דיברו. היו קבוצות.
אנחנו קצת ילדים. קצת יותר מבו. לפי גילים.
ושמה היינו שנה ומשהו.
למה הלכתם לתנ. לתנועת דרור?
היה. היה איזה סיבה?
לא. אחותי הייתה בדרור. זה משפחתי.
כן.
Testimony of Ze'ev Yitzhaki, born in Iasi, Romania, 1936, regarding his experiences in Iasi during the war Early childhood. Increase in anti-Semitism, 1939; anti-Jewish orders and legislation; pogrom at police stations and trains, June 1941; the bombings. Liberation by the Red Army, summer of 1944; joining the Dror organization; moving to a children's home in Piatra Neat; boarding the illegal immigrant ship Pan York, December 1947; exile to Cyprus; aliya to Eretz Israel, March 1948; absorption.
item Id
9992871
First Name
Zeev
Last Name
Itzkhaki
Date of Birth
1936
Place of Birth
Iasi, Romania
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
26/06/2012
Date of Creation - latest
26/06/2012
Name of Submitter
יצחקי זאב
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance