# Follow us
Languages
English
עברית
ABOUT THE HOLOCAUST
RESEARCH & COLLECTIONS
COMMEMORATION
EDUCATION & E-LEARNING
MUSEUMS & EXHIBITIONS
RIGHTEOUS
Testimony of Tzafrir Shteir Sara, born in Bedzin, Poland, in 1930 regarding the Srodula ghetto and regarding the Peterswaldau camp
Testimony
00:00:34.200 00:00:44.151
היום יום שני. כ"א סיוון תשע"ב. 11 ביוני 2012.
00:00:44.151 00:00:46.509
שמי רותי גיל ואני מראיינת מטעם
00:00:46.509 00:00:49.528
יד ושם את הגברת צפרירי
00:00:49.528 00:00:55.509
שטייר שרה ילידת בנדין. פולין 1930.
00:00:55.509 00:01:06.929
על גטו שרודולה ועל מחנה פטרסוולדאו מהשנים 1942 עד 1945.
00:01:06.929 00:01:09.789
בוקר טוב לך שרה.
00:01:09.789 00:01:11.470
בוקר.
00:01:11.470 00:01:16.610
איך נקראת בתור ילדה? איך קראו לך?
00:01:16.610 00:01:18.149
טושה.
00:01:18.600 00:01:22.960
יש עוד אנשים שקוראים לך בשם הזה?
00:01:22.960 00:01:24.279
המשפחה.
00:01:24.279 00:01:24.780
כן.
00:01:24.780 00:01:26.279
במשפחה.
00:01:26.279 00:01:28.919
וחברות. נשארו?
00:01:28.919 00:01:35.344
לא. אבל. וגם אם נשארו אז הם מפוזרות ב.
00:01:35.344 00:01:38.200
בארץ. וחלקן כבר לא בחיים.
00:01:38.200 00:01:46.679
אני מבינה. אה. מה את זוכרת ממקום ההולדת שלך?
00:01:47.880 00:01:53.760
אני זוכרת. אה. שהיינו משפחה אמידה.
00:01:53.760 00:01:59.900
למד. אה. 3 אחים שלי למדו בגימנסיה על
00:01:59.900 00:02:06.620
שם פירסטנברג וגם אני למדתי שם מבית ספר עממי.
00:02:06.620 00:02:11.413
היות ואם יש 3 ילדים אז גם ל.
00:02:11.413 00:02:15.110
מגיע לי להתחיל בבית ספר יסודי בגימנסיה.
00:02:15.110 00:02:19.720
זאת אומרת זה היה גימנסיה העברית. פירסטנברג.
00:02:20.000 00:02:24.160
כן. היא הייתה פרטית?
00:02:24.160 00:02:26.120
היא הייתה פרטית.
00:02:26.400 00:02:29.920
כן. ואת למדת בבית ספר יסודי?
00:02:29.920 00:02:30.359
כן.
00:02:30.359 00:02:30.880
כן.
00:02:30.880 00:02:33.199
אבל בתוך הבית ספר.
00:02:33.199 00:02:35.040
כן. כמה שנים הספקת ללמוד?
00:02:35.040 00:02:37.519
3 שנים. בדיוק שלוש שנים.
00:02:37.519 00:02:40.920
כן. והספקת ללמוד את השפה העברית?
00:02:40.920 00:02:43.900
למדנו פעם בשבוע עברית.
00:02:43.900 00:02:46.279
ככה שאת האותיות הכרתי.
00:02:46.279 00:02:46.903
כן.
00:02:46.903 00:02:52.239
אבל לקרוא. לקרוא אולי כן.
00:02:52.239 00:02:54.880
אבל לכתוב לא כל כך ידעתי.
00:02:54.880 00:02:57.300
ואספר לך אנקדוטה.
00:02:57.300 00:02:59.959
כשהגעתי ארצה היה לי פה אח.
00:02:59.959 00:03:08.100
שעלה עם החלוצים ב-33' וכמובן שהוא עשה לי מסיבה גדולה.
00:03:08.100 00:03:13.680
אם תרצי אני אספר לך עוד את ההתייחסות שלו אליי.
00:03:14.560 00:03:16.979
אממ. ועשה מסיבה גדולה.
00:03:16.979 00:03:22.480
הזמין את החברים שלו ואני רציתי להשוויץ שאני יודעת עברית.
00:03:22.480 00:03:27.269
ואחד החברים שלו שואל אותי: "מה שמך?"
00:03:27.269 00:03:33.070
אני אומרת: "תודה. טוב מאוד.". "ומה שלומך?" "שרה".
00:03:34.310 00:03:37.770
טוב. אבל הכוונה הייתה טובה.
00:03:37.770 00:03:41.589
אבל אמרתי לו אנחנו מדברים עברית
00:03:41.589 00:03:46.230
ואתה תתקן אותי וצריכים ללמוד.
00:03:46.230 00:03:48.070
ובאמת תוך כמה זמן השתלטת על השפה?
00:03:48.070 00:03:51.830
את לא. את לא תאמיני תוך 3 חודשים.
00:03:51.830 00:03:53.230
זה באמת מהר.
00:03:53.230 00:03:59.570
כי מה. הצברים קיבלו אותנו מאוד לא יפה בעיינות.
00:03:59.570 00:04:03.539
וזה היה בית ספר חקלאי על יד נס ציון.
00:04:03.539 00:04:04.529
כן.
00:04:04.529 00:04:07.229
ואת יודעת את הסיפורים האלה.
00:04:07.229 00:04:12.770
הלכתם כמו צאן לטבח ולא ידעתם להילחם.
00:04:12.770 00:04:16.489
מאוד מאוד הציקו. מאוד מאוד הציקו.
00:04:16.489 00:04:18.930
והמדריכה.
00:04:18.930 00:04:24.129
רוב המדריכות היו באמת מפולניה שגם כן עלו ב-33'.
00:04:24.129 00:04:27.109
ואני אמרתי גם למורים וגם על המדריכה
00:04:27.109 00:04:30.489
אמרתי: "יעל אני מבקשת ממך.
00:04:30.489 00:04:32.409
זה כל כך כואב לי שמציקים לי".
00:04:32.409 00:04:35.250
הם לא היו שם. הם לא יודעים מה זה.
00:04:35.410 00:04:38.449
"אנחנו לא מדברות פולנית.
00:04:38.449 00:04:44.150
אני מדברת עברית עם שגיאות את מתקנת ואני
00:04:44.150 00:04:50.862
חייבת להוציא את עצמי מהסביבה הזו ש.
00:04:50.862 00:04:52.730
שאני לא שווה כלום".
00:04:52.730 00:04:54.189
להתאקלם.
00:04:54.189 00:04:57.114
להתאקלם. היא באמת עזרה לי מאוד.
00:04:57.114 00:05:01.610
וגם המורה לתנ"ך. באמת. כולם. כולם.
00:05:01.610 00:05:06.010
ובאמת תוך חודשיים. אני לא אומרת דיברתי כמו שמדברת עכשיו.
00:05:06.010 00:05:10.010
אבל דיברתי. השתדלתי לא
00:05:10.010 00:05:14.969
לדבר בשגיאות ואמרתי לכולם: "אני מדברת בשגיאות. תתקנו".
00:05:15.740 00:05:18.660
באמת מבצע לא פשוט.
00:05:18.660 00:05:19.259
לא.
00:05:19.259 00:05:20.940
להשתלט על העברית.
00:05:20.940 00:05:22.020
כן.
00:05:22.020 00:05:24.340
מה עוד. אה.
00:05:24.340 00:05:27.559
מבחינה עברית. יהודית למדתם
00:05:27.559 00:05:30.760
בבית ספר היסטוריה של עם ישראל?
00:05:30.760 00:05:33.179
תראי. בכיתה ב' מה יכולנו ללמוד?
00:05:33.179 00:05:34.779
אה. חגים?
00:05:34.779 00:05:36.540
חגים כן. כן.
00:05:36.540 00:05:40.340
אני גם באה מבית דתי. אני באה מבית דתי.
00:05:40.340 00:05:41.299
אורתודוקסי?
00:05:41.299 00:05:44.459
כן.
00:05:44.459 00:05:49.240
והיו לי הורים נהדרים.
00:05:49.240 00:05:53.480
לאבא היה בית חרושת לסוכריות וגבישי סוכר.
00:05:53.480 00:05:55.059
זה הייתה. זאת הייתה גבישי
00:05:55.059 00:05:57.779
סוכר הייתה המומחיות שלו בכל האזור.
00:05:57.779 00:05:58.680
כן.
00:05:58.680 00:06:04.739
והיה להם. הייתה להם גם חנות לממתקים מעדניה.
00:06:04.739 00:06:08.960
זה אימא ניהלה ואבא העסיק פועלים.
00:06:08.960 00:06:14.220
אבל הוא. הוא תמיד היה הראשון בבוקר ב. להדליק את התנור.
00:06:14.220 00:06:21.519
זה לא תנור פשוט התנורים של הסוכר גבישים זה בכלל מומחיות.
00:06:21.519 00:06:26.160
ולמרות שלא חסר בבית שום דבר.
00:06:26.160 00:06:34.299
תמיד לימד אותנו. צריך להשאיר פרוטה בצד לעת צרה.
00:06:34.299 00:06:37.939
לא היה בית. בית מחושב.
00:06:37.939 00:06:40.760
איפה הוא למד את המקצוע?
00:06:40.760 00:06:44.860
היה בית ספר. היה בית ספר שהוא קיבל את הדיפלומה.
00:06:44.860 00:06:45.539
בפולין?
00:06:45.539 00:06:46.099
בפולין.
00:06:46.099 00:06:46.268
בפולין.
00:06:46.268 00:06:47.660
שהוא קיבל את הדיפלומה.
00:06:47.660 00:06:49.120
איפה בדיוק אני לא יודעת.
00:06:49.120 00:06:50.419
אבל הייתה לו דיפלומה.
00:06:50.419 00:06:51.171
כן.
00:06:51.171 00:06:54.979
שגם אחר כך לאח הגדול הייתה דיפלומה.
00:06:54.979 00:06:58.500
כן. והפועלים שלו היו יהודים?
00:06:58.500 00:06:58.980
יהודים.
00:06:58.980 00:07:01.919
וגם פולנים או רק יהודים?
00:07:01.919 00:07:06.400
אני. אני חושבת שיותר יהודים מהסביבה.
00:07:06.400 00:07:10.259
כן. שרה. גם ההורים שלך נולדו בבנדין?
00:07:10.259 00:07:18.199
לא. אה. משום מה כשחיפשתי וכשנסענו לפולניה חיפשתי תעודות.
00:07:18.199 00:07:22.515
אז באחת התעודות כתוב שאבא נולד בקרקוב.
00:07:22.515 00:07:27.369
ואצל אמא לא היה מקום.
00:07:27.369 00:07:31.070
למרות שהוצאתי את התעודות הנישואים שלהם.
00:07:31.070 00:07:34.110
לא הצלחתי לברר בדיוק איפה אמא נולדה.
00:07:34.110 00:07:39.350
כן. הייתה להם תודעה ציונית להורים?
00:07:39.350 00:07:45.809
כן. עובדה שאחי הגדול עלה ארצה ב-33'.
00:07:45.809 00:07:49.529
הוא היה שייך לאיזה תנועת נוער?
00:07:49.529 00:07:51.349
תנועת נוער היה שייך.
00:07:51.349 00:07:52.409
את יודעת לאיזה?
00:07:52.409 00:07:53.909
אני לא זוכרת. לא.
00:07:53.909 00:07:55.410
את זה אני באמת לא זוכרת.
00:07:55.410 00:07:58.170
ב"יתר. שומר הצעיר. גורדוניה?
00:07:58.170 00:07:59.990
גורדוניה אני חושבת.
00:07:59.990 00:08:00.770
גורדוניה.
00:08:00.770 00:08:03.249
כן.
00:08:03.249 00:08:10.610
כן. והתעוררו איזשהם קונפליקטים בבית לאור
00:08:10.610 00:08:12.370
זה שהוא עלה לארץ?
00:08:12.370 00:08:12.649
לא.
00:08:12.649 00:08:14.010
או שזה התקבל בשמחה?
00:08:14.010 00:08:17.769
הקונפליקט היחידי היה שהוא הגיע ב-38'
00:08:17.769 00:08:26.662
גם בצורה לא לגאלית להתחנן בפני אבא ש.
00:08:26.662 00:08:30.207
אממ. יחסל את כל העסקים וימכור.
00:08:30.207 00:08:31.670
ויעלו ארצה. אבל.
00:08:31.670 00:08:34.329
זאת אומרת הוא הגיע מהארץ לפולין.
00:08:34.329 00:08:34.840
כן. כן.
00:08:34.840 00:08:36.149
לשכנע אותם.
00:08:36.149 00:08:37.210
לשכנע את אבא ש.
00:08:37.210 00:08:37.738
כן.
00:08:37.738 00:08:40.810
אבל אבא לא היה מוכן.
00:08:40.810 00:08:45.810
הוא אמר כל כך הרבה שנות עבודה וזה גם עבר בירושה מסבא.
00:08:45.810 00:08:47.209
מ-המ.
00:08:47.209 00:08:51.409
ונשארנו. והוא מסכן.
00:08:51.409 00:08:54.809
5 שנים לא ידע מה איתנו. יותר.
00:08:54.809 00:08:55.370
האח?
00:08:55.370 00:08:56.130
האח.
00:08:56.130 00:09:00.289
כן. טוב אנחנו עוד נדבר על.
00:09:00.289 00:09:02.909
איך אומרים על ערב המלחמה.
00:09:02.909 00:09:05.290
מה שמעתם. מה ידעתם.
00:09:05.290 00:09:07.250
אנחנו עוד נגיע לזה.
00:09:07.250 00:09:10.150
בינתיים. בינתיים על הילדות.
00:09:10.150 00:09:14.250
אז את מספרת שגם אבא היה עסוק מחוץ לבית.
00:09:14.250 00:09:18.529
אמא הייתה עסוקה מחוץ לבית. מי טיפל ב. בילדים?
00:09:18.529 00:09:20.490
הייתה מטפלת ו.
00:09:20.490 00:09:21.729
עוזרת.
00:09:21.729 00:09:22.198
עוזרת.
00:09:22.198 00:09:24.270
כמה. כמה ילדים הייתם?
00:09:24.270 00:09:30.189
9. אבל זה היה פה אז 8. 1 היה בארץ.
00:09:30.189 00:09:32.570
לא. אבל סך הכל הייתם 9 ילדים.
00:09:32.570 00:09:33.653
סך הכל 9.
00:09:33.653 00:09:37.210
זה היה קצת יוצא דופן. לא?
00:09:37.210 00:09:39.569
אה. אמא שלי התחתנה עם
00:09:39.569 00:09:43.170
אבא כשאשתו נפטרה בלידה האחרונה. שלאבא.
00:09:43.170 00:09:46.330
אז היו לו ילדים מ. מאישה קודמת.
00:09:46.330 00:09:46.952
אישה קודמת.
00:09:46.952 00:09:49.689
לא כולם היו הילדים של אמא שלך?
00:09:49.689 00:09:52.769
לא. אבל הם כולם קראו לה אימא.
00:09:52.769 00:09:58.069
ואני עוד זוכרת שהוא בא ב-38'.
00:09:58.069 00:10:02.130
אז הוא היה עם אמא הרבה יותר קרוב מאשר עם אבא.
00:10:02.130 00:10:05.970
והוא אמר: "מה שאת עושה בשבילנו.
00:10:05.970 00:10:10.604
האמא היולדת שלנו לא יכלה לעשות".
00:10:10.604 00:10:16.066
גם את יודעת לפעמים אישה צריכה לדעת לא הכל לספר ל.
00:10:16.066 00:10:20.919
לבעל ותמיד הם היו הראשונים ואחר כך אנחנו.
00:10:20.919 00:10:26.260
היה לה חוכמת חיים בלתי רגילה.
00:10:26.260 00:10:31.480
ופה אגב בקשר לחוכמת חיים.
00:10:31.480 00:10:34.680
אחותי הגדולה. אה.
00:10:34.680 00:10:36.359
הצליחה לעבוד בחנות.
00:10:36.359 00:10:39.740
אה. של נקניקים.
00:10:39.740 00:10:41.660
ובאותה חצר הייתה גם.
00:10:41.660 00:10:45.039
היה בבית חרושת של הנקניקים שזה
00:10:45.039 00:10:49.039
היה של יהודי אבל אחר כך עם הגרמנים.
00:10:49.039 00:10:50.899
והיא עבדה שמה.
00:10:50.899 00:10:57.780
מכרו שם נקניקים רק לגרמנים. אפילו לא לפולנים.
00:10:57.780 00:11:03.039
באיזה יום אחותי חוזרת ומביאה בנייר
00:11:03.039 00:11:06.619
פרגמנט כמה פרוסות נקניק.
00:11:06.619 00:11:10.420
המנהלת שמה נתנה לה את זה ככה בהסתר.
00:11:10.420 00:11:12.299
כי היא אומרת: "תיקחי את זה.
00:11:12.299 00:11:14.340
אתם בטח כבר הרבה זמן לא אכלתם
00:11:14.340 00:11:17.099
בשר". אז היא אומרת: "תודה רבה".
00:11:17.099 00:11:18.759
ולקחה את זה הביתה.
00:11:18.759 00:11:22.240
באה הביתה והיא מראה את זה לאמא.
00:11:22.240 00:11:24.260
אז אימא אומרת: "תעטפי את זה עוד
00:11:24.260 00:11:26.980
פעם בעיתון ושימי את זה בצד.
00:11:26.980 00:11:32.260
כשאבא יבוא" הוא הלך לעבוד מחוץ לגטו.
00:11:32.820 00:11:35.679
"אז נראה מה לעשות".
00:11:35.679 00:11:41.019
ואבא חזר ואימא מספרת לו את זה ומראה לו איפה שזה מונח.
00:11:41.019 00:11:44.199
הוא לא נגע בזה. אבל הוא אמר: "אנחנו".
00:11:44.199 00:11:46.159
זאת אומרת אמא ואבא "אנחנו לא
00:11:46.159 00:11:51.240
נאכל מזה אבל הילדים חייבים להישרד.
00:11:51.240 00:11:55.630
קחו עם היד. לא אל תכניסו לא מזלג. לא סכין. כלום.
00:11:55.630 00:12:01.479
קחו עם היד. עם מפית וכל אחד שיקבל חתיכה".
00:12:01.479 00:12:05.180
את מבינה? זאת הייתה הגישה שלהם.
00:12:05.180 00:12:07.220
וזה מה שגם את יודעת.
00:12:07.220 00:12:13.259
לא פעם כאב לנו שהם כל כך היו בטוחים שהם לא ישרדו.
00:12:13.700 00:12:21.020
ובגלל זה גם אחותי היותר גדולה ממני לא.
00:12:21.020 00:12:23.700
לא רצתה להיפרד מאמא כשלקחו אותה מה.
00:12:23.700 00:12:28.860
ב. מהצלפלט האחרון.
00:12:34.110 00:12:38.130
עכשיו. את רוצה לשמוע על הגטו עצמו?
00:12:38.130 00:12:39.229
עדיין. עדיין.
00:12:39.229 00:12:39.336
בסדר.
00:12:39.336 00:12:41.590
אנחנו עוד נגיע לזה.
00:12:41.590 00:12:44.810
מה. מה את עוד יכולה לספר על הילדות?
00:12:44.810 00:12:51.786
אמרת שהייתם אמידים. זה בא לידי ביטוי בבית גדול.
00:12:51.786 00:12:53.129
ב. ב. צעצועים.
00:12:53.129 00:12:55.109
בספרים שהיה לכל ילד?
00:12:55.109 00:12:57.990
ב. במקום הראשון זה היו הלימודים.
00:12:57.990 00:12:58.450
כן.
00:12:58.450 00:13:01.389
וכמובן ספרים וצעצועים.
00:13:01.389 00:13:01.830
כן.
00:13:01.830 00:13:05.349
אבל לא בשפע כזה כמו שפה רואים פה זה ממש בזבוז.
00:13:05.349 00:13:11.150
כן. אבל למשל היה מקובל לחגוג יום הולדת ולהביא מתנה?
00:13:11.150 00:13:12.590
כן. כן.
00:13:12.590 00:13:16.430
כן. והיו ממש.
00:13:16.430 00:13:19.950
ו. ובת מצווה למשל חגגו?
00:13:20.950 00:13:24.309
אה. אני בטוחה שחגגו בת.
00:13:24.309 00:13:30.390
בת מצווה אני לא כל כך יודעת כי זה יותר פה בארץ.
00:13:30.390 00:13:32.547
בר מצווה את זוכרת לאחד האחים?
00:13:32.547 00:13:33.950
אבל לאחד האחים. אה.
00:13:33.950 00:13:38.150
לאחים היותר קטנים כן.
00:13:38.150 00:13:40.249
בבית כנסת לא כמו ש.
00:13:40.249 00:13:44.749
לא. לא באולם וכולי.
00:13:45.630 00:13:48.030
ו. איך. איך עוד היו ההורים.
00:13:48.030 00:13:51.029
אה. חוגגים עם הילדים?
00:13:51.029 00:13:56.909
זאת אומרת או מבלים איתם את הזמן הפנוי בימי שבת או ראשון?
00:13:56.909 00:14:02.559
תמיד או שיצאנו קצת לטייל. זה היה רחוק מ.
00:14:02.559 00:14:07.880
לא רחוק מ. אני יודעת.
00:14:07.880 00:14:14.580
זה היה נחל או היו שמה מים ב. באזור.
00:14:14.580 00:14:14.956
כן.
00:14:14.956 00:14:17.820
הלכנו לטייל. ו. ו.
00:14:17.820 00:14:22.819
אבא סיפר לנו סיפורים ואימא סיפרה ו.
00:14:22.819 00:14:24.179
זה היו סיפורים מה.
00:14:24.179 00:14:27.460
מתוך ספרים או מתוך החיים שלהם?
00:14:27.460 00:14:28.180
מתוך החיים.
00:14:28.180 00:14:29.719
מתוך סיפורי התורה?
00:14:29.719 00:14:31.100
מתוך החיים.
00:14:31.100 00:14:36.259
ה-הא. אישיים. סיפורים אישיים. כן.
00:14:36.300 00:14:45.480
והאחים הגדולים העבירו לנו את הידע הכללי מה שהם למדו.
00:14:45.480 00:14:47.799
אני אגיד לך שהיה לי אח אחד.
00:14:47.799 00:14:50.580
אח מאמא שלי שאפילו למד
00:14:50.580 00:14:54.960
אספרנטו ואני ישבתי על ידו ודיברנו בינינו אספרנטו.
00:14:54.960 00:14:58.160
כן? גם היום את זוכרת?
00:14:58.160 00:14:59.020
לא.
00:14:59.020 00:15:01.069
שום משפט את לא יכולה להגיד?
00:15:01.069 00:15:03.820
שום משפט לא.
00:15:03.820 00:15:06.260
אבל לדאבוני הרב הוא נפטר.
00:15:06.260 00:15:06.752
כן.
00:15:06.752 00:15:09.259
ניצל מהמחנה אבל נפטר.
00:15:09.259 00:15:13.670
מ-המ. ונסיעות מחוץ לעיר?
00:15:13.670 00:15:16.549
זה היה בקיץ. היינו נוסעים לנופש.
00:15:16.549 00:15:17.190
כן.
00:15:17.190 00:15:20.169
את יודעת. עם העוזרת. עם הכלים.
00:15:20.169 00:15:25.370
עם הדברים. שוכרים באיזה בקתה. איזה בית.
00:15:25.370 00:15:27.830
וההורים היו יוצאים ל.
00:15:27.830 00:15:29.970
היו באים בסופי שבוע?
00:15:29.970 00:15:35.509
כן. וההורים היו יוצאים ליותר למרחצאות.
00:15:35.509 00:15:41.050
אה-הא. ואז סוגרים את המפעל. סוגרים את המעדנייה?
00:15:41.050 00:15:44.149
אה. האח הגדול ניהל את זה.
00:15:44.149 00:15:47.789
אה-הא. כן.
00:15:48.430 00:15:51.453
איך עוד התבטא ה.
00:15:51.453 00:15:56.430
המעמד הכלכלי שלכם. היה לכם טלפון בבית אה?
00:15:56.430 00:15:58.690
בזמנים ההם?
00:15:58.690 00:16:01.269
לא היה? לא היה.
00:16:01.269 00:16:03.590
בזמנים הם לא היה טלפון.
00:16:03.590 00:16:05.710
רדיו אני חושבת שהיה.
00:16:05.710 00:16:07.642
רדיו.
00:16:07.642 00:16:11.209
וכשפרצה המלחמה.
00:16:11.209 00:16:15.429
הייתם צריכים למסור את הרדיו או ש?
00:16:15.429 00:16:16.869
על זה אני אספר.
00:16:16.869 00:16:17.300
כן.
00:16:17.300 00:16:22.830
המלחמה פרצה ביום ב-1 לספטמבר. ביום שישי.
00:16:22.830 00:16:24.193
מ-המ.
00:16:24.193 00:16:29.549
ואנחנו ראינו שהמון נזירות מתקדמות.
00:16:29.549 00:16:34.757
ולא תפסנו את זה שהם כבר נכנסו ממש לתוך העיר.
00:16:34.757 00:16:42.309
הם פשטו את המדים ומתחת למדים זה לא.
00:16:42.309 00:16:43.930
אלה לא היו נזירות.
00:16:43.930 00:16:46.329
אלה היו חיילים גרמנים.
00:16:46.329 00:16:49.910
חיילים גרמנים התחפשו לנזירות?
00:16:50.270 00:16:55.690
וזה היה יום שישי.
00:16:55.690 00:17:04.509
בשבת כבר התחילו להתלבש על הרובע היהודי.
00:17:04.509 00:17:06.389
זאת אומרת מיד.
00:17:06.389 00:17:14.389
מיד. אה. היה אצלנו בעיר בית כנסת מפואר
00:17:14.389 00:17:23.650
עם נורות בדולח ועם על 2 קומות וספרי תורה עם מקושטים.
00:17:23.650 00:17:25.509
עם זהב. זה היה.
00:17:25.509 00:17:30.630
אני חושבת שבאזור הזה היה בית כנסת הכי הכי מפואר.
00:17:30.630 00:17:36.709
וביום שישי בערב כבר התחילו להכניס ג'ריקנים
00:17:36.709 00:17:38.170
עם נפט ועם בנזין.
00:17:38.170 00:17:42.110
זאת אומרת. הכריחו את המתפללים להכניס את הג'ריקנים.
00:17:42.110 00:17:43.089
אה. הגרמנים.
00:17:43.089 00:17:48.989
כן. ולמחרת אנשים באו להתפלל.
00:17:48.989 00:17:51.070
היו עם הטליתות ועם הכל.
00:17:51.070 00:17:57.819
ואלה שהתפללו אחרי הצהריים מנחה ומעריב.
00:17:57.819 00:18:01.889
אה. היו בתוך הבית כנסת.
00:18:01.889 00:18:04.289
התפללו. עם הטליתות.
00:18:04.289 00:18:07.750
ביום. זה לא העיר אצלם שום אור אדום כל העניין הזה?
00:18:07.750 00:18:11.829
לא יכולת. לא יכולת לעשות שום דבר.
00:18:11.829 00:18:13.070
לא. אני מתכוונת
00:18:13.070 00:18:19.270
אם הם ראו שהגרמנים מכריחים אותם להכניס את הג'רקנים.
00:18:19.270 00:18:23.173
זה לא העיר אצלם איזה אור אדום ו.
00:18:23.173 00:18:25.829
ו. מנע מהם להיכנס לבית כנסת?
00:18:25.829 00:18:30.029
לא. לא. זה לא היה עוזר כי הם היו יורים. את מבינה?
00:18:30.029 00:18:35.469
ב-18:00 היה עוצר אז כולם הלכו הביתה.
00:18:36.060 00:18:39.779
ואחר כך באו להתפלל. זאת אומרת לא.
00:18:39.779 00:18:42.219
קודם באו להתפלל מנחה
00:18:42.219 00:18:49.099
ומעריב ואז התחילו להטיס על הבית כנסת.
00:18:49.099 00:18:54.439
לשפוך את הג'ריקן עם הנפט ועם הבנזין בתוך הבית כנסת.
00:18:54.439 00:18:55.779
הכריחו לעשות את.
00:18:55.779 00:18:58.139
היהודים היו צריכים לעשות את זה.
00:18:58.139 00:19:05.900
ומבחוץ הם התיזו עם המכלית גם כן בנזין ונפט.
00:19:05.900 00:19:10.140
ונכנסו וזרקו גפרור והציתו את הכל.
00:19:10.140 00:19:13.919
והיהודים נשארו בפנים כמו לפידים בוערים.
00:19:13.919 00:19:17.379
חלק עוד הצליח איכשהו לצאת.
00:19:17.379 00:19:19.899
אבל הם תכף ירו בהם ולא.
00:19:19.899 00:19:26.699
ומהבית שלנו ראינו את הלהבות שעולות מהבית כנסת.
00:19:26.699 00:19:34.766
והתחלנו לרוץ בכיוון לחלק הפולני.
00:19:34.766 00:19:37.519
ובחלק הפולני זה. זה לא היה רחוק.
00:19:37.519 00:19:44.151
זה גם כן היה ברחוב זמקובה ונכנסנו שם
00:19:44.151 00:19:50.580
לבית אבות וגם זה היה לבית יולדות באותו.
00:19:50.580 00:19:58.119
מלפנים היה בית יולדות ועל יד הגדות הנחל היה בית אבות.
00:19:58.119 00:20:01.660
והתחבאנו שם עד הבוקר.
00:20:01.660 00:20:05.219
ואפשרו לכם להתחבא. לא גירשו אתכם?
00:20:05.219 00:20:06.919
עד לשם הם לא הגיעו.
00:20:06.919 00:20:08.380
לא. אני מתכוונת הפולנים.
00:20:08.380 00:20:09.580
לא. אה.
00:20:09.580 00:20:11.940
הסכימו שתישארו שם?
00:20:11.940 00:20:12.348
כן. כן.
00:20:12.348 00:20:14.260
הם הבינו שאתם בסכנה.
00:20:14.260 00:20:20.780
כנראה. מוקדם בבוקר שהעוצר הופסק.
00:20:20.780 00:20:23.760
אבא הלך לראות מה עם הבית.
00:20:23.760 00:20:26.320
הכל היה שרוף.
00:20:26.320 00:20:30.540
שורה של בתים של יהודים. הכל היה שרוף.
00:20:30.540 00:20:31.019
מישהו היה צריך.
00:20:31.019 00:20:32.621
רק. רק.
00:20:32.621 00:20:37.135
רק הגחלים להטו ועשן.
00:20:37.135 00:20:40.739
מישהו היה צריך להגיד פה גרים יהודים. הם רק הרי.
00:20:40.739 00:20:41.140
כן.
00:20:41.140 00:20:41.659
נכנסו.
00:20:41.659 00:20:42.179
כנראה.
00:20:42.179 00:20:43.769
אז מישהו הלשין?
00:20:43.769 00:20:44.249
בטח.
00:20:44.249 00:20:49.410
כן.
00:20:49.410 00:20:50.129
ו.
00:20:50.129 00:20:53.914
תרשי לי. אה.
00:20:53.914 00:20:56.050
את רוצה להמשיך את ה. את המשפט?
00:20:56.050 00:20:57.570
לא. לא.
00:20:57.570 00:21:01.990
כן. קצת קשה לי להתנתק ולחזור אחורנית.
00:21:01.990 00:21:03.929
כי בכל זאת רציתי קצת.
00:21:03.929 00:21:06.649
אה. ללמוד ממך על.
00:21:06.649 00:21:13.409
על ה. מערכת היחסים בין היהודים ובין הפולנים במקום הזה.
00:21:13.409 00:21:19.610
אתם. אתם גרתם שם. אביך היה בעל עסק.
00:21:19.610 00:21:21.759
אימא שלך הייתה בעל עסק.
00:21:21.759 00:21:25.690
איך היו בדרך כלל היחסים בין יהודים לפולנים?
00:21:25.690 00:21:27.729
היו כאלה והיו כאלה.
00:21:27.729 00:21:29.089
לא. אבל בדרך כלל.
00:21:29.089 00:21:31.169
בדרך כלל היו ביחסים טובים.
00:21:31.169 00:21:32.329
לא היה מתח.
00:21:32.329 00:21:32.850
לא. לא. אם אני.
00:21:32.850 00:21:36.810
בין יהודים עשירים לפולנים פחות עשירים.
00:21:36.810 00:21:40.930
לא. אם אני אספר לך שכשהתחלנו לברוח
00:21:40.930 00:21:46.809
מהבתים הבוערים אז חלק ברח בכיוון לכנסייה כי
00:21:46.809 00:21:51.209
כשהם הגיעו לכנסייה התחילו להתיז מים.
00:21:51.450 00:21:57.069
הכומר יצא והם הפסיקו את האש.
00:21:57.069 00:22:00.050
והכומר אסף הרבה ילדים.
00:22:00.050 00:22:03.990
והעביר אותם מצד השני של הרחוב.
00:22:03.990 00:22:09.809
היו 2 כניסות. כניסה מהרחוב שלנו וכניסה מרחוב קולונטאי.
00:22:09.809 00:22:10.276
כן.
00:22:10.276 00:22:12.169
והוא גם הציל שמה.
00:22:12.169 00:22:14.609
הוא היה כומר קתולי?
00:22:14.609 00:22:23.570
קתולי. ו. בטיול
00:22:23.570 00:22:26.249
שהיינו בטיול שורשים אז הוא
00:22:26.249 00:22:29.469
היה איתנו ועלינו לכנסייה
00:22:29.469 00:22:34.630
הזו והוא בדיוק נפטר שנה לפני שאנחנו הגענו לשם.
00:22:34.630 00:22:40.770
אבל הוא אומר כל הזמן הוא היה בקשר איתו. הוא שמר עליו.
00:22:41.970 00:22:48.210
הוא נתן לו רק לצאת לרחוב הראשי כשהוא ראה שאין שם גרמנים.
00:22:48.210 00:22:53.730
כי הוא היה פצוע וטיפלו בו שמה במנזר.
00:22:54.610 00:22:59.910
כמה זמן הילדים הוסתרו שמה בכנסייה?
00:22:59.910 00:23:02.509
אני חושבת שכמה ימים.
00:23:02.509 00:23:06.069
חלק אולי יותר אבל אני לא.
00:23:06.069 00:23:10.875
לא נכנסתי עד שלא נסענו לפולין. אה.
00:23:10.875 00:23:14.950
שורשים אני לא. לא ידעתי מזה.
00:23:14.950 00:23:16.709
רק הוא סיפר לנו הניצול.
00:23:16.709 00:23:24.250
והגרמנים ידעו שהכומר מסתיר יותר מאוחר?
00:23:24.250 00:23:25.769
תראי כנראה שזה היה.
00:23:25.769 00:23:31.630
כנראה שזה היה כומר עם הרבה תושייה והרבה חוכמה.
00:23:31.630 00:23:35.509
כי הוא ידע איך. איך להסתיר אותם.
00:23:35.509 00:23:40.014
כי בכנסייה עצמה הוא סיפר. אף ילד לא.
00:23:40.014 00:23:45.749
לא נפגע. אף ילד לא נפגע. הוא טיפל בהם.
00:23:45.749 00:23:51.030
כן. אבל הוא לא ידע לספר כמה זמן זה נמשך?
00:23:51.030 00:23:52.309
לא.
00:23:53.230 00:23:59.210
כן. עכשיו לפני המלחמה. אה.
00:23:59.210 00:24:06.069
שרה. כבר את היית אומנם ילדה די צעירה אבל אביך היה.
00:24:06.069 00:24:06.478
בת 9.
00:24:06.478 00:24:09.329
כן. אביך היה איש עסקים שהוא
00:24:09.329 00:24:13.310
בטח היה לו אולי קשר גם עם מקומות אחרים.
00:24:13.310 00:24:20.029
הוא אולי עשה ייצוא עם הסוכר. אמרת שהוא היה מוכר.
00:24:20.029 00:24:21.309
בטח. בטח.
00:24:21.309 00:24:30.409
אז הוא. הוא בוודאי היה מודע באיזשהו אופן למה שקורה.
00:24:30.409 00:24:33.489
אולי פגשתם פליטים יהודים
00:24:33.489 00:24:38.470
שהגיעו לבנדין ממקומות אחרים באירופה?
00:24:38.590 00:24:40.849
קשה לי להגיד לך.
00:24:40.849 00:24:42.629
קשה לי להגיד לך. אני באמת.
00:24:42.629 00:24:50.590
את זוכרת תקופה של. של דאגה?
00:24:50.590 00:24:52.609
תראי בדרך בתקופה הזאת
00:24:52.609 00:24:55.830
ההורים לא היו רגילים כל כך לשתף ילדים.
00:24:55.830 00:24:56.134
כן.
00:24:56.134 00:24:59.530
אבל את יודעת מן מצב רוח שונה.
00:24:59.530 00:25:06.190
אולי אגירת מזון. אולי אגירת כסף. אה. משהו כזה?
00:25:06.190 00:25:07.296
לא יכולה להגיד לך.
00:25:07.296 00:25:09.409
תשמעי. אני לא יכולה להגיד לך.
00:25:09.409 00:25:12.910
אני רק יודעת ש. שאחי בא ו.
00:25:12.910 00:25:16.009
ו. ודיבר עם אבא ועם אמא.
00:25:19.250 00:25:24.990
אבל מה אני יכולתי ב. בגיל 8?
00:25:24.990 00:25:26.229
כן.
00:25:26.229 00:25:29.810
לא? את יודעת הרבה.
00:25:29.810 00:25:33.470
הרבה דברים ההורים דיברו ביידיש שאנחנו לא נבין. כן.
00:25:33.470 00:25:34.929
לא. לא דיבר.
00:25:34.929 00:25:36.450
אתם הילדים לא דיברתם?
00:25:36.450 00:25:37.250
לא. אנחנו לא דיברנו.
00:25:37.250 00:25:38.310
רק פולנית?
00:25:38.310 00:25:39.210
רק פולנית.
00:25:39.210 00:25:41.489
באיזה עוד שפות ההורים דיברו?
00:25:41.489 00:25:42.210
גרמנית.
00:25:42.210 00:25:43.650
גרמנית. שניהם?
00:25:43.650 00:25:44.029
שניהם.
00:25:44.029 00:25:46.349
גם אמא וגם אבא.
00:25:46.349 00:25:50.369
כי זה היה את יודעת שלזיט.
00:25:50.369 00:25:58.338
כן. קצת מים.
00:25:58.338 00:26:05.509
ואחיך שהגיע מישראל.
00:26:05.509 00:26:07.810
כמה זמן הוא היה איתכם?
00:26:07.810 00:26:11.109
הוא היה איתנו איזה חודש נדמה לי.
00:26:11.109 00:26:13.730
תקופה קצרה מאוד וזה חזר. הוא לא הצליח.
00:26:13.730 00:26:20.590
הוא ניסה לשכנע את אבא אולי לקחת ילד איתו. ילדה מישהו?
00:26:20.590 00:26:23.169
לא. לא.
00:26:23.169 00:26:25.370
לא זכור לי אבל הוא נורא.
00:26:25.370 00:26:29.229
הוא חזר מאוד מאוכזב שהוא לא הצליח לשכנע אותם.
00:26:29.229 00:26:34.434
באותו זמן היו יהודים אחרים בבנדין ש.
00:26:34.434 00:26:39.230
שעלו לארץ או או בכלל עזבו את המקום.
00:26:39.230 00:26:43.089
אה. לארצות הברית או שברחו לרוסיה?
00:26:43.089 00:26:47.250
לא יודעת. באמת אני לא יודעת. אני לא יודעת.
00:26:47.250 00:26:50.810
אבל לפי זה מה ששמעתי אחר כך היו כאלה.
00:26:50.810 00:26:52.929
אבל זה לא היה מקרב
00:26:52.929 00:26:55.850
המכרים שלכם. זה לא היה משהו שדיברו על זה.
00:26:55.850 00:26:57.040
אני בכל אופן לא זוכרת.
00:26:57.040 00:27:03.009
עד מתי אביך.
00:27:03.009 00:27:06.789
אה. הפעיל את המפעל שלו?
00:27:06.789 00:27:11.769
זהו אז עכשיו אני אספר לך. כשהבית שלנו נשרף.
00:27:11.769 00:27:17.729
הבית חרושת והחנות היו ברחוב אחר. ברחוב זבל.
00:27:19.690 00:27:23.990
אם שמעת בטח שמה תלו את היהודים הראשונים
00:27:23.990 00:27:28.450
על עץ. שכביכול היו בוגדים.
00:27:29.090 00:27:31.309
זה היה קרוב לשם.
00:27:31.309 00:27:41.369
שם היה בית. בית עלמין. ו.
00:27:41.690 00:27:44.450
בוגדים במי? בוגדים ב.
00:27:44.450 00:27:45.451
ב. ב.
00:27:45.490 00:27:47.049
בגרמנים?
00:27:47.049 00:27:50.170
בגרמנים. לא היה צריך הרבה.
00:27:50.170 00:27:53.770
אמרת וענית משהו. אז כבר היית על העץ.
00:27:53.810 00:27:56.770
והם ידעו עוד שהם משתייכים לאיזה.
00:27:56.770 00:27:58.489
קומוניסטים?
00:27:58.489 00:28:03.610
כן. אז בכלל היה. והיו ביניהם קומוניסטים.
00:28:03.610 00:28:09.189
כן. וגם הקומוניסטים לא ברחו לרוסיה?
00:28:09.189 00:28:15.810
אני חושבת שכן. אבל אני לא אגיד לך דבר שאני לא יודעת.
00:28:15.810 00:28:17.249
לא. לא דיברו על זה?
00:28:17.249 00:28:19.649
לא דיברו על זה. יכול להיות שדיברו על.
00:28:19.649 00:28:22.390
אבל לא בנוכחות הילדים הקטנים.
00:28:22.390 00:28:23.909
מ-המ. כן.
00:28:23.909 00:28:27.149
אז ברחנו לחנות.
00:28:27.149 00:28:31.889
ואני לא יודעת אם אבא
00:28:31.889 00:28:36.109
פרץ את המנעולים או הביא את מישהו שיפרוץ.
00:28:36.109 00:28:39.369
בכל אופן נכנסנו ל. למפעל.
00:28:39.369 00:28:42.090
למפעל או למעדניה?
00:28:42.090 00:28:43.690
לא. זה היה. אחד ליד השני.
00:28:43.690 00:28:48.129
אחד ליד השני. כן.
00:28:49.770 00:28:53.289
ושכנים טובים מאותו רחוב
00:28:53.289 00:28:57.990
הביאו לנו מזרונים ושמיכות כי נשארנו בלי כלום.
00:28:57.990 00:29:00.429
השכנים הם היו פולנים?
00:29:00.429 00:29:01.250
יהודים.
00:29:01.250 00:29:02.450
יהודים. כן.
00:29:02.450 00:29:09.289
ואחרי תקופה קצרה. לא יודעת.
00:29:09.289 00:29:12.010
פחות מחודש אני חושבת.
00:29:12.010 00:29:17.849
איזה יום באו הגרמנים עם. אה.
00:29:21.210 00:29:29.900
עם חותמת שעווה ולקחו מאבא
00:29:29.900 00:29:34.759
בכוח את המפתחות וגירשו אותנו החוצה.
00:29:34.960 00:29:37.919
וזו הייתה טראומה נוראית.
00:29:37.919 00:29:41.039
אבא התחיל לבכות כמו ילד קטן.
00:29:41.039 00:29:44.000
הנה אבא את רואה את אבא שלך.
00:29:44.000 00:29:50.159
איש כזה גבוה. תמיר. בוכה.
00:29:50.320 00:29:53.279
ושוב נשארנו בלי כלום.
00:29:53.279 00:29:57.400
בתי הספר היו סגורים של היהודים.
00:29:57.560 00:30:01.700
ואז מישהו בא ואמר אתם יודעים.
00:30:01.700 00:30:04.944
הבית ספר של אה.
00:30:04.944 00:30:09.580
אה. בני עקיבא
00:30:09.580 00:30:15.640
נדמה לי עוד פנוי כי יתר בתי הספר כבר הספיקו לתפוס.
00:30:15.960 00:30:24.720
אז היה שם אולם גדול ועוד 2 חדר מורים וחדר המזכירות.
00:30:24.720 00:30:32.099
ואז אבא תכף עלה למעלה ותפס את ה. זאת אומרת.
00:30:32.099 00:30:35.980
אבא תפס את החדר הגדול ובאו עוד 2 משפחות ל-2
00:30:35.980 00:30:40.867
החדרים הקטנים שהיו משפחות יותר קטנות.
00:30:40.867 00:30:43.680
ושם היינו עד שלקחו אותנו לגטו.
00:30:43.680 00:30:45.719
בערך. כמה זמן?
00:30:45.719 00:30:48.760
אני חושבת שנה.
00:30:51.360 00:30:58.119
ואבא שלי היה עקשן שבעקשנים וחרוץ שבחרוצים.
00:30:58.119 00:31:04.240
קנה סוכר בשוק השחור וקנה סירים והתחיל לעשות
00:31:04.240 00:31:08.279
סוכריות שם שיוכל למכור. שנוכל להתקיים משהו.
00:31:08.279 00:31:10.399
בתוך הבית הספר?
00:31:10.399 00:31:16.440
בתוך החדר. היו שמה חלונות ענקיים.
00:31:16.800 00:31:19.840
אז היה פותח את החלונות.
00:31:19.840 00:31:25.739
כנראה שאחד ה. גויים הלשין.
00:31:25.739 00:31:35.120
ובבוקר כשאבא הלך לעבוד מחוץ לגטו. באו גרמנים.
00:31:35.120 00:31:36.359
הוציאו את הגברים לעבודות כפייה.
00:31:36.359 00:31:38.560
לעבודות כפייה.
00:31:38.560 00:31:40.239
איזה סוג של עבודות?
00:31:40.239 00:31:43.119
כל מיני. בבתי חרושת.
00:31:43.119 00:31:46.240
במשרדים מי שידע גרמנית.
00:31:46.240 00:31:49.080
אחותי הזאת [משובש].
00:31:49.080 00:31:52.479
היא באמת ידעה גרמנית גם מהבית ספר.
00:31:52.479 00:31:57.679
והיא הייתה פקידה באיזה משרד של איזה S.S-ים.
00:32:00.720 00:32:04.740
ודופקים בדלת ואימא ניגשת ופותחת
00:32:04.740 00:32:08.980
ו-2 ז'נדרמים עומדים ומתחילים לצעוק: "איפה הסוכריות?
00:32:08.980 00:32:10.519
איפה הסוכריות?"
00:32:10.519 00:32:12.140
אז עשינו את עצמנו
00:32:12.140 00:32:14.820
בהתחלה שאנחנו לא יודעות. לא מבינות מה שהם מדברים.
00:32:14.820 00:32:16.600
רגע זה היו שוטרים יהודים?
00:32:16.600 00:32:17.440
שוטרים גרמנים.
00:32:17.440 00:32:19.119
גרמנים.
00:32:20.800 00:32:24.319
אז. אה. התחילו לחפש.
00:32:24.319 00:32:29.919
כמובן שזה לא היה מוסתר עד כדי כך שהם מצאו את ה.
00:32:29.919 00:32:32.720
את הסיר ואחר כך
00:32:32.720 00:32:39.419
אפילו את הפלטה שהיו שופכים את הסוכר החם עליה.
00:32:39.419 00:32:41.640
לקחו. אספו את הכל.
00:32:41.640 00:32:47.139
קראו גם לכמה יהודים מלמטה שייקחו את זה לעגלה.
00:32:47.139 00:32:50.880
לקחו אותנו למשטרה. את אימא ואותי.
00:32:51.600 00:32:54.079
כי אתם הייתם במקום?
00:32:54.079 00:32:56.200
אנחנו היינו בבית.
00:32:59.210 00:33:04.449
ומשום מה הם עוד היו רחמנים.
00:33:04.449 00:33:07.589
אותי הם שחררו כשהגענו למשטרה.
00:33:07.589 00:33:11.909
אותי הם שחררו. ואת אמא עזבו שם.
00:33:11.909 00:33:19.689
ואני רצתי ישר לדוד שלי שהייתה לו.
00:33:19.689 00:33:22.729
איך לקרוא לזה בעברית?
00:33:22.729 00:33:27.030
פאב לבירה.
00:33:27.030 00:33:27.970
כן. בית מרזח.
00:33:27.970 00:33:34.549
כן. והם שתו אצלו.
00:33:34.549 00:33:38.422
והוא תפס שמה מישהו הצליח ל.
00:33:38.422 00:33:41.929
לשחרר גם את אמא.
00:33:41.929 00:33:47.929
כמובן שהוא בטח נתן להם ככה שוחד.
00:33:47.929 00:33:48.410
שוחד.
00:33:48.410 00:33:48.889
טוב.
00:33:48.889 00:33:50.119
כן.
00:33:50.119 00:33:55.749
וכמובן שאבא כבר לא המשיך בזה.
00:33:55.749 00:33:59.290
המשיך רק בעבודות האלה מחוץ לגטו.
00:33:59.290 00:34:03.709
בעבודות הכפייה וגם אני יצאתי לעבודות כפייה.
00:34:03.709 00:34:08.150
לדוד שלי היה בית חרושת לקופסאות קרטון.
00:34:08.150 00:34:11.530
והגרמנים החרימו את זה וזה
00:34:11.530 00:34:14.970
נהפך לקופסאות למשלוח מנות לחיילים ב. ב.
00:34:14.970 00:34:19.049
בחזית.
00:34:19.049 00:34:19.929
בחזית.
00:34:19.929 00:34:23.769
עכשיו. מה. מה קרה בעצם למפעל של אבא שלך?
00:34:23.769 00:34:24.244
אחרי.
00:34:24.244 00:34:26.209
הוא. הוא המשיך לפעול?
00:34:26.209 00:34:26.849
לא. לא.
00:34:26.849 00:34:27.830
הוא היה סגור?
00:34:27.830 00:34:31.050
הוא היה סגור ואחרי איזה תקופה
00:34:31.050 00:34:35.650
קצרה הם הוציאו את כל הסוכרים. היו הרי.
00:34:35.650 00:34:36.009
גלם.
00:34:36.009 00:34:41.850
חומרי גלם ואת המכונות הוציאו את הכל ולא נשאר זכר.
00:34:41.850 00:34:42.467
רק אבא.
00:34:42.467 00:34:42.515
והמעדנייה?
00:34:42.515 00:34:45.890
רק אבא והכל. הכל רוקנו.
00:34:45.890 00:34:49.009
רק אבא היה הולך ברחוב ואוסף את.
00:34:49.009 00:34:53.249
את הטיקטות עם השם שלו ועם הפירמה ובכה.
00:34:53.249 00:34:55.369
לא הפסיק לבכות.
00:34:55.369 00:35:01.418
זה היה מחזה נוראי.
00:35:01.418 00:35:05.740
הם הוציאו את הכל והיו שיירות.
00:35:05.740 00:35:10.019
שיירות. רכבות. רכבות שהכל הלך לגרמניה.
00:35:10.019 00:35:14.640
ואתם עבור עבודות הכפייה קיבלתם משהו?
00:35:14.640 00:35:17.239
לא קיבלנו כלום. רק אם היו.
00:35:17.239 00:35:21.280
אם היו שמה מישהו ככה מהפולנים שהיה נדיב.
00:35:21.280 00:35:23.320
אז דחף לך איזה פרוסת לחם.
00:35:23.320 00:35:25.540
הביא לך איזה תפוח אדמה. אבל. אה.
00:35:25.540 00:35:31.299
אז בעצם איך.
00:35:31.299 00:35:33.280
איך קנו אוכל? איך הגיעו?
00:35:33.280 00:35:36.080
לא קנו. פשוט גנבו מהשדות. אה.
00:35:36.080 00:35:40.830
סלק. גזר. תפוחי אדמה חיים אפילו.
00:35:40.830 00:35:43.139
לא היו חנויות שהיו פתוחות?
00:35:43.139 00:35:52.009
ואז. אני לא זוכרת בדיוק את התקופה.
00:35:52.009 00:35:56.621
את התאריך. העבירו אותנו מה.
00:35:56.621 00:36:01.109
מהגטו. ל. מהמקום.
00:36:01.109 00:36:01.576
כן.
00:36:01.576 00:36:04.669
לגטו בשרדולה.
00:36:04.669 00:36:05.003
זאת אומרת מתי אתם.
00:36:05.003 00:36:06.580
זאת אומרת להגיע ל.
00:36:06.580 00:36:12.460
לפולנים נתנו את הבתים שלנו והם פינו את הבקתות ל.
00:36:12.460 00:36:16.849
ליהודים. כי זה היה מין חצי חקלאות.
00:36:16.849 00:36:18.647
את יודעת. אז היו.
00:36:18.647 00:36:21.549
הייתה גם אדמה מסביב לבקתות.
00:36:21.549 00:36:30.909
והאחים שלי חפרו מתחת לבקתה ועשו שם בונקר להורים.
00:36:30.950 00:36:38.630
כשהיה. כשיצאנו לצלפלט אז השארנו את ההורים למטה.
00:36:38.630 00:36:42.390
כמובן שהיה שם איזה פתח לאוויר.
00:36:42.390 00:36:50.269
ועל המכסה של הבונקר האחים שלי שמו ארון.
00:36:50.269 00:36:54.949
איך אבא הצליח להרים את הארון את
00:36:54.949 00:36:59.456
הפלטה עם הארון. חידה תישאר לעולמים.
00:36:59.456 00:37:04.929
ואיך שהוא יצא סיפרו שמה השכנים שנשארו בחיים.
00:37:04.929 00:37:10.269
פשוט ירו בו ואימא נשארה לבד בפנים.
00:37:10.269 00:37:13.470
ואחותי היותר גדולה ממני.
00:37:13.470 00:37:15.370
היה לה כרטיס כחול.
00:37:15.370 00:37:20.470
היא עבדה אצל ה-S.S-ים ואותה שחררו.
00:37:20.470 00:37:25.369
והיא חזרה ל. לבית ונכנסת.
00:37:25.369 00:37:27.389
אני רואה ארון מוזז.
00:37:27.389 00:37:32.790
מרימה את הפלטה וצועקת: "אמא. אבא".
00:37:32.790 00:37:35.550
ואז אמא אומרת: "אני פה לבד".
00:37:35.550 00:37:37.290
אה ועם ההורים של גיסי.
00:37:37.290 00:37:45.310
של אחותי. של גיסי. גם הם היו שמה.
00:37:45.310 00:37:51.335
כי הגיס יצא יחד. אחותי כבר הייתה נשואה ויצאנו יחד.
00:37:51.335 00:37:53.940
זאת אותה אחות שנשארה עם האמא?
00:37:53.940 00:37:54.799
לא. לא. לא.
00:37:54.799 00:37:55.479
זה אחות אחרת.
00:37:55.479 00:37:59.679
זה אחות אחרת שהייתה איתי במחנה ותכף אספר לך.
00:37:59.679 00:38:05.560
ואחרי תקופה קצרה היה שוב פעם. אה.
00:38:05.560 00:38:07.680
אקציה?
00:38:07.680 00:38:10.279
אקציה. והיא יצאה עם
00:38:10.279 00:38:14.740
אמא ועם ההורים של גיסי והיא לא רצתה
00:38:14.740 00:38:21.120
להיפרד מאמא והיא הלכה עם אימא לאושוויץ [משובש].
00:38:21.120 00:38:26.479
אז היא הלכה עם אמא. זה הכל סיפרו אנשים שהיו שם.
00:38:26.680 00:38:29.439
היא כבר לא יכלה לספר לנו.
00:38:29.439 00:38:31.500
היא אמרה אני לא נפרדת מאמא.
00:38:31.500 00:38:37.759
לאן שלוקחים את אימא אני הולכת איתה. והיא נשארה שם.
00:38:42.000 00:38:51.479
עכשיו. כשאנחנו הגענו לצלפלט אחותי היותר מבוגרת ממני.
00:38:51.479 00:38:52.959
זו שהייתה נשואה?
00:38:52.959 00:38:56.656
זו שהייתה נשואה.
00:38:56.656 00:39:02.959
והיא שמה לי אבן או לבנה.
00:39:02.959 00:39:04.759
אני כבר לא זוכרת.
00:39:04.759 00:39:07.820
העלתה אותי על זה והחזיקה לי את היד.
00:39:07.820 00:39:11.739
כשקראו לה היא סחבה אותי ואני
00:39:11.739 00:39:18.879
נסעתי איתה יחד למחנה ריכוז בפטרסוולדאו.
00:39:18.879 00:39:21.959
כשהגענו לפטרסוולדאו.
00:39:21.959 00:39:23.680
זאת אומרת. שם. שם הייתה גם סלקציה?
00:39:23.680 00:39:24.099
כן.
00:39:24.099 00:39:26.560
היותר צעירים לאושוויץ. והיותר.
00:39:26.560 00:39:28.380
כן. הצעירים.
00:39:28.380 00:39:30.200
שהם הלכו לעבודה.
00:39:30.200 00:39:33.040
הצ. ה.
00:39:33.040 00:39:35.359
[משובש] הלכו יחד עם המבוגרים.
00:39:35.359 00:39:36.288
כן.
00:39:36.288 00:39:39.040
כבר לא נדבר שאת
00:39:39.040 00:39:44.159
התינוקות הכניסו לשקים וככה זרקו אותם לרכבת.
00:39:45.880 00:39:53.920
והגענו למחנה ובאמת למזלנו הגענו למחנה קטן של 50 נשים.
00:39:53.920 00:39:57.879
רק אנחנו מה. מהעיר שלנו.
00:39:57.879 00:40:03.179
הגענו לשם. שיקמו אותנו באיזה צריף.
00:40:03.179 00:40:09.599
והיה איזה שומר. עוד לא
00:40:09.599 00:40:12.520
S.S. ואחר כך הבית
00:40:12.520 00:40:17.039
חרושת היה די רחוק מהבקתה הזו. איפה שגרנו.
00:40:17.039 00:40:19.659
כמה אנשים גרו בבקתה?
00:40:19.659 00:40:20.979
50.
00:40:20.979 00:40:21.627
זהו?
00:40:21.627 00:40:21.633
כן.
00:40:21.633 00:40:22.860
זה היה כל המחנה?
00:40:22.860 00:40:24.820
כל המחנה היינו 50 נשים.
00:40:24.820 00:40:25.959
כן.
00:40:27.360 00:40:32.580
כשהם רצו להביא עוד כוח אדם.
00:40:32.580 00:40:36.299
פינו שמה אולם אחד בבית החרושת.
00:40:36.299 00:40:40.359
הפכו אותו למחנה עם 100 מיטות.
00:40:40.490 00:40:44.929
והביאו עוד 50 מאושוויץ.
00:40:45.330 00:40:48.197
לא. אבל לפני זה אני חייבת לספר משהו.
00:40:48.197 00:40:48.209
בבקשה.
00:40:48.209 00:40:53.189
כשהגענו למחנה כבר הגדול שהיה קרוב על יד בית
00:40:53.189 00:40:59.769
החרושת בפטרסוולדאו הייתה שם S.S. מנט וזה מציק לי.
00:40:59.769 00:41:03.530
וזה מונח לי פה שאני לא יכולה.
00:41:03.530 00:41:06.969
לא יכולה. לא יכולה לסלוח לעצמי.
00:41:07.210 00:41:10.207
וכשהגרמנים התחילו.
00:41:10.207 00:41:14.690
הרוסים התחילו להתקרב וגיסי הגיע מוולדנבורג.
00:41:14.690 00:41:16.550
הוא היה בוולדנבורג.
00:41:16.550 00:41:24.790
הוא הגיע על אופניים והזהיר אותנו שנברח מהמחנה כי הרוסים
00:41:24.790 00:41:27.149
אונסים את הבנות במחנה.
00:41:27.149 00:41:29.630
והיא לא חשבה הרבה.
00:41:29.630 00:41:31.929
לקחה את אחותי ואותי ואת
00:41:31.929 00:41:36.710
גיסי והכניסה אותי. אותנו לבית שלה.
00:41:36.710 00:41:38.649
ואחר כך פרצה.
00:41:38.649 00:41:44.449
פרצו איזה דירה של איזה S.S-מן שברח והייתה לנו דירה נפרדת.
00:41:44.810 00:41:50.989
אבל היחס של הרוסים היה כל כך גס. כל כך גס.
00:41:50.989 00:41:54.090
אני חושבת שאם גיסי לא היה איתנו.
00:41:54.090 00:41:56.313
הם היו אונסים גם אותנו.
00:41:56.313 00:42:00.517
דפקו בדלת ושברו את הדלת [משובש]
00:42:00.517 00:42:05.769
(גרמנית) זה היה משהו נוראי.
00:42:05.769 00:42:10.669
וגיסי ממש נלחם איתם. להציל אותנו.
00:42:10.669 00:42:14.170
ותתפלאי לשמוע שהיה ביניהם גם קצין יהודי.
00:42:14.170 00:42:16.249
בין הפראים?
00:42:16.249 00:42:20.129
בין ה. בין החיילים הרוסים.
00:42:20.129 00:42:25.230
אז גיסי אומר לו בחצי פולנית. חצי רוסית.
00:42:25.230 00:42:27.441
חצי גרמנית:
00:42:27.441 00:42:32.250
"אתה יהודי ואתה רוצה לאנוס את אשתי ואת הילדה?"
00:42:33.170 00:42:37.950
וכבר אז התחיל לחפש דרך שנעבור מהחלק
00:42:37.950 00:42:41.970
הרוסי לחלק איפה שהגרמנים ה.
00:42:41.970 00:42:43.050
האמריקאים.
00:42:43.050 00:42:45.135
האמריקאים.
00:42:45.135 00:42:46.930
והוא באמת סידר.
00:42:46.930 00:42:52.030
הוא היה כזה נפש טובה בכל מקום היו לו קשרים.
00:42:52.030 00:42:54.649
הוא היה גם כן בגורדוניה.
00:42:54.649 00:42:59.965
אז תכף. אה.
00:42:59.965 00:43:02.189
ואני לא יודעת איך הוא סידר את זה.
00:43:02.189 00:43:09.080
העבירו אותנו את הגבול בין הרוסים ל. לאמריקאים ו.
00:43:09.080 00:43:16.230
אני חושבת שעשינו אבל גדול שלא סיפרנו
00:43:16.230 00:43:21.570
לגרמניה הזו ש. שאנחנו בורחים.
00:43:22.330 00:43:28.637
כי למה? כשאנחנו הגענו למחנה הגדול כבר.
00:43:28.637 00:43:34.249
אז היא אספה את כולם והיא ראתה 4 ילדים. בנות כמה היינו?
00:43:34.249 00:43:38.770
12. אז היא שואלת.
00:43:38.770 00:43:40.659
ואני הייתי גבוהה תמיד.
00:43:40.659 00:43:43.349
אז היא שואלת אותי: "בת כמה את?"
00:43:43.349 00:43:45.629
בגרמנית ואני אומרת: "אני בת
00:43:45.629 00:43:49.849
12" והיא נתנה לי 2 סטירות לחי.
00:43:49.849 00:43:54.650
ואני אומרת לה [משובש] (גרמנית).
00:43:54.650 00:43:56.490
למה? מה עשית?
00:43:56.490 00:44:01.549
כן. אז היא אומרת לי: "אם את עוד פעם" בגרמנית.
00:44:01.549 00:44:03.169
היא ידעה שאני מבינה.
00:44:03.169 00:44:05.969
"אומרת למישהו שאת בת 12.
00:44:05.969 00:44:07.889
את רואה פה את האקדח?
00:44:07.889 00:44:12.649
אני אהרוג אותך. אני לא אתן לקחת אותך לאושוויץ".
00:44:14.450 00:44:17.749
והיא היחידה. היא ידעה שאני בת
00:44:17.749 00:44:22.050
12 כי הייתי הכי קטנה. הייתי הכי צעירה.
00:44:22.050 00:44:28.529
והיו עוד 3 והיא אמרה: "מעכשיו אתם תחת חסותי.
00:44:28.529 00:44:30.350
אבל אתן צריכות לשתוק.
00:44:30.350 00:44:34.310
אני אדחוף לכם פרוסת לחם או עגבנייה או משהו.
00:44:34.310 00:44:38.970
אף אחד לא צריך לדעת מזה. רק לארבעתכם".
00:44:38.970 00:44:40.709
היא גם עזרה לאחותי.
00:44:40.709 00:44:42.490
זה סיפור אחר.
00:44:42.490 00:44:46.349
כי היא סרגה לה בשביל הבן של אחותה התינוק.
00:44:46.349 00:44:50.610
היא סרגה לה כל מיני. אה. בגדים.
00:44:50.610 00:44:54.150
אז היא הייתה איתה באמת ביחסים טובים.
00:44:54.150 00:44:57.490
והיא הייתה האחראית היחידה עליכם. על החמישה?
00:44:57.490 00:45:02.029
היו עוד 4 S.S-מניות צעירות.
00:45:02.029 00:45:04.369
ואני חושבת שאחת מהן הלשינה.
00:45:04.369 00:45:07.670
תכף אני אספר לך מה היא הלשינה.
00:45:07.670 00:45:11.850
אני חטפתי דלקת ריאות עם חום גבוה.
00:45:11.850 00:45:19.610
[משובש] עם מים וקדחתי נורא.
00:45:19.610 00:45:23.109
והחובשת שהייתה שמה לא יכלה להתגבר על זה.
00:45:23.109 00:45:25.530
מה הגרמניה הזו עשתה?
00:45:25.530 00:45:32.730
לא רחוק ממחנה היה מנזר ובכל מקום היו לה קשרים.
00:45:32.730 00:45:36.370
היא נסעה למנזר. היא הביאה איתה. אה.
00:45:36.370 00:45:41.710
נזירה עם סדינים של מים ואלכוהול.
00:45:41.710 00:45:45.890
הורידה לי את החום והייתה מ-07:00 בבוקר.
00:45:45.890 00:45:49.930
כשכל הבנות עזבו. עד 19:00 בערב שהם עזבו.
00:45:49.930 00:45:52.170
זאת אומרת שהם חזרו.
00:45:52.170 00:45:56.029
וככה היא הורידה לי את החום וככה היא.
00:45:56.029 00:46:02.570
אבל כנראה שאחד ה. החיילות הצעירות הלשינה.
00:46:02.570 00:46:05.850
והיא יושבת איתי אחרי שכולם הלכו.
00:46:05.850 00:46:10.050
היא הביאה את האנונה. את הנזירה.
00:46:10.050 00:46:12.569
והיא שומעת שמצלצלים בשער.
00:46:12.569 00:46:16.729
הרי הכל היה מגודר ב. ב-2 גדרות.
00:46:16.729 00:46:20.909
והיא יוצאת החוצה והיא רואה את האוטו השחור.
00:46:20.909 00:46:23.469
בטח שמעת על האוטו השחור.
00:46:23.469 00:46:29.050
והנהג הצולע הזה. גם S.S -מן.
00:46:29.090 00:46:35.909
ואחר כך רק הבנתי שחשכו עייניה והיא לא רצתה לפתוח.
00:46:35.909 00:46:38.110
לפתוח לו את השער.
00:46:38.110 00:46:40.775
אז הוא נתן לה 2 סטירות לחי.
00:46:40.775 00:46:43.049
ככה היא נכנסה בחזרה.
00:46:43.049 00:46:47.329
היא אומרת לו: "לא. אתה יכול ללכת לבית חרושת ולראות ש.
00:46:47.329 00:46:50.530
על יד המכונה שהיא יושבת על יד המכונה שלה".
00:46:50.530 00:46:53.130
ובינתיים היא צלצלה מבפנים
00:46:53.130 00:46:57.490
לאחראית שמה הגרמניה שתושיב שם את מישהו.
00:46:58.770 00:47:02.289
ואיך היא ניצלה?
00:47:02.289 00:47:04.850
כי היא הייתה בדרגה יותר גבוהה ממנו.
00:47:04.850 00:47:10.690
אז הוא לא יכול היה לעצור אותה. ולהיכנס בכוח.
00:47:11.290 00:47:17.429
ומאז היא שמרה עליי. היה.
00:47:17.429 00:47:21.430
הייתה מביאה לי פרוסת לחם דוחפת לי לכיס.
00:47:21.430 00:47:25.889
כי הלכנו עם. עם סינורים כאלה בעבודה.
00:47:25.889 00:47:29.509
איזה עגבניה. מה שיכלה היא הביאה לי.
00:47:29.509 00:47:34.983
מה. מה הייתם מייצרים במשרד הזה?
00:47:34.983 00:47:36.529
ה. ה. המדים של ה-S.S.
00:47:36.529 00:47:38.409
אה. זה היה מין מתפרה כזאת.
00:47:38.409 00:47:40.709
מתפרה ומטווה.
00:47:40.709 00:47:43.510
היו גם טווים את הבדים שם.
00:47:43.510 00:47:47.029
אלה שהיו יותר חזקות עבדו ב.
00:47:47.029 00:47:52.969
ב. במטווה ואנחנו היינו ב.
00:47:52.969 00:47:54.850
מתפרה.
00:47:54.850 00:47:56.255
מתפרה.
00:47:56.255 00:47:59.521
ו. אה.
00:47:59.521 00:48:00.829
מה שעוד לא סיפרתי לך.
00:48:00.829 00:48:04.470
כשהתחלתי ל. לשבת על יד המכונה חשכו
00:48:04.470 00:48:06.169
עיניים מה אני עושה עכשיו?
00:48:06.169 00:48:08.652
אמרתי שאני יודעת לתפור.
00:48:08.652 00:48:14.829
התיישבה על ידי גרמניה אבל גם כן רווקה עם לב כזה רחב.
00:48:14.829 00:48:16.657
אז היא אמרה לי.
00:48:16.657 00:48:18.689
היא הייתה מנהלת עבודה?
00:48:18.689 00:48:22.169
מנהלת המחלקה. התיישבה על ידי.
00:48:22.169 00:48:23.790
אומרת לי: "תגידי את האמת.
00:48:23.790 00:48:26.629
את יודעת לתפור על מכונה חשמלית או לא?"
00:48:26.629 00:48:30.350
הסתכלתי ככה עליה והיא הבינה שלא.
00:48:30.350 00:48:32.729
אז היא אומרת לי: "את שמה את הרגל על
00:48:32.729 00:48:34.989
הפדל אבל את לוחצת לאט.
00:48:34.989 00:48:37.089
לאט. לאט" כי היא אומרת: "אם
00:48:37.089 00:48:40.089
אני לוחצת חזק תראי איך שהיא רצה".
00:48:40.089 00:48:43.589
ואני עשיתי את עצמי שאני כבר יודעת.
00:48:43.589 00:48:48.825
והיא הלכה להסביר למישהי אחרת ותפרתי לי 2 אצבעות.
00:48:48.825 00:48:50.549
ובאצבע 1 המחט נשאר.
00:48:50.549 00:48:53.989
נשברה לי ונשארה לי בתוך האצבע ודם נזל.
00:48:53.989 00:48:56.269
ואני קוראת לה והיא באה.
00:48:56.269 00:49:00.550
הוציאה מהשק את השאריות של הבדים.
00:49:00.550 00:49:03.110
שמה לי פה. הוציאה לי את המחט.
00:49:03.110 00:49:07.610
והיא אומרת לך: "הזהרתי אותך. לא ללחוץ חזק".
00:49:08.210 00:49:16.029
טוב. היא ישבה וגמרה לי את המכסה שהייתי צריכה לעשות
00:49:16.029 00:49:18.689
וזה עבר איכשהו.
00:49:19.130 00:49:22.210
מה. מה הייתה הרוטינה ב.
00:49:22.210 00:49:23.969
במקום הזה?
00:49:23.969 00:49:25.529
היה מסדר בבוקר?
00:49:25.529 00:49:26.890
בבוקר היה בשב.
00:49:26.890 00:49:29.409
07:00 בבוקר היינו יוצאים החוצה.
00:49:29.409 00:49:33.618
היו סופרים אותנו ומשם עם הכפכפי עץ
00:49:33.618 00:49:39.649
ועם החלוק של הפסים היינו יוצאים ל. לבית חרושת.
00:49:39.649 00:49:41.230
מה. מה קרה בחורף. שהיה קר?
00:49:41.230 00:49:43.970
מה בחורף קרה. היינו אוספים.
00:49:43.970 00:49:45.370
קיבלתם סוודר נוסף?
00:49:45.370 00:49:47.289
לא. מה שהיה.
00:49:47.289 00:49:52.330
מה שהצלחנו לקבל עוד מהבית. זה מה שהיה.
00:49:53.290 00:49:55.735
רק. את יודעת.
00:49:55.735 00:49:58.800
היא הייתה כל כך אנושית שהיא שמעה
00:49:58.800 00:50:02.940
שמגיעות עוד 50 מאושוויץ והיא ידעה שהם מגולחות.
00:50:02.940 00:50:08.299
היא הכינה להם משאריות של ה. של הבדים. מטפחות.
00:50:08.299 00:50:09.504
מטפחות. כן.
00:50:09.504 00:50:13.839
היא הייתה נפש כל כך טובה. כל כך.
00:50:13.839 00:50:16.979
כן. אבל איך בכל זאת מתמודדים בחורף פולני.
00:50:16.979 00:50:17.539
את יודעת.
00:50:17.539 00:50:19.420
בלי בגדים?
00:50:19.420 00:50:21.980
ומה מה. מה עשינו?
00:50:21.980 00:50:25.539
היינו עוטפות את הרגליים עם השאריות של הבד.
00:50:25.539 00:50:28.699
עם [משובש] פה. שום דבר.
00:50:28.699 00:50:32.999
אבל למזלנו. את יודעת. האולם היה מחומם.
00:50:32.999 00:50:39.540
והאולם שאיפה שהיינו ישנים. המחנה עצמו.
00:50:39.540 00:50:44.339
היה מחומם מהבית חרושת כי כל הזמן עברו צינורות
00:50:44.339 00:50:47.499
עם מים חמים. את מבינה?
00:50:47.499 00:50:50.220
הייתה היגיינה. יכולתם להתרחץ?
00:50:50.220 00:50:53.140
היינו יכולים להתרחץ כי מהמים האלה
00:50:53.140 00:50:59.099
שהם הזרימו למטווה היינו צריכים לשטוף את הבדים וכל זה.
00:50:59.099 00:51:01.619
כל הצינורות האלה עברו.
00:51:01.619 00:51:04.419
כי זה היה חלק מהבית חרושת.
00:51:04.419 00:51:05.300
כן.
00:51:05.300 00:51:09.419
אז יכולנו לנצל את המים האלה להתרחץ.
00:51:09.419 00:51:11.999
אז כל כמה זמן יכולתם להתרחץ?
00:51:11.999 00:51:14.019
אה. פעמיים בשבוע לפחות.
00:51:14.019 00:51:15.419
כי היינו מתחלקים.
00:51:15.419 00:51:18.179
ואז לשטוף את הבגדים?
00:51:18.179 00:51:21.620
אה. לשטוף.
00:51:21.620 00:51:23.939
ללטף אותם עם מים.
00:51:23.939 00:51:26.559
אבל לא היה משהו להחליף.
00:51:26.559 00:51:29.239
שזה עד שזה מתייבש.
00:51:29.239 00:51:34.379
אז את יודעת. התחלפנו למי שהיה יבש לבש ומי ש.
00:51:35.020 00:51:37.580
ובגדים תחתונים לא היה?
00:51:37.580 00:51:39.679
רק זה מה ש.
00:51:39.679 00:51:43.860
עוד הספיקו לשלוח לנו מהבית 2 חבילות.
00:51:43.860 00:51:45.780
היו א. נשים שהייתה
00:51:45.780 00:51:51.040
להם יוזמה ויכלו לתפור משהו משאריות בדים?
00:51:51.040 00:51:55.159
לא. לא. זה היה מסוכן. זה היה מסוכן.
00:51:55.159 00:52:00.560
אם לקחנו את השאריות הם העלימו אבל בד יותר גדול.
00:52:00.560 00:52:02.439
אף אחד לא העיז.
00:52:02.439 00:52:07.779
רק היא שככה הייתה אוספת את החתיכות היותר גדולות.
00:52:07.779 00:52:08.119
כן.
00:52:08.119 00:52:10.660
ותופרת את ה.
00:52:10.660 00:52:18.459
את המטפחות ונותנת לנו לעטוף את הרגליים בתוך הכפכפים.
00:52:19.460 00:52:22.619
ומה. מה אכלתם במקום הזה?
00:52:22.619 00:52:23.380
מה אכלנו?
00:52:23.380 00:52:23.871
כן.
00:52:23.871 00:52:30.140
2 פרוסות לחם כאלה דקיקות שאפשר היה לראות את הצד השני.
00:52:30.140 00:52:38.240
וכוס מרק מקליפות של תפוחי אדמה של ה. של הפועלים הגרמנים.
00:52:38.240 00:52:40.196
היה להם חדר אוכל שם.
00:52:40.196 00:52:45.939
אז את הקליפות אנחנו קיבלנו ופעם בשבוע היה מרק אפונה.
00:52:45.939 00:52:52.039
ב. בחגים של.
00:52:52.039 00:52:54.580
שלהם. בחג המולד היה משהו?
00:52:54.580 00:52:57.060
בחג המולד היה משהו.
00:52:57.060 00:53:01.920
שאני שכבתי במיטה. שוב פעם.
00:53:01.920 00:53:03.100
היית חולה?
00:53:03.100 00:53:03.860
הייתי חולה.
00:53:03.860 00:53:04.620
מה זה היה?
00:53:04.620 00:53:08.700
אה. גם כן התקררות.
00:53:08.700 00:53:18.520
והיא מופיעה בבוקר אחרי שכולם הלכו ומביאה לי תפוז מקולף.
00:53:18.520 00:53:22.179
וזה היה [משובש]
00:53:22.179 00:53:28.400
(שפה זרה) ואני הרחתי ופתחתי זוג עיניים.
00:53:28.400 00:53:33.600
אני אומרת לה:" [משובש] (גרמנית)".
00:53:33.600 00:53:35.960
אז היא אומרת: "את יודעת שהיה לנו אתמול
00:53:35.960 00:53:38.520
חג וכל אחד קיבל תפוז.
00:53:38.520 00:53:41.400
את התפוז שלי שמרתי לך".
00:53:41.400 00:53:47.344
ואת יודעת חילקה את זה לפלחים פלחים וככה היא הכניסה את זה.
00:53:47.344 00:53:49.700
ואת הקליפות היא לקחה.
00:53:49.700 00:53:55.937
ובערב מגיעות הבנות ומתחילות לחישות.
00:53:55.937 00:53:57.840
יש פה ריח של תפוז.
00:53:57.840 00:53:59.940
יש פה ריח של תפוז.
00:53:59.940 00:54:05.342
אני שוכבת לא מדברת מילה.
00:54:05.342 00:54:06.720
אז ככה.
00:54:06.720 00:54:10.533
לא הייתה קנאה בין. בין הבנות?
00:54:10.533 00:54:11.199
תראי. כל זמן שהיינו.
00:54:11.199 00:54:14.120
את קיבלת יותר צומת לב והם לא.
00:54:14.120 00:54:15.576
לא לא לא לא.
00:54:15.576 00:54:17.179
כל זמן שהיינו רק
00:54:17.179 00:54:22.460
50 אז היינו באמת ממש כמו אחיות. אחר כך.
00:54:22.460 00:54:24.119
אבל הנה. את קיבלת יחס מיוחד.
00:54:24.119 00:54:24.120
כן. היא קראה לנו.
00:54:24.120 00:54:25.121
והם.
00:54:25.760 00:54:32.080
היא קראה לנו. אה. [משובש]
00:54:32.080 00:54:33.799
את יודעת מה זה [משובש]?
00:54:33.799 00:54:38.408
אממ. את.
00:54:38.408 00:54:42.919
אה. כל ה.
00:54:42.919 00:54:43.040
אה. אהה.
00:54:43.040 00:54:43.088
[משובש] זה הירקות.
00:54:43.088 00:54:43.112
הירקות.
00:54:43.112 00:54:49.080
מי זה? זה בליירקות הצעירים. [משובש]
00:54:49.080 00:54:53.160
ולנו. לארבעתנו היא תמיד דאגה.
00:54:53.160 00:54:58.559
לי במיוחד כי אחותי באמת סרגה לה בשביל ה.
00:54:58.559 00:55:00.360
בן אחותה את כל החליפות היפות.
00:55:00.360 00:55:00.400
אז לא.
00:55:00.400 00:55:02.939
הם לא ידעו.
00:55:02.939 00:55:06.640
לא ידעו. לא ידעו. לא ידעו.
00:55:06.640 00:55:10.654
לא ידעו. הם עשו את זה בצורה כל כך דיסקרטית ש.
00:55:10.654 00:55:13.969
הם לא יכלו לדעת בשביל מה היא קורא לו ל.
00:55:13.969 00:55:15.550
לחדר שלה את מבינה?
00:55:15.550 00:55:16.670
לא היו דיבורים על זה?
00:55:16.670 00:55:18.950
רק ה. רק הגרמניה.
00:55:18.950 00:55:23.629
הגרמניות הצעירות. הם היו נבלות.
00:55:23.629 00:55:28.249
אבל גם כן כשהיא ראתה שאחת יותר מדי מתערבת בעניינים.
00:55:28.249 00:55:30.770
הייתה מסלקת אותה ומביאה אחרת.
00:55:30.770 00:55:32.330
לא. היא הייתה בן אדם.
00:55:32.330 00:55:35.149
זה כל כך מציק לי.
00:55:35.550 00:55:39.009
את לא יכולה לתאר לך איך שזה מציק לי.
00:55:39.009 00:55:43.109
ולמרות ש. שאחותי חיה בכל השנים. אני מדברת על זה.
00:55:43.109 00:55:44.629
לא הצלחתם לאתר אותה?
00:55:44.629 00:55:49.650
לא הצלחנו לאתר. ולא היה בשבילי אושר יותר גדול
00:55:49.650 00:55:55.829
ממה שאם היינו יכולים לאתר אותה. כן.
00:55:56.310 00:55:59.229
כמה זמן הייתם במחנה הזה?
00:55:59.229 00:56:00.550
של. אה.
00:56:00.550 00:56:03.209
[משובש].
00:56:03.209 00:56:08.109
מ-42' עד 45'. עד לשחרור.
00:56:08.109 00:56:09.149
3 שנים.
00:56:09.149 00:56:10.749
3 שנים.
00:56:12.949 00:56:17.789
עכשיו. ביום ראשון עבדתם למשל?
00:56:17.789 00:56:19.989
ביום ראשון לא.
00:56:19.989 00:56:22.589
יום ראשון אני חושבת שלא. לא לא. יום ראשון.
00:56:22.589 00:56:25.110
אז מה. איך. איך העבירו את היום? מה עשו?
00:56:25.110 00:56:30.525
אז כיבסו ואז סידרו קצת את המיטות ו.
00:56:30.525 00:56:35.070
והיא לקחה אותנו גם לטייל שמה ביערות.
00:56:35.070 00:56:37.769
היו שם יערות נהדרים.
00:56:37.769 00:56:43.089
ופעם אחת היא אפילו הצליחה לקחת אותנו למחנה הגדול שהיו שמה
00:56:43.089 00:56:47.089
5 אלף בנות. מחנה ריכוז.
00:56:47.089 00:56:49.470
כן. ומה הם שם עשו?
00:56:49.470 00:56:52.170
הם עבדו בבית חרושת לנשק.
00:56:52.170 00:56:54.989
הם עבדו בית חרושת לנשק.
00:56:54.989 00:57:01.369
ובדיוק הגיעה לשם קבוצה מהמחנה איפה שגיסי היה.
00:57:01.369 00:57:02.709
אנחנו לא ידענו איפה הוא.
00:57:02.709 00:57:07.653
מווינשטיין?
00:57:07.653 00:57:08.767
ולדנבורג.
00:57:08.767 00:57:09.192
ולדנבורג.
00:57:09.192 00:57:14.529
ובחורה אחת ניגשת לאחותי והיא אומרת לה: "את פולה?"
00:57:14.529 00:57:17.710
אז היא אומרת: "כן. מאיפה את יודעת?"
00:57:17.710 00:57:21.689
אז היא אומרת: "את יודעת איפה הבעל שלך?"
00:57:21.689 00:57:23.449
אני אומרת: "לא".
00:57:23.449 00:57:28.049
אנחנו היינו באותו יום אומנם בצלפלט אבל אני לא.
00:57:28.049 00:57:30.549
לא יודעת לאיזה מחנה לקחו אותו.
00:57:30.549 00:57:32.449
אז היא אומרת. אז אני אגיד לך: "הוא
00:57:32.449 00:57:36.809
בוולדנבורג והוא שמה עובד
00:57:36.809 00:57:45.109
במסגרות ובהסקה מרכזית והוא לקח מזלג וריתח את זה.
00:57:45.109 00:57:47.809
עושה. עשה לב והכניס את
00:57:47.809 00:57:52.029
התמונה שלך והוא הולך עם זה על הצוואר.
Childhood before the war; programming aliya to Israel; aliya of the two brothers ; confiscation of family businesses; outbreak of the war; burning the synagogue and houses of Jews; deportation to ghetto; forced labor; murder of the father; "aktions"; deportation of the mother and sister to Auschwitz Birkenau; deportation of the witness with her sister to Peterswaldau; help of the German female commander; liberation by the Russians; escape to the American side; rehabilitation of life after the war; aliya to Israel in 1946
LOADING MORE ITEMS....
Details
Map
Hierarchical Tree
item Id
9967102
First Name
Sara
Last Name
Tzafrir
Maiden Name
Shteir
Date of Birth
1930
Place of Birth
Będzin, Poland
Type of material
Testimony
File Number
13661
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
11/06/2012
Date of Creation - latest
11/06/2012
Name of Submitter
צפרירי שרה
Original
YES
No. of pages/frames
45
Interview Location
ISRAEL
Form of Testimony
Video
Subjects
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance