Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Zelda (Komraz) Rosenberg, born in Utena, Lithuania, 1923 regarding her escape to Novosibirsk, USSR

Testimony
null
null
null
היום יום שני. ז' סיוון תשע"ב 28 במאי 2012.
אני. תמי כץ. מראיינת מטעם יד ושם
את הגברת זלדה רוזנברג לבית קומרז.
ילידת אוטנה ליטא. 1923.
הגברת רוזנברג תספר לנו על ילדותה בליטא.
על החיים תחת השלטון הסובייטי החל מ-1940.
על בריחה לברית המועצות עם פרוץ המלחמה בין
גרמניה לברית המועצות ב-1941.
על מעבר וחייה בנובוסיבירסק עד לסיום המלחמה 1945.
על שבתה לווילנה לאחר סיום המלחמה וחייה שם
מ-1945 ועד לעלייתה למדינת ישראל 1972 וקליטתה.
בוקר טוב. זלדה.
בוקר טוב.
זלדה. איפה מתי. איפה ומתי נולדת?
מאיפה?
איפה ומתי נולדת?
אני נולדתי ב-21 ליוני 1923. באוטנה.
אוטנה זה היה ליטא.
ליטא. ליטא.
כשאת נולדת אוטנה הייתה. אה. פולין? ליטא?
לא. ליטא. ליטא.
ליטא עצמאית.
ליטא. ליטא.
ליטא עצמאית.
עד 1940 עד שהסובייטים נכנסו אז הייתה לי. ליטא.
ליטא עצמאית.
עצמאית.
ואיך קראו לך בבית?
זלדה.
זלדה. והיה שם חיבה בבית?
אני. אה.
ההו. ההורים איך קראו לך? זלדה? או היה.
זה. זלדה. זלדה. זלדה.
אממ.
שהייתי קטנה. היו קוראים לי זלדה ושגדלתי זלדה.
כן. את יכולה לספר לנו איפה גרתם באוטנה?
קצת על אוטנה.
אוטנה. אוטנה אני אגיד לך.
זה עיר לא גדולה. בעיניי זה היה עיר גדולה.
קרובה לווילנוס [משובש]?
אהה. 100 קילומטר וילנה.
אממ.
וזה היה משהו. עיר. כל. כל העיר הייתה ביהודים.
כן? כל העיר.
מסביב היה ליטאים גרו מסביב.
אהה. עיירה.
אז בעיירה עצמה.
באמצע העיר. רק יהודים.
רק יהודים.
כן.
תתארי לנו את הבית שגרתם בו.
את יכולה לתאר איזה בית?
זה היה בית עם חצר? דירה?
כן. זה היה בי. אה. ברוב היהודים. רוב.
מעט מאוד שלא היו להם בתים.
רוב יהודים. כל יהודי היה לו בית.
אז תתארי את הבית שלכם.
הבית של. שלי זה היה בית.
אה. אהה. בנו אותו ב. מחדש.
היו. היה. אני נל. נולדתי בבית הישן.
אחר כך הורידו את הבית והם בנו בית
חדש ואימי מאוד בכתה שהחלונות גדולות.
אממ.
היא. היא הייתה רגילה שהח.
ח. הח. החלון הוא. הוא קט. אה. קטן.
קטן. זה היה בנוי מעץ? זה היה בית מעץ?
מעץ. מעץ.
כמה חדרים היו?
היו 4 חדרים. 4 חדרים.
בית גדול?
וגם סבתא הייתה איתנו.
סבתא. אהה. גרה איתנו.
סבתא.
והיה לה חדר ול. לנו לילדים חדר.
לאמא לאבא היה חדר.
אממ. והיה חצר גם?
חצר כן. חצר. חצר.
הייתה חצר.
חצר אבל לא היו. שירותים לא היו בבית.
מים לא היה בבית.
היה צריך. היה צריך היה להביא את זה הכל.
כן.
ואני.
מה הייתה באר בחוץ?
מה?
באר?
כן.
הייתה באר?
היו. אהה. לא. בחוץ כן.
כן.
באר. באר היו.
אממ.
ואנחנו היינו הולכי. עוזרים להורים.
אממ. וה. ה. ב. בחצר עצמה גידלו משהו?
היו פרחים? היו עצים?
לא. לא. לא. לנו לא היו פרחים.
היה חצר ש.
בעלי חיים היו?
לא. לא.
לא.
לא. לא.
אממ.
לא היו בעלי חיים ולא היו ח. אהה.
פרחים מפני שזה היה חצר קטן והיה צריך. אהה.
עץ לה. להכין ל. לחורף וככה ל.
חשמל לא היה נכון?
חשמל היה.
היה כבר בשנים האלה? חשמל?
כן. כן. אני גדלתי בחשמל.
אממ.
ואני זוכרת שבעלי בא.
הוא היה גר 15 קילומטר את אוטנה.
אממ.
הוא נולד שם גם כן ב. בליטא.
והוא בפעם הראשונה ראה חשמל ב. ב. באוטנה.
אצלכם?
כן. אז ככה הוא חשב שזה עיר גדולה.
ככה אני גם כן חשבת שעיר מאוד נחמדה ו.
טוב הייתי רגילה מאוד זה.
כן. זה נוף. הנוף של יערות?
של. אה. אממ הרים?
האזור הגאוגרפי.
אה. אהה.
אצלכם.
אצלנו. אצלנו היו יער גדול היה.
כן.
על יד היו בשבת הול.
היינו לוקחים את כל המשפחה. כו. כו.
כולם הולכים כאילו לטיול.
לגן. והיו לוקחים אוכל. אוכל.
פיקניק.
פיקניק נכון.
בדיוק עכשיו זה פיקניק.
אז היו הולכים ואני ז. זוכרת טוב מאוד.
כן. והיה גם נהר?
הי. היה נהר היינו הולכים בקיץ להתרחץ שם. לשחות.
היה נהר. נהר היה.
ואני זוכרת שאני הלכתי עם סבתא שלי לנ.
לנהר ל. ל. אה. את הכביסה. לעשות כביסה.
היו. אני לא יודעת איך זה בעברית להגיד.
כן.
זה היה פרלניק זה היה נקרא. היו.
מכתש?
כן. כן.
מכתש. מכתש כזה?
נכון.
דופקים?
נכון.
עם ה.
זה. ואני זוכרת את זה טוב מאוד.
כן. זלדה. איך קראו לאבא שלך?
ניסן.
ניסן קומורז?
קומרז.
מאיפה? מאיפה אבא היה?
הוא. הוא נולד באוטנה גם כן.
גם כן?
כן. הוא נולד באוטנה ויי. גם ה. הוא. אני חושב. ה.
ה. סבתא גם כן נולדה באוטנה.
זאת אומרת כמה דורות היו באוטנה.
כמה דורות. כן.
אז איך קראו? את הסבא וסבתא מצד אבא את הכרת?
אהה. אני לא הכרתי אותם מפני שהוא בעצמו לא הכיר.
לא זוכר את אבא שלו.
אהה. הוא היה יתום.
אבא. אבא שלו. אני אגיד לך.
זה סיפור מעניין מאוד.
איך קראו לאבא שלו?
ברל.
לסבא. כן?
כן. לסבא.
ולסבתא?
הבן שלי על שמו.
שמו.
וברל.
ו. ולסבתא?
והסבתא שיינה.
שיינה.
כן
ומה את יודעת עליהם?
אהה. אני זו. אבא שלי. אה.
אה. אה. אבא שלי היה בן 7.
הוא לא זוכר את האבא שלו טוב.
הוא סיפר לי את זה. בטח.
היה לו אח. והאח צריך היה ללכת ל.
אה. אה. לצבא ל-25 שנים. את יודעת.
הצבא הרוסי.
כן. [משובש].
הצאר.
ו. כן. והוא לא רצה. האבא.
הסבא לא רצה שהבן שלו ילך ל-25 שנים.
אז אספו כמה. אה. בחורים. ו. ול.
ו. ובן אחד. אה. גבר אחד נסע איתם לאמריקה. והס.
ה. ה. זה נקרא ד. מיהו? דוד שלי.
אממ.
כן. שלי דוד.
כן.
ושאני הייתי. אני הייתי באמריקה.
אני ראיתי שהשם שלו שם קומרז.
אה. אה. אברהם קראו לו.
אברהם קומרז.
כתוב שם ב. באמריקה שם יש.
אה. ב. ב. ב. אה. אני לא יודעת איך זה נקרא שם.
ש. שם כל השמות מה. מהיהודים שבאו.
באליס איילנד?
באלף באלף תשע באלף שמונה מאות תשעים ו. כן.
כל היהודים שהגרו לאמריקה.
כן כן.
כן.
כן. או. למה אני סיפרתי לך את זה.
אז. אז הסבא לא. לא היה עשיר.
לא היה לו כסף ככה הוא היה עגלן הסבא שלי הוא היה עגלן.
עגלון. היה לו עגלה?
כן.
בעל עגולה?
כן. הוא היה בעל עגולה.
כן. אז. אז הוא נסע ל. מוויל. מאוט. אוטנה לווילנה.
הסיע. אה. גבר אחד. אה. גוי. גוי לא יהודי.
והגוי הרג אותו.
בדרך. את הסבא.
בדרך הרג אותו ולקח את הכסף.
אה. שדד אותו.
כן. שדד אותו ו. והרג אותו.
מצאו אותו ונתנו לו עונש מוות.
זה בווילנה היה ה. ה. המשפט.
כן.
אבל ככה בגלל זה הוא. הוא.
הוא לא זוכר את האבא. הוא היה צעיר מאוד.
ואת הסבתא שיינ. שיינה את היכרת?
את הסבתא היכרת?
נו כן. סבתא שלי.
סבתא גם כן סיפור זה כל זה סיפור.
הסבתא שלנו נסעה איתנו מאוטנה.
אה. אז נגיע לזה.
ברחנו. ברחנו.
טוב. אז זה אנחנו נגיע לזה.
אז היא גרה איתכם הסבתא אוטנה.
ו. באוטנה.
עכשיו. אה. אבא שלך הוא בא.
הסבא ברל ואבא הם היו יהודים דתיים?
מסורתיים? איך היית אומרת?
מאוד.
אורתודוקסים?
מאוד דתי. אני אגיד לך.
אני חושבת שכל העיר אוטנה הייתה. אהה.
אורתודוקסים?
אורתודוקסים. מפני שלפני המלחמה ב.
אז אני לא זוכרת שחס וחלילה משהו לעשות לתפור.
כן. והיו?
או לרשום. שום דבר.
אנחנו תכף נדבר על הבית בשישי שבת.
אה. את אומרת שהם היו דתיים אורתודוקסים?
כן.
היה. היה קשר לאיזשהו חצר חסידים או מתנגדים?
כי ליטא זה מתנגדים.
לא. הוא היה. הם היו הול.
הולכים לבית כנסת ב.
בעיר שלנו. בעיירה כזו קטנה היו הרבה הרבה בית כנסת.
בתי כנסת. ושטיבלך גם?
כן. כן.
היו גם חסידים או אצלכם היו מתנגדים?
אני עכשיו לא יודעת. אה. מי הם היו.
אבל אני. אני בעצמי הייתי מאוד דתיה.
תכף אנחנו נדבר על זה.
אוקיי. אז במה אבא שלך קיבל חינוך יהודי?
הלך לחדר?
הלך לישיבה?
כן. כן.
הוא הלך גם לישיבה?
לא. לישיבה לא. לא היה כסף לזה.
כן.
אבל לחדר הוא הלך.
האבא שלי הלך לעבוד בגיל 8.
בגיל 8 הוא התחיל לעבוד.
הוא עזר בפרנסה.
כן. מפני שסבתא נשארה עם הרבה ילדים.
כן. היא התאלמנה.
והיא לא. אה. היא לא היה להם מה לעשות.
היא עבדה קשה מאוד. אני לא זוכרת את הסבתא שלי צעירה.
מ-המ.
ואני עשיתי חשבון כמה שהיא הייתה.
מפני שהאבא שלי היה אחרון.
ומה היא עבדה כדי לפרנס את המשפחה?
היא הייתה. את יודעת.
סבתא שלי הסיפור הזה גם כן.
הסבתא שלי מאוד דתיה הייתה ומאוד אישה טובה הייתה.
לא בתור זה שזה סבתא שלי.
ומה היא הייתה עושה?
היא הייתה. אוי. איך בעברית אומרים זה. פליקן פדרן.
אה. בשביל. נוצות בשביל ה.
כן. כריות.
בשביל שמיכת. שמיכות פוך או כריות פוך.
כן. כן.
הייתה מורטת את הנוצות של אוו. של אווזים?
כן. בזה היא עבדה. בזה היא עבדה.
היא הייתה עושה. והייתה עושה כריות ומוכרת.
ובכסף הזה היא התפרנסה לבד.
מפני שהיא לא האמינה לאימי שאימי. אימא שלי.
אה. כאשר. כאשר משהו צריך היה להיות.
ואמא שלי גם כן הייתה.
אז היא היא הייתה הסבתא ב.
והיא הייתה מוכרת והייתה בכסף הזה מחתנת בנות.
אה. נדו.
עניות מאוד.
נדוניה כאילו לבנות.
כן. כן.
זאת אומרת לא רק שהיא עצמה.
כן. כן.
אה. אה. הייתה צריכה לפרנס. עוד היא עזרה לאחרים.
כן.
זה מה שאת אומרת.
את אמרת ככה. את אמרת.
הייתה עוזרת לאחרים.
כן. הייתה מחתנת. אה. בחורות עניות ומי ש.
למי שהיה כסף. היו מחזירים לה קצת.
היא לא יכולה הייתה לכתוב. היא ב.
הייתה. לא כותבת אבל היא ידעה להתפלל.
הכל בעל פה. הכל בעל פה.
והיא הייתה ואני זוכרת שאני הייתי בת 15.
אז אני שאלתי אותה: "סבתא.
מי. מי. יש לך כל כך הרבה כסף אצל אנשים.
הם לא מחזירים לך? מה? תגידי".
שאני. אז היא הייתה אומרת: "אם הם לא מחזירים.
זה נקרא שאין להם ואת לא צריכה לשאול אותי את זה".
הייתה אישה רחמנית.
מאוד מאוד.
אה. זלדה ומי הייתה אמא שלך?
מה היה השם של אימא שלך?
אמא שלי הייתה אישה.
מה היה שמה. קודם כל?
לאה.
לאה לבית?
את יודעת מה היה השם שלה לפני הנישוא.
יצחק. יצחק. שם המשפחה? סנדיק.
איך?
סנדיק.
סנדיק.
כן.
לאה לבית סנדיק.
ואיפה אמא נולדה?
אמא נולדה גם כן בליטא.
באוטנה?
אבל. לא. היא נולדה על הגבול של לטביה.
היא הייתה מדברת.
לטבית?
כן. לטבית אבל.
איך קראו למקום את יודעת? שהיא נולדה?
קראקא. קראקא.
אני זוכרת את זה. אמא סיפרה לי את זה.
ואת הסבא וסבתא. ההורים של אמא את הכרת?
אני הכרתי את הסבא.
איך קראו להם?
יצחק.
יצחק.
אבל הסבתא.
ואיך קראו לה?
אמא של אמא. אז האמא שלי גם כן לא.
לא זכרה אותה מפני שהיא נפטרה צעירה מאוד.
ומה היה שמה את יודעת? של הסבתא?
את? אני על שמה.
את נקראת על שמה?
זלדה. זאת הייתה סבתא זלדה.
כן.
במה. במה הסבא מצד אמא.
במה הוא עסק? את יודעת?
הוא. אה. הוא היה קונה.
למשל פרה והיה חותך לחתיכות.
קצב?
ומוכר. גרו ב. כאילו כפר גדול.
הוא היה קצב?
כן.
היה לו. הוא היה קצב של בשר?
סוחר של בשר?
כן. כן.
והוא גם היה איש דתי? אורתודוקסי?
מאוד. מי לא היה דתי?
אני חושבת שבליטא כולם היו דתי.
כולם היו דתיים. אז אמא גם קיבלה חינוך.
מאוד דתי. מאוד דתי.
אמא קיבלה חינוך יהודי? גם כן.
יהודי. כן.
היה לה. אממ.
אמא לא למדה אף פעם בבית ספר.
כן.
אבל היא למדה בחדר.
היא הלכה לחדר של בנות?
כן. כן. אז היא ידעה לקרוא ולכתוב ביידיש. הכל ביידיש.
והיא גם היה לה איזשהו מקצוע? אמא?
מה. מה?
היה לה איזשהו מקצוע?
לא. אמא לא עבדה.
תראה. אני. תראי. אני לא יודעת. רק רופאים.
כן.
עורך דין.
כן.
עוד כאלה אנשים עבדו. אבל הרוב נשים לא עבדו.
אז. היו בבית?
היו בבית מחנכים את הילדים.
הם. ההורים התחתנו. זה היה שידך?
לא. לא. הם הכירו בערב. במלחמה הראשונה.
מ-המ.
הם גם כן ברחו לרוסיה ושם הם הכירו ואני התפלאתי.
איך זה מלחמה ואתם. והייתה אהבה משהו?
אבא שלי מאוד אהב את א. אימי הייתה מאוד יפה.
מ-המ.
מאוד יפה.
אז בעקבות הנישואים אמא באה לגור באוטנה?
כן. הם התחתנו ו. הם חזרו מהמלחמה הראשונה.
אבא לא. היה צעיר מדי להיות חייל. נכון?
הוא לא השתתף במלחמת העולם הראשונה. או כן?
לא. לא.
הוא היה צעיר?
צעיר מאוד. כן.
אז הם התחתנו ובאו לגור באוטנה? אמא?
אמא כן. הם התחתנו ו.
אוטנה. תראי. תראי אז היו חוקים אחרים.
אהה. זה אני לא יודעת אם זה כדאי לספר. אבל אמא שלי.
אימי זיכרונה לברכה סיפרה לי שהוא בא לבקר לשבת חתן.
מ-המ.
והוא שם. הוא שם את היד על האמא ואבא שלי.
הסבא שלי ישב. אז מרוב זה. זה לא יפה.
לא היה מקובל?
לא היה מקובל.
אז מאוד.
אה. הם רצו ל. ל. להתגרש כך עד כדי כך.
כן?
זה הכל מהדת. מהדת.
מהדת. כן. הקפידו. אז הם התחתנו.
וכמה ילדים אתם הייתם?
4.
4. בואי תאמרי את השמות.
מי ה. מי היה הבכור או הבכורה?
אני הבכורה.
את היית הבכורה?
כן. אני הבכורה. אחר כך היה ברל.
זה על שמו של הסבא. הוא נהרג במלחמה ש.
אנחנו נגיע לזה. כן. והאח השני [משובש]
אחר כך היה אח שלי שיהיה בריא.
מה שמו?
הוא ב. לייבל.
לייבל.
והוא ב. בנתניה גר.
כן.
ואחר כך הייתה אימא שלו שולמית.
שמה?
פרידה.
איך?
פרידה.
פרידה. אחות הצעירה.
כן. פרידה.
אז הייתם 4 ילדים בבית.
ואת היית הבכורה?
כן.
2 בנים ו-2 בנות.
כן.
ואיזה שפה דיברו בבית?
איזה שפה? רק יידיש.
רק יידיש?
רק יידיש.
ליטאית. רוסית?
אני לא. ליטאית תראי. מפני שבבית ספר.
אחר כך אם את צריכה לשוק?
בשוק רק בליטאית.
אבל בבית רק יידיש?
בבית רק יידיש.
ואיזה עוד שפות.
ובחוץ יידיש. ו. ו.
בין היהודים?
רק יהודים. אני אומרת לך.
ידעו. ההורים ידעו עוד שפות?
ידעו גם רוסית? גרמנית.
כן. הם היו במלחמה הראשונה. הם היו ב.
רוסיה.
רוסיה. אז הם ידעו קצת רוסית קצת ידעו.
כן. עכשיו את אומרת.
אבל ליטאית הם ידעו.
כן. הבית את אומרת. אבא עסק.
היה בעל עגלה. היה עגלון. אה.
בעיירה? כן? הוא היה.
כן.
היה מוביל אנשים.
נו גם סחורה. כן.
היה מוביל סחורות. הפרנסה הייתה מצויה?
איך היה המצב הכלכלי? מה היית אומרת?
מאוד עניים היו.
היו עניים?
מאוד עניים.
היה מחסור?
מחסור בטח.
מ-המ.
אבל אני גדלתי במשפחה מבוססת.
אנחנו לא היינו עשירים אבל מבוססים.
רגע.
אבא שלי.
אז לא. אני שואלת על אבא שלך.
אני שואלת על אבא שלך. הוא. אמרת שהוא.
אה. על אבא שלי?
אני חשבתי על הסבתא.
האבא שלי היה. אה. נהג. נהג.
מהנהגים הראשונים בליטא.
רגע. נהג של מכונית?
כן. מכוניות.
אה. רגע. אז אני מ. אני מתנצלת.
כששאלתי אם אבא היה עגלון הכוונה היה לסבא.
לא. לא. לסבא היה עגלון.
הסבא היה. אז נעשה סדר.
מה שדיברנו על העגלון דובר על הסבא.
ואבא שלך היה נהג?
כן.
מה זאת אומרת נהג? היה לו משאית?
היה לו. היה לו משאית.
מה. להובלות?
והיה לו משאית. היה לו. הוא היה בקונצסיה.
כן.
של נהגים.
אה. מין קואופרטיב כזה?
והיו להם כל מיני מכוניות.
הוא היה. היה גם הבעלים או הוא היה רק שכיר?
לא. לא. הוא היה בעל.
[משובש] בעל. בעלים.
ודרך אגב הבית שלכם היה בשכירות או אתם הייתם בעלי הבית?
אבא. זה היה בית של ההורים שלי.
זה היה הבית של אבא?
בית חדש ב-1935 אני חושבת.
כן.
34'. אני לא זוכרת טוב.
אז כמה שנים לפני המלחמה בנו את הבית.
הבנתי.
הרסו את הבית הישן.
כן.
והקימו בית מאוד יפה. מאוד. ממש מודרני.
אז אבא עסק בנהיגה. בהובלות. דברים כאלה?
הס. הסבא?
לא. אבא. עם ה.
אבא? כן. הוא היה מביא סחורה מ.
הוא היה נוסע בכל ליטא.
מ-המ.
הוא היה מביא תפוחי עץ או. או בננות או. או תפוזים.
איפה. איך הוא. איך הוא. איפה הוא למד לנהוג?
זה את אומרת שזה היה יוצא דופן.
הוא למד שם. למד. הוא.
ואת אומרת ש.
הוא מהנהגים הראשונים בליטא.
ואת אומרת שהמצב הכלכלי היה טוב?
כן. תראי אני לא יודעת.
מפני שלי הייתה חברה מאוד עשירה זה.
מה-מ.
אז אני הייתי ענייה לגביה.
לידה. כן.
אבל אני לא יודעת איזה מחסור לא היה ב.
ב. באוכל ולא היה בבגדים.
ואמא הייתה. אמא הייתה בבית. זאת אומרת.
אמא כל הזמן.
משק בית. דאגה לכל ה.
אימא דאגה למשפחה.
היה לה עזרה בבית?
הייתה לה עוזרת?
כן. אהה.
לנו הייתה עוזר שהייתה מביאה מים.
ליטאית? גויה? גויה. או.
גויה. גויה. והיא הייתה מכבה את האור.
בשבת. גוי של שבת.
היא הייתה באה בשבת בבוקר מדליקה את התנור.
כן.
כאלה דברים.
אז את אמרת שהמשפחה הייתה משפחה דתית.
שכולם היו אז דתיים.
כן. כן.
בואי קצת זלדה. תספרי קצת על הווי החיים בבית.
הווי החיים היהודי.
אז כמובן שמרתם כשרות?
שמ. שמרו על כשרות.
היה אצלנו. אה. אה. ס. כלים. אה. אה.
שכל יום אוכלים בשר. היה כלים שאוכלים חלב. אה.
מ-המ. את יכולה קצת לתאר לנו.
איך היה אצלכם שישי שבת בבית?
שישי שבת?
בבית.
אני אגיד לך. הבת שלי עכשיו ח. חזר בתשובה.
אצלי בבית ואני גרה עם הב.
לא. אבל אני שואלת בילדותך.
לא. לא. אז אני רוצה להגיד לך.
שמאוד מזכיר לי את הבית שלי בילדות.
אז בואי תתארי. קודם כל בשישי.
אבא היה הולך לבית כנסת?
אבא היה. אה.
כל יום?
תראי לא שרק הולך לבית כנסת.
אם הוא היה למשל נוסע מק. ק. מקובנה.
אה. הוא נסע.
קאונס.
קאונס. כן.
מקאונס עד אוטנה זה. זה 100 קילומטר.
ואם הוא לא מספיק להגיע הביתה.
הוא בדרך נ. נ. נשאר.
מ-המ. הוא כל כך הקפיד?
כן.
אבל אצלכם נגיד בשישי שבת רגיל.
שישי.
דרך אגב הוא היה מתפלל כל יום
או רק בשישי שלו בבית הכנסת.
לא. לא.
אני מתכוונת?
הוא היה כל יום מתפלל.
בבית הכנסת?
לא. לבית הכנסת הוא היה עובד. הוא היה מתפלל בבית.
כן.
אבל בשישי שבת הוא היה.
הולך לבית כנסת ואז כש.
הוא היה לו מק. מקום ו. אה. הוא מאוד יפה שר אז. אה.
והוא אבא שלי היה לו שם מאוד טוב ב.
בקהילה.
כן.
כן.
מאוד טוב.
אז בואי. אז הוא היה הולך לבית כנסת
ואחר כך הוא חוזר הביתה.
כן.
אמא הייתה אופה בבית חלות או היו קונים?
הכל הייתה לבד.
עושה בבית?
כן.
מכינה את השבת?
3 קי. אני זוכרת שאני הייתי הולכת לחנות.
כן.
ומ. מביאה לה 3 קילו קמח לשבת.
הייתה מכינה.
הכל. גם עוגיות. גם חלות. הכל.
גם. אה.
זה הייתה המקצוע שלה. זה עבודה.
הייתה בשלנית טובה?
מאוד.
כן? מה. הייתה מכינה גם גפילטע פיש והכל?
גפילטע פיש גם הילדים שלה ידעו לעשות.
אז רגע. אבא היה חוזר. היה קידוש.
הכל.
בואי תספרי. הגד. הדלקת נרות.
היה קידוש. כולם יושבים על יד השולחן.
אמא מכינה את האוכל. ואחר.
מתפללים אומרים אמן. אמן.
הילדים אומרים אמן.
היו אורחים לשבת?
אצל. את לא תאמיני. את לא תאמיני.
לא היה שבת.
כן.
לא היה שבת שאבא לא היה מביא אורח מב.
אויירח מבית הכנסת?
כן.
כן. מ-המ.
אחר כך חוץ מזה היה אצלנו. אה.
ימים.
ישיבה בוחר.
ימים.
ישיבה בוחר.
מה שהיו קוראים ימים.
ימים.
שהיו באים לארוחת צוהריים.
כן. כן.
הישיבה בוחר בתורנות אצל המשפחות?
נכון. זה היה נהוג ככה.
מ-המ.
לא רק אצלנו.
אצל כל המשפחות.
אז נחזור לשבת. שישי שבת.
בסעודת ליל שבת היו. אה. זמירות? היו שרים?
נו כן. הכל כמו שצריך. כמו שצריך.
מ-המ. ובשבת.
אני זוכרת. אה. אני.
עכשיו אנחנו צוחקים. אבל אני זוכרת.
אימא הייתה אומרת: "בואי לאכול שלוש סעודס".
3?
3 סעודות.
סעודות. כן.
זה אמרו.
זה אשכנזית.
כן. [משובש] (יידיש).
כן. ובשבת גם היה הולך לבית. אתם.
הנשים גם היו הולכות לבית כנסת או רק הבנים? בשישי שבת?
בחגים אנחנו הולכים.
לחגים.
סבתא שלי הייתה כל הזמן הולכת.
גם בשבתות?
כן. כן. האמא לא. אני לא זוכרת.
אמא לא הלכה כל שבת רק לחגים כן.
כן. ובשבת הייתם. אה. מה.
מטיילים בטבע? בשבת.
מ. מ. אה. אמא הייתה עושה צ'ולנט.
צ'ולנט כן.
שמה בתנור.
אצלכם או במאפייה?
אהה. גם במאפייה. אה. אני זוכרת את זה.
אבל רוב הזמן היא הייתה בבית.
זה היה תנור מיוחד ל. ל. לאפות.
כן. כן.
צריך חלה. לחם היא הכל. הכל היא עשתה לבד.
הכל בעבודת יד.
הכל עבודת יד.
כן. בואי תתארי גם זלדה
קצת את החגים אצלכם. אולי נתחיל מפסח.
יש לך זיכרונות מפסח בבית?
כל. ההכנות. מה היה קורה בפסח אצלכם?
אני אגיד לך מה. קודם כל.
כל פסח אמא הייתה מוציאה הכל בחוץ
והיו צובעים את. לבן עושים.
מסיידים את הבית. כן?
מסיידים את הבית. זה אני זוכרת זה היה כל פסח.
אחר כך היו קונים ארגז.
לא. לא ש. עכשיו אני רואה החו.
הבת שלי קנתה. אה.
חבילה אחת. והספיק לכל ה. חג פסח. ארגז.
[משובש].
את יודעת ממש ארגז גדול.
ארגז של מצות.
כל מיני. כן מצות.
ועד הפסח לא נתנו לילדים אפילו לטעום חתיכת מצה.
מ-המ.
רק ב. בליל פסח.
כן.
ואחר. ואמא הייתה מכינה הרבה שמלץ.
כן. את השומן אווזים.
כן. שומן אווזים.
השמלץ.
בפסח הרבה.
מ-המ.
ו. מה עוד?. אה.
היו עושים יין לבד?
יין לבד הייתה עושה.
מה. מצימוקים?
חודש לפני. חודש מצימוקים.
מצימוקים.
כן. חודש לפני פסח כבר היה יין.
כן.
אחר כך היא עשתה עוד.
אה. מסלק הייתה. [משובש] (יידיש).
מה. אה. בורשט?
זה. לא. לא. ה. אה. מסלק הייתה עושה.
אה. [משובש] (יידיש) לא?
לא. לא. זה היה עם סוכר זה טעים מאוד.
אה. זה גם ממרח כזה?
כן. כן. זה. זה היה. כל.
אה. כל בלבוסטה הייתה עושה את זה.
זה לפני. אחר כך היא הייתה עושה מגזר.
הייתה עושה אימברלך. מגזר.
כן.
גם כן מתוק. את אכלת מתיש.
מה. מה שאנחנו קוראים צימעס?
אה. אימבר. אימבר.
אני לא מכירה.
זה. זה. זה אוכל ליטאי.
ליטאי?
כן.
מ-המ.
ומה עוד היא הייתה מכינה.
וכל הניקיונות והיו מחליפים. אה. כלים?
כלים זה. זה אין שאלה.
כן.
הכל מחדש.
כן.
זה היה אצלנו למטה מקום כזה.
מרתף?
היו מורידים את הכל למטה ולפסח היו מור.
מעלים.
מוציאים הכל לפסח.
מה שאני מספרת לך זה היה בכל בית יהודי.
יהודי. והייתם מ.
אני. אני אצלנו היה היה. אה. בית חדש.
כן.
את ה.
מרתף?
היה מעץ.
הרצפה?
הרצפה כן. לפעמים אני שוכחת איך להגיד.
אין בעיה.
אז זה הייתה רצפה מעץ אבל לחברה שלי.
הייתה לי חברה אחת שאבא שלה היה עגלון.
מ-המ.
והם היו איזה 7. 8 ילדים והיו מאוד עניים.
הם גרו בשכירות.
מ-המ.
על ידי. [משובש].
אז אצלהם לא היה את הרצפה. היה את ה.
טיט?
אהה. שטריי.
בטון?
לא. לא. לא.
כמו בוץ כזה?
לא. לא. רגע. אני אזכור.
לא מרצפות?
איך אומרים בעברית שטריי?
לא נורא. אולי אחר כך את תיזכרי.
כן. אז היו את זה אחר כך לפ.
זה לפני שבוע היו מנקים את ה.
הם היו מנקים את הבית ושם את ה.
את זה. במקום על הרצפה. אחר כך מוציאים הכל בחוץ.
מ-המ.
ככה עד כדי כך היו עניים מאוד.
כן.
אבל אצלנו היה. אני הייתי במשפחה מבוססת.
כן.
ולא ידעתי את זה.
כן. את זוכרת את. אה. ליל הסדר?
כן. ומה זה.
אני אגיד לך מה. שהסבא שלי. היה לי סבא.
אבא של אימא. של אימי.
הוא גר בריגה בלטביה והוא.
שהוא היה בא לפסח אלינו.
הוא היה דתי גם כן דתי. כולם דתיים.
אז עד שאנחנו היינו נרדמים כבר.
עד שהיו מגיעים לאוכל?
עד שמגיעים לאוכל זה היה.
עכשיו היו קוראים את ההגדה בלשון קו. לשון קודש?
כן. כן. היו. הילדים היו שואלים שאלות.
כן?
הכל היה פסח כמו ש.
כהלכתו. עם אפיקומן.
כן. בטח היו מ. מאפיקומן גונבים את מ.
את האפיקומן. מקבלים מתנה.
או-אה.
וזה הכל היה.
והייתם. אה. מקבלים בגדים חדשים לפסח?
מה?
הייתם מקבלים בגדים חדשים לפסח?
לפסח מוכרחים לכל אחד גם נעליים וגם.
אה. אה. בגד משהו.
כן. זלדה. את זוכרת גם את החגים האחרים?
את יכולה לספר איך היה ראש השנה?
יום כיפור?
כל החגים היו כמו ש.
לא. אבל תתארי מהזיכרונות שלך.
אצלי.
ראש השנה. מה את זוכרת? יום כיפור?
אה. יום כיפור היה לנו גויה אחת שהיא הייתה באה.
מדליקה את הנ. תנור.
תנור.
והייתה עוזרת מה שצריך.
והיתר אנחנו היינו הולכים לבית כנסת והילדים היו באים.
תראי זה לא היה כמו שעכשיו את
לא מוציאה ילד בלי. בלי מבוגר.
מ-המ.
ואז אנחנו היינו רצים לבד.
לבד. כן.
הכל. כן?
אז כל היום היו בבית הכנסת?
אז. כן אז ה. הורים היו נשארים עוד בבית כנסת להתפלל.
ואנחנו. אני זוכרת. אנחנו 4 ילדים. היינ.
היו באים לבית. אה. כל הזמן.
אנחנו היינו 3 ילדים.
מפני שאני ב-9 שנים יותר מבוגרת מאחותי.
אז אחר כך כל 4 היינו בבית והיינו מחכ.
מחכים להורים?
מחכים להורים ו.
מ-המ. אבא היה לובש. אה.
לבוש מיוחד בראש השנה וביום כיפור?
אבא היה בלבן. אני זוכרת מ.
בקיטל? מה. בקיטל?
אמא הייתה מביאה כרית על ידו והייתה מביאה.
אה. אה. מים. לרחוץ את ה. לשטוף את הידיים.
היה מנהג גם של הכפרות ב.
ב. תרנגול כפרות ביום כיפור?
כן. כן.
היה אצלכם?
כן כן. את הת. התרנגול ככה.
תרנגול. כן.
כן ונותנים כסף. זה היה נהוג.
היה נהוג? ובראש השנה היה נהוג גם. אה. תשליך?
אנחנו היינו הולכים לח. ל. לנהר.
כן.
והיו מוציאים את.
כיסים.
הכיסים והיו מ. מ. מתפללים שם.
תראי. אני ידעתי להתפלל. אני.
תכף נגיע לבית הספר.
אה. סוכות. הייתם בונים סוכה?
הייתה סוכה. בחצר?
הייתה סוכה. בכל חצר הייתה סוכה.
כן.
היו בונים סוכה.
ואתם הילדים.
והיו אוכלים ב. בסו. בסוכה.
מקשטים אותה גם? הילדים.
הייתם מקשטים את הסוכה?
כן. כן. עם. אה. מנייר משהו עושים את זה.
כן. קישוטים. יש לך זיכרון זלדה גם מחנוכה?
זה לא היה כמו שעכשיו את הולכת
לחנות וקונה כל מיני קישוטים.
עושים לבד.
גוזרים כל מיני.
ו. ומדביקים עם. עם קמח ומים. כן?
כן. ואני אגיד לך מה.
אצלנו למשל תפוזים זה אני זוכרת שאני הייתי חולה קטנה.
היה לי חום אז סבתא שלי אמרה: "אוי [משובש] (יידיש).
איך היא חולה שהיא אפילו תפוז לא אוכלת?"
כן.
זה. תפוז היו שואלים מי חולה אצלכם שאתם קונים תפוז.
שזה משהו מיוחד.
מאוד מיוחד.
מיוחד. כן. אה. זיכרונות גם מחנוכה?
מפורים יש לך?
כן.
איך היה חנוכה אצלכם?
חנוכה היו מדליקים נרות ו.
כמו חנוכה. את יודעת?
אמא הייתה עושה סופגניות ואנחנו היינו יושבים על יד.
תראי בבית. אה.
שלי היה נהוג תמיד שכל המשפחה. אה. יוש. יושבת.
יושבת יחד.
מסביב השולחן ו. אה. והייתה האווירה.
אני זוכרת את הילדות שלי מאוד ילדות טובה.
כן. ואת זוכרת את פורים. איך היה?
פורים היו. אה.
זה אני זוכרת שאימא הייתה עושה מ. מתנות.
אה. משלוח מנות?
משלוח מתנות.
ואני הייתי הולכת ו.
מחלקת.
מחלקת. בפסח. אני הייתי הולכת ל.
לגויים שהיו כ. היו כאלה גויים. מכירים טובים.
אז הייתי מביאה לא יין מד.
את יודעת מה זה מד?
מד זה דבש. לא?
כן זה. זה מדבש.
כן. כן.
זה עושים כאלה כמו יין.
אבל זה לא פה. אני. מאז לא שתיתי את זה.
כן.
אז אמא הייתה נותנת לי בב.
הייתם מכבדים את הגויים?
כן. ומכבדים את הגויים עם מצה.
מצה אצלנו היה גם מצה כזו פשוטה וגם מצה מ.
שמורה?
ביצים.
אה-הא. מביצים. אה. מצה.
לא שמורה. מביצים. מאוד טעים.
והגויים אהבו את זה?
הגויים אהבו?
כן. מאוד.
את המצות.
טוב. הם היו גויים כאלה שלא האמינו.
כן.
שזה. יש. אה. דם.
כן. כן.
גויים כאלה.
נאורים יותר. את אומרת?
לא. לא העלילה האנטישמית שיהודים. אה.
כן. כן.
מכינים מדם נוצרי את ה.
כן. כן. יש כל מיני. אי אפשר להגיד ש.
תיכף נדבר.
שכולם היו רעים.
כן. תכף נדבר על הגויים.
אז. אה. תיארת קצת את הווי החיים בבית.
אני רו. אם את יכולה לספר קצת על הקהילה.
את אומרת שהייתה. רוב ה. העיירה הייתה יהודית.
יהודית.
יש לך. את אולי במקרה יודעת
על כמה יהודים אנחנו מדברים? סדר גודל?
כמה יהודים היו?
את חושבת.
באוטנה היה 6.000 יהודים.
6.000 יהודים.
זה אני מפני שלמדתי.
כן.
אז אני זוכרת אולי היה יותר קצת.
והגויים שגרו מסביב עסקו בחקלאות?
היו כפריים? חקלאים?
רוב הגויים עשו חקלאות.
מה גידלו שמה?
היה להם. אה. הם היו מביאים בשוק למכור.
אה. היו באים.
כן. כן.
מה היו מגדלים שם באזור?
הכ. הכל מביאים. גם. אהה. את ה. מלפפון. גם גזר.
זה. את אומרת. ירקות.
גם סלק ועוד כל מיני.
אז בז.
אחר כך עופות היו מביאים.
מ-המ.
עופות.
כן.
אמא הייתה קונה עוף.
עופות כל יום חמישי היה אצלנו שוק.
כן.
פעם אחת בשבוע היא הייתה הולכת לשוק.
קונה עופות מביאה השוחט והוא שו. שוחט.
שוחט. אז באמת בואי נדבר רגע על הקהילה היהודית.
ודאי קהילה מאורגנת.
כן.
מאוד. קהילה אורתודוקסית עם כל בעלי התפקידים כמו ש.
זה היה הכל לפ. לפני המלחמה. אני מספרת לך.
כן. כן. שוחט ו. וגבאי וחזן.
הכל.
קודם כל. היה. מי עמד בראש הקהילה?
היה הרב. או היה.
רב. רב. רב.
את זוכרת מי זה היה?
מה ש. אני לא זוכרת את השם שלו.
כן. והיה גם איזה שהוא.
אבל הוא היה רב מאוד ידוע.
מ-המ.
בליטא הוא היה מאוד ידוע.
והיה.
והיה לו חנות והוא היה מוכר. אה.
את ה. מה הוא היה מוכר?
שאופים. אהה. לחמניות. שמים. מה שמים שם? ביצים ו.
קמח.
קמח ומה עוד?
שמרים.
שמרים.
מ-המ.
יוצא לי מהראש. זה.
כן. לא נורא.
והוא היה מ. מוכר שמרים.
אני זוכרת. אני הייתי הולכת לרב לקנות לאמא ש. שמרים.
והייתה גם איזשהו ועד לקהילה משהו?
כן בטח.
היו בחירות. היה פוליטיקה?
זה אני לא זוכרת.
היו משלמים מיסים לוועד?
היו משלמים ל.
לקהילה.
לקהילה.
כן.
זה אני יודעת שאבא היה משלם כסף לבית כנסת שם.
הבית כנסת של הקהילה.
הבית כנסת. היו כמה בתי כנסת את אומרת?
היו כמה בתי כנסת? כן?
בית כנסת?
כן. היו כמה או אחד?
את יודעת כמה שהיו?
אני חושבת 15.
15 בתי כנ.
היו ב. ב. באוטינה בכל. בכל.
בכל פינה? והבית כנסת שלכם.
מה היה מיוחד בו? איך קראו לו?
הבי. בית כנסת שאבא היה מתפלל?
כן.
זה היה בית כנסת ישן. ישן. ישן.
מעץ?
כן. ישן.
מ-המ.
והיו. אה. אנשים מכובדים מאוד הולכים לבית כנסת הזה.
מ-המ.
ואני הייתי. אה.
איזה עוד. איזה עוד מוסדות היו לקהילה?
את אמרת שהיה. אה.
אממ. היה בתי. הרבה בתי כנסת.
היה. בוודאי. היה מקווה. אה.
בטח. אמא. אני.
היה בית קברות יהודי?
אני הייתי הולכת עם אמא למקווה.
למקווה.
זה אני גם כן זוכרת.
והיה. היה בית קברות יהודי?
בית קברות יהודי.
היה בית יתומים או מושב זקנים?
בית יתומים היו יהודים.
כן. יהודי.
יהודי. בקובנה.
בקובנה.
באוטנה לא היה.
באוטנה לא היה. מה היה באוטנה?
היה איזשהם מוסדות נוספים?
לא. לא.
לקהילה?
לא. לא. באוטנה לא היו.
אה. ילדים עניים גרו עם ההורים.
הם היו.
אבל היו מוסדות צדקה?
גמ"ח וארגוני צדקה לקהילה?
כן. כן. זה היה.
מה? זה היה.
היו נותנים צדקות.
כן.
היו עוזרים. עוזרים לעניים.
מ-המ.
ואני זוכרת שאני הייתי ילדה כבר גדולה.
זה בת 10 או. או 12.
כן.
אז הייתי הול. גם כן הולכת ואוספת כסף.
זה אני. אני זוכרת.
את יודעת. אני סיפרתי את זה לנכד שלי.
מפני שידעו שאני ממשפחה לא ענייה.
אז היו מביאים שאני את זה לא לוקחת לעצמי.
אז אני הייתי הולכת ל.
בכל בית ואומרת. צריך לתת צדקה. צריך לתת צדקה.
הייתי אוספת את הכסף ונות.
ואימא הייתה נותנת ל.
היא ידעה מי שמה.
אני לשבת. היה לו כסף לקנות חלב.
מ-המ.
אז היא הייתה מביאה את הכסף. זה אני זוכר.
וגם ההורים היו פ.
חוץ מזה את סיפרת איך אמא עזרה בנדוניה לכלות עניות.
זה סבתא.
הסבתא. ואבא? אבא גם היה פעיל?
אבא שלך היה פעיל בקהילה?
היה לו איזה תפקיד בקהילה?
לא. לא. הוא היה רק מתפלל ונותן כסף. ועוזר ו.
שמחת תורה שהיה ותמיד היה בא אל.
היינו שותים שם וודקה.
מ-המ.
וודקה שותים. אני זוכרת הוא היה.
מה. עם דג מלוח בשעת הקידוש?
כן. כן.
כן. ו. אממ. חגיגות. היו חוגגים יחד?
נגיד חתונות?
כן.
בר מצוות או כל אחד לעצמו?
לא.
זה היה בבית כנסת?
היו הולכים לבית כנסת ואחרי בית כנסת היו עושים חתונה או.
או בר מצווה בבית.
הספקתם עוד לחגוג לאח שלך בר מצווה?
כן. ל.
איך זה היה?
לאחי היה. הוא הלך לבית כנסת אבל שאחי
היה בר מצווה הק. השני לא.
השני עוד לא הספקתם.
הגדול.
כן. הגדול.
כן. שהיה בר מצווה אז אנחנו כבר גרנו בבית יותר גדול.
יותר גדול. כן.
לא בית החדש.
אז אמא עשתה. הכינה מי עשתה חתונה?
ל. ל. לאח שלי. לאחי הקטן שהוא התחתן פה.
התחתן בווילנה. בווילנה.
כבר בווילנה אחרי המלחמה?
כן. אז היא עשתה לבד ל-100 אנשים.
אז לא היו אולמ.
אולמות.
אולמות לא היו.
אבל הוא היה. הוא עלה לתורה בבית כנסת?
כן. הוא עלה.
ואז הייתה מסיבה בבית.
לא. לא הוא היה עולה לתורה לבית כנסת ואימי היי.
נתנה שם כיבוד כ. לבית כנסת ואחר כך כולם היו באים.
הביתה.
אני לא יודעת איך נכנסו כולם.
אבל היו באים הביתה ואוכלים ושותים. אוכלים ושותים הרבה.
בת מצווה לא חגגו לבנות. או כן?
לא.
לא.
את יודעת. אני לא זוכרת.
רק לבנים. נכ.
אני הייתי בת 12 ולא היה.
רק לבנים. לבנים.
לבנים כן.
כן.
לבנים.
חתונות את זוכרת?
איך חגגו שמה?
כן.
היו כליזמרים?
היו כליזמרים.
כן.
והיו. אהה. החתונה הייתה בבית.
רק את החופה היו עושים בבית כנסת.
מ-המ.
ואחר כך. אה. כל השכנים היו עוזרים לאפות ול. והיו.
שמחה קהילתית.
כן. היה שמח מאוד.
כן.
שמח. אני הייתי בהרבה חתונות.
כן. עכשיו. ל. ל.
טוב. אני הייתי בת 18 שהתחילה המלחמה.
כן. תכף נגיע לזה. לקהילה יהודית.
אה. באוטנה היו מוסדות חינוך?
מוסדות חינוך?
כן. של הקהילה? היה בית ספר יהודי?
גן יהודי? היה חדר?
כן. כן.
בואי. בואי קצת תספרי על זה.
אני אגיד לך מה. חדר היה.
כן. גם לבנים? גם לבנות?
לא. ל. לבנים.
לבנים.
לבנים.
כן.
אה. פעם שאימי הייתה קטנה.
היה חדר.
היא. היא הלכה לחדר. היא סיפרה לי.
את סיפרת.
והיא ידעה לכתוב. וידעה.
כן. אבל אצלכם באוטנה.
אבל אצלנו אני לא זוכרת שבנות.
אבל היה בית ספר יהודי?
אה. עוד כמה. לא אחד.
והיה בית ספר יהודי אני למדתי בבית ספר. אה. עברי.
עברי?
כן.
מ-המ. היו בת. כמה בתי ספר לפי זרמים שונים?
כלומר את למדת בתרבות?
אני בתרבות למדתי.
בתרבות למדת.
כן.
והיו גם. אה. אהה. בית יעקב?
דברים כאלה גם היו?
יותר אורתודוקסים?
מה ההבדל היה בין בתי הספר היהודים?
אה. את יודעת?
אני לא זוכרת את זה אורתודוקס אני לא זוכרת.
רגע.
שכולם היו דתיים.
את הלכת לגן לפני בית ספר?
הוא לא היה כזה דבר?
לא. לא הי. היה.
אז ישר לבית ספר?
לא היה גן וגם הילדים שלי לא היו. הלכו לגן.
אוקיי. אז בואי תתארי את בית הספר העברי. איך זה היה?
העברי?
כן. בנים ובנות ביחד?
כן. בנים ובנות ביחד.
מורים?
מורים היו יהודים.
כן.
כולם יהודים.
ולומדים באיזה שפה?
עברית.
הכל בעברית?
תראי. תראי שאני הייתי בגי. בגימנסיה.
כבר לא מדברת על.
רגע. אבל בואי נתחיל קודם בית ספר יסודי.
יסודי.
כמה. כמה שנים? בית ספר יסודי היה?
4 שנים.
תרבות? זה היה תרבות?
תרבות 4 שנים.
מה למדו? לפי קוריקולום של הליטאים?
הכל למדו כמו שעכשיו בבית ספר.
אבל מה ש. לפי תוכנית הלימודים הליטאית?
לא. לא. לא. אה. כמו בישראל.
בישראל. מה למדתם?
עברית. תנ"ך?
תנ"ך. חומוש.
חומש.
חומש. אה. תנ"ך.
כן.
היה רופא. אהה. אהה.
וגם תרבות והיסטוריה יהודית?
הכל.
הכל.
הכל.
עכשיו גם לימודים חיוניים כמו מתמטיקה. גאוגרפיה.
הכל בעברית.
והכל בעברית?
הכל בעברית.
ב. בעברית אשכנזית?
ואני. אשכנזית.
אשכנזית. כן. כן.
ואני אגיד לך עוד משהו שאצלנו שאם את הולכת לבחו.
בחוץ ואת לא. אהה. רואה את ה. ה.
המורה. את עוד לא שמה לב שמורה הולך?
כן. ואת. אם מדברת יידיש. למחרת את מקבלת 2.
2 זה הכי הכי גרוע.
נמוך. הכי נמוך?
הכי נמוך.
הכי גבוה זה 5.
עד 5. כן.
זאת אומרת.
למה? מפני שאסור לדבר יידיש.
יידיש. הכל בעברית.
רק שיהיה עברית. עברית. עברית.
אז זלדה בעצם את גדלת על העברית.
אני גדלתי.
מגיל מאוד צעיר.
על עברית כל הזמן העברית.
אני ידעתי עברית יותר טוב מעכשיו.
עכשיו חסרות לי מילים.
ו.
אז ידעתי הכל מפני שאני.
וגם ההו. ההורים ידעו עברית טובה כזאת?
לא. ההורים בכלל לא ידעו עברית. הם רק.
רק לשון קודש.
רק להתפלל.
להתפלל. אבל אתם ממש דיברתם עברית
וגם הילדים ביניהם דיברו עברית?
כן. זה אני אומרת לך שאנחנו בינינו.
היינו רגילים לדבר יידיש.
כן.
אבל לא. שחס וחלילה שמורה שומע.
כן.
זה משהו.
ובית ספר היה חגגו גם בבית הספר את החגים?
ה. כל החגים.
גם. גם ט"ו בשבט נגיד?
ט"ו בשבט ואת יודעת מה?
אני זוכרת שאני למדתי בגימנסיה.
אז רגע. היית 4 שנים.
4 שנים בתי ספר.
ואחר כך. אחר כך גימנסיה?
אחר כך פרוגימנסיה.
אה. כמו חטיבה נגיד.
כן.
גם עברית?
הכל עברית.
הכל בעברית.
כן. אחר כך. אה. גימנסיה לא הייתה אצלנו.
כמה שנים היה הפרוגימנסיה?
גם כן 4 שנים.
4 שנים. זאת אומרת 8 שנים של.
כן.
באוטנה.
כן.
וזה היה פרטי היה צריך לשלם נכון?
מה?
ל. ללכת לבית ספר העברי. זה היה בית ספר פרטי.
היו צריכים לשלם.
כן. היה צריך לשלם.
והיו גם.
כן.
אנ. ילדים עניים. ששי. היו מלגות?
אז אני רוצה לספר לך את זה שאצלנו נסגרה את הפרוגימנסיה.
כן.
מפני ש. אהה.
לא היה איך להחזיק את הלימודים.
לא היה מספיק כסף?
כן. אז. אה. נסגרה אז. אהה.
בכל הפרוגימנסיה שאנחנו למדנו.
אז אנחנו עברנו ללמוד בעיר אוקמרגה.
מ-המ.
את שמעת? [משובש] אם שמעת את זה.
60 קילומטר מאוטנ. מאוטנה.
ומה הייתם נוסעים? גרים שם?
או. אז. אז אימא נסעה איתי.
שכרה לי דבי. דירה וזה את מבינה?
את זה אני רוצה לספר לך שכל הגימנסיה.
פרוגימנסיה אנחנו נסענו אולי 10 ילדים.
מ-המ. וגרת שמה?
מפני שזה עלה כסף הרבה.
כן. וגם שמה?
גם שם היה צריך היה לשלם.
כן.
גימנסיה.
כן.
ושם שכר דירה.
ואצל מי גרת שם?
ולאכול.
ואצל מי גרת שמה?
אצל יהודים מס. אה.
אה-הא. ו. והיית מגיעה הביתה בסופי שבוע או רק בחגים?
לא רק ל. לחגים מפני ש.
ככה זה היה 4 שנים?
כ. כן. 4 שנים.
היה קשה לך שאת לא בבית?
מאוד קשה היה מאוד קשה היה.
והיית מגיעה רק.
מפני שהייתי בגיל 13 שנסעתי ללמוד.
אבל. אבל.
זה לא כמו עכשיו 13.
כן. כן.
אני הייתי ממש.
ילדה.
ילדה קטנה.
כן. אבל מה שאת אומרת אם אני מבינה שהיה דגש אצלכם בבית.
שמו דגש מאוד חזק על החינוך.
חינוך. כן.
על השכלה.
כן. ההורים שלי לא היו. לא ידעו. מעט מאוד ידעו.
כן.
הם הם לא למדו. גם אבא לא למד וגם אמ.
אבל שמו דגש לילדים.
אבל הם רצו שהילדים ילמדו.
ילמדו.
גם אחותי הייתה מורה לגרמנית ואני.
ואני. טוב אצלי המלחמה הפריעה לי.
כן. תכף נגיע לזה.
אז אחרי הפרוגימנסיה הלכת לגימנסיה איפה?
גימנ. גימנסיה עברית באוקמרגה.
מ-המ.
נסעתי 60 קילומטר שם אני למדתי ב. בגימנסיה.
כן.
והכל היה בעברית.
ו. ו.
היה הכל בעברית.
רק מורה אחת הייתה ליטואנית.
כן.
היא הייתה מלמדת ליטואנית. ככה י. ידעתי טוב ליטואנית.
ליטא.
ליטא.
ליטאית. הייתם חייבים לדבר ליטאית.
ליטאית.
כן. אהבת את הלימודים?
אני מאוד.
כן?
אני מאוד אהבתי ואני מאוד רציתי ללמוד.
אני הייתי כזו.
תלמידה טובה?
כן. כן.
היו ציונים? מבחנים?
בטח. צי. ציונים. מבחנים הכל היה.
ומה היה לך איזושהי נטייה לאיזשהו מקצוע?
היה משהו במיוחד שמשך אותך?
לא. עוד. עדיין לא.
עוד לא ידעת.
חשבתי על זה. לא חשבתי.
עכשיו. זלדה מחוץ ל. ל. לימודים?
אה. קודם כל היו. הייתה פעילות.
היום הילדים הולכים לחוגים.
היה אצלכם תחביבים?
דברים אחרים שעסקתם אחרי בית ספר או לא היה זמן?
לא. לא היה.
נגיד ספורט היה בבית ספר?
כן. ספורט היו עושים היה. אה.
היה. אה. שם שעה ב. בבוקר.
כן.
היו עושים ספורט.
התעמלות. הייתם.
אבל חו. אה. חוגים.
הייתם הולכים להחליק על הקרח נגיד?
לא. לא אצלנו.
דברים כאלה?
הרי אני. אנחנו החלקנו על הקרח אבל פרטי הכל.
כן. אני שואלת גם פרטי.
כן. כן. כן.
מה הייתם עושים?
הלכנו. כן. הלכנו.
מה הייתם עושים אחרי בית ספר?
מישהו ניגן על כלי נגינה אצלכם? למדו לנגן?
אחרי הבית היה. אחרי הבית ספר?
כן.
רוב הזמן צריך היה לעשות שיעורים.
היו נותנים הרבה שיעורים.
כן. ופעילויות אחרות היו?
אה?
פעילויות אחרות היו כמו מוז. דברים אחרים היו?
לא. היו הולכים לאכול צוהריים אחרי הבית ספר.
כן.
במסעדה מיוחדת הייתה באוקמרגה. איפה שאני למדתי.
זה בגימנסיה.
הייתה אישה אחת.
שבישלה.
יהודייה. היא בישלה לכל.
לרק. רק ילדים שלומדים מהגימנסיה.
כן.
וגם המורים מהגימנסיה הזו.
מפני ששם היו הרבה מחוץ ל. לעיר.
מ-המ.
אז אנחנו היינו הולכים לאכול.
קצת הולכים לטייל כמו ילדים מדברים והכל ואחר כך לשיעורים.
לשיעורים. הכל היה סביב זה. סביב הלימודים.
צריך היה הרבה ללמוד מפני ש.
כן.
אמא שלמה הרבה כסף להם.
ולא היה איזה שהם תחביבים נגיד.
רקמה או ריקודים או מוזיקה?
תראי. מוזיקה זה רק עשירים היו יכולים ללמוד.
אה. ללמוד נגינה.
החברה הייתה שלי שירה ואצלהם היה פיאנינה.
פסנתר?
פסנתר. והיא. היא לימדה מוזיקה
והיא נסעה לפלאנגה שמעת כזה [משובש] . זה זה
איזה 300 קילומטר מוויל. מ [משובש].כן.
שם רק אני למשל לא ראיתי ים עד שבאתי ל.
לישראל.
לישראל לא ראיתי ים.
כן.
אבל היא הייתה נוסעת.
כן.
עם העוזרת לא עם האמא. האמא הייתה צריכה.
עם האומנת. כן?
כן. היא. האמא צריכה הייתה לעבוד בחנות.
כן. כן.
הם היו עשירים מאוד.
עכשיו באוטנה עצמה. אה. היו חיי תרבות?
היה תיאטרון. היה. היה קולנוע?
כן.
היה קונצרט?
תראי. קולנוע.
כן.
היה מאוד יקר.
מ-המ.
ואני עד המלחמה אולי ראיתי פעמיים הייתי בקולנוע.
למה היית בקולנוע? את זוכרת?
כן. אני זוכרת את הסרט רוסי אני זוכרת.
אה. סרטים רוסיים?
אז. אז ככה שאין מה ל. להיזכר.
תיאטרון היה?
אבל תיאטרון היו הרבה.
מה? יידיש?
היו. הי. כן.
היו באים מיידיש.
ביידיש? תיאטרון יידיש?
ובעברית אפילו היו באים.
מה?
היו באים מישראל. כל מיני.
מארץ ישראל?
כן. כן.
לפני המלחמה?
כן. לפני המלחמה.
מי. מי הגיע?
את זה אני לא זוכרת מי היה. אבל אני זוכרת שהיו. באו.
גם.
שחקנים ו.
גם הבימה?
שהייתי ב. ב. אוקמרגה בגימנסיה אני זוכרת כמה.
וגם הגיע למשל תיאטרון הבימה ממוסקבה?
את זה אני לא זוכרת. את יודעת זה כל כך.
ההורים היו הולכים?
היו הולכים לאירועים תרבותיים?
לא.
לא כל כך.
מעט מאוד.
מוזיקה. קונצרטים?
הם. הם היו נפגשים הרבה עם חברים.
כן. מ-המ.
שותים אוכלים כל ה. הזה היה תענו.
חיים חברתיים.
היה תענוג. זה התענוג היה של לדבר על הילדים וזה.
בבית היו עיתונים?
היו קוראים עיתון?
כן. כן. אני. אני. אני הרבה. אני אהבתי לקרוא.
איזה עיתון? ביידיש? או.
ביידיש.
או ליטאית?
ביידיש.
ביידיש.
ואמא הייתה קונה עיתון. אני זוכרת.
והיא הייתה קוראת.
איך קראו לעיתון?
עוד. עוד זה אני כבר לא זוכרת.
עכשיו היו.
אני זוכרת כל כך הרבה שנים.
היו גם. אה. ספרים?
היו קוראים. הרי וילנה.
הייתה אצלנו ספרייה.
הייתה ספרייה.
כן. כן.
והרי וילנה הייתה מרכז יהודי של השכלה.
כן. כן. כן.
הגאון מווילנה. היו בתי דפוס. אה.
כן.
ספרים שיצאו בווילנה.
אוטנה הייתה עיר קטנה.
קטנה. אבל היה מגיע אליכם?
היו בבית אצלכם ספרים גם היו קוראים?
כן. הייתה ספרייה ביידיש.
ביידיש. מה היו קוראים? שלום עליכם?
שלום עליכם. [משובש] אני זוכרת ש.
אה. ראיתי בתיאטרון.
והיו גם קוראים ספרות יפה.
נגיד ספרות רוסית או גרמנית.
דברים כאלה גם היו קוראים?
לא. לא.
זה לא. רדיו היה אצלכם?
רדיו? אני אגיד לך שרדיו אצלנו.
אצלנו בבית היה אח. הראש. הרדיו.
הראשון?
הראשונה מכל. מכל העיר.
כן.
והסבתא שלי הייתה תמיד אומרת.
אנחנו היינו. תראי.
לא ידענו מה לענות לה מפני שבעצמנו לא הבנו את זה.
לא. אבל אנחנו ידענו ששם אין בן אדם.
היא חשבה איך נכנס הבן אדם ב. קופסה כזאת קטנה?
כן. בתוך ה.
זה הכל מהילדות.
גם גרמופון היה או זה לא?
לא.
גרמופון לא היה.
גרמופון? מ.
שהיו שומעים תקליטים?
כן. כן.
היה את זה?
זה היה בכל בית נדמה אני חושבת. אהבו את זה.
אצלכם היה?
כן. כן. כן. היה אצלנו והיינו שומעים כל מיני.
מה? החזנות? מה היו שומעים?
מוזיקה. מוזיקה.
מוזיקה קלאסית?
מוזיקה. לא זוכרת כבר איזה.
כן. היו נוסעים אצלכם ל?
היה מושג כזה של נופש?
חופש. הייתם נוסעים. את יודעת.
אנשים יוצאים לחופשה. נוסעים לדאצ'ה.
נוסעים לכפר. נוסעים למרחצאות.
אצלכם היה כזה דבר?
כן. אז אני אומרת לך שהעשירים היו נוסעים לים.
אתם?
אבל אנחנו היינו נוסעים. נוסעים ב. לא רחוק מאוטנה.
כן.
אני זוכרת יש לבן דוד היה של אבא שלי.
מ-המ.
והוא גר בעיירה שהרבה הרבה עצים. אהה.
היו וגם היה שם מקום שהיו באים באמת לנוח.
לנוח.
אז היה. היינו נוסעים אליהם.
כן.
והולכים ליער.
מ-המ. לטייל ביער.
זה היה.
מה. וקוטפים ביער כל מיני.
כן.
פירות יער.
כן. פירות יער.
פטריות.
פטריות כן.
דברים כאלה. כן. עכשיו אני רוצה לשאול על הליטאים.
את גדלת ב. ב. בעיירה שאמרת שהיא הייתה מאוד יהודית.
רוב היהודים. רוב התושבים בתוך העיירה היו יהודים.
ודאי מה. עסקו במסחר?
בעלי מלאכה?
יהודים רובם בעיירה שלכם עסקו ברובם במסחר?
כן. במסחר הכל היה יהודי.
ואת אמרת שמסביב היו יותר הליטאים
הכפריים שהיו באים לש. לשוק.
נכון. נכון.
ו. ואת הולכת גם לבית ספר עברי?
אה. אני אגיד לך שב. ב.
בעיר שלנו באוטנה הבנק היה.
יהודי.
יהודי. הבי. הבי. בתי ספר היו יהודים.
יהודים.
בית כנסת הם היו יהודים.
יהודים.
ככה שהיהודים.
אבל המגע עם הגויים.
עם הליטאים חוץ מהיום שוק שכנים לא היו לכם ליטאים?
לא לא.
ולבית ספר את הולכת בית ספר עברי.
החברים שלך. החברות שלך רק יהודים?
רק יהודים.
היה לך מגע בכלל עם הליטאים? היה לכם מגע?
אה. אה. ל. למשל לי לא היה מגע.
בכלל.
בשל הייתי צעירה. לא.
צעירה. כן. אבל ההורים?
אבל ההורים היו מגעים.
היו חברים?
הם שח. אבא שלי למשל היה מביא מ. נוסע לק.
אז היו לו גם קליינטים. אה. גויים?
כן.
ואיך היו היחסים לפני המלחמה?
תראי אני לא יכולה להגיד שרע.
אני. אני. אני חושבת שהיו.
יחסים טובים?
כן. יחסים טובים מאוד עם הליטאים.
לא. את כילדה לפני המלחמה לא חווית. אה. אנטישמיות?
לא.
לא זכור לך איזה מקרים?
לא. לא. אני.
שמות גנאי?
לא. את יודעת?
אני אומרת לך שלא.
עד המלחמה אני לא ידעתי מה זה סנטי.
מה זה אנטישמיות.
כן. לא פחדתי מ. אני.
אני ישנתי בקומה ראשונה. את יודעת.
כן.
בית קומה ראשונה.
והדל. והחלון היה גדול כזה.
מ-המ.
לא קטן אבל באמת גדול.
והחלון היה פתוח.
לא פחדת?
לא פחדתי.
אוקיי.
Childhood; attends in a Hebrew school, Utena; attends the Hebrew gymnasium, Ukmerge; Life under the Soviet regime, 1940; escapes with her family one day before the German occupation, 1941; escape via Rokiskis, Lithuania, and Daugavpils, Latvia; work on a kolkhoz; drafting of her father to the Red Army and his release; move to Novosibirsk; drafting of her brother to the Red Army and his falling in battle at the front, 1943; work in an airplane factory; End of the war and her return with her family to Vilna, Lithuania, 1945; rebuilding life after the war; aliya to Israel, 1972.
item Id
9918103
First Name
Zelda
Last Name
Rozenberg
Maiden Name
Komraz
Date of Birth
1923
Place of Birth
Utena, Lithuania
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
28/05/2012
Date of Creation - latest
28/05/2012
Name of Submitter
Zelda (Komraz) Rosenberg
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance