Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Moshe Hofshteter, born in Rzeszow, Poland in 1925, regarding his experiences in Rzeszow, in the Lwow Ghetto and while using a false identity

Testimony
null
null
null
התאריך היום ג' בסיוון תשע"ב.
24 למאי שנת 2012.
רייון נערך עם מר הופשטטר משה.
מהעיר ז'שוב. מחוז גליציה.
פולין. ליד 1925.
מר הופשטטר יספר לנו על משפחתו.
קורותיו בזמן המלחמה. עלייה לארץ ב-1946.
מראיינת לאה פירסט מיד ושם. ירושלים.
שלום לך. מר משה הופשטטר.
שלום לך.
אנחנו נתחיל את הרייון.
את חלקו הראשון של הרייון.
בסיפורך על המשפחה. על ההורים.
על הבית. עליך ילד. בבקשה.
כפי שציינת. אני ליד ז'שוב.
האמת היא שזה לא בדיוק ז'שוב.
מפני שאימי הייתה במקור מפשמישל.
ומסוג השידוכים האלה ה.
אבי היה מז'שוב.
היא הייתה מפשמישל.
מוצאים כלה מבית טוב וחתן מבית טוב.
אז. אה. ללידה אימי ל.
נסעה לפשמישל בשביל ללדת אצל אמא שלה. זאת אומרת.
למעשה. אה.
חוקית נולדתי בפשמישל.
אבל. אה. כל ימי חיי גר. חייתי בז'שוב.
בכל אופן. אה.
בז'שוב גרנו עד.
אה. עד 39'. עד פרוץ המלחמה.
אה. אנחנו היינו משפחה קטנה. אה. אבי.
אימי. אבי אברהם ואימי הלה ו. ואני.
במה התפ. ממה התפרנס הא. האב?
בבקשה?
במה עסק האב? מה היה עיסוקו של האב?
אבי היה לו מחסן.
אה. סיטונאי של. של.
אה. תבואות. סוכר.
אה. דברים כאלה.
מחסן. מחסן גדול.
דווקא אהבתי לבוא לשמה.
שזה היה כיף להסתובב שם ב.
בין ה. בין השקים האלה.
זה ככה ערימות. ערימות.
ו. איך.
איך בודקים מה יש בשק?
יש מין מכשיר כזה. כמו. כמו.
עם חוד כזה. עם צינור בתוך החוד.
תוקעים את זה בשק.
ואז הסוכר נשפך מה. דרך ה.
דרך הצינור הזה. אז בתור ילד זה היה כיף נורא לבוא לשם.
ככה לד שקורים ומוציאים סוכר מה.
מה. המחסן היה.
במחסן איזה סחורות היו במחסן? סוכר?
אז כן. סוכר. אורז. אה.
גריסים. כל ה. כל אותם הדברים.
מה עוד היה שמה? קמח. כמובן.
אה. טוב. קמח לא היה חוכמה לדקור.
אבל. אה. מה עוד היה?
זה בערך הדברים האלה.
אה. בטח כל מיני קטניות. מה שבא בשקים.
השעועית. ו. מחסן גדול.
אנחנו גרנו ב. בבית.
אה. למעשה בבית הראשון אני לא כל כך זוכר אותו.
אבל הבית השני שגרנו.
דירה שגרנו. זה היה בית של.
אה. אה.
3 קומות. בית יחסית די גדול.
ה. במקורו למעשה היה בית פרטי.
זה אומר פעם. פעם איזושהי.
כעין אחוזה כזו. אה.
ולמטה עוד הייתה חצר גדולה.
ואורוות. לשעבר.
כמובן שאף אחד לא השתמש בהם.
והיה גם גן גדול.
והגן זה היה כיף נורא.
מפני שבבית הזה גרנו.
אה. 1. 2.
3. שלו.
4. 4 ילדים.
מי גר בבית?
אז זהו. חוץ ממני גרה הנכדה של הבית. כולם יהודים.
ו. אה.
היה עוד בן של שכנים.
שהוא היה יותר קטן בשנתיים.
היא הייתה קטנה ממני בשנה.
והיה לנו עוד. אה.
אה. הוא היה. הוא היה.
לודוויג היה שנה יותר גדול ממני.
ולא הלך לבית ספר שלנו.
הוא הלך לבית ספר ציבורי.
היה בן של שופט.
אבא שלו היה שופט.
בכל אופן. האבא שלו
שהוא שולח אותו לבית ספר ציבורי.
אז הוא הלך לבית ספר ציבורי.
ואנחנו בבוקר שלושתנו צעדנו ל.
לבית ספר שלנו. הבית ספר העברי.
הוא היה יותר לכיוון.
לכיוון תחנת הרכבת וה.
אנחנו גרנו באזור אחר של העיר.
זאת אומרת לנו הליכה.
זה היה הרבה ללכת.
נחזור למשפחה. תספר לי על האמא.
שמה. שם האם?
זה כנראה חיה.
אני לא יודע. אני אף פעם לא נתקלתי בזה.
אבל. אה. בשבילי היא תמיד הייתה הלה.
האמא עבדה?
בבקשה?
האמא עבדה?
לא. היא הייתה עקרת בית.
זה לא היה מקובל אז ב.
היית בן יחיד?
הייתי בן יחיד. מאז ומתמיד.
תספר לי על הבית. זה היה בית דתי?
היה בית. אה.
אה. לא דתי.
אבל בוא נגיד.
אימי שמרה על כשרות ב.
בצורה מאוד קפדנית.
אה. ה. לקראת פסח היו מוציאים מהבוי המדיק. אה.
2 סלים עם.
עם כל הכלים האלה של. של פסח.
וזה בדיוק בשבילי כ.
ילד. זה היה כיף.
את הספל הזה שאני אוהב בפסח. הנה מורידים אותו.
אה. אבי הלך לבית כנסת.
למעשה אני חושב שאימי הייתה יותר.
אה. יותר.
אה. אני לא אגיד אדוקה.
אבל ככה יותר.
אה. יותר בעניין הזה מאבי.
אבל הוא הלך לבית כנסת כל שבת.
וכמובן שאני נאלצתי גם כן ללכת.
אה. אני לא כל כך אהבתי את הדבר הזה.
מאז ומתמיד לא אהבתי.
ו. ב. בחגים.
בחגים הגדולים. בטח.
אה. גם אימי באה לבית הכנסת.
ובבית הכנסת היו עוד כמה חברים שלי.
ככה שכולנו היינו באותה דעה בנושא ורק
חיפשנו איך ל. להתחמק מהדבר.
זה לא תמיד הלך אבל. אה.
הייתה מין טרדה כזאת שצריך לחיות איתה.
הח. החיים שלי שמה היו נהדרים.
אני. היה לי.
אה. כל מה ש.
מה שיכולתי לרצות רק. אה.
לשחק ו. וספורט ו. ושחייה.
איזה משחקים שיחקת?
בבקשה?
איזה משחקים היו לך?
אה. כדורגל.
וטניס. ו.
והלכנו לשחות. אנחנו גרנו קרוב מאוד ל.
לנהר. נהר יפיפה היה.
אגב. אה. הייתי עכשיו ב.
ב. בז'שוב.
והלכתי עם רותי להראות לה את הנהר שלי.
שאותו כל כך אהבתי.
פתאום אני רואה. אין נפש חיה.
אף אחד לא במים.
אף אחד לא שט.
לא. לא יכולתי להתאפק. בסוף אני.
ושוכבים שמה על הדשא.
על שפת הנהר. אבל אף אחד.
שאלתי: "מה קורה פה?"
‮"מה. ‭it's polluted"‬.‬
איך הם הרסו כזה נהר יפיפה?
זה ממש ה. הלב כואב.
אמרתי להם: "מה אתם עשיתם?
מה אתם עשיתם?"
ואמרים: "נכון. נכון.
אנחנו מכים על חטא. אבל זה כבר אבוד".
איזה שפה דיברו בבית?
בבית דיברו פולנית. אה.
פה ושם. כשרצו שאני לא אבין. דיברו ביניהם יידיש.
האמת היא שאני חושב שזה מזל גדול שלי. בבוא העת.
שלא שמעתי יידיש ולא למדתי יידיש.
ולא ידעתי ליידיש.
מפני שבשלב יותר.
יותר מאוחר הרי היה.
אנחנו.
היה לי עניין עם גרמנים.
ואז מוטב היה באמת שהגרמנית שלי הייתה כמו של פולני.
ככה דה דה בום בום בום. אה.
לא. לא כזה נשפך כמו אחד שיודע יידיש.
מפני שמרגישים את היידיש. זה.
זה אי אפשר למחוק את זה מה.
מהגרמנית של אדם שמדבר יידיש.
בבית דיברו על ציונות?
דיברו על אפשרויות עלייה לארץ ישראל?
כן. כן. בהחלט. אבי היה היושב ראש האגודה הציונית ב.
בז'שוב. והוא גם היה בארץ ו.
ורכש כמה דברים פה.
והשקיע כמה דברים פה.
למעשה הוא השאיר פה כסף.
ובזכות הכסף הזה גם אחר כך.
אה. יכולנו ל.
או יכלו לעזור ל. לכמה סרטיפיקטים ו.
היה צריך 1000.
1000 שטרלינג בשביל לקבל סרטיפיקט להיכנס ארצה.
מחוץ לקווטה.
את יודעת. הרי הייתה קווטה.
ו. מחוץ לקווטה.
אם היה לך 1000 שטרלינג אתה מקבל.
זה אתה קפיטליסט אצל הבריטים.
וזה בסדר. אז נותנים להיכנס.
אז בכסף הזה של אבי נעזרו.
נעזרו.
כמה. כמה.
השאלה היא אם המשפחה.
אתה חושב שהתכוונה. חשבו לעלות?
כן. ווד. בטוח. מאוד. הבע.
ואיך אתה. ילד. קיבלת את זה?
הבעיה. הבעיה. בבקשה?
איך אתה. ילד. קיבלת את זה.
הם רוצים לעלות. לעזוב את ב. ז'שוב?
אני בהחלט. אן.
אני גם הייתי חבר בהנוער הציוני. ו.
ועשינו גם את כל התחרויות בנוער הציוני. ו.
לא. לא. ה.
האווירה הייתה מאוד ציונית.
הייתה הבעיה אחרת. שכשכבר סוף סוף. זה תמיד נדחה.
את יודעת איך זה הולך עם הדברים האלה. דוחים.
אז בשנה הבאה. אז השנה. זה.
יש בעיות כאלה.
בעיות כאלה. תמיד יש איזה בעיות.
בסוף כשבר סוכם סופית.
סוכם סופית שבפסח 39' אנחנו נוסעים.
ואז השותף של ה. ל.
לאבי היה שותף ב.
מחסנים האלה. קיבל התקף לב.
ואז דובר. אז אי אפשר.
"אי אפשר לעזוב אותו ככה בזה.
אז נדחה את זה לכמה חודשים.
נדחה את זה לחגים".
סוכם שניסע בחגים.
טוב. בחגים זה כבר היה מאוחר מדי.
אז המלחמה תפסה אותנו.
אה. אתה. אה.
תבואה בשקים.
כן.
היה קשר בין ההורים והמשפחה והחברה הלא יהודית מסביב?
היה ק. ואיך היה הקשר?
אני מתאר לי שהיה לו.
אני לא. בטוח.
זה מפני הרי לא רק יהודים קנו. להפך זה.
אתה לא זוכר?
לא. לא. הביתה לא.
ה. הביתה היה.
הוא מופיע מדי פעם לפעם ה.
ה. הסבל מהמחסן.
כשאבי שלח משהו.
איזה שק של זה או שק של זה.
אז הוא היה מביא את זה הביתה.
בשקים. לא. לא הביאו את זה ב. בקילוגרמים.
ואז אימי הייתה נותנת לו ככה לשתות כוסית.
אתה יודע מה זה כוסית?
זה 95%.
הוא היה לוקח את זה ככה.
אני תמיד אהבתי לראות איך הוא.
איך הוא שותה את הדבר הזה.
ב. אה. כילד.
הסביבה הלא יהודית הציקה לכם.
היה לכם קשר? חוית אנטישמיות?
כן. אין ספק. אני בטוח. תמיד.
תספר לנו על כך.
תראי. זה. אנטישמיות. אה. ו.
והצקות זה היה דבר.
לחם חוקנו. זה תמיד היה.
במה זה התבטא? תס. ת. ת. תספר לנו.
זה התבטא בזה שלפעמים רדפו אותך.
לפעמים בדיקה לתת לך מכות.
אה. כל מיני הזדמנויות.
אה. אה. אצל.
אצל ה. הפולנים זה היה מאז ומתמיד. מאז ומתמיד.
זאת אומרת זה לא. אף פעם לא.
לא הרגשת את עצמך כמו בתל אביב.
זה לא. [משובש] (שפה זרה).
זה לא. לעולם לא.
לעולם לא. ו.
אה. זו הייתה שונה.
לרוב זה לא היה מי יודע כמה חריף.
אבל פה ושם זה יכול להיות מאוד לא זה.
אגב. בז'שוב.
אף פעם לא נתקלנו שם ב. במין.
אה. אה. אנטישמיות חריפה כזו.
ב. אה.
ארב. ב-45'.
אני כבר קופץ. אה.
זהו.
זה קדימה.
את זה הייתי רוצה שנשאיר כשנגיע לשם. ברשותך. אם אפשר.
אה. אוקיי. זה פשוט אפרופו. אפרופו.
אה. הדוד שלי.
אנחנו ברחנו. אני שברחנו כולנו.
זה נשמע. נשמע שנגיע.
אה. אז ב. נגיע לזה.
בסדר גמור. אתה חושב
בהערת אגב שהיית חבר בתנועת נוער ציוני.
תספר לי על הפעילות שלך בתנועת הנוער.
איזה פעילות הייתה שם?
תראי. אה. ב.
בגיל הזה של 12. 13.
מקסימום 14. 14 אפילו לא.
14 כבר הייתה מלחמה.
אה. מה הייתה הפעילות?
ספורט. היינו משחקים מחניים ומשחקים בזה.
אה. שרים שירים. אני יודע. כל ה.
איזה שירים שרתם?
סטייל זה. השירים של אז.
השירים הציונים של אז.
אתה זוכר אישיו שיר?
אה. לא.
אני כבר לא כל כך זוכר.
אם תזכירי לי. אז אולי אני אזכור. אבל ככה לא.
באיזה שפה שרתם את השירים?
בפולנית. אה.
בעברית. לא. סליחה. שירים ב.
עבריים בעברית. הרי אנחנו היינו תלמידי בית ספר עברי.
דיברתם.
ה. הבית ספר שלנו היה בית ספר עברי.
אבל השפת הלימוד הייתה פולנית.
העברית היו שפות.
אה. כ. כשפה נוספת.
זאת אומרת. למדנו שפה ולמדנו תנ"ך ולמדנו.
מה עוד למדנו? אה. זה בערך.
אבל אבי. אבי ש. זה לא מספיק.
אז הוא לקח לי גם מורה פעמיים בשבוע.
היה בא לשעה ו. לימד אותי גמרא.
אה. ו. גם גמרא וגם.
גם נדמה לי גם משהו בתנ"ך עוד. אה.
בית הספר לא היו לימודי יהדות בבית הספר העברי?
בבקשה?
בבית הספר העברי לא התקיימו לימודי יהדות?
נו כן. זה. זה היה הבית ספר. ודאי. ודאי.
ב. בבית ספר פולני זה לא היה.
זה רק ב. בשלנו.
זה היה למעשה בית ספר שהתחיל מ.
מגנון. מהגן.
ולאט לאט נוספו כיתות.
בסוף כש. כשאני כבר הגעתי ל. ל.
לגימנסיה כבר גמרו את ה.
את הליצאום. זאת אומרת זה עד.
עד לבגרות כבר היה.
בית ספר היה בית ספר עברי.
יהודים למדו. בית הספר היה מעורב בנים בנות?
היו מורות ומורים. כן.
ותלמידים ותלמידות?
תלמידים ותלמידות. כן.
מעורב. ודאי. ודאי.
זה גם בגנון היה מעורב.
כל ה. אף. אף אחד לא העלה על
דעתו דבר כזה. לעשות את זה אחרת.
וב. בתנועת הנוער. מי היו המדריכים?
היו מדריכים מקומיים או שהגיעו מארץ ישראל?
אה. לא. אני חושב שהכול מקומיים.
אני לא זכור לי.
לא זכור לי מ. מארץ ישראל. לא זכור לי.
אתה הזכרת את. אה. גיל 13.
אתה זוכר את בית ה. את ה. בר מצווה?
כן. בטח. בטח. בטח.
אתה יכול לספר לנו. לשתף אותנו?
אה. אני.
אני לא כל כך זוכר את ה.
את הפרטים. אבל ב. בכללי.
אני זוכר שהוריי מאוד.
אה. אה. התכוננו לסיפור הזה.
אפילו הזמינו איזה אדם חשוב מקרקוב בא. ש. ש.
אני הייתי אמור להעריך את זה שהאדם החשוב הזה הסכים לבוא ל
. לבר מצווה שלי.
היה משהו. אני יודע.
אפילו נדמה לי שהוא חבר.
חבר הסיים הפולני. משהו כזה.
אה. ו. טוב.
עליתי לתורה ו. ו.
ושרתי מה ששרתי ו.
וזרקו עליי סוכריות. כל אותם הדברים הרגילים.
מה שכן. קיבלתי אופניים.
זה לא היה כמו פה מ.
מגיל 5 כבר יש לכל אחד אופניים.
חיכיתי עד. עד בר מצווה עד שקיבלתי אופניים ו.
מכל התיאור ת.
תשתף אותנו. איזה ילד היית?
מה היית. בתור ילד. במשפחה.
בן יחיד. חשבת על מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול? מה רצית?
לא. לא. חשבתי מה אני עושה בשבוע הבא.
לא. זה. מי.
מי חשב על דבר כזה?
אמרתי לך. אני מאוד נהניתי מהחיים שהיו לי ומהכיף שהיה לי.
ה. עם חברים.
היו לי חברים מצוינים.
ויחד בילינו בצורה יוצאת מהכלל.
היה לי דוד ב.
אה. אח של אבי.
הוא היה. הם היו 4 אחים.
אבי היה האח ה.
הבוגר ביותר וה.
הוא היה. שולם היה הכי צעיר.
ולמעשה. אני כבר הכרתי אותו.
כבר הוא היה סטודנט. למד משפטים.
והוא היה ה.
הדוד האהוב עליי.
מפני שגם מבחינת גיל היה הכי קרוב אליי.
גם הייתה נפש חיה כזאת ו. ושמחה.
והוא גר עם סבתא.
ואני הייתי בא לשם בימי שישי תמיד ל.
לסבתא בזה. זה היה מסורת.
ביחד שנינו בילינו תמיד ביחד.
והדוד הזה גם.
אחר כך כשהוא גמר משפטים.
הוא. הוא גם היה.
הוא גם התעסק עם בעיתונות.
הוא התעסק בכל מיני דברים.
והיו לו מהלכים על ימין ועל שמאל.
לקח אותי לקרקס.
לקח אותי למשחקי כדורגל.
ו. אה.
נוסף לזה היה לו.
היה לו קשר למישהו מה.
ממשרד ממשלתי שמה.
משרד האוצר הממשלתי.
ולפקידים שם היה איגוד. אה.
הם היו מאוגדים והייתה להם. הי.
הייתה להם. היה להם מספר סירות על ה. על הנהר.
ובזכות הקשר של דודי הייתי יכול לבוא שם למישהו.
הוא היה נותן לי מפתח בבוקר.
ואז הייתי הולך ל.
לנהר ופותח לי סירה.
ואני הייתי מלך. תארי לך מה זה להיות.
אה. עם סירים.
כ. כולם קינאו בי.
מה זה. היה כיף.
מה קורה ב.
ב-1 לספטמבר 39'.
איפה אתה באותו יום?
בי. לא בים. ב.
בנהר. ואני חוזר בצהריים.
ו. עד היום אני זוכר את המפגש הזה עם אימי.
והיא אומרת לי: "פרצה מלחמה".
אז. אה. אני חושב שברגע הראשון הייתי נורא מבסוט.
"אה. אז אין. אין בית ספר מחר".
מפני שזה הרי מתחיל השנת לימודים.
אף אחד בעצם לא. לא רק אני.
אף אחד לא ידע בדיוק מה. מה צפוי לנו.
מפני שאיש לא שיער שהגרמנים ככה ישטפו את זה בצ'יק.
אה. הפולנים תמיד.
אה. טענו שמה זה.
איזו עוצמה יש להם ואיזו.
אה. איזו צבא.
איזו צבא. אז.
תספר לי מה קורה אצלכם במשפ.
בבית. באותו יום.
אז בבית. ביום הראשון עוד כולם היו די מבולבלים.
ביום שני כבר היה מתחיל להתבהר לנו ש.
ש. זה לא יכול להימשך.
אז. אה. אבי יחד עם.
עם דודי. אה.
יחד עם השותף של אבי.
אני חושב שזה הכל. כן. ארגנו.
אני לא יודע אם הם שכרו או קנו אוטובוס קטן כזה ו.
ביום השלישי כבר בבוקר.
נדמה לי שיצאנו. אולי בערב אפילו.
אני כבר לא זוכר מתי יצאנו.
בכל אופן. אה. נכנסנו לאוטובוס הזה.
כל אחד רק קצת כמה מזוודות ו. וזהו.
ונסענו כולם. כולם מזרחה.
אבל אנחנו לא היינו היחידים.
זה היה סיפור עם ה.
את יכולה לתאר לעצמך מה שהלך על הכבישים.
רואים תמיד את התמונות של ה.
של הפליטים שבורחים. בורחים.
אז הנה. אז אנחנו היינו בין ה.
בין ההמון הזה ש.
ש. בורח ברגל.
עם סוסים. עם עגלות.
עם. עם כל מה שיש.
ואנחנו עוד עם האוטובוס הזה.
וגם הגרמנים השתתפו בחגיגה הזאת בדרך.
ואיזו פעמיים. פעמיים ברחנו לשדה.
עזבנו את האוטובוס. מפני שהם.
הם ירו וירו והרגו כמה אנשים.
אפילו הדליקו מכונית אחת ב. בזה.
אבל בסוף הגענו בשלום ל.
ללבוב. ובלבוב. אה.
לאבי היה. היה. אה. מכיר.
אני חושב שזה מכיר עסקי. זאת אומרת. אה.
בעלי טחנת קמח בלבוב ו. אז נסענו אליהם.
הם השאירו לנו את הדירה.
בעצם הם עזבו בכלל.
השאירו לנו את הדירה.
אז נסענו כולנו. הגענו לשם.
אה. ומיד אחרי זה.
אנחנו היינו חבורה גדולה.
מפני ש. אה.
אימי ואבי ואני.
ודודי עם. אה.
עם. אה.
אשתו ותינוקת. שנולדה שנה לפני זה.
וההורים שלה. אה.
ומי עוד היה איתנו? זהו.
וכולכם הג. הגעתם לדירה של השותף העסקי בלבוב?
כן. זאת הייתה דירה גדולה.
איזה 4 חדרים היו שמה.
אז מבחינת המקום היה. היה מצוין.
ו. אבל מה?
מיד אחרי זה הגברים.
זאת אומרת אבי.
דודי וה. אה.
חותן של. של.
אה. של דודי.
הוחלט שהגברים יברחו הלאה.
מזרחה. לכיוון הגבול הרוסי.
להתרחק מהגרמנים. מפני שלגרמנים. הגרמנים ל.
ל. לנשים לא כל כך משהו עושים.
אבל לגברים זה מסוכן.
טוב. אז הם ברחו.
ואני נשארתי הגבר עם ה.
עם כל האנשים האלה.
ברשותך. אני אשאל אותך שאלה של מבט לאחור.
אתה אומר. ביום השלישי אתם עזבתם מזרחה.
הגעתם ללבוב והגברים המשיכו מזרח שוב.
בתקופה עד 39'.
עד העזיבה של הבית.
שמעתם מה קורה בגרמניה ליהודים? על הרדיפות?
הו. כן.
היה לכם. אה. איזשהו מושג?
כן. ודאי. הרי הגי.
זה לא שמענו. הגיעו.
מה. תספר לי.
את לא יודעת מה שקרה אז?
הרי ה. ה.
כבר שנה לפני זה.
או אפילו יותר לפני זה.
הגרמנים החליטו ל.
לזרוק מגרמניה את כל ה.
אה. בעלי אזרחות פולנית שגרים בגרמניה.
תספר לי מה קורה אצלכם בז'שוב?
מה קרה? מה היה ש. מה קורה שם?
לא. לז'שוב הגיעו פה ושם גם.
גם אנשים כאלה.
שגורשו. והם באמת היו בכי רע.
מפני שזה. סילקו אותם די מהר.
זאת אומרת לא נתנו להם אפשרות ל.
למכור או לחסל או זה. אמרו להם לצאת.
אז היו ידיעות על מה שקורה?
אני. תראי. אני בכל זאת ע.
עדיין בגיל כזה שלא.
ילד.
כל כך הייתי בקיא בנושא.
אבל נתקלתי באותם האנשים.
ככה שידעתי שזה קשה להם ושעושים צרות וזה.
אבל שזה יקרה גם לנו?
הרי יש גבול. נכון?
ופה יש צבא פולני. מי?
נחזור ללבוב. אתה נשאר עם הנשים בלבוב?
כן. אז אני נשאר. כן. עם אימי.
עם דודתי. עם אחות של דודתי ועם אמא של דודתי
. יש לי 4 נשים.
ו. ואנחנו נשארים בדירה הזאת.
ובינתיים. אה.
ה. מתחילות הפצצות.
ויש סכנה שה.
גם הגרמנים אוט אוט אוט יגיעו. מפני שפתאום.
פתאום הסתבר לנו שהגרמנים מתקדמים מהר מאוד.
זה לא ככה. עוד יותר מהר מהאוטובוס שלנו.
ה. המצחיק היה שאז נשים
רכושו שצריך באיזשהו מקום להחביא את התכשיטים שלהן.
ושם ב. בסלון היו כאלה עציצים
גדולים לאורך ה. הקיר החיצוני.
אני רק מתאר לך איך.
איך זה נראה בבתים האלה ש.
עם פילודנדרונים כאלה.
וזה עומד ככה על מנת שיהיה ירק ב. בחדר.
אז חשובו שיחביאו את התכשיטים בתוך העציצים.
אז כל אחת בחרה להעציץ משלה.
בשביל זה.
למחרת. אה.
הפצצה פגעה בנו.
הפצצה פגעה ב. לא בדיוק בבניין.
פגעה ב. בבסיס הבניין.
ככה שכל ה. כל החלק הקדמי כולו נפל.
והאזעקה באה מאוחר מדי.
אנחנו לא היינו מוכנים לדבר הזה.
וכשכבר הייתה אזעקה זה גם הפצצה נפלה. ואנחנו גרנו.
אימי ואני היינו בחדר האחורי הכי רחוק לאורך הפרוזדור.
הדירות האלה הם תמיד עם פרוזדור.
אנחנו רצנו בפרוזדור הזה לכיוון חדר המדרגות.
מקום מדרגות דווקא ניצל.
אבל הפרוזדור נפל יחד איתנו.
ומזל אנחנו גרנו בקומה העליונה.
וה. זאת אומרת לא נפלה עלינו עוד קומה.
מה שנפל עלינו זה ה.
המבנה הזה של מתחת לגג.
כל הקרשים האלה וכל הזה.
וזה באיזהו מקום גם.
גם סכך קצת עלינו.
ככה שכל מה שנפל אחר כך זה עוד התגלץ' על זה.
ואנחנו ישבנו מתחת ל. לקרשים האלה הגדולים.
אה. אימי קיבלה מכה בראש.
אני קיבלתי מכה ב. בברך.
אבל צריך הכול עשינו את הירידה בדי.
די במזל. בהחלט במזל.
בכל אופן. אה.
ליפול מקומה שלישית עד למטה.
זה עוד לא למטה. מפני שחלק כבר היה תפוס על ידי הבניין.
אבל. אה.
בכל אופן.
מה שהיה מששע שמה. שב.
ב. הפרוזדור ירד. אין פרוזדור.
אבל הפרוזדור יש דלתות מהמטבח ומהאמבטיה ומהבית שימוש.
ובקומה מתחתנו גר אדם שהוא בדיוק היה.
אני לא זוכר אם זה היה בבית שימוש.
או היה באמבטיה או משהו כזה.
בכל אופן הוא.
הוא שמע את הבום הגדול. אבל הוא לא.
לא תיאר עצמו שמה קורה פה?
העיקר. הוא פתח את הדלת והופ. אין שום דבר.
אז הוא נמצא שם למעלה ואני פה למטה מתחת לקרשים האלה.
והוא ככה מסתכל עלי ואני מסתכל עליו.
והוא שואל אותי: "תגיד. מה קרה?
מה קרה?" ואת יודעת.
עד היום אני זוכר את המצב הזה.
זה רק מחיש לך ממש
אני יכול לחשוב שאף פעם אני לא יודע משהו.
זה קורה אחרים. נופלים אחרים.
נשברים אחרים. אחרים אני לא יודע מה.
אבל לא לנו. זה לא קורה.
אז כשאפילו כשכבר הייתי שם
למטה והוא שואל אותי: "מה קרה?".
אז אמרתי לו: "א. א. אני.
אני חושב שנפלה פצצה".
זה עוד לא. עוד לא נקלט לי.
מה אתם עושים?
אה. אנחנו לא עושים כלום.
באו והוציאו אותנו אחר כך.
ול. לאן אתם. אתם נשארים בלבוב?
כן. בלבוב נשארים.
בוודאי. הרי כל הגברים הם.
ה. זה ברור. פשוט.
אה. באו ממג.
מ. לא מגן דוד. מ.
מהצלב האדום והוציאו אותנו מה.
מה. מהבור הזה.
אני לא זוכר ב. איפה.
איפה הלכנו לגור על. על.
באיזשהו מקום על יד זה. מפני ש.
נשארתם בלבוב?
כן. בטח. אבל הכוונה הייתה גם ש. איך מצאנו אותנו?
תארי לך. אה.
באמת יום אחרי זה חזרו.
מפני. אם הרוסים פה.
אז אין מה לברוח.
אז הם חזרו ובאו לשם.
ופתאום הם רואים את הבניין. אין בניין.
אז אני מתאר לי שהם קיבלו שוק רציני ב.
הזה. וה. אה.
אנחנו גרנו כנראה על יד זה.
שתפני כף איכשהו נוצר. נוצר הקשר.
ואז עברנו. עברנו לגור.
אה. כולם ביחד התפזרנו.
בשביל למצוא חדרים.
זה כבר היה קשה למצוא.
אז. אה.
אנחנו מצאנו חדר ב. באחת הדירות.
ודודי ודודתי עם ההורים שלה מצאו מקום אחר.
די. די רחוק דווקא. לא.
התפצלנו. לא גרנו כבר ביחד.
ספר לי איך את. איך היו החיים?
האבא חוזר אליכם.
אתם חיים יחד.
אתה ואבא ואמא.
איך היו החיים בלבוב?
איזה חיים היו?
תראי. חיים בלבוב זה לא. זה.
זה מלחמה. זה לא חיים. זה מלחמה.
תספר לי על כך. ספר לי.
זה באותו רגע מגיע.
מגיע צבא רוסי ומ.
שוטף את כל העיר.
העיר מלאה חיילים.
חיילים וקצינים ו. ו. המונים.
וגם הם רוצים לגור.
בייחוד הקצינים. הקצינים תופסים דירות.
אז ככה שלפליטים האלה כמונו היה עוד יותר קשה.
אנחנו.
אה.
ה. עוד לפני שה.
הגברים חזרו. לא זוכר איפה היינו.
היינו באיזושהי דירה שם בסביבה.
בכל אופן אני זוכר שיצאתי עם אימי.
נסענו לקנות משהו ו.
וכמו אנחנו הולכים ברחוב את מי אנחנו פוגשים?
את בן דודי מישראל.
מ. מתל יצחק. קיבוצניק.
"יואל. מה יואל.
מה אתה עושה פה. יואל?" מה מסתבר?
שהוא בא לבקר את הדודים.
את ההורים שלו בפשמישל.
והוא נתפס על ידי ה. המלחמה תפסה אותו.
אבל הוא מלא תושיה.
יש לך קצת כסף.
אז הוא אומר: "אני.
אני צריך להגיע ל.
לגבול הרומני ולעבור לרומניה ומשם לקונסטין. לקונסטנצה".
הוא קנה לו זוג סוסים עם עגלה והוא נוסע רומניה.
אם אנחנו רוצים. הוא אוהב אותנו.
אז אימי אומר לו: "רגע. אבל ה.
האבא.
האבא לא פה. מה נעשה?"
לא. הוא לא. הוא לא מס. הוא לא מוכן לחכות.
הוא לא. הוא חושב שכל רגע קובע.
טוב. אז הוא נסע ונשארנו.
הוא באמת הגיע. הוא עבר את הגבול.
הגיע לרומניה. עבר את הגבול.
השאר את הסוסים.
ואחר כך הגיע ל. כבר ב.
ב. בדרך לא דרך לקונסטנצה ועלה על אונייה. והגיע ארצה.
ואתם בלבוב.
אנחנו בלבוב.
הרוסים נמצאים.
כן. הרוסים כבר מתמקמים ו. ​​ותוך. אה.
אני חושב שבתוך איזו חודש או משהו ה.
העניינים באמת התחילו להסתדר.
אפילו בתי ספר התחילו להיפתח.
אתה הולך לבית ספר?
בבקשה?
הלכת לבית הספר?
הלכתי לבית הספר. בטח.
איזה בית ספר זה היה?
אה. זה כבר ציבורי. כבר לא עברי.
לא. כבר ציבורי.
וה. החיים.
אה. התחילו לחזור.
אה. פחות או יותר למין.
מין מתכונת כזו מסודרת.
פרט שה.
הייתה בעיה אחרת ה. הרוסים.
הרוסים היו מוטרדים מאוד מה.
מההצפה הדירה הזאת של הפליטים בלבוב.
רובם יהודים. אני חושב ש.
אולי 70%. אולי 80% מהפליטים האלה הגיעו ללבוב היו יהודים.
הפולנים לא כל כך ברחו.
אם הם ברחו. אז הם אחר כך חזרו כשנגמרו ה. הקרבות.
אבל היהודים לא.
לא חזרו ו.
ולבוב הייתה ממש מוצפת.
ואצל הרוסים זה נקרא אלמנטים חשודים.
טה טה. הם.
הם לא רוצים את זה.
אז תוך זמן קצר הם התחילו לעשות.
אה. מין פשיטות כאלה בלילה.
בלילה זה הכי טוב לפשוט. מפני שב.
ביום אנשים מסתובבים ברחוב.
אבל בלילה הם כולם ישנים.
אז הם פשוטים לבתים בלילות.
וכל מי שלא היה תושב מקומי. אודרוב.
לוקח אותך לתחנת רכבת.
יש שם קרונות. זה לא.
לא דומה ל. לגרמנים בכלל לא.
אבל. אה. בכל זאת הם הביאו אותך לרכבת.
את צריכה להיכנס ל.
נתנו לך לקחת קצת דברים ו.
קרונות. קרונות משא.
זה לא. זה לא.
אה. קרונות נוסעים.
נראה ארוכות. ה.
ה. ל.
לדודי. דווקא נפ.
הם נתפסו בלילה הראשון כזה.
מה קורה איתכם. תספר לי.
אז זהו. אז. אז אנחנו ברחנו מהדירה.
מצאנו מקום. היה איזו מין. אה.
חנות ספרים גדולה. לא יודע איפה דודים. אה.
אבי מצא את הקשר.
שהם כל החלק התחתון מתחת לחנות.
ב. ב. בלבוב יש.
אה. לחנויות. יש מחסנים כאלה מתחת לזה.
עם. עם כזו זכוכית ב.
במדרכה. זה נותן אור ל. לזה.
אז זה מחסן ענק כזה היה לו.
והוא באמת אכסן שמה.
היינו כמה שמה שם בזה.
כמה לילות ישנו שמה.
עד שככה הגל הזה של זה נרגע.
אבל בינתיים. כשנודע לנו.
אני לא יודע איך. איך. אה. הם הצ.
הצלחתו להודיע ​​לנו. בכל אופן.
אנחנו נסענו שם לתחנת ה.
הרכבת הזאת. מין תחנת רכבת צדדית כזו.
זה לא התחנה סגלת.
ומצאנו שם את הרכבת.
ורכבת. פיי.
לאן התכוננתם לעשות?
אחרות קרונות.
לאן?
לסיביר. לסיביר.
אבל אנחנו עוד הספקנו לדבר איתם ולהתחבק איתם.
ועוד להביא להם קצת אוכל וקצת שתייה.
ו. ואחר כך.
כשכבר הגיע למקום.
אז הם כתבו לנו איפה הם נמצאים. אז. אה.
יכולנו לשלוח חבילות. הברחנו גם כסף.
מאיפה היה. מאיפה היה לכם אוכל לשלוח חבילות?
קנינו. מה זה?
היה אוכל בחנויות?
כן. היה אוכל בחנויות. תמיד יש.
הרי יש. אה. יש. אה.
שכבה גדולה מאוד של איכרים מסביב שתמיד באים עם.
עם. עם כל הדברים.
כמה הייתם בלבוב? שהייתם בלבוב.
אה. היינו הרבה זמן.
אנחנו נשארנו בלבוב. נשארנו.
לא חזרנו ל.
לצד הגרמני. נשארנו בלבוב.
ואיך היית מתאר את היחס של השלטונות.
אחרי שנרגע הגל של.
אה. חיפוש פליטים.
כן.
הרוסים כלפי היהודים?
אה. ל. לא הייתה בעיה לרוסים. להפך. להפך.
תמיד היו עוד תמיכה [משובש] של פולנים או
אוקראינים ש. ולמה?
מפני שהם הרבה מאוד יהודים ב.
בעיקר בכל המשרות האלה בכל התפקידים האלה היו הרבה יה.
יהודים. שהיחס היה.
אה. בוודאי לא עוין. בוודאי לא עוין.
ודאי שהייתם. כששהיתם בלבוב.
היו הרבה יהודים.
התקיים שם חיים יהודים?
בית כנסת? אה.
כן. כן. ודאי. ודאי. ודאי.
לא אסרו לכם?
ודאי. אני. אני לא.
לא יודע מה קרה לבית הספר העברי.
אה. מפני שהייתה לנו בעיה עם שפה. אני ב.
בז'שוב למדנו אנגלית. שפה זרה בבית ספר.
וכשאנו ללבוב הייתה בעיה.
הופה. איפה פה. כולם גרמנית.
איכשהו אימי מצאה בית ספר.
יחסית רחוק.
שם כן אנגלית. נהדר.
אז אני הייתי צריך ללכת לספר הוא.
זה היה באמת רחוק.
ולבוב עיר גדולה.
בגלל האנגלית הזאת.
ולמזלי הרע אחרי חצי שנה המורה לאנגלית.
אה. הייתה מורה או המורה. אני כבר לא זוכר.
בכל אופן נגמר.
למה הוא עזב. אני כבר לא זוכר.
ואז בא במקומו מורה לא. גרמנית.
ואני הייתי תקוע עם ה.
עם הקצת אנגלית שלי.
אבל. אה.
באין ברירה התגברתי גם על הגרמנית.
אבל זה היה. הנה זה הו.
עוד אחד הדברים הטובים של הגרמנית שלי.
שהייתה באמת כל כך מקרטעת.
שכשכבר יצא לי לדבר עם הגרמנים בגרמנית הזאת.
אז זה היה בדיוק כמו שצריך.
ככה זה. ברמה המתאימה.
אז זהו. שבינתיים.
כמו שתמיד כל הדברים הולכים.
אבי הצליח להשיג.
זה עוד כסף.
כזה ספורט. ספורט.
זה אומר שאנחנו חיים לבוב.
והוא יחד עם דודי.
עוד לפני זה. אבל עם עוד כמה ביחד.
הקימו קואופרטיב כימי כזה.
והרוסים מאוד אהבו רעיון של קואופרטיב.
זאת אומרת עם רעיון של קואופרטיב. אז.
שיתוף. שיתוף.
נתנו לך את כל ה. כן.
כל ה. עזרה.
זה לא איזה מין קולאק או.
או בורגני. אלא קופרטיב. את יודעת.
אז זהו. אז הם הקימו מין. אה.
היו להם שם 2 כימאים.
אבי לא היה מושג בזה.
אבל. אה. בתור פועל.
והקואופרטיב הכימי הזה המשיך כל השנתיים האלה.
גם כשהגרמנים נכנסו.
וכשהגרמנים נכנסו. הגרמנים עשו את זה בכל מקום.
אה. לגרמנים הייתה שיטה.
בכל מקום שהצבא הגיע.
אחרי זמן קצר היו מגיעים גרמנים אזרחים.
לפעמים זה הפולקסדויטשה.
אבל. אה. את יודעת מה זה פולקסדויטשה?
אה. או. או. או רייכסדויטשה.
איזשהם. היו.
היו באים מתנהלים מפעל מסוימים.
כזה או כזה או כזה.
מפעל קיים?
כן. קיים. להשתלט. מה שנקרא.
לפני שאנחנו עוברים לתקופה של הפליש.
שהגרמנים. אה.
נכנסים. יש לך עוד משהו להסיף.
להוסיף לתקופה שהייתם בלבוב תחת השלטון הר. אה. רוסי?
אה. לא. פרט לזה שכל הזמן ישבנו.
ישבנו במין. אה.
מישהי כזאת.
אה. "זה לא סופי".
מה פירוש לא סופי?
צריך לראות איך אפשר מפה לצאת.
למרות שזה תחת הרוסים.
טה טה טה. הכול טוב ויפה.
אבל היו לנו כל מיני מכירים.
מכל מיני צדדים.
שפנו. דיברו עם אבי.
ואבי היה בקשר איתם.
ניסוי לשכנע אותנו ללכת איתם.
היו כאלה ש. אה.
גנבו את הגבול ל. לרומניה.
היו כאלה שעברו ליטא.
היו כאלה. היה עוד איזה מין פטנט.
כבר לא זוכר עוד איזה.
אתם אבל נשארתם בל. בלבוב?
אנחנו כמעט. כמעט. כמעט ולא.
בגלל שבשלב מסוים מישהו.
מישהו ניסה והצליח לשכנע את אבי.
ואז אנחנו קנינו רוקסאקים כאלה.
למה צריך ללכת ברגל שמה ב.
ועוד בחורף. בשלג. אה.
עם. עם מה שאפשר לקחת על הגב שלנו. ועוזבים.
ואז נסענו להיפרד. להיפרד.
היה ב. בלבוב.
ללבוב גם הגיע חלק מהמשפחה מקרקוב.
האח של. של אימי מקרקוב.
לאן. לאן ה. לאן ר.
אני נמצא. גם ברחו ללבוב.
לאן רציתם ללכת להיפרד?
לרומניה. מרומניה לקונסטנצה.
ולהגיע לפלשתינה. זה היה רעיון.
אפשר היה גם דרך ליטא איכשהו.
אני כבר לא זוכר איך עשו את זה.
היה איזה מין פטנט דרך ליטא גם כן.
אבל לרומניה היה הכי פשוט.
ואז אנחנו באנו לשמה להיפרד.
והוא עבד על. על אבי.
ועל אימי. "מה אתם עושים. מה איתכם?
למה לכם להסתכן? למה זה?
הנה פה אצל הרוסים זה הכי בטוח.
ואין מה לדאוג. וזה. זה.
תעברו פה את המלחמה" וכולי וכולי.
בסוף חזרנו הביתה ו.
ופירקנו את הרוקסאקים.
ואני אז הייתי עצוב.
"וואו וואו וואו. איך אתם עושים?"
אני הייתי. טוב. אני גם רצ.
רציתי את ההרפתקה. זה היה ברור. לא?
הגרמנים פולשים בקיץ 41'. מה קורה לכם?
ה. גרמנים פולשים.
וכן. זה היה יוני. אני חושב. לא?
סוף יוני. אני חושב. כן. אה.
מה קורה?
לא אנחנו ציפינו.
גם הרוסים לא ציפו לזה.
זו הייתה הפתעה גדולה.
וצ'יק צ'ק הם היו בלבוב.
לפני שמשהו. במרחק הזה ללבוב הם עברו מיד.
והם תפסו את הרוסים הרי ב. ממש לא מוכנים.
עכשיו. לבוב זה בעיה.
מפני שזו קן של. אה.
סיעות כזה עם האוקראינים שזה נורא.
אז כל עוד היו פולנים.
חצי צרה. כל עוד היו הרוסים.
גם חצי צרה.
אבל ברגע שבאו הגרמנים.
אז האוקראינים החליטו שהגיע שעתם ה. הגדולה.
ודבר ראשון התנפלו על היהודים.
ברחוב. בכל מקום.
איפה שרק אפשר היה.
וגם היו מקרים שגם. אה.
חדרו לבתים. איפה שהם ידעו.
זאת אומרת. אה.
אם סתם לא. אבל.
הרי אי אפשר לדעת מבחוץ מי גר בדירה.
אבל היו כאלה שידעו.
אז שם הם חדרו.
אנחנו. את היית בלבוב? אמרת שהיית?
כן. כן. אבל זה לא קשור עכשיו.
תספר לי מה קורה לכם.
לא. מפני ש. לא. למה.
אנחנו גרנו קרוב מאוד ל.
‮ל-‭ulica‬ קז'ימיז'ובסקה. קז'ימיז'ובסקה זה.‬
זה רחוב מאוד חשוב.
מאוד רחב. מאוד רציני.
אני אספר לך עוד אחר כך משהו אחר.
אבל ה. העיקר.
מה שרציתי עכשיו להגיד.
בקז'ימיז'ובסקה גם היה הבית סוהר הגדול הזה' בריגידקי.
וזה בית סוהר איום.
ענק. ענק. זה ממש קומפלקס כזה.
והוא היה ממש ממש. אני יודע.
במרחק של אולי 100 מטר מה.
מאיפה שאנחנו גרנו.
זאת אומרת מול הבית סוהר הזה היה רחוב שמוביל למין כיכר.
ואנחנו גרנו מעבר לכיכר ההיא.
אז באופן רגיל אין לך בעיה עם הבית סוהר.
אבל הרוסים נתפסו לא מוכנים.
אז מה עושים כשיש להם שמה כמה אלפים של עצירים
. ואסירים בבית סוהר?
הרי הם לא ישחררו אותם.
אז הרגו את כולם.
הרגו את כולם.
זה היו כמה אלפים של.
של גוויות ב. בזה.
‮וזה יולי. ‭mind you‬. או יוני.‬
גם. גם בפולין די חם ב. ביולי.
בכל אופן. אה.
וברחו הרוסים.
והדבר הזה התגלה.
נו. נו. נו. ואז התחילה חגיגה גדולה.
גם הגרמנים כעסו.
והאוקראינים בכלל עשו מזה חגיגה שלמה.
אז את מי. את מי דופקים?
את היהודים. קודם כל יהודים.
מה שהם עשו.
זה היה ממש פוגרום. פוגרום לא נורמלי.
ואת רוב האנשים האלה הם גררו שמה ל.
לבית סוהר הזה. לפנות את הגוויות.
ה. זה היה משהו מזעזע שם.
ופתאום אנחנו כולנו סגורים בבית.
לא מוציאים את האף החוצה.
ופתאום לקראת ערב של אותו היום הנוראי הזה.
וכל הזמן שומעים צעקות ויריות אפילו.
פתאום מישהו בא ודופק לנו בדלת. הופיע.
הופיע מכיר שלנו. מכיר טוב שלנו מז'שוב.
גם כן עורך דין. הוא למעשה חבר של. של דודי.
אותו תפסו. והוא עבד יום שלם שמה ב.
בבית סוהר הזה.
ב. עם הגוויות ועם הזה.
וזה היה. הם.
הם הרביצו להם מכות מוות ל.
לאנשים האלה. ו.
ו. וחלק.
חלק גדול מהם בכלל רצחו.
בנוסף ל. לגוויות.
אתה מדבר עכשיו על האוקראינים?
האוקראינים. כן. בטח.
הגרמנים לא כל כך התעסקו עם זה.
השאירו את המלאכה ל. לאוקראינים.
הוא הגיע. הוא היה.
הוא היה ב. ממש אאוט.
אבל איכשהו הוא זכר את איך להגיע אלינו הביתה.
טוב. אז אימי לקחה אותו לאמבטיה ו.
והורידה ממנו את כל הדברים.
הוא היה. הוא היה מעולף.
חצי מעולף. אז איכשהו הגיע.
למחרת הוא קצת סיפר לנו.
מה קורה.
קצת סיפר מה שהיה שמה.
זה היה משהו מזעזע.
משהו מזעזע. משהו מזעזע. מה שעשו.
אז זה היה. זה היה הסיפתח.
וכמובן. אה.
על כל צעד ושעל היו אחר כך צרות ה.
תספר לי.
ממש.
תספר לי על הצרות ועל. אתה אומר.
על כל צעד ושעל.
תפרט. אם אתה יכול. בבקשה.
תראי. אנשים פחדו לצאת לרחוב.
הרי אם הוא יצא לרחוב. אז תפסו אותו.
ו. ובכל זאת צריך מדי פעם לפעם לצאת לרחוב.
וחוץ מזה הם גם חדרו לבתים.
הוציאו אנשים מבתים. אה.
אה. ממש.
בפוגרום כמעט כל הזמן. כמעט כל הזמן.
עד שלאט לאט התחילו קצת להירגע מההתרגשות הראשונה.
והם בינתיים גם עשו חגיגות ותהלוכות.
הנה האוקראינה הגדולה שלנו. וה.
הגרמנים. זה בדיוק מה שהם חיכו.
וזה. זה ככה נפטרו מה. מהרוסים.
ומהרוסים. זה הקומוניסטים. זה היהודים.
זאת אומרת. כל זה ככה משלהב את ה.
אוקראינים.
כן. את האווירה עוד יותר.
כל הסיפור הזה עם ה. עם היהודים והקומוניסטים.
הגרמנים בינתיים מאוד פעילים.
הם מארגנים את כל הדברים האלה.
מחזירים את הפעילות של העיר.
פחות או יותר ל.
לסדר. ואז. לא. תודה.
ואז הם גם מכריזים. אה.
מכריזים על. אה.
אה. רובע יהודי. אה?
אנחנו נמשיך בקלטת הבאה.
אה. בבקשה.
Testimony of Moshe Hofshteter, born in Rzeszow, Poland in 1925, regarding his experiences in Rzeszow, in the Lwow Ghetto and while using a false identity Life before the war; Outbreak of the war and escape to Lwow with his family; German occupation; Lwow Ghetto life; "Aktions" and escape from the ghetto, using forged documents; liberation; Return to Lwow; studies; attempt to make aliya to Eretz Israel on the "Enzo Sereni" ship; detention in Atlit camp; starts a family.
item Id
9916661
First Name
Moshe
Last Name
Hofshteter
Date of Birth
1925
Place of Birth
Rzeszow, Poland
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
24/05/2012
Date of Creation - latest
24/05/2012
Name of Submitter
הופשטטר משה Moshe Hofshteter
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance