Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Meir Max Sherman, born in Paris, France, 1935, regarding hiding in the village of Saint Julien du Saul

Testimony
null
null
היום כ"ח בחודש אייר. שנת תשע"ב. ה-20 במאי 2012.
אני. סיגל הולצמן.
מראיינת את מר שרמן מאיר שנולד בפריז שבצרפת בשנת 1935.
הראיון מטעם יד ושם ונערך בבית העד. בוקר טוב מאיר.
בוקר טוב.
נתחיל בבקשה עם בית הוריך בפריז.
אני מבינה שאתה היית כמובן.
אה. גם שפרצה המלחמה.
היית ילד מאוד קטן.
אבל בכל זאת. יש לך אולי מידע
וקצת זיכרונות על המשפחה לפני המלחמה.
אפשר להתחיל בשמות.
איך קראו לאבא? לאמא?
אז ככה. אבא קראו לו הרברט שרמן. אה.
נולד בפרנקפורט בגרמניה ב-1914.
אמא. אה. נחמה שרמן לבית ב.
בייטש. נולדה בוורשה. בפולין. ב-1905.
הם שניהם. אה. כל אחד מהם לחוד.
נסעו לצרפת כל אחד מסיבות אישיות.
ונפגשו בפריז ונישאו ב-1933.
אתה יודע מה.
אמא. היא מגיעה ל. מפולין ל. לצרפת.
לבד. או עם עוד קרובי משפחה?
לא. היא הגיעה לבד וזה היה באמת לא כל כך מקובל.
הייתה אישה צעירה. אבל כנראה שחוש שישי.
הרי היו כבר.
אה. סימנים בפולניה.
זאת אומרת. שכל המשפחה של אמא נשארה בוורשה?
כן.
והושמדה אחר כך בשואה.
לא נשאר אף אחד?
לא נשאר אף אחד. היו לה 4 אחיות וכולם נספו.
אין זכר מאף אחד.
אנחנו יודעים שבפריז ערב המלחמה. עוד לפני המלחמה.
היו בערך משהו כמו 200 אלף יהודים.
שרק רבע מהם היו. אה.
בכלל ילידי צרפת. זאת אומרת.
נכון.
יש שם קהילה מאוד גדולה של מהגרים ממזרח אירופה.
האם ההורים שלך מוצאים את עצמם שם. בתוך הקהילה הזאתי?
כן. בהחלט. בהחלט. הס. אה.
הסבא שלי. אהה. הגיע יחד עם אבא.
עם אבא שלי מגרמניה.
שכחתי לציין את זה. אני מציין.
איך קראו לסבא?
אה. אה. יוליוס צ'יל שרמן.
הוא יליד רוסיה. נולד באוסטרוביץ ברוסיה.
והוא היה מאוד ידוע בקהילה של פריז באותה התקופה.
כ. היו לו 2 מאפיינים שלא קשורים אחד לשני.
אחד. הוא היה אומן ב. אה.
‮ייצור ו-‭design‬ של דברי עור.‬
ארנקים. אה. חגורות. מוצרי עור.
והוא היה ידוע בקהילה.
אני פעם פגשתי אחרי. פה בארץ.
לפני שנים. איזה אדם מבוגר. יהודי מצרפת.
ואמרתי לו. אה. " [משובש] (צרפתית)". אה.
שזה בצרפתית. אה. אה. בעל מקצוע בדברי עור.
הוא אמר לי: "אה. אתה הנכד של שרמן זה זה.
המומחה הזה וזה".
ושהיו לו אצבעות רחבות. זה היה סימן. אה.
סימן היכר.
היכר. היו לו באמת אצבעות קצת רחבות פה בידיים.
ההכירו לו. אבל הכירו אותו ממש כ.
בעל מקצוע ממש מעולה. הוא היה ידוע.
זאת אומרת. שהסבא שלך הוא היה
מה שנקרא. יהודי הנודד הקלאסי.
הוא היגר בתחילת חייו מרוסיה לגרמניה.
לגרמניה.
ומגרמניה לפריז.
נכון.
מדוע הם עז. מדוע הוא החליט לעזוב את גרמניה?
תראי. יש לנו השערה.
הוא ביס. הם. הוא ביסס את עצמו וחי בעיר פרנקפורט.
הוא נישא גם שמה עם. אה. הוא הכיר את אשתו. ז.
זלמה שרמ. זלמה. אני לא זוכר.
לב. לבית. אה. זלמה. נדמה לי שטרן.
שזאת הסבתא.
איך?
שזאת הסבתא שלך?
כן. כן.
והקים שם משפחה.
היו 3 ילדים. אחד אבי. יליד 14'.
הני שרמן. שהיא הייתה הבת הצעירה. והשלישית.
אולי תיזכר בהמשך.
השלישית. הר. אני אשתדל להיזכר.
אני אשתדל להיזכר בשם שלה.
עכשיו. בשלב מסוים.
אני מניח שקרה משהו במשפחה. באופן אישי. שגרם לאיזה קרע.
מה שידוע לי וגיליתי. אה. בספרות.
בצורה מאוד מפתיעה.
זה שהבת. אה. הני. הצעירה.
שהיא הדודה שלך בעצם.
שהיא דודה שלי. הייתה מאוד מאוד ידועה.
והיא מוזכרת בהיסטוריה של פרנקפורט. של הגרמנים.
היא הייתה. אה. חברה בכירה בל. ב.
אה. בחבורה שלה. חבורה. לא אומרים חבורה.
של ה. אה. אה. לסביות. ו.
מה אתה אומר באותם שנים?
באו. היא. זה היה בין הראשונים.
היא הייתה בין האומנים שם ידועה. מבקרת במקום.
אה. של מפגש כזה של החברה הזאת.
ו. אה. היא. היא הייתה עד כדי כך ידועה. ש. אה.
סיפר לי הבן שביקר בפרנקפורט וחיפש קצת על המשפחה.
שיש בפרנקפורט. ב. ברחוב באיזשהו מקום. יש. אה.
שלט.
שלט. על הנ. שהני שמה נפטרה. אה. ב.
בגטו ל. ל. טרזיינשטט נדמה לי. בתאריך זה וזה.
והיא מופיעה. אני ראיתי. הוא הראה.
הוא מצא בספרות שאחד מהדמויות ב.
המשפיעות.
המשפיעות בעיר הייתה הני שרמן וזה.
אוקיי שבסו.
יכול להיות שזה גרם לאיזשהו זעזוע במשפחה.
זאת ההנחה שלי. והמשפחה התפצלה.
הסבא לקח את הבן. נסע לצרפת.
האמא נשארה עם הבנות.
ולצערנו אף אחד ל. משם ל. משם לא חזר.
זאת אומרת. הסבתא ו-2 הדודות נשלחו לטרזין.
גורשו לטרזין וש. ו.
אהה.
אתה יודע?
אה. לא כולם היו. היה גטו לודז'.
נכון. הם. הם גורשו גם ללודז'?
חלק לגטו לודז'.
ולא חזרו ואחד לטרזיינשטט.
אוקיי.
אז בוא ננסה לחזור עכשיו למשפחה הגרעינית שלך.
אבא. אמא. אמא מהגרת מפולין. אבא מהגר מגרמניה.
כמה ילדים אתם הייתם?
אני הייתי בן יחיד.
בן יחיד.
ב. לא הספיקו.
באיפ. באיזה אזור של פריז התגוררתם?
באזור. כמו ששאלת אותי בתחילת הראיון.
אזור ידוע שהרבה מאוד יהודים שגורשו מאותו אזור.
גם אזור מספר 3.
‮קרוב ל-‭Place de la République‬ מה שהם קוראים לזה שם.‬
ויש. היה שם [משובש] (צרפתית) ידוע שסוחרים
היו מציגים את הסחורה שלהם באמצע השבוע ובסופי שבוע.
היו שם הרבה מאוד יהודים באזור.
זאת אומרת שאם היינו מסתובבים שם ברחוב.
היינו שומעים גם הרבה יידיש?
כן.
שמה ברחובות. נכון?
כן. כן. כן.
הרבה יידיש היה. גם. דרך אגב.
אחרי המלחמה עדיין הדור שניצל וזה מפ.
‮נפגשים באזור ה-‭République‬ באיזה בית קפה.‬
ושמעו שאני מדבר עברית אמר: "אתם ב. מישראל".
וזה. והתחילו קצת קצת לדבר עברית ויידיש.
אה. אוקיי. אממ. אני מבינה שהסבא היה ממש. אה.
רב אומן מה שנקרא בעניין ה.
הוא היה. הוא היה אומן בתחום שלו.
בתחום שלו. מה. עם. ממה אבא שלך התפרנס?
עבד עם ה.
עבד עם הסבא.
כן. עבד.
זאת אומרת יש להם עסק.
היה להם עסק בתוך בית מלאכה. בתוך הדירה.
הייתה דירה גדולה של. אה. 5 חדרים.
שאחד היה ממש. היה חדר מאוד מאוד גדול. ו. אה.
שם פתחו. אה. אה. הקימו בית מלאכה. מכונות.
כל מה שצריך. שולחנות.
אה. ועבדו משם ומאוד הצליחו בהתחלה.
מי היו הפועלים שלהם?
מקומיים.
יהודים?
לא. לא. לא יהודים. לפי מיטב ידיעתי כולם היו.
אה. זרים. רוב צרפתים.
אבל היה מישהו. אה. היה גם איזה גבר. אה.
יהוד. יש. יהודי מפולין.
המצב הכלכלי היה סביר בבית?
היה סביר בבית. כן. היה סביר.
סביר פלוס אפשר ל. לומר?
אה. סביר. אה. כן. סביר פלוס. סביר פלוס.
אוקיי. איך נוהל הבית שלכם מבחינה יהודית לפני המלחמה?
אתה יודע? אתה זוכר?
אה. הרבה לא.
מה שאני יודע ש. אממ. היו.
החגים המרכזיים היו שומרים זה כן.
פסח. אה. ראש השנה. יום כיפור.
אבל לא. לא הייתה משפחה דתית. לא ש.
שבתות היו מציינים באיזשהו אופן?
לא.
העסק עבד בשבת?
לא.
שבת לא עבדו?
לא. לא עבדו. לא.
לא עבדו שגם ש.
עד. נדמה לי שלא עובדים גם עד היום שם בשבת.
הצרפתים לא עובדים בשבת.
ואתה זוכר את אבא הולך לפעמים לבית כנסת.
שלא באיזה חג גדול?
לא. אני לא זוכר.
אני לא אומר שהוא לא הלך.
אבל אני. לא זוכר את זה.
אמא הייתה מדליקה נרות ערב שבת?
לא.
המטבח היה כשר?
לא.
הסבי. החברה. הסביבה החברתית של הוריך.
הייתה סביבה בעיקר יהודית?
מי היו החברים שלהם?
כן. כן כן. היו בעיקר יהודים.
אהה. מעט מאוד צרפתים שהיו קשורים לעסק יותר.
אנשים שנפגשו. אממ.
בקשר לעסקים. אבל שהתיידדו קצת יותר קרוב עם המשפחה.
ונקודה חשובה. שהיא תהיה חשובה בהמשך.
אני לא יודע איך.
ולא יודע מ. מאיזה מקום. איזה.
הם הכירו אה.
אזרח גרמני שחי בפריז.
אני מניח שזה היה במסגרת העסק שמאוד מאוד התיידדו איתו.
האזרח הזה התיידד עם המשפחה.
זה. יש לזה חשיבות. בשלב יותר מאוחר.
מה שמו?
אני ש. יודע שם משפחה. מולר.
אתה מוכן לחזור שוב.
באיזה שנה אבא וסבא מגיע מגרמניה לפריז?
בשנת 31'.
31'. זאת אומרת עוד לפני עליית הנאצים לשלטון.
כן. 31'. כן.
אה. 31' או 2 משהו.
אנחנו יודעים שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה כבר ב-33'.
כן.
עכשיו. אתה אומר שאבא וסבא עזבו את פרנקפורט עוד לפני?
כן.
האם אתה זוכר בתור ילד קטן
דיבורים על מה שקורה בגרמניה הנאצית?
על רדיפות יהודי גרמניה?
לא. לא הייתי צעיר מדי.
מן הסתם אבא וסבא היו.
ידעו טוב טוב מה קורה בגרמניה? היו בקשר עם ה.
אם אני. אני מניח גם. אה. מה שכן ידוע לי.
שבבית דיברו גרמנית. יידיש.
וב. רק בשלבים יותר מאוחרים התחילו לדבר גם צרפתית.
זאת אומרת ששפת אימך היא מה?
היא יידיש? גרמנית?
בהתחלה.
בהתחלה מה.
בשנים הראשונות.
כן?
מספרים שאני דיברתי רק גרמנית ויידיש.
אוקיי. אמא ואבא.
הצרפתית שלהם. אה. רכשו צרפתית טובה?
זאת אומרת הם דיברו צרפתית?
אבא שלי יחסית רכש.
אממ. אה. צרפתית טובה יחסית.
אמא שלי קצת פחות.
היא התקשתה קצת יותר בלימוד השפה ו.
עד כמה הם היו קשורים ל.
לקהילה יהודית מסוימת שמה?
אתה יכ. אתה יודע?
לא. אני יודע שרוב החברים והמכרים היו יהודים. אני.
השאלה שלי אם הם היו ממש חברים באיזה קהילה?
שילמו מיסים לאיזושהי קהילה יהודית?
לא. לא. לא. היה אנשים.
למ. אני יודע שהייתה בת דודה של אמא שלי מפולין.
ואני יודע על איזה אישה שהיא.
שעד היום קשר עם הצאצאים.
שגם הייתה ממוצא פולני.
יהודייה. ו. אממ. אולי אפילו חברות מקודם.
אבל. אה. שלושתן היו קרובות מאוד אחת לשנייה.
כל אחת הקימה משפחה. ילדים.
אתה יודע אם. אה. לפני המלחמה.
וכשאני אומרת לפני המלחמה.
אני מתכוונת לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. לפני 39'.
האם המשפחה סבלה מאנטישמיות בפריז?
לא. לפי מיטב זכרוני.
האם ההורים סיפרו על אנטישמיות.
שהם סבלו בגרמניה או בפולין?
אני לא זוכר.
אתה לא. לא.
זה. לא. אני באמת. בכנות. לא זוכר את זה.
אוקיי.
אתה יודע אם הייתה להורים איזושהי זיקה לתנועה הציונית?
אני לא חושב. חוץ מהקשר עם היהדות המקומית ו.
ביקור בבית כנסת בחגים.
או גם. אה. לצורך שמירה על מסורת.
וגם בקשר לקשרים הפ.
האישיים. אני לא זוכר שהייתה פעילות. אה.
אז בוא נעבור עכשיו ל. למאיר הילד. שגדל בפריז.
אני מבינה. מניחה שבשנים הראשונות היית בבית
עם אמא. כשהיית קטן?
כן.
אתה הלכת לאיזה גן ילדים.
או שרק התחלת את כיתה א'? איך זה.
לא. לא. אני הייתי ב. הייתי בג.
בגנון כזה. ב. ב. לא. סליחה. בגן.
שאני לא זוכר כרגע את המיקום שלו.
ומ. מה שאני זוכר היטב זה הבית ספר עממי
שהתחלתי שמה ב. כיתה א'.
שזה כבר אחרי שפרצה המלחמה. נכון?
זה היה. אה. אחרי ש. אה. כן. ודאי.
כן. אז בוא ננסה לעשות את זה רגע מסודר.
כן.
קודם כל ה. יש לך איזשהם זיכרונות.
אה. לפני המלחמה?
זיכרונות מוקדמים ספורים. יש משהו?
מלפני המלחמה?
כן. כן. שאתה זוכר.
יש לי כמה תמונו. אה. תמונות ב. ב. בזיכרון.
כן.
עם. אה. בילויים עם אבא שלי.
מה?
יש מ. משהו מאוד ספציפי.
אני זוכר שהוא לקח אותי פעם לבריכה. אה. מקורה.
ואני עוד רואה אותו שוחה ואני עומ. מ.
משחק במים. משתפשף שם במים. וזה זכור לי.
וכמה טיולים עם ההורים.
אה. נסיעות. אה. לכפר. לבילויים.
יש גם איזה תמונה נדמה לי על התקופה הזאת.
איזה טיפוס היה אבא שלך?
אני לא זכיתי להכיר אותו.
אתה יכול קצת ככה לאפיין אותו איכשהו.
כן. אבל אל תשכחי ש. הרבה אני לא יכול.
גם אתה. גם אתה לא זכית הרבה.
לא זכיתי הרבה. ו.
ממה שאתה זוכר. ממה שאתה יודע. ממה שסיפרו לך.
איזה גבר הוא היה אבא?
אה. אה. מאוד. אה. איש שקט.
אה. אוהב. מפנק. ואני מניח שגם מאוד אינטליגנטי.
מפני שהוא קלט צרפתית בצורה מאוד מהירה.
וכתב. אמנם עם קצת שגיאות. אבל כתב.
כל הגלויות שנשלחו בשלב יותר מאוחר ממחנה דראנסי.
נכתבו בצרפתית.
נכתבו בצרפתית טובה. אבל יש פה ושם שגיאות כתיב.
שגם אנשים עד היום שלמדו וב.
בצרפת עושים אותם גם עד היום.
ואמא?
אמא. אה. אה. מה שזכור לי שהיו י.
יחסים רגילים בין בן ובת. בן. אה. בן ואמא.
ולא זכור לי משהו מיוחד. אה.
חוץ מ. הייתה בבית. אני.
הייתה לה עזרה בבית לאמא?
הייתה עזרה.
הייתה לה עוזרת?
הייתה עוזרת. כן. הייתה עוזרת.
אני זוכר תקופה מסוימת שהייתה עוזרת. אה. רגע.
רגע. את מדברת לפני המלחמה או בזמ. אחרי המלחמה?
לפני.
אה. זה אני לא זוכר.
אתה לא יודע.
לא. אני לא זוכר.
עד כמה אמא ​​הייתה בקשר עם המשפחה שלה בוורשה?
היה קשר מכתבים?
או. היה בהתחלה קשר מאוד.
אה. אה. היא גם נקטה בצעד.
אה. הייתי אומר די נועז.
היא החליטה. אחרי שנולדתי.
לקחת אותי למשפחה בוורשה ולהראות את הילד. את התינוק.
אז היא נסעה לבד. איתי. לוורשה.
להראות למשפחה. ולמזלנו היא הצליחה לחזור משם.
מפני שהיו מקרים שלא חזרו.
נכון. באיזה שנה היא נסעה. אתה יודע?
אה. אני חושב שזה היה 36'.
אוקיי.
אני נולדתי ב-5'. הייתי בערך 9 חודשים. שנה. משהו.
אוקיי.
ב-1936.
אז היא נוסעת ו. וחוזרת לפריז.
כן.
זאת אומרת שהייתה מוטיבציה מאוד חזקה בשביל להראות. ולא.
אני לוקחת על עצמי למסע.
באותה תקופה זה לא היה פשוט.
ברור. אוקיי. אממ.
יש עוד משהו שאתה רוצה לומר על המשפחה לפני המלחמה?
דברים שאתה יודע אולי בדיעבד. אפילו.
שאמא סיפרה לך אחרי המלחמה.
על חיים שלהם לפני?
לא.
אוקיי. אז בוא נתקדם קצת.
בסדר.
כפי שציינתי. ב-33' הנאצים עולים לשלטון בגרמניה.
מן הסתם המשפחה בפרנקפורט מושפעת מזה מאוד.
אתה לא יודע בדיוק מה. מה.
איך הם עוברים את השנים הקשות האלה בפרנקפורט.
39' פורצת מלחמת העולם. גרמנים כובשים את פולין.
האם יש לך איזשהו זיכרון
או הבהוב של זיכרון כשפרצה המלחמה?
בטח אמא מודאגת מאוד. המשפחה בפולין.
אני יכול. אה. על פולין אני לא.
אני מדברת על פרוץ המלחמה. כן.
על פרוץ המלחמה.
כיבוש פולין ב-39'.
כן. לא לג.
אתה זוכ. יש לך איזה.
לא. לגבי פולין לא.
אבל לגבי צרפת כן.
אז בוא נתקדם. אז במאי 40'.
אה. צרפת נכבשת.
יש לך זיכרון מזה? ממאי 40'?
יש לי זיכרון מדבר אחד.
שאבי מתגייס לצבא הצרפתי.
יש לי על זה מסמכים. שגם חלק נמסרו לכם
ואולי גם העתק היום.
או. יש לנו גם. אה. תמונה שלו במדים. הוא מתגייס.
לצבא הצרפתי?
לצבא הצרפתי.
או ללגיון הזרים?
לא. לצבא הצרפתי.
נפצע במלחמה. חוזר. אה. בזמן.
אולי בגלל הפציעה. או אחרי המלחמה.
יש לנו תמונה שלו בבית חולים
עם הקבוצה ועם האחיות של בית החולים.
ככה ש. עם פרוץ המ. זה. זה נקודה. שזה.
ילד זוכר את זה שאבא שלו בצבא.
ושהוא נפצע. ולמזלנו הוא חזר.
אוקיי.
אתה זוכר את הימים הראשוניים ש.
שפריז מתמלאת בכוחות גרמנים?
את התקופה הזאתי?
לא. אני רוצה ל. אה. ל.
ל. לציין משהו.
תראי. אבא שלי הוא בין היהודים.
אנחנו אולי נגיע לזה.
אני לא יודע. בין הראשונים שנעצרו בפריז.
ככה שהרבה. הוא נעצר בשנת 41'.
עוד הרבה הרבה זמן לפני ה.
גירושים הגדולים.
הגירושים [משובש] (צרפתית) והמפורסם ביולי 42'.
42'.
הוא כבר היה בדראנסי מזמן.
אז. אז בוא נסביר משהו למי שצופה בנו
ולא מבין בדיוק על מה אנחנו מדברים.
כן. כן.
אממ. הסיפור של צרפת.
או שקודם כל מי ש. מי שנרדף שם.
זה היהודים הזרים.
מה שנקרא. היהודים חסרי הנתינות. שזה בדיוק אתם.
המעצרים הראשונים כבר.
אנחנו מדברים על מאי 41'.
שזאת כנראה התקופה שאבא שלך כבר נעצר.
ומגרשים אותם למ.
למעין מחנות. בהתחלה קראו לזה מחנות פליטים. מחנות מעבר.
כן.
ואתה אומר שאבא שלך נעצר כבר במאי 41'.
ב. הוא נעצר במאי. כן.
אני חושב שבמאי 41'.
והוא נעצר בצורה מאוד מיוחדת.
היו פועלים שעשו עבודות.
אה. צביעה בדירה.
הם סיימו את העבודה. אז.
אה. הוא ירד לבית קפה שהייתה.
היה באותו בניין. היה בית קפה.
הוא אמר: "אני יורד ואני מביא לכם משהו לשתות".
הוא ירד עם נעלי בית.
מכנסיים וחולצה ולא חזר יותר.
הוא לא עלה בחזרה.
מישהו הלשין ואנחנו חושבים שזה בעל הקפה.
שהיה צרפתי שהכיר את המשפחה.
ומכיוון שהוא לא. הוא ז.
הוא היה בנעלי בית והלך ישר מ.
מהכניסה לבית לקפה. 30 מטר ולא יותר.
40. 30-40 מטר.
זה לא יכול להיות מישהו אחר.
לא ר. לא. לא. לא שכנים. רק בעל הקפה.
פשוט ראה גרמנים או צרפתים ששיתפו פעולה באותה תקופה.
אומר: "זה יהודי תעצרו אותו".
ולקחו אותו. וזהו.
אתה זוכר את היום הזה?
לא. אני זוכר שסיפרו את זה בבית.
שסיפרו לך. שסיפרו את זה אחר כך.
כן. כן. שסיפרו שעצרו את אבא ו.
והוא. לקחו אותו לדראנסי.
בשנה הזאתי אתה כבר התחלת את כיתה א'.
או שהתחלת אותה. בסוף 41'?
בספטמבר 41' התחלת כיתה א'. נכון? יותר הגיוני.
41'. 42' כיתה א'. כן.
זאת אומרת. אתה אפילו עדיין בבית עם אמא בימים האלה.
כן.
שכשאבא נעצר.
כן. 41' עד אמצע 42'. משהו כזה.
אוקיי. זאת כיתה א' שלך.
כן.
תכף נגיע לזה. זאת אומרת שאבא הוא בין ה.
ב. הוא ב. בגל הראשון של המעצרים.
גל הראשון של המעצרים. יותר מ.
כמה חודשים ארוכים לפני שהיה ה.
ה [משובש] (צרפתית) המפורסם.
את יודעת ה.
תכף. הדי. אנחנו עוד לפני 42' בקיצור.
כן. כן.
אממ. איך אמא יודעת בעצם לאן אבא נשלח? איך.
זה ב. היא יד. היא הת.
היא התעניינה במשטרה הצרפתית.
הם אמרו. שכולם מרוכזים בדראנסי.
בדראנסי.
כן.
י. יש לאמא איזשהו קשר עם אבא כשהוא בדראנסי?
לפחות בשלב הראשון?
כן. זה היה שלב שמותר היה לכתוב עדיין.
שאפשר היה. בכלל. אחר כך נגמר.
אה. קיבלנו גלויות שהמקור שלהם. דרך אגב. נמסר לכם.
הכל. כל. כל הגלויות מ. מאותה התקופה.
ויש קשר במכתבים.
והקשר הוא גם. אה.
שעדיין. אה. אפשר לשלוח מדי פעם.
אה. חבילות מזון.
ואני זוכר ב. לפחות בגלויה אחת.
שהוא אומר תשלחי לי כך וכך.
ואם את יכולה קצת. אה.
שמן. קצת. אה. לחם או. אה.
מבקש שתשלח לו ב. בחבילה.
זאת אומרת הפ. אפשר היה עדיין. אה.
וגם זה. זה אומר שגם חסרו לאבא דברים בסיסיים.
אם הוא צריך שהיא תשלח לו.
כן. כן. כן.
עכשיו. מה שאני זוכר במיוחד מהתקופה הזאת.
הקצרה יחסית. זה ש. אה.
באחד. היה קשר במכתבים וקבעו שאני ב. אה.
אנחנו נבקר מחוץ למחנה. נעמוד ברחוב שם.
הוא ישתדל לצאת מהחלון ולראות אותנו.
וזה אני לא יכול לשכוח. של.
אמא לקחה אותי לעיר דראנסי.
זאת עיר שקיימת עד היום.
ועמדנו מרחוק. זה היה בית ארוך כזה בת.
שבתוך המחנה ראיתי את אבא שלי יוצא מקומה.
קומה שלישית. אני חושב. מהחלון. ומנפנף ככה.
אז. אה. נפנפתי בחזרה. ואמא גם.
וזה היה הקשר האחרון ביני לבין אבא. קשר עין.
פעם אחרונה שראית את אבא?
פעם האחרונה שראיתי את אבא. כן.
אתה בעצם לא הספקת להיפרד מאבא.
כי הוא נעלם באותו יום כשהוא ירד למטה לקפה.
שום דבר.
האם. אה. אמא הסבירה לך מה קורה?
אתה הבנת בתור ילד קטן את הסיטואציה.
או שממש לא הבנת מה קורה?
תראי. אני הייתי ונשארתי אדם מאוד מאוד רגיש.
זה מאוד השפיע עליי כל המצב הזה. כל.
הרגשתי שמשהו לא בסדר בבית.
שמתרחשים דברים שהם. ה. ה.
שהחיים הם כבר לא.
הרי הלכתי גם תקופה קצרה עם צל. עם טל.
טלאי. תכף נגיע לטלאי.
עם טלאי.
אני מדברת קודם כל לגבי המעצר ממש של אבא.
אמא מסבירה לך שאתם יהודים
ושהכיבוש הוא גרמני ושרודפים יהודים או שלא הבנת את זה?
לא. אני חושב שהבנתי.
הב. הבנתי. היא חיי.
הייתה חייבת להסביר לי מדוע אני צריך טלאי צהוב.
תכף נגיע לטלאי.
כן.
כן. אממ. ה. העסק. אחרי שאבא נעצר. העסק ממשיך לפעול?
סבא ממשיך להפעיל את העסק?
סבא ממשיך להפעיל את העסק.
אוקיי.
כן.
סבא לא מפחד גם כן שבתור.
אה. חסר נתינות יעצרו אותו?
ואמא אותו סיפור. זאת אומרת אתם מתחילים כבר.
אוקיי אז. מתחילים ל. ל. לחשוש.
עד כמה אתה זוכר. אה. נוכחות גרמנית באותה. ברחובות?
למשל שאתה נוסע לדראנסי עם אמא.
עד כמה הגרמנים מסתובבים ברחובות?
אה. ראו לפעמים. אה. ג'יפים או מכוניות. או.
אבל אני לא יכול לומר שאני זוכר ממש צבא ברחוב.
אוקיי. בספטמבר 41'. אה. רושמים אותך לכיתה א'.
כן.
עדיין יהודים יכולים כנראה להירשם לב. לבתי ספר.
כן. כן. כן. אני הייתי בבית ספר.
איפה היה ממוקם בית הספר שלך?
הבית ספר היה מאוד קרוב לבית.
זה. אה. היה ב.
‮ממש קרוב ל-‭Place de la République‬ המפורסם.‬
הידוע. ברחוב שקראו ריברנז'י.
שם היה בית ספר והיו שמה גם יהודים. ילדים נוספים.
וכשמבקרים בבית ספר עד היום. אז יש. אה.
שלט בחוץ גדול לזכר התלמידים הידו.
היוד. היהודים שלנו שנספו ולא חזרו.
זאת אומרת אנחנו מדברים על בית ספר צרפתי רגיל.
רגיל צרפתי.
ממלכתי צרפתי מה שנקרא.
שיש בו ילדים מכל הסוגים.
מכל ה. צרפתים ויהודים. אולי גם. אה. אחרים.
לי ידוע על יהודים גם.
שאני לא זוכר את שמם. אבל אני יודע.
ועובדה שהם. אה. ציינו את זה באתר. אה.
זיכרון כזה. בחוץ. על הקיר. בכניסה.
גם ביקרתי שם עם השנים.
זאת אומרת. שכשאתה מתחיל את כיתה א'. כבר אבא איננו.
המצב כבר לא. לא כל כך טוב. בלשון המעטה.
כן.
ובכל זאת אתה זוכר את ההתרגשות של.
של הליכה לבית הספר?
ו. ו. תיק חדש. ספרים?
לא. לא כל כך.
אוקיי. אנחנו יודעים שבתחילת 42'.
אהה. החקיקה האנטי יהודית הולכת וגוברת.
ואחד ה. אחד הדברים זה הטלאי הצהוב שהזכרת.
כן.
מה אתה זוכר מהטלאי הצהוב?
אני זוכר שענדתי אותו על המעיל.
ואני זוכר ששאלתי פעם את אמי. אה.
מדוע צריך את זה. מה נ. מדוע צריכים.
והיא ענתה לי שיש צורך לשאת את זה.
אנחנו יהודים ולא יכולים להסתובב בלי זה.
אתה זוכר. אה. ש. את עצמך הולך ברחוב עם הטלאי
וזוכה לכל מיני תגובות מהסביבה?
לא.
ובבית הספר?
אה. אני זוכה. לא לתגובות. אה.
ברור שהסתכלו. הרי זה בולט. זה מאוד בולט.
אבל לא. מישהו בא בבית ספר
ואמר לי. אולי הורדתי את המעיל. גם אני.
לא הלכתי במיוחד. אבל. אה. לא.
מישהו לא שאל אותי ואו לעג לי על ה.
על ה. בנושא הזה.
של הטלאי.
לא.
אממ. מי היו החברים שלך בכיתה?
תראי. חברים באותה תקופה.
ספציפיים. אני לא זוכר.
אני זוכר בשלב. אחרי המלחמה זה לא.
אתה זוכר מה אתה עושה בשעות הפנאי?
אתה חוזר מבית הספר. אתה בעיקר בבית?
כן. בעיקר בבית. יורד ל. לגינה ש. קרוב לבית.
נ. זה היה המשחק המקובל לרוב הילדים מהאזור.
הולכים לגינה של האזור.
היו שמה נדנדות. אה. משחקים.
אה. יורדים משחקים במתקנים.
ואני התחלת. רגע התחלתי ללמוד.
אה. לא פסנתר התחלתי ללמוד נדמה לי אחרי זה. לא.
אתה זוכר. אה. איזושהי חקיקה אנטי יהודית ש.
שנוגעת בחיים שלך באותם ימים?
כל מיני דברים שאסור ליהודים לעשות?
לא. לא. לא זוכר.
איך אמא שלך נראה לך התמודדה אז
עם המצב החדש? אה. אבא איננו.
תראי. אנ. אני באותה תקופה. בעזרת הסבא.
שהוא עדיין היה איש. אה.
פעיל. מפני שהוא גם. אה. חלה אחר כך.
אז. אה. תפקדו מתוך הנחה ש.
לא ידעו בדיוק מה קורה בדראנסי.
לא תיארו לעצמם מה הולך להיות. לא דיברו על זה.
אז תפקדו בחיי יום-יום היו באים פועלים.
זה היה לרוב הזמן. זה בית מלאכה בתוך הבית.
זה תעסוקה. זה. זה לטפל. טלפונים.
אנשים מצלצלים. קליינטים באים.
יש פועלים. עובדים.
אוקיי.
זה תעסוקה.
אתה יודע אם אמא מנסה איכשהו. אה.
אה. לברר מה קורה עם המשפחה בוורשה?
באותה תקופה אחרי שהיא חזרה? לא.
לא לפני שהיא חז. כשאתם עדיין בפריז? לפני הכ.
לפני. כשמאז שהיא חזרה מוורשה ל.
לא חושב שהיה קשר.
גם זה היה. לא עבר כל כך הרבה זמן.
הייתי. ב. כבר אבא נעצר.
אני מנסה לחשוב על אמא שלך.
אישה צעירה עם ילד קטן.
בעלה עצור. היא לא יודעת מה קורה עם המשפחה בוורשה.
בטח כבר התחילו להגיע שמועות. הרבה לחץ.
ובכל זאת אני מבינה שהיא מצליחה לנהל.
אה. אורח חיים תקין ובית והכל וארוחות?
תראי. אה. אני יודע שזה התנהל בסדר.
אני לא יכול לזכור. בכנות. אולי היה כן ניסיון לק. ל. ל.
להתקשר. לכתוב וזה. היא גם לא דיברה. היא לא.
אחר כך לא דיברה.
אתה יודע מה אבא כותב לה במכתבים. בגלויות?
הוא מתאר לה את החיים בדראנסי?
אה. לא הכל. אבל הוא.
הוא נוגע בהרבה מאוד נושאים. על התנאים. על. אה.
קשרים. דברים שנשארו פתוחים. אה.
תשלמי כך וכך פרנקים למשפחה הזאת אני חייב.
אה. תטפלי ב. בזה ובזה.
הוא נותן לה הוראות.
אבל הרי הוא נלקח מ. עם בגדי.
בגדי בית. בלי ל. להתארגן בלי שום דבר.
בכל זאת הייתה לו אחריות ב. בבית מלאכה.
אז הוא גם נותן לה הוראות.
מספר גם על המצב שמה. עם מי הוא נמצא.
הוא היה עם חבר.
חבר שיש קשר עם המשפחה עד היום.
יהודי שנעצר באותו יום.
איך קראו לו?
אממ. סמי לופאטה.
והוא כותב. אני הרבה עם סמי. מסתובבים ביחד.
כנראה שהם היו באותו חדר גם בדראנסי.
ויש לי קשר עם ה.
משפחה?
המשפחה עד היום.
אנחנו יודעים שצרפת.
אה. בשלב הראשון של הכיבוש. בעצם חולקה ל-2.
שהדרום כביכול היה חופשי. ממשלת וישי.
וישי. כן.
הידועה ששיתפה פ. פעולה כמובן עם הגרמנים.
כן.
אה. והצפון היה כבוש לגמרי.
אנחנו יודעים שהרבה גם צרפתים
וגם יהודים בורחים באותה תקופה לדרום צרפת.
הייתה הרגשה ששמה יות. יותר בטוח ויותר קל להסתדר.
בדיעבד אנחנו יודעים.
שגם היה הרבה יותר קל להינצל שם בדרום.
אתה זוכר איזשהם דיבורים או תוכניות על. על.
על זה שאולי תברחו כולכם לדרום צרפת.
או שזה לא. לא. לא דובר?
לא. לא דובר. לא דובר.
מפני שכפי שאני אסביר לך. אה.
עוד מעט. אה. הכל השתנה ב-42'.
לא. אני מדברת על לפני 42'.
לפני ארבע. לא הרי ה. את אבי עצרו ב-41' אז. אה.
הכל היה קצר. ב-40' הוא היה בצבא.
אוקיי.
זה.
אתם הכרתם אנשים שברחו לדרום? לדרום צרפת?
אה. אני חושב שמשפחה אחת. כן.
אני מבינה שהזיכרונות שלך מאוד מעורפלים מהתקופה הזאתי.
יש עוד משהו שאתה זוכר מהתקופה שאתה בכיתה א'?
חוץ ממה שציינתי. לא.
אוקיי. אז אתה זוכר אולי את מנהל בית הספר?
באותה תקופה?
כן.
לא. גם לא.
לא. לא היה לך קשר איתו?
לא. שמה היחסים הם שונים. זה לא כמו שבארץ.
ו. ושוב אתה לא זוכר שמ.
אתה לא זוכר אנטישמיות בבית הספר.
או שילדים מציקים לך על רקע הטלאי הצהוב. או משהו כזה?
לי אישית לא. לא זכור. לא קרה לי.
אוקיי. אממ. לגבי המראה. האם. אה.
אפשר לומר שהיה לכם מראה יהודי?
אם אתה היית הולך ברחוב.
אפשר היה לראות שאתה ילד יהודי?
על עצמי אני לא יודע. אבל הוריי לא.
הוריך לא.
לא.
אז. אה. לא. לא. לא היה להם טיפו. אה. מראה יהודי.
אולי הסבא שלי. אולי אני קצת. אה.
אני גם לא חושב. אבל אבי ואימי לא.
מה אתה זוכר מסבא מאותם הימים.
אחרי שעצרו את הבן שלו?
אנחנו מדברים על סבא שכבר עבר לא מעט בחייו. כנראה.
אחרי המלחמה?
לא. לא.
בזמן המלחמה?
ב. בזמן שעצרו את אבא.
סביב התקופה הזאת. אתה זוכר משהו מסבא?
אהה.
איך סבא מתנהל ומתמודד עם כל זה?
אה. מת. דואגים מאוד דואגים.
מתנהלים כרגיל. מאוד עסוקים בעבודה.
סבא שלי היה איש. אה. אולי לא הכי משכיל.
אבל אוהב מוזיקה. וזה אולי השפיע עליי בעקיפין.
הוא היה מאוד אוהב אופרות.
והיה משתדל ללכת. אה. כשהוא יכול.
ולוקח אותי גם לטיולים ולקול.
קולנוע. כשזה היה עדיין. אה. אפשרי.
אני זוכר את זה. היה מקדיש לי זמן.
זאת אומרת הוא. מבחינתך גם איזשהו דמות אב.
אני מבינה. אפשר לומר ככה?
אפשר להגיד. כן.
אוקיי. אממ. אנחנו יודעים ש.
זה. זה משהו שמאפיין בכלל את מערב אירופה.
החקיקה האנטי יהודית היא.
כשהכיבוש מתחיל. היא בטפטופים.
פה חוק. שם חוק. בעיקר חוקים כלכליים בהתחלה.
אממ. בניגוד ל. לכיבושים במזרח אירופה. ששם הכיבושים.
הרדיפות לאחר היהודים
הם מאוד אינטנסיביות ומאוד אכזריות כבר מההתחלה.
במערב אירופה זה מאוד-מאוד איטי.
אתה זוכר אבל בכל זאת עד ש.
תכף נגיע ל. למצוד הגדול ב-42'.
אתה זוכר חוקים נגד יהודים שאתה יודע.
שאתה יודע עליהם. שאתה מודע אליהם בתור ילד?
איסור כניסה למקומות שונים. שיכולים להשפיע
על חיים של ילד. וכדומה?
לא. תראי. אני לא מכיר את ההיסטוריה של צרפת.
אולי מבחינה זאת. הייתי ילד.
אבל אני לא נתקלתי בדבר כזה.
אתה לא זוכר שאתה רוצה להיכנס לאיזה פארק.
ואמא אומרת לא. אנחנו לא יכולים להיכנס או משהו כזה?
לא. לא. לא.
אוקיי. או אתה אומר קולנוע.
להפך. אתה זוכר את עצמך הולך עם סבא לקולנוע?
ל. הולך לקולנוע. כן.
החרמות רכוש היו. אתה יודע משהו על זה?
בשלב. אה. הזה. עדיין לא. אחר כך.
מ. מה אתה זוכר מהחרמות רכוש?
בזמן שלא היינו. שאנחנו נגיע לזה.
אז אוקיי. אז אני מבינה ש.
אני מבינה ש. עוצר בערבים. אתה זוכר?
שאסור לכם לצאת בערב בכלל.
עוד לפ. עוד לפני המצוד הגדול?
לא.
טוב. היית גם ילד.
אז מן הסתם במילא היית בערב כבר בבית.
הייתי בבית זה אני.
זהו. טוב.
לא זוכר.
אז בוא נתקב. נתק. אה. נתקדם. יולי 42'.
כן.
מעצר המוני של יהוד. יהודים.
לוקחים אותם בדרך כלל לתוך. אה.
אצטדיון מאוד. מאוד גדול שם.
כן.
מה אתה זוכר מהיום הזה?
אני זוכר. אה. לאו דווקא היום הזה.
אבל מאוד מאוד סמוך ליום הזה.
כן.
וזה תמונה שהיא חיה אצלי.
באמצע הלילה. אממ.
בסביבות. אה. 02:00 בלילה. נדמה לי.
אנחנו גרנו. אה. בדירה בקומה חמישית.
ובאותו אזור הבתים בצרפת בנויים בצורה כזאת.
שבחלון האחורי זה לא ש.
שיוצא לרחוב. יש חצר ענקית בין 2 בתים.
אתה רואה. אתה רואה את ה.
את הדירות ממול. אתה רואה.
אני זוכר צעקות. כל השכנים התעוררו בבית שלנו.
אני זוכר שלא הדלקנו אור.
ובחושך. קמנו לראות מה זה הצעקות.
ואנחנו רואים חיילים גרמנים
מוציאים את המשפחה היהודית ממול.
זה היה קומה אחד יותר נמוכה.
אז ק. היה קל לראות את זה.
הם בקומה רביעית. אנחנו קומה חמישית.
ממש רואים הכל פתוח. אין וילון. אין תריסים.
צעקות ולוקחים בכוח את המשפחה.
פשוט לקחו אותם בכוח באמצע הלילה וזה.
וזה היה האות שאצל ההורים.
אצל האמא והסבא עורר את ה.
את כל מה שהולך לקרות.
הם הבינו שזה הגיע למצב שחייבים לעשות משהו.
תוך כדי לקיחת סיכון.
אם. אה. אני הולך מהר מדי. תגידי לי.
והחליטו. מוכרחים לעזוב את הכל ולברוח.
איזה רושם המראה המזעזע הזה עשה עליך בתור ילד?
אני עד היום זוכר את זה חי. זה. זה פחד.
פחד. ממש פחד.
ה.
וראיתי את האווירה בבית.
את ה. אה. אנחנו צריכים להתארגן.
לעשות כך וכך וכך ועשו.
המשפחה שראית אותם.
שלוקחים אותם. אתה הכרת את המשפחה הזאתי?
יכול להיות שבתור שכנים. אבל לא אישית.
ידענו שיש שמה יהודים.
זאת הייתה משפחה עם ילדים ו.
כן. כן.
ואתה אומר שאתה זוכר גרמנים שמה ממש?
אה. ראיתי אותם.
אתה. עוד לפני זה. אם היית רואה גרמנים.
היית מפחד מהם או שהיית אדיש?
הייתי אדיש.
היה לך פחד מהגרמנים?
לא. הייתי אדיש.
עדיין.
בתקופה הזאת הייתי אדיש.
כן. כן.
עדיין.
לוקחים רק משפחה אחת. או שלקחו עוד משפחות?
יכול להיות. אבל זה מה שראינו.
זה מה שאתם ראיתם מהחלון.
זה מה שראינו מהחלון. ב. ב.
ב. איך אומרים?
במ. במצב אמיתי. ב. ב. זהו. זה קורה.
בוא נציין שבאותה תקופה באמת.
אנחנו מדברים על קיץ 42'. מ. מרחבי אירופה כולה.
כן. דרך אגב. סליחה.
כן?
יכול להיות שלקחו אות.
לקחו אותם באמת ל [משובש] (צרפתית).
זה היה בימים האלה.
לאצטדיון הגדול?
כן. כן. איפה שהיה האצטדיון הגדול.
שמשם אחר כך. אה.
משם לקחו אותם למחנות. כן.
אנחנו מדברים על אותו קיץ שמתחילים
לגרש יהודים מאירופה כולה. אה.
בדרך כלל למחנות מעבר כמו דראנסי.
ומשם אחר כך לאושוויץ שמתחיל.
כן.
לפעול בשיא המרץ. בדיוק באותו הזמן.
כן.
אתם כמובן לא יודעים שום דבר מכל זה.
אף אחד לא יודע שבכלל. אה. קמים מחנות השמדה.
ושהיהודים האלה. מה גורל היהודים?
אתם דווקא הכרתם את הסיפור של אבא.
שאבא יושב לבטח בדראנסי.
ואני מבינה שעד אז זה לא היה נראה כל כך נורא.
אז לא ידעו.
לא יד. לא. לא ידעו שדראנסי זה מחנה מעבר ש.
לא. לא ידעו. לא.
לא. לא ידעו. לכן.
אז מה בכל זאת בתפיסה הזאתי כל כך מלחיץ את סבא ואמא?
שוב. ה. הסיכוי שהם ידעו משהו על אושוויץ הוא קלוש.
נכון.
מה קרה שמה. שלא קרה להרבה יהודים אחרים ש.
שהביא אותם לעשות מעשה.
שבזכותו אתה יושב היום מולי?
כן. תראי. היה ברור שמשהו לא טוב קורה. זה היה ברור.
שלוקחים אנשים בכוח מ. מדירתם.
בלי. בלי אפשרות לתת להם לקחת משהו.
אלא עוצרים אותם ומוציאים אותם באמצע הלילה.
ו. אה. אבא שלי כבר לא היה. אז. אה.
זה היה ברור שמשהו לא טוב הולך להיות.
שלא. שלא צריך להיות פה.
צריך להשתדל ל. לברוח לעשות משהו.
יכול להיות שעם ה. עם המעצר הזה שאתם פשוט ראיתם אותו.
היה פחות ברוטלי. יותר. אה. בנינוחות.
יכול להיות שאמא וסבא לא היו נזעקים ככה?
לא. אני חושב שאם הם היו יודעים שזה קרה היו נזעקים.
בכל מקרה.
כן. כן. היו נזעקים בכל מקרה.
רק זה. זה היה ה.
ה. זאת הייתה הנקודה האחרונה שגרמה ל. ל.
אז מה. אז מיד באותו הלילה הם מתחילים להתארגן?
מה הם עושים?
לא. הם קבעו ש.
הם החליטו לנסות לראות איפה אפשר.
מה אפשר לעשות מה הם ה. האפשרויות.
דיברו עם עובדת שלנו. אה. אישה שעבדה.
צרפתייה. והיא שמעה את הסיפור שאי אפשר להישאר שם.
היא אמרה אני לוקחת אתכם להורים שלי.
בערך ב-200 קילומטר מפריז.
בכפר קטן. מאוד קטן.
‮באמת חור נידח. ‭Saint Julien du Sault‬.‬
ואתם תהיו אצלנו ונראה כבר מה עושים.
קודם כל אתם חייבים לברוח.
מי זאת הפועלת הזאתי? מה אתה יודע עליה?
הפועלת. מה אני יודע?
הרבה לא. אבל כמה דברים.
אה. שהיו יחסים טובים איתה. היא הייתה פועלת.
אה. מו. מוצלחת ועובדת חשובה בבית המלאכה.
היו יחסים טובים איתה. ו.
בת כמה היא הייתה אז?
היא הייתה אז. תראי.
אני מניח שהייתה בשנות ה-30 אולי.
איך קראו לה?
קראו לה מדלן.
מדלן דידיה ליזקובסקי.
עכשיו. מה שלא ברור לי.
וזה באמת אני מודה.
אני צריך ל. את הפאזל הזה לנסות לפתור אותו.
‮ההורים שלה. קראו להם משפחת קארו ב-‭Saint Julien du Sault‬.‬
והיא במ. אפילו במסמכים שבשלב מסו. מאוחר יותר ראיתי.
לא ראיתי קארו. אלא נ.
נולדה קוני. קורי. לא מבין. אני לא יודע מה.
ממה זה נובע הדבר הזה.
אולי לא בת אמיתית. אולי לא. אני לא יודע. לא יודע.
בכל אופן היא. היא אמרה אתם באים להורים שלי
‮ב-‭Saint Julien du Sault‬. ואתם תהיו שם.‬
זאת הייתה יוזמה שלה. או שאמא מבקשת ממנה עזרה?
לא. זה היה ביחד. היא אמרה אנחנו חייבים.
זאת אומרת הם דיברו ואז.
דיברו. והיא אומרת: "אני. אני לוקח. אני אקח אתכם".
אני חייבת לציין שבאותה תקופה
יש הגבלות תנועה מאוד חריפות נגד יהודים.
לצאת מפריז זה גם סיפור.
זה סיפור. אני יודע.
וזה היה צעד מאוד. אה. נועז. מסוכן.
אבל זה היה או ש. או ש. או שזה מצליח או שלא.
למרות ששוב. היום אנחנו יודעים שזה היה או ש.
או ש. אז זה לא היה כל כך ברור.
זה לא היה שחור ולבן.
נכון.
כי אם זה היה שחור ולבן.
נכון.
אולי עוד הרבה יהודים אחרים היו ניצלים.
אז לקחו את הצ'אנס.
לקחו את הסיכון.
לקחו את הסיכון.
ותוך ימים ספורים התארגנו.
לקחו מזוודה. עזבו את הכל.
משאירים ככה את הבית מלאכה?
משאירים את הבית הזה. אה.
השאירו משהו נדמה לי אצל המורה לפסנתר למעלה. הצרפתייה.
הייתה לכם שכנה צרפתייה?
הייתה שכנה צרפתייה שאחר כך היא הפכה למורה לפסנתר שלי.
נדמה לי שהשאירו. אה. אה. הבית היה בדמי מפתח.
השאירו אצלה שטרות של ה. שנתנו כ. בזמן שעשו.
הכינו את החוזה. היו שטרות כאלה על הדירה.
מסמכים נוספים שנוגעים לדירה.
יכול להיות מפתח. אני לא זוכר.
ועזבו את הכל. הורידו את הטלאי הצהוב מכולם.
ואני זוכר שנסענו לרכבת.
לוקחים בשבילך איזה משהו אישי?
איזה צעצוע אהוב? איזה ספר?
שום דבר.
איזה משהו? אתה ילד כזה קטן. כלום?
שום דבר. עד כמה שזכור לי.
תראי. אני לא. באמת לא יכול לזכור אם היה שם ספר.
מסבירים לך. מה אומרים לך?
שחייבים לברוח. אתה ראית מה שקרה בלילה. לפני כמה ימים.
זאת אומרת המילה בריחה מופיעה כבר?
כן. כן. חייבים. אנחנו חייבים ל.
לא יכולים להישאר פה.
ראית מה שקורה בלילה לפני כמה ימים.
היו. לא הרבה. 3-4 ימים אולי עד שהתארגנו.
ו. באמת מזל שלא באו גם לבניין השני באותו לילה.
אני לא יודע איך הם הגיעו לשכנים האלה שראינו ממול.
יכלו גם לעבור לבניין השני. מזל.
האם. אה. כשאתם בורחים.
כן.
לסבא. אתה יודע אולי אם לסבא או לאמא יש להם כסף מזומן.
הם מצליחים להוציא איתם איזה משהו. תכשיטים.
לקחו. לקחו איתם כסף.
כסף?
כסף רק. כן.
זאת אומרת אתם לא בורחים חסרי כל. אתם בורחים עם. אה.
היה קצת כסף.
ציוד מינימלי.
היה קצת כסף. כן. היה כסף.
איך אתם יוצאים את פריז?
אה. לפי. אה. עד הרכבת.
אני לא זוכר אם זה היה במונית או באמת חור.
אני באמת לא זוכר.
ומשמה ל. ל. ברכבת.
אני זוכר. ברכבת עם האישה הזאת.
הפועלת ב. אה. נוסעת איתכם?
כן. כן.
עם האישה הזאת. ומגיעים ל.
אתה זוכר את תחנת הרכבת בפריז?
אה. אני לא זוכר מאיזה תחנה זה היה.
אני אגיד לך למה אני מתעכבת על זה.
אני לא זוכר מאיזה תחנה.
זה לא יכול להיות גרדי נור.
זה לא יכול להיות גרדי לסט.
גרדי ליון. לא יודע.
או שזה גרמו פרנס אולי.
או אולי גרדי ליון. יכול להיות.
אנחנו יודעים שתחנות הרכבת היו מלכודות מוות ליהודים.
כי היו שם הרבה כוחות ביטחון.
גם שוטרים צרפתיים וגם. אה. כמובן גרמנים.
ואנחנו שומעים שוב ושוב שיהודים נתפסו
רק על פי המבט הרדוף בעיניים שלהם.
זאת אומרת. זה היה מאוד מאוד מסוכן.
מאוד מסוכן.
אתם צריכים בקור רוח להיכנס לרכבת.
לשבת כאנשים רגילים.
כן. כן.
ויש ילד קטן. אמרו לך אל תגיד את זה. אל תגיד את זה?
לא. לא.
שום דבר?
שום דבר. אולי. אולי.
אתה לא מקבל הוראות מה לומר. מה לא לומר.
לא זכור לי דבר כזה. אבל אני לא חושב.
אה. להתנהג כרגיל.
וזה היה באמת צ'אנס גדול. זה אני מסכים.
אתה זוכר פחד בנסיעה.
או שאתה לא כל כך זוכר את הנסיעה?
לא. לא. אני לא זוכר.
אני זוכר שזה היה ברכבת עד הכפר.
עד הכפר.
כן. זה באמת מקום מאוד נידח הנ.
אני ביקרתי שם אחרי המלחמה.
אה. זאת אומרת. אה. הרבה אחרי המלחמה.
זה 200 קילומטר דרומה מפריז.
כן.
נכון?
כן. בערך 200-250. אני זוכר את זה.
זאת אומרת מרכז צרפת איפשהו.
כן. כן.
גובל בדרום?
לא.
לא?
לא. שם העיר הכי מפורסמת באזור זה אוסר.
למרות שעיר הבירה זה מה שאשתי אמרה לך. נדמה לי סאס.
אתם מגיעים לכפר.
כן.
מה אתה זוכר?
זוכר ב. את הבית. פחות או יותר.
היה שמה עוד ילד בערך בגילי.
שהוא היה הבן של הפועלת. עד כמה שזכור לי.
אני רוצה להיות זהיר. יש פה גם איזה.
ישנה איזושהי בעיה. שזה מי היה האיש.
אם זה היה אח יותר צעיר.
אבל זה לא נראה לי הגיוני.
אני חושב שזה היה הבן שלה והוריה.
ושם היינו. אה. סבא. אמא ואני. היינו שם מוסתרים.
בוא תאמר משהו על המשפחה הזאתי.
איך קראו להם. אתה יודע?
השמות הפרטיים שלהם.
הפרטים לא זכור.
משפחת קארו. זה אני זוכר היטב היטב.
אה. אחר כך גם. אה. בדקתי את זה.
אישרתי את זה. כן.
מה הם עשו? מה הם. אה. ממה הם חיו?
אה. לא זוכר.
הם היו חקלאים יכול להיות?
אנחנו מדברים על כפר. אה. חקלאי?
זה כפור. כפר מאוד קטן.
אממ. אני לא זוכר במה הם עסקו.
נדמה לי שבחקלאות. נדמה לי.
כשאתם מגיעים לשם. אתם מצוידים בתעודות זהות.
אה. מזויפות?
בניירות מזויפים.
לא.
או שאתם. אין לכם שום דבר?
לא. אין לנו. אין לנו.
ואתם. אה. חיים שם בגלוי או במסתור?
בתוך הבית שלהם?
במסתור. במסתור. אבל. אה.
איפה המסתור היה?
מדי פעם. מדי פעם. מדי פעם אני זוכר שהייתי יוצא לחצר.
המסתור איפה היה. בתוך הבית?
כן. זה היה בית. היה שם מרתף. אבל. אה.
בשלב זה לא. לא גרנו במרתף. לא. היו בחדר רגיל.
זה היה מקום מאוד רח.
מאוד מבודד. זה כפר מאוד מבודד.
ומה שמעניין הבית היה מאוד מבודד.
בית מבודד?
כן. אולי זה לא טוב.
אני לא יודע. אבל הוא היה בית מבודד בתוך הכפר.
הוא היה בקצה הכפר.
שזה. שזה דווקא מקום טוב למסתור.
אולי ואולי לא. אני לא יודע. אולי זה דווקא.
בולט.
בולט.
Childhood in Paris before the war; family life; German occupation, May 1940; arrest of his father following denunciation and his deportation to Drancy, 1941; yellow badge decree, early 1942; manhunt for Jews, July 1942; escape with his mother and grandfather with the assistance of a [female] French worker employed in the family business; hiding in Saint Julien du Sault; denunciation, and capture of his mother and grandfather; being smuggled to a nearby forest with the help of the partisans; return to the village after about ten days; liberation in the summer of 1944; Life after the war; aliya to Eretz Israel, 1949.
item Id
9916117
First Name
Max
Meir
Last Name
Sherman
Date of Birth
11/02/1935
Place of Birth
Paris, France
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
20/05/2012
Date of Creation - latest
20/05/2012
Name of Submitter
שרמן מאיר מקס
Original
YES
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance