Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Mordechay (Paul Georg) Fleischer, born in Bratislava, Czechoslovakia, 1926 regarding his escape to Budapest, deportation to detention camps, escape from a death march and residing in the Glass House

Testimony
null
null
null
null
null
null
היום כ"ט באייר.
תשע"ב. 21 במאי 2012.
אנו מראיינים מטעם יד ושם את מר פליישר
מרדכי פאול גאורג בביתו בגבעתיים.
מר פליישר הוא יליד ברטיסלבה.
צ'כוסלובקיה. 1926. בוקר טוב.
נכון. בוקר טוב.
ספר לי. בבקשה.
על המשפחה שלך. אבא אמא.
בברטיסלבה. אה.
ושמות. בבקשה. לא לשכוח.
כן. אז אמא היא בשם.
שם אימי רגינה.
מ-המ.
רבקה. אה. אה. ילידת פראגר.
אבי קרול חיים פליישר.
אמא היא ילידת ואץ בהונגריה.
אבל מאז תינוקת עברו כבר לעיר סלובקית בשם ניטרה.
מ-המ.
אבי הוא יליד צ'כוסלובקיה.
אז זו הייתה הונגריה.
אבל באזור סלובקי.
המקום הוא נקרא זלטה מורבצה.
מ-המ.
התחנך בלוויצה.
היה חייל יחד עם ה.
הוא היה הבכור במשפחה.
היו לו. ש. ש.
חוץ מאבא. עוד 3 אחים ואחות. אה.
וסבא וסבתא כמובן.
סבא וסבתא ו-2 האחים הושמדו.
האח הצעיר חזר מאיזשהו.
מהמחנות. מאחד המחנות ההשמדה.
כן. אז אתה קופץ בסיפור כבר קדימה הרבה.
אני נותן תיאור.
כן.
על המשפחה.
כן. בסדר. והמשפחה של אמא. בבקשה.
אמא היא בת יחידה.
מ-המ.
אה.
פראגר. השם משפחה שלה.
פראגר שם המשפחה. ו-2 ה.
האבא עוד נפטר ב. אה. לפני המלחמה.
אה. אמא התחתנה מחדש.
ועם בעלה החדש.
שניהם הושמדו ב.
הוגלו בטרנספורטים הראשונים מסלובקיה לפולין.
אינני זוכר לאיזה חלק.
נדמה לי שלחלק מברנ. ברגן-בלזן או.
מ-המ.
הולך לספר על עצמי עכשיו.
ואחותך.
ואחותי. אה. אחותי ילידת
1923. הייתה.
מה שמה?
אליזבת.
מ-המ. היה לה עוד שם?
כן.
יש לה עוד שם?
בילהה.
מ-המ.
על אחותי אני יכול
לספר שבנעוריה
הייתה תלמידה בינונית.
מאוד יפה ניגנה בפסנתר.
מ-המ.
הייתה יפיפייה. מאוד יפה.
הייתה נחשבת לאחת הבנות היפות ביותר בעיר.
והופיעה. הר. למדה בלט.
הופיעה בהצגות בתיאטרון בבלט. עד שהתחילו הרדיפות.
אני נולדתי בפרבר של ברטיסלבה.
שהוא מצד השני של הדנובה. שקוראים לו פטרז'לקה.
מ-המ.
כשהייתי בן שנה.
אז עברנו לגור לברטיסלבה.
משמעותי שאציין את הרחוב ואת מספר הבית. שבהמשך יסתבר למה.
‮ברחוב. קראו לו ‭Thalerova ulica‬. טלר.‬
הבית היה מספר 3.
בגיל ש. הייתה לי ילדות.
אני זוכר את אותה התקופה.
למרות זה שהייתי ילד קטן.
אני זוכר שדודי שעבר.
עבד בנמל. בדנובה.
אה. באיזושהי חברת הובלות.
כן. שאתה אומר דוד. אז ת.
תשייך את זה לאיזה חלק במשפחה.
זה של האבא? מהצד של אבא?
פרדי. פרנ. פרנטישק. פרנץ.
פרנטישק. קראו לו.
פ. פרנץ.
כן.
ואיך הוא דוד שלך?
אח של אבי.
אח של אבא.
ואמא הייתה בת יחידה.
אה-הא.
אמא לא היו.
נכון.
אממ. כן. ואז עוד.
אה. עיר הייתה יחסית קטנה.
אנשים לא השתמשו כל כך בתחבורה ציבורית. רק למרחקים גדולים.
ודודי תמיד בצהריים היה צועד ברגל מהבית למקום איפה שהוא
היה אוכל את ארוחת הצהריים שלו.
אז עוד לא היה נשוי.
ואני תמיד חיכיתי לו בפינת הרחוב. זכור לי.
כדי מה?
אירוע אחד.
כדי. אתה חיכית לו כדי?
לאכול ביחד איתו?
לא. כדי לפגוש אותו.
אה. כן.
וכיוון שממול הייתה קונדיטוריה ושם הוא היה תמיד קונה לי.
אה-הא.
איזשהם מ. מ. מממתקים.
ואני זוכר שקנה לי 2 עוגות בצורת צפרדע. זאת אומרת.
מסוכרות. עם קרם בפנים ולי היה סינור קטן.
הוא הכניס את 2 הצפרדעים בתוך הכיס בסינור
ואמר: "עכשיו תחזיק אותם טוב שלא יקפצו לך מהסינור".
וכשהגעתי הביתה עד כדי כך שמרתי עליהם שלא היה זכר
לצפרדעים ונורא בכיתי שהם נעלמו.
היה רק הקרם והסוכר.
זה מה שז. זכור לי מילדותי ה. הצעירה ביותר.
כשהייתי בן 6 עברנו לגור
לבניין שהוא נבנה במיוחד עבור עובדי דפוס.
אני רוצה לציין שחלק ניכר מעובדי דפוס היו יהודים.
מ-המ.
דפוס היה נחשב לאוונגרד של המעמד של הפועלים.
הבית שעברנו לתוכו. לגוט.
גם היה נקרא בית גוטנברג.
מ-המ.
מפני שגוטנברג היה מי שהמציא את הדפוס.
מ-המ.
צריך להקדים אולי לומר.
או שזה אני אשאיר בהמשך של הסיפור.
על מנת שזה יהיה כרונולוגי.
אה. הייתה לי ילדות טובה מאוד.
עד כמה שאני זוכר אותה.
אני כבר עכשיו עובר לתקופה של בית ספר. ש.
עוד מעט אנחנו נגיע לבית ספר.
כן.
אה. לפני זה רציתי שתספר.
אה. קודם אבא במה הוא עבד?
אבא עבד בדפוס.
מ-המ.
כן. ופעיל היה.
מ-המ.
מאוד בארגון של פועלי דפוס.
כן.
והיה מאוד פעיל כמובן ב.
והוא היה סוציאליסט?
הוא היה סוציאליסט קיצוני.
מ-המ.
קיצוני שמאלי.
מ-המ.
כמו שרוב היהודים שהיו אז.
הצעירים?
כן.
כן.
איך היה השבת וחגים בבית?
אנחנו לא היינו דתיים.
אה. שבתות היו מוקדשים. אה. לפעמים לטיולים.
מ-המ.
אפשר לספר על אותו הבית. שהבית.
כיוון שכולם היו מאותה המשפחה גם במקצוע.
אבל גם הייתה איזושהי שייכות בין היהודים.
אז הבית היה יוצא.
דיירי הבית היו יוצאים הרבה פעמים לטיולים מאורגנים.
מ-המ.
ביחד. טיולים מאורגנים. זאת אומרת כיוון שיצאו ביחד.
אבל. אה.
והלכנו ברגל ב. ל.
ש. להרי.
להרים שמה בברטיסלבה בעצם התחלת הקרפטים.
מ-המ.
ושמה ערכנו. ערכו ה.
המבוגרים. אה.
קומזיץ. אפשר לקרוא לזה.
כן. אפו ביחד. בשר על. על מדורה.
מ-המ.
וכדומה. והצעידה. כשהילדים היינו כבר עייפים מהצעדה.
אז לקחו אותנו על הצוואר והמשיכו.
ואלה הם היו התעסוקות בימי שבת. בימי ראשון.
מ-המ.
לא בשבתות. בימי ראשון.
אה. טיולים לשפת הדנובה.
אה. בסביבות ברטיסלבה היו גם אגמים קטנים.
מ-המ.
אז לאותם האגמים. זאת אומרת.
תמיד הייתה. היו תוכניות.
וכשלאבא היה פנאי. אז היה שם.
חוץ מזה. כשלא היו טיולים.
אז היה שם בית קפה.
איפה שנפגשו כל החבורה שלהם.
והייתה חבורה מאוד מלוכדת.
האחים וחברים. ושיחקו קלפים. שיחות וכדומה.
זכור לי בתקופה שהייתה מצוקה וחוסר עבודה.
אז. אה. היו רבים מחוסרי עבודה.
מ. מה.
ואבא כן עבד.
וזה היה בחורף.
זכור לי ש. וה.
החבורה היו נפש.
נפגשים במועדון של עוד.
עובדי. עובדי דפוס.
אז אמא הייתה אופה בבית.
מ-המ.
תפוחי אדמה ואני עם אבא סחבנו בתוך.
אה. אה.
סלים את התפוחי האדמה.
שיוכלו גם לאכול וגם לחמם את הידיים.
מ-המ.
מהקור.
ועשיתם ספורט של חורף?
גלישה או החלקה על הקרח?
הו. כן. בגיל צעיר מאוד.
נדמה לי שעוד לפני בית הספר כבר ידעתי ל. לשחות טוב.
מ-המ.
כיוון שאבא היה שחיין טוב.
גם אמא הייתה שחיינית.
ושחיתי איתם אפילו בדנובה.
מ-המ.
ו. אה. למדתי להחליק על קרח.
אה. החלקתי על קרח טוב מאוד.
ובהמשך כבר אפילו בבית ספר שיחקתי בנבחרת של הכתה הוקי קרח.
בכלל הייתי ספורטאי כל החיים.
עד. גם בהמשך בישראל שיחקתי כ-40 שנה פה טניס.
אז אני שוב חוזרת לשבת וחגים.
אז כשהיה שבת.
כשהיה חג. אה. אה. בכלל לא הזכרתם.
השבת.
משהו בקשר.
השבת עבדו.
אה-הא.
כן. בית דפוס הצטרך להכין עיתונים
ושבת לא היה נחשב אצלנו לחג באמת.
מבחינה הזאת. זה היה יום ראשון כשלא עבדו ו. אה.
מ-המ.
לשבת לא התייחסנו בכלל.
והסבים והסבתות?
בבקשה?
הסבא וסבתא שלך מ-2 הצדדים?
סבא וסבתא כל יום שישי בערב היו בבית כנסת.
מ-המ.
כל שבת לפני צהריים היו בבית כנסת.
אני הייתי כל חופשת קיץ.
קרוב לחודש ימים אצלם.
איפה הם היו גרים?
בלוויצה.
מ-המ.
ואז הייתי הולך איתם.
כל שבת. ו.
הם היו אורתודוקסים או נאולוגים?
נאולוגים.
אה-הא. אז. אה.
איך זה היה בתוך הבית הכנסת הנאולוגי?
זה היה עם עוגב?
אה. ביום שישי זה היה עם.
אה. היו מנגנים בעוגב?
לא. כיוון שזאת הייתה עיירה קטנה.
מ-המ.
לא היה שם עוגב.
הבית כ. כנסת היה מאוד מכובד.
היה להם חזן. היה להם רב. אה.
הייתה לה עזרת נשים.
הכול היה ר. כרגיל.
במה התבטא זה שהם היו נאולוגים?
אז אני ש. רואה שזה כמו. אה.
מה שאתה מספר. זה כמו אצל האורתודוקסים.
שאנשים והגברים לחוד. שלא היה עוגב.
לא היו חרדים.
כן. אה-הא.
הם היו נקראים בו. נאולוגים.
כן.
עכשיו. למה? לא.
מה היה ההבדל בין אורתודוקסים ונאולוגים?
אני חושב שרק הקיצוניות.
כן. הם היו מסורתיים. זאת אומרת.
אותה תפילות והכול היו. הכול היה זהה.
כן.
רק לא היו מדקדקים בכל דבר.
מ-המ. תספר לי באמת על החודש הזה בלוויצה. מה.
בבקשה?
איך העברת את הימים בלוויצה?
מה. זה היה כפר. או עיירה קטנה?
לא. זאת הייתה עיירה קטנה.
כן.
זאת הי. הייתה עיירה קטנה.
ואני חושב שבלוויצה עיקר ה.
התענוגות שלי היו.
הייתה שם בריכה.
מ-המ.
בריכת שחייה.
מ-המ.
היה שם נחל.
בנחל הייתי הולך לדוג דגים ו.
עם מי היית.
גם להתרחץ בנחל.
היו לך שם חברים?
היו לי שם חברים. כן.
מ-המ.
גם גויים וגם. גם יהודים.
בעיקר יהודים. אבל היו לי חברים גם גויים.
שכנים ממקום איפה שסבא וסבתא היו גרים.
כן.
ו.
אז כשהגיע. כשהגיע פסח.
זה בא לידי ביטוי אצלכם בבית?
בבקשה?
חג ה. חג הפסח אצלכם בבית.
איך הוא התבטא? או שהתעלמתם ממנו?
לא התעלמנו. התייחסנו לפסח כמו שכל היהודים בצורה.
אה. מסורתית. אבל לא מעבר לזה.
אז איך זה היה? תתאר לי בבקשה.
אז איך היה הפסח אצלכם בבית?
אני לא זוכר.
היה מצות? היה ל.
מצות בוודאי שהיו.
ליל הסדר?
כן. אבל. אה.
4 קושיות?
קראתם בהגדה? מה נשתנה?
שרנו את ה. שרנו.
ומצות היו. אבל אכלנו גם לחם.
זאת אומרת. המצות זה היה דבר יותר סימבולי.
סימבולי.
מאשר. אה.
כן.
אה. כן.
פעילויות שלך אחרי צהריים. אחרי הלימודים.
בבית ספר?
כן. שהיית נער. ילד.
אחרי הלימודים. הלכת לתנועת נוער? היית בחוגים?
טוב. ה. ה. אה.
זה כבר בשלב יותר מאוחר.
אבל כשהתחלתי בבית הספר.
קודם כל הייתה לנו חצר גדולה.
מ-המ.
ובחצר היו. היינו הרבה מאוד ילדים.
והיינו משחקים ביחד.
ובעיקר עשינו ספורט ביחד.
מ-המ.
אה. שיחקנו כדורעף.
מ-המ.
בתור ילדים קטנים.
אה. לא הייתה לנו רשת.
אלא היה שם מין מתקן כזה שעליו היו מנקים את השטיחים.
אז זה היה הרשת?
בבקשה?
זה היה הרשת.
זה היה במקום הרשת.
שיחקנו כדורעף.
שיחקנו כדור ראש.
מ-המ.
להוביל את הכדור.
מ-המ.
על הראש ואחרי זה. אה.
לתקוע שער בצורה כזאת. עם הראש. כן?
יכולתי אז להוביל את הכדור על
הראש במרחק של נאמר כל אורך החדר הזה. בלי שייפול.
ומשחקים מסוג זה היו. ו.
והכדור היה כדור אמיתי?
בוודאי. כדור אמיתי.
ו. אה. כשכבר הגעתי לבית ספר.
אז זה כבר היה במסגרת קצת יותר מאורגנת.
‮בתור ילד. היה לנו בברטיסלבה ‭club‬.‬
כן.
של שחיינים.
מ-המ.
‮שה-‭club‬ הזה היה אלופי.‬
אלופים בכל ענפי השחייה וגם בפולו מים של צ'כוסלובקיה.
מ-המ.
שקראו לו בר כוכבא ברטיסלבה.
מ-המ.
‮וב-‭club‬ הזה. בתור ילד. שחיתי.‬
מ-המ.
ככה שהייתי שחיין טוב ביותר בכיתות הנ. הנמוכות.
מ-המ.
של הגימנסיה.
מ-המ.
בשחיית חזה.
מ-המ.
אה. והתבלטתי תמיד לא כל כך בלימודים כמו בספורט.
ככה שבכיתה הייתי אהוד על התלמידים.
על המורים אני לא כל כך בטוח.
כיוון שכן הייתי אהוד על אחדים.
על אחד מהם במיוחד.
אה. אבל גם גילויים של אנטישמיות.
מ-המ.
זכיתי כבר.
מ-המ.
בכיתה ב'.
ב'? שזה היה באיזה שנה?
נו. 4 ו.
31'?
ו-6.
31'? 32'?
בבקשה?
31'? 32'?
כן.
כבר אז התח. אבל. אה.
כאילו ידוע שבצ'כוסלובקיה היו קשרים מאוד טובים
בין האוכלוסייה הנוצרית והיהודית ולא
. לא סבלו באזור.
אה. כן.
אבל אתה אומר שאתה כן הרגשת.
כן. אבל אני לא זוכר שלמה.
אבל אני זוכר שהמורה בכיתה
ב' נתנה לי בוקס עם מפתח לתוך הגב.
אה.
ואמרה: "ז'יד".
אה.
זה כבר היה בכיתה ב'.
אז רגע. מתי התחלתם כיתה א'?
באיזה גיל? גיל 7 או 6?
בגיל 6.
אה-הא. זה היה 34'. כבר הרגשתם.
כן.
אבל האופייני
לצ'כוסלובקיה היה שהסלובקים הם רובם
היו אנטישמים.
כן.
לעומת הצ'כים.
כן.
שהיו רובם פילוסמיטים.
כן. אבל כשזה היה צ'כוסלובקיה.
אז פחות או יותר ה.
מבחינה דמוקרטית.
צ'כיות חלחלה.
ומבחינה זה. זה היה גן עדן.
כן.
של דמוקרטיה.
שוויון זכויות מוחלט בכל הדברים.
כן. ההורים שלך.
זה שהיו גילויים כאלה פה ושם. היו. כן?
וההורים שלך. היו להם קשרים טובים עם השכנים הנוצרים?
עם האוכלוסייה הנוצרית?
מצוינים. מצוינים.
כשהייתם יוצאים לטיולים המאורגנים.
אז גם היו שמה נוצרים?
היה מעורב. כן.
כן.
בהחלט. כן. היה מעורב.
לא היו. לא היו שום. אה. ההבדלים.
הייתם מתארחים אחד את צ.
אצל השני בחגים או שהיה הכריסמס?
אז הם היו מארחים אתכם או מזמינים אתכם או לחתונות?
היו קשרים כאלה?
לא זכור לי. לא. לא.
באמת כשהיה כריסמס אתם.
אתה אומר שאתם לא הייתם דתיים.
אז כשהיה כריסמס חגגתם?
תראי. האופייני ביותר אולי
שהחבר הטוב ביותר שלי היה נוצרי.
מ-המ.
של משפחה צ'כית.
מ-המ.
אה. לי היו אופניים. אופני תחרות.
מ-המ.
מאוד מיוחדים.
ולחבר הזה גם כן היו אופניים
ובתור ילדים כבר עשינו רק שנינו ביחד טיולים.
שקראנו לזה "טור דה ברטיסלבה" על שם "טור דה פראנס".
כן.
כן? ואז עשינו סיבובים של סביב של.
מרחקים של אפילו 30 קילומטרים.
הקפנו את כל העיר מכל הכיוונים.
ועשינו טיולים ביחד.
אני מדגיש במיוחד את החבר הזה.
מה שמו?
כיוון שבהם. מילאן בלשקו.
כן.
אחרי זה היו שם חברים. אה.
יהודים. כמו טיבור פרל ו.
אה. מייקל ברגר ו.
אה. אליסקה שטיינר.
יהודייה. ויושקו פיקל הגוי ש.
ואנחנו היינו חבורה מלוכדת אחת.
מ-המ.
זאת אומרת לא היה. אנחנו שיחקנו ביחד והיינו ביחד.
החבילה אחרי זה התפרקה.
כן. אה. היי. הלכ. ל.
כשדיברנו על תנועת נוער קודם.
אמרת שזה היה יותר מאוחר.
לאיזה תנועת נוער השתייכת?
התנועת נוער. אה.
אמרת שהלכת.
לתנועת נוער.
‮ל-‭club‬.‬
כן. כן כן.
הייתי בשומר הצעיר.
אה-הא.
ובשכבה הצעירה ביותר.
מ-המ.
שהייתה נקראת "בני מדבר".
מ-המ. כן. ושם תספר לי קצת על ה.
אני חושב.
פעילויות שעשיתם ב.
ב. בשומר הצעיר.
היו נפגשים ל.
במועדון שאנחנו קראנו לו קן.
מ-המ.
זה היה קן.
קן. כמו שפה בארץ. קן.
של השומר. כן? כן. אז זה היה קן של השומר הצעיר.
והייתם אומרים קן בעברית?
בבקשה?
זה היה נקרא קן של השו. קן בעברית?
כן. קראנו לזה קן.
כן. בעברית.
ב. בעברית.
הבנתם את המשמעות של המילה קן?
הבנו. פרט. למרות זה שעברית לא ידענו.
כן.
כן. אבל את המשמעות של המילה.
אז היינו נפגשים בקן וכבר כשהתחילו ה. התקופה.
תחילת האנטישמיות. אז. אה.
אה. היה.
היינו. הייתי במושבות.
מ-המ.
מה שקראו מחנות קיץ.
מ-המ. מה אתה זוכר משם. מהמושבות קיץ?
הו. המחנה קיץ הראשון.
יש לי אפילו תצלום מאותה תקופה.
אה.
אנחנו שיחקנו כל מיני משחקים שאנחנו קראנו לו משחקי צופים.
מ-המ.
והיו לנו שיחות על.
כן. על מה היו השיחות? מה עלה בשיחות?
על ארץ ישראל. הרוב. על קיבוץ.
אתה זוכר איזה משהו מיוחד?
פעילות מיוחדת בקשר ל. ב. בתנועה שאתה.
למדנו קצת עברית.
אה-הא.
אף על פי ששום דבר לא נדבק אז אליי.
כשאתם למדתם. אז רק למדתם לדבר ולש. ל. להבין?
שרנו שירים.
כן.
בלי להבין אותם.
אה-הא.
ואני זוכר שהיו לנו מעשי קונדס.
אה. לפעמים נסענו פעם בחשמלית ואז.
אה. התחלנו לדבר עם.
אחד עם השני בעברית.
כאילו.
כאילו.
כן.
כאילו. זאת אומרת.
כאילו ש. את אותו השיר ששרנו.
כן.
אמרנו דיבור. ואז האוכלוסייה שם.
שהיו שם הסתכלו איזה שפה מדברים.
אני זוכר את השיר.
זה "ספרו לקטנים. גם לגדולים.
ספרו הכול על הגיבורים".
שוחחנו. ואני זוכר.
באחת המושבות הייתה שריפה גדולה מאוד ביער.
אז נרתמנו לכיבוי של השריפה.
אבל לא נתנו לנו להתקרב לאש.
אנחנו רק בדליים סחבנו לשם מים.
העיקר. זה היו משחקי צופים.
מ-המ.
חילקו אותנו ל-2 מחנות.
חלק היו ערבים.
למה?
חלק היו יהודים. מחצית.
שם קיבלתי את הכינוי שלי.
מה הכינוי?
מאוד מצחיק.
בשביל זה צריכה להיות הקדמה.
השם הזה מלווה אותי עד היום.
חברים שהייתי איתם בקיבוץ.
קיבוצניקים לשעבר קוראים לי באותו השם.
אנחנו עד עכשיו נפגשים.
חילקו אותנו ל-2 קבוצות. יהודים וערבים.
ואני יצאתי בין הערבים. ואני סירבתי.
אז המדריך פיתה אותי בזה שאמר: "אתה תהיה המופתי שלהם".
מ-המ.
ומאז השם הזה ליווה אותי גם בתקופת המחתרת.
גם כשהייתי פה בקיבוץ.
מ-המ.
ועד היום.
מופתי?
כן.
כן. אה.
ואלה היו העיסוקים שלי.
אחרי זה המדריכים ברחו והשאירו אותנו לבד.
מה זה ברחו?
נתנו לנו יום עצמאי.
אה-הא.
שאנחנו צריכים להיות עצמאיים ולהסתדר במשך יום אחד.
בני כמה הייתם?
אני חושב ש-11. משהו כזה.
כן. 10. 11.
כן.
אז אלה היו מה. ה. ה.
היו לכם.
קראנו ספרים.
מ-המ.
היו לנו מסיבות.
כן.
ספרים שקראנו. אחרי זה היה לנו שיחות על הנושא.
כן.
של הספר.
מסיבות. איזה מסיבות?
שאתה אומר היו מסיבות.
עונג שבת.
אה-הא.
אה. עשינו גם הצגה ב.
מ-המ. שמי השת.
מי צפה בהצגה שלכם?
למי הצגתם?
בפני עצמנו.
אה. לא להורים? לא הזמנתם את ההורים לראות?
לא. ההורים היו במאות קילומטרים.
ההצגה הייתה. כי מה.
הסתיימה השנה או איזשהו חג. חנוכה?
לא. לא. במחנה קיץ כשהיינו.
אה-הא.
במחנה קיץ.
היו לכם מדים מיוחדים. אה.
לא.
לשומר הצעיר?
לא היו לנו מדים.
איזה עוד תנועות. אה. היו?
לא רק יהודיות. אה. ציוניות.
איזה? היו גם תנועות נוער של.
תקופה מסוימת הייתי בבית"ר.
אה-הא.
לפני שהייתי בשומר הצעיר.
לבית"ר הלכתי רק כיוון שהייתה להם קבוצת התעמלות.
מ-המ.
ואני התעמלתי איתם.
קצת אידול. אידיאולוגיה שונה.
אתה הבנת בין. הבחנת בין האידיאולוגיות?
הו. כן. לשומר הצעיר הלכתי מבחינה אידיאולוגית.
מ-המ.
כי היה להם שולחן פינג פונג.
זו הייתה האידיאולוגיה?
כן.
ובבית"ר בגלל. אה.
אבל אני אציין פה ש.
כשבאתי הביתה וסיפרתי לאבא
שלי שיש לי חברים ואני הולך לשומר הצעיר.
אז הוא אומר: "זה בסדר".
כן.
"שם תקבל חינוך טוב".
מבחינה אידיאולוגית.
כן.
כן.
שמאלי. כן.
עכשיו. איזה תנועות נוער היה ל. לנוער.
היה מכבי הצעיר.
כן.
זו הייתה התנועה הדומיננטית.
אה-הא.
יותר. היה הנוער הציוני והיה בית"ר.
בית"ר. ול. לסלובקים. לנוצרים?
היה גם תנועה שהיא לא כל כך הייתה בנו.
עם הנוער. שקראו לה תכלת לבן.
אה-הא. עכשיו ל.
לנוצרים. לאוכלוסייה הנוצרית. איזה תנועות היו?
תנועות צופים.
מ-המ.
שבצ'כוסלובקיה הייתה תנועה גדולה מאוד.
מ-המ. מ-המ.
תנועת הצופים. כמעט כל הילדים היו בצופים.
והיה להם תנועה לאומית כזאת. אה. כמו.
צופים הייתה תנועה צ'כית לאומית.
כן. אבל היא הייתה בין לאומית.
הצופ. הצופים הם בינלאומיים. זה לא.
השתייכו.
כן.
אבל הם היו.
אני התכוונתי אם הייתה. אממ. אה.
תנועת נוער. אה.
לאומית. לאומנית. יותר נכון.
לאומנית. משהו כמו היטלר-יוגנד או משהו כזה.
היה דבר כזה שם. בין הנוער?
לא. בתקופת צ'כוסלובקיה.
אה-הא. כן.
ב. כשכבר סלובקיה הייתה עצמאית. אז כן הייתה.
אה-הא.
היטלר-יוגנד.
כן.
וגם. אה. ה. הלינקובה גארדה.
כן.
גם להם הייתה תנועת נוער.
זה היה ב-38' ש.
אבל זה היה כבר אחרי שצ'כיה נכבשה על ידי הגרמנים.
כן.
ו.
וסלובקיה הייתה.
וסלובקיה הכריזה. קיבלה עצמאות.
אבל היא הייתה תחת חסות הגרמניה הנאצית. היא הייתה.
בוודאי.
תחת חסותה.
משטר פשיסטי.
כן. אה. אנחנו עכשיו. אה.
רק. אה. רציתי. לבית הספר.
איזה בית ספר זה היה? איזה.
הבית ספר היה בית ספר ממלכתי.
קראו לו זו. קראו לו בית ספר.
הבית ספר ה. הכיתות הנמוכות.
כן. כן.
היה בית ספר ש. על שם שטפניק.
מ-המ.
וכשעברתי לגימנסיה.
כן.
אז זה היה בית ספר על שם מסריק.
מ-המ. עכשיו. עוד שאלה שרציתי לשאול אותך.
לפני שאנחנו עוברים הלאה.
אה. אמרת שלא היית תלמיד טוב. אבל הצטיינת בספורט.
ועכשיו. שאני רואה את כל הציורים שלך עכשיו.
והעבודה שעסקת בה בשנים המאו. היה לך.
היה לזה איזשהו שורשים ב. בילדות שלך לציור?
תמיד הייתי ב.
הת. התבלטת?
תמיד הייתי בכיתה הצייר הטוב ביותר.
אה-הא. המצייר.
כן. הייתי טוב בצ. ציור.
הייתי טוב בהתעמלות. הייתי טוב בשירה.
ולא הייתי טוב בחשבון.
כן.
אבל הייתי תב. תלמיד בינוני.
כן.
אז אנחנו עכשיו ממשיכי.
לא הייתי תלמיד חרוץ.
כן.
לא אהבתי ללמוד. אהבתי יותר ספורט.
אז בית ספר אה. נגיע.
אנחנו בית ספר יסודי. כמה שנים למדתם?
6 כיתות.
6 כיתות. כן.
וגימנסיה היו 8 כיתות.
כן.
אבל אותנו זרקו בכיתה שלישית מהגימנסיה.
שאתה היית בכיתה השלישית?
כן.
ואיזה שנה זה היה?
שוב. צריך לעשות חשבון. זה.
38'? 1938? שסלובקיה הצטרפ.
אה. נעשתה עצמאית?
כן. אבל זרקו אותנו יותר מאוחר.
אני חושב שזרקו אותנו מבית הספר בסוף 41'.
מ-המ.
תראי. החשבון הוא פט. פשוט.
26' ו-4 זה 30'.
זה 4 שנים. אחרי זה 6 כיתות עממי ו-3 כיתות גימנסיה.
כן.
את מסכמת?
לא. אני מקשיבה.
כן.
אני. בסדר.
אה. תקופה הזאת הייתה מאוד יפה.
היה לנו שכן גוי שהוא היה הידיד של המשפחה.
אה. היינו מאוד מיודדים.
אני עם הבת שלהם.
גם אחותי. וההורים.
השכן הזה היה לוקח אותי לעיתים להרים לעשות סקי.
אבל זו הייתה תקופה מאוד מאוד קצרה.
אחרי זה כשהתחילו. הוא אמנם. אותו השכן.
הוא נשאר נאמן לנו ואהוד במשך כל התקופה.
ללא. ללא הפסקה עזר איפה ש.
מה שמו?
היה יכול.
מה שמו של השכן?
שפניולו. אדולף שפניולו.
עכשיו. בשלושים ושמ.
לעומת זאת. אני רוצה לציין או אולי בהמשך.
אה. כשזרקו אותי מ.
לפני שזרקו אותך. שסלובקיה. אה.
נעשתה עצמאית עם.
אה. אוריינטציה נאצית.
פשיסטית.
כן. איך זה הת. התבטא אצלכם בבית?
בעבודה של אבא?
בלימודים שלך? בחיים בכלל?
אז עוד. אה.
הרגשנו את זה רק באווירה.
כן.
אבל חוקים אנטי יהודים עוד לא היו.
ואבי. אה. בבית דפוס ללא ספק.
לא הייתה לו. במשך כל תקופת הרדיפות.
מ-המ.
כי שמה אני חושב שהאנטישמיות לא הייתה כל כך מתבטאת.
כיוון שזה היה מעמד פועלים קצת אוונגרדי.
מ-המ.
זאת אומרת שהם. אה.
אולי היו בודדים.
אבל אבא אף פעם לא התלונן על זה שהרגיש איזשהו.
איזשהם. אה. דברים חריגים.
והמצב הכלכלי בבית?
כי אני הבנתי עד עכשיו שהיה מצב כלכלי טוב.
היה לך אופניים מיוחדות.
אה. טוב. אה.
היה לך כדור. אה.
אמיתי. שלא לכולם היה.
הו. אז אנחנו.
אה. השתייכנו למעמד הבינוני.
אבא חי ממשכורת. אבל משכורת הייתה טובה מאוד.
וכשהתחילו התקופות של המצוקה.
אז אימי הייתה אישה מאוד מאוד זריזה.
אבא שלי היה איש יותר רוחני. אינטלקטואלי.
אמא שלי גם כן הייתה בסדר מבחינה הזאת.
אבל היא הייתה. אה.
מ. מאוד מאוד זריזה בכל מיני מלאכת יד.
וכשהיה צורך כבר.
אז היא תרמה על ידי זה כך לקיום.
מ-המ.
והיא. לא רוצה להתפלס עכשיו. לדוגמה קטנה.
כן.
כיוון שזה מיותר. אבל היא הקימה לעצמה מפעל קטן.
מ-המ.
של פרחים מלאכותיים.
מ-המ.
ששימשו קימ. קישוטים.
והיא הייתה הראשונה שבעיר הביאה את זה מבודפשט.
מ-המ.
ואז היא התחילה לייצר והיא הרוויחה באיזה תוספת די מכובדת.
מ-המ.
אני חושב שהיו תקופות שאפילו יותר מ.
מ-המ.
המשכורת של אבא.
כן.
אמשיך אולי.
כן. עכשיו. אה. אה.
גם הסילוק מבית הספר. איך הוא נעשה?
מה?
איך נעשה הסילוק מבית ספר?
הסילוק?
איך. איך. אה. בפועל?
איך הודיעו לכם? לך?
אמרו לנו יום מסוים.
הגעת לבית ספר ואמרו לך?
הודיעו לנו שאנחנו מסולקים מבית הספר ומחר לא לבוא.
בבית ספר הודיעו לכם?
כן.
ומי הוד. מי הודיע לך?
אני כבר לא זוכר אם זה היה מורה או המנהל.
בכל אופן. מישהו מההנהלה של בית הספר או המורה או המנ.
המנהל. זה היה כבר בגימנסיה.
כן. תנסה לשחזר את ההודעה.
מה. מה אמרו בפועל?
בפועל אני לא זוכר.
בערך? ממה שזכור לך.
פרטים שאמרו לכם. אה.
פנו אליכם: "מחר התלמידים היהודים לא חוזרים לבית ספר.
לא מגיעים. כי" או לא כי?
לא הסבירו למה?
את האקט. איך זה התבצע.
אין לי מושג. אני לא זוכר.
אני רק זוכר שביום.
מהיום למחרת קיבלנו הודעה ש"אתם לא באים יותר לבית ספר".
מ-המ.
עכשיו. מי מסר ובאיזה נסיבות זה נמסר לנו.
אני חושב שתוך כדי לימודים פשוט אמרו לנו בכיתה: "יהודים.
מחר אל תבואו לבית ספר".
איך הרגשת?
מושפל.
מ-המ.
מושפל. בהחלט.
אתה זוכר מבטים של החברים שלך. הנוצרים?
בבקשה?
אתה זוכר את המבטים של החברים שלך הנוצרים. איך הם הגיבו?
אני לא זוכר.
והחבר הטוב שלך.
שלמד איתך בכיתה. שהיית נוסע איתו לטיולים ארוכים?
הוא לא היה איתנו בכיתה.
אה-הא.
הוא היה בשנה מבוגר.
אה-הא.
ובכלל בכיתה היינו סך הכול 3 יהודים.
אה-הא.
אתה אמרת שהרגשת את האנטישמיות
מהמורה ההיא שקרה לך "ז'יד" עם.
בתוספת של מכה רצינית.
מהחברים בכיתה. הרגשת?
תראו. הי. על
רקע זה בשלבים יותר מאוחרים היו לי גם התקוטטויות.
מ-המ.
היה שם בחור אחד שהוא היה שונא יהודים והוא התנפל עליי פעם.
אני זוכר ו. אה. הכיתה התפלגה ל-2.
מ-המ.
היו כאלה שתמכו בי בקטטה והיו כאלה שבו.
אני זוכר שאחזתי אותו ו. אה.
דפקתי אותה. דפקתי לו את הראש לתוך הקיר.
אה. היו לי כמה פעמים.
אה. תקריות מסוג זה.
אבל טוב. זה היה.
אז כשאתה אומר שהוא שנא יהודים. אז במה זה התבטא?
זה שהוא. הוא פתאום בא והתנפל עליך במכות סתם?
או שהוא גם ליווה את זה ב. באמירות. ב. בביטויים?
את ההשתלשלות אני לא זוכר.
אני זוכר שהלכנו מכות.
אבל איך זה השתלשל כל הזה.
אבל כנראה שהוא גידף אותי בתור.
כן.
ז'יד.
אה-הא.
כן.
יכול להיות שזו הייתה תגובה שלי עליו
. על זה שקרא לי ז'יד.
מ-המ.
אני לא זוכר. אבל אז הר.
הרגשתי עוד חופשי להכות.
מ-המ.
וכשסולקתי מבית הספר אולי פה מתחילה תקופה יותר משמעותית.
בתוך הבניין למטה. אה.
זה היה פעם מועדון של הפועלים של ה.
זה היה מועדון של הסוציאל-דמוקרטים.
מ-המ.
אבל כמובן שזה התחסל עם המשטר הפשיסטי ושכר את זה נגר.
מ-המ.
והקים שם נגרייה.
אחרי שסולקתי מהבית ספר הוריי מיד
סיכמו שאי אפשר שאני בלי תעסוקה אהיה.
אני צריך ללמוד משהו.
אז הסכימו עם הנגר למטה שישלמו ע.
עבור זה שהוא יעסיק אותי.
נדמה לי שכבר אז היה אפילו איסור להעסיק.
מ-המ.
יהודים. ללמד.
אבל אני לא בטוח בזה.
כן. אני חושבת שזה. אתה זוכר עוד איסורים שהיו בתקופה
הזאת ל. ליהודים?
טוב. אחרי זה התחילו ההחמרות.
אבל אני רוצה להרחיב.
כן.
את הדיבור על ה.
בסדר.
החלק הזה של הנגרייה כיוון שהוא היה מאוד משמעותי.
כשהתחילו ה.
האיסורים היה מחסור מאוד גדול בדיור בברטיסלבה.
אז אחד ה.
הדברים הראשונים היו שציוו שצריכים לוותר על חדר אחד.
מ-המ.
ולהשכיר אותו.
אז אנחנו הש.
השכרנו את זה ל-2 גברים.
אחד היה מהנדס. השני היה אדריכל.
מ-המ.
ואני בתור בחור. ילד צעיר.
אה. מאוד הת.
אה.
התחבבתי עליהם והסתובבתי הרבה מאוד. אה. ביניהם.
הם היו שכירים.
אבל קיבלו גם עבודות פרטיות שהיו מבצעים אותם אצלם.
אצלנו בבית.
ואז התחלתי בעצם להתעניין.
מ-המ.
לקרוא תוכניות.
מ-המ.
והם הסבירו לי תוכניות.
והתחלתי לעשות את ההכרה עם תכנון.
ולצייר ידעתי. אז ככה שהייתי קרוב לנושא.
התחלתי לעבוד בנגרייה.
גם בנגרייה הייתי אהוד.
אה. אהבו אותי גם הפועלים.
אה. גם השוליות. פרט לאחד.
שאיתו גם כן הלכתי ל. מכות.
לא בגלל זה שאני יהודי אלא פשוט קונקורנט.
זה היו מכות מאוד רציניות.
ו. השוליות. אה.
עבדנו בכל מיני עבודות ובי.
היתר היה להם תחביב לעשות באינטרסיה קופסאות.
אינטרסיה זה הרכב של פורנירים.
מ-המ.
ציפויים. וליצור מזה תמונות.
אציין שכשהתחילה ה. סלובקיה וצ'כיה. הפירוד.
אז היה ארכיטקט סלובקי שהוא בא וחזר מפראג.
והוא היה אינטרייר ארכיטקט.
הוא עסק בתכנון' והוא היה מתכנן בשביל כל ה.
לא אקרא לזה אצולה.
אלא צמרת ה. ה. הממשלתית החדשה.
שם. את הדירות שלהם.
מ-המ.
והנגרייה הזאת הייתה נגר מעולה.
מ-המ.
מאוד.
מ-המ.
הוא היה מבצע את הפועלים. את העבודות בשבילם.
מ-המ.
ואותו ארכיטקט. חובן. שמו היה.
הוא מ. היה המתכנן. והם היו המבצעים.
הפועלים היו די פרימיטיביים.
בעלי מלאכה טובים. אבל הם אף פעם לא עבדו לפי תוכניות.
וגם לא הייתה להם הבנה לקרוא תוכניות.
הזכרתי את הקופסאות האלה.
השוליות תמיד עשו כל מיני אורנמנטים של הפולקלור הסלובקי.
מ-המ.
על הקופסאות. ואני עשיתי גזטה כזאת.
שהטופ שלה הייתה מין תמונה של איזשהו ארמון.
עם מדרגות ועם איזשהו קופסה.
מ-המ.
משהו. האינטרייר של אותו הארמון.
ובא הארכיטקט וראה שם את הקופסה שאני עשיתי.
שאל: "מי עשה את הקופסה?"
אז אמרו לו: "פאלו".
אז הוא אמר: "פאלו. אתה יודע לצייר?"
אמרתי: "כן. אני יודע לצייר".
ובצורה כזאת הגעתי לידי כך שבנגרייה
את התוכניות הצטרכתי לתרגם לציורים באיזומטריה.
איזומטריה. זאת אומרת את החתך
של אותה התוכנית. היא הייתה.
היה חתך של פריט מסוים.
אז המשכתי אותו בקווים איזומטרים.
מ-המ.
כאילו נאמר. להפ. להפ.
להמחיש דלת שהיא נסורה באמצע.
מ-המ.
אז ציירתי את ההמשך הדלת.
מ-המ.
כאילו מבט חזיתי.
מ-המ.
ואז בצורה כזאת יכולתי להמחיש את התוכניות.
מ-המ.
וזה עשיתי בנגרייה.
אחרי זה הארכיטקט אמר שהוא רוצה יותר פיקוח על העבודה שלי.
שאבוא ולעשות את זה אצלו במשרד.
אז. אה. עבדתי אצלו ועבדתי אצלו חצאי ימים.
בצורה כזאת התחלתי להיכנס לדריסת רגל. לתכנון.
כשהתחילו כבר הדפורטציות. אז הסתתרתי הרבה בנגרייה.
הסתתרתי גם במקומות אחרים.
היה איתי. אחד השוליות היה לן וגר שם בתוך הנגרייה.
כיוון ש. אה. הוא היה מאיזשהו כפר מרוחק.
לא היה לו איפה. אז הוא היה שם חי.
וכשהיו הרדיפות וכשכבר התחילו האיסוף של היהודים. אז.
אה. על מנת שלמנוע את הסכנה שייקחו אותי.
אז ישנתי עם השוליה הזאת.
מ-המ.
הזה. במיטה אחת בנגרייה.
אחד המקרים הבולטים היה.
שהייתה שמועה שיבואו לאסוף את ה. את המשפחות היהודיות.
אבא שלי הייתה לו תעודה שהוא מוגן.
כיוון שהוא היה חיוני.
אה. אה.
ב. אה. בעבודתו בדפוס.
מ-המ.
אז היה יהודי מוגן.
אבל פחדו שייקחו אותנו. את אחותי ואותי.
ואת אמא.
ה.
או אמא הייתה מוגנת יחד עם אבא?
כן. אה. אני לא בטוח.
אבל כנראה שכן. כן.
כן. הייתי רוצה קצת שתפרט על ה.
שאמרת את זה כדרך אגב.
על הרדיפות. על השילוחים. על האיסוף.
כן. אבל. פה אני רוצה להמשיך.
כן. אוקיי.
את הסיפור הזה. כיוון שזה חלק משמעותי.
ישנתי עם השוליה הזה וכשעברה כבר הסכנה בלילה.
אז אמא שלי ירדה למטה.
והתחילה עם פנס להאיר לתוך הנגרייה ולדפוק על החלון ו.
אה. אנחנו חשבו.
חשבנו שזאת המשטרה.
מ-המ.
אז קפצתי. איך שהייתי בפיג'מה.
זה היה בחורף.
דרך הגדרות וברחתי מהנגרייה לתוך החצרות.
והייתי במשך כל הלילה בפיג'מה ויחף.
מ-המ.
בתוך הקור הנוראי הזה.
אחרי זה ב. כשכבר לא החזקתי מעמד.
חזרתי ונכנסתי לאיזשהו ארגז.
ושם הסתתרתי מהקור.
וכבר לפנות בוקר. אה.
העזתי לבוא ועליתי לבית הוריי.
כן. אנחנו נעצור עכשיו ונמשיך אחר כך.
אה. היו לי גם מקרים.
רגע.
אחרים. להפסיק?
Childhood before the war; Fascist Slovakia, 1938; antisemitic events; Attempts to move to Budapest, Hungary, winter 1942-1943; getting arrested by Hungarian soldiers while escaping; sent back to Slovakia; escape to Hungary with the aid of a smuggler; arrival in Budapest; capture and arrest; decrees and restrictions; transferred to a prison by two Hungarian soldiers; deportation to a brick factory; escape to a marked house; capture and deportation for labor building fortifications and digging anti-tank trenches near Solnok, late October 1944; march towards Austria; escape to the Red Cross house in Budapest and from there to the Glass House; establishing working groups; work supplying food to children's homes in the ghetto; liberation by the Soviets, 18 January 1945; Aliya to Eretz Israel, 1946.
item Id
9915946
First Name
Georg
Mordekhai
Paul
Last Name
Fleisher
Date of Birth
29/06/1926
Place of Birth
Bratislava, Czechoslovakia
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
21/05/2012
Date of Creation - latest
21/05/2012
Name of Submitter
Mordechay (Paul Georg) Fleischer
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance