Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Mordekhai Miklosh Shtraser born in Budapest, Hungary, 1931, regarding life in Budapest during the war in a protected house and using a false Christian identity

Testimony
null
null
19 במאי 2012. כ"ג באייר תשע"ב.
זהו ראיון עם מר מרדכי שטרסר.
אתה. אה. נולדת כמיקלוש שטרסר בבודפשט הונגריה 1931.
סוף 31' כזה נושק ל-32'.
כן.
אממ. ברגע שאמרתי מיקלוש.
כבר לא הייתי צריכה להגיד הונגריה. נכון?
זה שם שהוא קיים רק אצל ההונגרים?
כן. מיקלוש ב. בצורות אחרות יש ניקולאוס זה. זה אותו דבר.
‮אה. כי זה עם ‭m‬ המיקלוש.‬
מה?
‮כי זה מיקלוש עם ‭m‬. לא עם. אה.‬
כן. כן.
לא עם. אה. בכל מקרה זה אומר
שהמשפחה שלך הייתה מושרשת בהו. בהונגריה. אה.
לא. אה. נכון הוא שקראו לי גם מרדכי אבל. אבל. אה.
היו חייבים. אפשר. אה. היו חייבים לתת גם שם לועזי.
אז כל האחים שלי יש להם שמות יהודיים עבריים
ויש להם שמות לועזים שבזה נרשמו אצל ה. השלטונות.
אבל כשהיית ילד באיזה שהם השתמשו?
אהה. השתמשו.
לי היה שם חיבה לא בזה ולא בזה. שם שלישי.
ולא מיקי?
אה. לא. לא.
כי כבר נתקלתי גם במיקלוש ש. שהיה מיקי.
כן. כל מיקי. לא מיקי.
אבל. אה. היו אומרים לי מרדכי או מיקלוש. כן?
בבית ספר קראו לי מיקלוש. כן.
המשפחה אבל הייתה מבודפשט ככה מ.
לא. המשפחה שלי באה מ.
מ. ה. מהכפרים. מהפריפריה. כן?
ואני בגלל בעיות פרנסה היינו
בבודפשט ואני למעשה הילד הראשון אחרי.
5 ילדים. אני הילד השישי שנולדתי הראשון בבודפשט.
ואחרי עוד 3. היינו 9.
מאיפה. מאיזה אזור. אה. הגיעו ההורים?
אה. הסבא שלי היה גר באיזה כפר קטן.
אזור צפון מזרח. קרוב לגבול הסלובקי.
רומני?
סלובקי. רומני זה.
רגע. צפון מזרח. זה לא דברצן?
אה. לא. דברצן זה יותר דרומה ואני יותר צפונה.
ומשם עלינו כשהיו בעיות פרנסה ואבא
שלי לא הצליח במסחר ואז עלינו לבודפשט ולקהילה ו.
אה. ק. קיבלנו. שכרנו דירה בבית של הקהילה.
וזהו. זה פרשה חדשה התחילה כשאני נולדתי.
וממה ההורים התפרנסו בבודפשט?
אבא שלי. אבא שלי היה עובד הקהילה.
הוא היה חזן. שוחט. כל מיני תפקידים בקהילה.
גרנו בבית של הקהילה וזהו.
שזה אומר. אהה.
מבחינת פרנסה זה לא מי יודע מה. אה. לקבל משכורת מהקהילה?
אני נולדתי ל. אני נולדתי מאוד מצומצם.
אנחנו. אה. היה לנו צנע כל השנה וכל השנים.
אה. איך שאני זוכר את עצמי. אף פעם לא.
לא היה לי מספיק אוכל אפילו נניח לחם דבר בסיסי לא מספיק.
כן מספיק הכל בצמצום הכל. 9 ילדים. פר.
אה. מפרנס אחד. אימא שלי.
אז גם לא היה כל כך מקובל לצאת לעבודה נשים.
אבל אימא שלי גם לא יכלה 9 ילדים. ו.
אז. אה. זה ממש. אה. מה שהיום היינו אומרים.
אה. משפחה ענייה?
סליחה?
אה. זה ממש כמו שהיום היינו אומרים משפחה ענייה?
ענייה. אה. תראי. אולי רעב ללחם זה קצת הגזמתי.
אבל. אבל. אה. לא.
בגדים היינו מקבלים מהקרובים העשירים.
אתה בטח מהאחים הגדולים. לא?
אני ב. אמרתי אני השישי. כן?
אני אחרי 5. שישי ואחרי עוד 3.
אז. אה. אז. בגדים חדשים.
בגדים חדשים היינו מקבלים.
לא חדשים אף פעם לא.
היינו מקבלים למשל מהקרובים ה. העשירים.
שהילד שלהם לבש אותו כמה פעמים היו מעבירים את זה אלינו.
אבל נניח לחגים?
לראש השנה? לפסח גם לא?
אה. לא חושב. לא חושב.
רק נעליים קנו חדשות?
נעליים איכשהו כן.
זאת אומרת שלך למעשה לא היה כמעט שום דבר חדש.
כי גם בטח ילקוט קיבלת מהאחים הגדולים.
כן. כן הכל.
ובגדים ומעיל מהאחים הגדולים שהיה קטן עליהם.
הכל.
ו. אה. כל דבר אחר זה היה.
נכון.
בתורשה.
הכל בצמצום.
אה. בוא רק נגיד את הסדר של השמות. כדי שנדע
כל פעם אחר כך למי אתה מתייחס.
אז קודם כל איך קראו לאבא?
יצחק.
ולאימא?
אימא היו קראו לה. אה. אה. שרי.
זה בשם ההונגרי שרולטה. שרי.
שרי ו.
כן ויצחק.
אה. זה לא. זה לא שרה בעברית נכון?
לא. לא.
אה. אמרת נדמה לי שהשם העברי של אימא היה בת שבע?
כן.
והשם שלה מהבית לפני הנישואים?
ברקוביץ'.
ועכשיו הסדר של האחים.
הראשון. אה. שמואל שנדור.
הוא נולד שנה אחרי הנישואים. כן?
אחר כך. אה. אימלה יעקב יהודה אימלה.
אחר כך. אה. מלכה ו.
אה. מגדולנה מגדולנה מוגדו.
נתנו יהודים. נתנו שם לועזי מגדלנה?
לא מנדלה. מגדולנה. כן. מוגדו כן מוגדו.
אחר כך רחל רוז'י.
אחר כך. אה. עקיבא קרוי. זה שם מפורסם.
אחר כך אנוכי מרדכי מיקלוש.
ואחרי זה אחרי.
אה. שרה. אה. איבו. אה. דבורה.
אה. דבורה איך קראו לה?
דבורה. אה. אני כרגע ממש לא זוכר.
יצא לי. דבורה אחד. ואחרון דוד טיבור. זהו. 9.
השמות הלועזיים שלכם זה. זה.
כן.
השמות ההונגרים הממש [משובש]
אנחנו היינו משפחה חרדית. תראי בתמונות.
אבל החרדים בהונגריה זה לא החרדים של פה. כלומר. אה.
הם פתוחים. אנחנו הלכנו לבית ספר שלמדו שם את. אה. אה.
לימודי חול ו. ו. ו. כבר לא ויתרנו על הדברים האלה אז.
אה. קרה שגם בשמות כנראה.
זה לא ויתרתם.
זה בגלל שההורים רצו או שהחוק חייב.
גם בבית ספר כללי.
אה. קודם. אה. אה. החוק חייב וגם כולם. כל ה.
כל הקהילה הגדולה אורתודוקסית זה נקרא חרדי.
כולם הלכו לבית ספר הזה וכולם אז כמובן אנחנו גם כן.
אבל כשאתה אומר אורתודוקסים אז זה לא בהכרח חרדים.
כי היו המון זרמים גם בתוך האורתודוקסים.
כן. כן. כן. נכון. נכון. נכון.
נניח. אה.
אבל אנחנו היינו החרדים.
אם היית מקביל את זה למ. למה שהיום אנחנו. אה.
מכירים כאן בארץ. אז זה דומה באמת לחרדי?
אה. כן. תראי זה מה שאנחנ.
איך שאנחנו יצאנו ילדים זה משהו אחר.
אני מדבר על ההורים שחינכו אותנו.
וחלק מהאחים. כן? אבל.
מבחינה. גם מבחינת ההתבדלות הם היו כמו החרדים כאן?
כן. כלומר. אהה. אבא שלי וזה הם לא.
לא. לא הלכו לקולנוע.
לא הלכו ל. אז היה כבר קולנוע. לא היו לתיאטרון.
ובודפשט הרי מפורסמת באופרטות. אופרות. אה. הצגות.
כן. אז זה לא. אז זה לא.
זה לא בשבילם. לא בשבילנו. עד שאנחנו.
אבל לא בגלל העניין הכלכלי אלא.
מסיבות. אה. דתיות.
בגלל. אה. דתיות.
זאת אומרת שאתה כילד אף פעם לא הלכת לקולנוע?
היה פעם נניח ב. ב. בפורים.
אז הרשו לי פעם אחת.
נניח אנחנו אוספים אז כסף גם משלוח מנות ואז. אה.
נתנו לי ללכת. אה. מובן.
אחרי שראו איזה סרט.
אבל ככה באופן כללי לא.
ואף פעם לא התגנבת לקולנוע? מסקרנות?
אולי גם לא היה לי כסף.
לא. לא.
בכלל.
היה לנו. אה. דברים אחרים שהתגנבנו. כן.
אתה היית כזה ילד טוב או קצת שובב?
אהה. אה. בסדר. בוא נניח בסדר. כן.
לא. לא משהו מיוחד.
אתם גרתם. אמרת שקיבלתם בית מהקהילה אז גרתם באזור היהודי.
כן.
והחיים שלכם היו קצת במין. אה. בועה כזאת.
גטו כזה.
של. אה. של סביבה יהודית.
כן. כמעט לגמרי?
כן. כבר. אה. זה לא לגמרי.
אבל האזור הזה ה. זה מחוזות שמה.
המחוז השביעי זה היה ידוע כאזור יהודי.
שם היה בית כנסת. המקווה.
החנויות ה. ה. כל מה ששייך. אה.
עובדה שהקהילה גם כן.
הבית שלה היה באזור הזה.
דווקא אנחנו. הבית שלנו
זה ממש היה אחד המקומות הכי יוקרתיים בבודפשט.
זה. זה ב. באזור.
אה. אה. הפינה של [משובש] זה אזור מרכזי.
יוקרתי. אבל זה מה שהיה.
דירה גדולה?
דירה של 3 חדרים. קומה עליונה.
3 חדרים. 9 ילדים אי אפשר להגיד דירה גדולה?
זה נקרא דירה באמת ברבע.
אז זה לא לכל אחד היה מיטה.
אחר כך ה. הבנים הם הלכו לישיבות.
אז נהיה יותר קל אבל. אה.
כשכולם באו הביתה נניח בליל ה. בסדר.
בפסח היה מצומצם. אבל כל אחד.
אה. מצא את מקומו.
אפילו שבאו דודים או חלק מהמשפחה.
אה. כמובן כולם עלו ל.
לעיר הבירה בכל מיני צרכים.
אז כמובן שעוד. אה. באו אלינו גם כן להתארח.
באופן עקרוני זה היה ככה שהיה חדר לבנים.
חדר לבנות וחדר להורים?
כן.
אז הבנות יצאו מורווחות כי היו.
סליחה?
הבנות יצאו קצת מרווחות. לא?
כי היו פחות בנות.
אה. כן. אה. 4 בנות ו-5 בנים. לא הבדל גדול.
ובעצם הבנים יצאו קודם לישיבה?
לישיבות אז נהיה יותר מקום. כן.
מה הייתה שפת האם שלך?
הונגרית.
יידיש לא דיברתם?
לא. עד שאני עליתי הארץ לא דיברתי שום שפה.
למדנו בבית ספר כשפה שנייה גרמנית אם כבר טיפה.
אבל זה ממש לא. לא הרבה.
ועברית אתה ידעת רק. אה. לשון קודש?
כן.
אתה הבנת מה אתה אומר כשהתפללת?
לא בדיוק. לא בדיוק.
זאת אומרת ידעת בעיקר לקרוא עברית?
כן.
לא מעבר. ההורים גם לא דיברו שום שפה אחרת?
אני חושב. כן. דיברו קצת יידיש.
קצת גרמנית אבל זה לא.
אה. אפילו לא רמה בסיסית.
זה פחות מזה. אבל דיברו.
היות שאמרת שהייתם משפחה קשת יום ורוב המשפחה
הייתה בכפרים.
אז אתה בכלל הכרת את הסבים והסבתות. והדודים?
רק את הסבא. עת וכל החופש שלנו התבטא ש.
ב. בחודשי הקיץ. יולי אוגוסט היינו נוסעים
בלילה כי זה הרכבת לילה היה יותר זול.
זה אני זוכר. נוסעים לשמה לכפר.
ילדים. ושמה נשארנו חודשיים ימים.
אז זה היה החופש הגדול.
את הסבא וסבתא הזאת הכרנו.
מאיזה צד?
מצד אימא. מצד אבא.
אני חושב שהסבא שלי נפטר לפני זה
והסבתא שלי פשוט לא הכרנו.
זה לא היה אז מקובל לנסוע לדוד לס.
זה לא מרחק ואין כסף. אז אני לא ראיתי את הסבא.
את הדודים שלי אף פעם.
וה. סבא וסבתא מצד אימא.
אממ. כל הילדים. זאת אומרת כל ה-9 נסעתם.
לא. אז.
הקטנים בדרך כלל.
תלוי הקטנים וזה אבל. כל מי שזהו ו.
הם גרו בכפר והיה להם כזה אחוזה קטנה ו.
ו. ושמה בשביל זה אנחנו חיכינו ליום הזה.
אהבתם את ה.
כן.
חיים בכפר?
כן.
גם בטח היה יותר מגוון מבחינת אוכל. היו דברים.
כן. יותר.
שגידלו לבד.
כן. יותר. יותר. יותר.
מבחינת. אה. רמת דתיות.
אממ. סבא וסבתא היו כמו שאתם הייתם?
מאיזה בחינה? רמת הד.
דתיות.
אהה. כן. כן.
הם גם היו. אבא. סבא שלי גם כן עם זקן ו.
גם אבא שלך היה עם זקן?
כן.
ואימא עם. אה. כיסוי ראש?
עם כיסוי ראש. עם. אה. פאה נוכרית.
אז למעשה לא הייתה לכם. אה.
פטריוטיות הונגרית. למרות השמות ההונגרים שקיבלתם?
אה. אי אפשר להגיד אנחנו לא. רק מה שמוכרחים. לא.
המשפחה אבל הייתה מדורי דורות בהונגריה?
אה. לפחות. אה. כמה דורות.
כי ה. ה. השורשים שלי זה מ.
מ. מ. נניח מ. מברטיסלבה. מ. מסלובקיה. מפולין.
ה. היהדות ההונגרית היא לא.
לא כל כך. אה. עתיקה. כן?
חלק ממנה יותר וחלק.
כן.
נדדו מרחבי ה.
כן.
אימפריה האוסטרו-הונגרית.
כי השם שלך זה נשמע לי כזה יותר גרמני.
כן. כן.
אז מצד אבא אתם בכלל אתה אומר
לא הכרתם את המשפחה? ומצד אימא.
כמעט ולא. אני אומר דוד אחד בא היה בא אז אני הכרתי אותו.
גם כן לא זוכר.
ודודה או. הא. היו איזה 2 דודות באו מ.
מצד אימא. כן?
גם כן אחד בא גרה אצלנו.
אבל ככה באופן כללי לא. לא הכרנו.
גם אבא וגם אימא באו ממשפחות גדולות?
אה. כן.
ו.
כולם.
מצד.
אימא שלי גם כן לפחות 8. ואבא שלי גם כן.
זאת אומרת מצד אימא אתה הכרת. אה.
יותר את הדודים שנניח באו לבקר את ההורים שלהם
בזמן שאתם. אה.
כן.
הייתם שם בקיץ או שהיו כאלה שגרו שם?
כן.
אה. או שכאלה שבאו לבקר אתכם?
כן.
אבל לא היה מקובל. אה. מפגשים משפחתיים?
לא. לא. בכלל לא.
לא גם כמו אצלנו בחגים נניח. אה.
לא.
ראש השנה או ליל הסדר בדרך כלל.
אין. אין מקום ואין. אה. אין כסף לארח.
ואנחנו לא נסענו אף פעם.
חוץ מהסבא שלהם היה מקום.
להם היה בית מרווח גדול.
והיה להם בית כנסת נפרד עם חדר אורחים.
להם היה מקום. הם לא.
אני מבין שכל יתר המשפחה כולם גרו בצמצום ולא.
אנחנו נניח. אה. לנסוע כל המשפחה 9 נפשות זה לא.
11 נפשות.
11 זה לא. טוב ככה זה היה. אני לא יודע למה בדיוק.
אפילו נניח ל. לבלטון.
אף פעם כילד לא היית ליד הבלטון?
לא. אף פעם. מאיפה לקחת כסף. לא.
אמרת שהייתם מקבלים בגדים מקרובים עשירים.
כן.
זאת אומרת היו. היו כן קרובי משפחה בבודפשט.
אה. במצב יותר טוב?
כן. אה. אני לא יודע אם עשירים.
אבל אפילו מצב כלכלי טוב.
אחד. אה. אחד הבני דודים של אבא או משהו היה עורך דין.
אז הוא. הוא היה יותר מבוסס.
היו לו הכנסות והילדים שלו. אהה.
לבשו והחליפו את זה. לא לבשו את זה כבר.
אז כמובן שזה עבר אלינו.
צעצועים. משחקים היו בבית?
אה. כדורי סמרטוט איך שנקרא.
מה ש. מה שהחזיק מעמד ב.
כן. כדור.
ההעברה מאחד לשני.
כן. ו. ו. סמרטוטים.
כי כדורגל זה. זה הספורט הלאומי היה אז בהונגריה זה היה.
שיחקו כולם אז. אה. כדורים.
אם אנחנו מדברים כבר על. אה.
התחמקויות למקומות. לא התגנבת פעם ל. לראות משחק כדורגל?
לא. לפני לפני המלחמה. לא.
לא. לפני המלחמה אני לא זוכר.
אחרי המלחמה הייתי הולך עם בן דודי.
אבל זה כבר משהו אחר. לפני מלחמה לא.
ומבחינת. אה. ציונות היה בבית איזשהו קשר?
לא.
לא רק שלא היה קשר. היה גם אנטי?
לא. כי לא. לא כל כך ידענו על זה.
אני זוכר שפעם הזדמן לי
לידי זה ספר על ישראל אז קראתי אותו.
אבל לא. לא היה אנטי ולא היה בעד. כי פשוט לא.
זה לא היה בס. בסדר היום. לא.
כי בבודפשט היו המון תנועות ציוניות.
הא. אשתי למשל אז. לא.
היא הייתה. היא הייתה יחסית למקומות אחרים
היא הייתה עיר מאוד תוססת מ. מבחינת ציונית.
אבל לא. אנחנו לא. אבל לא בסביבה שלכם כנראה.
לא. לא. לא.
ידעתם שיש. אתה ידעת שיש תנועות ציוניות?
אה. מה אני אומר לך. אני לא סיפרו לי את זה בבית.
לא דיברו על זה בית.
אבל אני אומר. אני פעם אני לא יודע מאיפה אני זוכר.
שקראתי איזה ספר בישראל וקראתי על החיים.
אבל זה במקרה אם לא היה מתגל.
אני לא יודע מאיפה זה בא. אולי איזה חבר נתן. אני לא יודע.
האחים הגדולים. אה. שנסעו ללמוד לישיבה. איפה זה היה?
איפה הם למדו?
כל אחד. אה. מקום אחר.
זה ב. כל המקומות האלה זה היה.
אה. בפנימייה ו.
אה. פנימי.
מה שקראו אז. אה. שיטת הימים?
כן. שיטת הימים. ואין פנימייה אני גם כן
לא יודע איפה הם גרו. אבל תראי סך הכל.
אה. 3 האחים הגדולים. כן?
אז כל אחד למד. אה. חוץ מ.
אם אני זוכר פעם א.
מקום זמן מסוים אחי למד.
אחי השני למד עם השלישי ביחד באותו ישיבה.
אבל כל פעם זה החליפו גם
כן כשהישיבה נהיה יותר קטנה אז הם נסעו לישיבה אחרת.
אבל רק בתוך הונגריה או שבסלובקיה?
אממ. אהה. אני חושב
שזה רק הונגריה [משובש] כן. רק הונגריה.
גם אתה היית מיועד לאותו מסלול?
היית מיועד. אבל אני לא הגעתי.
אבל זה היה ברור שהבנים. אה. גם לומדים בחדר. כן?
אתם למדתם גם בחדר?
זה ב.
בית ספר כללי וגם בישיבה?
לא. לא. לא. זה היה בית ספר כללי.
היה מיועד. לומדים. בכיתות הנמוכות למדו יותר. אה.
על 4 כיתות למדו יותר לימודי חול ממש. זה העיקר.
והלימודי קודש היה בשיעורים.
כמו שהיה שיעור למתמטיקה.
היה שיעור ל. לחומש.
רגע.
אבל אחר כך נהיה יותר. כן.
בית הספר הכללי שלמדת בו היה בית ספר יהודי?
כן.
אז.
לא היה בית ספר יהודי. היה בית ספר יהודי האורתודוקסי.
זאת אומרת שלא היה צורך. אה. ללכת לחדר.
לא. לא.
בנפרד מבית הספר הרגיל?
לא. חדר זה היה בית ספר רגיל.
לבנים?
דווקא המורים לא היו כל כך חרדים.
המורים היו. כי לא היו במקצועות האלה. אז הם היו דווקא.
מה שאז קראו נאולוגים?
אולי. כן.
אז. אה. אז היו גם לימודי חול ואחר כך.
אה. בשעות הצוהריים. אה. לימודי קודש?
או לפני כן. אחרי זה בכיתות היותר גדולות.
זה כבר נקרא 4 שנים הבאות. התיכון.
שמה עשו הפוך ושמו את הדגש על לימודי קודש.
היה קודם לימודי קודש ואחרי זה לימודי חול ואחר הצוהריים.
אבל לפני בית הספר נניח כשהיית בן 4. 5 אז לא שלחו אתכם ל.
היינו ב. ב. ב. בגן. בגן. אה.
היה גן יהודי גם כן גדול ו. בטח.
שזה היה ממש גן או כמו שאנחנו מכירים את החדר של.
אה. שלום עליכם.
לא. זה גן. ממש גן עם.
אני זוכר שהתכוננו להצגות וכל מיני זה.
זה. עם גננת מאוד [משובש] וזה היה גן גדול.
הרבה ילדים והרבה פעילויות.
זאת אומרת שאצלכם לא. לא הלכו לחדר?
כן. לא. לא.
וגם לא לישיבה קטנה?
לא. לא בבודפשט. מי שרוצה ללכת לישיבה.
אולי היו ישיבות בבודפשט אבל אני לא זוכר. לא.
האמת ש.
כל האחים שלי למדו בבית ספר.
זהו שמשום שבית הספר שלכם
כלל גם לימודי חול וגם לימודי קודש.
אז זה היה פחות צורך ב. במסגרת הנוספות.
נכון.
אבל היה הייתה מחשבה
של מישהו מהילדים למשל ילמד בתיכון רגיל. לא בישיבה?
לא. לא.
אז מקצוע למשל אם מישהו.
אחר כך בשלב זה. שלב הראשון.
אחרי.
אני לא יודע מה היה קורה?
כי זה לא הגיע. האחים שלי כבר. אה.
לא הגיעו לזה אבל. אה. תראי. אני מניח שאם. אה.
אחי מספר שהוא בא לאבא שלו
ואמר לו: "אני נוסע לישיבה שנה.
מקסימום שנתיים". הוא אמר לאבא: "תשמע.
אני הולך ללמוד שנה.
שנתיים. זהו זה. אחרי זה אני חוזר והולך ללמוד מקצוע".
זה שהוא לא. לא. לא. הוא נהיה שם אח.
אחרת. אבל זה מה שהוא אמר לו.
אז אבא שלי. מי שלא היה לו ברירה היה מסכים עם. אה.
מי.
אצלנו בכלל במשפחה אימא שלי הייתה דומיננטית ו.
מבחינת החינוך אימא הייתה הדומיננטית?
הכל הכל. גם מבחינת הכסף. גם במחינת הכל.
אבא שלי אז נניח אם היה בסוף נניח לא הייתה מלחמה
והוא היה בא ואומר אני רוצה לממש ולא להמשיך.
אני חושב שלאבא לא הייתה ברירה. היה מסכים.
הוא רצה לתת את הקו הזה.
אתה ראית את עצמך. כלומר היה ברור לך שאתה.
אה. ממשיך לישיבה?
ממשיך לישיבה. כן. אבל מה אחר כך לא. לא חשבתי.
ה. הילדים. זאת אומרת האחים הגדולים שלך החליטו.
הממ. איזה מקצוע הם רוצים ללמוד או שההורים.
לא של. לא. זה לא. זה אחי.
האח שלי למשל הוא. הוא.
הוא היה הכי מבוגר.
והוא כבר ב. הוא נולד ב-21'.
אז הוא כבר היה. כמה הוא היה?
הוא כבר היה בן 20. כן?
או משהו כזה. אז הוא למד מקצוע.
אז הוא חזר מהישיבה לפני שלקחו אותו ל.
לגדודי עבודה. ולמד מקצוע ו. ו. השתכר.
מה נקרא?
זה נקרא. אה. אז היו. אה. אז היו.
אה. את הבדים היו עושים על מכונות.
אני לא יודע איך קוראים לזה בעברית.
אריגה.
אריגה. ו. וכן. על מכונות וזה.
והבנות. האחיות. אה.
הבנות למדו תפירה. כן.
למדו תיכון או שרק את הנניח עד הפולגרי
ואחר כך למדו מקצוע?
על הפולגרי וזהו. זהו. 8 כית.
זאת אומרת שזה כמו חטיבת ביניים.
אז למשל אחותי למדה תפירה והיא מאוד הצליחה.
היא אחר כך נהייתה עצמאית.
היא תפרה בגדי ים לכל מיני אנשים
והיא הרוויחה יפה עד המלחמה.
האחים הגדולים שכבר עבדו. אה. תרמו לכלכלת הבית?
כן.
היה כבר מישהו.
את אבא שלי לקחו ב-42' כבר. אה. הייתי בן 11.
לקחו אותו לגדוד עבודה. ואז לא ראינו.
אז כמובן ש. אה. לא יודע כמה הקהילה ת. נתנה לנו בכלל.
כשעוד אבא היה בבית אז קיבלתם מ. מהקהילה?
לא. אני לא מדברת על המשכורת.
אלא כאילו. אה. גמ"חים או משהו כזה?
לא. אבל אני יודע ש. ב. ב. ב. כשעשו. אה.
כפרות. זה היה מאוד מקובל. לא כמו שפה היום.
כל משפחה עשתה כפרות ואז היו הרבה שחיטות ו.
ומכרו. זה. זה אני זוכר שאימא שלי בנתה על זה שבזמן ה.
הכפרות ערב יום. לפני כיפור יש הכנסות גדולות מאוד.
חריגות מעבר למשכורת. בגלל שאז אבא שלי עבד הרבה וזה. זהו.
אבל ככה גמ"חים כאילו. אני.
אני אגיד לך את זה אני גם לא יודע.
אני הייתי ילד. אה. סך הכל 10. 11.
אז לא הייתי כל כך מעורב בענייני פרנסה.
לא היו אבל מצבים.
שנניח אנשים באופן פרטי היו באים ומביאים.
אה. אה. חלות לשבת או בשר או דגים או משהו כזה.
לא. לא. לא. זה לא. לא.
להפך אצלנו היה כל כך הכנסת אורחים כל כך מושרשת שהיה
לנו אנשים עניים עוד יותר מאיתנו שהיו. שהיו באים.
למשל בשבת היה יהודי אחד שהיה בא ומקבל עוגות וקפה.
אה. אישה אחת באה כל יום שלישי לאכול צוהריים.
כמה שלא היה לנו. אבל היו לנו כל מיני אנשים שבאו ו.
אבא גם היה חוזר מבית הכנסת ביום שישי עם. אה. אורחים?
עם אורחים. אה. זה פחות. לא. לא היו אורחים. לא. לא.
ארוחות אני לא זוכר.
אתם הייתם. אה. משפחה חסידית?
לא. להפך אנחנו מתנגדים.
אנחנו מהצאצאים של החתם סופר.
אנחנו. אה. לא ליטאים אבל אנחנו מתנגדים.
אנחנו לא חסידים.
בגלל זה אמרת שהמוצא הוא בסלובקיה?
כן.
מישהו מהאחים היה כבר נשוי לפני המלחמה?
אף אחד. לא אח ולא אחות.
בסוף שבוע. בימי שישי ושבת אתה הלכת באופן קבוע עם אבא.
אה. לבית הכנסת?
כן.
מרצון או שזה לא היה נתון לבחירה?
לא. זה היה מו. זה היה מובן מאליו.
לא. אני לא התנגדתי ולא זה אני דווקא.
אבל. אבל כילד ישבת ליד אבא בזמן התפילה
או היית משחק עם הילדים בחוץ?
לא. אהה. הייתי מתפלל. לא יודע.
על יד אבא לא היה מקום אבל. אה.
גם היינו מתפללים בכמה מקומות.
יש הבית כנסת הגדול שם היה לאבא מקום קבוע.
זה אין לו מקום אז אני ישבתי אחורה קצת.
ואחר כך היה עוד איזה בית כנסת ו.
למשל בחגים. ימים נוראים היינו מתפללים שמה.
כי אבא היה בעל תפילה אז. אה.
היה לו קול מאוד ערב ו. ו. והיינו הולכים שמה.
אז. אה. תראי יכול להיות שמדי פעם יצאתי אבל אני לא.
בסדר אפשר להגיד בסדר.
מישהו מהילדים. אה. ירש את הקול של אבא?
אממ. לא. לא.
נניח. אה. ביום שישי בערב.
אה. ליד השולחן אתם שרתם זמירות?
בטח. בטח.
רק הבנים?
אה. אני חושב שגם הבנות הצטרפו.
כן. גם הבנות הצטרפו.
איך היו היחסים עם היהודים הפחות דתיים.
זאת אומרת מהזרמים האחרים?
תראי. לי אישית לא היו שום יחסים
כי אני לא הכרתי אותם. לא.
לידכם ה.
הילדים כולם שהלכתי אותם בבית ספר שאלה היו חברים.
או אלה שגרו בבית. הם כולם היו מהסוג שלנו. כן?
אז לא. כמעט ולא. עד. אה.
לא בא לי. לא בא לי יותר במגע איתם. כן?
אני מבינה גם שאין טעם לשאול אותך.
אם אתה זוכר כילד אנטישמיות.
כי אתה לא היית חשוף בכלל לקשר עם ה.
כן הייתי. זה. זה לא זאת אומרת ה.
בכל זאת זה לא ש.
גרו רק יהודים. להפך אני זוכר שאנחנו צריכים לעבור את ה.
אה. כיכר. זה נקרא. אה. גן. אה.
[משובש] היינו צריכים לעבור את זה בשביל הבית ספר.
ושמה תמיד הותקפנו על ידי.
אה. שקוצים אנחנו אומרים להם. כן?
הגויים כן? אז היינו צריכים לפעמים בחורף עם השלג וזה.
וגם עם אבנים. אז היינו צריכים לעשות. אה.
אה. סיבוב בשביל לא לעבור שם.
לא הייתם מחזירים?
אני הייתי הולך לבד. כן?
אני לא. לא היינו הולכים. לא. לא חושב.
אם אבל. אם נניח אתה באת הביתה ואמרת.
אה. אה. ילדים גויים הציקו לי.
הרביצו לי וכולי. אז התגובה של ההורים הייתה.
עשו לך תחזיר. או תוריד ראש ותחכה עד יעבור זעם?
אני חושב ש. ש. תצא מה.
מהמסלול שלהם. תבוא ככה שלא יתקפו.
לא. לא להחזיר חזרה?
לא. לא. הם היו הרוב זה. בכל אופן לא. לא זוכר.
קשר אישי אבל עם. אה. עם נוצרים לא. לא היה לכם בילדות?
לא. ממש לא. לא. עד המ.
איזה חג. איזה חג הכי אהבת בבית כילד?
איזה חג אהבתי?
להגיד לך את האמת.
הדברים לא כל כך ברורים לי היום. כן?
את שואלת אותי שאלות אבל.
אה. יש דברים שאני זוכר ויש דברים.
לגיטימי. אתה היית ילד קטן.
אני חושב שפסח. אני אהבתי את פסח כי.
אני זוכר שהליל הסדר זה היה משהו משהו שה.
ישבנו כולם ו. וכל אחד. אה. הציג את הידע שלו ב.
ב. ו. ו. והשתעשענו. ואבא לא.
לא כל כך התערב שאפילו לא כל כך שר ליל
הסדר אלא שירים אחרים ו.
ו. ובדיחות אחרות וזה.
וזה היה משהו רחב וזה נמשך לתוך הלילה ו. ו.
ואני זוכר שנפלנו מהכיסאות מרוב. אה. זהו.
ואני זוכר את ה.
את הלילות האלה ואני חושב שזה בגלל זה אהבתי.
אבל אתה חושב שזה היה בליל הסדר עצמו
או שביום שלמחרת. בסדר השני?
לא. לא. בליל הסדר עצמ. בליל הסדר עצמו.
כבר עשיתם את זה פעמיים?
אה. כן. פעמיים. 2 לילות סדר. כן.
ישבנו כולם על יד השולחן.
כולם היו בבית ו. ו. ו. וכל אחד. אה. היה.
כולם.
חוץ מהדברי תורה אחר כך בא החלק השעשועי.
אני מניחה גם שכולם היו צריכים לעזור לפני ליל הסדר?
זה ברור. במיוחד הבנות. כן.
גם הבנים בטח. לא?
כן. כי הכל היו צריכים להביא מהקהילה.
אני שוכ. זוכר ביצים.
אז היו צריכים לקנות את זה. ותפוחי אדמה.
והביאו את היינות בתוך. אה. הכל. הכל.
למעשה אתם בניגוד לרוב יהודי הונגריה שעד 44' חיו בשלווה.
אתם כבר קודם התחלתם להרגיש את ה.
את החוקים האנטי יהודיים.
את הגיוס לפלוגות עבודה.
כן. סך הכל זה נכון ש. סך הכל.
אבל האחים והאבא שלי לקחו אותו ב-42'.
אז זה כבר ב. בטח השפיע כבר על העניינים.
גם האח. גם את האח הגדול וגם את אבא.
הם יותר מאוחר. יותר מאוחר כן.
2 האחים לקחו אותם.
מתי. אה. אבא נולד? אתה יודע בערך?
אבא נולד. אה. משהו כזה.
כמו 97'. 96'. 1.800. כן?
זאת אומרת הוא כבר היה ממש גבולי מבחינת הגיל של.
אה. לקחת.
הוא עוד לקחו הוא היה אז.
אה. בן 40 ומשהו כזה.
לא ב-42' אז הוא היה בן 45. 46.
לקחו אותו. לגדודי. זה לא הצבא. זה גדודי עבודה.
זה הפלוגות עבודה האלה אבל בתוך הונגריה?
ל. אחר כך לקחו אותם ל. מעבר לגבול.
אבל בשלב. בשלב הראשון זה [משובש]
אבל אני חושב ש. לא. לא.
לא הרבה זמן. אני חושב שתכף העבירו אותם לגבול.
לאוקראינה?
כן.
אתם קיבלתם. אה. מכתבים?
לא. אנחנו יודעים שאז הוא כתב לנו.
שהוא כבר גילח את הזקן כי זה לא מתאים.
וכמה מכתבים רק קי. היו.
וזהו. ונותק הקשר.
מאז אנחנו לא יודעים שום דבר.
אתה חושב מ. ממה שאתה הכרת את אבא.
שהוא היה למשל בתנאים כאלה מסוגל לאכול לא כשר.
כדי לשרוד?
אהה. אני לא יודע אם זה היה עולה שם.
זה לא מחנות. כן?
זה אני חושב שהם קיבלו. אם הוא היה מסוגל. אני לא יודע.
אני חושב שלא. אבל אני לא יודע.
אנחנו קיבלנו איזשהו מכתב מאיזשהו יהודי.
אימא שלי למעשה קיבלה בהונגריה ויש לנו את זה.
יהודי שהוא אומר שהוא היה ביחד גם כן באותו זמן
באותו תקופה והוא שמע ואמרו לו שהינה אתה הכרת שטרסר אחד.
כי אז כולם חלו שם בטיפוס.
והנה הוא עכשיו הוא בחדר השני הוא נפטר.
אבל זה תוך עד מפי עד שזה לא בטוח.
אבל. אה. הוא חלה כנראה ו. ו.
אתה יודע מתי? ב-42'. 3?
אז זה לא.
כתוב שם. בארבעים ו. 43' משהו כזה.
אז היה פריצה הגדולה של ה.
הרוסים שפרצו חזרה ואז היה בלאגן שלם
וכל היחידות התפוררו וזה.
וגם הגדוד הזה איפה שהוא היה.
וכנראה אז הוא היה חולה.
אולי בית חולים לא יודעים.
כבר הפסיק לכתוב. לא קיבלנו כבר מכתבים.
לא קיבלתם גם. אה. הודעה.
שום.
שהוא נפטר?
לא. כלום. אף אחד.
והאחים לא היו יחד עם אבא?
לא. כל אחד מקום אחר.
האחים אבל שניהם יחד?
לא. כל אחד בנפרד. אח שלי אחד הגיע ל.
למחנה ריכוז בסוף. כן לקחו אותו.
אבל. אה. לא כל אחד בנפרד.
אח אחד יליד 1921 והשני?
22'.
אז גם לא לקחו אותם כנראה ב. באותו זמן.
לא.
אלא בהפרש של שנה.
לא.
כי בדרך כלל אז גייסו בגיל.
אה. 21.
כן. עזבו למקום אחר. ו.
מהם שמעתם ב. במהלך הזמן?
אה. לא. אנחנו חיכינו כל הזמן שיבואו שלושתם הביתה כי.
סליחה. בעצם אח. עוד אח אחד שהיה בישיבה.
אז אותו לקחו מ. מהישיבה לאושוויץ.
וזה ב-
וזה עכשיו היינו.
44'?
מה?
זה ב-44'.
וארבע הוא היה יותר צעיר.
אותו. עוד לא הספיקו ללכת לגדודי עבודה.
זה הספקנו ללמוד. אנחנו היינו עכשיו ב. עם הנכדים.
היינו באושוויץ לפני 4. 5 שנים. ואז. אה. אשתי
הצליחה לשכנע מישהו שפתח להם את הדוקומנטציה.
ואז הוא הוציא במחשב שהאח שלי כביכול הגיע לאושוויץ
והעבירו אותו למקום אחר ושמה הוא נפטר.
לא ידענו עליו גם כן שום דבר.
ידענו שלקחו אותם ואת כל זה.
אז מבחינתכם היות שלא היה לכם שום מידע אחר.
אז פשוט. אה. חיכיתם שהם. אה. יחזרו ו.
כן.
עד ארבעי.
גם אח. גם האחים לא ידענו עד שהם.
אה. באו. הגיעו. לא ידענו.
ועד 44' למעשה האחים היותר גדולים.
אלה שעוד היו בבית הם אלה שפרנסו?
כן.
ובכל זאת אני מבינה שאח אחד היה עוד בישיבה?
זאת אומרת שאתם איכשהו הסתדרתם.
אה. המשכתם לקבל. אה.
אה. זה. אצלנו ככה. רק א. לא. אח אחד עבד.
האח השני היה בישיבה והאח השלישי היה בישיבה.
האח השני לקחו אותו כי הוא היה מבוגר.
לקחו אותו לגדודי עבודה. האח השלישי לקחו אותו לאושוויץ.
וגם האחיות הגדולות. אה. עבדו. אמרת ש.
הם עבדו. כן.
אחת עסקה בתפירה.
כן. ככה.
אתם המשכתם לקבל משכורת מהקהילה כשאבא הלך ל.
אני חושב שלא. אבל אני פשוט לא יודע. אני חושב שלא.
אז מי למעשה היה בתקופה הזאת?
מי היה האח הגדול בבית שנניח. אה.
אז. אה.
ניהל את כל ה.
אפשר להגיד שהאח.
האח הגדול הזה שהוא חזר והוא לא
חזר לישיבה ואמרתי להם הוא למד מקצוע.
הוא כביכול היה במקום אבא נניח.
האח. אממ. שמואל?
שמואל. שמואל. כן.
עד שלקחו אותו לפלוגת עבודה?
כן. כן.
מבחינתכם. במרץ 44' כשנכנסים ה.
גרמנים.
נכנסים הגרמנים. אז אבא ו-2 אחים.
אה. היו בפלוגות עבודה בשלב הזה.
ואח אחד. אה.
ואח אחד היה בישיבה.
כן.
זאת אומרת אתם הייתם בבית. אה. 6 ילדים?
נכון.
אתה זוכר את הכניסה של הגרמנים?
אממ. אני חושב שאני זוכר את הפלוגות שנכנסו.
גרנו במקום מרכזי אז ראינו את ה.
מצעדים שלהם?
אני חושב שכן.
בדרך כלל לילדים. אה.
זוכרים משום מה את האופנועים של הגרמנים.
היו להם כאלה אופנועים עם סירה.
לא זוכר אופנועים אבל. אה.
לפני כן אתה נתקלת בפליטים?
פליטי. כן.
שבאו מסלובקיה. ממקומות אחרים.
הבני דודים שלי. 3 בני דודים.
אחות של. אה. ב. הילדים של אחות של אבא שלי ש.
שגרו בברטיסלבה והם עברו את הגבול.
הם באו אלינו בגלל שאז חשבו שהונגריה זה המקום הכי בטוח.
אז הם היו. ב-44' הם עברו אלינו.
הם גם כן גרו אצלנו.
ואני זוכר ש. בין 2 החדרים היה דלת.
2 החדרים היו דלת.
זה היה בתוך חדר. בתוך חדר.
זה ששיח. שסידרנו כבר אז שהזזנו את הארון
מצד אחד וארון מצד שני שחשבנו על זה שאם יבואו.
אה. אני לא יודע. קוראים לזה בהונגרית.
יבואו לחפש אחריהם שהם היו בלתי לגאליים.
שמה זה מקום איפה להתחבא.
אז היו 3. אה. 3 בני דודים שבאו.
במיוחד אחד מהם היה מאוד. אה. פעיל.
הוא בשלב מסוים כשאחרי
זה כשהחץ עלה לשלטון ב-15 לאוקטובר או מתי.
אז הוא הפך להיות אחד מהם והוא לבש מ. אה.
‮מדים של. לא של ‭S.S‬. של צלב החץ.‬
צלב החץ.
כן.
הנילשים.
והוא. והוא.
והוא היה כביכול היועץ שלנו לעניינים אלה.
זאת אומרת. הוא היה פעיל
גם אני מניחה. באיזושהי מסגרת ציונית?
אהה. יכול להיות.
יכול להיות שכן. אני לא זוכר.
בשלב הראשון כשנכנסים הגרמנים.
אז אנחנו אותו דבר כמו כולם. אה.
הופכים להיות בבית מסומן.
והבית שלנו בית מסומן היות והוא היה בית קהילתי.
גם ממילא אני מניחה שלא היו בו כמעט. אה. נוצרים?
לא.
אולי היה שוער או משהו.
כן. רק השוער. כולם היו יהודים.
ואז הביאו את כולם.
הכניסו אצלנו איזה 3 משפחות. כן.
לדירה שלכם?
בטח.
זאת אומרת. אה.
צימצמו. הלוא ה. הבתים המסומנים זה שצפצפו.
אה. את האוכלוסייה והכניסו.
אתם. אתם הייתם אז 7 נפשות כולל סב.
הבנות. אני חושב שהבנות כבר לא היו בבית.
הם כבר גרו. הם גרו מחוץ לעיר.
לא מחוץ. בתוך העיר ב. במקומות אחרים.
ונדמה לי שאז. שאני לא זוכר הם לא היו בבית.
אבל 4 ילדים בטח.
אתם הייתם 4 ילדים.
היו עוד בני דודים שאמרת מסלובקיה.
אבל הם לא גרו אצלנו. בהתחלה לא.
רק אמרו שאם יהיו אצלנו וזה.
הם לא גרו אצלנו.
כל אחד היה לו כבר דירות.
כל מיני מסתורים אני לא כל כך. אה.
אז אתם הילדים הקטנים ואימא. אה.
גרתם בחדר אחד ועוד 2 משפחות ב.
כן.
חדרים אחרים.
משפחות שהכרתם או אנשים זרים?
לא. אולי איזה בת דודה אחת אני זוכר.
לא. לא זוכר את התקופה.
לא זוכר עם מי גרנו.
זה לא היה תקופה ארוכה. זה היה כמה חודשים.
יש לך מושג ממה התקיימתם אז?
תראי. אה. בכל משפחה יש. אה.
יש בכל דירה יש מזווה.
אז נניח ל. לחם. אה. לא.
אני זוכר שלחם עוד היינו גרים.
קונים בחוץ ב. ב. במאפייה.
אבל המזווה איכשהו היו בו דברים שזה לא. לא מתנו מרעב.
אתם ידעתם שכל המשפחות גם של אבא.
גם של אימא. שלקחו אותם?
לא. לא ידענו שום דבר.
שום דבר. לא ידענו.
גם לא ידענו על הסבא וסבתא שלקחו אותם.
אתה המשכת להסתובב ברחוב כרגיל או ש. כמה שפחות?
לא. אני. אני יצאתי. בעיקר.
בשביל לעמוד בתור בשביל לקנות לחם.
קרה ש. זרקו אותך מהתור?
שקרה ש. למשל הייתי בתור.
הייתי בתור ובדיוק נגמר הזמן הלא.
הזמן קצוב לצאת. כן?
נגמר הזמן. הייתי צריך ללכת הביתה.
אמרתי אבל אני לא יכול ללכת הביתה בלי לחם.
אז אני המשכתי לעמוד בתור ו.
ולקחתי את הלחם. וכשהגעתי הביתה כבר חיכו לי שמה.
באו שמה ה. הגרמנים וה.
עוזריהם וראו אותי ונתנו לי. מזלי.
נתנו לי רק מת. עפתי איזה 20 מטר מהם.
אבל איכשהו יצאתי עם זה.
קרה אבל ש.
שעמדת בתור הרבה זמן ואז בא איזה הונגרי ואמר.
אה. אה. זה יהודי ת. תעוף מכאן?
לא. לא. לא זוכר.
אולי קרה. לא זוכר.
בשלב הזה גם יש לא מעט הפצצות.
מה?
הפצצות היו אז. לא מעט.
כן. כן.
היה אצלכם בבית. אה. מקלט?
לא. זה היה ב. מרתף.
כל בית יש מרתף שזה והיו יורדים למרתף.
היה שם מספיק מקום לכולם?
אה. לא מספיק לא בשביל לישון אבל בשביל.
אה. לעמוד. לשבת. אני יודע.
זה היו מחסנים של עצים. של פחם.
כל בית. כל דירה יש לה. אז היו. ירדו.
ממי אתה פחדת יותר. מ. מהגרמנים או מצלב החץ?
אהה. אני אגיד לך. בזמן שהיה זה.
לא היה זה. אז כבר לא ראו.
אחרי שהצלב החץ עלה לשלטון. אז הם טיפלו ביהודים.
כי הלוא אני חושב שהגרמנים כמעט ולא טיפלו.
אז הצלב החץ היה יותר גרוע.
בטח שהיה יותר גרוע.
בשלב הזה. אבל בחודשים
הראשונים שאתם ממשיכים לגור בבית עם.
אה. עם אנשים נוספים.
אז באו מדי פעם. אה.
או הגרמנים או אנשי צלב החץ או
לקחת אנשים או לבדוק [משובש]
היו. היו כמה. זה נקרא רוזיה.
היו כמה. כמה. אה.
בדיקות כאלה. ביקורים כאלה.
היו כמה. כן. באמצע הלילה.
שבאו לקחת נניח מ. אה.
חיפשו. אני לא יודע.
מגיל מסוים.
כן. לא יודע. אבל חיפשו. אני לא יודע בדיוק מה.
אבל חיפשו והעירו אותנו וזה.
אני זוכר. כן.
לא לקחו. אבל. אה.
לא. בכל אופן לא היה. לא אצלנו.
אחר כך בשלב מסוים.
אני לא יודע כנראה גם כן הבן דוד הזה סיפר. אנחנו עברנו.
ילדים עברנו ל. לבתים מוגנים של ה.
ציריות. אה. לא זוכר אם זה שוויצריה או אחד מהזהו.
או בית הזכוכית?
ועברנו לגור. אה. כי חשבנו שמה יותר בטוח.
עברנו זה רק הילדים?
רק הילדים.
הוא ס. הוא סידר לכם הבן דוד הזה?
כן.
שזה.
לא בי. אני חושב שאפילו לא ביחד.
כל ילד אולי. אולי שנינו.
זה נשמע לי אבל. אה. על פעילות ציונית.
יכול להיות. והוא.
הוא ארגן לכם גם. אה.
מסמכים כאלה מזויפים? אה. שוצפס?
אה. לא. לא זוכר.
אין לי שום. לא יודע. אנחנו קודם כל נכנסנו ל.
ל. ל. גני הילדים האלה המוגנים.
אימא שלי נשארה לשם.
ואנחנו. ושם אני זוכר.
שהיינו נאלצים לאכול כבר לא כשר. כן?
כי לא היה משהו אחר לאכול.
אני לא בטוחה שהיה שם.
אה. שהיה בשר [משובש]
בשר אבל לא חשוב על משהו אחר או לא יודע מה שהיה. כן?
אז היינו כמה. איזה חודשיים. 3 במקום הזה.
עכשיו רק כדי שאני אקבל סדר גודל.
אתה היית אז בן 12. נכון?
כן.
והאחים ש. צעירים ממך?
10. 8 וש. ו-6.
זאת אומרת ההפרשים כל הזמן היו שנתיים?
כן. 1. 3. 5 ו-7 כן.
ו.
לא כל. פלוס מינוס.
וגם ה. אה.
היה מישהו מהאחים שיותר גדולים ממך.
שעוד היה בבית או שאתה היית אז הכי גדול?
אני הייתי הכי גדול בבית.
זאת אומרת זה שמעליך היה ב. בישיבה?
בישיבה. ואחיות הם כבר לא. לא היו בבית.
וזהו. והיינו שמה ב.
במוסדות האלה עד שהבן דוד הזה חשב שזה לא בטוח.
כי כנראה כבר קרו אז מקרים שלא יתחשבו ב.
ב. ב. בחסות הזאת. כן?
ואז הוא אמר טוב. אז.
אה. כבר נפל השלטון.
רגע. אבל. אבל שם כשהייתם אז.
אה. היה. היה אוכל לשובע. לא?
איפה?
בבתים המוגנים?
לא. אה. בצמצום.
אתה היית ב.
בבית אחד כל החודשיים האלה ש. מה עשיתם שם?
בטח היה נורא צפוף?
אה. את מדברת על הבתים.
הבית המוגן.
בתי חסות. כן?
כן. אני לא זוכר בדיוק מה עשינו.
אבל אני זוכר שהיה צפוף והיינו מיטות. אה. קומות. אה.
קומות. כן. לא היה מספיק מקום לישון לכל אחד.
משהו מה. האחיות הצעירות שלך
או האח הצעיר מישהו היה איתך?
אני חושב שלא. אני חושב שאני הייתי עם האח.
עם האח הצעיר. אני חושב.
לא זוכר. לא זוכר.
‮את ההפצצות ‭nonstop‬ אתה זוכר?‬
כן.
היה שם איפה.
איפה לרדת או שפשוט כבר גרתם ב.
אני חושב ש. לא זוכר. לא זוכר.
בבית אני זוכר שירדנו.
זה אני זוכר אפילו ש.
שירדנו. רצנו בלילה. ביום. כן?
כל פעם נהיה יותר גרוע.
כשהבן דוד הזה החליט שזה כבר לא בטוח.
זה היה אחרי שסאלאשי עלה לשלטון?
על מה? על המוסד הזה?
לא. לפני זה עוד. לפני זה.
כסאלאשי עלה לשלטון אז הוא אמר. אה.
היהודים צריכים להיכנס לגטאות.
אז הוא אמר: "לגטאות אתם לא נכנסים כי זה הסוף.
עדיף להסתכן ולא להיכנס".
אתה זוכר אבל את היום הזה?
זה היה ה-15 באוקטובר.
שבהתחלה היו איזה כמה שעות כאלה של שמחה.
כי אמרו הורטי יצאה מהמלחמה. הנה נגמרה המלחמה.
כן. נכון.
אתה זוכר את זה?
כן.
ש. שהייתה איזה שמה קצרה מאוד?
כן. כן. כן. זה הפך להיות לזהו. כן. כן.
אז למעשה אתם. אה. חוזרים הביתה?
לא. אנחנו. אה.
הבן דוד הזה אומר: "לגטאות אתם לא נכנסים.
אני הולך לסדר לכם". הוא הלך לשלטונות.
הוא אמר להם יש פה משפחה אחת.
אז כבר הרוסים פרצו את הגבולות. כן?
כבר היו בתוך הונגריה.
כן. אבל על. על בודפשט היה מצוד.
עוד לא. רגע. אבל הוא אמר להם. זה משפחה.
אני חושב שהוא אמר ככה. הכפר הזה איפה
שהיינו כל הזמן של לפחות שנדע מאיפה אנח.
הם באו משמה אין להם שום ניירות.
הם ברחו מהרוסים. אין להם איפה לגור.
ואז סידר לנו דירה. אה.
של יהודי שלקחו אותו כבר לגטו. ושמה הסתתרנו כגויים.
למעשה הדירה שלכם ה.
הדירה ש. שגרתם בה קודם היא הייתה בתחומי הגטו?
כן.
ולפני שסגרו את הגטו אתם יצאתם לדירה אחרת?
כבר אני. אנחנו כבר לא היינו.
אנחנו היינו כבר במוסד.
לפני זה האימא שלי יצאה כנראה הורידה את הזהו. את ה.
טלאי?
טלאי. ואנחנו שנינו נפגשנו וקיבלנו את הדירה ונסענו לשמה.
דירה מסתור של יהודים. אהה. לא רחוק. זה.
זה קילומטר מהבית שלנו אולי.
שם אבל אתם הייתם בתור. בתור נוצרים כאילו?
בטח. יהודי לא יכול להיות בחוץ.
זאת אומרת יש 2 אפשרויות.
או שאתם. אה. תהיו בתור נוצרים.
או שתהיו ככה שאף אחד לא ידע שמישהו גר שם?
לא. לא. לא. אי אפשר.
גם אי אפשר. אנחנו נוצרים.
וגם אי אפשר לגור. כי ב.
בשלב מסוים. לא זוכר בדיוק איזה חודש.
כולם ירדו למקלטים. אף אחד. אף אחד.
ש. ש. שהיו הפצצות שם בלי הפסקה.
אף אחד לא נשאר בדירות.
אלא לקחו את המיטות והורידו את זה למקלטים.
אחרי ב. בדצמבר.
אין מקלטים בל. למרתף.
אז. אה. אנחנו לא. להפך.
אני זוכר שהילדים שאלו אותי.
היה כריסמס בדצמבר.
ושאלו אותי איפה ה. אשוח. אמרנו. אה. זה.
לא ידעתי מה. אז אמרתי: שאנחנו.
אימא שלי קנתה לי מ. שוקולד ואכלנו אותו".
זה מה שאמרתי. זה ילד אחד או משהו.
אבל. אה. היינו גרים בתור נוצרים.
למזלנו אף אחד לא בודק במיוחד.
אצל בן זה כל כך פשוט לבדוק. כן?
אבל מבחינת מראה אתם. אה. נראיתם כמו כולם?
כן. אימא שלי גם כן.
אימא שלי בסדר. היא לא נראית. אה. יהודייה.
כלומר היא יכלה. ו. ואני לא.
רק זוכר בשלב האחרון לא.
לא זה זהו. אנחנו הלכנו זהו.
היינו כמה חודשים. עד.
אה.15 לאוקטובר עד 15 לינואר כמה זה?
3 חודשים.
3 חודשים. בדירה הזאת?
כן.
אתה לא יודע ממה התקיימתם? כי.
אני יודע. לא. אני יודע שהיו.
הוא היה בא ואומר שהנה פה.
אז אנשים כבר פרצו. כל מיני מחסנים.
זה שהשלב הזה בכל בודפשט יש רעב נוראי משום ש.
אה. הכל מופצץ.
כן.
ואין מקורות. אה. אין מקורות אספקה. זאת אומרת.
גם להונגרים עצמם כבר אין מה לאכול בשלב הזה.
גם לגויים אין מה לאכול. כן.
כן.
אני לא יודע. אני רק יודע ש.
שאחותי הייתה מסתתרת באיזה בית.
והיא עזבה את זה.
היא עזבה את זה. עברה למקום אחר.
ואחר כך היא כנראה אמרה לו.
הוא שהיא אמרה לנו שהבית הזה הופצץ.
והיא אמרה: "בוא נלך שמה כי האישה הזאת החזיקה מזווה.
משהו בלתי רגיל. מלא דברים בשביל אוכל".
ואני זוכר שהלכנו שמה.
ואני לא אולי הם הלכו.
והביאו שמה דברים קונסרבים. ו. ו. ו.
ולפתנים כל מיני דברים כאלה ש.
על ידי הזה שהיא סיפרה שהנה האישה הזאת יש
לה משהו מלאי גדול של דברים שאפשר לאכול את זה.
זאת אומרת זה. זה בית שהופצץ שקודם אחותך גרה שם
ואז היא ידעה מה יש שם.
כן. כן.
והבן דוד הזה למעשה גר איתכם?
לא.
הוא פשוט הסתובב באופן חופשי.
לא הסתובב.
הוא היה עם המדים של. אה. צלב החץ?
כן. כן.
לא איפה בקושי הוא היה.
הוא גם נראה כזה הונגרי לגמרי?
הוא לא ידע טוב הונגרית. בקושי גם היום הוא.
טוב היום הוא כבר לא חי. אבל הוא לא יודע טוב הונגרית.
לא מדבר הונגרית כמו שאנחנו דיברנו.
הוא ידע יותר סלובקית?
אה. סלובקית וגרמנית אבל לא זה.
אבל אם היו. אה. מישהו חושד בו זהו זה הסוף. ברור.
זה הכל עניין של מזל.
העניין הוא ב. בין הונגרית וסלובקית גם השפה שונה.
אבל גם המבטא שונה.
כן.
נכון? גם אם הוא היה יודע הונגרית
טוב אז המבטא היה מסגיר אותו.
כן. 100 אחוז.
Childhood in an indigent ultra-Orthodox family; life in a Jewish environment; studies in a Jewish school; drafting of his father and two brothers to a labor battalion; German occupation, March 1944; continued living in a marked house; bringing additional people into the house; air-raids; transfer to a protected house by a cousin, a refugee from Slovakia; with the assistance of the cousin, transfer with his family to the hiding place of a Jew who was deported, October 1944; living under a false Christian identity; bringing food from a pantry in a bombed house; living in a shelter from late 1944 until liberation by the Soviets, January 1945; Return home; continuation of his studies; aliya to Eretz Israel with his family; transfer to Atlit; absorption in a Youth Aliyah institution; enlistment in the Israel Defense Forces (IDF).
item Id
9902313
First Name
Miklosh
Mordekhai
Last Name
Shtraser
Strasser
Date of Birth
31/12/1931
Place of Birth
Budapest, Hungary
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
15/05/2012
Date of Creation - latest
15/05/2012
Name of Submitter
שטרסטר מרדכי
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance