Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Moshe (Dezho) David, born in Gurghiu, Romania, 1927 regarding his experiences in Kaufering and additional camps

Testimony
null
null
null
null
מהתחלה.
עוד פעם. היום ה-14 לחודש מאי שנת 2012.
אני דינה שפט מיד ושם מראיינת את.
אהה. משה דוד.
נולד בג'ורג'יו ברומניה ב-1927.
נשלח למחנות. אה. אושוויץ.
בירקנאו וקאופרינג ש. שבעצם זה לנדסברג.
הוא יספר לנו על חייו במחנות האלה ועל עלייתו ארצה.
ספר לי משה זיכרונות מוקדמים מילדותך.
ושאתה מזכיר את בני משפחתך הזכר אותם
בשמותיהם המלאים שזה יהיה עבורה מצבת זיכרון.
כן. התקופה הכי רחוקה שלי שאני זוכר זה שהייתי בן 7.
אני זוכר שאבי נרצח באותה שנה. בשנת 34'.
אה. הייתה לנו מחלבה.
ואת הסחורה הוא היה שולח אותם לבוקרשט.
שם הוא מכר את הסחורה.
וכשהצטבר סכום גדול של כסף אבא נסע לבוקרשט להביא את הכסף.
ושהוא חזר הביתה.
זה היה ביום שישי.
אבא. אה.
והוא קנה כרטיס לרכבת רגילה.
ואבא היה מסורתי.
פחד שהוא יכנס לשבת עם הרכבת הר.
הנוסעת ה. הרגילה.
והוא עלה על רכבת מהירה עם אותו הכרטיס.
למזלו צריך היה לשלם קנס על שהוא עלה על.
על רכבת עם.
ועם כרטיס לא נכון.
אז הוא הוציא. היה לו בוכטה של כסף בתוך המעיל.
הוא הוציא.
הוא הוציא את הבוכטה ושילם את הקנס.
ישבו אנשים טובים סביבו.
ראו את זה. רצחו אותו.
ברכבת?
ברכבת. וזרקו אותו בין הפסים.
הא.
ולמחרת מצאו אותו בין הפסים. ה.
אממ. הרבה על.
על ה. מאורעות האלה לא אני. לא. לא.
לא כל כך זוכר כילד.
ילד בן 7. אבל. אה.
ידעו. מצאו מי הרג אותו?
לא. זה. זו הייתה תקופה אנטישמית.
אנטישמית הייתה גבוהה. גדולה מאוד ב.
בשנות ה-30 ברומניה.
לא אהבו את היהודים.
ולא. לא. לא מצאו לנכון. אה. לחטט.
אה. על מה. לאמת שעד היום אני לא.
לא יודע למה. למה לא חקרו באמת.
ומה שעוד יותר מוזר.
הסבא שלי. ואחד הדודים נסעו ל. למקום ה.
רצח.
רצח. זה היה פלוישטי.
ל. ל. לקבל את הגו. את הגוויה.
ולא. לא הביאו אותו הביתה.
הוא נקבר על יד.
אהה. אהה.
בית קברות נוצרי על יד הגדר.
עד כמה שנודע לי.
אומרים שלא היה. לא היה להם מספיק
כסף להביא אותו. להביא אותו הביתה.
עם זה שהוא. הוא אם.
אם הוא היה מגיע הביתה.
היה מגיע עם. עם.
עם. אה. 30.
40 אלף לירות. ליי.
זה היה המון כסף.
אפשר היה לקנות בית.
כך וכך שזה. זה לא.
זה לא הייתה בעיה איך.
איך להביא אותו הביתה. אה.
איך להביא את עצמו הביתה.
אבל כשהיו צריכים להביא אותו הביתה לא פשוט.
לא על המשפחה לא היה כסף להביא אותו.
אז איפה הוא נקבר?
הוא נקבר ב. על.
על יד בית קברות נוצרי בפלוישטי. על יד הגדר.
הא.
מקום לא. לא ידוע.
מה אתה יכול. א'.
מה שמו של אבא?
יונה. דוד יונה.
מה אתה יכול לספר עליו?
על הרקע שלו?
על אבא. אממ.
על הרצח זה קודם כל. אה.
באותו יום שנודע לנו אז כל החצר התמלאה עם אנשים.
וזה היה ב. היינו בכפר קטן.
החצר הייתה מלאה אנשים ו.
ו. ה. היה לי מוזר מה.
מה כל כך הרבה אנשים מ. מתרכזים ב. ב.
בחצר. ואז אמרו לי שסב.
אבא נהרג. אה.
נרצח. זהו בערך.
מה אתה הי. הי. היה לך מצד אבא דודים. דודות. סבא. סבתא?
אהה. היו לי ודאי.
אה. אבל.
אה. לא היה לנו הרבה קשר עם. עם.
עם. כילד אני גם לא זוכר מה.
מה היה אחרי זה.
אהה. היינו צריכים ה.
היינו צריכים להמשיך את ה.
את המשק. את המחלבה. להמשיך לעבוד.
אז דוד שלי. אח של אימא
בא ותפס את מקומו של אבא והמשיך. המשיך לעבוד.
כמה מבני משפחתך גרו בכפר הזה?
מיב. אה. רק אנחנו. רק המשפחה שלנו.
רק המשפחה ש. ה. זאת אומרת אבא.
אימא ואני. ו.
ואחות ה. ה.
אחיותיי. אחיותיי ואחי.
איך הייתה הילדות שלך בכפר. הרגשת אנטישמיות?
אה. ברור שהייתה אנטישמיות אבל. אה.
בזמנו עדיין הייתי צעיר מדי לתפוס מה זה אנטישמיות.
לא. לא הייתי מודע לזה.
באיזה בית ספר למדת?
בית ספר רומ. רומני.
כן. איך הרגשת שם?
ב. התחלתי ללמוד ב. בגיל 7.
בדרך כלל מתחילים בגיל 6.
אז זאת אומרת בגיל ש.7. כן.
אבל 7 מלאו לי בדצמבר.
והבית ספר מתחיל. אה.
בספטמבר אז הפסדתי שנה.
מה אתה זוכר מהלימודים שלך בבית הספר?
הלימודים. הי. אהבתי את הלימודים והייתי תלמיד טוב.
כן. אם תשאלי.
אתה לא צריך לחכות לשאלות שלי.
אתה צריך לספר לפי הזיכרונות שלך.
בשצף זה. זה קצת קשה לי ל.
קשה לך.
דברים. אה. כל כך רחוקים.
ספר לי על החברים שלך.
יותר מאוחר. יות.
על החברים שלך.
על החיים בבית. על בית הכנסת.
בית הכנסת לא.
אה. לא אהבתי ללכת לבית הכנסת.
כשלמדנו בב. למדתי בבית הספר אחרי
הלימודים של הרומנית שלמדנו.
עברתי. הייתי צריך לחזור ל. לחדר אחרי הלימודים.
ב-12:00 גמרנו את הלימודים בבית ספר.
וב-14:00 הייתי צריך להיכנס ל.
לחדר עד שעה 16:00.
מה למדתם בחיידר?
אממ. אה. מה שהספקתי ללמוד קצת חומש.
זה הכל?
ועברית. וקצת חומש.
אבל יידיש לא ידעתי.
ומה שלמדנו תרגמנו ב. ביידיש.
אז. אה.
למשל [משובש] (יידיש) מוישט זה מוישה. כן?
כן.
אה. למדתי ולא ידעתי מה אני אומר בכלל.
כך שלא הייתי כל כך קשור ל. לדת.
איזה שפה דיברתם בבית?
בבית דיברנו הונגרית. הונגרית.
ובבית הספר הזה היו לך חברים יהו. אה. גויים?
כן. כמובן.
היית מוזמן לבקר בבתיהם?
הם ביקרו בב. בביתך?
אה. בוודאי.
ילדים באו אלינו לשחק.
אני. אני הלכתי אצלהם לשחק.
אבל. אה. בכל זאת היה.
אה. אה. אפשר היה להרגיש קצת.
קצת אנטישמיות שאני.
שהם היו קצת מ.
מ. מעבר מ. מעליי.
אה. מין רגש נחיתות כזה.
הרגשת את זה?
כן. אהה. יותר מאוחר אני יכול קצת יותר. אה. בהרחבה.
רגע. רגע. איך חגגתם את החגים?
הייתם ב. משפחה דתית?
היינו משפחה דתית.
אה. חגגנו את כל החגים.
אתה זוכר?
משפחה מסורתית.
איך חגגתם? מה אכלתם? איך. איך.
ל. לחג קודם כל.
אה. קיבלנו בגדים חדשים.
כן.
והיו חגים שכל המשפחה התאספה אצלנו.
ב. אצל האימא שלי.
היא הייתה הבשלנית של המשפחה.
היא הייתה. קודם כל היא הייתה האחות הכי גדולה.
איפה היא נולדה?
היא. אני לא זוכר את הכתובת של איפה היא נולדה. לא זוכר.
אבל היא נולדה בסביבה?
בסביבה כן. בסביבה היא.
שמה של אימא?
שטפי. ציפורה בעברית.
תספר לי על אימא שלך. מה אתה זוכר?
אימא שלי. קודם כל. אהה.
היא נשארה ית.
אה. איך אומרים. אה.
אלמנה.
אלמנה. אלמנה. עם. אה.
4 ילדים. אה.
די קטנים. אז. אה.
אני ואחותי התאומה.
הייתה לי אחות תאומה. אה.
היינו בני 7.
האחותי הגדולה הייתה בת אחד.
אה. 9. ו.
מה שמן של האחיות?
שרה. אחותי שרה.
ואחי הגדול יוסף.
יליד עש. 24'.
אממ. ה.
האח הגדול כמובן השתלט על. תמיד היה.
השתלט על הקטנים. ובכל זאת.
ממה התפרנסתם. מהמחלבה?
מהמחלבה. התפרנסנו מהמחלבה.
וזה עם הדודים שהיא יכלה. אהה. לעבוד.
מה שאני חייב לדלג ל. עד גיל 13.
אין לך זיכרונות?
אין לי. אין לי. ה.
המאורע הזה של הרצח אבא. זה.
זה זכור לי בראש.
אה. ויתר המ.
יתר התקופה זה קצת פחות.
פ. פחות מוכרת. זכורה לי.
מה שאני יכול לי. לזכור יותר בוודאות זה מגיל 13.
מ-המ.
שהלכתי. אממ. אה.
סיימתי 6 כיתות עממיות.
ובגיל ש. אה. ארב.
ובגיל 14 התחלתי ללמוד מקצוע. ו. ו.
לשם זה עברתי ל.
או העבירו אותי לעיר קלוז' ששם גר.
אה. דודי. רודי.
הוא לקח אותי ב. והיה ב.
בעיר היה מוסד לילדים. אה. אה.
יתומים. שהיה.
מ. מתוחזק על ידי ג'וינט.
אבל בזמן הנאצים נ.
נ. נפסקו היחסים.
אה. מ. ומאמריקה ו. וה. ו.
והונגריה. זה היה כבר ב.
בהונגריה. ב. בתקופה הונגרית.
והמוסד הזה היה צריך לתחזק ל.
את עצמו. אז דודי שילם עבורי. אה.
כמה. איזה 30 ליי לחודש.
והמשכורת שלי שהרווחתי כמתלמד.
זה הייתי צריך להכניס למוסד.
אוכל היה גרוע מאוד.
היה מי. יותר גרוע מצנע.
מה אכלתם שם שאתה אומר גרוע?
מאכלים. קודם כל.
אה. אה.
והייתה אז תקופה של צנע.
אה. הכל. אה.
כל המזון. כל המזונות.
אה. קיבלו על. אה.
על כרטיסים. כל. כל דבר.
לחם על כרטיסים קיבלנו. אה.
מאת. קיבלתי 250 גרם לחם ליום.
והכל הלך על ל. לעל כרטיסים.
זה היה בקלוז'?
והיה מאוד מצומק.
בקלוז'?
בקלוז'. כן. זה היה בשנת 41'.
כן.
בשנת 41'.
היה לי קשה מאוד.
אהה. רחוק מההורים. עם מעט אוכל.
בעבודה. אממ. אה. אממ. כמובן לא הרווחתי הרבה.
ומה שהרווחתי זה הייתי צריך לשלם ל.
והיה לי. לא היה לי כ. ב. אה. במה לקנות.
אם קיבלתי. אה.
דמי כיס בעבו.
ב. כשהבאתי עבודה הביתה כמסגר. אה.
קניתי בזה פצפוצי אורז. וככה.
אה. חיפיתי על.
על הרעבון. תקופה לא קלה.
בקלוז'. היהודים מקלוז' לא באו לעזור לכם קצת?
לא הייתה עזרה?
אוי היהודים שיהיו בריאים.
רק כשהיה להם רע.
לא. אני מדברת על המצב הזה שהיית באותו בית ספר.
לא. לא.
לא עזרו. לא עזרו.
היו בעיר ת. אה. הר.
הרבה יהודים עשירים אבל לא עזרו.
לא עזרו. לא. לא קיבלנו שום עזרה.
שמעת אז על קסטנר?
כן.
מה דיברו?
על קסטנר שמעתי רק אחרי שחזרנו.
רק אחרי.
ו. על זה גם כן רק בארץ.
שכבר הייתי בארץ שמעתי על המקרה. אהה.
זאת אומרת לא הייתה לכם עזרה מהאנשים?
שום עזרה. שום עזרה.
לא קיבלנו שום עזרה.
ובשנת 44'.
רגע אבל מה קורה.
אתה קצת ממהר. אה.
משה. מה קורה בין 41' ל-44'?
האם ידעתם שיש מלחמה?
האם סיפרו לכם? מה קורה?
הייתה. הייתה מלחמה ו.
אה. כמובן אני מספר שהיה רעב.
אבל המלחמה לא הייתה עוד אצלכם.
עוד לא. עוד לא.
אתה היית עכשיו תחת שלטון?
תחת שלטון הונגרי.
הונגרי.
הונגרי.
כן. האם גם בקלוז' הייתה אנטישמיות?
כן. ה. ש. בשנים. אה.
שנים האלה האנטישמיות היה כבר גדולה מאוד.
איך הרגשת אותה?
איך אתה כילד שלמדת בבית ספר מקצועי.
לא. אבל. לא. לא.
לא למדתי בית ספר מקצועי.
זאת הבעיה. אהה.
אז הייתה בעיה של נומרוס קלאוזוס.
כן.
יהודים לא יכלו להירשם ל.
למקצוע. אה.
רק 6%. 6 יהודים בין 100 גויים.
כן.
אז לא יכולתי להיכלל כמובן בין ה-6 ש.
שיוכל. אה.
להירשם לבית ספר.
אז למדתי את המקצוע בלי.
בלי בית ספר. רק.
אה. אה. מ. מעשית. תיאוריה לא למדתי.
אצל מי למדת את זה מעשית?
מעשית למדתי בבית מלאכה. אה. במסגרייה.
של יהודי?
אה. אצל יהודי. כן.
איך הוא התנהג אליך?
שמו היה בורגר.
בורגר אדולף בו. בורגר.
אנשים טובים. אה.
אבל גם. אה. להם היה קשה.
גם הם לא. לא.
לא יכלו לעזור. אה.
אה. לא יכלו לעזור לי.
וכך עברו השנים עם. אה.
אה. המוסד הזה שגרתי בו. עם הילדים.
כן.
הי. היינו איזה קרוב ל-50. 60 ילדים.
אממ. אה. יתומים.
קשה לי ל. ל.
ל. להתרכז בדברים האלה.
קשה לך?
כן. מאוד. מאוד ברפרוף אני זוכר את ה.
פשוט לא. לא. לא מסוגל ל.
ל. ל. לדבר על זה ברצף.
גם לא על בית היתומים?
סליחה?
גם לא על בית היתומים אתה לא.
לא.
מסוגל.
כמובן.
על מה אתה כן יכול לדבר איתנו?
אה. אה. בשעה ש.
שהשעה הייתה קרובה לצהריים יצאתי
לחצר והסתכלתי על המגדל של הפלייסטר. של ה.
כן. של המנזר.
של. של המנזר.
היה שעון. שעון גדול.
שאם השעה כבר 12:00 שאוכל לרוץ הביתה לאכול.
זה היה במרחק של איזה 3 קילומטר מהמקום עבודה.
המוסד. אז רצתי הביתה לאכול.
זה היה בקלוז'?
זה היה בקלוז'. חזרתי לעבודה עייף.
אממ. רעב כמובן.
בשעה 16:00 גמרתי את העבודה.
עיקר אני חזרתי הביתה.
ולהתרחץ. ולפעמים במים חמים.
לא תמיד היו מים חמים.
בחורף ישנו בחדר לא.
לא מו. מוסק.
30 מעלות קור בלילה.
הנעליים נדבקו לרצפה.
עם 2 שמיכות.
היה לי נורא. נורא קר. זמנים נורא קשים.
איך היה היחס כלפיכם מה. משאר התושבים?
איך התייחסו אליכם?
איך הרגשתם?
כי אנחנו כבר מדברים על.
בכל אופן שב. באירופה מתנהלת מלחמה.
איך אתם הרגשתם משאר התושבים. אתם הילדים?
כש. אה.
ה. הגרמנים נכנסו ל. להונגריה.
אז התחילה האנטישמיות. אז.
אה. קודם כמובן שמנו.
אה. טלאי צהוב.
וללכת ברחוב עם טלאי צהוב.
היית אז בקלוז'?
בקלוז'.
כן?
כן. אממ. לא אוכל לדייק בדיוק בתאריכים.
לא. אנחנו לא צריכים תאריכים. אבל איך.
אנחנו כבר מדברים על הכיבוש.
על הכיבוש הגרמ.
הנאצי.
הגרמני.
כן. כן.
ב-1944. השאלה שלי.
43'.
השאלה שלי.
44'.
כן. השאלה שלי אם אין לך עוד זיכרונות מי. מקלוז'.
מי. מהביקורים אצל ההורי.
אצל האימא. מה היה?
יש לך זיכרונות?
ביקורים אצל אימא לא. ה. עשית פעם.
פעם בשנה. אה. עשיתי ביקור הביתה.
ובאיזה מצב הם היו שמה?
בבית אימא הייתה כמובן לבד.
היא. אה. הייתה צריכה לתחזק את עצמה לבד.
היא. אה. קיבלה קצת עזרה מהאחים.
מה קרה עם המחלב. מחלבה?
ה. ה. אה.
הדוד שלי בינתיים המשיך לעבוד.
אה. סליחה. אה.
המחלבה אני לא זוכר באיזה תאריך זה נפסק.
הי. עברנו.
אה. מהכפר הזה ש.
שהייתה המחלבה. עברנו ל. הי.
זה. זה היה ב. אי.
אי. באידיאל.
אה. אה. אה.
אידץ'. אידץ' קראו לזה ברומנית.
על יד הכפר שהייתה מחלבה.
ואחרי שסיימנו אותה לעבו.
את המחלבה אני לא זוכר מתי זה היה בדיוק. עברנו לג'ורג'יו.
כן.
שם נולדתי. ושם הייתה העיר. אה.
מולדתך.
כפר הולדתי.
ומשם כמובן.
אה. אהה. הלכתי ל. ללמוד את המקצוע.
מה עוד אתה זוכר?
אוי.
אני רואה שזה קשה לך.
זה קשה לי להתרכז.
הצהרה היא שאני תחת.
אה. קצת תחת השפעה של כדור.
אני לוקח כדור טרמדקס.
וזה מטשטש קצת את הזיכרון. אז זה קצת קשה לי.
אז אתה רוצה שנעשה קצת הפסקה?
אה. עדיף כמה דקות.
כן. שנוכל. אה.
[כך במקור] בבקשה.
היינו בקלוז'.
כן. היינו בקלוז'.
קלוז' שקשה לי ל. לשכוח אותה.
העבר שלי שמה. עברתי המון המון.
ואני פשוט לא. לא.
לא מסוגל לחזור באופן ברור.
איזה אירוע היה.
אתה זוכר מקלוז' שהשפיע עליך. שאתה נזכר בו?
משהו. משהו. קודם שהיינו צריכים ל.
ל. לשים את הטלאי הצהוב.
כן.
זה. זה כבר. אהה.
שם את החותמת אתה יהודי.
אין לך לי. אה. אתה לא יכול להיכנס.
עכשיו שדיברנו על ה. הייתי רעב.
בדרכי מ. מהמוסד לעבודה עברתי שוק.
בשוק היה. היו.
אה. שולחנות עם ירקות כמו. כמו אצלנו.
ורק ה. ריר ירד מהפה כי לא יכולתי לקנות.
אה. היה מקרה שהלכתי עם חבר.
היה קצת יותר. אה.
חברמן ממני. והיו מלונים.
מלונים. אנשים עמדו סביב
הערימה מלונים ובחרו מלונים לקנות.
אז הוא אומר: "אתה תש. תעמוד מאחוריי.
אני אעביר לך מלון ואתה תברח.
אם אתה רוצה לאכול מלון."
עשיתי את זה. עמדתי מאחוריו. והוא ככה מהר.
מהר נותן לי מלון מי.
מבין הרגליים. ואני לוקח את זה ושם את זה מתחת למעיל והולך.
הסתכלתי אחורה. חשבתי שכל העולם מסתכל עליי. פחד נוראי.
זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה.
שגנבת.
שאני. שאני. שגנבתי.
שה.
היה לי עוד מקרה.
היה לי מקרה שע. עמדתי לנסוע הביתה לחופש.
אז דודי נתן לי את הכסף ל.
לכרטיס רכבת. וזה היה מונח אצלי כמה ימים.
עברתי בשוק והיה שם אחד שעושה הוקוס פוקוס.
שמים. אה. ליי ו. ומרוויחים 2.
ואני רואה שאנשים מרוויחים.
אני גם כן שם מרוויח.
שם עוד פעם מרוויח. נכנסתי לטרנס.
שמתי עוד והפסדתי. שמתי עוד הפסדתי.
בסוף הייתי כבר בהפסד והתחלתי לבכות.
אני. יש לי. אה.
כסף לרכבת הביתה. ו.
ושיחקתי את זה במזלות.
ההוא כנראה רחם. התרחם עליי.
ריחם עלייך.
והתחיל להחזיר לי.
אה-הא.
התחיל להחזיר לי. פשוט התחלתי להרוויח.
ראיתי שאני חזרתי לסכום ש. ש.
שהיה לי. ברחתי כמו שלא הייתי שם.
שאתה חזרת. אמרת שזה היה תוך כדי ביקור בבית הוריך.
מה. מה. איך מצאת את אימא שבאותו פעם שביקרת?
האימא שלי הייתה מאוד טרודה. היא.
אה. היה לה.
היו לנו קצת שטחים חקלאיים.
ואני זוכר שלפני שהלכתי ללמוד מקצוע יצאתי עם אימא ל.
ל. לשדה ל.
לזרוע תירס. ל.
לשתול בצל. זה היה.
זה כפר שגידלו בצל.
היו ידועים בבצל של ג'ורג'יו.
בצל אדום גדול. מתוק.
אפשר לאכול אותו כמו תפוח. תפוח עץ.
וכמובן גידלנו לבד את השתילים.
אה. אימא השאירה כמה בצלים ש.
שיפרחו. ובסוף כשזה פרח אז בסוף הפריחה. אה.
יצאו זרעים. והם.
את הזרעים האלה זרענו בתוך. אממ.
מין ערוגה קטנטונת כזו שהיה בנוי מי.
מזבל שאספנו בכביש.
שבבוקר הפרות יצאו למרעה.
אנשים שלחו את הפר. פרות למרעה.
היה אחד שאוסף את הפרות ויוצא איתם למרעה.
אז אחרי שהפרות עברו היה תמיד מה לאסוף.
אז אימא עם האבק זה היה כבי.
כביש. אה. לא היה אספלט.
ואספנו את הדבר הזה.
ועשו מזה ערוגה כזאתי.
ובתוך זה. אה. זה. אה.
נקלטו טוב מאוד הזרעים. אז עשינו זיר.
זרעי שתילים. זרעי.
אה. אה. שתילי בצל.
הא.
וכשהיו די גדולים יצאנו עם
השתילים האלה לשדה. עשינו ערוגות.
מ-המ.
ושתלנו שתיל. שתיל.
ואחרי השתילה. אה.
כמובן. אה. גם עשב גדל.
הלכנו עם מעדר קטן.
ועדרנו עם. עם האימא.
שאלת על אימא איך. אה.
כן.
אה. איך היא. היא הייתה. היה קשה מאוד.
היא גידלה 4 ילדים בלי.
בלי אב. בלי בעל.
וכשכבר הגיע הזמן ש.
אה. הלכתי.
לא סליחה. שכחתי תקופה.
תקופה אחת מאוד חשובה.
כן. בבקשה.
שכחתי ואני חוזר לגיל 10.
כן?
נזכרתי. בגיל 10 העבירו אותי למשפחה אומ.
אומנת. קרובים של.
של הדוד שלי מקלוז'.
אשתו של הדוד. אחות.
אחות אשתו של הדוד.
אהה. לק. אה. ק.
קיבלו אותי לכאו.
אה. ל. ל. כמשפחה אומנת.
הייתי בן 10 בבית ספר למדתי.
אהה. בבוקר הלכתי לבית ספר.
ושחזרתי בצהריים הדוד.
הבעל עבד בעיר סמוכה.
ה. זה היה בכפר. וב.
כאיזה 3 קילומטר מהכפר היה עיר. ושם.
אה. היה מפעל של. אה.
סודה. כמו שכאן עם הסודה.
עם. עם ה.
סיפון.
עם הסיפון. סיפולוקוס.
לא סיפולוקוס זה הסיפונים האלה עם ה.
כן. כן.
עם הבקבוקים.
היו. אה. ב.
בצהריים הייתי מביא להם את האוכל עם ב.
בתוך הכלים הבאתי ל.
לדוד. וה. והפועל שעבד איתו הבאתי את האוכל.
ובחזרה נתנו לי גם 2.
אה. קנקנים של חומץ.
היה לנו ח. היה להם חנות בכפר.
מ-המ.
ב. והייתי.
הייתי צריך לעזור גם בחנות. ללמוד בית ספר.
לעזור בחנות. בצהריים לרוץ עם האוכל ולחזור חזרה.
בשעה 14:00 לחזור לבית ספר. היה לי קשה.
הייתי אצלהם שנה. הייתה להם בת.
משפחה. משפחת מן.
אולי אם מישהו שומע אותי.
מישהו י. י.
ידפדף בדבר הזה וימצא שזה אני שזה.
שזה הם המשפחה הזאתי.
הייתי רוצה ל. לדעת אם הם חיים.
איך היה יחסם של ההו.
איך הייתה. איך היחס כלפיך היה?
היחס הוא לא היה כ.
כלילד. כלבן מאומץ.
אני ציפיתי שהם יתנהגו איתי יותר טוב.
בן. אה. ילד בן 10 מה יכול. קודם כל. אה.
הוא חושב על משפחה.
קרעו אותו מהמשפחה. אומנם.
אה. ברצון הלכתי.
אבל. אה. לא. לא הייתי מודע מה.
מ-המ.
מה זה. איך אוכלים את זה.
כן.
אחרי שנה חזרתי איך.
אה. ל. ל. לקלוז'.
כן. אבל באותו המקרה.
באותו החזרה לקלוז' אני זוכר שהיה להם לדוד ולפועל פנצ'ר.
בצהריים לא היה חשמל.
והמכונה שיוצרת את הג.
את הסודה היו צריכים להפעיל ביד.
והפועל הפעיל את המ. מכונה.
והמכונה עבדה. וכנראה שבלון אחד. אה.
בקבוק אחד ני.
נתמלא רק עם. עם.
אה. אה. עם חמצן.
הממ.
והתפוצץ. וזה שבר את הראשים של הבקבוקים.
זה עשה מין ענן כזה של סודה.
וזה נכנס לו בעיניים.
הוא. אני לא יודע.
אני לא זוכר. אני לא יודע.
אה. אם הוא התעוור מזה.
ואני הלכתי איתו ל.
לקלוז' להביא אותו לב.
לקליניקה. ואחרי זה אני לא יודע מה שקרה איתו.
וגם לא בדיוק זוכר מה היה גורלי.
אחרי זה חזרתי הביתה.
ועברו שנתיים. 3. למדתי בבית ספר.
בקלוז'.
בק. לא זה. זה היה ב. בכפר.
אחרי קלוז'?
בכפר. זה. זה.
זה ה. חזרתי ל. אני חוזר לכפר.
כן.
ואחרי. ובגיל. אה.
14. עוד לא היו לי.
עוד לא מלאו לי 14.
כמו שסיפרתי קודם. אה.
חזרתי ל. עבר.
עברתי לקלוז' ללמוד מקצוע.
כן. זה סיפרת לנו.
כן סיפרתי.
עכשיו בקלוז'. אה.
מה אתה זוכר מהימים הראשונים של הכיבוש הגרמני?
אנחנו מגיעים ל-1944.
44'. זה היה.
אי אפשר להגיד יום שחור. זה. זה.
כל התקופה הייתה לא. לא סימפטית ליהודים.
אבל. אה. כשהנאצים נכנסו וזה.
זה היה יותר מורגש.
אז כבר. אה. אה.
והיה פחד ללהתהלך ברחוב.
כן.
ו. ל. היה לא סימפטי.
כשאתה אומר פחד להתהלך ברחוב.
פחד מההונגרים או מה.
מההונגרים. מהגויים. מהגויים.
זאת אומרת הגויים. אה.
שינו את היחס. היחס שלהם כלפיכם?
אה. קודם כל. אה. לא היה.
לא היית יכול להסתיר שאתה יהודי כיוון שהיה לך כוכב.
הכוכב הצהוב. הכוכב הצהוב. כן?
כן.
זה פשוט הסגיר אותך. רצית או לא רצית.
ולא. היה לא סימפטי.
אני מעדיף לא. לא לזכור את זה.
ופשוט לשכוח את זה.
כי זה היה. הייתה תקופה קשה מאוד.
ואחרי זה ה. הגעתי לאושוויץ.
רגע. רגע. רגע.
אה. מי.
מי. משה. מי.
מענידת הטלאי הצהוב עד אושוויץ היה. קרו עוד דברים.
איך הסתדרתם?
איך. אה.
אממ. כמובן העזרה של הג'וינט. אהה.
נתקעה. פשוט.
אהה. היינו נאלצים לחיות על.
על מה שיש.
וימים קשים. פשוט לא. האא.
חשבת אי פעם לברוח?
לא היה לאן לברוח.
לא היה לאן לברוח.
פשוט. ה. המ.
תנאים היו כאלה שלאן שברחת זה.
זה אתה. לא היה לך לאן לברוח.
אתה. אה. נכנסת מי. מי.
מצרה לצרה. זה פשוט לא.
לא. לא היה כדאי. לא.
לא היה כדאי ל. ל.
לא היה לאן לברוח.
לחוץ לארץ לא זה פשוט.
אז בתור ילד זה.
זה בי. בכלל. אה.
מ-41' עד 44' מה שמעתם.
אז שמעתם על המלחמה?
שמעתם מה שקורה במזרח?
ידעתם מה שקורה?
האם פגשת פליטים שהגיעו.
פליטים שהגיעו מיפ. מי.
מאזור פולין?
[כך במקור] בבקשה.
האא.
שאלתי אותך אם ש.
אם שמעתם משהו.
או ידעתם משהו מק. אה.
אה. מהמאורעות במזרח?
אה. אהה. קשה לי לזכור את זה. זה. זה.
מה אתה זוכר מ-41' עד 44'?
מה אתה זוכר עכשיו משנת 44'? אמרת שאתה זוכר.
משנת 41' עד 44' זו הייתה תקופה של.
שהייתי. אהה.
התלמדתי. למדתי את ה.
את המקצוע.
את המקצוע.
בסדר. ועכשיו.
ב.
כן.
מה שאני יכול. אממ. מה.
מצידי למה. מה שאני זוכר זה ה.
אני עצמי שאני.
שאני נתקלתי בקשיים שלא.
פשוט. אהה. רעבתי. היה לי קשה.
גם. אה.
התנאים במוסד הזה היו מאוד קשים.
זה חורף בלי. בלי הסקה.
היה ש. היו שם מדריכים? מורים?
היה מורה. אממ. אה.
אה. פרופסור לבל.
הוא היה אחראי על המ.
על ה. ועל המפעל הזה.
אבל זה לא. לא יכול היה להושיע.
זה פשוט. אה. הוא הסת. אה. הצט.
אה. היה צריך להתע. ל.
להסתדר עם מה שיש.
אז פשוט הוא.
הוא היה מאוד. מאוד. אה. חזק.
אז פשוט רעבתם?
פשוט רעבנו. רעבנו.
שענדת את הטלאי הצהוב זה היה במוסד?
בבית היתומים הזה?
זה לא רק ב. במוסד.
לא ברור. אבל שבפעם הראשונה.
זה. זה ב. כן. כן. כן זה היה במוסד. כן.
מה אתה זוכר מהאווירה.
שפתאום אתם כל הילדים צריכים לענוד טלאי צהוב?
אה. הרגשה איומה.
אה. זה אפל.
כזו אפליה שאתה. כולם מסתכלים עליך. הנה היהודי.
לא יכולת להיכנס לשום מקום. אה.
וקודם כל היו כתובות. אה. אין.
אין כניסה ליהודים. זה פשוט.
אה. זה. זה.
אפליה נו. נוראה.
עוד. אתה זוכר עוד אפליות שהיו?
אין כניסה ליהודים. מה עוד היה?
קשה לי לזכור זה. זה.
אבל אתה אומר שאתה זוכר שהיה.
הרגש היה רע מאוד. ההרגשה?
ה. הרגשה רע מאוד ו.
אה. לחיות עם זה זה היה קשה.
זה. לא הולך לי ל. פשוט ל.
מה אתה זוכר שהעבירו אתכם ברכבת לאושוויץ?
העברה לאושוויץ.
העברה.
אתה זוכר משהו מהרכבת?
קודם כל. מ. אני זוכר.
איך זה התחיל?
אני זוכר את.
מי אמר לכם? היו צווים?
איך זה היה שאמרו לך אתה צריך להגיע לאושוויץ?
לא קדם לזה. קדם לזה הגטו.
כן. זהו.
אהה. אספו אותנו את כל היהודים.
כן.
לגטו.
אז.
זה היה בבית חרושת ל. ללבנים.
כן.
אהה. התקינו שם.
התקנו שם. אה.
אה. מקומות לינה ל.
אני לא זוכר כמה יהודים.
כמה היינו שם.
ושם ממש הייתה. האווירה הייתה מחושמלת זה פשוט.
אה. קודם כל אפשר היה לשמוע.
אהה. אספו את ה.
את היהודים העשירים מבין. שבינינו.
לקחו אותם ל.
לחקירה. רצו לדעת מה. איפה.
איפה הם השאירו את ה. את ה.
את ההון שלה. איפה.
איפה הם השאירו את הדברים.
מי חקר אותם הונגרים או. או גרמנים?
ההונגרים. הנאצים. כן.
הונגרים או.
נילוש. נילוש קראו.
הנילוש ההונגרים.
הנילוש. ההונגרים. ה. אה. אה.
חקירות איומות. אה.
שמענו צעקות איומות. איך שמענים אותם.
וזה אווירה מאוד קשה. מאוד קשה.
אני לא זוכר בדיוק אם זה היה חודש או חודשיים. ו. ו.
ואחר כך לקחו אותנו ל.
לרכבת. כמובן ברגל.
כמה זמן הייתם.
כמה זמן הייתם בגטו.
בגטו.
בבית חרושת ללבנים?
אה. אני לא זוכר אם זה 3 או 4 שבועות. משהו כזה.
אפילו יותר. לא. לא.
לא זוכר. לא זוכר מדויק.
אבל גם תקופה הזו מספיק היה להרגיש את הרע. ואחרי זה.
האם. איפה הייתה אימא שלך?
אימא שלי היא הייתה ב.
בכפר כמובן עם.
אה. עם ההורים שלה עם. עם הסבתא וסבא.
ואותם לקחו לאושוויץ מ.
ל. אה.
מ. ממקום מגוריה. כן?
ואני נלקחתי מקלוז'. לא היינו ביחד.
אחותי. אחותי. אה.
שמה?
תאומה.
התאומה מה שמה?
לילי.
כן?
לילי. היא הייתה אצל. אה.
אצל הדודים שלי. רודי.
זה שלקח אותי ל. ללמוד את המקצוע.
היא הייתה אצלהם. אה.
לא כבת מאומצת אבל היא. אה. גם.
אה. עזרה להם ב. בעבודה.
אשתו ה. הייתה מתקנת גרבי נעל.
אה. ניילון. גרבי משי.
העיניים אם נפלו ב. בגרביים.
היא הייתה מעלה את הגרביים ועל זה תשלום.
והיא הייתה עוזרת ועובדת. והיה לה טוב.
היא. בגיל 16 היא הייתה כבר מאוד מפותחת.
וכשלקחו אותנו לאושוויץ ל. לרכבת.
לרכב. לרכבת.
היינו ב. באותו רכבת.
אתה ואחותך התאומה?
אה. לא היינו ביחד כמובן.
כן.
לא. אה.
אה. נפלנו ב.
בקרון עם. עם אנשים זרים פשוט.
ל. ל. לא בלי להכיר אחד את השני.
ומה שידוע לי שאחותי אז ה.
ה. הייתה ביחד עם המשפחה. עם הדודה.
הדוד והדודה. והיו להם 2 ילדים קטנים.
הקטן היה בן 6.
השני בן 10.
אם ז. אם זכור לי נכון.
ו. ב. באוש.
באושוויץ כשירדנו מהרכבת הורי.
אה. שמו.
שמו אותנו בשורה והייתה סלקציה.
וזה ידוע שהילדים.
זקנים וחולים הלכו שמאלה. הבריאים הלכו ימינה.
אז. אה. אחותי החזיקה כנראה י.
אה. בידו של ילד.
הילד הקטן. והאימא שלו בי. בי.
בידו ה. בידה הילד השני הלכו. כן.
והגיעו ל. לסלקטורים. כן?
שמאלה. ימינה. שמאלה.
אז כנראה שהלכו שמאלה.
וכך כנראה נפרדתי מ. מאחותי.
והספקת.
אז לא ידעתי. אבל נודע לי אחר כך מה. מה היו הדברים.
הספקת ל. לדבר איתה ברכבת?
לא. לא. לא. שום דבר.
ראית אותה?
לא ראיתי אותה. לא.
רק אתה יודע שהיא הייתה ברכבת ש.
היא הייתה ברכבת. באותה רכבת.
כי יצאנו בערך באותה.
כמעט כל היהודים באותה רכבת.
מה אתה זוכר מהרכבת הזאת?
מרכבת. אה.
80. 100 איש ב.
בקרון. עם.
אה. דלי.
אה. ול. לצרכים.
אה. איך אפשר. אה.
נשים. גברים ביחד. ילדים עשו צרכים ב. ב.
ב. ה.
הנסיעה. אה. ה. אממ.
הייתה כמה. יומיים עד שהגענו לאושוויץ. לא זוכר.
איזה אוכל היה לך במשך היומיים האלה?
שום אוכל. לא הבאנו. לא היה לנו שום אוכל.
עכשיו. שהגענו לאושוויץ.
נסעתם כל. נסעתם כל בית היתומים?
אהה. כמובן. כל בית.
כל בית היתומים הי. ה.
הגענו ל. לגטו. וכולם.
כולם. אה. הגיעו עם הר.
אותה רכבת לאושוויץ.
שם ב.
האם עד אז שמעת על אושוויץ?
ידעת מה זה אושוויץ?
לא. לא ידעתי מה זה אושוויץ.
לא. לא ידעתי מה זה אושוויץ.
בכלל אמרו לנו שלוקחים אותנו לעבודה.
עבודה. אז. אז.
אז. ל.
ידוע שהדודים שלי היו כולם ב.
ב [משובש] זה ב.
ב. גדודי עבודה אצל ה.
אצל ההונגרים. לא.
לא כחיילים. במחנות עבודה.
עכשיו ב. אהה. אחרי הסלקציה.
אהה. הגענו ל. במחנה באו.
בירקנאו. היו שם.
אהה. אממ. את איך אומרים?
צוענים.
את. אה.
הצוענים?
הצוענים. אהה. אה.
הכניסו אותנו כ-1.000 איש בתוך ב. אה. צריף.
אני לא זוכר מה גודלו.
20 מטר על. על.
על 10 מטר. אה. זה משהו איום.
היינו כמו סרדינים אחד על השני.
בבוקר צלאפל. הביאו לנו. אה. אוכל.
מה זה היה האוכל הזה?
האוכל הזה. איזה מרק מה. אה.
[משובש] (שפה זרה) קראו לזה.
משהו שבחיים לא.
לא טעמנו. אבל שם לא.
לא חיפשנו טעם של אוכל.
רצינו פשוט לאכול.
וכך עברו שבועיים.
גילחו את השיער שלכם?
כמובן. גם לנשים ו.
ו. ושם הלבישו אותנו בגדי.
אה. פסים. כחול לבן. פסים.
היה לנו. היה לנו מספר.
יש לך את המספר?
אין לי. אין לי מספר על היד.
אבל אני זוכר את המספר שלי היה 71934.
71.
71. 71934.
זה היה המספר שלי.
וזה היה תפור על ה.
על הבגד. ועל היד.
כעבור 3 שבועות בערך באושוויץ חיפשו בעלי מקצוע.
מה היה ב. ב-3 שבועות האלה?
איך הייתה השמירה שלכם?
מי היה הקאפו שלכם?
אה. לא היה לנו קאפו. פשוט מאוד.
אה. ה. היינו כ.
כ-1.000 איש ב. בצריף הזה. אני לא.
לא זוכר מי. מי.
מי. אה. שם אותנו.
הכניס אותנו ב. בשורות. מי.
מי סידר אותנו בשורות.
לא. לא זוכר. לא זכור לי.
אבל אני פשוט זוכר שאנחנו עמדנו. עמדנו בשורות.
ושם עשו גם סלקציה כשהיה צורך. והוציאו אנשים חולים.
ו. ב. בתנאים הטובים יותר זה כבר חיפשו בעלי מקצוע.
זה כבר היה קצת אור בקצה המנהרה שזה.
אנחנו כבר מגיעים לאיזשהם חיים.
כי ה. שם כבר שמענו ש.
שאנשים. אה. ב. ב.
במחנות עבודה קצת יותר טוב להם.
שם יש להם אוכל. ו.
אה. ישנים יותר מסודרים.
ו. וקצת יותר אנושי. צורה יותר אנושית.
שראיתם את הארובה.
ראינו את הארובה ולא היה צריך צורך להרים ולראות אותה.
האוויר היה מלא ריח צ.
של. אה. בשר נצרב.
וידעתם כבר מה זה?
אז כבר ידענו מה זה.
מי סיפר לכם?
אז כבר.
ומה סיפרו?
אה. קודם כל. אה.
ה. היו יהודים שהיו לפנינו במחנה.
וכשהיינו בשורה לפני הסלקציה אמרו לנו. אהה.
"מי שצעיר מאוד שיגידו שהוא יותר מבוגר." כי ה.
עד גיל 16. אה.
אה. הלכו לאוש. ל. ל.
למשרפה. ומי שמבוגר יותר יגיד פחות.
ושהוא בריא. אה. את סימני.
סימנים של בריאות. סימנים של. של.
של מסוגלים ל. לעבוד.
אז אמרתי ככה בקול כש. [משובש] (שפה זרה)
בן כמה אתה.
[משובש] (שפה זרה) אמרתי [משובש] (שפה זרה)
17.
17. הייתי אז בן 16.
אה. [משובש] (שפה זרה). זה. זה עברתי.
ידעת גרמנית?
גרמנית.
ידעת גרמנית?
סליחה?
ידעת גרמנית?
הבנת את השפה?
הבנתי. הבנתי. ידעתי.
ידעתי קצת יידיש. אז. אהה. אה.
כמובן שיידיש זה דומה קצת ל.
ל. לגרמנית. אז הבנתי את זה.
חוץ מזה אמרו לנו להתכונן לזה ש.
קצת לרמות.
עכשיו. אה. בזכות המקצוע שלי הגעתי למחנה עבודה.
אהה. זה גם כן ברכבת. אה.
ודברים כל כך מטשטשים ש.
ש. ש. אה.
אני זוכר שהגענו ל.
למחנה עבודה. לקאופרינג.
זה היה אחד ה.
קאופרינג מספר 1.
זה. זה היה המחנה הראשון באותו הסביבה.
בגרמניה?
בגרמניה.
וכמובן גם שם חיפשו בעלי מקצוע.
כשהגענו ל. ל. למחנה.
למחנה עבודה ב.
בגרמניה. חיפשו בעלי מקצוע לפי מקצועות. אז. אה.
אני כמסגר נפלתי לקבוצה של.
אה. בנוף קומנדו.
לא. לא סליחה. זה היה.
אהה. לק.
לקבוצה של קי.
קידוחים. פותחי בארות.
אממ. אה. אממ. אה. וכ. כ. אהה.
כבעל מקצוע. בקבוצה הזאתי עבדנו 5 איש.
אהה. את הבארות פתחו שם ב.
בידיים. ביד. כמו שכאן עושים ג'ורות.
באותה צורה עם מקדח גדול. ו.
וה. 2 אנשים מסובבים.
זה היה תלוי על. אהה.
אממ. אה. איזה.
איך זה נקרא חשמלי. שהמקדח התלוי.
ועם הפועל היה מרים את המקדח.
מוריד אותו. מכניס אותו למקום. מסובבים. אנשים מסובבים.
מרים אותו מלא. שמים מתחתיו את ה.
אה. אה. את מה שמורקים בתוכו.
את ה. את הקרח.
מה ש. מה שעלה עם המקדח.
ובמשך הזמן אני הגעתי לבוא לעבוד.
אה. [משובש] בעל הבית המ. המ.
מנהל עבודה. יקה.
היה אוטה מן.
אוטה. אוטה זה. והם היו. אה.
לא. לא. והיו מסוגלים ל.
לחיילים. אז עברו.
עבדו בתור. אה. אוטה מן זה.
זה היה קבוצה של.
אה. אממ. במקצועות.
אז הוא שם אותי ל.
לעבודה הזו. הוא אימן אותי ל.
לעבוד על עבודה הזו.
ל. להפעיל את המקדח.
והוא כמובן זה היה חורף.
אז כמובן הוא נכנס לו ל.
לצריף שלו הקטן.
שתה לו שמה חם.
ואני עבדתי על הדבר הזה. וכמובן ש.
רק רגע. אנחנו צריכים לשנות את הקלטת.
מה צריכים?
להחליף קלטת.
אוי. זה טוב.
Childhood; family background; the murder of his father by Romanians, 1934; attends a Romanian school and moves to learn in a workshop in Cluj; Annexation of the area to Hungary; German invasion, 1944; yellow badge; concentration of the Jews in a brick factory; deportation to Auschwitz camp; transfer to Kaufering camp; positive treatment by the German labor manager; labor in an underground factory for airplane production; transfer to Dachau; death march towards Bad-Toelz; liberation; Return to Gurghiu and Cluj; aliya training in Timisoara; illegal immigration to Eretz Israel and exile to Cyprus; digging tunnels to escape; return aliya to Israel, 1949.
item Id
9890924
First Name
Dezho
Moshe
Last Name
David
Date of Birth
11/12/1927
Place of Birth
Gurghiu, Romania
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
14/05/2012
Date of Creation - latest
14/05/2012
Name of Submitter
Moshe (Dezho) David
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance