Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Naomi Erika Reizl (Unger) Shtraser, born in Budapest, Hungary, 1938 regarding the journey on the Kastner train and her stay in Bergen-Belsen and Switzerland

Testimony
null
null
null
14 במאי 2012. כ"ב באייר תשע"ב.
זהו ראיו. ראיון עם. אה.
גברת נעמי שטרסר לבית אונגר.
את. אה. ילידת 1938.
וכמה מפתיע עם שם כמו אונגר.
באמת את ילידת הונגריה.
נכון.
אה. בודפשט.
נכון.
יש לך באמת מושג למקור השם?
מקור השם הוא באמת בגלל שאנחנו ממוצא הונגרי.
הלוא בזמנו שנתנו שמות ליהודים זה היה או המקצוע.
או המוצא או. וזה הוא הסיפור.
ממה שאת.
אגב. אה. שם משפחה של אמא שלי למשל זה דויטש שזה גרמני.
מ-המ.
שהם כנראה גם כן אולי באו משמה במקור קודם.
ממה שאת יודעת ה. אה.
המוצא של המשפחה בהונגריה מדורי דורות?
אה. כן.
כ. כמה שאפשר הרבה.
אה. המוצא של הסבתא שלי
מצד אונגר היא לא אונגר. היא מהבית רייכנפלד.
היא נינה של המ.
פני יהושע שזה ו.
מפרש תלמוד מאוד ידוע ומאוד מוכר.
והם באמת יותר מ. מפולין.
הוא קראו לו פולק בעצם ל.
לפני יהושע. שזה כמה וכמה דורות. כן?
זאת אומרת שאצ.
אבל עד כמה ש.
אצלכם זה הולך רק עם. אהה.
שמות של. אה. ארצות.
אפילו לא. לא הולכים על ה.
על ספציפיות של ערים.
אה. כנראה. ככה אני יודעת.
זאת אומרת אז יש לכם ב. במשפחה הונגרי.
גרמני ופולני בשמות המשפחה.
כן. כן.
אין אנגלנדר או משהו כזה?
לא. אין לנו.
או פרנק או.
לא הרחבתם את היר. או.
לא. פרנק. פרנק זה גם כן זה. פרנק זה צרפתי.
נכון. בגלל זה אני שואלת אם אין לכם עוד מארצות נוספות.
אהה. לא.
לא י. לא ידוע לי. לא.
המשפחה. אה.
בבודפשט הייתה גם דורות או שבאים מפרובינציה אחרת?
כן. לא. לא. לא. אה. היא משפחה. מק.
2 הצדדים שלי זה בעצם משפחה הונגרית שורשית. אה.
מבודפשט מצד אמא שלי הם.
אה. כבר סבא שלי נולד בבודפשט.
אה. ואפילו ההורים שלו.
ומצד אבא שלי זה. אה.
‮הוא נולד ב-‭Nagytétény‬ זה ליד בודפשט.‬
לא ממש ב.
איך?
‮‭Nagytétény‬ זה.‬
משהו גדול.
אה. כן. את יודעת קצת הונגרית אני מבינה.
מילה פה. מילה שם.
בקיצור זה לא רחוק מהו.
מבודפשט. היום אפילו איחדו את זה לבודפשט.
אז כמו.
אבל בזמנו זה הייתה.
אויפשט וקישפשט.
כן.
שהיום זה כבר חלק מהעיר.
כן. אז הייתה. אממ. אה. עיר. עיר.
עיירה.
עיר קטנה. עיירה קטנה בנפרד.
וסבא שלי הוא היה הרב של המקום הזה.
אהה. והוא.
הוא. הם גדלו שמה.
אבא שלי נולד שם אחרי 2 בנות.
הוא היה הבן הראשון.
אחר כך נולדו עוד ילדים.
ואני יכולה להמשיך בסיפור ל.
מצד אבא או ש.
רגע א. אפרופו רב.
אז אני מבינה שאתם הייתם משפחה דתית.
משפחה דתית.
מאיזה זרם אבל?
הרי בהונגריה היו 3 זרמים ביהדות.
מהזרם האורתודוקסי מכל הצדדים.
ועד היום אנחנו אורתודוקסים. ו.
מאלה ש. את הנאולוגים למשל.
אממ. לא.
היום במונחים של סלנג היינו אומרים לא ספרו אותם?
לא שלא ספרו אותם.
כולם.
זה ה. ה. המ.
משפחה ש. בואי נלך אחד אחד.
לגבי סבא שלי הוא היה רב אורתודוקסי לכל דבר.
אה. וככה הוא גידל את הילדים שלו.
את אבא שלי שלחו ל. לישיבה בתור ילד.
אחר כך הוא.
לא הספיקה לו ההשכלה התורנית והוא רצה גם השכלה כללית.
והוא הלך לבודפשט ל. ל.
ללמוד בסמינר למורים היהודי.
שהוא היה. אם אני לא טועה הסמינר היה נאולוגי. לא?
הסמינר לא הי. ל. אה.
הוא לא היה. ברור.
הוא לא היה דתי. אבל.
הוא היה ד. הוא היה נאולוגי. זאת אומרת שהוא.
אה. לא היה ממש ד.
היה בבודפשט 2 סמינרים.
היה סמינר למורים. וסמינר לרבנים.
הסמינר לרבנים זה פרופר נאולוגי.
הסמינר למורים הוא היה סמינר למורים יהודים נקודה. לא.
אממ. ממש תווית נאולוגית.
אז הוא הלך לשם כי הוא היה פתוח והוא לא
רצה להישאר רק בלימודים ה. התורניים.
אחר כך הוא גם זה לא הספיק לו.
אחרי שהוא קיבל את תעודת ההוראה והכל זה לא הספיק לו.
והוא רצה ללמוד יותר מזה.
והוא הלך לאוניברסיטה בבודפשט וקיבל תעודת הור.
אהה. עורך דין.
משפטן. קיבל דוקטור למשפטים.
ולכן הוא לא היה מהחרדים הסגורים. כן?
הוא היה יהודי אורתודוקסי אבל פתוח.
מאוד ליברלי ו.
ומעורה בכל החברות ה.
הגויים והנאולוגים ושל כולם.
עם ה. עם זקן וכובע?
בלי זקן. כובע היה לכולם.
גם לגויים היה כובע.
אבל. אהה.
זקן לא היה לו. ב. וכ.
הרבה שנים ראשונות היה לו שפם.
אבל זה היה אני חושבת מודרני פשוט.
איך קראו לאבא?
אבא קראו בהונגרית ליפוט ובעברית פנחס יהודה.
אונגר.
כן.
ולאמא?
אמא היא עליזה דויטש.
אה. ינטל גם.
אליס בעצם. היא.
שמה אליס ובארץ היא קראה לעצמה עליזה.
אם אנחנו מדברים על.
אממ. אורתודוקסים הרי.
באמת יש. יש המון.
אה. סוגים של אורתודוקסים.
למה היית משווה את זה היום אצלנו ל.
לאיזה סוג של. אה.
דתיות ממה שאנחנו מכירים כאן בארץ?
כיפות סרוגות. ל.
להורים שלי. גם.
אה. גם ל.
לסבא והסבתא מצד אמא שלי.
מצד אבא שלי קצת יותר אולי.
אבל גם כן הם היו פתוחים.
עובדה שאבא שלי הלך לאוניברסיטה.
ואחריו כל האחים שלו. הי.
היו לו עוד 3 אחים. כולם הלכו לאוניברסיטה.
היו 4 אחים. כולם היו דוקטורים.
2 רופאים. 2 עורכי דין.
בנים?
בנים. ו-4 בנות כולם הלכו ל. ל.
אה. להוראה. אה. למדו תעודת הוראה.
זאת אומרת שהבנות כולם סיימו תיכון?
אה. כן.
שזה גם לגמרי לא היה מובן מאליו אז.
אה. אה. שם. אה.
אני לא יודעת בדיוק.
אני חושבת שסמינר לא היה ממש.
אה. בגרות. היה לימודים תיכוניים.
זה היה מקביל לפחות.
כן. כן.
לתיכון אבל.
כן. והם ה. הם למדו לש. לזה.
אבל אז לסיים תיכון זה.
זה כמו היום לפחות אוניברסיטה.
אמת. לעומת אמא שלי שהיא גם כן ה. ה.
ההו. אבא שלה מצד.
אה. אבא שלה. כן?
מצד אמא שלי. אבא ש. סבא שלי.
הוא היה סגן ראש הקהילה האורתודוקסית בבודפשט.
שזה כלל את כל האורתודוקסיה.
אבל הוא גם כן היה יותר כיפות סרוגות מבחינה זאת.
אז לא היו כיפות סרוגות.
הייתה לו כיפה שחורה.
אבל. אה.
סבתא שלי הלכה בלי כיסוי ראש.
אה. מצד אמא שלי. ו.
היה אז גם. היה איזה זרם ביניים.
אה. ואמא שלי. כן. רגע.
ואמא שלי שאת דיברת קודם על השכלה.
אמא שלי הייתה האורתודוקסית הראשונה היא.
אחרי שסיימה בית ספר.
אה. חטיבת ביניים וזה של האורתו.
של בית הספר האורתודוקסי.
היא אמרה שהיא רוצה לעשות בגרות.
שאף אחד לא עשה עוד בגרות מהבנות האורתודוקסיות.
והיא מאוד התעקשה.
ובסוף ההורים שלה נכנעו ונתנו לה ללכת ללמוד באונ.
בגימנסיה היהודית הלא אורתודוקסית.
והיא עשתה תעודת בגרות.
היא הייתה הבחורה הראשונה שעשתה זאת.
המה שאת שואלת על ה.
היו 3. 3 זרמים. האורתודוקסית.
כי. ה. ה. הנאולוגים אוקיי. זה. זה.
זה כמו ה.
נניח כמו הרפורמים היום.
רפורמים היום. כן.
אבל הסטטוס קוו הם.
סטטוס קוו הם היו.
הם כן היו לפעמים. אה.
חלקם יותר דתיים. חלקם פחות.
נכון. נכון. הם.
הם. סטטוס קוו.
בכלל המילה סטטוס קוו זה עוד נשאר במקום או משהו כזה. כן?
אז הם. הם היו.
הם היו דתיים. אבל. אהה.
למשפחה שלכם לא היה קשר.
לא.
לסטטוס קוו?
לא. אנחנו היינו אורתודוקסים מכל הכיוונים. וזה.
אבל מבחינת. ממה שאת יודעת.
ההתייחסות של המשפחה לנאולוגים.
אממ. לא.
לא התרחקו מהם.
לא.
או נידו אותם כמו שהיה ב.
לא.
בחלק מהמקרים?
לא. ממש לא.
אה. וזה ה.
ההורים שלי הכירו אנשים כאלה וא.
אבא שלי היה עורך דין.
היו לו קליינטים.
אה. כאלה ו. והיה להם.
א. את נניח כילדה.
את זוכרת את עצמך הולכת לבית הכנסת הנאולוגי.
לא.
שהוא היה.
זה ממש לא.
שהוא היה. אה. מה לעשות. הוא היה מאוד יפה.
זה נכון. הוא מאוד יפה.
אני בחיים לא הייתי שמה.
בחיים לא הראו לי את זה.
זה לא. זה לא.
מבחינה זאת. מבחינת אנשים אולי דיברו איתם וזה.
אבל להתייחס לדת הנאו.
הכת הנאולוגית לא. ממש לא.
זה לא היה מקובל ולא.
ולא חינכו אותנו לזה ולא.
לא ראיתי את זה נו. אני ראיתי את זה פעם
ראשונה אחר. עכשיו.
לפני כמה שנים שנסעתי ל. להונגריה ל.
לראות את השורשים.
אז הלכתי לבית הכנסת הנאולוגי.
קודם לא ידעתי אפילו איפה הוא.
הוא יפה מאוד. אמת.
אז אנחנו מדברים קודם כל על. אה.
משפחה משכילה אבל גם מודרנית מהבחינה
הזאת שהבנות גם משכילות.
זאת אומרת גם מצד אבא. גם מצד אמא.
אמת. כן.
את חושבת שיש לזה קשר לזה ש. שגרתם בבודפשט?
זאת אומרת שבעיר הגדולה זה שונה אולי?
אהה. יכול להיות.
וללא ספק שבעיר הגדולה יש יותר. אה.
סופגים יותר תרבות וזה.
מאשר בכפרים או בעיירות נידחות.
אבל. אהה.
לגבי אבא שלי הוא היה החלוץ ש. ב.
במשפחה שלו לא היו לפניו.
אה. כ. כל כך ב.
ליברליים. הוא.
הוא היה חלוץ ש.
שהיה מעוניין בכך. אבל. אה.
יכול להיות ש. שקרבה לבודפשט עשתה משהו.
את שאלת את אמא פעם למה היא התעקשה לעשות בגרות?
לא.
כי עוד פעם זה לא היה אז. אה. ממש מקובל.
לא. לא היה מקובל. לא. לא שאלתי.
אמא שלה למשל.
סבתא שלי. שהיא ל.
דווקא לא מבודפשט.
הסבא היה מבודפשט.
היא מפאפה עיר. אה.
ב. ב. אחרת בהונגריה.
היא. שלחו אותה בזמנו ללמוד ב.
בווינה. אז. אה.
כשהיא עוד הייתה נערה זה או.
זה עוד היה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
אולי היה עוד אוסטרו-הונגריה. כן.
וה. לבית ספר לבנות.
והם. הם גם היו בעלי אמצעים.
היה להם כולבו וזה.
וגם שלחו אותה אל מחוץ לבית ללמוד ו. וזה.
א. אבל לפעמים כששלחו לווינה ללמוד.
אז היו כאלה שזה באמת היה לימודים פרופר.
והיו כאלה שזה יותר.
אממ. אה.
איך נקרא לזה? איך להיות ליידי.
אה. זה היה. זה היה ה.
גם הח. אה. בעיקר החלק של הליידי. כן.
אה. פסנתר.
אה. איך להתנהג. ו. וזה. ו.
ואיך לרקוד ואיך להתנהג ו.
כן. אה. כן. כן.
אממ. מה להגיד ו.
כן. כן. זה לא היו לימודים פרופר כמו ש.
ש. כשאמא שלי שלמדה.
שזה היה ממש תעודת בגרות עם. אהה.
יוונית ולטינית וכל מיני
דברים מסובכים שהיום לא לומדים את זה.
אף אחד לא לומד את זה היום.
הזכרת קודם את הגימנסיה היהודית בבודפשט.
ב. במשפחה היה איזשהו קשר לציונות?
היה מ. מאוד קשר לציונות.
אבא שלי רצה. אהה. אה.
חוץ מלימודים כלליים.
הוא גם. אולי באוניברסיטה אפילו.
אני לא יודעת בדיוק מתי.
בתור בחור צעיר הוא נתפס לציונות והוא
נהפך לפעיל ציוני עם.
אה. באמת מאוד פעיל. הוא.
באיזו תנועה?
הוא יותר. הוא היה דתי.
אז הוא היה במזרחי.
אבל יש אגודת ישראל או המזרחי או.
לא. לא. לא. לא. מזרחי. מזרחי.
והוא.
הוא היה אחר כך שהיה עורך דין הוא היה בהתנדבות ה. אה.
יועץ המשפטי של הקרן הקיימת וקרן היסוד.
וכל הפעילויות של הארגונים
הציוניים הוא טיפל בהם ל. ב. בהתנדבות.
איך זה התקבל במשפחה שלו?
אהה. קיבלו את זה.
הם. הם גם היו פתוחים.
אי אפשר להגיד זה לא כמו. אה. אני לא יודעת.
החרדים של היום ש.
שהם אנטי ציונים. ואנטי ו.
לא רק של היום.
ו. גם. אה. שהם.
גם א. אז אם את. אה.
גם. כן.
אם את. אה. מדברת נניח על הרבי ש.
מסאטמר. ועל הרבי ממונקאץ'.
כן.
וגם.
כן.
זה אומנם הונגריה המורחבת אבל גם.
כן. זה.
בתוך הונגריה [משובש].
יותר [משובש]. בהונגריה זה.
כן.
אנחנו היינו האוברלנדים.
את. אני מבינה שאת יודעת את ההבדל ביניהם.
זה.
זה. אהה. אה.
זה מה שנקרא הונגריה המורחבת. אה.
זה יותר ל. ל.
מעבר לממלנד. אה.
אנ. א. אז. אז אנח.
אז ק. קיבלו את זה. ה.
הסבא והסבתא שלי קיבלו את זה. ה. כך.
כך אני מבינה את זה.
עובדה שגם האחים שלו. כולם הם נהיו ציונים אחריו.
אז זהו הוא הדביק גם.
אה. אחרים במשפחה?
כן. כולם נהיו ציונים אחריו. כן.
והמשפחה של אמא?
אמא ש. אה. הם לא היו ציונים.
גם אמא לא.
אבל אמא. אה. קיבלה את זה מ.
כשאחרי שהתחתנה אז היא.
זאת אומרת היא לא הייתה פעילה ביוזמתה.
לא.
היא רק קיבלה את הפעילות של אבא.
לא. כן. אחר כך היא נהייתה גם פעילות.
כי היו גם ארגוני נשים כאלה הרי. ציוניים.
אחר כך היא כן הייתה.
היא הייתה בנשי מזרחי אחר כך.
אה. אה. אה.
אחרי החתונה. כן?
אז היא קי. היא קיבלה את זה ו. והשתלבה.
אבל. אה. ל. הז.
היוזמה אבל לא הייתה שלה. לא התחיל ממנה.
מבחינת אבא אבל אני מבינה שזה לא היה רק.
אה. איזשהו עיסוק צדדי.
זה היה חלק.
אה. מרכזי בחיים שלו.
אה. כן. כן. כן.
הוא מאוד התמסר לזה.
אגב היה. היה ב.
באוניברסיטה אפילו היה תא ציוני שנקרא.
הוא לא היה דווקא. הצד.
תא ציוני כללי קראו לו מכבים של ה.
אה. יהודים ב. ב.
באוניברסיטה. הציונים. בבודפשט.
את היית. אה. אממ.
ילדה ממש קטנה כש.
אממ. כשהחיים הנורמליים נקרא לזה.
כן.
נפסקו בהונגריה. אבל.
כן.
אממ. את זוכרת כילדה קטנה איזשהו קשר להונגריה.
נניח יש את ה.
ה-15 במרץ שזה יום החג ההונגרי.
את זוכרת את עצמך למשל עם דגל.
אה. ברחוב.
או. או עם ה.
איך שקראו לזה הקוקרדה או.
כן. הסמל את מתכוונת.
של ה-3 צבעים. כן.
לא. לא.
אני גם חושבת שלא.
לא היינו פעילים בדברים כאלה. אנחנו לא.
לא היינו הונגרים כאלה שרופים. אנחנו היינו יותר יהודים.
כי. כי היו המון יהודים.
היו המון יהודים ש.
שהיו ממש פטריוטים הונגרים.
כן. אני יודעת.
אתם אני מבינה שה.
אבל אני לא חושבת ש.
הזהות שלכם הייתה יותר יהודית.
יותר יהודית.
יהודית. וציונית?
כן. כן. אה.
אז לכן אני לא זוכרת שום דבר כזה.
אתם גרתם בפשט או בבודה?
אנחנו גרנו בפשט. ברחוב קרטס 43.
זה במרכז העיר. מול האקדמיה למוזיקה של.
על שם ליסט. ממש בבניין ממול.
ואבא עבד. זאת אומרת היה לו משרד.
אבא עוד עבד. אה.
משרד במקום אחר או שבית?
לא. בבית. זה היה נהוג בבית.
הייתה לנו דירה מאוד. מאוד גדולה.
הרבה מאוד חדרים. ושני.
2 וחצי חדרים היו המשרד. והיתר היה בית.
היה לנו בית עשיר אם אפשר להגיד.
או אמיד יותר נכון להגיד.
אבא עבד לבד?
אבא עבד לבד.
ואמא שהיו לה ממ. הרבה משרתים.
והיא השתעממה בגלל שהייתה
אישה מאוד חכמה. מאוד אינטליגנטית.
מאוד עצמאית. מאוד מעשית.
אז היא נכנסה והיא עבדה איתו.
והיא. וחוץ מזה כתבנית. אבל זהו.
עבדה איתו לא.
לאו דווקא בעבודות משרד.
אלא ממש. אממ.
ככה תוך כדי למדה חלק מה.
כן. כן.
מקצוע.
היא הייתה פעילה. היא מאוד מת.
התמצאה בכל מה שקורה ו.
וידעה והכירה את ה. היא הייתה בתוך אותם.
היה איז. היה איזה תחום ספציפי שאבא התמחה בו?
אהה. לא פלילי. יותר אזרחי.
בתקופה שאני זוכרת כבר הלוא.
אה. אז. אה. הוא.
הוא התמסר כ.
רובו ככולו למעשה.
להצלת היהודים הפליטים שהגיעו להונגריה.
כידוע להונגריה. אה. ה.
הגיעו הרבה. בעיקר מסלובקיה ו.
מסלובקיה ומפולין. היו הרבה מאוד פולין.
וקצת מיוגוסלביה.
כן. כן.
ופולין.
כן. והוא ניסה לסדר להם אשרות שהייה.
אה. והוא. הוא הכיר את הזה. ו.
וממש התמסר בעיקר לעבודה הזאת.
ובכך הציל המון.
המון יהודים. אה.
ש. שסידר להם אשרות שהייה.
אחר כך. אה.
יותר מאוחר. אהה. כ. כבר. אה.
יצאה הוראה שאפילו אם יש לך. אה.
אשרת שהייה. אה.
את. אה.
לא י. לא ייתנו לך להישאר.
והוא שמע את זה והוא הלך כ.
כל היום וכל הלילה
לחפש את היהודים כדי שלהודיע להם שינסו להתחבא.
ואת אלה שהוא לא הצליח למצוא.
או שלא הכיר את ה.
לא הכיר את כולם. 20 אלף איש גורשו באמת חזרה לפולין.
מבחינה כלכלית אני מבינה שהייתם במצב טוב.
זה. זה הכל היה מהעבודה של אבא.
הכ. הכ.
או שזה עוד מהסבים. אה.
מהסבא מצד אבא היו אנשים עניים מאוד.
בזמנו. אה. רב היה צריך.
לא היה ממשרד הדתות.
אה. הקהילה הייתה צריכה לפרנס אותו.
היה 8 ילדים.
אימצו עוד ילד.
ושם לא היה כסף.
מצד אמא שלי. אה.
ה. ה. סבא שלי היה אמיד.
היה לו בית חרושת לבגדי גברים.
שה. אמא שלי קיבלה נדוניה. אבל. אה.
חוץ מהנדוניה אחר כך זה הכל מה.
מעבודה של אבא שלי שהוא
היה עורך דין מאוד מוצלח. והרוויח טוב.
הלקוחות בעיקר יהודים?
או יהודים ונוצרים בלי הבחנה?
אני לא יודעת בדיוק.
אני חושבת שהיו גם גויים.
אבל אני מניחה שרובם היו יהודים.
בבית דיברו שפה.
ברב.
נוספת פרט להונגרית?
בבית דיברו רק גרמנית.
‮ה. ה-‭high society‬ כביכול דיבר גרמנית.‬
אני עד גיל 6 לא ידעתי. רק גרמנית.
הייתה לי אומנת שדיברה איתי גרמנית.
שהיא הייתה מאוסטריה?
אהה. לא.
אה. אני לא יודעת מאיפה היא הייתה.
ואליי דיברו ההורים.
גם כן דיברו איתי רק גרמנית.
ויש לי אח שגם הוא די.
אנחנו דיברנו גרמנית בבית.
אז.
אחר כך. למעשה הונגרית ממש למדתי יותר מאוחר כש.
בחוץ. זאת אומרת. אה. בחוץ למשל מ.
אה. לא כל כך הייתי בחוץ גם כן כי הייתי ממש ילדה קטנה.
גן ילדים לא.
גן י. אפילו לא שלחו אותי לגן ילדים.
היה לי אומנת פרטית זה יותר מיוחס.
ולא שלחו אותי הרי לגן ילדים.
היום אני חושבת שזה לא כל כך חינוכי. אבל זה מה שעשו אז.
אבל אם נניח הלכת עם אמא. עם האומנת.
הלכת לטייל ב. אה.
בפארק אז. אה.
אז אולי הבנתי קצת.
שמעת. שמעת מסביבך הונגרית. את יודעת קצת?
אז לא להגיד. לא להגיד שאני לגמרי לא ידעתי.
אז אני הבנתי. אבל לא. לא.
זאת לא הייתה שפ. שפה העיקרית.
דיבר. אה. קצת הבנתי הונגרית אבל גם עם הסבים
והסבתות והדודים והבני דודים דיברנו הונגרית. אה. גרמנית.
יידיש לא?
יידיש בכלל לא. רק גרמנית.
ו. ונשמע לי שהונגרית דיברו
אצלך בבית כשרצו שלא תבינו משהו.
ב. בערך. נכון.
האח שלך.
דיברו. עם העוזרת דיברו הונגרית עם. אה. זה.
אח שלי גם יוד.
האח שלך גדול ממך?
הוא גדול ממני ב-9 שנים.
הוא גם דיבר הונגרית. אה. גרמנית.
הוא כבר אולי ידע יותר טוב. הוא בז.
בזמני ידע כבר הונגרית כי הוא הלך לבית ספר.
אז הוא בבית ספר למד הונגרית.
היית ילדה מפונקת?
אה. לא יודעת מה זה מפונקת אבל. אה.
כי מצד אחד את.
אה. את. אה.
כן.
בת יחידה. זאת אומרת אח שלך גדול ממך בהרבה שנים ו.
כן. ה. גם אחרי הרבה שנים נולדתי אז. אה.
ומשרתים וכולי. מצד שני ה. החינוך.
אם הלכו נניח על התרבות הגרמנית והחינוך הגרמני המסורתי.
היה. היה נוקשה קצת.
היה נוקשה.
לא. אה. לא.
קצת הרבה אפילו.
כן היה לא.
הפינוקים של הילדים של היום לא היו.
לא. בהחלט לא.
אז לכן אני אומרת. אני לא חושבת שהייתי מפונקת.
ברור שאהבו אותי ו. ו.
אבא שלי מאוד.
אה. לא יודעת פינ. פינק אותי.
היה לי שם חיבה מיוחד שרק הוא ק.
אה. קרא לי בשם הזה ו.
אבל לא הייתי מפונקת שאת זה אני כן רוצה לאכול.
ואת זה אני לא רוצה לאכול.
מה שנתנו אכלתי. לא.
לא היה דבר כזה לא. לא לאכול.
לא היה דבר כזה.
לא. לא.
ולא היה דבר כזה לקום מהשולחן לפני שסיימת מהצלחת.
בוודאי.
ולא לפני שאבא סיים. אהה.
נכון.
שאבא קם מהשולחן.
נכון. נכון.
וכמובן לא לדבר כשהמבוגרים. אה. מדברים.
נכון. כל הדברים האלה. נכון מאוד.
כל מה שהיום נשמע לנו. אה.
כן.
היסטוריה מוזרה.
כן.
את זוכרת אם קיבלת מכות ממישהו מהורים?
לא. לא קיבלתי.
עונשים?
עונשים אולי. אני יודעת. לא כל כך זכור לי.
היית כזאת ילדה טובה?
אה. כנראה בסך הכל הייתי ילדה טובה.
או שאני פשוט לא כל כך זוכרת אחר כך. אה. אה.
מגיל 6 שכבר. אה.
היו זמנים מאוד קשים אז. אז.
אז לא היה עונשים וזה.
לא היה זמן לכל הדבר הזה.
לפני המלחמה את זוכרת איך למשל נראתה שבת בבית?
שבת כאנשים דתיים אז.
אהה. שבת הייתה שבת. כן? אז. אה.
אבל למשל מה שהיום מקובל שנשים גם הולכות לבית הכנסת.
אז אז פחות היה מקובל.
לא. לא. אמא שלי לא הלכה בשבת לבית הכנסת.
וגם את לא?
הלכו בחגים.
לא. הלכנו רק בחגים הלכנו ל.
ל. לבית הכנסת.
אהה. לבית הכנסת האורתודוקסי שהוא גם.
הוא לא כמו הנאולוגי אבל הוא גם כן בניין יפה מאוד.
עד היום יש שם שלט. אה.
שמזכיר את סבא שלי מצד אמא.
שהוא ייסד שמה את.
אה. את העמותה. חנה.
היום זה ב. זה המסעדה הכשרה שבבודפשט אנשים הולכים לשמה.
הוא ייסד את זה. זה היה באמת עמ.
עמותה של חסד שעזרה גם באוכל.
אחרי זה. אחר כך נהפך למסעדה.
היא תמכה בעניים וגם נת.
ארגנו טיפול רפואי וכל מיני דברים.
זה היה. אה.
מרחק הליכה סביר מהבית שלכם.
או שזה היה די רחוק?
אה. כן. לא. לא. לא. זה היה רבע שעה.
20 רגע. רבע שעה אפילו.
זה היה ה.
הבית הכנסת האורתודוקסי בבודפשט.
זה כל המתחם האורתודוקסי שם ביחד.
שמה זה בית הכנסת.
זה בית הספר לבנים.
בית הספר לבנות.
שם בניין הקהילה.
זה לא שם ב.
זה בניין קז. ק.
בקיראי אוצה או.
ליד קיראי אוצה.
או דוב אוצה או ב.
דוב אוצה. דוב אוצה.
דוב אוצה. דוב אוצה וקי.
וקזינצי אוצה בפינה.
אפשר להיכנס מ-2 הרחובות.
אני באמת למדתי שם אחרי המלחמה.
אז ביום שישי אבא היה הולך עם. אה. אחיך לבית הכנסת.
היה הולך לבית הכנ. בית הכנסת.
היו חוזרים. היה קידוש.
היה ארוחה חגיגית. היה.
את האוכל אמא בישלה או העוזרת?
לא. אמא לא ידעה בכלל ל. הייתה.
חוץ מהעוזרת הגויה שניקתה היה. הייתה מבשלת.
הייתה מבשלת יהודיה?
יהודיה. כן.
ויום שישי. כל יום שישי אותה ארוחה?
מה אני אגיד לך. אני לא זוכרת בדיוק.
אב. אצלכם אבל היה יותר האוכל ה.
היהודי המזרח אירופאי.
או שיותר נטייה לאוכל ההונגרי?
לא. למשל גפילטע פיש לא יד.
לא אכלנו. בחיים לא ידענו מה זה.
למזלכם.
אה. אכלו דגים. אכלו דגים.
אה. אה.
אממ. של.
בחתיכות שלמות. לא. לא קציצות.
ה. ואכלו. אכלו מרק עוף עם
אטריות ובשר ותוספות וכל מיני דברים גם.
זאת אומרת הכיוון היה יותר לאוכל הונגרי?
אה. כן.
ובשבת. אממ.
בדרך כלל היה ליהודים סידור כזה של גוי של שבת.
או שהיו לוקחים למאפייה. לכם הייתה.
היה לנו גוי של שבת שגרה בבית אז. אה.
זהו לכן הייתה. לכם הייתה עוזרת.
כן. כן. כן.
אז. אה.
לא הייתה בעיה.
אז לא הייתם צריכים לאכול.
אה. כל שבוע צ'ולנט?
אה. כ.
אני חושבת שכן אכלו. אני.
תאמיני לי תראי אני.
אני מדברת איתך עד גיל 5.
אחרי זה. זה קצת אחרת.
אז אני לא כל כך זוכרת.
אני חושבת שלרוב אכלו צ'ולנט דווקא כן.
כי גם זה אי אפשר לשים סתם לחמם.
אפשר היה לשים לחמם את זה כשהתנור עוד קר.
אני לא יודעת בדיוק.
לא. לא רוצה להגיד.
הייתה אבל. הייתה בבית.
אמרת שהייתה אומנת. ועוזרת.
ועוזרת.
ומבשלת?
המבשלת לא גרה בבית.
היא באה כל יום. אבל. אה.
אמא ממש לא ידעה לבשל?
אממ. כן.
לא לבשל ולא לאפות?
נכון.
כי. אה. נכון לזמן שיכולתם להרשות לעצמכם זה לא בעייתי.
זה. זה בעייתי רק.
אהה. רק בהמשך.
אחרי זה.
כן.
אחרי. טוב. אז היא למדה.
אה. אני.
אני לא יכולה ל. אממ.
לחשוב על בודפשט בלי.
בלי ההקשר של למשל של העוגות ה.
המפוארת מאוד ש. שיש שם.
הייתם הולכים מדי פעם ל.
היו הולכים ל.
לבית קפה. רק המבוגרים?
כן. ל. איך ק.
נו. עכשיו ברח לי השם. אני יודעת זה היה.
אה. הגדול הזה?
ה. כן. ומאוד מפו.
מ. ידוע. היו הולכים.
מ-המ.
ההורים שלי היו הולכים ו.
והיו שותים קפה ו.
אמא לא הייתה נפגשת כזה. את יודעת.
אה. היו. היו לה חברות.
אני. אני מנסה. אה. לדמיין או ב.
בווינה או ב.
בבודפשט נשים שלא היו צריכות
לעבוד ולא הייתה בעיה כלכלית וכולי.
אז מד. מדמיינת אותם עם לבוש יפה. יושבות בבית קפה.
היו הולכו. היו הולכות. היו הולכות.
היו הולכים. יש לה אחות.
הייתה הולכת עם אחות.
היו לה חברות. אהה.
היו להורים גם חברים לא יהודים?
אממ. אני לא חושבת.
אהה. היו לה אולי.
אבל זה כל זה את שואלת אותי שאני ב.
א. אני בקושי זוכרת את התקופה הזאת. את מבינה?
כן אבל אני לוקחת ב. אני.
אני. ברור לי שאת היית ילדה מאוד קטנה.
אני רק לוקחת בחשבון ש.
שאחר כך סיפרו לך.
כי על תולדות המשפחה אני מבינה שסיפרו. אז.
לא כל כך.
אז את יודעת מה שאת יודעת אוקיי.
ומה שלא אז את אומרת לא זוכרת.
אממ. אהה.
לא יודעת. זה לגיטימי.
הייתה לה דווקא חברה גויה.
אבל אני חוש.
אה. ש.
שאחרי המלחמה היא אפילו החזיקה איתה קשר.
לאמא. אה.
אבל לא. לא כל כך קרובים.
ההורים היו הולכים ל.
לאופרה. לאופרטה.
היו. הלכו.
לקונצרטים. כל מה שלבודפשט היה להציע?
הלכו. הלכו לאופרה קבוע.
בעיקר לאופרה. גם ל. ל.
ל. היו כמה וכמה תיאטראות.
לתיאטרון והכל. בטח שהלכו.
הייתם נוסעים לחופשות קיץ?
היו נוסעים לחופשות קיץ עוד. אה.
כן. זה אומר לא כולל את הילדים?
לא. לא. לא עם ילדים. אבל.
אבל. אה. לפני זה עוד.
לפני פרוץ המלחמה הם נסעו לחוץ לארץ ל.
לחופשות קיץ עם א. עם אחי.
לאו.
אחר כך ל.
לאוסטריה או לצ'כיה או.
ל. לצ'כיה בקלס. אה. ל.
לקרלסבאד.
לזמרינג. לקרלסבאד. לזמרינג.
זה. אה. הייתה אפילו.
היה אפילו בית מלון אחד כשר בזמרינג אז.
אבל אני לא הייתי שם כי אחרי פרוץ המלחמה זה כבר לא.
אי אפשר היה כל כך לנסוע מחוץ להונגריה. וגם.
אה. אני נולדתי ב-38'. המלחמה פרצה ב-39'.
כן. אבל אצלכם עוד עד 44' יותר.
ו. עוד. עד אצלנו כן.
אבל שם התחיל קודם.
אז. אה. וגם ההורים שלי לא חשבו אחרי שעו. עו. אה.
שעוד כן אפשר היה.
הם חשבו שזה לא נאה שהם יתרברבו ויסעו.
אז.
אז נסעו רק לחופשות קצרות.
אז.
יותר בתוך הונגריה.
אז את הכרת למשל רק נניח את הבלטון?
אה. כן. כן. כן.
היו קרובים גם במקומות אחרים?
אה. מחוץ לבודפשט.
אהה. לא כל כך ו.
אה. לא.
לא. כל ה. הדודים שלי הם כולם עברו לגור בבודפשט.
גם מצד אמא וגם מצד אבא.
ו. אה. נשאר עוד זה ה.
הסבא רבא שלי היה בפאפה.
אבל אני לא.
לא הייתי שם אף פעם ו.
ואח של סבתא שלי שהוא הובל משם לאושוויץ.
אבל אני לא הייתי שם אף פעם.
היה מקובל אצלכם ביום ראשון. אה.
הלכו לטיולים.
ללכת ל. ללכת ברגל או. את.
אתם הייתם מרחק הליכה נניח מ. לא.
בעצם ביום ראשון אפשר היה לנסוע.
למרגיציגט. או.
כן. כן. כן.
זאת אומרת. אה.
היינו הולכים.
הייתם. אה. מבלים בימי ראשון.
כן. כן. כן.
כלומר אבא לא עבד בשבת ראשון?
נכון.
את זוכרת חברות לפ.
שלי?
כן לפני המלחמה. זאת אומרת היו לך?
לפני המלחמה אני לא זוכרת.
לפני המלחמה הייתה לי.
יש לי בת דודה שתחיה עד 120.
היא עוד פה גם היום.
ב-8 חודשים יותר מבוגרת ממני.
וה. היא הייתה חברה שלי.
זאת אומרת משחקים זה.
כי אח שלך היה גדול ב-9 שנים.
כן.
זה לא. זה לא גיל שנניח עניין אותו לשחק איתך.
לא.
כשאת היית בת 4 ו. והוא היה בן 13.
נכון.
אז לא בטוח ש. שעניין אותו לשחק איתך במשחקים שאותך עניינו.
נכון. אז אני שיחקתי עם האומנת בעיקר. זה היה.
ככה זה היה. בעיקר עם האומנת.
ועם הבת דודה הזאת שהיא באה. אה.
אליי לבית. היה. היא.
גם עם הבן דוד שהוא בשנה יותר מבוגר.
שאנחנו שלושתנו פחות או יותר אותו גיל.
היינו כל הזמן משחקים ביחד. גם בבתים.
או בבית שלהם או בבית שלנו או אפילו ב.
בחוץ. וב.
כן היינו הולכים נגיד לפארק אפילו. גם כן ביחד.
והז'ו. יחד עם האומנת?
יחד עם האומנת ואיתם.
אבל נניח. אה. אופניים.
החלקה על הקרח. דברים כאלה?
החלק על הקרח רק אחרי המלחמה. לפני זה לא.
היו לך הרבה צעצועים?
כן. בובות. וכל מיני צעצועים.
היו קצת משחקי חברה.
ממש. אה.
לא. לא למדת עוד לקרוא לפני המלחמה?
לא. לא. לא.
בסך הכל חיים. אה.
נשמע לי נעימים ורגועים עד 44'.
אה. אהה.
היה. תראי.
אה. ב-44' ההיט.
היה רע מאוד. אבל כבר לפני זה היה קצת יותר גרוע.
אבל המשפחה שלך.
עדיין לי אישית היה טוב.
המשפחה שלך נפגעה מזה משהו. מהחוקים האנטי יהודים?
אז זהו שהיו החוקים האנטי יהודים.
אה. המשפחה שלי המצומצמת לא כל כך כי.
כי אבא שלי הוא היה מבוגר.
הוא הר. הרבה יותר מ.
16 שנה יותר מבוגר מאמא שלי.
אני נולדתי כשהיה כבר בן 46.
הוא היה. כבר ב-44' הוא היה כבר בן 50.
אז לא לקחו אותו לעבודות כפייה.
שאת יתר היהודים בבו.
בהונגריה לקחו כבר מ-1941.
ואז הם כן נפגעו.
הדוד.
הדודים שלי כן לקחו אותם כבר.
אז הם. אהה.
היה לי במשפחה שחסרו אבל.
וגם כל מיני דברים היו.
הי. היה קצת מצומצם. אה.
אסור היה. אני לא יודעת אני חושבת בחנות של.
של הסבא שלי סג.
סגרו אותה. אסור.
זה היה בית חרושת ו.
אה. לסבא חוץ מבית החרושת הייתה גם חנות של.
אה. מכירה ליחידים?
כן. כן. כן.
והוא ני. מ.
אחרי שהסבא נפטר ניהל את זה דוד שלי.
הבן שלו. אח של אמא.
והוא כן נלקח לעבודות כפייה אז.
וגם אני חושבת שסגרו כל מיני עבודות. אה.
אולי גם את ה. ה.
היו הגבלות לגבי אבא שלי בעבודה שלו. אהה.
זאת אומרת שיכול להיות שכבר.
שיכול להיות שהם.
לא יכולים היו לו לקוחות. אה.
אהה. וגויים וזה ל.
ולכן מה שזכור לי זה יותר שהוא התעסק עם הפליטים.
גם בגלל שרצה לעזור להם.
אבל אולי גם בגלל שהוא היה מוגבל.
קרה שפליטים. אהה. הגיעו אליכם הביתה?
אה. קרה כל הזמן כי כל הפליטים.
לא. לא כדי לקחת תעודה אלא ש.
שלא היה להם איפה לישון נניח ואז ללילה או 2 לילות.
אממ. ישנו אצלכם? היו מקרים כאלה?
אני לא זוכרת.
אחר כך היה כש.
כש. כשהיה.
מ. הכריזו על בתים.
בתים מסומנים.
מסומנים. כן.
זהו שלא ידעתי איך הם נקראים בעברית.
אז אז. אז הכניסו לנו לבית כ.
כל מיני יהודים אחרים.
אני לא יודעת אם פליטים. אה. אולי מקומיים.
לפני כן אבל.
כי את הבית שלנו.
הוא היה בית מסומן.
לפני כן אבל. אממ.
היה מקובל אצלכם.
היה איזה מנהג יהודי כזה בהרבה מקומות.
אני לא יודעת אם בבודפשט זה היה ש. אממ.
ביום שישי מביאים מבית הכנסת איזה אורח. תמיד היו.
כן. זה כן היה.
יהודים שהתקבצו לעיר והיו מגיעים לארוחת ערב.
זה כן.
ללינה ביום שישי. אה.
זה כן היה.
חוץ מזה שהיה יהודי אחד קבוע שבא כל שבת. אה. בשם.
לארוחת צהריים?
כן. מנו קראו לו.
שהוא היה. אה.
לבד או שבגלל נסיבות כלכליות?
אה. הוא היה לב. היה רווק זקן. אה. ו.
לא בגלל שהיה חסר לו מבחינה.
לא. לא. הוא גם היה. אממ.
כלכלית.
גם מבחינה כספית כנראה היה חסר לו.
וגם לא הייתה לו אישה.
אז הוא בא קבוע. זה אני יודעת ו.
הוא היה קרוב משפחה או לא?
אה. משהו מאוד מאוד רחוק.
אני לא יודעת אפילו איך הם.
אה. אבל באו גם מדי פעם אנשים אחרים. כן.
זאת אומרת את זוכרת חבר'ה צעירים?
כי בדרך כלל הפליטים האלה.
אלה היו נערים. אה.
נערים צעירים שברחו וניסו ככה להיטמע בבודפשט.
לא זוכרת.
או אפילו ילדים לפעמים. את זוכרת פעם.
לא.
שהגיעו ילדים?
לא. אני לא זוכרת.
אבל אני אומרת לך עוד פעם זה לא אומר שום דבר.
אני הייתי ממש צעירה.
ולא יודעת. לא זוכרים הכל.
המ. החדרים שאבא עבד בהם.
הם היו בחלק נפרד של הדירה.
לא. לא. לא.
או שאת יכולת לראות כל מי שנכנס ויוצא?
אפשר היה לראות. אפשר היה. אה.
אני לא ניגשתי שמה.
אבל אפשר היה.
אהה. הייתה דלת לשם.
נכנסת מדי פעם לאבא ל.
למשרד. או שאסור היה להפריע?
לא. לא. לא נכנסתי.
ב. בשבת אפשר היה להיכנס לשמה כי זה. זה היה פתוח.
אני יודעת שאחי אהב לשחק שמה בשבת.
שם באו כל החברים שלו והשתלטו שם על כל המשרד ושיחקו שם.
טוב לא היה שם אז מה.
מה לשבור. מחשבים או דברים כאלה.
היו מכונות ש.
כתיבה. זה מה שהיה.
והיה [משובש] גדול מאוד וזה אחי היה יושב על זה.
זה היה כיסא הכבוד שלו.
תחביב שלו.
ה. אני יודעת ה. הכ.
אה. איפה שהוא. אני יודעת.
הוא טען שהוא מולך על כל העולם.
וזאת הממלכה שלו וזה.
אה. כיסא המלכות שלו.
הייתה. אממ.
ממה שאת יודעת הייתה בעיה עם.
אהה. עם שחיטה כשרה? זאת אומרת היו דברים.
אה.
שהיו כבר חסרים אצלכם. אה.
כן. כן. בסוף לא הייתה.
לפני ה. בסמוך למחלמה?
הייתה בעיה של שחיטה כשרה.
כן. כן. לא הי.
לא. לא היה בשר והייתה בעיה. זה אני יודעת.
זאת אומרת שזה גם כן עוד לפני הסוף לגמרי.
מי היה. אה.
יותר דומיננטי בחינוך שלך. אמא או אבא?
מ. אני יודעת?
אני חושבת יותר אמא.
את יודעת אגב איך ההורים.
אה. הכירו? זה היה שידוך?
אממ. זה היה שידוך. כן.
כי אמא הייתה צעירה ממנו.
הייתה הרבה יותר צעירה. לא היה הרבה מה.
זאת אומרת היא גם. היא גם התחתנה בגיל צעיר.
היא כן. היא הייתה בת 20 או 19. אבל. אה. ש.
ואבא כבר היה מבוסס אז. הוא היה בעל מקצוע.
אבא. אבא.
אבא קודם היה צריך לחתן את האחיות שלו ל.
לדאוג להם לנדוניה.
ורק אז הוא התפנה בעצמו להתחתן.
והיה לו 4 אחיות שהיה צריך לדאוג להם.
זה לא מעט זה.
אה. נטל לא קטן.
אה. וזאת העובדה באמת.
הוא באמת סידר אותם. אהה. ואז. אז הוא הת.
רק הוא. האחים האחרים הם לא דאגו.
לא. אחר כך האח השני גם כן.
אבל כולם יותר צעירים ממנו.
אז. אהה.
האח השני גם כן השתתף.
לאט לאט. אבל בהתחלה.
2 אחיות יותר מבוגרות ממנו עוד.
אז זה בעיקר נפל עליו.
עם מי אתם הייתם. אה.
יותר בקשר. עם המשפחה של אבא או של אמא?
אה. של אמא. אני במיוחד כי
הם היו בבודפשט ואז אנחנו היינו הולכים כל שבת.
אה. ל. לסבתא וזה.
אמרת שגם מצד אבא הם.
‮הם גרו ב-‭Nagytétény‬.‬
אה ש. כן.
‮הם גרו ב-‭Nagytétény‬. אה. רק.‬
אה. פרוור. כן.
אח. אחרי.
אחרי זה. אחרי מ.
אחרי המלחמה הסבתא עברה גם כן לבודפשט.
אז גם אותה ביקרנו.
אבל ככה. למשל בשבת כמובן אי אפשר היה וגם ביום חול זה.
אני לא יודעת אולי אפילו במידה מסוימת
בדרך כלל יותר קשורים למשפחה של האמא.
אבל הם היו כולם במרחק הליכה ה. ה.
הסבתא מהצד האמא.
וגם הבני דודים האלה שאמרתי לך.
היה לאמא אח אחד?
לאמא היה. היה אח אחד וש.
ו. אח.
ואח אחד גדול. אחר כך היא.
אחר כך אחות שאלה.
בני הדודים זה הילדים שלה.
ועוד אחד צעיר יותר. אבל כל אח.
אז אנחנו מגיעים למרץ 44'. ואתם.
ב-19 למרץ 44' נכנסים. כן.
אתם גרתם ב.
במקום די מרכזי בעיר.
כן.
המ. הגרמנים צעדו שם?
את זוכרת את המצעד?
אתם ראיתם את זה?
אולי צעדו. אני לא זוכרת.
אהה. גרנו שם.
וברגע שהם נכנסו.
אה. ב.
בערי השדה ה.
התחילו הגטאות. והתחילו לאסוף את הזה. את היהודים.
בבודפשט עדיין לא היה.
אבל מה שכן היה.
שאבא שלי מיד שהם נכנסו בין. אה.
היה הראשון בבודפשט שנעצר על ידי הגסטפו.
הם באו לבית. ואת זה אני כן זוכרת שדפקו בקולי קולות ב.
ב. על הדלת.
ופרצו את הדלת.
ודרשו ממנו להצטרף אליהם.
שאלו. שאלנו. למה?
מה? מו? לא אמרו שום דבר.
ללא הסבר לקחו אותו.
ולא ידענו לאן לקחו אותו ומה.
ואמא שלי ניסתה לנסות לברר איפה.
ולאן עצרו אותו. מה קורה.
ואחר כך. אה. הת.
אנחנו נראה לנו שעצרו אותו לפני כל האחרים.
כי הם ידעו שהוא עזר לכל הפליטים האלה ל. לנסות ל.
להסתדר. ואז הם לקחו אותו לפני כל האחרים.
עוד לפני שלקחו מישהו אחר בבודפשט.
לאן לקחו?
אה. לקחו אותו למפקדה של הגסטפו.
בהתחלה אמא שלי נינ.
היא הלכה פה ושם וזה וניסתה לברר.
ולא מצאה ו.
והיא חיכתה בחוץ שעות ל.
לברר. בסוף נודע לה שהוא במפקדה של הגסטפו.
ומשם העבירו אותו לבית סוהר בשם קישטרצ'ה
שזה בית סוהר ידוע לשמצה ומאוד. אהה. קשה.
ואני יכולה להמשיך את הקו הזה.
או שאת רוצה שאני.
אני יכולה להמשיך מפה לבד אם את מעוניינת.
רק עוד לפני כן.
אממ. בדרך כלל היה מקובל.
ואני מניחה שגם אצלכם בבית.
שליד ילדים לא מדברים על כסף ועל הדברים הרעים.
ואז כשמתחילים הדברים הרעים.
אם את נניח.
אה. אם שאלת.
או. אה. הסבירו לך.
או ניסו להסביר לך מה קורה.
או שפשוט דיברו לידך ויכולת כבר להקשיב?
זאת אומרת איך.
איך את מתחילה להבין מה. מה קורה איתכם?
כי את הרי בקושי בת 6.
כן. אז. אה.
לא הסבירו ו.
אבל את זה אני ראיתי פשוט.
את המעמד הזה שהם באו לבית.
ואחר כך ראיתי שאבא לא בבית ו.
ואמא כל הזמן מתרוצצת ומנסה לברר איפה הוא.
אבל בדיוק מה.
מו. אני לא יודעת.
זה אני כבר. אה.
רק אחר כך שהייתי יותר גדולה.
אממ. יכולתי לסדר את ה.
אבל ככה שמעת. אה.
פה ושם. אממ. דברים?
או שעוד היו שולחים אותך החוצה מהחדר כשדיברו על זה?
אה. אולי שולחים החוצה.
לא ידעתי בדיוק מה קורה.
כי אח שלך כבר היה אז פחות או יותר בן 15.
הוא כן ידע. ואותו שי. אותו שיתפו.
כן. זהו זה כבר גיל. אה.
אותו שיתפו בכל דבר. הוא הלך עם.
עם אמא שלי מ. אה.
אה. עוד. שאת אומרת שהם. אה.
עוד לפני שעוד.
שהיו החוקים היהודים עוד לפני 44'.
אז היה חוק למשל שאסור להחזיק.
אה. תכשיטים ו. ו.
פרוות.
ודברי ערך. ופרוות ודברים כאלה.
ואז. אה. באמת היה צריך למסור ומסרו את רוב הדברים.
אבל אמא שלי היא ניסתה להציל את מה שאפשר להציל.
אז. אה.
בין היתר. אה.
היא שמה חלק מ.
מהדברים בתוך הארובה של ה.
של התנורים.
וחלק מהדברים היא לקחה וקברה בבית הקברות ליד הקבר
של הסבא והסבתא. של הדברי כסף.
עד היום יש לי פה כמה דברים שנש. אה.
זה בעצם הדברים היחידים שנשארו.
כי. אה.
אחר כך הבית הופצץ ולא נשאר שום דבר.
אז לזה למשל שאת שואלת על אחי.
היא לקחה אותו איתה. אהה.
לקבור את זה כדי שהוא ידע איפה זה מונח.
כי.
או. אותו היא שיתפה בכל יתר הדברים הוא. הוא.
כי הוא עכשיו הפך להיות המשענת שלה אולי.
הג. אה. כן.
הוא גם. אה.
עוד לפני זה. עוד בזמן זה.
הוא היה גם שליח של ה.
של הקהילה שהלכה אחר. כשהתחילו מ.
לבוא המכתבים של האלה שנשלחו ל. ל.
הצו. צווי התייצבות.
אה. ו. ואז הוא היה צריך.
הוא היה השליח. ש. ב. ילד בן.
אה. 14 וחצי מה ש.
נשלח לבתים להביא את הצווים האלה.
הוא הספיק כבר ללכת לתנועת נוער לפני המלחמה?
אהה. אני לא יודעת.
הוא היה בבני עקיבא אחרי זה. זה בטוח.
אני לא יודעת אם היה.
אה. באיזה גיל אז י. כי.
כי גם זה אני מניחה שזה לא היה כל כך פעיל מיד לפני.
לפני המלחמה. בטח כבר ב-42' לא
היה פעיל אני. אני לא יודעת.
סבתא. אממ.
סבתא גרה אז לבד?
סבתא מצד אמא.
אה. אה. כן.
עוד היה סבא?
לא. הסבא נפטר קודם.
אז היא גרה לבד.
או שהיא עברה לגור איתכם.
לא. היא גרה לבד.
בתקופה הזאת?
היא גרה לבד. אחר כ.
אה. אחר כך היא עברה לגור עם.
אה. עם. עם בתה השנייה כשאנחנו יצאנו משם.
ה. הדירה שלכם הייתה דירה די מפוארת.
כן.
לא. לא מיד.
אהה. הגרמנים.
או משתפי הפעולה ההונגרים לא השתלטו.
לא.
מהר על הדירה?
לא. לא. לא.
רק. אה. כש.
כשהכריזו על הבתים וזה.
הכניסו לנו עוד משפחות.
והשאירו לנו חדר אחד.
אני גם שאלתי אותך קודם על.
אממ. על חברים לא יהודים.
כן.
ואמרת שהייתה לאמא חברה אבל לא מאוד קרובה.
כ. אני מבינה שאמא לא השאירה אצלה חפצים.
אה. לא.
שהיה צריך למסור.
לא. לא.
היא ניסתה ל.
להחביא אותם בצורות אחרות. יותר מקוריות.
זה האמת אני חושבת שה.
בבית הקברות אני לא.
לא זוכרת ששמעתי על.
אה. על העניין הזה.
זה. זה. זה רעיון
פנטסטי כי היא ידעה איפה לחפש את זה. לא. אה. ו.
וגם אה. הגיוני שאף אחד אחר לא יבוא. יחפור שם.
לא. לא ילך לחטט ב.
בלי. בקבר. כן.
מה. מה קורה בהמשך.
אוקיי.
אחרי שעצרו את אבא?
אוקיי. אז ב. אחרי שעצרו את אבא.
אהה. במקביל.
אה. ל.
לאימי יש אח. הי.
היה אח יותר נכון.
והוא היה נשוי לאישה מ.
שהיא ממוצא מעיר אחרת.
מנירג'האזה. והיה להם.
יש להם. ש. עד 120 הוא עדיין חי.
יש להם י. בן.
אז הוא היה בסביבות גיל 3. והאבא.
דודי. אה.
הוא היה בעבודות כפייה עוד לפני זה.
והאח. אה.
ואשתו. אממ.
נשארה לבד ב.
בבודפשט עם התינוק.
והיא אמרה אולי היא תלך ל. להורים שלה.
אז היא נסעה ל.
לנירג'האזה עם התינוק ושם מיד ה. התחילו ל.
להעביר את היהודים לגטאות.
והם הוכנסו שם לגטאות.
לגטו. ובו.
בודפשט עדיין לא היה גטו.
ואז אמא שלי החליטה שרצוי שהם יחזרו לבודפשט.
פה עדיין מצב יותר טוב.
ושיהיו פה עם.
עם יתר בני המשפחה.
והיא. היא.
היה לכם. אה.
כסף מזומן להתנהלות. זאת אומרת.
אהה.
לקיום היום יומי?
כן. הם. הם.
אני אומרת לך שהם היו בעלי אמצעים.
ואני לא יודעת איפה היא.
אבל. אבל לפעמים.
חיפתה את הכסף.
לפעמים זה לא. אה.
זה לא זמין. לא נזיל.
היא. היא. היה.
היא. היא.
אני לא יודעת איפה היא החזיקה את הכסף.
כי חשבון בנק אני מניחה שכבר לא היה ו.
זה אני מתארת לי שלא.
זה לא היה זמין.
לא. לא. אני לא יודעת היא כנראה חיפתה את זה באיזה מקום.
ואז היא מצאה איזה גוי ושיחדה אותו ונתנה לו המון כסף.
וזייפו ניירות שהדודה הזאת שלי הוא.
היא אשתו של הגוי.
והילד הוא הבן שלו.
וצ. ציידה אותו בניירות האלה.
ונתנה לו כסף בשביל הטרחה ושייסע לנירג'האזה.
ויביא את הדודה ואת הילד לבודפשט.
הוא נסע ובאמת הצליח אפילו לפגוש אותה.
והוא אמר לה: "תבוא איתי וזה".
והיא לא ידעה מה לעשות. אה.
ל. להשאיר שם את ההורים שלה ואת האח שלה.
או ל. לב. לבוא לבודפשט.
ובסוף היא התלבטה. התלבטה.
דילמה קשה. היא החליטה לשלוח את הילד לבד. והיא נשארה.
היא נשארה ב. בגטו.
הגטו כולו הובל לאושוויץ. והיא נשרפה.
ה. הילד הגיע לבודפשט.
ואמא שלי לקחה עליו חסות.
היא עוד. אה. לפני זה הייתה ק.
הוא היה קצת אצל.
אה. אצל הסבתא.
אבל אחר כך היא החליטה לקחת עליו חסות.
ובמקביל לפעילות הזאת שהיא בעצם הביאה את הילד בן 3.
נוסף לזה שהיא הייתה כבר לבד.
היא התחילה לכתת את הרגליים.
לעשות כל מאמץ כדי ל. אה.
לאתר את אבא שלי ו.
ולמצוא אותו ו.
ולצרף אותו אלינו. וכמו שאני אומרת.
בסופו של דבר היא איתרה אותו ב. בבית סוהר בקישטרצ'ה.
ואז היא ניסתה להוציא אותו.
היא הלכה לכל העורכי דין.
ולכל המכרים ה.
הגויים. שכן היו מכרים.
לא חברים קרובים. אבל היו עורכי דין.
אה. עמיתים של אבא. וש.
ניסתה ל. שיוציאו אותו משמה.
כמובן לא הצליחה.
ואז עלה לה רעיון שנצטרף לקבוצה שב.
התארגנה באותו זמן בהונגריה.
שאחר כך נקראה רכבת קסטנר ו. והיא.
היא תוציא את. אה.
שיוציאו את אבא גם משם ויצרפו אותו לקבוצה הזאת ובכך.
אה. יצילו אותו.
היא ניגשה לדוקטור קסטנר. אה.
היא הכירה אותו קודם?
שהיא הכירה אותו מהפעילות הציונית המשותפת.
והוא כמובן מיד. אה.
הסכים לקבל אותנו לתוך הרשימה.
היינו בתוך הרשימה של הציונים.
אנ. כ. כה.
הרשימה הורכבה למרות שהרבה א.
אנשים יש להם טענות לרשימה.
לדעתי ניסו לעשות רשימה מאוזנת עד כמה שיכולים.
וניסו להכניס מכל מגזר.
מכל קבוצה. אה. יהודית.
אה. חלק כדי שייצג אותם.
אתם אבל הייתם על המשבצת הציונית. לא.
הציונית.
לא על המשבצת של אלה ששילמו הרבה.
לא. לא.
כסף על הנסיעה?
לא. על המשבצת הציונית.
רוב אנשים היו ב. ללא כסף.
היו מעט מאוד ששילמו. הציונים.
אבל אלה שילמו עבור כולם למעשה.
כן. זה נכון. מה שנכון נכון.
אז. אה. הציונים מכל הסקטורים של הציונות והיו מכל עי.
ניסו מכל עיר בהונגריה. ניסו מ.
מהפליטים הסלובקים הייתה קבוצה.
מילדים יתומים הייתה קבוצה.
מרבנים מכל העיר. עם הרבי מסאטמר ש.
שהיה איתנו. אה.
שחייב את חייו לציונים.
ואחר כך הוא התייחס איך שהוא התייחס לציונים ו.
גם לפני.
מה? וגם לפני. אבל גם אחרי ה. כש. כש.
כשבעצם הצילו את חייו ו.
ורבנים אחרים. רבים אחרים.
כל. כל מיני ערים.
ואז. אה.
הוא הבטיח שהוא.
הלוא היה איתם ב.
קסטנר היה במשא ומתן עם ה. עם ה.
אה. ג. גרמנים.
עם הגסטפו. עם אייכמן של.
להעביר. אה.
יהודים. אה.
אה. תמורת כסף.
אני לא יודעת כמה את רוצה שאני אכנס לעניין הזה.
כי זה סיפור בפני עצמו.
אני פחות. אהה.
כן. אוקיי.
אהה. פחות מתייחסת ל.
לעניין ההיסטורי. יותר לחוויה האישית שלך.
אוקיי. אז.
[כך
במקור].
Early childhood in a well-to-do observant family, active in Mizrachi; German occupation, March 1944; arrest of her father by the Gestapo; listing of her family on the passenger list intended for the Kasztner train; her mother's efforts to release her father; the family's departure on the Kasztner train, June 1944; arrival at Bergen-Belsen; life with her mother and cousin in a women's barracks under conditions of hunger and cold; departure to Caux, Switzerland, December 1944; recovery; transfer to a children's home; Return to Hungary with her parents; rebuilding life after the war; aliya to Israel,1950.
item Id
9890915
First Name
Erika
Naomi
Reizl
Last Name
Shtraser
Maiden Name
Unger
Date of Birth
1938
Place of Birth
Budapest, Hungary
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
14/05/2012
Date of Creation - latest
14/05/2012
Name of Submitter
שטרסר נעמי
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance