Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Khanam Urbakh Anet , born in Paris, France , in 1935 regarding her hiding in a French village in the region of Normandie

Testimony
null
null
null
אה. לא. לא.
ששש.
היום יום ראשון. כ"א אייר תשע״ב. 13 במאי 2012.
אני. תמי כץ.
מראיינת מטעם יד ושם את הגברת אנט חנם לבית אורבך.
ילידת פריז. צרפת. 1935.
הגברת חנם תספר לנו על ילדותה ועל הכיבוש הגרמני 1940.
על הסתתרותה בזהות בדויה
אצל משפחה צרפתית אומנת בנורמנדי 1942.
ועל שיבתה לפריז לאחר סיום המלחמה.
חייה שם מ-1945 ועד לעלייתה למדינת ישראל
1960 וקליטתה. בוקר טוב אנט.
בוקר טוב.
אנט. באיזה שם את נולדת?
איך קראו לך כשנולדת?
אנט.
אנט מה?
אנט אורבך.
אורבך אנט. והיה גם שם עברי או ז. ככה קראו?
לא. לא. ה.
אנט.
אבא שלי. היה ס. היה מבית חרדי.
כן.
אבל הוא הפך לסוציאליסט.
מ-המ.
אז.
אז את היית אנט?
אז אני הייתי אנט.
והייתה. היה גם שם חיבה או כך גם בבית קראו לך?
זה אני לא זוכרת.
לא זוכרת.
איפה ומתי נולדת?
בפריז. בפריז ו.
ב.
וזהו ו.
באיזה שנה נולדת?
1935.
אוקיי. עכשיו. עד המלחמה אתם גרתם בפריז.
את זוכרת את הדירה שגרתם בה?
כן.
איפה זה היה הדירה הזו?
במונמארטר.
במונמארטר. זאת הייתה. אה.
דירה בתוך בניין? זה היה בית?
בתוך בניין.
אוקיי.
בתוך בניין.
תתארי קצת איך. את הדירה הזו. מה את זוכרת מהילדות?
את יודעת מה? אני זוכרת את החדר שינה.
מ-המ.
שלי.
שלך?
כי. ש. שלי. כן.
כן.
זה אני זוכרת.
מה היה?
במ. המי. המיטה ו. וה. ושהייתי נכנסת ל. של.
אצל ההורים. אצל האבא שלי.
בה. כן.
כן.
היו בדירה שני חד. רק 2 חדרים או יותר?
כן או ש. שלוש.
3?
יש 2. 2 חדרים גדולים.
2 חדרים [משובש]. זאת הייתה. אה.
דירה בבעלות המשפחה או שכרו?
לא. זה בבעלות המשפחה.
משפחה.
כן. עכשיו הבת שלי שמה.
מ-המ. זאת ה. זה היה בבעלות המשפחה ה. ה.
כן. כן.
אה-הא. ויש לך.
אבל קנינו את זה אחרי המלחמה.
אה-הא. ויש לך. אה.
זיכרונות מ. כשהיית ילדה מהשכונה איך זה היה נראה?
לא. מה שיש לי שאבא שלי בערב.
מ-המ.
בגלל שהוא היה. אה. היה לו חברה.
מ-המ.
ובערב היו באים חברים.
מ-המ.
ומדברים.
אז את זה את זוכרת?
וזה אני זוכרת.
זוכרת. כן.
כי הייתי הולכת לישון.
מ-המ. מ-המ.
זה היה מפריע לי ששמים אותי. ואני הייתי שומעת.
היו לך צעצועים?
אה. כן.
מ-המ. מה. בובות ודברים כאלה?
אהה.
בגיל ב. בתקופ.
דב.
דב. את זוכרת שהיה לך איזה דובי?
דובי.
כן.
והדב.
מ-המ.
ושאמא אפילו שלחה לי.
היא פחדה שאני לא אשן בלי הדב.
כן.
אז היא שלחה לי 200 קילומטר.
כן.
שהיא. היא אמרה: "היא לא תישן בלי הדב".
אהה. שיהיה הדוב. אז נגיע לזה.
כן.
אז. בואי נדבר על אבא שלך קצת.
כן.
איך קראו לאבא שלך?
בני.
בני.
בני.
בני. אה. בנימין אורבך?
ב. זה. ב. ב.
הבן שלי קוראים לו בנימין.
כי לפי השם של אבא שלי.
אבא שלך. ואבא שלך נולד איפה?
בצ'רנוביץ.
בצ'רנוביץ? בוקובינה.
בוקובינה.
ואת יודעת משהו על המשפחה שלו?
למשל. ההורים שלו.
הסבא וסבתא. את הכרת אותם?
לא.
לא הכרת את אב. ההורים של אבא?
אף. אה. לא. לא של אמא ולא.
את יודעת איך קראו להם. ל.
להורים. לסבא וסבתא? מה היה השמות?
לא של אבא.
לא של אבא. ואת יודעת משהו על הילדות של אבא?
איפה הוא גדל? חוץ מזה שהוא היה מצ'רנוביץ?
צ'רנוביץ. הוא היה מבית חרדי.
כן.
ושהוא. ה. ה. ההורים שלי היו ב. בתנועות נוער.
כן. ציונית?
אה. לא.
איזה תנועת נוער?
הם היו סוציאליסטים.
ליסטים. אבל בצ'רנוביץ עוד?
עוד צ'רנוביץ. כן.
בצ'רנוביץ. רגע.
ובשביל זה הם באו לצרפת.
אה-הא. אז הוא היה. הוא גדל בצ'רנוביץ.
כן.
בבית חרדי.
את לא יודעת מי ה. משהו על הסבא וסבתא?
לא.
לא במה עסקו.
את רק יודעת שהייתה משפחה מאוד חרדית?
כן. אני.
אבא היה. אה. עלה. היה תלמיד ישיבה? הלך לח.
הוא עש. הוא למד. הוא למ.
הוא למד בישיבה?
הוא ל. לא בישיבה.
ב. ב.
אבל הוא למד. הוא למד. אהה. הוא ל. כמו.
עוד בצ'רנוביץ או כש.
עוד בצ'רנוביץ. כן.
הוא למד בצ'רנוביץ.
נוביץ. כן.
בגימנסיה עברית?
לא.
לא. את לא יודעת אם.
לא. לא.
אה. אבל את יודעת שהוא.
לא. הוא היה. חייט טוב מאוד. הוא למד.
אה. היה לו מקצוע. הוא היה חייט?
מקצוע. היה חייט.
חייט. כן.
וזה היה טוב לפריז.
כן.
כי הוא למד ג. הוא נסע גם לברלין.
מ-המ.
וזה. והוא היה טוב מאוד.
בחייטות?
בג. כן. כן.
ב. בתפירה.
כן. כן. זה. בזה.
מ-המ.
היה טוב מאוד.
אבל הוא סיפר משהו על הילדות שלו?
או שהוא הלך לחדר?
משהו את זוכרת?
לא זוכרת. אה.
זה.
על כ.
ו. ואני אגיד בגלל שהם היו סוציאליסטים.
כן.
היה הרבה. הרבה ויכוחים על פוליטיקה.
פוליטיקה. וכשהוא. את אומרת שהוא בא מ.
מבית חרדי. את יודעת אם היה להם איזשהו קשר לחסידות?
לחסידים? או לאו דווקא.
לא. אבל לי יש. אה.
קשר עם הת. עם המוזיקה ה.
החסידית?
ה. החס. חסידית. אני מאוד.
מהבית?
לא.
זה את עצמך אוהבת?
אני אוהבת.
אה-הא. אבל את.
אז אמרתי כנראה זה משהו.
משהו. אבל את לא יודעת.
בגנים.
כן. אבל את לא יודעת אם הוא היה קשור.
המשפחה שלו באיזושהי חצר ש. חסידית?
לא.
אין לך מושג.
לא. לא. לא.
אוקיי.
כי.
אז מתי הוא הגיע לפריז?
כש. לפני שהוא התחתן?
20' ו. 20' ומה. הם באו צעירים.
אבל הם באו כבר נשואים יחד ההורים?
נשו. כן.
או שכל אחד הגיע ונפגשו בפריז?
לא. לא. לא. לא.
הם הגיעו ביחד ההורים?
ביחד.
זאת אומרת שגם אמא שלך הייתה מצ'רנוביץ?
מצ'רנוביץ. כן.
גם אמא הייתה?
ולה אני יודעת יותר על המשפחה שלה.
אוקיי. אז קודם כל בואי תאמרי איך קראו לאמא שלך.
רוזה.
לבית? מה היה שם משפחתה?
ויצמן.
ויצמן?
הסבתא קראו לה ו. אהה.
ויצמן.
אה. ויצמן.
ויצמן.
פנינה ויצמן.
פנינה?
פנינה ויצמן. כן.
ויצמן. אז אמא נולדה גם בצ'רנוביץ.
כן.
לפנינה. והסבא את יודעת גם איך קראו לו?
הסבא לא כל כך.
מ-המ.
הוא. אה. ראיתי. את. אה.
תמונות.
תמונה שלו. אבל לא.
כן.
לא כל כך הרבה על הת. על ה.
וגם היא באה מבית חרדי אמא?
לא. לא. לא. לא. זה בית מסורתי.
כן.
יהודית. אבל לגמרי.
מ-המ.
בשביל זה הם היו בתנועות נוער.
נוער.
הם הלכו כבר עם ה.
אה. עם התנועות נוער?
עם התנועת נוער.
אבל את אומרת שהם לא היו קשורים בתנועות. אה. ציוניות.
לא.
אלא בתנועות סוציאליסטיות עוד בבוקובינה?
עוד בבוקובינה.
סוציאליסטים או קומוניסטים?
כן. אבל אחר כך. אחרי המלחמה.
כן.
קודם הם היו אוסטרו הונגרים.
נכון.
אממ.
כשהם היו. אה. בבוקובינה ב.
בצ'רנוביץ. את אומרת שהם היו תחת השפעה אוסטרו הונגרית.
הם. הם דיברו איזה שפה ביניהם? גרמנית?
גרמנית.
הם היו שפת האם שלהם.
אני חושבת שפת אם שלי זה גרמנית.
מנית. כי הם דיברו ביניהם גרמנית.
כן.
הם גם ידעו יידיש?
כן.
כן.
כן. כן.
יידיש. ושפות אחרות גם?
אבל דיברו גרמנית.
מ-המ.
דיברו גם.
ידעו גם. אה. אוקראינית או רותנית?
לא. לא. לא. לא. לא.
גרמנית.
גרמנית. גרמנית.
מ-המ. ואמא את יודעת משהו על ההשכלה שלה? היא. היא.
כן. יש לה השכלה.
מה היא למדה?
היא למ. לא. היא למדה. אה.
בבית ספר תיכון.
שמה בצ'רנוביץ?
בז. כן. כן. בצ'רנוביץ. כן.
אבל לא גימנסיה עברית?
לא גימנסיה.
וגם לאמא היה מקצוע?
לא. לא.
אז הם ביחד החליטו.
בגלל שהם היו סוציאליסטים או בגלל בעיות?
בגלל שהיו סוציאליסטים.
או בגלל. אה. נושאים של פרנסה?
לא. לא.
או אנטישמיות או משהו כזה. הם בג.
החליטו לעבור ל. לצרפת?
זה שמה היה מלך ב. ברומ.
ברומ.
זה החלק הזה.
אז זה היה שייך לרומניה.
אחר כך נהיה רומניה.
מניה. נכון.
מ. אבל ההורים שלי לא דיברו רומנית.
לא ידעו רומנית?
רק. רק גרמנית.
גרמנית. אז הם החליטו מסיבות אידיאולוגיות.
את אומרת. לעזוב?
או גם עם עניין של פרנסה?
לעזוב כי. לא. לעזוב כי באמת היו יכולים לעצור אותם.
מ-המ.
זה היה אסור.
בגלל הפעילות הסוציאליסטית שלהם?
כן. כן. כן.
אוקיי.
הם היו שמאלנים.
והם. את אומרת שבשנות ה-20' הם הגיעו לפריז שניהם?
הם היו כבר נשואים כש.
נשואים. כן.
אז זאת אומרת הם התחתנו עוד ב.
בצ'רנוביץ.
בצ'רנוביץ. אה. כן. ואז
הם הגיעו לפריז בשנות ה-20' את חושבת?
כן.
כן.
כן. כן. 20' ומשהו. כן.
משהו. הגיעו לפריז.
למה דווקא פריז. את יודעת?
הייתה משפחה בפריז? היו חברים?
היה חברים.
היה להם חברים אחרים שהגיעו.
בטח. בטח.
מהמפ. מהסוציאליסטים?
מהסוצי. מהסוציאליסטים. כן.
כולם יהודים או לא רק יהודים?
וש. ושמה הי. היה להם איזה מין.
חבורה?
חבורה.
כזאת. מ-המ.
בתנועה.
אוקיי. וכשהגיעו. אה.
לפריז. אז אבא מצא עבודה כחייט?
כן.
איפה?
בגלל שהוא.
ב. באופן פרטי או באיזשהו.
לא. בגלל שהוא ידע טוב.
גרמנית?
והוא עבד בשביל. אה. בשביל פירמ.
אה. ידע טוב חייטות. כן.
בשביל פירמות גדולות.
ושמה את יודעת היו באים כל ה.
אבל איפה הוא היה תופר. בבית?
בבית והיה. היה לו פה. אה.
היה לו מקום. אה. גם בחוץ.
מה. מבית מלאכה?
והיה לו.
מתפרה?
היה לו גם. אה. בחור שעבד איתו.
כן.
והם היו טובים ועבדו. אה.
היו באים ה. מהאנגלים וזה מכל. אה. אז.
לגברים? לנשים?
לגברים. גברים.
לגברים הוא היה תופר?
והוא היה טוב מאוד.
מה חליפות?
חליפות. כן.
אה-הא. ואת. והוא לא היה מוכר?
או כן. גם ב. גם בהזמנה אישית וגם.
לא. לא. לא. לא.
לחברות?
הוא עשה. הוא עשה את העבודה.
כן.
והיו מ. מעבירים. הוא היה מרוויח טוב.
כן.
הוא היה בהתחלת ההתפתחות שלו.
כן.
וקרה המלחמה.
כן. וזאת אומרת שהוא.
את אומרת שהוא מבחינה כלכלית הצליח?
כן.
מצב היה בסדר?
המצב היה תמיד בסדר.
ואמא. אמא גם עבדה או היא הייתה בבית?
לא הייתה ב. אה. אז נשים היו עם הילדים.
דים.
והלכו לגינה וזה.
מ-המ.
וטיפלו בילדים.
מ-המ. דים. כן.
זה הכל.
אז כמה ילדים אתם הייתם?
2 ילדים.
2 ילדים. את היית ה. את היית.
אח שיותר גדול ממני ב-4 שנים.
אה. הוא היה הבכור. אחיך?
הב. כן.
איך קוראים לו?
שארל.
שארל?
כן.
ואחר כך. זאת אומרת שהוא נולד בערך ב-31'. משהו כזה.
31'. כן.
כן. ואת נולדת ב-35' ב.
נכון. 4 שנים.
וב. ואת חושבת שדיברו איתכם כשהייתם ילדים בבית.
אה. כן. גרמנית.
גרמנית? זאת אומרת.
100 אחוז אני דיברתי גרמנית.
גרמנית.
כן. כי הם דיברו כל הזמן גרמנית.
גרמנית.
אז המילים הראשונים שלי זה לא היה צרפתית.
והם. הם ידעו.
ההורים ידעו גם צרפתית אחר כך?
כן.
הם ידעו צרפתית?
כן. כן. כן.
אבל בבית דיברו גרמנית?
בבית זה היה כל הזמן בגרמנית.
מ-המ. והבית ש. אבא אמרת שבא מבית חרדי.
אמא באה מבית מסורתי.
הבית שלכם בפריז כשהיית ילדה קטנה. היה בית מסורתי?
בכלל לא. שמרו על כשרות?.
ב.
לא.
לא.
זאת אומרת הם התפקרו בגלל.
הם. הם היו צעירים.
כן.
אז הם נכנסו ל. עם הצרפתים.
צרפתים. הבנתי. אבל. אה.
אני מנסה. היה איזשהו הווי חיים יהודי בבית?
למשל. אה. שישי.
שבת ציינו באיזשהו אופן?
לא היה. לא היה.
לא היה. אמא לא הדליקה נרות. חלות?
לא. לא. לא. אני לא ראיתי את זה.
קידוש? אבא לא.
הוא היה. לא הלך לבית כנסת?
לא. לא. לא.
שום דבר?
לא. לא. לא.
לא ידעת מזה?
הוא היה ל. עם החברים שלו.
שלו. כן.
היה איש. אה. פוליטי יותר.
זאת אומרת הת. הוא ממש.
אה. מה שאנחנו קוראים. אה. התפקר.
הוא היה מבית חיל. אה. חרדי.
והוא נתפס לסוציאליזם.
ובעצם לא חי יותר את. כן.
כן. מה שאני שמעתי את זה הרבה פוליטיקה.
טיקה.
אבל אני לא יכולה.
אה. כן. כן.
אני. זה רק הייתי שומעת.
וגם חגים לא חגגו אצלכם? לא זכור לך?
אהה. אצלנו כן. כן.
למשל. כילדה קטנה את זוכרת.
ציינו את ראש השנה? יום כי.
לא. לא. לא. לא. לא.
יום כיפור?
יום כיפור. כן. אמא.
כן. זה החג היחידי?
זה היה החג.
מה היה?
שאני זוכרת שממש שמרו עליו. אמא שמרה על כיפור.
כלומר מה. היא צמה?
היא צמה.
והיא גם הלכה לבית כנסת?
והיא הלכה לבית כנסת.
שמה היא מצאה את החברות שלה.
איזה בית כנסת? זה היה.
אה. לא היו הרבה. אני הייתי.
אבל זה היה במונמארטר?
אה. כן. לא. אני הייתי הולכת לבית כנסת של המשפחת רוטשילד.
אה-הא.
בפריז.
כן.
הבית כנסת הגדול.
הגדול. וזה היית הולכת עם אמא כשהיית ילדה?
לא. הייתי הולכת עם חברות.
אבל זה את מדברת אחרי המלחמה?
זה כבר אחרי.
אני שואלת לפני.
לפני ב. בטח שום דבר.
אבל היא. אבל היא כן צמה לפני המלחמה או גם לא?
לא.
לא.
אני ל. אבל זה אני יודעת. פסח.
כן. לפני המלחמה?
כן. אבל זה כזה ב. מגיל הזה אני לא זוכרת פסח.
את לא זוכרת אם חגגו את פסח לפני המלחמה?
לא. לא זוכרת שהיו ה.
היו. לא.
החגים.
את לא זוכרת ליל סדר לפני המלחמה?
לא. אנחנו עשינו את החג של ה. של ה.
חג המולד?
חג המולד?
נואל?
נואל.
מה היה עץ אשוח.
ו.
היה עץ אשוח?
לא.
לא.
אבל היו. אה. צ. צעצועים.
עים. וחנוכה לא היה?
ח. לא.
לא.
אני לא הכרתי את זה.
לא. לא הכרת שום דבר כזה.
אבל מגיל צעיר. כשנולדת. כילדה קטנה לפני המלחמה.
היית מודעת לזה שאת יהודייה?
זה היה ברור? כי הרי.
לא כל כך. לא.
לא. כי הרי לא גדלתם על. אה. על יהדות.
לא. לא.
הבית לא היה כשר. ולא חגגתם את החגים.
לא. לא. לא. לא. יהדות לא.
וההורים היו יותר מעורבים פוליטית.
אז את אומרת שהיית יותר
מודעת פוליטית לוויכוחים על סוציאליזם.
על סוצ.
דברים כאלה. אבל היית מודעת לזה שאת יהודית. דיברו על זה?
לא.
ב. לא היית מודעת לעניין היהודי?
לא. לא הייתי. לא הייתה לי שום. אה. מודעות.
שום מודעות ל. לעניין הזה.
לא.
עכשיו. הפעילות של ההורים ב.
בחוגי הסוציאליסטים. זה.
הם היו שייכים ממש חברי מפלגה?
כן.
אה-הא. הם היו חברי.
והיה להם תפקיד ב. שניהם היו חברי.
והם עזרו לנו ל. לברוח.
כן. תכף נגיע. אבל הם. הם. אה.
היה להם גם תפקיד במפלגה. להורים?
נדמה לי שאבא שלי כן.
מה היה התפקיד שלו?
הם היו. הוא היה. הוא א. אהב להיות מעורב.
מעורב.
כן.
אבל היה לו גם איזה תפקיד רשמי?
נגיד מזכיר מפלגה? מזכיר סניף?
לא. אבל. אבל הם. ועם הדוד שלי היו ביחד.
כן. איזה דוד? מ.
זה מהאחות של אמא שלי.
א. ש. אז זאת אומרת ש.
הוא גם היה ב.
אה. זאת אומרת שחוץ מאבא ואמא הגיעו עוד בני משפחה לפריז?
נכון. וחברים היו להם.
רים. אבל לא הסבא וסבתא?
לא. לא.
לא. לא.
לא. הם נשארו.
אבל היה להם ר.
הייתה רק דודה אחת או עוד בני משפחה שהגיעו?
לא. לא. הייתה לה רק אחות.
א. אחות אחת.
כן.
אז היו קצת קרובים וחברים יהו.
כן.
החברים שלהם היו כולם יהודים או לאו דווקא?
או גם צרפתים גויים? ב. ב.
לא כל. לא. אני חושבת שהיה להם יותר. אה.
יהודים.
יהודים. כן. כן. כן.
מ-המ. יהודים סוציאליסטים.
וסוציאליסטים כולם.
כן. כן.
זה היה. תראי.
זה ה.
או סוציאליסטים או אנשים שהיו.
אהה. ציונים.
כן.
אבל היו הרבה.
היו. היו גם ציונים שהיו איתם בקשר?
כן.
מ-המ.
אני חושבת שזה גם סו. סוציאליז.
ש. שהיה עם הקומוניזם גם ביחד.
גם קומוניסטים.
סוצ. אה. כן.
כן.
הם היו סוציאליסטים.
כן. מה. וק.
קשורים ב. באנשים כמו ליאו. לאון בלום ו.
אה. לאון בלום. כן.
והיה.
ב. כן. כן.
קשר אישי גם או לא?
לא. לא.
מ-המ.
לא אישי.
מ-המ.
אבל לאון בלום היה איש גדול.
מ. כן. אבל אני שואלת לגבי ההורים.
כי בכל זאת הם היו מאוד פעילים.
כן.
עכשיו. איך באה לידי הב. ביטוי הפעילות שלהם?
הם היו הולכים לאסיפות.
לאסיפות.
היו דיונים. היו עושים גם דברים נוספים?
נגיד הם היו. אה. אה.
היה עיתונות. זאת אומרת הם היו כותבים בעיתון?
או הם היו מפיצים כרוזים?
או רק היו הולכים לאסיפות?
הרבה אני לא יודעת.
ממה שאת יודעת או זוכר.
מה אני יודעת שאצלי בערב.
זה היה בבית. בבתים?
ה. היו בבתים.
ואת היית. אה. כילדה קטנה.
את זוכרת שהיית שומעת את זה?
כן.
את הבנת על מה היו הוויכוחים?
לא. אני הייתי מאוד סקרנית לדעת מי בא.
כן.
מי לא בא.
מי לא בא. כן.
ו. והבנת על מה מדברים? כי היית מאוד קטנה.
לא כל כך. מה שאני זוכרת.
כן.
שהרדיו היה פתוח.
והייתי שומעת את המשוגע הזה היטלר.
היטלר.
עם הצעקות.
אה. ממש משוגע.
כן. זה כ.
והייתי בראש שלי אומרת.
האיש הזה נראה לי לא נורמלי.
מלי. ואת זוכרת אותם. אה. מסבירים?
זה הצרחות של. שלו אני.
הצרחות של הנאומים שלו?
שלו אני זוכרת.
כן. שזה כבר אחרי 33'.
כשהנאצים והיטלר עלו לשלטון.
בטח.
ואת זוכרת אם ההורים. אה.
דיברו איתך. דיברו משהו על זה?
היו. ה. הרגשת אצלם איזשהו חרדה.
את יודעת.
דאגה ל. לנוכח המ.
המשוגע הזה. במירכאות או לא במירכאות. שאת אומרת?
ההורים שלי הם מהעם הגרמני.
הם ראו אותם כעם מאוד מתורבת ומאוד.
כי הם גדלו בתרבות הגרמנית.
בתרבות הגרמנית.
אז רגע. אני רוצה.
ב. בתרבות האוסטרית.
אוסטרו הונגרית.
כן.
מה שהיה האימפריה האוסטרו הונגרית.
אה. כן.
שזה הייתה תרבות גרמנית.
כן.
ללא ספק.
או לא אמ. אמא שלי כל בוקר היא הייתה צריכה להגיד
על החיים של פרנץ יוזף.
יוזף. ה. הייתה נוסטלגיה.
ברכה את פרנץ יוזף. כן.
היא ברכה כל יום.
כן. עכשיו בבית היו. אה. ב.
מן הסתם את אומרת היה רדיו. היו עיתונים?
עיתונים זה. תראי.
בצרפתית?
תראי. כן. אבל אני.
לא.
עוד לא קראתי.
אבל בצרפתית או.
עוד לא קראתי.
לא. לא. אני שואלת על ההורים.
הם היו קוראים. אה. בטח הרבה פוליטיקה.
כן. הם קראו הרבה.
וספרות?
כן. כן. כן.
הם. ספרות גרמנית הם היו קוראים?
כן. כן. כן.
מ-המ. הם גם היו.
אה. מעורים בחיי התרבות?
היו יוצאים בפריז נגיד ל. לתיאטרון? למ. לקונצרטים?
לא כל כך. אני לא זוכרת.
אופרה?
לא. לא. לא. זה לא.
קולנוע?
לא. לא.
את זוכרת?
אה. קולנוע כנראה כן.
כן.
אבל זה אני לא.
את לא זוכרת.
הרבה יותר שהם היו בחברה שלהם.
רה שלהם. הרבה פעילות פוליטית ויותר.
וזה הם.
עכשיו הסטטוס שלהם.
הם לא היו אזרחים צרפתים. נכון?
לא.
לא הייתה להם אזרחות?
לא.
נתינות?
לא. לא. לא.
הם מה שהיו קוראים אוסט.
גם אני לא.
כן. מה שנקרא.
הם. לא קיבלו.
מה שנקרא אוסטיודן. היהודים שבאו.
אוסטיודן.
שבאו מהמזרח. כאילו מ. אה.
מ. כן.
עכשיו בזמן שהם. לפני המלחמה.
כן.
כשהם היו בפריז היו נוסעים גם. אה. לבקר בצ'רנוביץ?
או באו לבקר אצלכם?
לא. לא. לא.
הם חזרו.
לא. לא. לא.
לא לקחו אותך לביקור אצל סבא וסבתא.
לא. לא. לא.
או משהו כזה?
לא. לא.
לא היה קשר עם המשפחות.
לא. לא. לא.
משפחה? כי היא נשארה משפחה בצ'רנוביץ.
אנחנו היינו נוסעים. אמא הייתה נוסעת חודשיים איתנו.
בקיץ?
בקיץ. כן.
לאן?
ליד הים ליד הזה. כן.
מ-המ. איפה? ב. ב.
ב. בצרפת ו. וזהו והיה.
אבל איפה על יד הים?
ב. באזור של. אממ. בדרום?
לא. לא. היה בביאריץ אז היה.
אה. לכיוון. אה. צ.
אה. ספרד.
ספרד הייתה לוקחת.
זה היה אז. אה.
הווקאנס. מה שקוראים?
הווקאנס. כן.
כן. היו נוסעים. גם אבא היה בא?
היה בא.
אה. כן.
וחוזר לפריז.
פריז. מ-המ.
והוא היה עובד.
כן. ואז.
ואנחנו היינו ליד הים.
אז רק ל. הייתם נוסעים לים. אה. הם גם היו נוסעים. אה.
מחוץ לצרפת או לא מ.
לא. לא. לא.
לא. לא שום דבר. למרחצאות או דברים כאלה? מעי.
לא. לא. לא.
מעיינות מרפא?
לא. לא. לא.
דברים כאלה לא?
לא. לא. לא.
היו עסוקים יותר ב.
היא הייתה אית. איתנו.
נו. אמא.
היינו ילדים קטנים.
כן. בבית לא הייתה עזרה?
לא הייתה עוזרת או מטפלת? זה אמא עבד.
לא. לא. אמא עש.
הייתה בבית עם הילדים.
אמא. אמא. אמא עם הילדים.
מ-המ. אז.
והיא הייתה לוקחת אותנו. אם את. ב.
ב. ליד הכנסייה הזאת יש גן.
כן.
ואני גדלתי בגן הזה.
אה. בסקרה קר.
בסקרה קר.
בקר של מונמארטר.
של מונמארטר. כן.
אז זה הזיכרונות שלך?
הייתם מסתובבים ברח. עם אמא. מטיילים.
כן.
בפריז?
ושמה הייתה גרה דודה שלי.
שלי. כן.
אז כל זה מתרכז ב. ב. ב.
וכילדה קטנה לפני המלחמה היו לך חברות?
לא הלכת לגן. נכון? לא הספקת?
הלכתי.
הספקת ללכת לגן?
כן. אני.
גן צרפתי?
גן צרפתי. כן ועוט.
עם ילדים צרפתים?
‮אה. זה קוראים לזה בית ספר ‭maternal‬. הראשון.‬
מ-המ. שון. כן.
בית ספר הראשון.
ומה הזיכרונות שלך שם?
מה. מ. מהגן.
יש לך איזה זיכרונות?
לא. היה לי טוב.
כן.
אני אהבתי. אבל זה הכל.
היו עוד ילדים. אה. יהודים?
את לא ידעת את ההבדל?
לא ידעתי הבדל.
דל. ולפ.
והם לא ידעו גם.
ו. גם גן. כן. ו. ולפני המלחמה. לפני המלחמה.
שכבר שמעת למשל. אה. את אמרת את היטלר.
את הנאומים שלו ב. ברדיו ו.
זה היה מרגיז אותי.
למה?
הצעקות. צרחות שלו.
הטונים?
והייתי. הטונים.
הטונים. את הבנת מה הוא אומר בכלל?
לא. לא. לא.
כן.
אבל פשוט מאוד. מ.
אני הייתי שומעת את הרדיו והצרחות של האיש הזה.
והייתי אומרת. מה זה?
זה אחד משוגע. מה.
וההורים דיברו על זה. על מה שקורה בגרמניה?
בטח.
את. אה. את קלטת שקורה משהו רע ליהודים?
אבל. אה. אבל את.
הגיעו גם. אה. אליכם פליטים מגרמניה?
הגיע פעם אחת הבן של.
אה. אה. זאת אומרת הוא.
הוא היה ד. אה. היו לו.
א. אני אומרת הוא היה מבית חר.
היה לו משפחה.
כן.
ובאמת. אה. אני איבדתי את כל המשפחה מהצד אבא.
רגע. אבל נגיע לזה.
כן.
אבל אני שואלת אם מגרמניה.
אבל הם.
מי הגיע אליכם מגרמניה?
לא. הנ. האחיין של אבא שלי ה.
הוא היה בגרמניה?
הוא היה. אה.
או שהוא היה בצ'רנוביץ. אני לא יודעת.
והוא הגיע אליכם לצרפת?
הוא הגיע.
והוא גר אצלכם?
והוא בא. כן. אמא קיבלה אותו.
זאת אומרת זה בן דוד שלך?
כן. כן. כן.
כן. מ-המ.
והוא בא עם ילד קטן.
מ-המ.
ועם אשתו.
מ-המ.
ואז התחיל.
והם גרו אצלכם?
בפריז גם את.
אוקיי. תכף נגיע.
אבל. אז זה כבר היה אחרי שפרצה המלחמה בעצם. כשהוא הגיע?
בטח. בטח.
והם גרו אצלכם?
הם לא גרו אצלנו.
הוא היה גר ב. בבית מלון.
מ-המ.
עם אשתו.
ואמא אומרת שהיא ראתה אותו פעמיים ולא יודעת יותר.
אה. מה. היא לא יודעת מה.
אם הוא נסע הלאה. מה. מה הוא עשה.
היא לא יודעת מה עלה בגורלו.
גם אחרי המלחמה לא ידעתם מה קרה איתו?
לא. אני אומרת. שמה באמת אני איבדתי.
אה. פחה.
משפחה שלמה.
אוקיי. תכף אנחנו מגיעים למלחמה.
אבל אני רוצה עוד לשאול.
אם לפני המלחמה. כשכבר הנאצים בגרמניה עלו לשלטון.
האם את כילדה קטנה לפני המלחמה.
חווית באיזושהי צורה אנטישמיות
בצרפת כילדה קטנה לפני המלחמה?
מישהו פעם ברחוב אמר משהו?
הייתה איזשהו. ההורים חוו?
שמעת בכלל. המושג אנטישמיות בכלל.
לא. לא. לא. לא. לא.
מישהו העיר לך משהו?
לא.
כי את אמרת שהרגשת צרפתיה לכל דבר?
לכל דבר.
עם הילדים. ולא היה איזה. אממ.
לא.
כן.
לא.
ועכשיו ההו.
מה שאני יכולה רק להגיד לך ש.
לפני שבכלל המלחמה.
כן.
אני שואלת בילדות המוקדמת.
אהה. צרפת הייתה מ.
אה. א. את יודעת היו אומרים ש.
אה. היא הבת של הכנסייה.
מ-המ.
הם היו מאוד דתיים.
דתיים. אבל הייתה הפרדה בין דת ומדינה בצרפת.
אה. ב-1905.
אז כשאת נולדת יש הפרדה.
אבל את אומרת שהצרפתים.
וזה טוב מאוד שכך.
כן. ברור.
אבל את אומרת שבכל זאת הצרפתים היו דתיים קתולים.
כן. מאוד.
הרגש. אבל אתם בכלל לא הייתם דתיים.
לא ככה ולא ככה?
בכלל לא.
אז הרגשת את ההבדל בין הילדים.
בינך לבין הילדים הקתולים?
הרגשת איזשהו שוני. או זה היה לך טבעי שהם?
אה. לא. לא.
שהם ככה?
לא. הם. אה. כ. לא. לא. אז לא שמתי לב.
לב לזה.
כי הייתי ב.
אבל לא חווי.
במ.
אז זה מה שאני אומרת.
לא חווית איזשהו משהו אנטישמי כ. כילדה?
לא. כי היינו משחקים בגן הזה.
אז את לא הרגשת שום זרות? שום.
לא. לא. לא. לא.
הרגשת בבית. בנוחות.
באמת ואנחנו חיינו כמו הת.
את חושבת גם ההורים הרגישו ככה בצרפת?
או קצת הרגישו עדיין כמו אוסטיודן? פליטים?
לא. לא. לא. לא.
הרגישו טוב?
לא היינו בגט. בגטו.
כן ברור.
אנחנו לא היינו.
אבל. אבל אני אומרת בכל זאת הם הגיעו מבוקובינה.
מבחינת. הם הרגישו פטריוטים צרפתים. את אומרת?
את חושבת? או.
אה. לא.
לא ממש?
ש. אה. הייתה לה בני. בני דודות.
כן.
והם דיברו כל הזמן מה היה בצ'רנוביץ?
אה. היה נוסטלגיה.
נוסטלגיה ש.
זיכרונות על הבית.
על הבית. כן. זה אני.
כן. ואת היית שומעת את הסיפורים?
כן. וכי כל פעם שמעתי אותו סיפור.
מה הם סיפרו למשל?
סיפרו שהיה איפה שהיו הולכים ליד.
אה. מים. איזה מקום שמה.
נהר?
נ. כן.
אה-הא.
ושהיו הולכים שמה.
ותמיד שמעתי אותו סיפור אז ידעתי בעל פה.
פה.
כן.
ומה היה הסיפור? שהיו הולכים למים ומה?
למים ומין. אהה. עושים פיקניק.
ניק.
כן. כן. זה מספרים.
אה. היו מספרים על המשפחה? כן.
זה תמיד היה חוזרים.
חוזר. הסיפורים?
ו. ותמיד את זוכרת ואת זוכרת ואת זוכרת.
ה.
זה מה שאני שמעתי.
מעתי. כן.
כן.
אה. את אמרת שההורים היו סוציאליסטים.
כן.
ל. לא היו ציונים.
לא.
אבל א. על אר.
כילדה קטנה המושג הזה ארץ ישראל.
פלשתינה. את שמעת על זה?
ידעת משהו? לפני המלחמה.
היה משהו. את יודעת שהיו עושים איזה עוגה.
כן.
והיה סיר. אז הסיר שפריז. שעשו את העוגה.
באמצע יש. אה. חור כזה.
מה שקראנו אחר כך סיר פלא?
סיר פלא.
אבל בפריז זה היה?
אבל זה פלשתינה. פלשתינה טופ.
ככה היו קוראים לזה?
כן.
ו. זה כילדה קטנה?
כילדה קטנה.
אבל ה. אבל מה זאת הפלשתינה הזאת.
ידעת על ארץ ישראל משהו?
לא. אני שום דבר.
לא ידעת. הייתה בבית נגיד הקופסה הכחולה של קרן קיימת?
לא.
לא.
אחר כך אני אספר.
לא. אני מדברת לפני המלחמה.
את לא זוכרת משהו?
לא זוכרת.
מישהו מהמשפחה.
כן.
מהמכירים. כן היה ציוני? או כולם היו סוציא.
לא.
מי.
כולם סוציאליסטים.
מישהו עלה לארץ ישראל לפני המלחמה?
אהה. תראי. מהמשפחה מצ'רנוביץ.
עלו?
אז עלו.
לארץ ישראל?
ואת יודעת. וחזרו.
לפני המלחמה?
אמרו. אמרו: "שמה מלא חולות".
באמת?
כן.
מי זה היה שעלה?
אה. איזה בת דו. איזה דודה של אמא.
כן.
היא אומרת: "את יודעת? זה לא בשביל". הם היו כמו וינאים.
כן.
הם לא כל כך.
עם תר.
אה. מ. מחוברים ל. לגרמנים.
לוח.
כמו על הווינאים.
כן. כן. והם עלו לארץ וחזרו חזרה לצ'רנוביץ?
כן. אמרו על ה. אה. שמה זה.
וניסו.
מלא. מלא. מלא חולות.
כן. ואף אחד לא נשאר בארץ ישראל שעלה?
לא. לא.
וכשהם חזרו לצ'רנוביץ אח.
כן.
אם את יודעת. הם שרדו את המלחמה או הם נספו?
לא. חלק. אה. שמה היה. אה. ג. מחנה ריכוז.
אבל זה לא היה מחנה ריכוז. זה היה טרנסניסטריה.
נכון. את. אה. חלק מ. את יהודי בוק.
אה. בוקובינה גירשו לטרנסניסטריה.
אז את אומרת שחלק מהמשפחה שלכם גם גירשו לשם?
כן.
לטרנסניסטריה?
כן. כן.
והם שרדו את טרנסניסטריה או ניספו שם? הם.
יש הרבה שלא חזרו.
לא חזרו.
כן. אבל.
מהמשפחה. לא אני שואלת מהמשפחה שלך.
אה. כן. בני דודים של אמא.
ו. אבל הם. הם חזרו אחרי
טרנסניסטריה או הם מתו בטרנסניסטריה?
יש. לא. יש שחזרו.
יש חזרו ו.
שחזרו.
אבל היו כאלה שגם נפטרו שם? שנ. מתו שם?
זה היה מקום בשביל למות. זה לא. אממ. כן.
ברור. אבל אני שואלת אם היו כאלה שגם מתו מהמשפחה שם?
אולי כן. כן. כן.
את לא יודעת ספציפית?
אני באמת ספ. ספציפית לא יודעת.
לא. אבל חלק את אומרת כן שרדו גם את טרנסניסטריה?
חלק בכל זאת שרדו את טרנ.
כן. שרדו.
כן.
בני דודים של אמא.
כן.
שהם היו יותר צעירים.
צעירים.
נשארו.
אבל בארץ ישראל לא היה אף אחד.
היה מישהו אחר. אה. מהמשפחה שהי.
הי. היגר למקומות אחרים בעולם? נגיד לאמריקה?
באמריקה. אני יודעת.
לפני המלחמה?
לאמא היה ב. אח.
אח באמריקה?
כן.
כן.
ו. ו. ואחות של אבא שלי.
כן.
אבל יותר מזה אני לא יודעת.
מ-המ. מ-המ. עכשיו.
ולא היינו בקשר.
כן. לא היה לכם קשר.
לא.
ההורים עצמם לא חשבו לפני המלחמה להגר. לעזוב?
לעזוב את פריז. להגר לאמריקה?
אה. לא. זה היה מקום. אה. טוב מאוד.
אוד. בשבילם זה היה מקום טוב.
זה גם היה טוב למקצוע של אבא שלי.
בא. היה לו עבודה טובה.
טובה. כן.
וגם מבחינת הקשר הסוציאליסטי. הרגישו נוח בצרפת?
זה. כן. כן. כן.
הם הרגישו.
הם אהבו את החיים.
ים.
אה. שמה.
ב. בפריז.
ובאמת היה נעים.
כן.
כן.
הייתה ילדות נעימה.
כן.
אח שלך עוד הספיק ללכת לבית ספר לפני המלחמה?
כן. כן. כן.
והוא הלך לבית ספר צרפתי?
כן.
מ-המ.
כן.
רק. אה. עברית ידעו? מישהו ידע?
לא. לא. לא.
אה. אבא ידע למשל.
את יודעת שלא ידענו משהו.
היינו אומרים זה [משובש] (צרפתית).
עברית. אבל אבא אולי מהילדות שלו ידע?
כי הוא בא מבית חרדי.
אז הוא בטח ידע על לשון קודש.
רק הוא ידע.
הוא ידע לקרוא.
אולי הוא ידע.
הוא ידע. וגם אמא ידעה לקרוא?
הוא ידע אבל. אה. גם אמא.
אמא פעם אמרה לי על הדוד שלי שמשהו. אה.
הם לא היו. אממ.
א. אני לא יודעת. הוא ניתח את זה.
הוא לא היה שלם עם ה. ה. עם ה. עם היהדות.
דות.
שהוא ל.
מ-המ.
כנראה הוא. אה. הוא.
כן. הוא נמשך יותר לס. לעניין החב. הסוציאליסטי.
כן.
ו. כן.
יותר מתקדם.
כן. יכול להיות שגם. אה.
התערערה האמונה. הוא יצא.
כן. כן. כן.
להשכלה אז. אה.
כן. כי פעם הוא אמר לי הדוד. שהדוד והאבא.
מ-המ.
הם. אה. ראו שזה לא המקום שלהם.
מ-המ. אבל הם הרגישו את אומרת מאוד בנוח בצרפת?
מאוד.
ואת כילדה קטנה ראית. א. ככה הרגשת גם?
לא. צרפתייה.
אז את השנים האלה לפני המלחמה.
זה זיכ. זיכרון נעים?
זיכרונות נעימים בשבילך?
כן.
או שיש משהו בתקופה הזאת.
לא. לא. כי יש הגן ויש דודה.
יש דודה.
ויש.
מ-המ.
אה. הי. היה יפה.
כן.
היה יפה.
אח שלך. אה.
שהיה קצת מבוגר ממך.
לא הספיק ללכת לתנועת נוער? או הלך?
לא. לא. לא.
הוא היה צעיר מדי?
הוא היה צעיר מדי.
עיר מדי. אבל הייתה ילדות.
ילדות מוגנת. סביב יותר הבית?
זה כן. כן. כן.
כן. אה. דברים אחרים עס. עסק.
היו להורים גם איזשהם תחביבים?
או שלא היה זמן?
זה. אני. לא היה זמן.
ספורט למשל?
מה שאני אומרת ה. ה.
עסקו למשל בספורט?
יצאו להחליק על הקרח?
לא. אבל היינו הולכים לפיקניקים.
הייתם יוצאים לטבע?
לטבע. כן.
איפה?
אה. מחוץ לפריז.
פריז.
וכל החבורה של הסוציאליסטים.
אה-הא. סטים. איך היו נוסעים? היו רכבים?
לא ב. ברכבת.
ד. ברכבת.
ו. ו. וכולם ו. ועושים פיקניק.
פיקניק.
זה אני זוכרת.
זוכרת. כן.
כן.
את גם זוכרת את הסיסמאות?
לא. לא. לא.
נקלטו אצלך הסיסמאות שלהם?
לא. לא. לא.
לא. לא. מ-המ.
לא. אני לא.
על מה. בילדות המוקדמת הזאת.
על מה שמו ההורים דגש?
על איזה ערכים שמו בבית דגש? אם יו.
אה. תראי את ה. לא היה.
מה היה חשוב להם ל.
איך היה חשוב להם לגדל אתכם?
על איזה ר. ערכ. איזה דברים. על איזה ערכים?
אבא. כשאבא לא עבד הוא שיחק איתנו.
כן.
ואני אהבתי לקפוץ עליו.
כן.
אני אהבתי זה. כן.
הקדישו לכם זמן?
כן.
כן. אבל את.
היה חום.
היה הרבה חום.
כ. הרבה חום.
הרבה קירבה. לא דיסטנס?
לא משמעת?
לא. לא. לא. לא. לא. אבל כנראה היה להם את ה.
את. מאוד חשיבות על ה.
חינוך?
חינוך. כן.
מ-המ.
הם מאוד. אהה. על החינוך.
מ-המ. זה.
זה היה.
זה היה הדגש?
זה היה הדגש.
ש. כן.
וזה היה בבית של אמא שלי גם.
מ-המ. מ-המ. היא גדלה ככה?
היא גדלה ככה.
מ-המ.
אז זה. זה היה. ואת יודעת היה הרבה.
‮אה. לתת את ה-‭respect‬ ל. ל. של ה.‬
כבוד.
של הכבוד הזה.
למבוגרים?
כן.
או בכלל? דרך ארץ.
כן.
כבוד.
כן. כן. כן.
מ-המ.
ושהיו באים היה. כן. זה היה. זה אני זוכרת.
כן. אבל על הערכים הסוציאליסטים את היית.
עוד היית צעירה מדי. נכון.
אני. את הפוליטיקה.
טיקה.
אבל את יודעת. זה נשאר אצלי כי אני מ.
מאוד. אה. סקרנית.
כן.
גם על הפוליטיקה.
אז. אה. קלטת. חו. החושים הפוליטיים.
יש לי. יש לי בגנים.
בגנים. בגנים. זה תמיד עניין אותך.
כן.
וזה כי גדלת על זה. על הוויכוחים האלה.
כן.
הדיבורים האלה וכל זה?
כן. כן. כן.
אנט את זוכרת. לפ.
אנחנו תכף נתחיל לדבר על התקופה של המלחמה.
כן.
ל. לפני שאנחנו נכנסים לנושא של המלחמה.
את זוכרת עוד משהו מהילדות המוקדמת?
ששוחחנו על זה עכשיו.
אני חושבת שמגיל 3 בערך.
כן. אבל יש עוד משהו שלא סיפרת שאת זוכרת מהתקופה הזאת?
לא. אחר כך זה. אני אתגלש יותר לתקופה של המל.
מלחמה.
כי הי. הגרמנים ב-39'.
נכון. אז אני שואלת. האם מהילדות המוקדמת.
ואני בת 4.
נכון. אז אני שואלת אם נחרטו אצלך.
עוד לפני שפרצה המלחמה.
כן.
אם יש איזה משהו עוד
בזיכרון שלך שאת זוכרת מהילדות המוקדמת.
אז.
שעוד לא סיפרת לנו?
אז אני רוצה להגיד. היה דבר. תראי.
אנשים לא. לא לקחו מכוניות ונסעו ל. לחופש.
כן.
אבל אנשים בש. ביום ראשון
היו מלבישים את הילדים מאוד יפה והולכים לטייל ב. ב.
בשדרות?
בשדרות.
מ-המ. זה זכו. מה.
וזה היה ליד הבית.
בשאנז אליזה?
בשאנז אלי. מ.
מהבית שלנו אפשר להגיע לשאנז אליזה.
לשאנז אליזה. אז זה זכור לך?
מה. כן.
וכולם היו לבושים. מאוד היו.
לבושים.
אלגנטי?
אלגנטי ו.
גם הסוציאליסטים?
גם הסוציאליסטים.
למרות שהם היו סוציאליסטים ממעמד.
אבל סוציאליסטים צרפתים.
‮כן. אז. אה. את אומרת שם יש גם ‭elegance‬.‬
‮יש את ה-‭elegance‬ הזה.‬
אה-הא. אפילו שהם היו. אה.
כן. כן. כן. כן.
כן. ואמא גם הייתה מתלבשת אלגנטי?
מ. מאוד. מאוד ו. וא.
הקפידה על זה?
ו. ואבא שלי בגלל שהוא היה ב. באופנה.
נה. היה. היה הולך לפי האופנה.
ואני זוכרת.
היה לבוש.
שהיה לבוש.
מה. עם חליפה?
עם חליפה. גבר נאה.
כן.
נאה. כן.
לא כמו פועל.
לא כמו פועל. לא. לא.
סוציאליסט אבל. אה.
לא כמו פו. לא.
לא. לא עובד. אה. לא.
כן.
כן. הוא.
לא בבגדי עבודה היה.
לא.
טוב. הוא היה חייט.
הוא היה חייט.
חייט של גברים. נכון.
של גברים.
אז תפר גם לעצמו חליפות?
כן. ואחי גם.
כן ו.
מ. מאוד. כן.
ולוקחים את הילדים לטייל.
טייל. גם לך הוא היה תופר. אבא?
לא.
נגיד שמלות שלך?
לא. לא שמלות לא.
היו קונים לך?
קונים.
או תופרים לך?
קונים לי.
קונים.
והיו גם ב. באים מ. מ. מרומניה. את יודעת.
כן.
קיבלתי הרבה דברים גם מ.
אה. אה. שבאו לבקר?
שהיו. שהיו שולחים כנראה.
מצ'רנוביץ?
כן.
מ-המ.
וזה היה מאוד. זה היה עם רקמה ככה.
כן.
מאוד יפה. מאוד דק. מאוד יפה.
כן. אז הייתם מתלבשים ביום ראשון.
כן.
אלגנטי ויוצאים ל.
מאוד אלגנטי.
יוצאים לשדרות.
ובשדרות.
כן.
ואחרי שהולכים ומדברים והם.
יש להם חברים והכל.
גם היו יושבים בבתי קפה?
בבתי קפה.
זה היה.
הכל השד. כל השדרה.
השדרה.
זה. זה בתי ק.
גם הם היו רגי. אה.
ר.
לוקחים אתכם לבתי הקפה?
כן. כן.
מ-המ. אז זה.
היינו הולכים היה גם בסקרה קר.
כן. הכנסייה.
כן.
כן.
לא לכנסייה. ל.
סייה. ליד?
היה שמה מקום. א. לאחי היה כזה.
לאחי היה כזה. אממ. איזו אונייה כזאת ש.
אה. היה. היה אגם.
כל ילד היה לו אונייה. והיינו שמים את זה באגם.
מין. אה. אגם כזה. אגם.
ב. באגם.
אגם. אה. בריכה.
בבריכה.
בריכה. כן.
בריכה גדולה. וכולם ככה.
ה. כן.
ואחר כך הולכים ל. לאכול גלידה.
כן. אז זה ז.
וזה. יש לי עוד את הטעם של הגלידה.
את הטעם של הגלידה.
כן.
זה עוגיית המדלן שלך?
העוגת מ.
הזיכרון. כמו פרוס.
גם המדלן אני זוכרת.
כן. אני אומרת. זה הזיכרון שלך.
כן. הזיכרון. כן.
מהטעם אפילו.
אפילו הטעם.
אז החיים הטובים.
כן.
זאת.
כן. זה ה. ועם. עם אבא באופק.
מ-המ. ברקע את אומרת?
כן.
כל הזמן הדמות שלו.
אוקיי. אז אנחנו באמת. אהה.
ואת. מגיעים לשנת. אה. 39'.
בש. את כבר ש. הזכרת שאת שמעת על היטלר ועל הנאצים.
ה. ה. היטלר שמעתי.
כן.
זה נ. נקלט לי בראש.
כן.
כן.
אבל את זוכרת אם היה. לקראת 39'. 40'.
את זוכרת איזה שינוי.
מתח. משהו קצת שונה בבית? או. או.
לא.
לא הרגישו אצל ההורים?
לא. לא. לא.
הם לא. את חושבת בדיעבד. שהם.
אני.
שהם חששו ממה שקורה בגרמניה?
או שהם חשבו זה גרמניה.
אנחנו בצרפת הכל בסדר.
תראי. יכול להיות.
את לא יכולה לדעת?
תראי. יכול להיות שההורים לא רצו.
שאתם תר.
שיהיה. שיהיה מתח בבית.
מה שאני זוכרת. שיום אחד אבא לקח את הרדיו
והביא באיזה מקום. הוא אז אמרו לו.
כי היו צריכים למסור את הרדיו. זה כבר יותר מאוחר.
כי זה.
אבל עכשיו. ב-39' עוד לפני שהם הגיעו.
כשבכלל התחילה המלחמה.
כן. ואני עוד זוכרת.
כשהצרפתים. סליחה. כשהגרמנים פלשו לפולין.
כשהתחילה. ב-1 בספטמבר 39'.
כן. זה עוד לא דיברו.
לא דיברו. את לא זוכרת.
לא. לא. לא זוכרת.
שאמרו יש מלחמה בעולם.
לא.
היית ילדה קטנה. היית אולי בת.
אה. בת 4 כמו שאת אומרת.
כן. כן. כן.
אבל את זוכרת את המילה מלחמה?
אבל אני זוכרת.
שב. כן. כבר היינו.
במאי 40' ה. הגרמנים.
הי.
פלשו. כבשו את צרפת.
ופט.
זאת אומרת ב. עד אז. א.
א. אבא לא גויס לצבא?
ופטן נתן להם זכות. אה.
כן. רגע. אנחנו מגיעים תכף למרשל פטן.
אבל לפני כן אני שואלת.
לא גייסו את אבא לצפ. לצבא?
בכלל לא.
ללגיון הזרים?
לא. לא.
למשהו?
לא. לא.
שום דבר.
לא. לא. הוא לא היה.
לא היה בזה. אז באלף תשע מאות.
מאי 1940. כאשר. אה.
הגרמנים כובשים את צרפת ואת פריז.
זה כבר זכור לך?
את זוכרת שראית גרמנים?
כן.
בואי ספרי.
זה. זה משהו שאני. שאני מאוד הרגיז אותי.
מה קרה?
אני מאוד אוהבת חיות. מאוד אוהבת סוס.
כן.
וגרמני. כמו שאני מספרת לך על השדרה הזאת
ושהולכים כל כך אלגנטי וזה. ו.
ואני חושבת שהם עשו את זה בכוונה.
כי אם אני שמעתי מאמא שהיה נורא מה שכתבו בעיתונות.
מ-המ. מה כתבו?
אז. אה. היא לא סיפרה.
מ-המ.
היא אומרת אבל.
אבל מה. אז ה.
הם. אה. הם. אה. הם רצו ל.
ל. ל. להכאיב ל. לצרפתים.
פת. להשפיל.
להשפיל אותם.
אבל את זוכרת עוד. את.
שאת ראית את החיילים הגרמנים?
את הקצין הזה שהולך לי בשדרה על סוס.
הסוס הסוס היה מאוד יפה.
אבל אמרתי מה עושה פה סוס? שזה מקום.
של בני אדם.
של בני אדם.
מ-המ.
וזה הרגיז אותי מאוד.
כן. אבל לא הבנת את המשמעות שעכשיו.
לא.
צרפת נכבשת על ידי הגרמנים.
כן. זה הרגישו.
הרגישו.
הרגישו. ואת הרגשת גם שהצרפתים סובלים.
מ-המ. ורגע. אנחנו מדברים על 40'.
כן.
את היית בגן?
כן.
ממשיכה ללכת לגן?
בטח.
החיים ממשיכים כרגיל?
הכל כרגיל.
אבא. אה.
כמו שאמרנו. ההתחלה.
צרפת בעצם. אה. נחלקת ל-2. אתם באזור של הכיבוש.
בדרום. פטן. מה שנקרא צרפת החופשית.
וישי. כן.
ממשלת וישי.
אבל אתם תחת כיבוש גרמני.
הרבה אנשים בימים הראשונים ברחו מפריז דרומה.
ל. לאזור של וישי.
אצלכם לא חשבו לברוח?
לא. לא קמו וברחו?
מפ. הרבה פ.
פחדו מהגרמנים וברחו לאזור הדרומי של צרפת.
זהו. אבל אלה שקיבלו.
מ-המ.
את החינוך הגרמני.
כן.
וזה. הם דווקא ר. ראו שזה המ. תרבותי.
אז הם לא חששו מהגרמנים?
הם אמרו. אוקיי תחת הגרמנים אבל.
אה. זה עם תרבותי. אין לנו מה לדאוג.
כן.
לא דאגו?
לא דאגו מ.
ואת לא זוכרת בבית איזשהו מתח?
אחר כך שהתחיל. כן. אה. לש.
לחפש את היהודים. אז התחיל.
מתח.
ואיזה שכנים אז לקחו אותנו בלילה ושאנחנו לא נהיה בב.
רגע. אבל. אבל.
כשזה התחיל ה.
כן. אז ב. ב. בעצם. קודם כל. את זוכרת אולי.
מיד שאחרי שהגרמנים נכנסו היו איזשהם הגבלות?
עוד לפני שהייתם מת. מ.
מסתתרים. ולפני. היו איזה הגבלות עליכם?
לא.
היה עוצר? יכולתם ללכת חופשי?
היו י. היו יכולים פתאום.
על. אז הרחוב היה שומם.
כן.
והיו סוגרים.
את. את זוכרת את זה?
זה אני זו.
היו סוגרים את הרחוב?
כן. ואמא הייתה סוגרת את החלונות והכל וזה. זה אני זו.
אבל אבא יכול עוד לצאת לעבודה? בתקופה הזאת.
כן. כן.
הוא עוד יצא לתפור?
כן. כן. כן.
לא. לא מנעו ממנו את העבודה?
לא. לא. לא. לא. לא.
אבל זה פגע בפרנסה?
אנשים. זה מלחמה. אנשים פחות.
אה. הזמינו. אה. בגדים?
את זוכרת שבבית היה.
לא דיברו על זה.
היה לחץ כלכלי?
לא. לא. לא.
לא זוכרת.
לא. לא. לא.
מבחינתך רגיל. ואת ממשיכה ללכת. ללכ. לגן?
לגן שלי.
כ.
כן.
מ-המ.
ואמא הייתה באה לקחת אותי והכל.
היה איזה שלב ש. אה.
היו צריכים לרשום את היהודים. שהיו צריכים לרשום.
כנראה שאבא הלך.
מי. ומי. מי אזרח צרפתי ומי לא אזרח צרפתי וכל זה. אה.
את כל מה שהוא עשה.
היו גם ארגונים יהודים שהתחילו לפעול.
הוא לא עשה מתח בבית.
הוא לא עשה בבית?
לא.
אבל הוא יכול להמשיך ללכת לעבודה?
והוא המשיך. כן.
ב-41' כבר התחילו לעצור חלק מהיהודים.
בשלב הזה כבר עצרו את אבא?
לא. אבא זה 42'.
ב-42'. ב-41' הוא עוד היה בבית?
כן.
אוקיי.
זה ה.
עכשיו. היה. אממ.
התחילו להתארגן היהודים לאור השינויים האלה.
קמו ארגונים יהודיים.
קודם כל קם ארגון גג ה. איך אתם קראתם לו?
איז'ף? אה. איז'יף? איז׳וויף?
ז'וויף.
ז'וויף. אה.
והיה ארגון כמו אמלו ואוז"ה שעזר.
האוז"ה.
בשביל הילדים.
ז'וויף זה מי.
אתם. היה.
זה מילה גנאי של יהודים.
דים. כן. אבל איך קראו לאיגוד של.
של ה. אה. המועצה העליונה של היהודים?
כאילו הוועד המרכזי של הקהילות היהודיות?
תראי. המילה הכי טובה זה ישראלי. זה ישראלי.
נכון. אבל היה.
ישראל.
כן.
אבל מה. אבל. אה.
זה בטח. ז'וויף זה מילה ג. זה מילה גנאי.
לא. לא אמרתי ז'וויף. אמרתי אי. איז׳.
איז׳ואיף או משהו כזה. הארגון גג.
אני לא דוברת צרפתית אז אני אולי אני לא.
כן. אז אני.
מבטאת את זה.
לא.
את. מה שאני רוצה אבל לשאול.
אם את יודעת בתקופה הזאת.
עוד לפני שאתם מסתתרים.
עוד לפני שאתם בורחים.
עוד לפני שלוקחים את אבא.
האם היה להם איזשהו קשר לאחד הארגונים
היהודים שהתחילו לפעול ל. לעזור ליהודים?
לא. לא. לא. לא. לא.
כמו שהזכרנו את אוז"ה. או אמלו. או דבר.
זה ר. זה היה אחרי המלחמה.
אחרי.
אחרי המלחמה.
אחרי המלחמה. לפ. בשלב הזה לא היה להם קשר. להורים?
שום.
שום דבר. אבל התחלת. אממ. ה.
הזכרת את העובדה שאת כבר זוכרת שלקחו.
הייתם צריכים למסור את הרדיו.
כן.
באמת התחילו לקחת מהיהודים.
היו צריכים למסור רדיו. אופניים.
היה.
אה. כל מיני דברים.
לא היה להם זכות. אה.
להחזיק.
זה אחר כך אמא סיפרה.
כן.
כי אני אז. אה. הייתי ב.
היית. היית ילדה.
והייתי בנורמנדי.
כן.
לא היה להם זכות להיות בגן.
כן. כבר העיפ. כבר הוציאו את הילדים.
אבל עוד לפני זה הזכרת שאבא מסר את הרדיו.
כן. זה אני זוכרת.
זוכרת. אה. היה גם. אה. מצב שהיו צריכים למסו.
לשלם כסף את יודעת?
כופר או משהו?
או למסור תכשיטים? את לא זוכרת?
לא. לא. לא היה אז. אה.
אופניים היו לכם?
לא. לא. לא. לא.
לא היו. כי היו צריכים למסור. כמו שאת.
היו צריכים למסור את הרדיו היה צריך
למסור את האופניים ודברים כאלה.
אבל את זוכרת את הרדיו.
אבל. אהה. בפריז. את יודעת. לא נסענו באופניים.
כן. אבל היו אנשים שהיו להם. אה.
כן. אבל.
היו להם. אה.
אה. אולי מחוץ לפריז אבל לא.
אוקיי. עכשיו הצרפתים כבר ב-41' התחילה. אה.
להתארגן. אה. תנועת המרי.
שאחר כך הפכה להיות למה שאנחנו קוראים הרזיסטנס וכל זה.
אה. כן. זה.
להורים היה קשר לדבר הזה בתור סוציאליסטים?
את חושבת שהם. אה.
התחברו בהתחלה ל. היה איזה קשר?
לא. זה במלחמה ב. אז זה כן.
לא.
בגלל שאת יודעת ב. יש המון יער. יערות.
כן.
מסביב. והיו.
אבל. אה.
היו. היו.
היו. אבל להור. ל. ל.
למשפחה שלך היה קשר לרזיסטנס?
לא.
לא. להורים לא. אז יש איזשהו שלב
שמתחילים לאסוף את היהודים.
וקודם כל את היהודים שאין להם נתינות.
אה. הראשונים.
כן.
אלה שאין להם נ. נתינות צרפתית.
צרפתית.
שהתחילו לגרש. בשלב הזה אתם מת.
מתחילים להסתתר בפריז בכל מיני.
כן. כי.
אז בואי תתארי את זה. מה קורה?
כי וישי.
כן.
היה יותר גרוע מהגרמנים.
הגרמנים הוציאו חוק.
מ-המ.
שהם ייקחו הורים וילדים בגיל
16 אז אלה שהיו בווישי עם פטן.
אז אמרו: "ומה עושים מהיתר?"
אז אמרו: "לא. אם הם רוצים שייקחו הכל".
מ-המ.
וזה. מדברים על זה.
אוקיי. אבל בואי נחזור אליכם בפריז.
כן.
מה קורה? אתם בשלב מסוים מוצ.
מסתתרים בפ. בפריז?
אה. כן. בפ. זאת אומ.
איפה? בבית?
לא. כי זה אני אסביר לך.
בדיוק.
ש. ש. שנצ. שזה ב-42'.
כן.
אה. באו לב. אה. אנחנו קודם כל היינו עם שכנים.
אוקיי.
ואני מאוד זה היה מ. מ.
צרפתים?
כן. וישנו אצל שכנים.
הסתתרתם אצלם?
כן. ואני זוכרת.
כי חיפשו. כי חיפשו אתכם כבר?
חיפשו.
זה היה כבר.
לא באו.
היה לכם כבר. אה. בשלב הזה למשל טלאי?
את זוכרת את הטלאי הצהוב או זה לא זכור לך?
היה לי. אבל אני לא.
כי ב-42' כבר היו צריכים לענוד טלאי.
כן. אבל לי לא. אני לא זוכרת שהלכתי.
את זוכרת את ההורים על טלאי?
שהלכתי עם זה. לא.
אבל ההורים את זוכרת?
לא. לא.
אז אולי כל זה היה לפני כן? לפני הטלאי?
לפני כן.
בשלב מסוים היה גם בפריז. אה.
פיצוץ בבתי הכנסת. שמעת על זה משהו?
שום דבר.
שום דבר. אז אתם בעצם נעזרים בשכנים להסתתר מפני הצו.
אה. של הגירוש?
כן. כי זה הי. הצרפתים. אה.
והתחבאתם בדירה שלהם?
אה. כן. היה.
הם הסתירו אתכם?
כן. היה בלילה הם אומרים: "אנחנו נישן אצלם".
ואני זוכרת שהתמונה שהיה לי שהבן אדם הזה א.
אהב כנראה לעשות.
אה. היה לו את הכפפות בשביל לעשות.
אהה. אג. אגרוף. אה.
אה. הוא היה מתאגרף?
מתאגרף כנראה.
כן.
כי. וזה. אה. זה אני זוכרת.
אז יש לך תמונה. ו. ובאו לחפש אתכם?
את זוכרת שע. שמעתם.
לא.
ז'נדרמרים או שוטרים.
כן. שוטרים.
באו לבניין לחפש אתכם?
אחר כך.
מ-המ. אבל כשהייתם אצל השכנים.
זאת אומרת שאבא היה יום או יומיים ישנו.
אצל השכנים?
ואחר כך הוא אמר: "הם לא באים. אז אנחנו נישאר בבית".
זאת אומרת לא הגיעו לשכנים?
וביום שחזרנו הביתה. הגיעו.
מה את זוכרת מהיום הזה?
ב.
מי הגיע?
הגיעה משפח. אה. משטרה צרפתית.
צרפתית.
ומ. ואת הדופק הזה על ה. על הדלת.
דפקו בדלת.
כן. ואבא שלי.
זה היה בבוקר? בערב?
כן. זה. לא. זה היה בבוקר מוקדם.
בבוקר מוקדם. ומה קורה?
ואז אני אמ.
הבנתי שהוא בא להגיד שהוא עוצר אותנו.
ו. אז אבא שלי הוא דיבר עם האיש המשט. זה היו משטרה.
כן. משטרה צרפתית.
משטרה צרפתית. כן.
היו איתם גם גרמנים או רק משטרה?
לא. רק משטרה צרפתית.
מ-המ. כן.
אז. אהה. פשוט מאוד אבא שלי כן דיבר איתו.
אני לא זוכרת. והאישי משטרה היו כאלה.
[משובש] רואה משפחה וילדים וזה.
אז הם אסרו. הוא. הוא אמר.
למעשה כתוב רק שאני צריכה ל. אה.
הוא צריך לקחת את אדון אורבך. ולא.
את כל המשפחה.
כל המשפחה.
כאילו.
אז הוא נ. אמר לאמא: "בבקשה. את תבואי".
אה. הוא ייקח את אבא. הוא יביא אותו ל.
תחנת.
לתחנה. והוא. אמא עוד הלכה עם האיש המשטרה.
אה. שגם אמא תבוא?
בחוץ. בחוץ הוא אמר לה: "את חוזרת הביתה.
לוקחת את הילדים ובורחת".
זה אותו איש משטרה?
אותו מש. מ. כי.
זאת אומרת. בע. בעצם הוא היה צריך לעצור.
אבל הוא איכשהו החליט למלא את המשימה.
בכך שהוא ייקח את אבא.
אבל הזהיר אותה. אמר לה: "תברחי".
כן.
עם הילדים.
עם הילדים.
ובעצם בזה הציל אתכם?
נכון.
אני צודקת כשאני אומרת ככה?
ב. בדיוק. בדיוק.
בדיוק. את לא יודעת מי הוא היה. השם. משהו?
ל. שום דבר.
שום דבר. זאת אומרת.
אם לא הייתי מוסרת ל.
זאת אומרת שהיה בו משהו גם אנושי.
למרות שהוא היה צריך לבצע פקודה.
זה האיש היה צעיר והוא לא אהב את זה.
הוא לא אהב את מה שהוא צריך לעשות?
נכ. לא.
הוא היה במדים של ז'נדרמר?
של.
אח.
לא של ז'נדרמרי. של המשטרה.
המשטרה.
כן.
א. אחד.
אחד.
שבא לעצור?
אחד. אחד.
אוקיי.
ו.
עכשיו. כשאתם. כש.
את זוכרת את עצמך כשנכנס שוטר הביתה.
אותו איש משטרה. היה. את כילדה הרגשת חרדה?
הבנת מה קורה פה?
לא. אבל ראיתי שההורים שלי בוכים.
מ-המ. והבנת למה?
אמרו לך משהו? הסבירו?
לא. אבל הבנתי שהאיש הזה בא לקחת אבא.
לקחת את אבא. זה כן הבנת.
ב. בטח.
ולאן לוקחים? מה עושים? מה.
שום דבר.
דבר. ומה חשבת. לוקחים את אבא והוא יחזור אחר כך?
כילדה קטנה. איך את רואה את זה?
עכשיו השוטר לוקח את אבא. ואחר כך אני אראה אותו?
אולי הוא יחזור.
אולי.
אני לא ידעתי שום דבר.
הס. אבא הספיק לומר משהו?
להיפרד? להגיד לכם משהו?
לא. הוא נפר. לא. היה להם הם. אה.
נתנו ככה לא ל. לעשות. אה.
מהר מהר?
אממ. כן. שיהיה פחד. לא שיהיה.
הכל בנוחות. בנעימות.
בנוחות. כן.
לא בלחץ?
כן.
לא באלימות.
יכול להיות שהוא אמר.
לא באלימות.
שהוא אמר לי שהוא יחזור וזה.
אבל לך אין זיכרון?
אין לי זיכרון.
ממשהו שהוא אמר או.
לא. לא. לא. לא.
איך הוא היה? הוא גם בכה?
הוא בכה.
כה.
אמ. ואמא בכתה.
בכתה.
כן. ואחר כך אנחנו מחכים ל.
ואחיך. את זוכרת את אחיך בסיטואציה הזאת?
הוא קצת היה גדול יותר.
כן. וזה.
את גם בכית? את זוכרת את עצמך?
לא. לא.
לא הבנת עוד את כל המשמעות?
לא הבנתי.
כן.
לא הבנתי. מה שאני זוכרת שאמא באה.
היא לוקחת אותנו. הלכנו ברחוב ובחוץ.
באותו רגע היא מבינה שעכשיו צריך לברוח?
לברוח. ואנחנו הולכים לדודה.
ואחר כך לחברים. אל הסוציאליסטים.
חברים מהצרפתים?
מהצרפתים.
הלא יהודים?
הלא יהודים.
ומה? מסתתרים בבתים אצלם?
כן.
כל פעם אצל מישהו אחר?
לא. במשפחה.
אחת.
משפחה.
איך קראו להם?
שוורצבך.
הם לא היו יהודים?
לא.
בפריז?
בפריז.
ואתם מסתתרים שם?
וכן. ושמה.
לא יוצאים החוצה?
אה. לא. לא. לא.
ב. בתוך הבית?
מה שאני זוכרת. שאני הייתי בת 6.
כן.
והבחורה. היא הייתה ילדה יותר גדולה.
והיא חושבת שאני בובה. והיא מלבישה אותי.
מורידה לי שמלות ושמה לי שמלות.
ואני כל כך. אה. כעסתי על זה.
זה. כן.
כי אין. לא היה לי סבלנות.
לנות. כן.
ו. והיא באה עם השמלות שלה.
אבל זה מה שאני זוכרת.
זוכרת. כן.
ואחר כך זה היציאה מפריז.
אז רגע. כמה זמן את חושבת הייתם
ככה אצל המשפחה הזאת שאתם מסתתרים אצלה?
יש לך איזה הערכה? זה עניין של כמה ימים?
אני הייתי.
עניין של חודש?
לא. לא. אני חושבת שזה כמה ימים ולברוח.
ואז איך בורחים? הרי ה.
המחשבה היא שמסוכן להישאר אפילו בפריז.
כן.
במסתור.
במסתור.
ומה. מה קורה?
כי יש גלים שהם הלכו וחיפשו.
עו. עוצרים.
ועצרו ככה.
אנ.
הם ידעו כמה יהודים יש.
יש. בטח היו להם.
ורצו.
היו להם רשימות של כל היהודים.
נכון. ורשימות.
כן. אז את.
מ. אה. הם היו רשומים בקהילה הצר. אה. היהודית.
הודית. כן. אז היה. היה חשש. וכבר.
אתם ידעתם כבר בתקופה הזאת כבר היה את.
אה. אולי כבר ה. הקימו את דראנסי?
דראנסי.
כן. לא.
אבא שלי איפה.
הוא קודם כל היה 3 ימים בסילבידר [משובש].
שזה מה?
זה היה.
מקום הריכוז?
מקום שס. כן. אומרים שזה היה גיהנום גדול.
כן.
שמו ילדים וזקנים.
כן.
וזה.
כן. זה היה. זה לא ה. היו גם.
ואחר כך.
זה לא ה. אממ. ולודרום איפה שריכזו ה.
ז. לא. לא זה לא. זה היה מין. אהה. ס.
סיר. אה. כ. כזה מקום ששמו. אה. אותו.
כן.
ואחר כך.
גירשו.
שלחו ל. גירשו לדראנסי.
סי. אז את אבא גירשו.
לדראנסי. לדראנסי.
לדראנסי. אתם.
אבל לא ידעתם באותו זמן שגירשו אותו לדראנסי?
לא ידעתם מה קורה איתו? או כבר ידעתם?
ידע. אה. כ. אמא שלי ידעה.
היא ידעה? איך היא ידעה?
כן.
היא קיבלה ידיעות? הוא כ.
הוא שלח מכתבים מדראנסי?
הוא שלח איזה מכתב.
תב.
אולי מדראנסי.
סי. אז היא ידעה שהוא בדראנסי?
כן.
ו. אבל את לא זוכרת כילדה קטנה ששמעת את המ.
את השם הזה. דראנסי?
או את זוכרת כבר ששמעת?
אה. כן.
כילדה.
כילדה.
לא היום שאת יודעת על.
לא. לא. לא. לא. רק.
המחנה. כבר שמעת שם?
כן. שמע. איפ. מה היה הדרך והכל.
אוקיי. אז רגע. בואי.
אנחנו עוד כמה דקות נחזור לשמוע מה קרה עם אבא.
בואי נמשיך איתכם.
את אומרת שאת חושבת.
שהייתם שם אצל המשפחה הצרפתית בפריז.
הסוציאליסטים. תקופה קצרה מאוד.
כן. אישה נ.
עניין של אולי.
האישה. אני לא הייתי יכולה לצייר לך אותה.
אבל אישה שהיא הייתה מקרינה המון חום.
עזרו לכם? דאגו לכם?
דאגו.
מ-המ. ואז תוך כמה ימים.
איך נעשת הבריחה שלכם עכשיו מפריז?
אה. על זה הם ידעו. הם ידעו איך.
אז הבריחה שלנו. שמו אותנו עם בני דודים שלי. והאח.
מה הילד. הילדים של. אה.
כן. אחי.
כן.
ו-3 הבני דודים.
של. אלה הילדים של.
של האחות.
אחות של אמא. כמה יל. אה. 3.
ואנחנו. לוקחים אותנו ב.
רגע. באיזה גילאים הם היו?
את היית 6. אח שלך היה בן 10. והם היו גדולים מכם?
אז הי. הבן הגדול של. הם בערך. אנחנו אותו גיל.
אותו גילאים.
אה. אותם הגילאים.
אוקיי. אז לוקחים.
והיה עוד. אה. אחד יותר קטן.
קטן. אז הייתם. אה. בעצם 5 ילדים?
כן.
ומה? שמים אתכם במה?
באוטו משא.
שמו אותנו למטה. מלמעלה.
ברזנט?
שמו. שמו כל מיני דברים ו.
רק הילדים או גם אמא?
לא.
אף אחד מהמבוגרים?
רק. רק. אה. אותנו.
רק הילדים.
כן.
אה. ואמרו לכם משהו לפני כן?
לא. אומרים שאנחנו יוצאים מפריז ונלך ל. לכפר.
אבל אומרים לכם בלי המבוגרים?
בלי המבוגרים.
ומה. אמא הרגיעה אותך?
היא אמרה אני אבוא אחר כך?
כן. אה. בטח שהיא עשתה את זה.
וככ. ככה היא אמרה?
כן.
אוקיי.
היא תבוא אחר כך וזה.
אה. ואנחנו נוסעים וב. ב. בפריז יש דלתות.
שערים?
שערים.
מ-המ.
ובשערים האלה היו הגרמנים.
אז אני זוכרת.
ואני הבנתי גרמנית. בשביל זה אני אומרת הבנתי גרמנית.
מ-המ.
ואני זוכרת. זה נקלט לי בראש שהגרמני אומר לנהג: "אה.
צרפתי מלוכלך. כמה יין שתית כבר היום?ֿ" וזה נקלט לי.
כן.
את יודעת.
כן. אבל אמרו לכם. אתם קלטתם שאתם צריכים לשתוק. לא לזוז?
לשתוק וזה. וזה.
אז. מה ההנחיות ש.
כן. זה אמרו לנו כנראה.
אמרו לכם?
כן.
אתם עכשיו ז.
צריך להגיע ל. ל. ל.
ואת זוכרת את עצמך פוחדת?
בנסיעה הזאת. מה. את זוכרת מה עבר עלייך כילדה?
לוקחים אותך מאמא.
ב. אנחנו ל.
מכניסים אותך.
אבל. אה. הק. הקירוב של אחי.
כן.
ושל הבני דודים.
זה עזר.
זה ע.
בגלל שהיית עם. איתם.
כן.
היה לך יותר קל?
והיה אסור. אסור לעשות רעש.
כן. אבל זה.
והיה כשנסענו.
מ-המ. אבל אתם קטנים.
אה. את בכל זאת ילדה בת 6 רק.
את הבנת בחושים שלך שצריך.
בחושים שצריך להיות ככה.
שלא ישמעו אותך.
כן.
German occupation in 1940; hiding during the deportation with friends from socialist organizations in 1941; arrest and deportation of the father to Drancy in 1942; smuggling of the witness, the brother and the members of the French foster family in the region of Normandie in 1942; life in the village; attending school as a French christian; evacuation to the forests in the area following the bombings by the Allies and return to the village in 1944; liberation by the American army in 1944; return to Paris by the mother; moving to a children's home in Calais with the help of the OSE organization and the Rithschild family in 1945; life in Paris until the aliya to Israel in 1960
LOADING MORE ITEMS....
item Id
9890868
First Name
Anet
Last Name
Khanam
Maiden Name
Urbakh
Date of Birth
15/08/1935
Place of Birth
Paris, France
Type of material
Testimony
File Number
13699
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
13/05/2012
Date of Creation - latest
13/05/2012
Name of Submitter
חנם אורבך אנט
Original
YES
No. of pages/frames
126
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance