Online Store Contact us About us
Yad Vashem logo

Testimony of Chaim Kohen, born in Nabeul, Tunisia, 1927 regarding the period of German occupation in Tunisia

Testimony
null
null
התאריך היום י"ז באד. באייר תשע"ב. 9 במאי 2012.
ריאיון עם מר חיים כהן. יליד נאבל. תוניס. 1927.
הריאיון נערך על ידי נאוה גיבורי מטעם יד ושם.
נעים מאוד.
ומתקיים בביתו.
נעים.
חיים.
כן.
באיזה שם נולדת?
בשם אהרון.
אהרון.
אהורי. אהרון.
כהן?
כהן.
באיזה שנה?
אני. נולדתי ב-28'. אבל כתבו בת. ב.
27'.
7.
איפה נולדת?
בעיר נאבל.
העיר נאבל בתוניסיה.
בתוניסיה.
זאת עיר גדולה? עיר קטנה?
עיר ק. אה. בינונית. קטנה.
איפה בתוך תוניסיה? ליד.
אה. איזה מקום יותר ידוע זה?
כמו עכו. בואי נגיד. זה.
כמו עכו.
שמה זה.
זה קרוב.
שמה זה בצפון.
אוקיי.
זה.
זה קרוב לחוף הים?
כן. בחוף הים.
על חוף הים.
משמה רואים. אה. סיציליה. איטלקיה.
איטליה. לפעמים. זה לא.
כמה רחוק זה מעיר הבירה תוניסיה?
מעיר. 65 קילומטר. זה בערך ב.
קרוב.
שעה היה אז. הנסיעה.
כן. הייתה שם קהילה יהודית?
איך?
הייתה קהילה יהודית בנאבל?
כן. כן.
הרבה ה. הרבה?
כן. היינו 1.000 איש בערך.
1.000. 1.100 איש.
המשפחה שלך.
כן.
מאז ומתמיד גרה בתוניס.
כן.
ממה שאתה יודע?
כן. כן.
כמה דורות?
לא. לא. אומרים שה.
הסבא של הסבא באו מ. מאיטליה.
מאיטליה.
וחלק אומר ב. מג'רבה ה. מת. מצד אמא.
ג'רבה.
מ. מג'רבה. זה האי.
אי.
האי ב. בתוניס.
כן.
איך קראו לאבא שלך?
אליהו.
אליהו כהן?
כן.
ולאמא?
אמא. חמיסה.
חמיסה?
חמיסה. כן. חמס.
ושם המשפחה שלה בהתחלה?
בוז'נח.
בוז'נח?
בוז'נח.
שניהם נולדו בעיר נאבל?
כן.
בוא תספר לי בבקשה. חיים. על היהודים בנאבל.
איזה קהילה זאת הייתה?
מה. מה אתה יכול לספר עליהם?
קהילה ג. אה. נחמדה.
היו אנשים. אה. עוזרים לעניים הרבה.
כלומר. הם היו אנשים עם.
בעלי רכוש. היהודים?
כן. כן. כן. יש.
היו קצת יותר. אה.
יש כאלו. ויש כאלו שבאמת. אה. היו.
קשה?
בת. קשה. עזרו להם בחגים ובשבתות.
ות. וזה נכון.
קהילה דתית? שמרו מסורת?
שמרו מסורת. להגיד דתיים.
לא. אבל שמו מסורת. כ. רובם.
היה להם לבוש מיוחד. ליהודים בתוניס?
לא.
כשיהודי הולך ברחוב.
יודעים שהוא יהודי וזה מוסלמי?
יודעים. יודעים. ב. אצלנו.
אפילו שהיה קר. היה בארט.
מ-המ.
ידעו. אני אספר לך כשנגיע לז. לגרמנים.
כשנג. עוד מעט.
כן.
עכשיו עוד נדבר קצת על הקהילה.
כן. קהילה.
המשפחה שלך. אבא אליהו. במה הוא עסק?
באבא אליהו. היה מ. סוכן.
אהה. דברים קטנים ל.
לערבים. תה. קפה וכל זה.
תמורת זה הוא מקבל גם כסף.
גם העופות. ביצים וגם מה.
מה. שהוא מגיע לעיר. מוכר אותם.
היינו חיים. פחות או יותר.
זאת אומרת. אין לו חנות. הוא הולך ממקום למקום?
לא. לא. הוא הולך שמה.
הולך לכפר. לכפרים הערביים על ידינו.
מ-המ.
ושמה מוכר להם תה וקפה וכל הדברים האלו.
הייתי. אני לא אשכח.
הייתי מכין לו בערב. אה.
סוכר. 8 חתיכות. כאילו 100 גרם.
את התה. אנחנו ב. בשקי.
בכפית עשינו שקיות.
הוא בא. הכין לו. עוזרים לו.
הוא הולך. יש לו חמור. הולך שמה. מוכר.
והיה לו גם. אה. מין.
אה. חנות לישון שמה.
אם עוד זה נשאר. ולפעמים בא בערב.
והייתה לו מספיק פרנסה? חייתם בסדר?
חי. בסדר. ככה. בסדר.
אבא היה אדם. אה. למשל. הוא היה מתפלל?
היה קם בבוקר. מתפלל?
כן. לא. ב. אני לא.
לא יודע הוא היה מתפלל בבוקר. היה מתפלל.
בבו. כן. תפילה.
ש. עב. ערב שבת. ערב שבת. שישי. שבת. אה. בטוח.
איך אתה מ. אה. אה. מתאר את ההבדל. בעיניך.
בעיניים של ילד.
איך אתה מתאר את ההבדל בין יהודים ללא יהודים בנאבל?
איך. מה. מה מייחד את היהודים לעומת הלא יהודים?
תראי. אה. אנחנו. היהודים.
היינו קרובים ל. לצרפתים.
מ-המ.
קרובים מאוד. אפילו בית ספר שלנו הייתה יחד ע. עם הצרפתים.
הערבים. לבד. לבד. בית ספר.
אז בעצם אתה מ. אומר לי. יש שם 3 קבוצות.
יש מוסלמים ערבים.
כן.
שנולדו שם. יש יהודים ויש כאלה שבאו מצרפת?
כן. צרפת ואיטלקים.
אבל הרוב צרפתים. שהשלטון. צרפתי היה.
השלטון היה. אבל.
צרפתי.
אבל אני יודעת שהוא היה תחת השפעה צרפתית.
אבל אתה אומר שהוא היה ממש צרפתי?
זאת הייתה קולוניה של צרפת?
לא. לא כמו אלג'יר.
כן.
זה היה פרוטקטורט. כן. משהו מח.
באמצע?
כן. אמצע.
כלומר. תחת השפעה צרפתית. אבל שלטון מקומי.
השפעה גדולה מאוד. הם עשו את הכול.
היה בזמנו ביי. ביי. כמו מלך. קראו לו ביי.
והאמת. ה. המפלגה ניאו דסתור.
זה שהיה בורגיבה.
מ-המ.
הוא נלחם ל. כדי להוציא את הצרפתים.
הוא רצה עצמאות.
הוא היה. הוציא את ה. עשה. כן.
להפריד.
הפגנות. וכל. עכשיו. כל הפגנה שלו. אני הייתי ילד.
שומע: " [משובש] (שפה זרה).
תשמרו על היהודים שלנו. בלי יהודים לא תקום מדינה".
לא התלהבו הרבה. ה.
מי. מי אמר את זה? מי?
בורגיבה.
בורגיבה.
אחר כך הוא נהיה נשיא.
בורגיבה היה שייך למוסלמים?
או לצרפתים ה.
מי. הוא היה ערבי.
היה ערבי.
אשתו צרפתיה. אבל מה. החברים שלו. כולם יהודים.
מ-המ.
הוא היה מלומד הרבה. והוא היה ניאו דסתור. אבל מה.
אבל זה כבר קורה אחרי שהיית בארץ.
אה?
זה כבר קרה אחרי שגרת בארץ.
בדיוק. כן. עכשיו.
אנחנו נחזור לשנות ה-20'. 30'. 40'.
הוא. הוא היה בין לאומי.
והוא הצליח להיות נשיא המדינה בסוף.
מ-המ. אבל בוא נחזור אחורה. לילדות שלך.
כן.
ב. בתוניס. בנאבל.
כן.
אז אתה אומר. פרנסה יש. אבל ככה. בזהירות.
כן.
לפעמים קשה יותר. לפעמים טוב יותר.
כן.
כמה ילדים אתם בבית?
אנחנו היינו למעשה 5 ילדים.
אתה בין הגדולים? בין הקטנים?
אני ל. ב. באמצע.
באמצע. כולכם הולכים לבית ספר?
הלכנו לבית ספר.
צ. שמל. מלמדים בצרפתית?
אני. כן. יחד עם צרפתים.
ל. אני יודע. זה למזלי או לרעתי.
כשהלכו להירשם אותי לבית ספר.
לא היה מקום בכיתה א'.
מ-המ.
אז אמרו. אין. אין. אין.
אני לא יודע בדיוק מה שהיה.
חזרתי הביתה יחד עם אמא.
היא דיברה עם האח שלה. הדוד שלי.
אז הוא לקח אותנו למ. מנהל בית ספר.
והוא אומר: "אין. אבל. אה.
אני אבחן אותו. אולי אני אשים אותו בכיתה ב'".
אז הוא בחן אותי בחשבון. הייתי לא רע.
מ-המ.
ל. לדבר הרבה צרפתית.
לא ידעתי הרבה. אבל גם. אה. אז ידעתי.
אז הוא אמר לו: "אני אשים אותו בכיתה ב'". לא ידעתי כלום.
באיזה שפה דיברתם אצלך בבית?
צפ. או. בצרפתית.
בבית דיברתי ערבית.
אה.
ערבית תוניסאית. כשהגעתי לכיתה ב. ב'. אני נשבע לך.
באותו יום ראשון. חזרתי משוגע.
הם יודעים יותר טוב ממני.
והוא. המנהל. דיבר עם המורה.
כנראה. שתשמור על. אה. אהרון כהן.
אהורי כהן. במיוחד.
למה. לא היה מקום בכיתה א'. נשים בכיתה ב'.
מ-המ.
הצלחתי.
הרווחתי שנה שלמה.
עכשיו. ב. אצלנו ב. בנאבל. אני יודע כמה בנאבל.
מי שלא עובר את המבחן.
הוא נשאר באותו כיתה. אפילו 4. 5 שנים.
בכיתה א'. הוא נשאר.
ומשמה יש. אה. אז הצלחתי.
עד הגעתי ל. אה. לפני תיכון. סרטיפיקה אומרים. וזה.
אז אבא היה. חלה.
הרבה מאוד. והוא לא יכול לעבוד.
האח היה ספר.
אז ביקשו שאני אלך ללמוד מקצוע או משהו עם אח.
לעזור לו. וללמוד.
ספר. שמה זה כמה חודשים. אתה מקצועי.
על גיל אתה מתכוון?
גיל 13?
14 בערך. ש.
מ-המ.
13 וחצי.
והתחלתי לעזור לאח. לאח שלי בחנות.
הוא היה גם כן. אה. שכר חנות.
עשה מספרה. והתחלנו לעזור.
ואז אני. ב. כשבאים קליינטים שמה.
שמה אין גילוח בבית כמו שהיום כול.
99%. שמה גילוח אצל ספר. אפילו גילוח.
אז היה פרנסה לא רעה.
היה. הוא היה בסדר גמור.
אח שלי. זיכרונו לברכה.
לא מזמן נפטר. הוא היה בצרפת.
הוא דאג לכל המשפחה ואני הייתי ה. העוזר.
אחות הייתה לנו. נפטרה גם כן.
אז נשארנו רק אח יותר קטן ממני.
וזה. הספר. פרנז'י. ו. ואני.
ממה נפטרה האחות?
איך?
האחות. ממה נפטרה?
היא. היא. כמה שי. יד. י.
ידוע לי. היה מחלה. איך קוראים לה?
היא הייתה ילדה כשהיא נפטרה?
ילדה גדולה. אה.
בת. בת 18. בואי נגיד. כש. כן.
ו. חלתה ונפטרה.
באותם ימים שאתם חיים בנאבל שם.
בוא תגיד משהו על. יש בית כנסת?
אה?
יש בית כנסת בנאבל?
יש ה. יש. ובנאבל שלנו יש כמעט 6 בתי כנסת.
ואתם הולכים כל.
אחת גדולה. ואנחנו היינו בבית ס. בית כנסת קטנה ו.
קטנה. ואנחנו ש. שייכים לה.
א. אבא היה כהן. אנחנו כולנו היינו ת.
בתיבה. הולכים לכהנים.
לברכת כהנים גם כן.
מ-המ.
אני הייתי ילד. עכשיו. לאבא.
היה לו 3 ילדים. ובת מהאישה הראשונה.
מ-המ.
וה. היה לו. הבת שלו.
בת 40. והכריחו אותו להתחתן.
הבת קטנה ואמא נפטרה.
מ-המ.
מ. ממה. אני לא יודע. גם לא מכיר אותה.
אני הייתי לא קיים.
ואז. אה. הוא התחתן עם אמא שלי.
הוא הביא 5 ילדים. 6. חוץ זה שנפטר באופניים.
מ-המ.
גם האחות. ונשארנו אנחנו.
למעשה בסוף רק. אה. 3 ג. אה. ילדים. בנים.
ב. בשנים האלה של שנות ה-30.
עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
איך היחסים בין. ביניכם לבין המוסלמים לבין הצרפתים?
היה ב. צרפתים. על זה אין ויכוח. היה בסדר גמור.
עם הערבים. 98 אחוז היו טובים.
אני זוכר. גרנו ברחוב. רחוב.
רק אנחנו. 5 משפחות.
יהודים. וכולם ערבים.
אהבו אותנו כאילו. יעני. אין. ערבי מוסלמי.
בכלל לא הייתה אנטישמיות? לא היה דבר ב.
לא. לא. לא. בכלל לא.
לא. זה. בכלל לא.
אני לא יודע. כשבאו הגרמנים. התהפכו קצת הערבים.
תכף נדבר על זה.
נגיע לזה.
אבל כשאתה ילד. הכול בסדר.
יש לך חברים. אה. גם לא יהודים?
אה. תראי. הרוב אנחנו עם היהודים.
היה ל. היינו. תעסוקה גדולה.
בית ספר היה. למדנו מ-08:00 עשרה. עד 11:00.
בא הרב. לוקח אותנו מבית כנסת. מהבית ס.
ספר. לכ. לחדר. כותב. קראו שמה.
שמה למדנו ואכלנו צוהריים.
ב-13:00 החזירו אותנו לבית ספר. עד 16:00.
ב-16:00. האימהות מחכים לנו עם.
עם כריך. סנדוויץ'.
משהו כזה. ללכת ל. עוד הפעם לחדר.
מ-16:00 עד 18:00. ואחר כך הביתה. שיעורים.
לא היה חשמל. ע. על המנורות ג. אה. נפט.
עששית. מ. מנורת נפט.
כן. שמ. עשינו שיעורים.
והיינו חיים בסדר גמור.
עכשיו. בשש. בש.
שבת וראשון לא היה בית ספר.
אז. אה. ה. היינו עם ערבים.
עם צרפתים. לא היה משהו מיוחד.
מה הזיכרון ילדות שלך.
איזה זיכרון טוב כזה. יפה כזה. נעים כזה.
שאתה אוהב להיזכר בו מהשנים האלה בנאבל?
תראי. אה. משהו מיוחד לא היה.
שהיינו בתעסוקה הזו שאמרתי לך.
בית ספר וכותב. ובערב. בבית גם חושך.
כן.
היה לנו קולנוע אחד.
בגרושים. והיינו הולכים נ.
נ. פעם בשבוע. שבוע. פעמיים.
מחליפים סרט. והולכים.
מה אמא עושה?
איך נראים החיים של אישה? של בעלת משפחה?
אמא בבית לא יוצאת מהבית.
מ-המ.
היא טיפלה בנו. ואוכל.
היינו אוכלים ארוחת בוקר.
ארוחת צוהריים וגם ערב.
מ-המ.
כך היה. כביסה.
בסך הכול.
כביסה היו. לא היה מכונת כביסה. ב. ביד. כן.
גיהוץ. בקושי. היא בקושי למדה.
אבל הבת. האחות שלי. כן הת.
מ-המ.
התחילו קצת יותר מודרני. לגהץ לנו.
כש. כשאתה אומר: "היה בית קולנוע אחד". כאילו.
אני שואלת אם התרבות הצרפתית איכשהו מתקיימת בעיר שלכם?
כן. כן.
יש. אה. אתה יודע. צרפת. זה בכל זאת. אה.
הם היו. אה. התרבות הייתה די חזקה.
אני לא אשכח. פעם בפורים.
אנחנו רגילים כביכול לשתות.
כ. אומרים. לשתות. גם ילדים.
אז שתינו. ואנחנו הולכים ברחוב והיה לנו.
אה. איזה ערבי. מישהו. יש. כן.
אני לא יודע מה אמר. יהודי. משהו.
רבנו. ובא שוטר ערבי.
היו יהודים מעט מאוד שוטרים.
או צרפתי או ערבי.
לוקח אותנו כולם לקומיסר. כ. כמו.
משטרה.
אה. כ. משטרה. לכזה. 2 דקות שאל אותנו מה היה.
אנחנו הביתה והערבי הזה לבית סוהר. בכ. בפנים.
אז הרגשנו את ה.
את האהבה הצרפתית בין היהודים. למרות שהיינו ילדים.
סיפרנו לו מה קרה.
אחרי כמה רגעים. הביתה. שחרר אותנו.
והערבי. הוא צועק. אה.
שה. הם התחילו. היהודים ו. לא עזר לו כלום.
אז אתה חיפשת צרפתים. אני. אני.
היה לי גם קשרים איתם.
בבית ספר ישב על ידי בן של ראש העיר.
קראו לו ברנר. מוריס. לא אשכח.
הוא היה חלש. ביחוד בחשבון.
‮היה לנו ‭problem‬. איך קוראים?‬
‮אה. לפתור בעיות. ‭problem‬. זה.‬
ואני מכין. גומר מהר. עובר את המורה שב.
בודקת. רצה. עושה לי ככה בראש והוא אומר
לי: " [משובש] (צרפתית) תעביר לי את המחברת".
"הם. לא. לא. זה. רואים".
הוא אומר לי: "לא. תשים לי למטה ב". ה.
ה. אה. שם. והוא מעתיק. מעתיק בדיוק כמוני.
בצרפתית אני לא חזק כמוהו. הוא צרפתי.
הוא גם בדיבורים וגם זה.
עכש. הוא כותב בדיוק מה אני כתבתי.
והם תפסו את זה בביקורת.
קראו ל. המ. המורה קראה לאבא שלו. בא.
ורצה להאשים אותי כאילו באפס.
קודם כל בזה. וה. ראש העיר התנגד.
הוא אמר לו: "לאהורי. מגיע לו מה שמגיע לו.
אם הבן שלי לחץ וקיבל. זה". ואני לא אשכח את זה.
אז. אה. מי שמקבל עונש.
קודם כל באותו יום לא הולך הביתה. נשאר בב.
נשאר בבית ספר עד ל. לאחרי צוהריים.
כן.
שלומדים. נשאר שמה.
בלי אוכל. בלי זה. ואני הלכתי הביתה.
כל כך לא הייתי מבסוט.
למה שאני אקבל אפס. אני.
אני. לא מ. הכריח אותי. שכנע אותי.
מ-המ.
[משובש] היו. כי היינו חברים.
אז אבא שלו לא רצה שיקפחו אותי.
הוא התווכח עם הדירק. דירקטור.
עם הזה. ואני זה מבין.
טוב. זה היה בכיתה 5 [משובש] היה.
אה. ו. והוא אומר לי. אה. ביקש סליחה ב.
ב. בשם. אה. אני לא האמנתי.
מה בעצם ת. מ. אתה מנסה להגיד?
איך?
מה בעצם אתה רוצה להגיד?
משהו על היחסים עם ה.
על היחסים. כן. עכשיו. היו לנו שכנים גם צרפתים.
מ-המ.
לא ב. גרים במקום לא רחוק מאיתנו.
היינו. אנשים טובים.
היה לנו חנות אחד. אה.
צרפתי שהוא מוכר רק להם וזה ב.
קראו לו משולן. לן זה חמור.
אבל לא חשוב. זה משולן.
אז הוא היה מבסוט שאנחנו באים אליו לקחת.
הוא אמר לי קצת [משובש].
קצת זה. אז הי. אנחנו ילדים. לא.
היה נחמד. ב. פשוט מאוד.
חלק מהיהודים. מהמשפחות היותר אמידות.
היו נוסעים ללמוד בצרפת?
או שזה לא היה מקובל?
לא. תראי. אני לא יודע.
היו. אני זוכר. בבני עשירים היו החברים שלי.
לא היה להם את זה.
אז. אז בוא ת. תספר.
כיבדו אותנו.
לי ככה קצת יותר. את הקשר בין תוניס לצרפת.
כאילו. באיזה אופן יש השפעה של צרפת או שליטה של צרפת
על החיים בתוניס באותם ימים?
הפקי. ה. הממשלה. או זה. יש לה. היא. היא. מה.
לא. מש. יש ממשלה. אבל.
הממשלה היא של תוניס?
יש ממשלה לת.
אבל מה. מה. מה טיב הקשרים?
מה סוג הקשרים בין צרפת לתוניס?
זה. אני לא יודע.
זה רק עניין של. אה. מש. של.
לא. רק. רק ב. הם בעלי הבתים. כ.
כאילו בעלי הבתים על המדינה הזו.
אבל ה. הייתה השפעה.
הם היו מת. מתייעצים. הם. על כל דבר.
אה. אם אני לא טועה.
אה. שר הכספים היה צד צרפתי.
מ-המ. אם רוצים ללכת ללמוד באוניברסיטה.
בדרך כלל רוצים ללמוד בצרפת או שלומדים בתוניס?
יש. יש. העשירים הלכו גם בצרפת.
אבל יש גם בתוניס. לא בעיר נאבל. לא.
בתוניס היה בעיר הבירה שמה קולג'. הכול שמה למדו.
אנשים קוראים עיתונים בצרפתית? כאילו.
קוראים.
מ-המ.
היו עיתונים. 3 כמעט. סוגים.
[משובש] אטיפס היה. טיליסוואר. אני לא זוכר שם שלישי.
היה. אה. היינו ל. אה. קוראים את הזה.
אבל לא הרבה קנו.
זה גם כסף היה עולה. הב. עיתון.
אבל אנחנו קנינו. פעם בשבוע היינו חייבים לקנות.
בסלון. שאנשים גם שבאים לחכות. יקראו בעיתון.
יהיה להם מה לקרוא.
כן. קראו.
על ארץ ישראל. פלשתינה. ידעתם משהו באותם ימים?
אה. לא. כמעט לא.
אז לפני שנדבר על שנת ה. על שנות המלחמה.
אני רק עוד אשאל משהו על בית הכנסת.
היה בנאבל. נאבל. בנאבל.
בית כנסת אחד שהוא היה יותר מפואר.
יותר גדול. יותר. אהה. כזה.
תראי. ב.
חשוב?
בעיר שלנו. ב. בעיר. בנאבל.
אני מכיר את תוניס טוב.
למה אח שלי מ. מא. מאבא.
מ-המ.
היה. הוא היה גר בתוניס.
הלכתי לבקר אותו הרבה.
הוא אהב אותי. אז אני מכיר את ה. עיר הבירה טוב.
בית כנסת שמה זה הרבה יותר טוב ממה שלנו.
אבל מה. אצלנו לא היה רע. לא רע.
בית כנסת. כמה בית כנסת.
אמרתי לך. 6 או 7.
יש אחד. בית ספר כללי.
בית כנסת. ויש. היו יותר קטנים. וזה.
ואנחנו היינו בבית כנסת.
קראו ל בית ס. אה. בית כנסת יעקב.
עשו לך. למשל. בר מצווה בבית כנסת?
איך?
בר מצווה. עשו לך בבית כנסת?
ערבית?
בר מצווה?
בר מצווה עשו לי.
מ-המ.
אני לא יודע. ב. בבית. אני יודע.
אומרים שבאותו זמן. אחרי זה.
גם נ. נהרג האח.
מ-המ.
באופניים. ב. עשו בר מצווה רגיל.
עושים שמה בר מצווה.
עושים גם. אה. אז ב. בר מצווה עשו לי שמה.
אז אבא לא היה קיים. זיכרונו לברכה.
אח שלי הגדול דאג הרבה ועשו לי בר מצווה.
ומצרפת. זה. מתוניס בא גם כן.
ועשו לי מסיבה כמו שצריך.
עם מוזיקה ועם זה.
לא הרגשתי שאני. האבא איננו.
היה ממש.
היה בסדר?
אמא. זיכרונה לברכה. טיפלה נכון בכול.
ב-1939 פורצת מלחמת העולם.
וב-1940. בחודש מאי 1940. הגרמנים נכנסים לצרפת.
כן.
ברגע שצרפת נכבשת.
איך זה משפיע על מה שקורה בתוניסיה?
השפיע. השפיע הרבה.
וכאילו ידעו שהגרמנים גם הגיעו. כאילו.
המצב היה חמור מאוד.
התחיל הכול. הכול חסר פתאום.
שוק שחור לקנות כל מיני דברים. אפילו לחם.
ואחר כך עשו לחם עם.
עם תלושים. כל אחד יקבל.
ואנחנו למ. קראנו זה ב. בעיתון.
רדיו לא היה לכולם.
לנו היה רדיו במקרה בסלון. ב.
מספרה. שמה שמענו חדשות.
אבל לא את האמת. מה. שצרפת נכבשה. ו.
מ-המ. לא ידעתם שצרפת נכבשה?
כן.
כן. ידעתם?
כן. אבל.
לא מה באמת קורה שם.
לא בצורה כמו אנחנו יודעים היום.
אני יודע מה קרה. ש. וישי. עם כל ה. כל ה.
אבל זה לא חשוב.
אבל הש. ידענו שיכבש. וידענו שהגרמנים.
מה שעשו. מתחילים לעשות עם היהודים.
עם הפולנים. בדרך כלל שמענו. אלה.
אתה אומר שכבר ידעתם שגרמנים ליהודים זה לא טוב.
כן.
את זה ידעו?
כן. זה ידענו טוב מאוד.
מאיפה בעצם?
וידענו. מעיתונים.
בעיתונים.
וידענו ש. אה. הורגים יהודים.
יותר מאוחר. אה. שמענו ש.
על שריפות ועל כל מה שהם עושים.
ובינתיים נכנסו הער.
הגרמנים לתוניס. ב-42'.
כן. אני חושב 42'. ואני הייתי אצל אח שלי ב. ב.
בעיר הבירה והם נכנסו בבירה.
עוד שנייה. לפני שאתה מתאר את זה.
עד שהגרמנים נכנסים לתוניס כבר יש
איזושהי אפליה לרעת היהודים?
כבר יש משהו באוויר.
קצת.
באווירה?
כן. גם הערבים קצת השתנו. לא כולם.
מ-המ. כלומר. החדשות מגיעות.
הצרפתים. לא היה להם כוח. כלום.
הם היו על הפנים.
מ-המ.
הצרפתים. מה שקרה ב.
ידעו ש. מה ש. מה שיהיה.
הם. הרבה ברחו. כמה. מי שיכול.
אבל הערבים. חלק מהם התחיל להיות לא בסדר.
למרות שהשלטון תמך בנו. והאופוזיציה.
בורגיבה תמך חזק בנו.
שהוא אומר היהודים. הוא היה עם החברים שלו.
יהודים. הוא ידע ש.
כשאתה אומר בורגיבה.
אתה מתכוון לשנות המלחמה? לשנת 40'.41'.42'?
כן. כן. כן.
כלומר. הוא היה דמות ידועה כבר אז?
דמות ידועה. כן.
מ-המ.
כן. הוא.
קורה שנכנסים אליכם.
הוא היה גם בבית סוהר ב. ב. בתוניס. בגלל ה. כל הזה.
בשנים האלה?
כן. היה בבית סוהר. יוצא.
כש. כשאתה יושב במספרה ונכנסים אנשים.
קורה שפתאום יש פחות אנשים שבאים.
בגלל שאתה ואח שלך יהודים?
באותו תקופה?
כן.
לא. אה. לא.
לא משפיע על העסקים?
לא משפיע. באותו זמן.
אחר כך. אחרי זמן מה.
עוד לא. אחר כך.
נדבר.
אז. א. אז התחלת לספר שהיית בדיוק אצל אח שלך.
כן.
בתוניס.
כן. ב. נכנסו הגרמנים.
ידענו שיכנסו. אבל לא יודעים מתי.
נכנסו לתוניס. לעיר הבירה קודם.
ב. סיפור קטן לספר.
אה. אשתו של אחי ביקשה שנלך לקנות לה לחם מהמאפייה ב.
‮ב- ‭Avenue de Londres‬.‬
ואני הולך לקנות ואני רואה תור. הרבה אנשים.
אמרתי לך שהתחיל העניין. הלחם.
קיצוב.
שוח. נכון. בקיצוב.
פחות.
ובת. ב. במאפייה.
אז אני אמרתי. אנ.
אני אלך לעשות טיול. אחר כך אני אבוא.
אני לא הלכתי אפילו 3 מט. מטר.
ו. והפציצו את ה. האנגלים.
את התור?
ושמה היו הרוגים.
‮והיא שמעה ברדיו ש-‭Avenue de Londres‬.‬
אז. הם שמעו את ההפצצה. זה.
כמה גדולה תוניס. שמעו. הם לא רחוקים.
היא יצאה בשיגעון. מחפשת.
למה. היא אמרה לי. שכן אמר. שאני נהרגתי.
לא מכיר. לא יודע מי זה.
ואני חוזר הביתה בלי לחם. קוראים לה חנינה.
אני אמרתי: "לא קניתי לחם". התחילה לנשק אותי. אה. אה.
"יא טיפש. אני לא צריכה את הלחם.
העיקר ששמרת את החיים של". וזה. וזה.
אז בא אח שלי מהעבודה.
היא סיפרה לו. הוא אמר: "טוב.
אני מחר בבוקר אקח אותו לטקסי. שייקחו אותו ל.
נאבל.
להורים. ל. ל. נכנסו אחרי שהם. הגרמנים.
אחרי שאני הגעתי נכנסו הגרמנים לנאבל.
כשאתה אומר: "נכנסו הגרמנים".
לנאבל.
למה אתה מתכוון? מה אתה זוכר שאתה רואה?
נכנסו הגרמנים. יום הראשון.
ביקשו כל היהודים מגיל 18 עד גיל 60. לבוא לאיזה מקום.
שמה. יהודי אחד יודע צרפתית וקצת גרמנית.
הוא תרגם והיה להם מתרגמים.
ש"אתם הולכים לעבוד בעבודות.
אה. כל מיני עבודות שיגי. יגידו לכם".
התחילו לעבוד. הלכו.
עכשיו. הם רצו.
הגרמנים. שהיהודים מגיל בר מצווה. לשים טלאי.
לא צהוב. הרב. הוא אמר לו: "אנחנו נ.
יכול לעשות כחול. אה. עם מגן דוד". הוא אומר:
"תעשו מה שאתם רוצים. העיקר שיהיה טלאי.
אבל מבר מצווה למעלה.
חייב". לא לאישה. או. לא זוכר עכשיו.
אז הוא עשה. אה. מגן דוד. וציון. כתב. שמו ה.
ואתה הולך עם זה?
כן. אני. אחרי בר מצווה הייתי.
ואני הולך ל. כל יום.
בוקר. אח שלי. לקחו אותו לעבודה ו.
זה בנאבל או בתוניס?
בנאבל.
בנאבל.
ועוזר אצלו. כולם.
אין בחנות אף אחד.
לאיזה עבודה לקחו אותו?
איך?
את אח שלך לקחו לעבודה.
כן.
לאיזה עבודה? מה הוא היה צריך לעשות?
כל מיני. מה שרצו הגרמנים.
פ. פעם חפירות. פעם. אה.
כל מיני עבודות שהם רוצים.
ורק יהודים לקחו לזה?
יהודים לעבודה בכוח.
וערבים. מי שעובד מקבל כסף.
אנחנו קיבלנו. אה. מהקומיטט.
מהש. אה. כמה גרושים כדי לחיות.
אבל מה. הייתי במספרה.
אני מסתדר קצת לבד.
כמה. אני יוצא יום אחד החוצה ותופסים אותי הגרמנים.
עם. עם. עם מדים?
לא. הייתי עם ב. עם בגדים. הולך ל. ל.
לא. הם חיילים עם מדים?
כן. גרמנים עם.
‮אחד מהם מ-‭S.S‬. והוא אומר לי: "תעלה לאוטו". ב.‬
באמת. למה הבנתי מה הוא רוצה.
אני אומר לו: " [משובש] (צרפתית).
אני אדבר עם אמא ל". אני לא.
הייתי לא רחוק מהבית.
‮דחף אותי‭".raus"‬. אוטו. ולקחו אותנו בכוח.‬
אז לקחו אותנו לעיר חמאמאת.
12 קילומטר בערך מהעיר שלנו.
שמה יש מין נמל. אבל נמל. אהה. לא פעיל.
עבודה. איזה עבודה? אני לא האמנתי.
אז שאלתי. למה הקצין שב.
האחראי על זה. איטלקי.
היו טובים. ה. הצבא האיטלקים איתנו.
טובים. כמה שאפשר. מפחדים מגרמנים.
[משובש] (שפה זרה) הוא אומר לי.
"קטן. אתה קטנצ'יק. אה. שב".
כשהוא רואה גרמני הגיע.
עושה לי סימן לקום לעבודה. מה עושים שמה?
עשו מין. אה. איך אני אגיד ב. ב. בעברית.
מתקן כזה עם הקרשים. ושי. שמו כל מיני עצים.
ואנחנו עושים אבנים למעלה.
עד שהגיע ל. בתוך המים.
רוצים להגיע לאונייה של.
עם פרודוקטים. תבוא אליהם האנגלים. יש.
שמה?
אונייה עם פרודוקטים. עם. אה.
כן. כן. עם. עם מצר.
לא אונייה גדולה. אה.
כל מיני. והם הטביעו את האנגלים.
אבל לא טבעה אלא ב.
היה בחוף. נשארה עוד חלק למעלה.
אז הם רוצים להגיע לקחת את הסחורה.
עכשיו. הערבים ואיטלקים וכולם עובדים ל.
עם כסף. ואנחנו לא.
אני. האבנים לפעמים במשקל שלי.
הייתי ילד ולא הייתי שמן. להרים אותם. אה.
ללכת על ה [משובש] לשים. למה.
הם רוצים להגיע עם אבנים בזה.
אחרי זה שמים בטון. ורוצים להגיע.
הגרמנים עומדים ו. הגרמנים נותנים לכם את העבודה?
את ההוראות. כן.
אומרים: "אתה. קח [משובש] ". הקצין.
תג. גם הוא. גרמני.
‮הוא הולך וחוזר. זה היה ‭S.S‬. ואז.‬
אה. התחלנו לעבוד קשה.
אז אני אומר לך. האיטלקי תמיד מרחם.
"שב קצ"." כשהוא רואה.
בא הגרמני. "בוא לעבוד".
א. אבל מה המזל. מחזירים אותנו הביתה בערב.
והוא אומר לי: "מחר ב-07:00 בבוקר.
פ"." ב. שמה. בחוץ.
מה שאמרו. אז עבדנו קצת.
אני לא יודע. זרקתי מילה שאני ספר.
‮‭Friseur‬. למדתי מילה. ‭Friseur‬. ואז.‬
אז הוא אומר לי: "בוא. אה.
ת. תבוא. תספר אותנ"." אחד מהם. מהקצינים.
הלכתי. לקחו אותי עם הג'יפ לנאבל.
להביא את הכלים. והתחלתי 6. 7.
אני הייתי מבסוט.
פחדתי פחד מוות.
אבל הייתי מבסוט שאני לא עובד בעבודה הקשה.
ואחרי זה. שאני גומר את זה.
"תלך לשם. איפה. לעבוד"." אז הייתי שמה קצת עושה.
ובא שעה 16:30. 17:00. לוקחים הביתה.
למחרת אין. אז אחר כך. אה.
התחלפו ובאו מישהו. אז אחד אמרו.
דיברו. "תבוא עוד הפעם".
התחלתי ל. היה לי קצת קל.
שאני הו. הולך. אה.
בתור ספר ולא בעבודה ו.
נגמרה את העבודה.
לא הצליחו. כל העבודה שאנחנו עושים.
האנגלים או הצרפתים. לה זלי. קראו לזה.
מ-המ.
או האמריקאים. מפוצצים את ה [משובש].
את העבודה. אז. אה.
כשאתם עובדים. קבוצה של.
זה בחינם. לא. לא הגענו ל. לאונייה. לא הגענו.
מ-המ.
עם כל העבודה שהיינו.
האונייה הזו. מה שלא הבנתי.
האונייה הזאת עם הפרודוקטים.
שאתם. אה. מנסים להוציא את הפרודוקטים.
רוצים להגיע אליה.
זו אונייה שטבעה?
כן.
בגלל הפצצות?
כן. כן.
בגלל שהגרמנים הפציצו אותה?
כן. כן.
מ-המ.
הבעיה שהיא הייתה כמעט בחוף.
מ-המ.
אז נשארה קצת. אה.
אבל היא הייתה אונייה אנגלית?
כן.
אז מה. היא ניסתה להגיע לחוף?
כן. בשביל להביא את הסחורה.
זה. זה ג. גרמנית. האונייה.
אבל ב. א. א. אם תוניס כבר כבושה. תוניסיה כבושה.
כבושה.
על ידי הגרמנים.
על גרמ.
אז למה אונייה אנגלית מנסה להגיע לחוף?
לא אנגלית. האונייה זה.
גרמנית?
אונייה. לא יודע אם גרמנית.
אה.
או ערבית.
או תוניס. כן.
הביאה איזה סחורה לגרמנים.
מ-המ.
לגרמנים ב.
זה היה סחורה בשביל הגרמנים?
נכון.
מ-המ.
ואז. אהה. הפצצה.
ו. ואחר כך ה. גם ב.
בשלנו היה פצצה גדולה מאוד באיזה מקום.
בא בלי. השתטחנו כולנו.
לא. זה. הלכנו לבקר שם איזה חור. אז ה.
אז היה הפצצות. אה. לא כמו עכשיו. ו.
כשאתם עומדים בעבודה. גם ערבים. גם. אה.
צרפ. אהה. צרפ. כולם.
וגם יהודים. שעומדים עם ה.
כן. עם הסרט.
סרט.
כן.
אליכם מתייחסים אותו דבר או שונה?
איך?
מתייחסים אליכם אותו דבר. או שונה?
לא. לא. לא. היהודים. עשו לנו פיקוח.
ה. כל המילים הרעות בג. ב. שפ.
זאת אומרת. לא מתייחסים אליכם.
לא. לא.
יפה?
לא. לא.
אתם מרגישים.
מרגישים.
סוג של פחד?
כן. עכשיו. עכשיו. כשיש פצצה.
וש. שמה. [משובש] . זה שנגד המטוסים ב. ב.
בנמל. זה לא נמל. אה. פעיל. היה נמל ככה. כזה.
אז הלכנו כל אחד. הוא מ. איפה להתכסות.
את ה. תחת הסירות. וזה.
אתה מרגיש את כל הכדורים על הראש שלך.
‮אז ביקשו מאיתנו הגרמנים‭: "juden‬.‬
תע"." לעשות ככה. אני לא ידעתי.
אני ידעתי אחרי הרבה זמן מה זה.
‮‭victoire‬. זה. יעני. יעני. ומ. והם חשבו שידעו.‬
שאנחנו יודעים. לא יפציצו. זה. צפצפו.
מ-המ.
האנגלים שבאו. ורוב המטוסים שבאו.
אנגלים. לא צרפתים ו. למה היה ייחוד.
אז. אז פה אני רוצה לשאול. האוכלוסייה התוניסאית.
כל מי שסיפרת עליהם.
איך הם קיבלו את הכיבוש הגרמני?
ברצון? בהתנגדות?
ברצון קיבלו. בגלל זה שידענו מה הלך בפולניה וביתר.
מ-המ. אז לא ברצון?
לא. ואח. אבל מה.
הם אמרו. הגרמנים: "אתם לא יודעים מפולניה".
מ-המ.
אמרו. כשהיה שיחות.
"אתם לא יודעים. א"." ממושמעים.
מה שרצו מאיתנו. לעבוד. לעבוד.
מ-המ.
זו האמת. אז הם כאילו. יעני.
קיבלו אותנו. כי העובדים ו.
אבל התייחסו אלינו כיהודים.
מ-המ.
נהרג גם מישהו. מי שסרב גם.
אין להם אצלם רחמנות.
אחד סירב בתוניס. אני שמעתי. הרגו אותו.
השני. אצלנו קרה ביום. בחזרה.
האוטו משא לפנינו עם גדולים. אה.
פצ. אה. פצצה. אה. 2 נפטרו. יהודים.
אבל זה מהפצצה של בעלות הברית?
כן.
ממטוסים?
כן.
היו גם מטוסים גרמניים בשמיים או רק בעלות הברית?
לא. לא ראינו. לא ראינו.
אתם ידעתם שיש מלחמה.
כן. ברור.
אצלכם ממש הרגישו את זה?
ב. כן.
יצא שהגיעו. בשלב מאוחר יותר. גם. אה.
חיילים. אהה. בריטים לאזור שלכם?
אחרי ש. אחרי.
שמתי שבאו ה.
אחרי הניצחון בצפון אפריקה.
אני חושב. ב. ב. בנובמבר. משהו כזה.
אממ. כן. אבל בוא נלך עוד רגע אחורה.
אמא שלך. למשל. שיושבת בבית.
היא מרגישה שיש מלחמה? היא.
ושמה באו הגרמנים הביתה כל פעם.
אבל הערבים. השכנים שלנו. היו טובים.
מ-המ.
לוקחים את הבנות.
למה הם באים ח. לחפש בנות.
ממש ככה?
וה. באמת הערבים האלו.
בוויכוחים ביניהם. ה. 2 אחים גרים על.
שכנים. אחד היה רע. ואחד.
בעל מאפייה. הוא היה אוהב יהודים ממש כמו יהודים.
הוא אמר: "זה ילדים שלי. בנות שלי".
של. שלנו. אחות שלי ומהשכנים. היו 5 בנות.
זאת אומרת. ה. השכנים.
הוא שמר אותם.
אפילו עזרו לכם?
כן. עזרו הרבה.
כששמעו. גרמנים ב. ב. מגיעים לרחוב שלנו.
כבר באו לקחת את ה. זה אני לא אשכח.
למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהם נכנסים
לבתים וצריך להסתיר את הבנות?
מה. היה שם מקרים של אונס?
כן.
שממש חיילים אנסו?
כן. אונס. ועכשיו. לקחו גם דברים.
מ-המ. גם גנב. אה.
כל דברים בעלי ערך.
אין. הרדיו. לא נשאר.
אפילו היה משהו בשביל להדליק ו.
עם. אה. בטריות וזה. לקחו.
איך הם בעצם יודעים.
הגרמנים. איפה זה בית של יהודים? לפי מה?
אז אני אומר. בבית שלנו.
אני יודע שהם. אה. לקחו.
שאלו אנשים ואנשים אמרו להם: "פה גר יהודי?"
כן.
"פה יש משפחה יהודית".
כן. הם. הם גם ידעו. וגם אמרו להם.
אמרתי לך. אה. הערבים קצת התהפכו. לא כולם.
לא כולם.
היו ביניהם טובים. טובים מאוד.
מ-המ.
היו רעים. לא יודע מה הרוויחו מזה.
כן.
שמתי באו האנגלים.
אז היה להם בעיה אחרת.
מ-המ.
וזה באמת. הגרמנים ידעו.
ונכנסים לבתים של היהודים.
ודופקים. ואם לא פותחים. אז הם פורצים דלת.
עבורך. אתה בשנת 42' היית בן.
פחות או יותר בן 14. 15.
עבורך. כ. כילד או נער צעיר.
הזיכרון של גרמנים בנאבל זה זיכרון של. של מה?
הרגשת פתאום אזרח סוג ב'?
הרגשת פתאום שאתם באיזשהו מצב לא בטוח?
איזה זיכרון זה?
שמה. מה קורה לקהילה?
אתם. פחות אוהבים אתכם?
אהה. תראי. אהה. היה לנו קצת דאגה.
מ-המ.
כולנו. ש. למה. כשנודע לנו בש.
כשבתוניס התחילו לבנות את ה [משובש] (צרפתית).
את התנור ה.
מ-המ.
השמדה. וכמה שהבנתי.
בורגיבה לא נתן להם להרוס את זה. להשאיר זיכרון.
מ-המ.
כלומר. שמעת ש.
כן.
יותר מאוחר שמעת שהיו איזה תוכניות.
אולי לעשות מחנה ריכוז?
כן. כן. תוכניות. אב. אבל אנחנו. אנחנו.
הם. הגרמנים עוד היו בתוניס.
כבר הכינו את התנור. אה.
אבל אז לא ידעת את זה?
לא.
זה שמעת אחר כך?
כן. אחר כך שמענו.
מ-המ.
וזה היה.
מ-המ.
כ. כי ראי.
מה הרגע שאתה זוכר מהש.
תקופה הזו של ההפצצות ושל המלחמה.
שאתה הולך עם. עם טלאי.
מה הרגע הכי קשה שהיה לכם ב. בנאבל?
מה אני אגיד לך. אה. אה. אני לא שהיתי.
אתה ואח שלך. שניכם עבדתם בשביל הגרמנים.
כן.
עוד בני משפחה? נגיד.
היו כאלה שגירשו אותם מהבית?
היו כאלה שלקחו להם את הבית?
לא. אמרתי לך. לקחו את כל הגברים.
מ-המ.
בלי יוצא מהכלל. מגיל 18.
והאח שהיה בעיר תוניס?
בתוניס. ג. גם כן. עבד בתוניס.
מ-המ. אז כל הגברים היהודים. כמו שאתה יודע.
כן. לקחו אותם.
הלכו לעבוד?
כן. לעבודה. ו. ומי שלא היה.
עושים [משובש]. איך קוראים לזה. סריקות.
מ-המ.
לוקחים אותו לעבודה. לא חשוב.
עכ. אני עכשיו. אחרי שגמרתי עם הנמל הזה.
שלא הצליחו. אני עובר ולקחו אותי עוד הפעם.
איזה שריפה ב. בנאבל.
בבית ספר שהיו גרמנים.
לכבות. אנחנו הלכנו לנקות.
מ-המ.
אחרי שריפה. לא בדו.
לא הפצצה ולא. ממה. לא יודע.
הכ. מכבי אש כיבה את הכול. אבל לנקות.
אנחנו. ה. היהודים. עבודה שחורה.
פה. בלב. כאילו ידעתם שזה עניין זמני.
שבקרוב בעלות הברית. אנגליה אמריקה. צרפת ינצחו?
או שלא. או שדאגתם שזה לא יקרה?
אהה. ידענו. אני ידעתי אולי יותר.
היה קצין גרמני. בא להתגלח.
למרות ששמו לנו שלט.
ביניהם ערבים וזה. וזה.
[משובש] (שפה זרה).
משהו כזה. אסור להיכנס.
היה. והקצין. החייל הזה. כל יום בבוקר.
כשהייתי בעבודה. אני מגלח אותו.
והוא נתן לי כסף מאלג'יר.
למה הכסף של אלג'יר הוא שווה.
שלנו. עשו מח. מ-50. 500. מ-10. 100.
חתימה ו. עשו כסף.
אינפלציה.
אבל ההוא נתן לי כסף מאלג'יר.
והרבה יותר ממה שמגיע.
מ-המ.
שבוע לפני שיכנסו ה.
האנגלים וצרפתים. הוא אומר לי: "עוד מעט יכנסו.
וז"." ואני פחדתי.
ב. באו. אמרתי לו: "לא. לא חשוב. מה. זה. ב.
א"." אז הוא אומר לי: "אני אומר לך.
בעוד שבוע יכנסו לה זליים".
בא עוד למחרת. ביום. אחרי 3 ימים.
‮הוא אומר לי: "ביום חמישי ב-‭10:00 les Anglais‬.‬
אה. אה. יהיו אצלכם בעיר".
אני אומר לו: "לא [משובש] (צרפתית)".
למחרת הוא לא בא.
לא בא להתגלח. לא בא. לא בא.
וחבל. הוא היה נותן לי כסף טוב.
נכנסו האנגלים וזה.
‮ועברו. והתחלנו. אנחנו. ‭victoire‬. ושמחה.‬
הערבים היה על הפנים ואנחנו היינו שמחים.
נכנסו האנגלים והאמריקאים. צרפתים.
והוא. הם. אנחנו היינו ברחוב ראשי. היה הסלון.
הוא עובר. בקושי הכרתי אותו.
הוא עשה לי ככה. עם אנגלים. הקצין הזה.
אז. אה. ה. כל כך הרבה.
הם לא יכולים לנסוע. היהודים. כולנו שמחים.
הוא ירד. הוא אומר לי: "אתה לא
האמנת לי שאנחנ"." והמילה שלו.
אנחנו. תפסתי.
כלומר. אתה אומר.
שהוא היה.
הוא היה סוג של מרגל?
הוא היה רג. מרגל.
מ-המ.
ואני פחדתי לדבר איתו.
הוא. הוא ניסה כמה פעמים ל.
לעשות לי משהו טוב. אה. מה זה.
‮גרמני. לא היה במדים ‭S.S‬ כמו ש. עם זה.‬
מ-המ.
יש להם את המ. סימן.
אבל הוא היה ג. קצין גרמני.
ואז הוא אומר לי חצי מילה
‮בצרפתית‭: "au revoi"‬." הוא אומר לי. להתראות. יעני.‬
והוא הלך הלאה שמה.
מ-המ.
עם הב. עם הבארט של האנגלים.
אני נשארתי המום.
סיפרתי לאח שלי. הוא אומר לי: "עד כדי כך?"
אמרתי: "תראה. ב. כל יום בא להתגל"."
‮כל יום בא להתגלח. קצת ‭perfume‬ והולך.‬
דיבר. דיבר. שעוד מעט ועוד מעט ועוד.
בהתחלה דיבר איתי. מה אתם עושים. אה.
כלומר. איזה עבודה?"
עבד. אמרת. סיפרתי לו. הוא צחק מזה.
אז אני. זה לא אשכח בחיים שלי.
קצין גרמני בא לעזור לי בפרנסה כביכול. והוא מרגל אנגלי.
אנגלי.
מעניין. יודע טוב מאוד גרמנית כ. לפי מה שהבנתי.
צרפתית. כמה מילים. לא. זה.
מ-המ. איך אתם. עוד.
אז אנחנו היינו שמחים.
כאילו. זה היה ממש שינוי?
פתאום הרגשתם שונה לגמרי?
יכולתם להוריד את הס.
מיד הורדנו ו. ושמחה גדולה הייתה.
בכל בית עשו מסיבה.
כמה חברים וזה. ממש שיגעון היה.
מ-המ.
אני לא אשכח שהם נכנסו. משוריינים וזה.
בתקופה שאתם הייתם תחת. אה.
אנחנו כול. איך?
בתקופה שאתם הייתם תחת שלטון גרמני. היה לכם רדיו?
ידעתם מה קורה במקומות אחרים?
אמרתי לך. בסלון היה. בבית לא היה.
אבל מותר היה לשמוע חדשות?
לא. לא. לא שמרו על מה שאתה עושה.
מ-המ. כי הי. ב. בצרפת. באותם.
אבל הם לקחו לנו את כ. את הכול. הג.
אז זה מה שאני שואלת. הם לקחו.
גם רדיו לקחו.
כן. אז בעצם הייתם מנותקים.
לא ידעתם מה קורה בצרפת. מה קורה.
לא. לא. לא. חוץ מהעיתון.
מ-המ.
שהעיתון היה בכל זאת.
פרו גרמני.
העיתון. צר. אה. הי.
הוא היה של צרפת הכבושה.
היה של. כן. אבל. אה. העיתון כתב.
היה גם לפעמים מביאים. אה. עיתון ב.
בערב מאוחר. על איזה פעולה גדולה הייתה.
אבל ידענו. אה. גם גרמנים.
לא יודע אם יודעים צרפתית. אבל חלק מהם ידע.
אני זוכר. כמו [משובש] בת.
בנאבל. הייתה מתרגמת צרפתית.
מ-המ.
ודיברה איתנו.
ב. בא. איפשהו ב. בשנת 42' אוספים למשל את
כל יהודי פריז ושולחים אותם ל. למחנות.
כן.
או. יש צרפת החופשית של וישי.
ידעתם על זה משהו?
ידענו. אבל לא.
לא ממש.
ידענו. אמרתי לך. לא. לא משהו.
אז מה קורה ב. ב.
בתוניסיה אחרי שחרור צפון אפריקה? מה קורה לכם?
היה מצוין.
מ-המ.
ו.
יוצא לפגוש חיילים. אה.
מארץ ישראל? בריגדה.
אז התחלנו לשמוע על ישראל.
והתחילו להביא לנו.
אה. קופות של. אה.
קרן קיימת.
זה. לעזור שמה. כסף. היינו ילדים.
ואני לא אשכח. בשנת 48' אמרו לי:
"אם אתה רוצה לעלות לארצ"." באו החבר'ה. אמרתי: "כן".
מאיזה חבר'ה זה?
זה תנועת נוער ציונית?
כן.
התחילו להיות?
יש. יש. יש תנועה. כן. יש.
איך קראו לתנועה. אתה יודע?
אני לא יודע.
היה שם?
אה. בתוניס. לא יודע.
קור. איך קוראים. שם.
מ-המ.
לא זוכר בדיוק. אבל.
אה. הם היו פעילים.
וכל מ. ילד. כל נער. 17. 18.
אם אתה רוצה לישראל.
אף אחד מאיתנו. אולי
אחד-שניים.
רק. התנגדו. כן.
אז ביקשו: "לך תביא תעודת. אה.
לידה [משובש] (שפה זרה).
אחר כך נעשה פספורט.
אז אני נתקלתי עם ה.
עם השם. "אהרון מת. אתה חיים".
וזה. אז אח שלי ביקש לתת לו שוחד. לערבי.
שיכתוב אהרון. הוא אומר לי "2 שמות אני אכתוב.
חיים אהרון. אבל אהרון. אהרון מת".
ואז ביקשתי תעודת זהות. נתנו לי.
באו מהחברה. אמרו לי: "לא צריך פספורט.
תביא תמונה. יש לנו פספורט".
נתנו לי פספורט של מישהו מ. מג'רבה.
שאני אלמד את הכתובת.
את המקצוע שלו ושם שלו.
בוכריס רפאל. לא. לא חיים ולא אהורי.
אחרי 3 ימים קראו לי. "אתה למדת?"
"כ"." "בוא". "מי אתה?"
אני אומר לו: "בוכרי"." " [משובש] (שפה זרה).
איפה אתה גר?" אני אומר לו: "ב. אה.
רחוב. "בג'רבה. חארה אל כביר"." וזה. מה שכתוב.
הוא אומר לי: "ביום שבת אתה נוסע לצרפת".
אה. אמא. זיכרונה לברכה.
"מה אתה מש. אתה עוזב אותנו?"
אמרתי לה: "אני הולך לישרא"." הולכים לצרפת.
באו איתי. אצל אח שלי מתוניס.
ואלה כולם. שאנחנו באונייה.
רק אתה החלטת מהמשפחה?
היו. מ. אה. המשפחה שלי. כן. אני.
כאילו. היית הראשון?
כן. אבל היו עוד הרבה חברים ומ. מ.
אז מה שסיפרת.
שבעצם הארגון שעוזר לכם לעזוב את תוניסיה גם הוציא לך.
‮‭faux passeport‬.‬
פספורט מזויף?
פספורט מזויף. במ.
ובשבת. הוא אומר לי: "אתה.
אתה. האונייה נוסעת "."
צרפת.
"ל. ל. למרסיי".
בסדר. הלך.
אמא. כולם בכו. והאח הגדול.
"בשביל מה לך?" "אני הולך לישראל".
ו. אה. אחרי 3 ימים. היה [משובש].
מקום שמה לא טוב.
שמה באוניות. א. אמרו לנו לש. אה.
וברוך השם עברנו את זה ולמחרת הגענו לשמה.
אנחנו הגענו למרסיי. מחכים לנו.
לקח את הפספורט. ונשארנו.
ללא פספורט וללא תעודת זהות. ולא כלום.
אז אני אומר לו: "אנחנו במרסי"." "אל תדאג".
עכשיו. במחנה יש אוכל. שמה.
איפה הייתי. אבל לא לפי רוחי.
הל. אמרתי. אני אלך לקנות משהו. אני קניתי דגים.
ואני קונה בשוק. אף אחד לא אומר כלום. וחזרה.
אה. אמרו לנו: "אם אתם רוצים שיהיה לכם כסף יותר.
קחו שמן וקפה שחור.
זה יעלה קצ. ביוקר בצרפת. ה. זה הרבה כסף.
יהיה לכם עוד כסף ל. "." אז באמת עזר לי. כסף.
הזה שמכרתי את השמן וזה.
בדיקות במרסיי. ו.
בדיוק כמו שב. אתה נוסע מ. טס ל. הולך ל. לישראל.
בסדר. אני לא אשכח את המילה עצמאות.
כשהגענו לפה אומרים.
זה הייתה ההפלגה האחרונה שלו.
הוא היה אונייה גמורה. בקושי הגענו.
הגענו עוד ל [משובש].
אני שמח. לא מרגיש טוב עם הים וזה.
הגענו לחיפה. רואים את זה. שמחה.
כשירדנו מהאונייה. אז. אה.
עמדנו שמה. היה מישהו מסוכנות שואל אם אתה רווק או נשוי.
אם אתה נשוי. אתה. לוקחים אותם למושב או לקיבוץ.
ואם אתה רווק. לצבא.
אז אחד. הוא אומר לי" "תגיד אתה נשו"."
אמרתי לו: "מה. אני אשקר?"
אז ש. שמו אותנו באוטו משא. ישר לבית ליד. היינו.
תכף נדבר על התקופה בארץ.
אבל בוא תסביר לי. חיים.
מה גרם לך להחליט לעזוב את המשפחה.
לעזוב את תוניס.
בשביל ישראל.
אבל זה תשובה. ככה. קצת יותר תיכנס פנימה.
בכל זאת. אתה צריך להגיד שלום לאמא. ת. שלום.
נכון. נכון. נכ.
מה. מה. מה משך אותך?
לא רצו. האמת. לא רצו. ואני. בראש שלי.
למה הרגשת שאתה רוצה לעזוב?
רציתי ללכת להיות חייל ולעזור לישראל.
לא אהבת את תוניס?
אה?
לא אהבת? אה.
לא שלא אהבתי. אחרי ש.
מה שקרה עם הגרמנים. באו האנגלים.
שמחנו בזה. אחרי כמה שנים.
אז אמרנו. שמענו על ישראל.
על ישראל. רצינו ללכת.
מ-המ. הבנתי. ואז אתה מגיע לבית ליד.
הגעתי לבית ליד.
בדיקה כללית. ונותנים לי. לא זוכר כמה.
12 לירות. לא יודע כמה. חופש.
לא ידענו עברית. בתל אביב הסתובבנו.
ו. ולוקחים את חיים כהן בירושלים.
דרך בורמה נסענו.
והגענו בר. בבוקר מוקדם.
ואומר: "תרד"." אה.
הם פתחו הדלת ואני רואה את השלג בדיוק על ה.
אה. אמרתי לו: "אני לא יורד".
עד שהביאו לי מתרגם בצרפתית.
מ-המ.
הוא אומר לי: "תעשה מאמצים. תראה את כולם.
אתה מ. לוקח רובה. כוס תה חם ושמיכה.
ולחתום. מיט"." וירדתי. אה. אין ברירה.
ואני לא אשכח את זה.
אחד. הוא אומר לי: "אתה יודע. אנחנו פה.
הירדנים על ידינו.
40 מטר שמה חיי. אה. לא ידענו.
אחרי שהתארגנו וקיבלנו את הרובה וזה.
היו אימונים קצת.
ואחר כך שמו אותנו בשמירה.
והוא אומר לי: "אתה. שמ"." זה היה מוסררה.
קראו לזה. בירושלים.
היה נוטרדאם. כל ה. כל המקומות האלו.
היה כאילו שטח הפקר.
ואנחנו היינו בשמירה שמה.
איפה בית ספר גם ה. שלהם.
הממש הירדנים. היה להם גם כן.
עם עמדה שמה. והיינו כל הזמן. והיינו בשמירה.
לא האמנתי שאני אהיה חייל.
בתוניס הח. לא לוקחים את היהודים.
רק אם הוא צרפתי.
הוא הולך להיות חייל.
אבל אם הוא תוניסאי.
The Jewish community in Nabeul; friendship with the local population; rumors about the war in Europe; German occupation, 1942; yellow badge decree; drafting of Jewish men to forced labor; work at the Hammamet port; Allied air-raids; work as a barber for German officers; entry of the British Army, November 1942; Zionist activity after the war; aliya by himself to Israel, 1948.
item Id
9867519
First Name
Chaim
Last Name
Kohen
Date of Birth
1927
Place of Birth
Nabeul, Tunisia
Type of material
Testimony
Language
Hebrew
Record Group
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
Date of Creation - earliest
09/05/2012
Date of Creation - latest
09/05/2012
Name of Submitter
כהן חיים
Original
YES
Interview Location
ISRAEL
Connected to Item
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
Form of Testimony
Video
Dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance