Yad Vashem logo

To be translated

Testimony
null
null
null
היום יום שלישי. כ"ג באייר תשע"ב.
15 למאי אלפיים.
2012. שרה רוזן מראיינת את גברנת.
גברת מנדלוביץ' תהילה לבית קו.
קויפמן בביתה רחוב דרך השלום 40/12 בנשר.
גברת מנדלוביץ' ילידת דז' טרנסילבניה רומנ.
ברומניה מתאריך 1 לאוקטו. לאוקטובר 1925.
הראיון הוא מטעם יד ושם. בוקר טוב.
שיהיה בשעה טובה ש. לנכדים שלי.
כן. באיזה שם נולדת? תהילה.
אז זה אני הייתי בש. פה בארץ.
תהילה.
אני ה.
לכן אני שואלת באיזה שם נולדת.
אני הייתי טילה.
טילה?
כן. אז מתי שהגעתי לפה אמרו לי: "מה זה שם ט. טילה?
שיהיה תהילה."
מי נתן לך את השם תהילה?
שמה מתי שאני עשיתי את התעודת זהות של הישראלית.
אה. במשרד הפנים?
פה בישראל.
כן.
מתי שהגעתי.
בת כמה את היית.
אז.
כשהגעת?
אה. אז כמה הייתי?
הבנות היו. את חושבת שאני זוכרת?
הבנות היו כבר. אה.
אחד 6. ו-7.
אה-הא.
אבל לפני זה.
בשנות ה-30 לחייך?
בין 20 ל-30?
בערך.
בין 20 ל-30. כן.
כן.
כן. אבל אנחנו לא נתחיל את הראיון שלנו.
את הסיפור שלך מ.
כן.
מהמקום הזה. אלא אנחנו נלך להתחלה לכפר שאת נולדת בו.
את אמנם נולדת בדז'.
בעיר גדולה יותר שזה בטרנסילבניה.
ס. כן.
אבל את. אבל מיד אחרי הלידה אני מבינה ש.
כשחזרת לכפר יש.
אני לא חזרתי לכפר.
אלא?
אני חזרתי לקלוז'.
לקלוז' חזרו ההורים?
כן.
אבל.
לא. ההורים לא.
הדוד. אח של אמא שלי.
שקוראים לו?
ש. נייפלד.
נייפלד מה?
נייפלד. אה. אדולף.
אוקיי.
הוא היה. ואצלו לא הגיעו אף אח. לא ה.
אשתו ולא הילדים היו בת ובן ולא הגיעו הביתה מאושוויץ.
והוא היה במילואים שמה בהונגריה.
רומניה. לא יודעת איפה זה.
איפה היה בדרך כלל מתי שלקחו אותנו היה כבר.
לא ד'ז הרומנית.
מה היה דז' הונגרית. מהונגריה ל.
רגע. סליחה אני עוצרת אותך. סליחה.
את כבר מדברת על התקופה של אחרי המלחמה.
נו. אז.
אבל אנחנו מדברים עכשיו.
תקשיבי טוב לשאלה שלי.
נו.
אנחנו מדברים על תהילה.
כן.
התינוקת שנולדה לאן היא חזרה?
אנחנו עוד לא שם עכשיו תהילה.
התינוקת שחזר. שנולדה.
כן.
לאן. כשאימ.
אמא שלך ילדה אותך.
נכון.
לאן חזרתם?
[משובש] שמה אנחנו היינו בכפר.
חזרתם לכפר?
אה. קודם כל בכפר היו ההורים שלי.
איך קוראים לכפר הזה?
[משובש] דה סוס.
אוקיי.
ושמה גרנו ושמה ילדו לאימא 7 ילדים.
היינו 4 בנות ו-3 בנים.
מ-המ. וכשאת נולדת חזרתם ל. לכפר הזה?
כבר לא. י. בחזרה.
מתי שהגענו משמה אז.
מה זה משמה? מאיפה זה משמה?
מה. איפ. מקום העבודה מגרמניה. אז.
תהילה. לא. לא. לא.
את לא הבנת את השאלה ואני אסביר אותה עוד פעם.
אני עוד לא מדברת על הזמן הזה.
אני מדברת על תהילה הקטנה.
תהילה שנולדה. היא נולדה בדז'. נכון?
כן.
וההורים גרו בכפר?
כן.
אחרי שאת נולדת?
כן.
אז תקשיבי טוב.
כן.
לאן את חזרת?
אנחנו.
אחרי שנולדת? תהילה קטנה.
הייתי קטנה עם ההורים ביחד בכפר.
זהו. אז עכשיו בואי נדבר על ההורים. ועל הבית בכפר.
אז זהו.
זהו בכפר.
בכפר היינו הכל המשפחה.
כאן אנחנו נמצאים.
נכון.
זה נקודת הזמן שאנחנו מדברים עליה עכשיו.
בסדר.
אוקיי. אז עכשיו תספרי לי בבקשה.
הכפר הזה היו בו עוד יהודים?
לא.
אתם הייתם משפחה.
רק משפחה אחת.
אתם?
רק אנחנו.
איך היו היחסים שלכם עם ה?
כנראה הסבא שלי מצד של אבא.
היו להם שמה.
מכולת. חנות.
לא יודעת. ב.
מושב מה שהיה.
בכפר זה לא מושב.
בכפר. כפר. כפר תמיד יוצא לי אחרת.
אוקיי.
בכפר.
כן.
אז. אה.
אז כנראה אבא שלי הוא לקח את המקום.
כן.
ו. אנחנו נכנסנו שם עוד לא היו ילדים.
בטח היו צעירים עוד.
אבל נכנסו במו.
בכפר. אז שמה ילדו כל הילדים בכפר.
בס. זה הבנו.
נכו. עכשיו.
עכשיו תגידי לי רגע. לאט-לאט תני לי לשאול.
בכפר הזה.
כן.
אני מבינה שהייתם משפחה יחידה יהודית.
יחידה נכון.
איך היו היחסים שלכם עם השכנים.
עם שאר האנשים הלא יהודים?
ה. היו די בסדר היו.
מה זה די.
היו רומנים בדרך כלל רומניה.
אפילו את הבית ספר לרומניה עשיתי
עשינו הילדים הבנים עם. אה.
ההורים שלי לקחו אותו בדז' ושם היו
בחיידר הבנים שילמוד לעברית כמו שצריך.
כן. כן. כן.
לבנים. ו.
אחר כך אנחנו ישבנו כבר.
היה לנו פרות. היה לנו סוסים.
היה לנו אדמה איפה שעבדנו ב.
הייתם גם חקלאים?
חקלאי.
מה גידלתם?
בדיוק. אה.
תגיד בר.
[משובש]
חיטה.
חיטה ותירס ו [משובש] בשביל ה.
בעלי חיים.
כן.
כן.
וזהו דברים כאלו.
ובבית היו קצת גינה.
היינו שמה כל מיני ירקות.
חיים בבית בכפר.
חיים בבית בכפר.
עדיין אני לא קיבלתי תשובה או שאני לא הבנתי.
איך היו היחסים שלכם עם השכנים הלא יהודים?
בסדר.
מה זה בסדר? הם היו מבקרים אתכם?
אתם הייתם מבקרים אותם?
כן. כן.
אתם הילדים שיחקתם עם הילדים שלהם?
כן. כן. כן.
אוקיי.
כן. בדיוק מ. היינו בבית ספר.
אז עכשיו בואי.
בואי נדבר קצת על המשפחה שלך.
אנחנו מדברים על המשפחה לפני המלחמה.
כן.
אוקיי. כשאת היית ילדה קטנה.
כן.
ובואי נתחיל מאבא.
כן.
איך קראו לאבא?
לאבא הרמן. בלאו הרמן.
בלאו?
בלאו הרמן.
בלאו הרמן. זאת אומרת שזה השם שלך מהבית?
זה היה השם מהבית.
בלאו הרמן.
כן.
ואבא היה איש דתי?
אבא היה?
איש דתי.
איש דתי.
מה זה נקרא דתי?
במושגים של.
ש. של. של פעם.
כן למה זה. למה.
תני לי דוגמה מה זה דתי.
כשר את החגים.
שבת.
שבת.
הוא לא עבד בשבת?
לא.
הוא הלך עם כיסוי ראש?
אה. כן. לכולם.
כיפה או כובע.
לכולם. כובע בלי זקן.
אוקיי.
בלי זקן. עם כיפה.
גם הבנים וגם אבא. בטח.
עכשיו את אומרת שהייתם משפחה יחידה.
והיה בן אדם דתי.
נכון.
הייתם משפחה דתיה.
נכון.
איפה התפללתם? איפה התפלל?
בחגים היה לנו אח של.
של אבא שלי זכרונו לברכה.
שקוראים לו איך? איך קראו לו?
זה באמת אני לא זוכרת.
אני לא אדע להגיד שאני זוכרת.
והיה לי גם סבתא של אבא שלי זאת
אומרת אמא של סבתא שלי עוד היה חיה.
את עוד. את השם את זוכרת?
אני גם זה אני לא זוכרת.
הייתי 6. 7 שנים. הייתי.
אומרת.
שהייתי אצלה פעם אחת. אה.
אולי שבוע. שבועיים. אני לא יודעת. בדז'.
אבל. אה.
בחגים נגיד הלכנו לדז' ושם היו בית הכנסת והלכו.
זאת אומרת שחגים לא עשיתם בבית?
לא.
לא. בגלל שלא היה בית כנסת?
לא היה בית הכנסת.
לא היה מניין. לא היה כלום.
אז.
בשבת לא.
אז איפה אבא התפולל. התפלל.
ב.
בבית.
בדז'.
לא.
בבית. מתפל. ב.
בבית זה היה ילדים הכל כרגיל כמו שצריך.
מ-המ.
בבית גם הבנים וגם אבא כולם. כולם.
רק בחגים הגדול מה שהיה צריך. אה.
ראש השנה יום כיפור.
תמיד הלכו. נסע.
נסענו לדז' ושמה היינו בדז' לבית של.
אה. סבתא מצד של אבא ואחר כך הגענו בחזרה אחרי החגים.
את. אה.
יודעת במקרה את זוכרת אולי באיזה שנה נולד אבא?
זה אני לא יודעת להגיד לך.
אבא היו לו כמה שנים שהוא עשה. היה לו כמה כיתות.
הוא ידע לקרוא? הוא ידע לכתוב?
אה. זה ידע.
אבל אני לא יודעת אי.
את לא יודעת כמה שנים הוא עשה.
לא.
עיתון היה בא אליכם הביתה?
היה לכם עיתון אולי הייתם קוראים עיתון?
זה. את זוכרת כזה דבר?
לא. גם.
את לא זוכרת.
זה אני לא זוכרת.
כן. באיזה שפה דיברתם בבית?
בדרך כלל יידיש.
יידיש?
יידיש.
וידעתם עוד שפה חוץ מיידיש?
זה נשאר לי בבית היידיש מבבית נשאר מה שנשאר. הכל.
ואיזה עוד שפה דיברתם?
ברחוב מה דיברתם?
ברחוב רומנית.
לא הונגרית?
ל. הונגרית היה 2 משפחות.
היה רק הונגרי וההורים שלי דיברו הונגרית.
אה. אם הילדים לא רצו ל.
אה. שיבינו.
לשמוע. כן להבין.
כן.
אז הם. הם יצאו הונגרית שניהם גם אמא וגם. אה. אבא.
מאיפה אמא?
כן. אה.
מלי. מעל יד. אה. קלוז'.
לא יודעת איזה מושב גם כפר גם בכפר.
כן.
היו ההורים שלה.
אז אם רק התחלנו לדבר על אמא.
בואי תספרי לי איך קראו לאמא?
חיה סימה.
חיה סימה?
כן.
ואמא. את אומרת שהיא דיברה איתכם ביידיש?
כן.
אולי את זוכרת מתי אמא נולדה?
גם זה אני לא יודע.
לא יודעת.
לא יודע.
אמא הייתה לה כמה כיתות. את יודעת?
איך?
היא למדה קצת אמא היה לה כמה כיתות? ידעה לקרוא?
אה. תראי. בטח. בטח. בטח.
ידעה לקרוא.
ידעה לקרוא. גם אמא גם אבא.
ידעו לקרוא?
כן.
אה. אמא הייתה דתייה?
כן.
אם שמרתם.
כן.
היא הייתה הולכת עם כיסוי ראש?
כן.
עם פאה?
עם כיסוי ראש עם. בלי.
בלי שערות ממש עם קרחת.
אה. עם פאה היא הייתה הולכת?
כן. כן.
היא הייתה הולכת.
כן.
זאת אומרת שהיא באמת הייתה דתיה?
נו. דתיה. דתיה. ממש דתיה.
ממשפחה דח. דתיה.
וגם ה. אבא היו דיתיים. דתיים.
עכשיו כשאת מסתכלת על המשפחה שלך. משפחה.
עם כמה. 9 ילדים.
נכון? כמה 7 או 9?
אנחנו היינו 7 ילדים.
7 ילדים. אז המשפחה שלך עם 7 ילדים.
כשאת מסתכלת על המשפחה שלך את יכולה להגיד לאמא
היה תפקיד בתוך המשפחה או לאבא
היה תפקיד בתוך המשפחה או איך את.
אה. היה לאמא?
כל אחד מהם תפקיד?
תראי. אני לא יודעת להגיד שהיה משהו.
מיוחד.
מיוחד מאמא שלי.
מי עש. מי היה אחראי על החינוך למשל?
תראי. בדרך כלל היה אמא.
אמא היה יותר איתנו כמו אבא.
אוקיי.
מה אבא היה בחוץ.
אהה. אז.
עם הילדים באמצע השבוע מתי שהיה
דברים לעבוד משהו לעשות משהו.
היו לנו עובדים אם. אה.
לא עשינו. אנחנו הכל מהמושב. אה.
מהכפר.
גויים.
תגידי לי משהו ל.
היה לכם עזרה בבית? לאמא הייתה.
היו לה 7 ילדים.
הייתה לה עזרה בבית לאמא?
בכביסה? בניקיון?
היו לי אישה אחת מה שעשו אותה כביסה.
למה? בגלל שהמים שלנו לא היה בפנים בכלל בבית.
כן.
היה בחוץ.
כן.
ובחוץ היה צורך לעשות את הכביסה.
כן.
ושמה היה לנו אישה אחת מה שעשה את הכביסה.
ושירותים איפה היו בבית או מחוץ לבית?
אה. בבית.
בתוך הבית היו שירותים?
כן. בבית.
לא. לא. לא. בחוץ היה. בחוץ.
אפילו בקלוז' היה בחוץ.
כן. היה בחוץ.
איך את היית אומרת מה היה המצב הכלכלי שלכם ב.
אה. בינוני.
אבל לא היה חסר אוכל ולא.
ולא. לא.
ובגדים היה חסר?
גם.
נעליים?
לא. לא כמו פה אבל. אה.
אבל. טוב בסדר היום זה משהו אחר.
אז כן. אז. אה. בשביל.
אה. זה חג ובשביל יום. היה לנו.
היה לכם לא הייתם רעבים?
לא. לא.
מ-המ.
לא. היה ל.
לנו שנה קשה ב-43'.
ממש קשה מתי ש.
אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו נגיע ל-43'.
כן.
אנחנו עוד לא שם. אז. אה.
את ציינת שהיו לך ש. הייתם 7 ילדים.
כן.
אהה. את יכולה.
את זוכרת מי היה הראשון?
מה השם של הראשון או הראשונה?
כן. היה.
איך אני אגיד. שוני.
שוני היה הראשון.
הראשון.
מתי הוא נולד את זוכרת?
ב-14' ואחר כך היה.
אבל איזה שנה? אה. אה. ב-1914.
כן. 1914.
כן.
לא יודע בדיוק. אני חושבת אז היה מלחמה.
מלחמת עולם הראשונה.
אם אני זוכרת משהו.
אמרו ש. אז. אה.
כן.
היה את המלחמה.
מי נולד אחר כך?
אחר כך היה לייביש.
באיזה שנה נולד לייביש?
הוא בערך ב-16' כבר בדיוק. אני לא יודעת איזה שנה.
לא בדיוק. אבל איזה שנה בערך?
היה שנתיים ביניהם?
אה. בדרך כלל.
כן.
אנחנו בדרך כלל.
כל שנתיים.
כל שנתיים. אה.
אחד ואחר כך היה אחותי.
שקו.
הגדולה.
ששמה?
הי. שמה היה רבקה.
ככה קראו לה שמה רבקה? או שם שאחרי זה?
רבקה לא. לא. השם שלה רבקה.
כן.
רבקה.
רבקה. כן. מי נולד אחר-כך?
רבקה. אחרי רבקה היה מיכאל.
מיכאל היה מנדל.
אוקיי. מתי נולד מנדל?
זה ב-21'.
ב-21'. מי אחרי מנדל?
ואחרי המנדל היה הלין. חנה.
חנה היה 23' ואני
הייתי 25' ואחותה הכי קטנה היה ב-27'.
ואיך קראו לה? או קוראים לה?
אה. מרים גיטל.
מרים גיטל. אוקיי. אז הנה. זאת המשפחה.
זה המשפחה. 7 ילדים.
3 בנים ו-4 בנות.
הייתה איזושהי תפיסה או משהו של לימודים שבנים לומדים?
בנות לומדות?
איך זה היה אז?
תראי. אנחנו.
איך היה אצלכם?
אצלנו שמה בכפר היו רק 7 כיתות. הכי.
ואת הצלחת לעשות 7 כיתות?
הכי גדולות יותר לא היה.
את עשית 7 כיתות?
כן.
זה היה בית ספר רומני?
כל הילדים עשו.
[משובש] 7 כיתות.
זה היה בית ספר רומני?
אה. רומני.
ולמדו בשפה הרומנית.
שפה רומנית.
והמורים היו רומנים או גם היו יהודים ביניהם?
יהו. אה.
איך? אה. אה.
בבית הספר? המורים?
המורים כולם רומנים.
איך הם התייחסו אליכם התלמידים?
בסדר גמור.
לא הייתה בעיה.
לא היה בעיה.
אני מבינה שב. בכיתה כזאת בכפר.
אם הלכת לבית ספר עכשיו אנחנו מדברים עליך.
נכון.
לא על האחים שלך.
בכיתה שאת הלכת בכפר.
כן.
אני חושבת שזאת לא הייתה כיתה גדולה. נכון?
הכפר היה. לא היה קטן ולא היה גדול. אפשר. אה.
את היית ילדה יהודייה יחידה בכפר?
אה. י. אה. ח.
בכיתה?
כן.
יהודייה בכיתה?
כן. כן. כן.
את הרגשת טוב בין.
בין הילדים הלא יהודים?
לא היו. היו.
היינו כמו אחים ואחות אחד עם השני.
שיחקת עם הילדים?
לא. עם המורה. עם ה. כולם.
המורה בדרך כלל.
המורים אפילו הם באו כל הזמן.
איך את מרגישה גברת בלאו?
[משובש] בלאו.
כן.
[משובש] (שפה זרה) ממש. אה.
כלומר היו יחסים טובים מאוד.
בסדר היו יחסים בסדר.
את היית תלמידה טובה? את היית תלמידה טובה?
כ. אני לא ממש. בינוני.
בינונית. כן.
בינוני.
כן.
לא ממש.
מתי את מרגישה שינוי?
מתי מתחילים להשתנות הדברים?
הם בדרך כלל ב-44'. 43' נכנסו ההונגרים.
עד שנכנסו ההונגרים החיים שלכם היו אותו דבר?
אז. אז היו בסדר. אותו דבר.
לא הרגשתם מלחמה?
לא.
לא הרגשתם כלום?
כלום.
אבל נגיד את יודעת שב-41' ב-40' נכנסו הרוסים לרומניה.
ב-41' כבר התחילו לגרש את היהודים לטרנסניסטריה.
אז אנחנו לא ידענו כלום.
לא ידעתם שום דבר?
שום דבר.
ידעתם מה קורה באירופה?
שום דבר.
הייתם מנותקים?
אה. לא יודעת. לא.
לא דיברו ו.
את הרגשת על ההורים שלך שהם דואגים?
ל.
הם דיברו ביניהם?
תראי. עד שלא קבלו. אה.
קיבלו את הבנים במילואים
מבדרך כלל הגדול היה כבר אחרי הצבא.
כן.
והשני גם אחרי הצ.
הצבא הרומני.
רומני.
כן.
והקטן רק אחר כך הוא נכנס כמו חייל
רגל שנתיים שלוש כבר אז אני לא יודע כמה יעשו שמה.
ואז נשארנו בלי הילדים מתי שההונגרים הגיעו.
עד שלא הגיעו ההונגרים לא היה לנו בעיה.
איך שנכנסו ההונגרים בטרנסילבניה ולקחו את הטרנסילבניה אז.
אה. לגמרי היה אחרת.
השתנו הדברים.
השתנו יותר קשה.
אז עכשיו בואי נבין מה זה השתנו.
בואי נלך שלב שלב.
נכנסו ההונגרים גם לכפר שלכם?
כן.
יש שינוי ביחס של השכנים שלכם אליכם?
היה ש. לשכנים לא.
אבל. אה. את ה.
היו 2 משפחות ואת העירייה של. היה רומני.
עכשיו את העירייה נתנו לאחד מה שהיה הונגרי.
מ. מתי שבאה המשטרה והיה לבקר במושבים.
איך הולך. מה הוא עושה?
היו. זה לא היו נעים בכלל.
בכלל לא היה נעים מתי שהגיע
הונגרים אפילו במושב אני לא עומדת ב.
בדז'. אבל ככה בכלל לא היה.
מה זה נקרא לא נעים?
את יכולה לתת לי דוגמה למה את מתכוונת?
כן. אני. אני לא יודע. אני לא יודעת.
ההרגשה שלי. אני לא יודעת של מישהו אחר.
אנחנו מדברים עליך. כן.
היו כל כך. אה.
איך אני אגיד.
אה. שלא. לא לא יר.
לא. אה.
קודם כל אני לא ידעתי לדבר הונגרית בכלל.
רק אמא ואבא דיברה הונגרית.
אז איתם דיברה מדי פעם כמה מילים פה ושם בהונגרית.
אבל לא. לא.
לא היו אנשים נעים בכלל. בכלל. בכלל.
ההתנהגות שלהם לא הייתה נעימה?
ההתנהגות שלהם מ.
מתי שראינו אותם. אה. כבר.
אה. הבן אדם [משובש]
פחדת ללכת ברחוב?
כן. תראי אני לא פחדתי ככה ממש שאני פחדתי.
אבל בלילה בטח ש.
אבל אנחנו לא יצאנו גם ככה בלילה.
כן.
לא יצאנו.
אבל עם השכנים הקרובים שלכם?
עם השכנים היו בסדר גמור.
כן.
עם כולם.
אז מתי חל שינוי?
מתי הוציאו אתכם מהבית?
אז קודם כל הבנים מתי שהיה הונגריה כבר הונגריה היה.
אז. אה.
לקחו את ה-3 הבנים.
צבא. אחד היה חייל רגיל ו-2 היה מילואים.
אני אפשר להגיד שזהו.
לא ידענו כלום. לא ידעתי כלום מ. מזה.
מה זה עושה לאטמוספרה בבית שלקחו את הבנים?
איך הייתה אטמוס. איך מש.
קשה היה.
אמא. הייתה דאגה גדולה?
אמא עם דאגה גדולה ואבא היה לבד ורק עם ה.
אה. שכנים מה שהוא עבדה פה ושם אני לא יודעת.
כי דרך אגב רק ששכחתי לשאול אותך.
אמא עזרה לו לפעמים בחנות או באיזושהי עבודה?
תראי. קצת מכולת היה לנו שמה.
ול. לא. לא ממש. אה.
אבל אף אחד. היא לא עזרה לו.
לא. לא. לא.
אמא הייתה בבית?
כן. אמא הייתה בבית.
טוב אז אנחנו חוזרים עכשיו ל. לעניין הזה.
כן.
כן.
ואבא שלי על אנחנו היה
גם סוסים וגם עגלה אז עם זה הוא נסע לדז'.
היה בדרך כלל המושב שלנו מדז' 2 קילומטר.
אה. 12 קילומטר.
כן.
והוא פעם בשבוע הוא הלכה לדז'. לקניות או [משובש]
תגידי ברומנית.
[משובש] (רומנית)
אה. כדי לשחוט. כן.
כן. [משובש].
אה. למשחטה. למשחטה.
משחטה.
לשחיטה.
[משובש] (שפה זרה).
אה. ואז ביקשו שתשימ את רוצה לדבר ברומנית? אז אפשר.
[משובש].(שפה זרה)
לשים את ה. כן.
כן.
את הטלאי צהוב.
[משובש] (שפה זרה)
אה-הא.
[משובש] (שפה זרה).
אני אגיד את זה בעברית.
שהייתם צריכים ללכת עם.
אה. עם הכוכב הצהוב.
צהוב צהוב. כן.
עם הטלאי הצהוב ואמא לא תפרה את זה.
אלא שמה את זה עם סיכת ביטחון.
נכון.
והוא נתפס ובגלל זה הכניסו אותו לבית סוהר.
נכון.
ההונגרים.
ההונגרים.
כן. ואז מה קרה?
כמה זמן הוא היה בבית סוהר?
אחר כך אנחנו היינו.
לבד.
4 בנות והאמא בבית בלי.
בלי הבנים ובלי אבא. אז.
אתם שמעתם שאבא הכניסו אותו לבית סוהר?
הגיעו אליכם ידיעות?
תראי. הגיעו מ.
כנראה. כנראה. אני לא יודעת.
גם אני לא זוכרת את זה.
לוקחים את מישהו מהמושב שייקח את ה.
תמיד הורים הלכו מהמושב לדז'.
לקחו שמה דברי חלב.
אה. ביצים ולא יודעת מה למכור שם.
למכור שם. כן.
כן. אז. אה.
אחד מאלו נתנה את העגלה ואת
הסוסים שיבוא בחזרה מ. הוא בכלא.
אממ. וככה קיבלתם את הידיעה?
ככה קיבלנו את הידיעה שבא. הגיע הביתה.
כן.
בלי אבא.
כן.
זה היה ב-44' כבר.
וזה היה כבר 44'?
44' היה.
אז מה עושה אמא?
אז מה עושה אמא?
בוכה ובוכה ובוכה ו.
כן.
מה היא יעשה?
איך אני אציע.
היא באמת היה כבר הילדה הגדולה.
היא הייתה יותר גדולה כמו שאנחנו.
והקטנה בת כמה היא הייתה?
אה. אני חושבת 14.
הקטנה הייתה בת 14.
14. ואני 17 או 18.
17. לא יודעת.
לא יודעת בדיוק.
אה. מה אני אגיד.
אבל בדרך כלל.
כן.
מ-14 עד 27 היינו.
כן.
את ה. 7 ילדים והיה לנו די. די קשה.
בלילה היא אחד היה ב-44'.
את במקרה זוכרת באיזה חודש זה היה?
ז. ז. זה לפני פסח אני חושב במרץ.
במרץ כשנכנסו הגרמנים. כן.
ככה אני חושבת.
ב-19 למרץ.
היה לפני פסח.
אוקיי.
ובאו מההונגרים. משטרה.
ז'נדרמריה הונגרית?
אה. דיברה הונגרית ואמרו ותוך שעה ושעתיים.
לא יודעת גם אמרה שנהיה מוכנים ואנחנו הולכים לדז'.
אבל איפה. מי?
מה? מו? לא ידענו. לא ידענו כלום.
מה לקחתם?
אז לקחנו את הכלי מיטה ולקחנו בגדים וכמה
דברים מה שיהיה לנו.
מה שהם אמרו שמה ש.
תיקחו את זה. אז הלכנו.
והם באו לקחת אתכם?
בלילה.
עם מה הם לקחו אתכם?
עם עגלות? עם.
עם עגלה שלנו.
אהה. אוקיי.
עם עגלה שלנו.
ומי? מי הנהיג את ה.
מי הוביל את העגלה הזאת?
הם או אמא?
לא. לא הם ולא אמא מ.
היה לנו שכן אחד.
אהה.
ושכן.
לקח אתכם.
לקח אותם. אותנו והוא לקחת את זה בחזרה.
את העגלה והוא עושה את זה במקום איפה שצריך ואנחנו.
תגידי. כשהוא בא לקחת אתכם.
השכן הזה לדז'.
הוא הרי ידע שאתם מתפנים מהבית.
איך הוא. איך הוא היה בעניין הזה?
תראי.
הוא. הוא עשה.
היו. היו אנשים גם טובים. טובים. טובים.
אפשר להגיד שאם אנחנו כבר הלכנו שמה בלי אבא.
בלי אחים. אה. 5.
נשים לבד.
נשים לבד. היה.
אני לא יודעת כמו שבעולם אחר.
אחר כך כבר לא ידעתי ש.
שאיפה אנחנו הולכים ב.
ומה עושים איתנו? ומה יהיה איתנו?
ואין אבא ואין אחים ולא יודעים כלום.
זה היה. זה.
זה נורא משהו היה.
זה אין מה להגיד.
אז. אה. הגענו לדז'.
לאן לקחו אתכם?
בדז'. שמה בדז' נכנסנו באיזה מקום ולקחו אותנו
[משובש]
(שפה
זרה).
זאת אומרת. אם אני אגיד את זה בעברית.
שעשו עליכם חיפוש ולקחו מכם כל מה שהיה זהב.
נכון.
לקחו. החרימו לכם.
נכון.
אבל אני לא הבנתי לאן לקחו אתכם? איפה?
משמה הלכנו.
איפה זה היה בדז' שהכניסו אתכם?
לאן לקחו אתכם?
אז משמה שכבר עברנו את הבדיקה הזאת מה שהם עשו.
מי עש. מי זה הם?
הז'נדרמים ההונגרים?
הז'נדרמים ההונגרים. בטח.
כל ההונגרים היה.
כן.
ולקחו אותנו באיזה יער בגטו.
ביער זה היה ב.
אולי היה באיזה בית חרושת ללבנים או משהו?
ל. כלום.
בחוץ?
ממש בחוץ.
מתחת לכיפת.
מתחת ל.
לשמיים.
לשמיים.
היו איתכם עוד אנשים שמה?
בג. היו שמה. אני לא חושב.
אה. אולי.
אני לא יודעת. 10 אלף אבל הרבה.
את אומרת שהייתה גם.
הכל הדז' שהכל הסביבה היה שמה.
היה לכם גם סבתא.
גם משפחה היה לכם בדז'?
כבר סבתא לא היה בחיים.
היא מתה לפני המלחמה?
היא מתה לפני המלחמה.
היו עוד דודים או דודות או משפחה?
שמה המשפחה. לא היו מהמשפחה.
אחי היה זה בקלוז'.
אבל זה גם היו בגטו אבל לא בדז' היו בקלוש בגטו.
ב. ב. בנקודת הזמן הזאת.
בזמן הזה אתם שמעתם משהו מאבא?
שמעתם מאחים משהו?
לא. כלום לא ידענו.
לא ידעתם כלום מאף אחד.
כלום.
אתם לבד?
לבד.
עם כל-כך הרבה אנשים.
עם כל-כך הרבה אנשים.
ומה נשאר אצלכם.
נ. נ.
אחרי שלק. לקחו משהו?
א. א. את הכלי מיטה נשאר מה שהיה ואת השמיכה ומה.
מה שלקחנו ואת הבגדים
נתנו אם אנחנו רוצים לקחת אבל משהו אחר. כלום.
לקחו לכם משהו?
אמא לקחה איתה מהבית איזה תכשיטים או משהו?
הכל לקחו.
לקחו לכם?
הכל.
מ-המ.
נשארנו ככה ריק כל אחד ושמה עשינו
אוהל ושמה אפשר להגיד שאנחנו היינו שמה חודשיים.
ירד גשם בתקופה הזאת?
בגטו. אבל באותו זמן.
ירד גשם היה.
ירד גם גשם.
ירד בלי גשם.
היה אביב כמו עכשיו.
מה אכלתם?
תראי. קודם כל נתנו אוכל שמה
[משובש] (שפה זרה) אבל לנו היה מהמושב.
מהבית. כן.
מ. מהבית מהכפר אנשים [משובש]
(שפה זרה)
[משובש] (שפה זרה).
[משובש] (שפה זרה) דברים כאלו.
מה שאנחנו יודעים לעשות שמה.
ומה נתנו.
היה לנו איזה.
ו. ו. איזה אוכל נתנו לכם?
אוכל. מה שבישלו.
מה בישלו למשל?
מה ש. בישלו.
את זוכרת משהו שבישלו שם?
זה אני לא זוכרת.
לא זוכרת.
לא זוכרת.
מי זה שנתן את האוכל? מי בישל?
אני. זה אני לא יוד.
גם זה אני לא יודע.
זה בא מה. מההונגרים?
מההונ. אני חושבת הכל מההונגרים.
מ-המ.
הכל מההונגרים.
איך היו שם היחסים בין האנשים בתוך הגטו הזה? שאת אומרת.
כן.
זה לא כל כך גטו. זה מקום שאספו שם את כל היהודים של דז'.
שאס. תראי.
איך היו שם היחסים עם אנשים.
אבל. תראה. אה. אני.
אני לא מכיר את זה.
אני לא מכיר את זה. לא מכיר אחד את השני.
אבל הייתם שם חודשיים.
לא נוצרו יחסים אולי?
תראה. היינו ככה ביחד. היינו ו.
דיברנו ביחד. הלכנו אחד לשני ודיברנו אחד שני.
הייתה גם איזה עזרה הדדית?
אחד. אחד עזר לשני?
כן.
נגיד אתם קיבלתם אוכל.
אתם גם נתתם קצת אוכל.
נכון. נכון.
היו כאלו שלא קיבלו כלום ולא היו. אז. אה. בטח. ש.
קצת התחלקתם עם.
כן בטח. בלי זה לא.
לא היה אחד על השני.
[משובש] (שפה זרה) שהיה לנו מסביב.
אה. כל אחד. אה.
עזר לאחד לשני.
כן. ש.
או שהיו כמה ילדים יותר גדולים.
בנים יותר גדולים עזרו לנו הכל.
זה אין מה להגיד.
לזה אני מתכוונת.
כן.
אבל ב. בתקופה הזאת.
החודשיים האלה שאתם שם.
אתם שומעים שמועות. אתם יודעים ש.
שמעתם אולי מה הולך להיות איתכם?
לא שמענו כלום.
כמה זמן עוד תהיו שם?
זה. גם זה לא.
אף אחד לא אמרה.
אף אחד לא ידענו כלום ומזלנו אחרי שבוע.
שבועיים אני לא יודעת או.
הביא גם את אבא מהכלא.
כן.
גם הוא הביא אותו לשמה בגטו.
כן.
אז אבא יחפש אותנו. ומצא אותנו.
מצא אתכם. מה הוא סיפר?
היינו כבר אבא איתנו.
כבר תחושה יותר.
אז היינו מבסוטים ש. רק.
רק אבא איתנו שאולי הוא יודע יותר. אה. דברים.
הוא באמת סיפר משהו אבא?
לא. לא סיפר כלום. ולא ידענו כלום.
מה הוא סיפר?
אבל. אבל איך שאומרת לי האח שלי הגדול מתי שהיה
במילואים הוא כבר שמע שמה עושים ההונגרים בטרנסילבניה.
אבל לא. לא רצה להגיד לנו.
למה?
שנהיה מוכנים ל. דברים כאלו.
הוא. הם. הוא חשבה שאולי במושב לא יגיעו.
אז הוא לא רצה להבהיל אתכם?
ולא רצה להגיד לנו.
כן. כן.
[משובש] (שפה זרה).
שאנחנו מתי שאבא לקחו אותו אז.
אה. אמא כתב.
אה. מכתב ו. ו.
כן. אבל אבא סיפר מה קרה לו בבית סוהר?
לא.
אם הרביצו לו?
אם התנאים שהוא.
לא. לא. לא.
הוא לא. לא סיפר.
לא סיפר.
את לא זוכרת דברים כאלה.
לא סיפר כלום.
הוא לא סיפר מזה.
ואיך שהיה אני חושבת אחרי. אחרי.
עוד פעם אפשר להגיד לחודשיים הזה אני
יודע שבשבועות הגענו בגטו.
הגענו עם הרכבת של. אה. פרות.
לא רכבת של אנשים היו. היו שמה.
מה אני אגיד אחד על השני ממש הבן אדם לא.
צפופים כל-כך.
כל-כך קצופ.
צפוף.
צפוף. שבקושי.
כשהוציאו אתכם מהגטו. שלקחו אתכם מהגטו?
[משובש] (שפה זרה) מ. מהגטו.
מ-המ.
פתאום בוקר אחד אומרים עכשיו יש פה למטה יש הרכבת.
אה. אחרי האחר. יש. אה.
הרכבת וכל אחד נוסע עם הרכבת.
ואז באמת הלך. אה.
לא יודעת כמה רכבות היו שמה מהרבה אנשים היו.
מ-המ.
ממש. אה.
[משובש] (שפה זרה).
[משובש] (שפה זרה).
א.
אל תגידי.
מי שיודע לדבר דיבר.
מי שלא. לא דיבר כלום.
מה יהיה איתנו? איפה אנחנו?
[משובש] (שפה זרה)
תראי
אנחנו
הלכנו כמו ה. פרות.
אף אחד לא אמר כלום.
לא. אף אחד לא קם.
אף אחד לא עושה הצגה משהו שיעשה משהו.
שיגיד משהו. לא.
והיום. כשאת מסתכלת על זה היום לאחורנית.
איך את מסבירה את זה?
איך את מבינה את זה?
ל. אה. בבית?
איך שהגענו. איך ש.
לא. לא. לא.
איך שאנחנו הלכנו בלי אבא?
לא. לא. לא.
היום כשאת מסתכלת [משובש] (שפה זרה).
[משובש] (שפה זרה) זה גם נכון.
לא היו צעירים.
אה. גדולים כמו שהיו האחים שלי.
הם היו רק ילדים עד.
אה. עד 12.
[משובש]
(שפה זרה)
[משובש]
(שפה
זרה).
כן.
אוקיי.
Childhood in Dej; daily life; persecution of Jews, 1933; Deportation to a ghetto in a forest clearing in Dej; deportation to Auschwitz-Birkenau; life in the camp; mutual assistance between sisters; transfer to the Langenbielau labor camp; liberation; Rebuilding life after the war; aliya to Israel, 1959.
details.fullDetails.itemId
9867339
details.fullDetails.firstName
Tehila
Tila
details.fullDetails.lastName
Mandlovitz
details.fullDetails.maidenName
Blau
details.fullDetails.dob
01/11/1925
details.fullDetails.pob
Dej, Romania
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
15/05/2012
details.fullDetails.latestDate
15/05/2012
details.fullDetails.submitter
מנדלוביץ בלאו תהילה טילה
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer