Home >
Collections >
Documents >
Testimony of Melinarski Judith born in Bedzin Poland 1928. >
Testimony of Melinarski Judith born in Bedzin Poland 1928.

Testimony of Melinarski Judith born in Bedzin Poland 1928.

Testimony

00:00:01.340 00:00:02.480

היום יום רביעי.

00:00:02.880 00:00:06.000

י"ח טבת תשס"ט.

00:00:06.260 00:00:10.920

14/01/2009. אני. תמי כץ.

00:00:11.050 00:00:17.840

מראיינת מטעם ''יד ושם'' את הגברת יהודית מלינרסקי לבית ארונוביץ'.

00:00:18.040 00:00:22.000

ילידת Będzin. פולין. 1928.

00:00:22.800 00:00:28.220

גברת מלינארסקי תספר לנו על הכיבוש הגרמני ב-1939.

00:00:28.720 00:00:32.360

על הגירוש לגטו Będzin 1942.

00:00:32.800 00:00:37.290

על הגירוש למחנה ב-Sosnowiec 1942.

00:00:37.720 00:00:42.280

על הגירוש למחנה העבודה Parschnitz בסודטים. צ'כוסלובקיה.

00:00:42.600 00:00:46.400

עד לשחרור בידי הרוסים. 1945.

00:00:46.880 00:00:50.200

על חזרתה ל-Będzin. פולין עם סיום המלחמה.

00:00:50.560 00:00:54.400

על המעבר באמצעות ארגון "הבריחה" דרך צ'כיה.

00:00:54.600 00:00:58.800

למחנות העקורים Leipheim ו-Deggendorf בגרמניה.

00:00:59.040 00:01:00.600

על המעבר לאיטליה.

00:01:00.679 00:01:03.829

על הפלגתה בספינת המעפילים "אף על פי כן".

00:01:04.239 00:01:10.719

על המעצר בידי הבריטים והגירוש למחנה החורף בקפריסין - 1947.

00:01:11.040 00:01:17.239

ועל עלייתה ארצה ב-1948 וקליטתה. שלום. יהודית.

00:01:17.560 00:01:21.040

שלום וברכה. -בואי ספרי לנו איפה ומתי נולדת?

00:01:29.159 00:01:31.239

את נולדת ב-Będzin. נכון?

00:01:36.360 00:01:38.560

נולדתי ב-Będzin.

00:01:38.840 00:01:43.400

להורים משה אהרונוביץ' ובלה. הורים מקסימים.

00:01:43.709 00:01:49.560

אבא היה גבר מאוד יפה וגבה קומה. קראו לו בחוץ לארץ "בורז'וי".

00:01:49.599 00:01:53.239

שזה נקרא אחד האמידים.

00:01:53.599 00:01:56.400

אמא שלי הייתה אישה מאוד מאוד אינטליגנטית.

00:01:57.000 00:01:59.340

שלטה בשבע שפות.

00:01:59.400 00:02:01.959

ביניהן גם עברית והיא גם לימדה אותנו.

00:02:02.359 00:02:04.560

אבא היה פעיל בקהילה Będzin.

00:02:04.799 00:02:09.319

תכף. אנחנו תכף. לפני שאנחנו מדברים עוד יותר בפירוט על המשפחה.

00:02:09.620 00:02:13.639

אני רוצה לשאול אותך על העיר Będzin. מה את זוכרת?

00:02:13.860 00:02:18.500

מה הזיכרונות שלך מהעיר ומהדירה או הבית שבה התגוררתם?

00:02:18.539 00:02:20.560

אנחנו תכף נדבר בפירוט על המשפחה.

00:02:20.840 00:02:23.599

אבל קודם כל אפילו מה את זוכרת מהעיר. ויזואלית?

00:02:23.699 00:02:27.840

בסדר. אנחנו גרנו ברובע פולני. בבית פרטי.

00:02:28.400 00:02:31.080

שלושה חד. שלושה שכנים ביחד.

00:02:31.400 00:02:34.240

בית קטן פרטי. -שלושה שכנים יהודים?

00:02:34.479 00:02:40.800

יהודים. בית נבנה על ידי אבא שלי והיינו שלושה שכנים ברובע פולני.

00:02:41.680 00:02:45.759

ובשבתות היינו הולכים לסבא וסבתא ולדודה.

00:02:46.259 00:02:51.580

זה היה מנהג. כל שבת ללכת לסבא ולסבתא. -עכשיו כשאת אומרת הרובע הפולני.

00:02:51.919 00:02:53.229

היה גם רובע יהודי?

00:02:53.490 00:02:54.669

היה רובע יהודי.

00:02:54.970 00:02:57.610

ששם הייתה בדרך כלל כל הקהילה היהודית.

00:02:57.690 00:02:59.789

אבל אתם לא התגוררתם? -אנחנו לא התגוררנו.

00:02:59.889 00:03:03.789

רק סבא וסבתא ודודה הייתה גרה שמה. היו גרים שמה.

00:03:04.270 00:03:06.770

ואנחנו היינו הולכים כל שבת לשמה.

00:03:07.039 00:03:10.280

אבא היה גם מתפלל שמה ב"שטיבל".

00:03:11.000 00:03:13.240

והוא היה אפילו גבאי ב"שטיבל".

00:03:14.199 00:03:20.599

ואנחנו. האימא ואני. תמיד הצטרפנו לאבא ברגל כי אז לא היו לא מוניות ולא.

00:03:20.840 00:03:23.379

הטראמוואי לא עבר לשם. חשמלית.

00:03:24.199 00:03:31.080

אז היינו הולכים לדודה ל. לקידוש ומהדודה לסבתא ואחר כך חזרה הביתה.

00:03:31.919 00:03:37.889

אבא לא היה מאוד דתי אבל בכל זאת הוא לא נשא את הטלית. רק אח שלי נשא את הטלית שלו.

00:03:38.360 00:03:41.740

תראי אבל אני רוצה עוד. אם את. מראות של העיר? יש לך.

00:03:41.910 00:03:45.250

מראות של העיר. בשבתות היה עיר כולה יהודים.

00:03:45.729 00:03:47.789

כל היהודים יצאו בפרוות

00:03:48.479 00:03:53.199

ולבושים לפי אופנה הכי הכי חדישה.

00:03:53.680 00:03:57.759

וזה נתן גם כן לגויים קצת קנאה. -מ-המ.

00:03:57.960 00:04:03.520

והם כל הזמן אמרו: "עכשיו אתם שולטים כאן ואנחנו המשרתים"

00:04:03.919 00:04:10.719

אחרי המלחמה. אמרו: "כל כך רע היה עם הילדים אבל יותר גרוע לנו בלי היהודים."

00:04:12.120 00:04:18.370

והעיר הייתה עיר עם חנויות ובתי קפה? -בתי קפה. קולנוע.

00:04:18.639 00:04:23.040

עיר תוססת יהודית. לעיר שלנו קראו: "קליין פלסטיין"

00:04:23.939 00:04:28.139

כי היינו שם 35-45 אלף יהודים.

00:04:28.480 00:04:30.120

כמה היו בעיר בכלל? את יודעת?

00:04:30.660 00:04:32.759

כמה תושבים? -תושבים אני לא יודעת כמה.

00:04:32.870 00:04:33.920

היתר היו פולנים?

00:04:34.360 00:04:36.639

היתר היו. אני חושבת שהיו 60 אלף תושבים.

00:04:36.899 00:04:39.319

נדמה לי ככה. לא בטוחה. -אז היהודים היו הרוב?

00:04:39.600 00:04:42.839

היהודים היו שני שליש. -שני שליש. ממש הרוב.

00:04:43.120 00:04:48.620

ולבושים ממש באלגנטיות ותמיד היה הכול.

00:04:48.720 00:04:51.240

היהודים שלטו. כאפשר להגיד. בכל העיר.

00:04:51.480 00:04:53.399

היה גם מסחר? הרבה סוחרים?

00:04:53.519 00:04:56.000

הרבה סוחרים. חנויות יהודים. -חנויות?

00:04:56.720 00:05:00.439

וקהילה מאוד גדולה יהודית.

00:05:00.519 00:05:03.399

כן. אנחנו נדבר עליה. על הקהילה היהודית. אוקיי.

00:05:03.920 00:05:07.399

הילדות הייתה לי מאוד מאוד עשירה. מאוד מאוד טובה.

00:05:07.560 00:05:09.740

אימא שלי הייתה מפנקת אותנו.

00:05:09.839 00:05:14.490

אני הייתי עם הבת של האבא. והאח שהיה. היה הבן של אימא.

00:05:14.529 00:05:17.699

אז בואי רגע. אני רוצה לאט לאט לדבר קודם כל על אבא.

00:05:17.779 00:05:19.230

תזכירי עוד פעם את שמו. אמרת?

00:05:19.360 00:05:21.740

משה. -משה אהרונוביץ'.

00:05:22.800 00:05:26.600

מי היו ההורים שלו? מה היה שמם? את יודעת?

00:05:27.120 00:05:30.639

האמא. הסבתא היה לה. היה שמה ליבצ'ה.

00:05:30.759 00:05:32.819

אוקיי. -והסבא לייביש.

00:05:32.920 00:05:34.980

והם היו גם מ-Będzin?

00:05:35.290 00:05:38.190

הם. אני לא יודעת אם תמיד היו ב-Będzin אבל

00:05:38.279 00:05:40.199

מאז שאני נולדתי אני זוכרת אותם ב-Będzin.

00:05:40.290 00:05:44.569

זאת אומרת. אבא נולד שם גם. ב-Będzin. -אני משערת לי. אני לא יודעת.

00:05:44.589 00:05:46.920

זאת אומרת. את הכרת אותם. את הסבא והסבתא.

00:05:46.959 00:05:48.899

נכון בטח. אנחנו היינו מאוד קשורים.

00:05:48.920 00:05:50.839

במה הם עסקו? בימי יום כיפור.

00:05:50.920 00:05:52.209

רגע. תכף נגיע לחגים.

00:05:52.329 00:05:53.279

במה הם עסקו?

00:05:53.360 00:05:54.800

אני חושבת שהם לא עבדו.

00:05:54.959 00:05:59.120

הם לא עבדו. היה להם ב. ב.? -כנראה שהבנים. זה.

00:05:59.240 00:06:02.680

תמכו בהם? כן. -אני ככה חושבת. אני הייתי קטנה.

00:06:02.839 00:06:06.019

קטנה. ואת יודעת מה היה. סבא עסק בצעירותו?

00:06:06.040 00:06:10.279

לא. אני לא יודעת. -הם היו בית. הבית של אבא. קודם כל.

00:06:10.399 00:06:13.279

הוא בא מבית דתי? מסורתי?

00:06:13.439 00:06:15.339

מסורתי. לא דתי ביותר.

00:06:15.439 00:06:19.600

אבל מסורתי. אבא שלי בצעירותו עבר לגרמניה.

00:06:19.680 00:06:22.319

כן. -והתחנך בגרמניה. וכש.

00:06:22.360 00:06:24.670

לבד? -לבד. עם אחיו.

00:06:24.759 00:06:25.879

הם שלחו אותו? -לא. עם אחיו.

00:06:25.959 00:06:28.120

הם שלחו אותם להתחנך בגרמניה? -אני לא יודעת.

00:06:28.250 00:06:30.129

אני יודעת שהם היו בגרמניה.

00:06:30.189 00:06:32.209

ואבא אפילו לימד אותי גרמנית.

00:06:32.290 00:06:34.990

כלומר הוא קיבל חינוך בגרמניה? -הוא היה בחינוך גרמני.

00:06:35.029 00:06:37.180

ובמסגרת יהודית שם בגרמניה?

00:06:37.259 00:06:41.240

כן. הוא תמיד היה מספר שלבית כנסת הוא נסע עם מכונית.

00:06:41.399 00:06:44.920

כן. -היה מחנה אותה מרחוק או שהיה נותן.

00:06:45.120 00:06:49.160

אבל המקום שהוא למד בו היה מוסד יהודי בגרמניה או גרמני?

00:06:50.089 00:06:53.209

אני חושבת יהודי גרמני. אני משערת לי.

00:06:53.240 00:06:55.240

הוא למד בחדר? בישיבה?

00:06:55.480 00:06:57.199

לא. לא בחדר. -לא. חינוך כללי הוא קיבל.

00:06:57.240 00:06:58.959

חינוך כללי. -הוא למד גם מקצוע?

00:06:59.560 00:07:02.279

הוא היה. במקצוע הוא היה נגר. -הוא היה נגר.

00:07:02.360 00:07:05.319

הייתה לנו נגריה עם שמונה פועלים. -מ-המ.

00:07:05.399 00:07:09.839

חמישה פועלים ותיקים שזה נקרא "פועל בכיר". -מ-המ.

00:07:10.040 00:07:14.709

ושלושה מתלמדים שהם היו מתלמדים להכשרה לעליית לארץ.

00:07:14.959 00:07:17.240

זאת אומרת. כל הפועלים היו גם יהודים בנגרייה?

00:07:17.360 00:07:19.040

לא. -לא. חלק היו פולנים.

00:07:19.120 00:07:23.319

חלק היו פולנים. היה אפילו פולני אחד שקיבל משכורת.

00:07:23.420 00:07:26.379

מ-המ. -והייתה אצלנו קופסה של קרן הקיימת.

00:07:26.720 00:07:32.399

והוא אמר הוא יכניס את ה-50 לירות. זלוטי והוא יוציא אותם.

00:07:32.579 00:07:34.370

אז אבא אמר: "טוב. תשים אותם.

00:07:34.470 00:07:37.470

נראה אם אתה תוציא אותם." הוא הכניס אבל זה נשאר בפנים.

00:07:38.319 00:07:40.440

הוא תרם לקרן הקיימת. הפולני.

00:07:40.560 00:07:42.420

כן. -ו.

00:07:42.529 00:07:44.430

ומצד אמא. תזכירי לי את שמה?

00:07:44.620 00:07:45.540

מה היה שמה? -בלה.

00:07:45.620 00:07:48.209

בלה לבית? מה היה שם. -זילברשץ.

00:07:48.240 00:07:50.920

זילברשץ. וסבא וסבתא מצד אמא מה היה שמם?

00:07:51.199 00:07:55.079

לא יודעת הם היו. יצאנו מ-Warsaw. -הם היו מ-Warsaw.

00:07:55.199 00:07:56.720

מ-Warsaw. -והכרת אותם?

00:07:56.800 00:07:58.120

לא. -אותם לא הכרת.

00:07:58.180 00:07:59.399

לאמא לא הייתה אמא.

00:07:59.480 00:08:01.339

הייתה לה אמא חורגת. -כן.

00:08:02.699 00:08:05.569

והאבא. לפי ששמעתי. לפי שסיפרו לי.

00:08:05.670 00:08:11.069

האבא. זאת אומרת. הסבא מצד האימא היה איש מאוד דתי עם זקן מאוד גדול.

00:08:11.149 00:08:12.439

מאוד מאוד ידוע.

00:08:12.480 00:08:15.920

מ-המ. והיא קיבלה חינוך דתי אז. אימא שלך?

00:08:15.959 00:08:16.620

לא. -לא?

00:08:16.649 00:08:20.029

גם כן. דתי טרדיציונלי. אבל לא ממש.

00:08:20.170 00:08:22.379

לא. כי את אומרת שאבא שלה היה מאוד דתי.

00:08:22.959 00:08:25.600

כן. אבל קורה. אימא שלי הייתה INAUDIBLE (פולנית).

00:08:25.680 00:08:28.079

אני לא יודעת איך אומרים את זה. היא למדה בעצמה.

00:08:28.240 00:08:31.279

אה. עצמאית? אמ. משכילה?

00:08:31.639 00:08:33.559

מאוד. -אוטודידקטית. את מתכוונת?

00:08:33.700 00:08:35.120

כן. -שלבד היא למדה?

00:08:35.230 00:08:36.309

למדה הכול לבד.

00:08:36.399 00:08:37.519

היא גדלה ב-Warsaw?

00:08:37.679 00:08:41.879

היא גדלה ב-Warsaw. -אז היא הגיעה. איפה נפגשו ההורים?

00:08:42.039 00:08:47.279

אז זה. זהו. זה סיפור. אבא שלי בא מגרמניה לביקור.

00:08:47.360 00:08:48.120

כן.

00:08:48.379 00:08:51.919

והדודה. הייתה צריכה.

00:08:53.120 00:08:58.009

להתחתן עם. עם בן דוד של אימא שלי ממי. מ.

00:08:58.059 00:09:00.620

INAUDIBLE (פולנית). מ.

00:09:00.759 00:09:02.799

כן. מדרגה שנייה. -מדרגה שנייה.

00:09:02.879 00:09:03.600

כן.

00:09:09.080 00:09:11.960

ובזמנו אז אימא שלי גם כן הגיעה ל-Będzin.

00:09:12.080 00:09:16.399

בגלל שהבן דוד הקרוב הזה היה צריך להתחתן עם אחות של אבא.

00:09:17.000 00:09:19.879

אז הבן דוד התחתן עם אחות של אבא.

00:09:20.000 00:09:22.679

כן. -והאבא שלי התחתן עם האימא.

00:09:22.779 00:09:25.600

אה-הא. כן. אז ככה היא נפגשה. מזה כשהיא הגיעה ל-Będzin?

00:09:25.639 00:09:28.240

וככה הם נפגשו. וככה זה היה. -ואז היא כבר נשארה ב-Będzin.

00:09:28.320 00:09:33.559

לא חזרה ל-Warsaw? -כן. לא. אבל היא התכתבה ו. Będzin וב-Łódź.

00:09:33.940 00:09:36.769

ב-Łódź? -כן. אח שלה היה גר ב-Łódź.

00:09:36.809 00:09:41.590

הבן שלו חי בצ'כיה ואנחנו ביחסים טלפוניים.

00:09:41.700 00:09:43.860

הם היו כאן כמה פעמים בארץ.

00:09:44.080 00:09:49.240

אז אימא ואבא נפגשו ב-Będzin והתחתנו ואת אומרת שלאבא הייתה נגרייה.

00:09:49.519 00:09:51.820

ואימא הייתה בבית או עסקה גם?

00:09:51.889 00:09:53.070

אימא הייתה בויצ"ו.

00:09:53.320 00:09:55.990

אה. היא הייתה פעילה בויצ"ו? -היא הייתה מאוד פעילה בויצ"ו.

00:09:56.360 00:09:57.509

אבל בהתנדבות?

00:09:57.669 00:10:01.629

בהתנדבות. רק בהתנדבות. גם אבא שלי היה בבית הספר של אחי.

00:10:01.830 00:10:05.230

כן. -בית ספר.

00:10:05.330 00:10:07.950

תכף נדבר על החינוך. אני רוצה עוד לשאול. איזה.

00:10:08.000 00:10:13.399

לא. אבא היה פעיל בבית הספר והוא קיבל אפילו סיכת זהב בעד הפעילות שלו.

00:10:13.450 00:10:16.190

והוא היה מאוד פעיל בגמילת חסד.

00:10:16.389 00:10:19.269

תכף נדבר על המוסדות של הקהילה היהודית ב-Będzin.

00:10:19.529 00:10:22.190

עכשיו. בבית. איזו שפה הם דיברו. ההורים?

00:10:23.389 00:10:24.539

הם דיברו יידיש.

00:10:24.649 00:10:29.710

אבל אבא דיבר הרבה גרמנית. אבא לא ידע טוב פולנית. היה הכול בגרמנית.

00:10:29.950 00:10:34.440

ואיתכם הם דיברו יידיש? -איתי אבא דיבר יידיש. אימא פולנית.

00:10:34.669 00:10:36.830

אוקיי. עכשיו. אתם הייתם שניים.

00:10:37.029 00:10:38.690

כן. -את היית הבת הבכורה?

00:10:38.750 00:10:40.929

לא. האח שלי. -את היית. הוא היה הבכור.

00:10:41.029 00:10:42.330

הוא היה הבכור. -מה שמו?

00:10:42.950 00:10:45.830

לולק. -לולק. בעברית זה?

00:10:46.110 00:10:49.870

לוי. -לוי. והוא נולד מתי? באיזו שנה?

00:10:49.990 00:10:53.590

ב-1924. -ואת נולדת ארבע שנים אחר כך.

00:10:53.710 00:10:55.370

אחריו. -אז את היית בת הזקונים.

00:10:55.629 00:10:57.750

נכון. -הבת ה. הבת הצעירה.

00:10:58.029 00:11:01.389

עכשיו. ההורים באו. את אומרת. מבית מסורתי. -כן.

00:11:01.470 00:11:03.429

בבית אצלכם היה בית מסורתי?

00:11:03.490 00:11:05.340

מסורתי. כן. -שמרו על כשרות?

00:11:05.850 00:11:07.309

כן. בטח. -אוקיי.

00:11:07.429 00:11:11.029

כשרות ושבתות וחגים. הכול.

00:11:11.570 00:11:13.370

כן. אז בואי תתארי את השבת.

00:11:13.389 00:11:17.169

היה אצלכם קידוש. סעודת שבת? -הקידוש היה אצל הדודה.

00:11:17.639 00:11:21.429

ואחר כך עברנו לסבתא להגיד- "שבת שלום" כי סבתא הייתה חולה.

00:11:21.549 00:11:24.830

כנראה שהיה לה סרטן. לא יודעת. היא הייתה תמיד במיטה.

00:11:24.950 00:11:29.710

אז עברנו להגיד- "שבת שלום" לסבתא ואחר כך חזרנו בדרך.

00:11:30.629 00:11:32.309

ברגל חזרה לבית שלנו.

00:11:32.350 00:11:35.429

שזה היה מרחק די גדול. עכשיו המרחק הוא התקטן.

00:11:35.509 00:11:37.970

זה את מדברת על שישי או שבת? איזה יום?

00:11:37.990 00:11:39.309

על שבת. -על שבת.

00:11:39.409 00:11:41.610

שישי כל אחד עשה בבית שלו.

00:11:41.710 00:11:44.389

ואבא היה הולך אמרת לבית הכנסת. לשטיבל.

00:11:44.429 00:11:45.720

ברובע היהודי?

00:11:45.759 00:11:47.200

יום שבת. כל יום שבת.

00:11:47.250 00:11:50.730

כל יום שבת היה הולך להתפלל. -כן. ואבא גם הניח תפילין כל יום.

00:11:50.830 00:11:52.809

כל יום היה מניח תפילין? -כן הוא היה מתפלל.

00:11:52.830 00:11:54.710

הוא היה הולך עם כיסוי ראש?

00:11:55.110 00:11:57.830

הוא היה עם מגבעת. -כובע. מה את אומרת?

00:11:57.950 00:12:00.029

מגבעת. -מגבעת. הוא היה הולך תמיד.

00:12:00.149 00:12:02.230

ואת אומרת שהוא היה מניח תפילין כל יום? -כן.

00:12:02.429 00:12:04.350

מה את זוכרת מהחגים?

00:12:06.909 00:12:10.570

החגים. פסח למשל כל אחד עשה בבית שלו. אבל.

00:12:10.870 00:12:12.350

את זוכרת את ליל הסדר?

00:12:12.429 00:12:16.629

בטח. אני זוכרת שאבא היה יושב על כורסה. על.

00:12:16.850 00:12:19.620

על INAUDIBLE (פולנית). INAUDIBLE (פולנית). לא יודעת איך אומרים בעברית.

00:12:19.750 00:12:23.669

על כסתות כאלה? -כן. כזה. לא שלושה.

00:12:23.750 00:12:28.450

כן. -עם עץ מסביב ואמצע מרופד.

00:12:28.629 00:12:30.909

כן. -אבא היה בקיטל.

00:12:31.110 00:12:32.629

כן. -איך אומרים את זה?

00:12:32.669 00:12:33.389

קיטל לבן. כן.

00:12:33.429 00:12:34.830

קיטל לבן. כן. -הלבוש. כן.

00:12:35.980 00:12:39.559

וחצי נשאר ואנחנו היינו יושבים מסביב.

00:12:39.620 00:12:42.360

ואימא הייתה מגישה לו שצריך לרחוץ ידיים.

00:12:42.529 00:12:44.870

כן. באמצע. אז אימא הייתה מגישה לו.

00:12:46.110 00:12:50.429

שאני כבר בתור ילדה התנגדתי לזה. -מדוע?

00:12:51.230 00:12:54.070

כי זה היה נראה לי מיותר. אבא יכול לקום.

00:12:54.230 00:12:57.309

אה. ואת זוכרת אם הוא היה קורא את ההגדה?

00:12:57.429 00:13:01.070

הכל. וגם ביום שבת בבוקר הוא היה קורא.

00:13:01.279 00:13:04.259

מארף סדרה. סדרה מארף. אני לא יודעת איך קוראים לזה.

00:13:04.320 00:13:05.320

שחרית.

00:13:05.879 00:13:07.539

לא. לא זה. בטי?

00:13:07.710 00:13:11.389

לא. לא. בסדר. לא חשוב. אנחנו רואים. -סדר מעריב. איך קוראים לזה?

00:13:11.549 00:13:13.149

ו. ו.

00:13:13.250 00:13:17.779

והיה מאיזה. מחומש הוא היה קורא. -מחומש. אוקיי.

00:13:18.029 00:13:21.149

ואני הייתי במיטה ותמיד אהבתי לשמוע את זה.

00:13:21.549 00:13:23.429

מה עוד את זוכרת מליל הסדר?

00:13:25.049 00:13:29.649

ליל הסדר היה מאוד מסורתי כמו שאצל כל היהודים.

00:13:29.679 00:13:31.889

מסודר כמו שהכול צריך.

00:13:32.309 00:13:33.710

ולמחרת כמובן הלכנו.

00:13:33.750 00:13:36.690

את עוד זוכרת את ההכנות. היו מחליפים את הכלים?

00:13:36.870 00:13:38.220

היו מחליפים את הכלים.

00:13:38.289 00:13:40.049

היו שמים על השולחנות.

00:13:40.100 00:13:46.580

היו שמים עצים בשביל שזה לא ייגע. וחודש קודם כיבסו את המפות עם.

00:13:47.009 00:13:49.529

עם עמילן של תפוחי אדמה.

00:13:49.669 00:13:51.309

שלא יהיה עמילן. אה. -כן.

00:13:51.789 00:13:55.210

לא כשר. אמא שלי הייתה מאוד מאוד מקפידה על כשרות.

00:13:55.259 00:13:57.519

כשרות. כן. -יותר אפילו מאבא.

00:13:57.820 00:14:00.299

כן. כן. -כלים החליפו קודם.

00:14:00.350 00:14:04.110

בחנוכה. היו מורידים כבר כמה כלים של פסח.

00:14:04.350 00:14:05.429

כבר בחנוכה?

00:14:05.549 00:14:08.789

בחנוכה. ועושים INAUDIBLE (פולנית).

00:14:08.870 00:14:14.230

שומן של אווזים. של אווזים. והדודים היו מתכנסים אצלנו.

00:14:14.269 00:14:17.870

משחקים קלפים וביליארד. לא ביליארד. מונופול.

00:14:17.950 00:14:20.870

כן. -ואוכלים את ה- INAUDIBLE (פולנית).

00:14:20.909 00:14:23.190

לא יודעת איך קוראים לזה. -כן. כן. זה גם מ.

00:14:23.590 00:14:26.950

כן. מעור של. של התרנגולת כן. של השומן. -של השומן.

00:14:27.070 00:14:31.129

של אווזים. והיו מאחסנים את זה במרתף.

00:14:31.149 00:14:35.190

כי לא היו אז מקררים. במרתף למטה. שזה יהיה לפסח.

00:14:35.429 00:14:37.230

כן. -ובפסח זה היה.

00:14:37.350 00:14:40.669

אבא אפילו לא אכל רטוב.

00:14:40.950 00:14:44.950

לא הרטיב את המצות בפסח. כי זה אסור לפי המסורת.

00:14:45.470 00:14:49.889

ואנחנו היינו אוכלים מצות עם ביצים מטוגנות. -כמו מצה בריי.

00:14:49.950 00:14:52.110

מצה בריי. ואבא היה אוכל.

00:14:53.110 00:14:55.309

לא יודעת איך אומרים בעברית. INAUDIBLE (פולנית).

00:14:55.360 00:14:57.059

זה כזה ביצה ש. ש.

00:14:57.309 00:15:00.870

כמו. כמו שעושים עוגת ביצים.

00:15:00.950 00:15:05.200

אבל זה בקטן ומטוגן. שזה לא יהיה רטוב.

00:15:06.919 00:15:10.659

ביום השני של הפסח. אז אבא כבר אכל רטוב.

00:15:11.190 00:15:14.110

זאת אומרת הבית לא היה דתי. אבל היה מאוד מסורתי.

00:15:14.190 00:15:15.710

מסורתי. כן. הוא היה מאוד.

00:15:15.789 00:15:18.960

מהחגים אחרים יש לך גם זיכרון מראש השנה?

00:15:19.100 00:15:20.870

בראש השנה היה בסדר.

00:15:20.990 00:15:25.509

הכול גם בבית וכל פעם ביקור אצל סבתא זה היה קדוש.

00:15:25.870 00:15:29.929

זה אף פעם לא. לא עבר חג בלי ללכת לסבא וסבתא.

00:15:30.309 00:15:32.230

ביום כיפור ערב. ערב יום כיפור.

00:16:04.029 00:16:06.429

יש לך זיכרון חזק מערב יום כיפור?

00:16:10.950 00:16:15.509

ערב יום כיפור. היינו הולכים כל הנכדים עם ההורים לסבא.

00:16:15.629 00:16:18.129

ועומדים בתור שסבא יברך אותנו.

00:16:20.669 00:16:25.070

זה היה מאוד מרגש. כן. הברכה של סבא כל שנה.

00:16:26.110 00:16:30.330

הוא היה מברך אותה. -היה מברך את הילדים וגם את ההורים.

00:16:31.370 00:16:33.409

זיכרון מאוד חזק. יום כיפור.

00:16:33.470 00:16:40.029

וגם כן. אחרי. אחרי הצום אז אני פעם. אני הייתי ילדה ואני לא כל כך הייתי דתית.

00:16:40.269 00:16:44.610

כן. -אז אני באתי לאבא לתחיית שופר.

00:16:44.929 00:16:49.970

שאלתי את אבא בפולנית: "כבר INAUDIBLE (פולנית)?"

00:16:50.110 00:16:52.230

כן. "כבר תקעו בשופר?"

00:16:52.350 00:16:55.029

לא. לא אמרתי "תקעו בשופר". אמרתי "INAUDIBLE (פולנית)".

00:16:55.149 00:16:57.149

"INAUDIBLE (פולנית)" זה לחצרץ.

00:16:57.269 00:16:59.350

כן. -ואבא מאוד נעלב.

00:17:00.070 00:17:03.330

זה היה בשבילו עלבון כי כל הבית הכנסת שם.

00:17:03.399 00:17:08.750

כשאני שאלתי אותו. וזה דבר לא יפה. כי לזה יש פירוש אחר ולזה פירוש אחר.

00:17:09.069 00:17:11.029

באתי הביתה אבא מאוד כעס עליי.

00:17:11.109 00:17:14.470

ואבא אף פעם לא הרביץ ולא כעס. ולא. -כן.

00:17:14.710 00:17:17.069

להיפך. כשהיה לי יום הולדת.

00:17:17.509 00:17:23.170

אבא היה מביא לי מ-Katowice. כמו שהיום ארטיק או קרטיב.

00:17:23.299 00:17:29.539

היה מוציא מהכיס כזה כרטיס ולוקח אותי על הכתפיים והולך איתי בכל הבית.

00:17:29.589 00:17:30.869

רוקד איתי.

00:17:31.390 00:17:33.990

הייתה לי ילדות מאוד מאוד מאושרת.

00:17:34.670 00:17:38.069

כן. חגגתם גם פורים. חנוכה?

00:17:38.190 00:17:41.269

אה. פורים לא היו מתחפשים כל כך.

00:17:41.670 00:17:45.289

חנוכה כן. חנוכה אבל לא היינו מתכנסים.

00:17:45.390 00:17:46.609

כל משפחה לעצמה.

00:17:46.710 00:17:49.990

כן. כל משפחה. -רק ביקורים אצל סבתא.

00:17:50.029 00:17:52.589

שום חג לא עבר בלי ביקור אצל סבתא.

00:17:52.750 00:17:56.589

עכשיו. אחיך. עוד הספקתם לחגוג לו בר מצווה?

00:17:57.190 00:18:00.559

לאח שלך? לאח הבכור? -לאח שלי עשו בר מצווה בבית הכנסת.

00:18:00.630 00:18:02.470

את זוכרת את זה? -כן. כן.

00:18:02.599 00:18:05.880

אני זוכרת שאחר כך. עשו את הבר מצווה בבית.

00:18:05.950 00:18:09.829

היה לנו בית של שלושה חדרים עם מטבח גדול. -כן.

00:18:09.990 00:18:15.509

וכל השטיבל בא וגם הקרובים. וכל החברים שלו.

00:18:15.630 00:18:17.950

ואני זוכרת שלא היה לי איפה לעמוד.

00:18:18.349 00:18:22.950

אז בגינה. בכניסה הייתה. היה לנו שם כיסא כזה קטן.

00:18:23.069 00:18:26.190

אמא אמרה: "כאן את יושבת ואת לא זזה." -ממ-המ.

00:18:26.309 00:18:30.349

והביאו חביות של. של בירה.

00:18:31.150 00:18:34.309

ו. וכל המשתה היה בבית.

00:18:34.869 00:18:38.250

ואני. אם אימא אמרה לא לזוז. אז אני לא העזתי לקום אפילו.

00:18:38.789 00:18:43.750

את זוכרת גם את ה. אה. העלייה לתורה? ב.

00:18:43.869 00:18:46.509

בבית הכנסת? -לא. לא. זה אני לא זוכרת.

00:18:46.829 00:18:50.130

יש לך בכלל זיכרון מבית הכנסת? מ-Będzin?

00:18:50.430 00:18:53.329

אמרת שאבא התפלל באחד השטיבלים. כן? -כן.

00:18:53.390 00:18:55.509

ואת היית הולכת לפעמים איתו? -הייתי הולכת.

00:18:55.589 00:18:59.769

היינו הולכים ביום שבת בשביל לפגוש אותו. -מה את זוכרת מבית הכנסת?

00:19:00.750 00:19:02.569

לא משהו מיוחד.

00:19:03.190 00:19:08.190

עכשיו. הקהילה באמת ב-Będzin הייתה קהילה יהודית.

00:19:08.269 00:19:11.990

מאוד תוססת עם כל המוסדות. הארגונים היהודים.

00:19:12.069 00:19:16.630

היה המון. אח שלי היה מהנוער הציוני. -כן.

00:19:17.430 00:19:20.509

ואני כמובן לא. כי אני הייתי קטנה. -עוד ילדה. כן.

00:19:20.869 00:19:24.549

והיינו. -אבא היה. אמרת שהוא היה פעיל בקהילה?

00:19:24.630 00:19:26.730

היה מאוד פעיל. -בקהילה היהודית.

00:19:26.769 00:19:29.849

הוא היה פעיל בקהילה יהודית. -הוא היה גבאי אמרת?

00:19:30.329 00:19:32.049

מה? הוא היה גבאי בשטיבל שלו.

00:19:32.089 00:19:33.309

בשטיבל שלו. -כן.

00:19:33.579 00:19:38.829

ומה עוד בא לידי ביטוי הפעילות שלו בקהילה? אימא הזכרת שהייתה פעילה ב- ויצ"ו.

00:19:38.920 00:19:40.390

ב- ויצ"ו. מאוד פעילה.

00:19:40.589 00:19:43.269

ואבא? -ואבא היה פעיל ב.

00:19:43.650 00:19:47.309

הוא אפילו עם ה. -בגמ"ח. אמרת. בגמילות חסידים.

00:19:47.349 00:19:50.700

לגמילות חסידים בבית הספר של אח שלי.

00:19:51.660 00:19:52.660

והוא.

00:19:53.920 00:19:55.299

הוא היה. לא יודעת איך אומרים.

00:19:55.339 00:19:59.380

בארגון של עובדים. של. של. -פועלים?

00:19:59.460 00:20:02.700

לא פועלים. בעלי עסקים. -אה-הא.

00:20:03.180 00:20:09.019

הוא היה האחראי. לא יודעת איך אומרים את זה. לא מנהל.

00:20:09.180 00:20:12.460

כן. ה. ה. כאילו זקן ה.

00:20:12.579 00:20:14.859

הוא היה הראש של כולם. -ראש ה. כן.

00:20:15.019 00:20:19.539

כמו ועד של סוחרים או. -כן. אז הוא היה ראש הועד. הוא היה.

00:20:19.579 00:20:21.740

ראש ועד של הסוחרים. -כן.

00:20:21.980 00:20:24.539

יש לי אפילו. -העיר עצמה הייתה עיר גם.

00:20:24.779 00:20:30.400

מלאה בפעילות תרבותית. אנחנו יודעים שאנשים כמו ביאליק הגיעו אליה.

00:20:30.519 00:20:34.559

אמא שלי ידעה את הכל. אמא שלי הייתה מכניסה לנו הכל לראש.

00:20:34.619 00:20:36.819

אמא הייתה יושבת אתנו ומספרת לנו.

00:20:36.859 00:20:42.000

-אישים. אישים. אישים וסופרים יהודים שהגיעו ל.

00:20:42.119 00:20:45.579

סופרים. היא יותר היא הייתה. היא הייתה על פולנים היא ידעה.

00:20:46.220 00:20:49.460

לימדה אותנו. -לא. אני מדברת שבכלל הגיעו ל-Będzin.

00:20:49.720 00:20:52.650

אה. -אז אני לא זוכרת. כי אני הייתי קטנה.

00:20:52.730 00:20:56.930

אני בכלל לא מכירה. -כן. כן. אבל הייתה באמת קהילה מאוד תוססת.

00:20:56.990 00:20:58.750

הייתה מאוד. -עם כל המוסדות והארגונים.

00:20:59.359 00:21:02.039

אה. ו. ומתנועות פוליטיות.

00:21:02.210 00:21:04.940

כמו ה- '"בונדיסטים" מצד אחד. -היו "בונדיסטים".

00:21:04.950 00:21:10.880

ו. ו- "אגודת ישראל". ו- "הפועל המזרחי". -אבא שלי גם היה "הנוער הציוני".

00:21:10.920 00:21:13.819

אצלנו כל ה. כל ה. -כלומר הבית היה בית ציוני?

00:21:14.299 00:21:16.140

כן. מאוד ציוני אפילו.

00:21:16.259 00:21:18.539

מה ידעתם על ארץ ישראל?

00:21:19.339 00:21:24.470

שלכאן צריך לבוא. כי כאן זו המדינה שלנו. וכאן היהודים צריכים להתכנס.

00:21:24.579 00:21:28.579

ממ-המ. -ואח שלי. לפני. כשפרצה המלחמה.

00:21:28.819 00:21:33.180

אז אח שלי כל הזמן אמר לאבא: "אבא. בוא נעלה לארץ ישראל.

00:21:33.420 00:21:36.849

אין לנו מה לחפש כאן. פה יש אנטישמיות ובוא נעלה."

00:21:37.089 00:21:40.720

כי היה פוגרום ב-Będzin. קרוב לפני פרוץ המלחמה.

00:21:40.759 00:21:45.190

אז רגע. בוא. בואי עוד לפני שנגיע לפוגרום ונתקרב לתקופת המלחמה.

00:21:45.230 00:21:49.380

אני רוצה עוד כמה דברים על הילדות. קודם כל. איפה את למדת?

00:21:49.539 00:21:51.819

בכל זאת. כשפרצה המלחמה. היית בת 11.

00:21:52.420 00:21:56.420

איפה. אה. -אני למדתי בבית הספר פולני יהודי.

00:21:56.500 00:21:57.099

כן.

00:21:57.259 00:21:59.660

זה. קראו לזה בית ספר.

00:21:59.910 00:22:03.049

מה זה היה. תרבות או? -לא. בית ספר עממי.

00:22:03.160 00:22:04.359

אבל פולני או יהודי?

00:22:04.779 00:22:08.799

פולני יהודי. שפה. שפת אה.

00:22:12.150 00:22:13.349

שפת הלימוד הייתה פולנית?

00:22:13.390 00:22:18.500

שפת הלימוד היתה פולנית אבל אנחנו לא למדנו בשבתות. רק ביום ראשון.

00:22:19.859 00:22:21.779

והמורים היו יהודים?

00:22:21.859 00:22:24.220

רובם יהודים. רק פולניה אחת. -אחת.

00:22:24.259 00:22:25.500

אני לא יכולה להגיד לך. -התלמידים היו.

00:22:25.539 00:22:28.099

זו ה- INAUDIBLE (פולנית). -מה זה אומר?

00:22:28.180 00:22:29.700

והתלמידים היו יהודים כולם?

00:22:29.779 00:22:31.660

רק יהודים. בנות. -רק יהודים.

00:22:31.779 00:22:33.140

זה היה בית ספר לבנות?

00:22:33.420 00:22:35.259

רק בית ספר לבנות. יהודי.

00:22:35.420 00:22:37.950

אה-הא. זה לא היה "בית יעקב"?

00:22:38.200 00:22:41.119

לא. לא. לא. בית ספר עממי רגיל. -אבל יהודי?

00:22:41.180 00:22:44.619

יהודי. ל- "בית יעקב". ל- "בית יעקב" הלכתי.

00:22:44.980 00:22:48.180

הלכתי באופן פרטי. אימא שלחה אותי.

00:22:48.380 00:22:51.579

הבת הדודה שמה הייתה מנהלת. -כן.

00:22:51.819 00:22:56.240

אבל מיד מיד יצאתי משמה כי אני לא יכולתי ללכת כי זה היה עם שרוול ארוך.

00:22:56.579 00:22:59.420

כי זה היה דתי מדי? -כן. זה היה בית.

00:22:59.579 00:23:00.220

אורתודוקסי.

00:23:00.259 00:23:04.420

אורתודוקסי ביותר. עם גרביים אז אני אמרתי לאמא שאני לא מוכנה.

00:23:04.579 00:23:06.940

אז בהתחלה חשבו לשלוח אותך ל- ''בית יעקב''?

00:23:07.619 00:23:11.259

לא. אחרי בית הספר העממי. בערב. ל- "בית יעקב"

00:23:11.619 00:23:14.539

אז אמרתי לאמא שאני לא מוכנה ללכת בצורה כזו.

00:23:14.539 00:23:20.680

ואמא הצדיקה אותי כי היא הייתה מאוד ליברלית ואני הלכתי לאישה ללמוד.

00:23:21.339 00:23:23.190

אבל עוד בבית הספר העממי.

00:23:23.369 00:23:25.559

שאמרת שהוא היה בית ספר יהודי פולני.

00:23:25.579 00:23:27.940

למדתם שם גם עברית? -לא. לא.

00:23:28.099 00:23:30.339

יהדות? -רליגיה. רק רליגיה.

00:23:30.509 00:23:32.619

אז מה זה רליגיה? אם לא דת?

00:23:33.880 00:23:35.359

היסטוריה יהודית. -היסטוריה יהודית.

00:23:35.480 00:23:41.009

למדתם היסטוריה ותרבות אבל לא למדתם עברית? לא. עברית לימדה אותנו אימא.

00:23:41.200 00:23:42.460

אימא לימדה אתכם עברית? -כן.

00:23:42.539 00:23:45.819

היא ידעה עברית מחינוך שהיא קיבלה ב- Warsaw?

00:23:46.059 00:23:47.339

זה שהיא למדה לבד.

00:23:47.559 00:23:48.980

אז בבית היא לימדה אתכם עברית?

00:23:49.099 00:23:50.859

כן. -לכתוב ולקרוא?

00:23:51.099 00:23:53.019

לדבר. -לדבר.

00:23:54.079 00:23:59.140

ו. והפסקת ללכת כשגמרת את היסודי התחלת ללכת ל.

00:23:59.250 00:24:01.690

אני לא גמרתי יסודי. את היית עדיין ביסודי.

00:24:01.920 00:24:05.920

אני הייתי עד כיתה ה'. ה' כבר לא הייתי. -נכון. ואז הלכת.

00:24:06.029 00:24:08.420

אמרת שהתחלת ללכת ל- "בית יעקב" והפסקת?

00:24:09.140 00:24:13.829

באותו זמן שלמדתי בבית הספר. אחרי הצהריים הלכתי ל- "בית יעקב."

00:24:14.069 00:24:16.420

וכשהפסקת ללכת ל- "בית יעקב". הלכת למשהו אחר?

00:24:16.500 00:24:21.640

אז שלחו אותי לגברת. לאישה. שהייתה מלמדת אותי קרוא וכתוב ביידיש.

00:24:21.740 00:24:23.650

המ. אז למדת יידיש אצלה? -כן.

00:24:23.690 00:24:25.869

באופן פרטי. -באופן פרטי לגמרי.

00:24:26.059 00:24:28.779

כן. עכשיו היו. מעבר ללימודים.

00:24:29.130 00:24:34.549

היו בבית. למדתם גם משהו כמו לנגן על איזה כלי?

00:24:34.660 00:24:37.980

או מוזיקה? שיעורים? -לא. רק דוד שלי ניגן.

00:24:38.019 00:24:42.240

דוד שלי ניגן כלי. אנחנו לא. -שיעורים פרטיים אחרים היו לכם?

00:24:42.740 00:24:45.420

לא היה צורך. -גם גרמנית למדתם?

00:24:45.460 00:24:50.859

אני. אנחנו למדנו גרמנית אצל אבא. אבא לימד אותי לכתוב גותית. גרמנית גותית.

00:24:50.900 00:24:51.900

גותית. כן.

00:24:52.609 00:24:57.420

היו בבית גם. משרתת. עוזרת. מטפלת?

00:24:57.460 00:24:59.339

אמא שלי לא עשתה שום דבר בבית.

00:24:59.440 00:25:00.799

חוץ מזה שהיא בישלה.

00:25:00.920 00:25:03.190

כי היא לא רצתה שזה לא יהיה כשר.

00:25:03.230 00:25:03.779

ממ-המ.

00:25:03.819 00:25:08.769

והיא לא ידעה לעשות חלות. השכנה תמיד נכנסה לקלוע חלות.

00:25:09.019 00:25:11.809

אז. -וביום חמישי תמיד היא הייתה מוציאה

00:25:11.809 00:25:16.599

בישולים ואפייה מאחורי הדלת. ובא מישהו ולקח את זה.

00:25:17.240 00:25:20.400

זה היה באופן קבוע. -כלומר. לצדקה?

00:25:20.690 00:25:25.009

כן. היא הייתה עובדת יום חמישי בלילה. כל הלילה.

00:25:25.059 00:25:27.460

והייתה בבוקר מכינה. -מכינה בשביל אנשים עניים.

00:25:27.480 00:25:31.259

אני לא יודעת מה. היא הייתה מוציאה כלים עם אוכל ומאפה.

00:25:31.539 00:25:33.210

ומישהו בא ולקח את זה.

00:25:33.380 00:25:37.869

אז לפי מה שאתה מתארת. ההורים היו באמת אנשים שהיו תורמים?

00:25:38.039 00:25:39.559

הרבה. הרבה מאוד.

00:25:39.859 00:25:43.579

אני יודעת שבאו אלינו הרבה אנשים שהיו זקוקים ל.

00:25:43.660 00:25:45.079

לעזרה. -לעזרה.

00:25:45.109 00:25:48.970

והיו INAUDIBLE (פולנית) איך. שטרות בעברית. -כן.

00:25:49.460 00:25:53.009

שטרות שאיחרו לשלם. או שלא יכלו לשלם.

00:25:53.259 00:25:58.019

ותמיד באו לאבא. שהוא ייתן עצה. שהוא יעזור. שהוא יעשה עם זה משהו.

00:25:58.259 00:26:01.200

אני זוכרת שאבא תמיד היה סגור בחדר אוכל.

00:26:01.680 00:26:05.299

כי בפולין היה חדר שינה. חדר אוכל כמו שפה. סלון.

00:26:05.420 00:26:06.180

כן.

00:26:06.259 00:26:08.660

ואסור היה לנו להיכנס.

00:26:08.940 00:26:12.819

אבא היה יושב שם עם אנשים והוא כנראה נתן להם עצות.

00:26:15.259 00:26:19.740

אבא גם היה מאוד פעיל עם ה- INAUDIBLE (שפה זרה)

00:26:21.740 00:26:23.740

הבורמיש. ראש העיר של Będzin.

00:26:23.960 00:26:27.849

הוא היה יהודי? -לא. פולני. הוא היה מאוד מיודד איתו.

00:26:27.980 00:26:28.779

מ-המ.

00:26:28.940 00:26:32.599

למרות שהוא לא ידע פולנית טובה. אבל הוא התבטא בגרמנית.

00:26:32.660 00:26:36.079

כי בכלל. Będzin זה. זה מאוד גובל עם גרמניה.

00:26:36.140 00:26:36.940

כן.

00:26:37.099 00:26:39.559

הוא היה איש עם הרבה פעילות ציבורית.

00:26:39.579 00:26:41.339

לפי מה שאת מתארת. -מאוד. כן.

00:26:41.420 00:26:43.940

ותורם מהזמן שלו. -הוא היה תורם מהזמן שלו.

00:26:44.000 00:26:45.700

הבית היה בית. היית אומרת. אמיד?

00:26:47.579 00:26:49.799

לא עשיר אבל אמיד. -כן.

00:26:50.039 00:26:53.769

לא חסר אף פעם כלום. אמא לא עשתה. אימא הייתה עושה קניות.

00:26:54.440 00:27:00.079

ואחד מהם שהיו מתלמדים בבית. בבית המלאכה. ממ-המ.

00:27:00.099 00:27:02.940

היו. היה הולך ומביא את הכול הביתה.

00:27:03.200 00:27:03.900

כן.

00:27:04.509 00:27:05.809

והייתה לנו עוזרת.

00:27:06.000 00:27:06.859

פולנייה?

00:27:07.079 00:27:08.359

פולנייה. -או יהודיה?

00:27:08.529 00:27:12.450

פולנייה. שאני פגשתי אותה אחרי המלחמה בשמלה של אימא שלי.

00:27:12.859 00:27:18.059

והיא אפילו לא הסתכלה לכיוון שלי. אבל לעומת זה. פגשתי אחרי המלחמה

00:27:18.740 00:27:22.180

מטפלת שלנו שהייתה עוד אצל סבא וסבתא

00:27:22.630 00:27:27.069

והיא הייתה מאוד ענייה ונמוכה עם גיבנת.

00:27:27.130 00:27:30.539

והיא אמרה: "אדז'וניה". קוראים לי אדז'ה בפולנית.

00:27:31.099 00:27:34.000

"את נשארת בחיים. מה קורה איתך?" אמרתי:

00:27:34.059 00:27:37.740

"אין לי מה לאכול. אני מסכנה. אין לי מה לאכול. אין לי איפה להיות."

00:27:37.859 00:27:41.579

אז היא אמרה: "תעמדי על יד ה-INAUDIBLE (פולנית)". על יד ה.

00:27:41.779 00:27:45.059

כנסייה? -כנסייה. "כל יום ראשון אני הולכת להתפלל.

00:27:45.220 00:27:48.460

את תעמדי שם. ואני אקח אותך איתי ותאכלי.

00:27:48.740 00:27:52.220

אה. כרוב כבוש"

00:27:52.440 00:27:54.579

היו מבשלים בפולין כרוב כבוש.

00:27:54.980 00:27:56.660

וכשהיא כשהייתה לוקחת אותי.

00:27:56.730 00:28:00.920

היא הייתה גרה בעליית גג בעיר. ברחוב ראשי.

00:28:01.579 00:28:04.730

הייתה מאכילה אותי. ואמרה: "עכשיו את יכולה ללכת הביתה".

00:28:05.119 00:28:06.619

זה היה אחרי המלחמה. -כן.

00:28:06.680 00:28:08.180

עוד נגיע לזה.

00:28:08.380 00:28:10.380

היו לך תחביבים כילדה?

00:28:11.819 00:28:13.339

איזשהם תחביבים?

00:28:13.740 00:28:17.140

משהו שמעבר לבית הספר? או. זכור לך משהו כזה?

00:28:17.220 00:28:19.099

אני אהבתי לקרוא ולכתוב.

00:28:19.759 00:28:23.160

היית קוראת מה? ספרות ילדים פולנית?

00:28:23.500 00:28:25.039

פולנית. -או גם ביידיש?

00:28:25.140 00:28:26.220

לא בפולנית. -בפולנית.

00:28:26.259 00:28:27.619

פולנית. -אהבת לקרוא.

00:28:27.839 00:28:28.839

גם היום.

00:28:30.299 00:28:32.700

אני קוראה עברית אבל ברצון פולנית.

00:28:32.779 00:28:34.180

פולנית. כן.

00:28:34.640 00:28:39.220

את יכולה לספר עוד משהו על ההווי התרבותי של ההורים בבית?

00:28:39.259 00:28:40.380

היו קוראים עיתונים?

00:28:40.660 00:28:42.779

היו קוראים עיתונים וז'ורנלים.

00:28:43.109 00:28:45.609

עיתונים בפולנית או יידיש? -יידיש.

00:28:45.720 00:28:50.150

ביידיש. כן. -"די ולט" היה נדמה לי. ז'ורנל "די ולט."

00:28:50.240 00:28:52.970

כן. -אני לא כל כך זוכרת. תראי. כי.

00:28:53.019 00:28:55.819

הייתי ילדה ולא הייתי כל כך מעורה.

00:28:55.900 00:28:58.579

ממה שאת כבר אמרת שאימא הייתה קוראת ספרות גם.

00:28:58.619 00:29:01.779

המון. אימא הייתה קוראת הרבה שפות. -פולנית?

00:29:01.819 00:29:05.640

פולנית. צרפתית. -אהבה לקרוא ספרות?

00:29:06.019 00:29:09.579

אמא שלי הייתה ממש אנציקלופדיה. -ממ-המ. ממ-המ.

00:29:09.819 00:29:15.660

היו הולכים גם לתיאטרון? לקולנוע? לקונצרטים? משהו כזה זכור לך?

00:29:15.700 00:29:17.420

ל. ל. לתיאטרון ביידיש.

00:29:17.460 00:29:22.279

בידייש. הלכו לתיאטרון יידיש. -כן. כן. היידיש היה מאוד משורש אצלנו.

00:29:22.380 00:29:25.710

היה תר. תרבות. הווי ותרבות של יידיש. -כן. תרבות.

00:29:25.759 00:29:28.819

היה רדיו בבית? היה מוזיקה? -כן. היה רדיו.

00:29:29.140 00:29:33.460

לא כמו שזה היה רדיו על. על אוזניות.

00:29:33.519 00:29:34.319

כן.

00:29:34.839 00:29:38.220

כי בזמנו זה היה מאוד יקר ומאוד. לא כל כך ידוע.

00:29:38.259 00:29:39.859

ממ-המ. ממ-המ.

00:29:40.099 00:29:42.839

אבל אבא היה מאוד מתעניין בפוליטיקה.

00:29:43.059 00:29:44.500

כן. -ואמא גם.

00:29:44.539 00:29:49.460

את יודעת עם מי הוא הזדהה? או למה היו הנטיות שלו בפוליטיקה?

00:29:50.309 00:29:53.490

מבין הארגונים היהודיים? את אמרת ציוני.

00:29:54.170 00:29:56.109

ציוני אבל לא רביזיוניסטי.

00:29:56.230 00:29:57.470

לא רביזיוניסטי. -לא. לא.

00:29:58.069 00:30:01.390

פועלי ציון או גם לא סוציאליסטי? -הנוער הציוני.

00:30:01.470 00:30:04.710

הנוער הציוני. הוא היה פעיל עם ה. -כן. הנוער הציוני.

00:30:04.710 00:30:06.839

הוא היה מתעניין בכך? בפעילות. -מאוד.

00:30:07.349 00:30:11.650

עכשיו. מה גם. שאיפה שהייתה לי ה. הייתה לנו ה.

00:30:14.549 00:30:16.230

מקום עבודה. נו.

00:30:16.589 00:30:21.220

הנגריה? -הנגריה. ממול היה ה. הנוער הציוני.

00:30:21.259 00:30:23.970

הסניף? -הקן של הנוער הציוני.

00:30:24.549 00:30:27.390

ואחיך היה פעיל גם? -מאוד. כן.

00:30:28.099 00:30:32.099

אני זוכרת שאחי היה תלמיד מצטיין. מאוד מאוד מוכשר.

00:30:32.319 00:30:34.279

איפה הוא למד. בגימנסיה היהודית?

00:30:34.339 00:30:39.029

לא הוא לא הספיק. הוא הספיק לגמור בבית ספר עממי.

00:30:39.430 00:30:44.569

ופרצה המלחמה. והוא עבד אצל הגרמנים בשביל לקבל

00:30:44.589 00:30:48.869

כרטיס מעבר מ-Będzin ל-Sosnowiec ולקבל אוכל.

00:30:48.930 00:30:52.150

אבל כשפרצה המלחמה הוא היה כבר בן 15. נכון?

00:30:52.470 00:30:57.390

כי הוא יליד 24' אז עד גיל 15 הוא עוד היה ביסודי? לא היה ב.

00:30:57.490 00:31:01.930

גיל 15 כבר לפני כן. כבר לפני כן מתחיל עם תיכון באיזשהו שלב. לא היה בתיכון?

00:31:01.970 00:31:04.349

לא. זה היה אז. בדיוק התחילו.

00:31:04.910 00:31:06.970

כמו שכאן יש רפורמה. -כן.

00:31:07.029 00:31:10.390

אז התחילו. בכיתה ש. אה. אה.

00:31:11.829 00:31:14.750

שבע שנים למדו. אז כיתה שישית. -ז'. כן.

00:31:14.849 00:31:18.150

אז התחילו לעבור לבתי ספר. אח שלי למד בערב.

00:31:18.309 00:31:22.490

ממ-המ. מי היו החברים. חברות שלך?

00:31:22.740 00:31:23.740

יהודים בעיקר?

00:31:23.920 00:31:26.359

בעיקר יהודים. לא היו לי חברות פולניות.

00:31:26.730 00:31:28.549

חברות מביה"ס? -מביה"ס.

00:31:28.670 00:31:32.640

והשכנים היו רק יהודים? לא היו שכנים פולנים?

00:31:32.660 00:31:39.170

אז זהו שהבית שלנו היה שלושה שכנים יהודים ועל ידינו היה ביה"ס.

00:31:39.210 00:31:44.970

היה בית מאוד גדול גם של יהודים והיתר היו רק פולנים.

00:31:45.349 00:31:46.869

והיה לכם קשר עם הפולנים?

00:31:46.950 00:31:47.910

לא. -לא.

00:31:48.309 00:31:51.430

אני חושבת שלאבא בעבודה מן הסתם היה קשר. בנגרייה.

00:31:51.630 00:31:56.269

היו לו פועלים גם פולנים והיו לו לקוחות אולי גם פולנים?

00:31:56.430 00:31:58.509

אני לא יודעת. אבא שלי היה

00:31:58.970 00:32:04.390

מס. מ. מייצר רהיטים ל-Katowice.

00:32:04.930 00:32:08.589

הייתה לו שם פירמה שהוא היה גם עם אחוזים. -ממ-המ.

00:32:08.710 00:32:11.230

שהיה מייצר רהיטים מיוחדים.

00:32:11.390 00:32:13.470

כן. -של. של.

00:32:16.269 00:32:18.950

איך קוראים לזה? אלה שמסדרים את הבתים.

00:32:19.630 00:32:22.789

קבלנים? -לא לא לא. ארכיטקטים.

00:32:22.869 00:32:24.230

אה. ארכיטקטים.

00:32:24.670 00:32:30.109

ו. אז הכל מהפולנית ומהעברית. -אז. אז. אז לא היו.

00:32:30.230 00:32:32.309

לא היה הרבה מגע עם פולנים. לכם?

00:32:32.470 00:32:34.589

לא היה לנו הרבה מגע. היה שמה

00:32:35.869 00:32:37.789

שוטר פולני שאני.

00:32:37.990 00:32:42.630

כגאווה הייתי עוברת את הכביש בשביל להגיד לו שלום.

00:32:42.829 00:32:44.150

ממ-המ. ממ-המ.

00:32:45.140 00:32:47.680

אבל לא היה לנו שום דבר עם הפולנים. להיפך.

00:32:47.740 00:32:49.950

כשהייתי הולכת מבית הספר ברגל.

00:32:50.190 00:32:56.369

אז היו למ. היו שמה כזה בור ושמה היו גרים פולנים בצריפים.

00:32:56.509 00:32:58.309

והם היו מאוד אנטישמים.

00:32:58.630 00:33:02.029

היו עושים כדורי שלג באמצע.

00:33:02.069 00:33:08.470

בתוכו כדור. אה. אבן והיו זורקים עלינו כשהיינו הולכים. הילדות. מבית הספר.

00:33:09.009 00:33:12.190

הפולנים? -הפולנים. האנטישמיות הייתה מאוד גדולה.

00:33:12.450 00:33:14.569

איך עוד היא באה לידי ביטוי. האנטישמיות?

00:33:14.829 00:33:16.910

מלבד התקרית הזאת. איזה עוד דברים?

00:33:18.150 00:33:22.190

עוד לפני שהיו הפרעות שהזכרת. כש. בילדות?

00:33:22.470 00:33:25.769

איזה עוד דברים? -למשל היינו הולכים לטייל מהבית ספר.

00:33:25.950 00:33:26.630

כן.

00:33:26.670 00:33:30.049

עם המורים. בשניים שניים. כן?

00:33:30.509 00:33:33.740

וגם היו הולכים לבית ספר פולני. פולני בלבד.

00:33:34.230 00:33:40.869

אז הם היו צועקים: "יהודי מסריח. יהודי בצל. יהודי שום.

00:33:41.059 00:33:42.519

אתם מסריחים מרחוק."

00:33:42.789 00:33:46.210

ככה הם היו צועקים לכם? -היו צועקים. ואסור היה לנו להגיב.

00:33:46.230 00:33:50.930

אנחנו הלכנו הלאה ולא פעם הם היו עוברים ושמים לנו רגל בשביל ליפול.

00:33:50.990 00:33:51.710

ממ-המ.

00:33:52.130 00:33:56.450

אבל אני באופן אישי לא כל כך הרגשתי. כי הייתי רק בסביבה יהודית.

00:33:56.670 00:33:58.269

סביבה מאוד מוגנת.

00:33:58.430 00:34:02.829

אני לא יודעת אם מוגנת אבל הרגשתי. הרגשתי נוח עם החברות שלי.

00:34:04.099 00:34:07.819

ואח שלך היה גם. החברה שלו הייתה חברים יהודים?

00:34:07.930 00:34:11.449

מהנוער הציוני. -את ואח שלך. איך היה הקשר ביניכם?

00:34:11.679 00:34:12.980

היה לנו קשר טוב מאוד.

00:34:13.039 00:34:15.130

חוץ מזה שהוא פעם אחת הרביץ לי.

00:34:15.309 00:34:16.690

כאח הגדול?

00:34:17.829 00:34:18.949

כן. -כי אני בגלל.

00:34:19.039 00:34:22.860

הוא ידע טוב מאוד מתמטיקה ואני התקשיתי קצת במתמטיקה.

00:34:22.909 00:34:25.510

כן. -אז ביקשתי ממנו שיעזור לי.

00:34:25.750 00:34:29.639

אז הוא קרא לי: "חמורה. את לא יכולה לעשות לבד?"

00:34:29.690 00:34:31.789

לקח אותי. הכניס אותי לחדר שינה.

00:34:32.110 00:34:35.690

סגר את הדלת. סגר את האור ולא נתן לי לצאת.

00:34:35.750 00:34:42.199

הוא אמר: "את תהיי כאן עד שאימא תחזור" ואמא חזרה ואימא שמעה מרחוק את הצעקות שלי.

00:34:42.239 00:34:43.739

אני מאוד פחדתי מחושך.

00:34:44.010 00:34:49.510

כן. טוב זה מעשים בין אחים. כן? -כן. אבל כשהייתי במחנה.

00:34:49.590 00:34:52.110

איזה מכתבים שהוא כתב לי. זה ממש.

00:34:53.070 00:34:54.349

הוא שמר על קשר.

00:34:54.750 00:35:00.159

בזמן המלחמה בכלל היינו. או שלמשל כשהיינו כבר ב-Gliwice.

00:35:00.210 00:35:03.570

ברובע היהודי. אז היה לנו חדר אחד להכל.

00:35:03.829 00:35:06.230

אז זה. אנחנו נגיע לזה. את תספרי לנו.

00:35:06.269 00:35:07.590

נו. אפרופו אחי. -כן.

00:35:07.690 00:35:11.949

אז אני הייתי מסדרת את המיטות שיהיו יפה כמו שבבית היה קודם.

00:35:12.440 00:35:14.300

הוא היה: "ככה את רוצה את המיטה.

00:35:14.309 00:35:18.130

את לא יודעת שעכשיו מלחמה ולא צריך. שזה שטותי?".

00:35:18.409 00:35:22.349

היה מכניס את היד עם אגרוף חזק בשביל להכעיס אותי.

00:35:23.210 00:35:25.909

והוא היה אמרת פעיל מאוד בנוער הציוני.

00:35:25.949 00:35:28.230

הוא היה בנוער הציוני. -בהכשרה. רצה לעלות לארץ?

00:35:28.269 00:35:30.789

הוא כל הזמן ביקש מאבא לעלות לארץ.

00:35:30.829 00:35:32.429

הוא כל פעם. -הייתה חשיבה?

00:35:32.809 00:35:36.809

היה לכם אמרת שארץ ישראל זה היה משהו מאוד קיים.

00:35:36.869 00:35:39.050

כן. -הקופה של הקרן הקיימת הזכרת.

00:35:39.099 00:35:41.679

זה היו שתי קופות. שלוש אפילו בכל חדר. -כן.

00:35:42.070 00:35:47.550

היו. היה מישהו מהמשפחה שעלה לפלשתינה לפני. לפני המלחמה?

00:35:48.110 00:35:49.809

היה לכם איזה קרובים בארץ?

00:35:49.880 00:35:53.219

בן דוד של אימא עלה לפלשתינה.

00:35:53.340 00:35:55.460

הוא היה גר פה. לא רחוק. אחרי המלחמה.

00:35:55.500 00:35:57.099

הוא מצא אותי. לא ידעתי.

00:35:57.510 00:35:59.309

והוא בא לפולין.

00:35:59.630 00:36:01.739

אני זוכרת שכל העיר התאספה על ידו.

00:36:01.929 00:36:04.070

אה. לשמוע? -לשמוע ולראות.

00:36:04.150 00:36:06.829

וכאילו שזה משהו קדוש. לגעת בו.

00:36:07.070 00:36:08.909

מישהו שהגיע מארץ ישראל. -נכון.

00:36:08.949 00:36:11.269

וזה הבן דוד של אימא שלך? -בן דוד של אימא שלי.

00:36:11.710 00:36:14.070

ומלבדו היה עוד מישהו שעלה?

00:36:14.230 00:36:17.750

לא. -לא. הייתה משפחה במקומות אחרים בעולם?

00:36:20.789 00:36:23.989

לא. אח של אבא היה ב-Paris. -כן.

00:36:26.510 00:36:30.150

ו. ואחים של אימא אני לא כל כך הכרתי.

00:36:30.269 00:36:34.389

כי הם היו ב-Warsaw עוד וזה לא כמו שעכשיו נוסעים מעיר לעיר.

00:36:34.510 00:36:35.710

כן. כן. -אני לא הכרתי.

00:36:35.750 00:36:40.699

אז לא הייתה משפחה גדולה מחוץ ל-Będzin? לא. כולם היו ביחד.

00:36:40.909 00:36:42.190

ביחד. -כולם היו ביחד.

00:36:42.309 00:36:45.829

ובאמת. הייתם נוסעים גם לנופש?

00:36:45.869 00:36:48.150

או חופש או משהו כזה? -זה מה שרציתי להגיד לך.

00:36:52.190 00:36:56.110

כל שנה אני נסעתי עם אבא שלי ל-Szczawnica. Szczawnica זה.

00:36:56.909 00:36:58.630

הצד השני של Zakopane.

00:37:00.090 00:37:03.090

כל שנה אני נסעתי עם אבא ואימא הייתה נשארת עם האח.

00:37:03.110 00:37:04.489

מה. הייתם נוסעים לעשות סקי?

00:37:05.079 00:37:07.679

זה היה מקום של סקי? -לא. זה היה. זה היה בקיץ.

00:37:07.710 00:37:10.829

היינו נוסעים. זה היה בית החלמה כזה.

00:37:10.949 00:37:12.550

מרחצאות? - INAUDIBLE (שפה זרה)

00:37:12.710 00:37:16.230

כן. מרחצאות. -מרחצאות. מים מינרליים.

00:37:16.650 00:37:17.730

ואת היית נוסעת עם אבא?

00:37:17.869 00:37:18.929

הייתי נוסעת עם אבא.

00:37:19.070 00:37:22.630

כי אני הייתי הבת של אבא וכשאנחנו חזרנו.

00:37:22.989 00:37:26.070

אז אימא הייתה נוסעת עם אח למקום יותר קרוב.

00:37:26.920 00:37:32.619

גם כן. לשבוע-שבועיים. וכשאנחנו היינו חוזרים מ-Szczawnica אז תמיד על הדלת

00:37:32.670 00:37:35.309

היה. היו פרחים ופלקטים:

00:37:36.289 00:37:40.750

"אנחנו מקבלים אתכם בשמחה". ואני לא יודעת לבטאות את זה.

00:37:41.190 00:37:43.510

באדום וצבעים כאלה רועשים.

00:37:43.989 00:37:46.949

שזה ממש נתן הרגשה טובה.

00:37:47.389 00:37:50.329

קבלת פנים חמה כשאתם חוזרים הביתה. -כן. כן.

00:37:50.909 00:37:53.150

כן. -הבית היה מאוד מאוד חם.

00:37:53.349 00:37:53.750

כן.

00:37:54.230 00:37:58.989

אני אגיד לך. כשאני הייתי חולה. וזה היה לעיתים קרובות.

00:37:59.369 00:38:02.550

אז אימא הייתה רוחצת אותי עם אודיקולון.

00:38:03.429 00:38:06.550

הניקיון זה היה דבר ראשון. קודם כל ניקיון.

00:38:09.670 00:38:12.869

איזה. איזה עוד זיכרונות יש לך מהילדות?

00:38:13.429 00:38:14.550

מהתקופה הזאת?

00:38:14.710 00:38:18.590

אני כבר לא זוכרת כמעט כלום. אני יודעת שהיה לי טוב מאוד.

00:38:20.510 00:38:23.789

והיה לי קשה מאוד. הפרידה הייתה קשה. כן.

00:38:24.110 00:38:27.949

אז באמת. בשנת. עוד. 33'.

00:38:28.550 00:38:31.469

את ילדה בעצם. קטנה. בת חמש.

00:38:31.949 00:38:35.230

ב- 33' בגרמניה עולה היטלר לשלטון.

00:38:35.949 00:38:38.710

אני זוכרת שבבית דיברו על זה. -דיברו על זה?

00:38:38.909 00:38:42.909

והיה גרינברג. נדמה לי. שהתקומם.

00:38:43.469 00:38:47.670

שהרג. לא זוכרת. -אה. זה שניסה.

00:38:48.230 00:38:50.550

אה. את מדברת על. על מה?

00:38:52.269 00:38:55.230

היה יהודי שהתקומם בגרמניה. -כן.

00:39:04.110 00:39:08.829

אנחנו נחזור לזה. אבל אתם דיברתם על זה בבית?

00:39:08.949 00:39:12.510

על היטלר? את זוכרת דיבורים? -אני חושבת שאבא דיבר על זה.

00:39:13.150 00:39:16.070

עם אימא. -כן. ו.

00:39:16.610 00:39:21.349

וזכור לך אם זה היה ב. -מחריד? לא. אבא אמר להפך.

00:39:21.469 00:39:26.829

אבא אמר: "אני דובר גרמנית ואני יש לי חינוך גרמני ולי זה לא יקרה".

00:39:27.630 00:39:30.909

אותה חשיבה ש. אה.

00:39:32.110 00:39:35.389

שלפולין זה לא יגיע? -לא. לפולין זה יגיע. אבל לא אליו.

00:39:35.389 00:39:40.789

כי הוא עם חינוך גרמני ודובר גרמנית אז לו זה לא יקרה.

00:39:40.869 00:39:41.750

כל הזמן הוא אמר:

00:39:41.789 00:39:47.230

''לנו זה לא יקרה כי אני ראש משפחה ואני דובר גרמנית עם חינוך גרמני אז אני לא.''

00:39:48.260 00:39:50.940

לא יחשבו עליי.'' -ממ-המ. טוב.

00:39:52.820 00:39:57.860

את רצית. נזכרת בסיפור של ניסיון ההתנקשות של הרשל גרינשפן.

00:39:57.900 00:39:58.460

כן.

00:39:58.579 00:40:01.500

ואת אומרת שאתם שמעתם על זה בבית? -אני זוכרת שאבא.

00:40:01.659 00:40:08.619

אבא קנה "די וולט" ועיתונים והוא כל הזמן דיבר עם זה עם אימא שלי וגם עם השכנים.

00:40:08.820 00:40:14.469

אבל אבא כל הזמן טען שלו זה לא יקרה בשום אופן כי הוא כביכול יליד גרמניה.

00:40:14.980 00:40:15.659

ממ-המ.

00:40:15.980 00:40:19.179

בגלל שהיה לו קשר עם התרבות הגרמנית. -מאוד.

00:40:19.539 00:40:23.099

הוא גם קרא. הוא גם קרא את. את. יו.

00:40:25.900 00:40:27.340

כמו "לאישה". נו.

00:40:29.340 00:40:31.940

איזשהו ז'ורנל. -ז'ורנלים גרמנים.

00:40:32.099 00:40:35.269

אה- הא. הוא קרא גם. -הוא אהב לקרוא ז'ורנלים גרמנים.

00:40:35.449 00:40:37.250

כן. הוא היה קשור. הוא למד שם.

00:40:37.349 00:40:39.389

גם כל ה. כך הריהוט שהוא יצר.

00:40:39.510 00:40:41.429

זה הכול היה לפי הז'ורנלים הגרמנים.

00:40:41.469 00:40:44.929

גרמניים. כן. הוא היה כמעט בן בית בתרבות.

00:40:45.030 00:40:47.289

נכון. הוא. כל התרבות שלו הייתה גרמניה.

00:40:47.300 00:40:53.619

ומשהו מההדים של התפיסה הנאצית ומה שקורה ליהודים בגרמניה בשנים האלה?

00:40:53.800 00:40:54.940

אני לא זוכרת. -את לא זוכרת.

00:40:55.099 00:40:56.500

הגיעו אליכם פליטים?

00:40:56.900 00:41:00.019

כן. הגיעו פליטים מ- Zaluzi.

00:41:00.289 00:41:04.530

שהם לקחו בצ'כיה כך אלה. אז הגיעו אלינו פליטים.

00:41:04.539 00:41:06.219

את מדברת על 38'?

00:41:07.059 00:41:09.739

משהו כזה. -זה היה 38'? יכול להיות.

00:41:09.780 00:41:11.760

אני לא זוכרת. אני זוכרת שהגיעו פליטים.

00:41:12.260 00:41:17.059

ואנחנו סידרנו. אבא סידר להם תמיד את הדיור.

00:41:17.619 00:41:18.900

אצלכם בבית גם?

00:41:18.960 00:41:21.400

לא. אצלנו בבית לא. הם באו לאכול. -זה בקהילה?

00:41:21.420 00:41:23.760

בקהילה. הם באו לאכול. -הם באו לאכול.

00:41:23.860 00:41:25.860

מה את זוכרת מהפליטים האלה?

00:41:26.179 00:41:29.619

אני זוכרת רק ילדה אחת שהיא הייתה בת גילי.

00:41:29.659 00:41:32.539

ממ-המ. -אז שהיא הייתה מדברת גם גרמנית.

00:41:32.940 00:41:36.980

ולמדה פולנית. אז היא תמיד תרגמה.

00:41:37.500 00:41:42.769

יש כזאת אמרה לא יפה שהיא אמרה ואני למדתי ממנה את הגרמנית גם כן.

00:41:43.260 00:41:47.659

את כל הדברים הרעים והטובים. כי הילדים אוהבים לשמוע את הדברים האלה.

00:41:48.179 00:41:51.050

והיא הייתה הרבה אצלנו. היא למדה איתי ביחד.

00:41:51.360 00:41:55.019

היא לא למדה באותה כיתה. היא למדה על ידי. את הבנת מה זה אומר שהיא פליטה?

00:41:55.340 00:41:56.940

את הבנת כילדה?

00:41:57.019 00:42:01.920

לא כל כך אבל כשאנחנו היינו ב-Szczawnica אז הלכנו למקום.

00:42:01.980 00:42:04.940

זה היה קרוב ל. לגבול צ'כי.

00:42:05.139 00:42:10.980

אז הלכנו שם למעיין ואבא הסביר לי שפה היו צ'כים ו. ופולנים קיבלו את זה.

00:42:11.260 00:42:14.500

ושתינו ממעיין מים. -כן.

00:42:14.579 00:42:19.480

של. מצ'כיה. אבל לא הבנתי בדיוק מה זה גורש. גירשו.

00:42:19.579 00:42:21.280

ידעתי שעזבו את הבית.

00:42:21.349 00:42:25.110

לא ידעתי את מלוא המילה מה זו ההרגשה של גירוש הבית.

00:42:25.260 00:42:27.219

והבנת למה גירשו אותם? -לא.

00:42:27.340 00:42:31.820

לא. אז שמעת ברקע שההורים מדברים על מה שקורה בגרמניה.

00:42:31.860 00:42:36.940

אבל הרגשה שזה משהו שרחוק. לא קשור אליכם ולא יגיעו לפה.

00:42:36.940 00:42:40.619

שזה לא קשור לנו וגם כנראה לא רצו לעצב אותנו. לא יודעת. לא. לא.

00:42:40.800 00:42:43.639

לא רצו. את חושבת. לשתף את הילדים. רצו ל.

00:42:43.670 00:42:47.599

אולי אחי כן. אבל אני הייתי הקטנה בבית. -כן.

00:42:47.860 00:42:52.960

אליי התייחסו בכלל כילדה והייתי ילדה שמנה ואבא לא קרא לי אדז'ה.

00:42:52.980 00:42:55.539

רק "קשקה". "קשקה" זה שמנה.

00:42:56.579 00:43:01.300

והוא. הוא אני הייתי בשבילו הכל. -את היית הנסיכה שלו.

00:43:01.940 00:43:06.480

בכלל. זה היה בית כלכך חם שזה לפעמים.

00:43:09.099 00:43:15.179

ואז פורצת המלחמה בספטמבר 39'. את זוכרת את היום שפורצת המלחמה?

00:43:15.280 00:43:17.800

ששומעים על זה? לכם זה הגיע כעבור כמה ימים.

00:43:17.840 00:43:19.260

מהר מאוד. -ממש מהר מאוד.

00:43:19.360 00:43:25.119

אבל את זוכרת עוד לפני את היום הראשון שהגרמנים בכלל פולשים לפולין?

00:43:25.219 00:43:25.619

זה מגיע אליכם?

00:43:25.619 00:43:29.139

אני זוכרת את האופנועים עם הגרמנים שנוסעים בכבישים.

00:43:29.300 00:43:31.980

אה-הא. -ומיד. זה מה שרציתי להגיד לך.

00:43:32.059 00:43:33.900

איפה היית. בבית? כשהם הגיעו?

00:43:33.980 00:43:38.500

לפני שהם נכנסו אלינו אז הבן דוד שלי.

00:43:39.380 00:43:42.739

שהיה גר קרוב לסבתא. -ממ-המ.

00:43:43.059 00:43:49.300

אחותו ואני. ו. ואחי לא. אני. ואימא. -כן.

00:43:49.340 00:43:52.920

עברנו ל-Kielce. כי רצינו לברוח מהגרמנים.

00:43:52.980 00:43:56.550

אבא אמר: "תברחו. אתם צריכים לשמור על החיים.

00:43:56.610 00:44:01.199

אתם תברחו ותהיו ב-Kielce. שם הם יגיעו יותר מאוחר. או שבכלל לא."

00:44:01.300 00:44:04.260

הרי הפולנים חשבו שהם נצחו את המלחמה.

00:44:04.420 00:44:08.579

ואיך. איך. אז כמה ימים לפני שהגרמנים הגיעו ל-Będzin?

00:44:08.940 00:44:10.500

אתם עוזבים ל- Kielce?

00:44:10.619 00:44:12.860

עוזבים ל. עוברים ל- Kielce.

00:44:13.039 00:44:15.400

והיינו שם אצל קרובי משפחה.

00:44:15.559 00:44:18.750

של. לא יודעת של מי.אבא. של אימא. לא יודעת מי. חברים משפחה מאוד.

00:44:18.860 00:44:21.219

ואת ואמא ואחיך?

00:44:21.590 00:44:24.250

לא. אני. אימא. ושני בני דודים.

00:44:24.420 00:44:27.179

אבא ואחיך נשארים בעיר? -בבית. כן.

00:44:27.659 00:44:32.940

ותוך כדי זמן שהיינו ב-Kielce אז היה גיוס ל. ל.

00:44:32.980 00:44:35.019

לצבא? -לצבא הפולני.

00:44:35.500 00:44:39.579

ואבא היה צריך להיות מגויס אז אימא מאוד נבהלה.

00:44:39.699 00:44:40.420

כן.

00:44:43.619 00:44:47.219

ואנחנו נסענו חזרה ל-Będzin

00:44:48.139 00:44:52.949

וכבר אז היו כל הזוועות ב-Będzin ואימא. היא הלכה לאיזה רופא.

00:44:52.989 00:44:56.170

לא יודעת איך היא עשתה את זה. -רגע. כשאת אומרת:

00:44:56.219 00:44:58.380

"אז היו כבר כל הזוועות ב-Będzin".

00:44:58.500 00:45:02.300

איזה. בואי תתארי. -כי באנו הביתה. חשבנו שהבית יהיה רגיל.

00:45:02.579 00:45:05.500

בינתיים אבא כבר היה עם אחי אצל הדוד.

00:45:06.099 00:45:09.159

שאנחנו נסענו עם שני בני דודים.

00:45:09.440 00:45:11.760

הוא היה. -אז הוא עזב את הבית. עם אחיך?

00:45:12.099 00:45:14.099

הוא היה לן שמה. -כן.

00:45:15.780 00:45:17.969

והם הלכו אל הבית שלנו.

00:45:18.280 00:45:23.920

הדוד ואבא והבנים הגדולים. כלומר. אחי והבנים של הדודה.

00:45:24.420 00:45:28.380

והם עשו בעליית הגג. קיר. קיר כפול.

00:45:29.019 00:45:35.380

הם חשבו שהגרמנים לא ידעו. והכניסו שם את כל דברי הערך ואת כל הדברים הטובים.

00:45:35.559 00:45:38.239

תכשיטים. חפצים -תכשיטים וסחורות.

00:45:38.300 00:45:43.420

הדוד היה סוחר סחורות. סחורות. תכשיטים. אה.

00:45:43.579 00:45:46.860

קריסטלים. את יודעת. בית מסודר שהיה בו הכול.

00:45:47.219 00:45:50.119

אז הכניסו שמה ובנו קיר משותף.

00:45:50.159 00:45:52.619

אנחנו באנו. בדיוק הם היו באמצע עבודה.

00:45:54.300 00:45:55.559

ואת אבא לא לקחו.

00:45:55.659 00:46:01.500

לקחו לצבא ושחררו אותו על סמך התעודות הרפואיות שהיו.

00:46:02.980 00:46:07.239

ואמרנו: "מה נעשה?" אז אמרנו: "נוסעים עוד פעם ל-Kielce.

00:46:07.260 00:46:11.860

כי אנחנו רוצים לברוח מהפולנים." ברחנו. -הגרמנים עוד לא הגיעו? או הגיעו כבר?

00:46:11.900 00:46:14.139

היו כבר. היו כבר. -ואפשר היה לנוע?

00:46:14.219 00:46:17.900

ועדיין לא היה. לא היו הגבלות תנועה עדיין? -עדיין אפשר היה לנוע.

00:46:17.980 00:46:19.460

כן. -אז נסענו.

00:46:19.699 00:46:21.980

חזרה? -ל- Kielce חזרה.

00:46:22.599 00:46:23.440

עם אבא?

00:46:23.500 00:46:28.639

עם אבא ועם אחי ועם אימא ואני והבני דודים כבר לא הצטרפו.

00:46:32.079 00:46:35.059

וכשהיינו ב-Kielce כבר הגרמנים נכנסו.

00:46:35.619 00:46:38.619

בזמן שאנחנו באנו. הם כבר נכנסו ב-Kielce.

00:46:39.139 00:46:42.539

והם הוציאו את כל היהודים עם הזקנים.

00:46:42.940 00:46:47.079

העמידו אותם בשורה ומרטו להם את הזקנים ואת הפאות.

00:46:47.460 00:46:49.579

זה היה. -את ראית את זה?

00:46:49.860 00:46:51.380

כן. -את ראית במו עינייך?

00:46:51.539 00:46:53.940

כן. כן. כן. הם העמידו בשורה.

00:46:53.980 00:46:57.940

אני זוכרת את הקרוב המשפחה שלנו שכרתו לו את ה. שאחד.

00:46:58.079 00:46:58.940

הוא היה דתי?

00:46:59.239 00:47:02.239

הוא היה דתי מאוד. -תלשו לו את הזקן?

00:47:02.579 00:47:06.510

לא. תלשו את הזקן ואת הפאות. -את הזקן שלו. את הפאות.

00:47:07.900 00:47:09.630

ואנחנו ראינו שהמצב לא טוב.

00:47:09.730 00:47:14.250

אז אבא אמר: "אנחנו נלך הלאה. נלך. נתקרב לגבול רוסי."

00:47:15.099 00:47:18.340

והתחלנו לנוע הרה. הלאה. -איך? ברגל?

00:47:18.420 00:47:21.460

ברגל. ב. ב. בכרכרה. -בעגלות?

00:47:21.500 00:47:26.659

בכרכרה. מה שהיה. לא ברגל. -כן. לקחתם איתכם דברים מהבית?

00:47:26.780 00:47:27.699

מ-Będzin?

00:47:27.960 00:47:34.940

לקחנו קצת אוכל ואולי קצת תכשיטים. אני לא יודעת מה. ואבא לקח תפילין וטלית.

00:47:35.579 00:47:38.880

בדרך פג. עצר אותנו גוי פולני.

00:47:39.780 00:47:45.139

והוא בדק אותנו והוא הוציא את התפילין והוא אמר שזה תחנת שידור.

00:47:46.539 00:47:51.079

והוא מוכרח לתת את זה למשטרה כי אבא משדר. -אבא הוא אויב.

00:47:51.519 00:47:52.960

כי הוא מרגל? -כן.

00:47:53.139 00:47:57.019

אז אימא אמרה: "זה לא. זה כלי תפילה.

00:47:57.380 00:48:01.980

ואסור לפתוח את זה כי זה אלוהים מעניש. מי שפותח את זה."

00:48:02.300 00:48:04.699

הוא אמר: "את משקרת. ואני פותח את זה."

00:48:04.820 00:48:10.980

אז אימא כרתה ברך לפניו ונישקה לו את הרגליים. היא אמרה: "אל תפתח את זה."

00:48:12.380 00:48:15.780

העיקר שלא יפגעו בתפילין. -נכון.

00:48:18.579 00:48:19.690

נכון. והוא פתח?

00:48:20.219 00:48:20.940

לא. -לא.

00:48:23.420 00:48:28.820

והלכנו הלאה. והלכנו. הלכנו. לא יודעת ימים ולילות הלכנו. ו.

00:48:29.139 00:48:30.260

איפה לנתם?

00:48:30.820 00:48:33.380

זהו. שאנחנו לא לנו. לנו בחוץ.

00:48:33.500 00:48:39.739

הייתה כל הזמן הליכה ולא רק אנחנו זה היו שורות שורות של פליטים.

00:48:40.980 00:48:45.059

ואחר כך. מכל הצדדים היו גרמנים כבר.

00:48:45.179 00:48:47.340

הגרמנים כבר שלטו בכל פולין.

00:48:47.579 00:48:50.789

ומכל הזמן. מכל הצדדים פחדנו.

00:48:51.300 00:48:53.650

והפולנים איך שהוא עוד שמרו.

00:48:54.260 00:48:57.300

עוד לא הראו את הפרצוף האמיתי.

00:48:57.860 00:49:01.139

אנחנו הלכנו יום אחד. הלכנו כל הלילה.

00:49:01.659 00:49:04.940

ומסביב היה אש. הבעירו אש.

00:49:05.699 00:49:09.820

היה רק יציאה קטנה. והמון של אנשים.

00:49:09.860 00:49:12.820

וכולם צריכים לעבור דרך הדרך הקצרה הזו.

00:49:13.460 00:49:16.119

זה הכול פליטים שנעים לכיוון ה.

00:49:16.179 00:49:17.820

לכיוון הגבול הרוסי. -פליטים שנעים לכיוון רוסיה. כן.

00:49:18.860 00:49:23.380

ואנחנו הלכנו ואת שמעת כל הזמן: "שמע ישראל" ו- "שמע ישראל".

00:49:35.699 00:49:37.739

והגענו לאיזה כפר קטן.

00:49:38.139 00:49:43.820

ואימא. אני הייתי כל כך קטנה וכל כך מפונקת אז אימא אמרה "קודם כל תלכי לישון קצת."

00:49:44.420 00:49:45.670

שיהיה לי יותר כוח.

00:49:46.039 00:49:48.110

מה זה. היו בתים שנכנסתם אליהם?

00:49:48.460 00:49:50.000

לכפר. נכנסנו לכפר.

00:49:50.099 00:49:51.050

הוא היה ריק?

00:49:51.550 00:49:53.170

יכולתם להיכנס סתם לבית?

00:49:53.210 00:49:55.940

כנראה שאירחו אותנו איזה פולנים.

00:49:56.059 00:49:56.599

כן.

00:49:56.710 00:49:58.510

והכניסו אותי לאיזו מיטה.

00:49:58.630 00:50:00.789

שהמיטה הייתה כל כך מלוכלכת.

00:50:01.739 00:50:04.880

ואני אמרתי לאימא: "אני לא יכולה כאן לישון. זה מסריח."

00:50:04.900 00:50:08.340

אימא אמרה: "היום זה לא. לא. מפנקים. מתפנקים.

00:50:08.420 00:50:11.460

את חייבת לישון כי אנחנו צריכים עוד הרבה ללכת."

00:50:13.460 00:50:16.619

אז אימא אמרה. אני הייתי מאוד ממושמעת.

00:50:17.980 00:50:20.539

מפונקת ומושמעת. -כן.

00:50:20.969 00:50:25.719

אז. ישנתי שם אבל זה היה כל כך מלוכלך שאני לא יכולה לתאר.

00:50:25.760 00:50:27.139

אני עכשיו נזכרת.

00:50:28.500 00:50:34.710

ואחרי שינה קצרה אז אבא אמר "כבר אין טעם ללכת הלאה. אנחנו חוזרים הביתה."

00:50:34.760 00:50:39.099

כי אין לנו. אין לנו שום סיכוי להגיע לגבול. לגבול רוסי.

00:50:39.920 00:50:44.639

וחזרנו הביתה. לא יודעת עם מה. עם רכבת. לא זוכרת עם מה.

00:50:44.699 00:50:47.869

אני יודעת שחזרנו הביתה ונכנסנו לבית שלנו.

00:50:47.920 00:50:51.179

ל- Będzin. -ל- Będzin. לבית שלנו האותנטי.

00:50:51.650 00:50:54.110

איך המצב של הבית היה? נשאר כמו שהוא?

00:50:54.150 00:50:56.130

נשאר סגור כמו שסגרנו אותו.

00:50:56.269 00:50:57.429

לא היה שום דבר.

00:50:58.099 00:51:00.699

מה היה. מה קורה ב-Będzin בכל אותם ימים?

00:51:01.579 00:51:04.230

אנחנו לא ידענו מה קרה אז. -כן. אני שואלת אותך אבל.

00:51:04.300 00:51:08.300

אנחנו לא ידענו כי באנו כאילו שבאנו מפלנטה אחרת.

00:51:08.380 00:51:08.940

כן.

00:51:09.619 00:51:12.300

נכנסנו לבית והתחילו הרדיפות.

00:51:12.460 00:51:14.619

כל יום שישי זה היה קבוע.

00:51:15.300 00:51:18.659

באו גרמנים. הפכו את כל הרהיטים עם צעקות.

00:51:18.730 00:51:23.949

הצעקות שלהם היו כל כך נוראיות שרק מהצעקות היינו. הפכו את המיטות.

00:51:24.079 00:51:26.980

מי שהיה על ידם קיבל סטירה. קיבל בעיטה.

00:51:27.170 00:51:29.670

אתם הייתם בבית והם היו פורצים ומתחילים?

00:51:29.880 00:51:33.780

מה זה פורצים? לא שואלים. פותחים דלת והורסים.

00:51:34.239 00:51:35.980

עכשיו. מחפשים משהו?

00:51:36.340 00:51:38.760

לוקחים דברים? -לא לוקחים.

00:51:38.820 00:51:41.960

שוברים לשם ה. -סתם. סתם להכעיס. סתם להרגיז.

00:51:41.980 00:51:43.860

סתם להפחיד. -כן. פרעות.

00:51:44.159 00:51:46.679

אבל את. יהודית.

00:51:46.719 00:51:52.659

את דילגת על משהו שקודם הזכרת ונכנסנו למלחמה ודילגנו על זה.

00:51:53.219 00:51:54.929

ובכל זאת אני רוצה לשאול אותך.

00:51:55.059 00:51:59.539

את אמרת שקצת לפני שהמלחמה התחילה היה פוגרום.

00:51:59.659 00:52:00.539

ב-Będzin. -נכון.

00:52:00.980 00:52:04.909

ודילגנו על זה. אז אולי בכל זאת תכף נחזור לגרמנים.

00:52:04.909 00:52:08.010

בסדר. -תספרי משהו. זה היה ממש לפני תחילת המלחמה?

00:52:08.019 00:52:09.980

לפני תחילת המלחמה. -מה את זוכרת?

00:52:10.139 00:52:13.500

אני זוכרת שהפולנים התנפלו על היהודים.

00:52:13.590 00:52:16.719

והיו שלטים לא לקנות אצל היהודים.

00:52:16.739 00:52:20.380

ועל הרצ. על המדרכות היה כתוב:

00:52:20.659 00:52:27.619

"מי שקונה אצל היהודים הוא אויב של הפולנים והוא הורס את פולניה."

00:52:28.570 00:52:33.110

והיו זורקים אבנים בתוך החלונות ראווה של הפולנים היה.

00:52:33.190 00:52:33.809

של היהודים.

00:52:33.820 00:52:38.440

של היהודים. הפולנים היו זורקים אבנים. -אתם גם? את גם נפגעתם? את.

00:52:38.559 00:52:42.219

אנחנו גרנו הרי ברובע הפולני והייתה לנו העוזרת.

00:52:42.340 00:52:43.739

כן. -אז היא. כביכול.

00:52:43.820 00:52:47.179

הייתה צריכה להגן עלינו. סגרה אותנו בחדר אחד.

00:52:47.739 00:52:49.059

אבל היא לא הגנה.

00:52:49.099 00:52:53.260

רק בלילה היא הבריחה אותנו לרובע היהודי. לדודים שלנו.

00:52:53.500 00:52:54.659

עזבתם את הבית?

00:52:55.300 00:52:57.699

והם לקחו את כל שטרות הכסף.

00:52:58.460 00:53:01.019

ממש. -הפולנים נכנסו לדירה שלכם?

00:53:01.059 00:53:04.820

כן. כן. ולקחו מה שהיה בידם. -כן.

00:53:04.900 00:53:07.739

ואותה פולנייה לא התנגדה.

00:53:09.139 00:53:12.739

אז היה אווירה של פחד וטרור.

00:53:12.940 00:53:17.420

שברו את כל החלונות. נכנסו. ממש ונדליזם עשו בבית.

00:53:18.699 00:53:23.659

ואת יודעת אם הרשויות עשו משהו בנידון או שום דבר?

00:53:23.699 00:53:27.940

אח"כ אבא הלך לקומיסר. לראש העיר והוא דיבר איתו.

00:53:27.980 00:53:30.900

אז הוא. כמובן. הכול החליק יותר.

00:53:31.059 00:53:32.980

כן. -ואני לא יודעת מה היה.

00:53:33.090 00:53:35.690

זה היה ממש סמוך למלחמה. לפרוץ המלחמה?

00:53:35.699 00:53:37.900

כמה חודשים לפני המלחמה. -כמה חודשים לפני.

00:53:38.059 00:53:41.199

ככה אני חושבת. -חששת לחזור לבית אחרי זה?

00:53:42.239 00:53:45.750

חששתם? -בטח. גם אמא אמרה שזה ממש פחד.

00:53:45.909 00:53:48.650

שצריך לחשוב לעבור לרובע היהודי. -לרובע היהודי.

00:53:48.750 00:53:51.289

אבל היה לנו כל כך נוח וכל כך טוב.

00:53:51.780 00:53:55.210

הייתה גינה על יד הבית. היה כלב על יד הבית.

00:53:56.539 00:53:58.980

וברובע היהודי אי אפשר היה לחיות ככה.

00:53:59.019 00:54:01.420

ממ-המ. -ועל ידנו היה גר.

00:54:03.019 00:54:06.460

כמו ראש עיר של יהודים. -כן. ראש הוועד?

00:54:06.500 00:54:10.940

זיגל. וזה היה כבוד לגור בסביבה שלו.

00:54:11.059 00:54:11.699

ממ-המ.

00:54:12.500 00:54:13.860

הוא אמנם היה.

00:54:17.420 00:54:21.679

לא. לא הודה שהוא יהודי. הוא היה. -מומר?

00:54:22.139 00:54:24.420

הוא לא היה מומר. אבל הוא היה.

00:54:25.730 00:54:27.530

לא זוכרת איך אומרים את המילה.

00:54:27.570 00:54:30.449

אלוהים. אלוהים הראש לא עובד.

00:54:30.489 00:54:31.489

מתבולל?

00:54:31.780 00:54:33.710

מתבולל. מתבולל.

00:54:34.199 00:54:37.960

אבל אמרת שהוא היה ראש ועד היהודים. -כן. אבל יחד עם זה הוא התבולל.

00:54:38.000 00:54:40.519

הוא לא החזיק את החגים היהודיים.

00:54:40.579 00:54:43.519

הוא לא. כלומר. לא חגג. -כן.

00:54:43.539 00:54:45.219

אבל הוא היה אדם מאוד נחמד.

00:54:45.659 00:54:48.000

עכשיו. אחרי המלחמה. עכשיו שהיינו בפולין.

00:54:48.050 00:54:50.539

היינו בבית שלו. הבית שלנו לא קיים.

00:54:51.730 00:54:55.150

אוקיי. אז נחזור לכיבוש הגרמני. -פוגרום?

00:54:55.190 00:54:56.349

התחלת לתאר את.

00:54:56.489 00:55:01.570

נזכרנו בפוגרום כי תיארת בעצם את הפוגרום שהגרמנים עושים לכם בבית.

00:55:01.750 00:55:04.360

נכנסים. הורסים. שוברים. -לא. הפולנים.

00:55:04.550 00:55:06.340

כן. אבל אחר כך את מתארת את הגרמנים.

00:55:06.400 00:55:07.519

כן. -אני חוזרת למלחמה.

00:55:07.599 00:55:09.699

כן. הגרמנים. -אני חוזרת לכיבוש הגרמני.

00:55:09.739 00:55:11.820

כן. הגרמנים זה היה קבוע.

00:55:12.260 00:55:15.880

שביום שישי או ערב חג הם היו נכנסים לבית.

00:55:16.179 00:55:18.780

נניח הספה עומדת ככה. הופכים אותה.

00:55:18.940 00:55:21.099

מה שהיה. מה שהיה להם בדרך.

00:55:21.480 00:55:26.340

שוברים. הופכים. העיקר לעשות דברים רעים. והצעקות היו כל כך גדולות.

00:55:26.900 00:55:31.739

וכל הזמן עם ה. עם ה. עם הנשק מכוון.

00:55:32.019 00:55:37.940

עכשיו זה. כשהם מגיעים. כשהגרמנים כובשים את העיר. כובשים. נכנסים.

00:55:38.179 00:55:41.500

בעצם אנחנו סמוך מאוד לתקופת החגים. נכון?

00:55:41.780 00:55:43.980

ספטמבר 39'.

00:55:44.219 00:55:46.260

אתם עוד חוגגים משהו?

00:55:46.340 00:55:50.900

יש לך זיכרון מהחודש הזה? איך עובר עליכם החודש הזה?

00:55:51.219 00:55:52.679

זה החודש של הימים הנוראיים?

00:55:52.760 00:55:55.179

אני חושבת שעוד חגגו. אני חושבת שחגגו.

00:55:55.260 00:55:57.900

אבל התחילו גזרות על היהודים.

00:55:58.800 00:56:02.190

כל מיני צווים אנטי יהודיים? -אבל לא ב. לא ב- 39'.

00:56:02.519 00:56:05.460

לא בשלב הזה. אבל קצת. -ב- 40' זה התחיל.

00:56:06.250 00:56:09.409

כבר בשלבים הראשונים. עוד לפני שיש בכלל גטו.

00:56:09.449 00:56:15.289

מוקם גם יודנרט. איזה ועד יהודי. -נכון. ואבא שלי היה פעיל ביודנרט.

00:56:15.329 00:56:16.409

ביודנרט. כן.

00:56:16.420 00:56:18.000

אז זה מה שאני רוצה להגיד לך.

00:56:18.260 00:56:21.699

אז אנחנו צריכים ללכת לרובע היהודי. -לעבור.

00:56:21.780 00:56:23.500

לעבור לרובע היהודי.

00:56:23.650 00:56:25.070

איפה שסבתא גרה.

00:56:25.150 00:56:31.320

בעלת הבית של הבית הזה. היה לה. היו לה שלושה חדרים ברובע היהודי.

00:56:31.420 00:56:35.380

וסבתא למטה. אז אבא וסבתא. סבא.

00:56:35.760 00:56:39.119

שכנעו אותה שאנחנו ניתן לה את כל הבית.

00:56:39.179 00:56:42.219

זאת אומרת את כל השכנים שלנו עם הבית של.

00:56:42.380 00:56:47.510

הדירה שלנו וגם שני השכנים ושהיא תיתן לנו את השלושה חדרים שלה.

00:56:47.539 00:56:52.219

וכל. כל משפחה תהיה בחדר אחד כי זה היה על יד סבתא

00:56:52.260 00:56:55.340

ולאבא היה מאוד חשוב להיות עם הסבא וסבתא.

00:56:56.340 00:56:59.820

אז אנחנו. -רגע אז עם מי רציתם לעשות החלפה? מי זה?

00:57:00.019 00:57:04.269

אמא פולניה. שהייתה בעלת הבית. -בעלת הבית איפה שסבתא גרה.

00:57:04.360 00:57:05.360

והיא הסכימה?

00:57:05.949 00:57:08.190

והיא הסכימה. ואנחנו עשינו חליפין.

00:57:08.420 00:57:10.579

זאת אומרת. גם השכנים רצו לעבור לרובע היהודי.

00:57:10.619 00:57:12.440

כן. כן. כי. -הרגשתם יותר ביטחון.

00:57:12.460 00:57:14.619

כי אבא. מה שאבא אמר זה היה קדוש.

00:57:14.780 00:57:16.780

זה היה במשפחה ולכולם.

00:57:16.860 00:57:19.539

אבא אמר. הבן דוד שלי מצרפת שהוא היה.

00:57:19.900 00:57:21.739

הוא נפטר קרוב מאוד אחרי בעלי.

00:57:22.340 00:57:26.440

אז הוא אמר: "הבן שלי שיהיה בריא. שיהיה בריא" גם קוראים לו משה.

00:57:27.099 00:57:31.199

אז הוא אמר: "מה שדוד משה אמר. אנחנו כולנו שמענו."

00:57:31.360 00:57:34.880

ורציתם להרגיש קצת יותר ביטחון וקרבה עם הסבתא.

00:57:34.960 00:57:40.699

בטח. רצינו גם להגן וגם. גם להיות משפחתי ביחד. ואנחנו עברנו.

00:57:40.739 00:57:46.619

הרהיטים שלנו נשארו אצל הגויים ואנחנו עברנו עם מעט מאוד לחדר אחד.

00:57:46.739 00:57:48.019

כן. כן.

00:57:48.139 00:57:51.260

אבל מה. היודנראט לא נתן שאנחנו נגור.

00:57:51.300 00:57:53.510

זה היה במרכז.

00:57:53.559 00:57:57.010

הרובע? -הרובע היהודי ודירה מאוד יפה.

00:57:57.579 00:58:01.659

אז היודנראט אמר שמגיע ליותר מכובדים.

00:58:01.860 00:58:06.179

שזה מקום כל כך טוב. אז איך שהעלו את הדברים למעלה.

00:58:06.380 00:58:11.420

היו כאלה יהודים גם מדרגה שנייה.

00:58:11.500 00:58:14.199

הם היו זורקים את הכול דרך החלונות למטה.

00:58:15.219 00:58:17.820

עד שאבא הלך לראש היודנראט.

00:58:17.960 00:58:20.119

מי זה היה? את יודעת? -אני לא זוכרת.

00:58:20.179 00:58:22.840

ראש היודנראט? -אולי שטרוכליץ. אני לא זוכרת.

00:58:22.860 00:58:25.539

אני לא הייתי כל כך מעורבת. אותי.

00:58:25.860 00:58:28.429

אותי עטפו בצמר גפן. -כן. את היית ילדה.

00:58:28.690 00:58:32.650

לא. לא הייתי מעורבת בכל הדברים האלה. -כן. אז הוא הלך לראש היודנראט.

00:58:32.969 00:58:35.010

והוא קיבל בפרוטקציה.

00:58:35.059 00:58:40.579

הכניסו אותנו חזרה לבית והיינו גרים שם שלוש משפחות בשלושה חדרים.

00:58:41.179 00:58:44.300

אז אתם עכשיו מצטמצמים. כל המשפחה לחדר אחד?

00:58:44.420 00:58:49.980

חדר אחד. עם תנאים סניטריים קשים כי השירותים היו בחוץ.

00:58:50.579 00:58:53.099

בכלל. זה. זה מטבח אחד.

00:58:53.300 00:58:56.550

לא היה הרבה מה לבשל אבל קצת מים זה מאוד קשה.

00:58:56.980 00:58:59.940

איך היה באמת אוכל בתקופה. בימים האלה?

00:59:01.179 00:59:08.119

שוב פעם. אבא תמיד דאג ואיכשהו היה אוכל. לא היה בשפע. אבל. אבל אפשר היה להסתדר.

00:59:08.159 00:59:09.699

לא היינו רעבים. -כן. כן.

00:59:09.820 00:59:12.739

עכשיו. התחילו לקחת גברים לעבודות כפייה?

00:59:13.139 00:59:16.300

רגע. יש עוד משהו שה- INAUDIBLE שלנו טעה. -כן. בבקשה.

00:59:16.579 00:59:20.619

את הבית מלאכה שלנו קיבל טרוי הנדלר.

00:59:21.170 00:59:24.699

זה היה ממונה גרמני עלינו.

00:59:24.980 00:59:28.880

ממ-המ. כלומר. החרימו את הנגריה.

00:59:28.940 00:59:29.840

החרימו.

00:59:29.980 00:59:33.400

אריזציה. -כל ה. שלהם.

00:59:33.519 00:59:35.460

כן. -העובדים היו צריכים להישאר.

00:59:35.610 00:59:38.800

אבא היה צריך לנהל את זה. אבל הכסף הוא לקח.

00:59:39.119 00:59:43.219

הוא הופך להיות עובד. כאילו. -לא. אפוטרופוס.

00:59:43.260 00:59:44.780

הוא היה. הוא היה בעל עסק.

00:59:44.780 00:59:48.539

כלומר. את מתכוונת. האבא הופך להיות במנהל ולא בעל העסק.

00:59:48.619 00:59:51.059

נכון. גם לא מנהל.

00:59:51.500 00:59:53.800

הדעה שלו לא הייתה חשובה.

00:59:53.849 00:59:57.579

איך היו לפני המלחמה היחסים שלו עם העובדים שלו. הפולנים?

00:59:57.619 00:59:59.250

מצוינים. מצוינים.

00:59:59.300 01:00:01.900

אבל פתאום מתהפך מעמדו.

01:00:03.099 01:00:08.989

הם שמחו. זה ברור שהפולנים שמחו. -אבל אמרת שהיו להם יחסים טובים איתו.

01:00:09.039 01:00:10.599

בזמן העבודה. כן. -כן.

01:00:11.019 01:00:14.860

הם היו מאוד מכבדים את אימא שלי. -אבל הוא. ברגע שזה קורה.

01:00:14.980 01:00:16.780

הוא עדיין יכול להמשיך לעבוד שם?

01:00:17.340 01:00:20.920

לא. הוא יכול לנהל את זה. שזה לא יפול. שזה יחזיק מעמד.

01:00:21.179 01:00:24.300

והוא המשיך לנהל את זה? -והוא המשיך לנהל והוא חלה

01:00:26.800 01:00:28.239

וזה היה מאוד קשה.

01:00:28.309 01:00:31.219

הוא חלה וגם אימא. הייתה לה דלקת ריאות.

01:00:31.860 01:00:32.500

כן.

01:00:32.869 01:00:36.719

ואנחנו היינו עם שכנים טובים. אז השכנים דאגו לילדים.

01:00:37.309 01:00:40.179

עכשיו. מה קורה אתכם? אתם. בית ספר אין.

01:00:40.880 01:00:42.300

נפסק הכל. -נכון.

01:00:42.300 01:00:44.059

אז אתם. אח שלי כבר לא למד.

01:00:44.139 01:00:48.119

כן. -אח שלי. אז שהתחילו התפיסות לעבודה.

01:00:48.159 01:00:48.980

כן. היו עושים.

01:00:49.059 01:00:52.699

חוטפים אנשים. -חוטפים אנשים. INAUDIBLE (פולנית). זה היה.

01:00:53.500 01:00:57.579

פתאום יוצאים גרמנים ומי שישנו. והיו שעות סגירה.

01:00:57.579 01:01:00.349

היה מותר לנוע רק עד שש בערב.

01:01:00.550 01:01:03.829

עוצר. היה עוצר. כן. -עוצר. מי שהלך יותר מאוחר.

01:01:03.900 01:01:07.059

בוודאי שהוא. שהוא. -כן. אז מה קורה איתו. עם אחיך?

01:01:08.059 01:01:08.940

זה לא רק אחי.

01:01:08.980 01:01:12.280

זה אח"כ יצא חוק שכל אחד יכול לעבוד.

01:01:12.340 01:01:16.139

הם העמידו שופים. בתי מלאכה. -כן. הקימו בתי מלאכה. שופים.

01:01:16.179 01:01:18.980

ומי ש. מי שהיה נחוץ ועבד שם.

01:01:19.539 01:01:25.579

הוא יכול היה לנוע. אז אח שלי עבד אצל סקופט ב-Sosnowiec.

01:01:25.719 01:01:26.840

מה הם יצרו שם?

01:01:28.539 01:01:34.219

רהיטים. הוא עבר גם לגור שם. ב-Sosnowiec? -לא. היה לו מותר.

01:01:34.300 01:01:39.219

היה לו פנקס כזה שמותר לו לנסוע הביתה. -אז הוא היה בערב בא הביתה ל-Będzin.

01:01:39.280 01:01:43.639

כן ובבוקר נוסע. -ואז יוצא בבוקר לבית המלאכה ב-Sosnowiec.

01:01:43.659 01:01:46.010

כן אבל זה רק לצעירים נתנו. למבוגרים לא. -צעירים.

01:01:46.070 01:01:47.530

ומה קורה איתך? את בבית?

01:01:47.630 01:01:49.050

אז זה מה שאני רוצה להגיד לך.

01:01:49.090 01:01:50.289

אני הייתי עדיין בבית.

01:01:50.389 01:01:56.840

ודוד שלי היה אחראי ב- "שופ רוזנר".

01:01:56.860 01:02:00.300

זה היה בית חרושת ל.

01:02:01.619 01:02:05.860

לביגוד. ב-Będzin או ב-Sosnowiec? -ב-Będzin. ב-Będzin.

01:02:06.059 01:02:07.980

הם היו מייצרים. אה.

01:02:11.940 01:02:12.739

בגדים?

01:02:13.099 01:02:14.699

של חיילים. -מדים?

01:02:14.739 01:02:15.860

מדים. -כן.

01:02:16.789 01:02:19.690

מדים לחיילים ודוד שלי. מדים לצבא הגרמני?

01:02:19.699 01:02:23.739

הגרמני. ודוד שלי היה שם עובד בכיר.

01:02:24.050 01:02:27.969

היה מנהל מחלקה. ואני הייתי מפותחת מאוד יפה.

01:02:28.030 01:02:33.400

הייתי שמנה כמו שאמרתי והייתי גבוהה והייתי ילדה כזו ש.

01:02:33.500 01:02:36.780

נראית בוגרת יותר. -כן. בגלל זה גם נסעתי למחנה.

01:02:36.940 01:02:40.619

את בעצם קרוב לגיל בת מצווה. בת 12. נכון?

01:02:40.860 01:02:41.699

כן.

01:02:42.199 01:02:43.780

מי חשב על בת מצווה? לא.

01:02:43.820 01:02:45.579

לא. אני אומרת. -לא עשו בת מצווה.

01:02:45.820 01:02:47.440

כן. כן. אבל אני אומרת מבחינת הגיל. -אז הדוד.

01:02:47.579 01:02:51.139

אז הדוד הציע שאני אלך לעבוד אצל רוסנר.

01:02:51.219 01:02:52.099

כן. -בסדר.

01:02:52.139 01:02:56.139

זה היה מצוין. גם אני מקבלת כרטיס שגם מקבלים אוכל.

01:02:56.260 01:02:59.940

וזה היה איפה? גם ב-Sosnowiec? -ב-Będzin. ב-Będzin.

01:03:00.119 01:03:03.320

מה עשית שם? -מה עשיתי? שום דבר. הרמתי.

01:03:03.500 01:03:08.079

הם היו צריכים להרים חוטי תפירה.

01:03:08.159 01:03:12.500

אפילו אם החוט היה בכזה גודל אז הם טענו שאפשר לנצל אותו.

01:03:12.820 01:03:16.099

לתפור לא כפול. רק ביחיד. ממ-המ.

01:03:16.170 01:03:17.789

והייתי תופרת כפתורים.

01:03:18.050 01:03:20.889

לא יודעת אם ידעתי לתפור כפתור. אבל זאת הייתה כביכול.

01:03:20.929 01:03:22.469

ידני? ידני.

01:03:22.510 01:03:23.269

לא במכונות.

01:03:23.320 01:03:27.900

לא. לא. לא. וגם נכנסתי בפרוטקציה של הדוד שלי.

01:03:27.980 01:03:31.820

ממ-המ. אוקיי.

01:03:33.619 01:03:37.179

ושם עברתי. עבדתי. -מ-המ.

01:03:37.340 01:03:41.659

ו. ובערב הייתי חוזרת הביתה.

01:03:41.989 01:03:44.780

היה לי גם. אימא הייתה בבית.

01:03:45.360 01:03:48.440

ואני הייתי עוזרת לאימא. -אמא הייתה חולה?

01:03:48.940 01:03:52.940

אימא הייתה חולה בדלקת ריאות ואבא קיבל אסתמה. ו

01:03:53.179 01:03:58.460

והיה פלצ'ר זה היה רופא. -כמו אח. כן. חובש?

01:03:58.619 01:04:01.300

לא. רופא שלא עשה את הסטאז'. -אה-הא.

01:04:01.460 01:04:04.579

יהודי והוא היה בא והוא ריפא את אמא ואבא.

01:04:04.940 01:04:07.019

אבא חלה בגלל ה-INAUDIBLE (פולנית).

01:04:07.380 01:04:11.019

זה הגאווה שלו נלקחה ממנו והוא כל הזמן בכה.

01:04:11.150 01:04:14.920

זה שבר את ליבו? -כן. זה מזה הוא כל הזמן בכה.

01:04:14.980 01:04:20.059

לא בדמעות אבל כל הזמן דיבר שאיך פתאום עשו ממנו שום דבר?

01:04:20.219 01:04:23.510

זה היה בשבילו מאוד מאוד מכה. כן. -מכה קשה. כן.

01:04:24.780 01:04:28.559

ואמא. אם היא ראתה את אבא לא בסדר. אז זה הולך ככה.

01:04:28.690 01:04:30.280

כן. זה השפיע עליהם קשות.

01:04:30.420 01:04:34.699

כי הבית. אני אומרת לך. היה. -אז בעצם אתם הילדים יצאתם לעבוד?

01:04:34.820 01:04:38.900

יצאנו לעבוד. אחרי שהם החלימו. הם הלכו לעבוד. גם?

01:04:39.139 01:04:39.820

אבא ואימא? -לא.

01:04:39.860 01:04:44.119

כבר לא קיבלו אותם. כי אבא היה אחרי 40 ואימא הייתה אחרי 40.

01:04:44.699 01:04:46.380

כבר לא היה שום. -אז הם נשארים בבית?

01:04:46.599 01:04:50.610

הם נשארים בבית. -אתם מקבלים משכורת. את ואחיך?

01:04:50.639 01:04:52.039

אני לא. וגם אחי לא.

01:04:52.070 01:04:55.590

אנחנו קיבלנו כרטיסים בשביל לקבל אוכל.

01:04:55.670 01:04:57.460

אוכל. תלושי מזון. -תלושי מזון.

01:04:57.980 01:05:00.260

זעום. כמובן זעום. -ומה. כן.

01:05:00.469 01:05:05.190

ומה הייתם מקבלים? ובתלושים האלה גם היה אוכל בשביל אימא ואבא?

01:05:05.280 01:05:06.760

או הם קיבלו בנפרד?

01:05:08.199 01:05:09.780

היינו מקבלים רק לחם.

01:05:09.900 01:05:11.500

לחם. -לחם.

01:05:11.579 01:05:13.420

כן. ואיך הסתדרתם אז?

01:05:13.639 01:05:19.340

הסתדרנו עם מועט. מה שהיה הסתדרנו אולי הברחנו קצת קמח מהבית הקודם.

01:05:19.579 01:05:21.539

ואתם גם דואגים לסבתא. בכל זאת.

01:05:21.619 01:05:26.059

בוודאי. גם אנחנו וגם כל האחים דאגו לסבתא.

01:05:26.139 01:05:28.590

שמה. אצל הסבתא זה היה המרכז.

01:05:28.739 01:05:31.900

כן. -כולם התכנסו אצל סבתא וכל אחד מה שהיה.

01:05:32.019 01:05:33.659

כולם היו מתחלקים.

01:05:33.780 01:05:35.699

גם עם השכנים היינו מתחלקים.

01:05:36.019 01:05:42.460

ה. היודנרט הוא זה שארגן את העבודה ב. בשופים?

01:05:42.579 01:05:43.940

בבתי מלאכה?

01:05:44.420 01:05:46.980

אני יודעת מקריאה קודמת שהוא גם הקים.

01:05:47.599 01:05:49.860

היודנראט הקים איזושהי חווה חקלאית.

01:05:50.619 01:05:52.219

ידוע לך משהו על זה? -ב-Szydłów?

01:05:52.420 01:05:54.219

כן. ידוע לך משהו על זה?

01:05:54.860 01:05:57.670

אני יודעת שהייתה. -פארמה או משהו?

01:05:57.789 01:06:01.730

פארמה ב-Szydłów אבל אז אני הייתי עוד בבית.

01:06:01.769 01:06:03.289

אבל אנחנו לא היינו שמה.

01:06:03.369 01:06:07.110

יש. ישנו כאן זאב לונדנר. שהוא טייס הראשון בארץ.

01:06:07.579 01:06:10.539

שהוא היה שמה ב-Szydłów. והוא היה נוסע.

01:06:10.889 01:06:14.619

אני זוכרת שהוא נסע בשבת עם כרכרה.

01:06:15.099 01:06:20.360

הוא הוציא את הזבל מה. מהחווה הזאת. -כן.

01:06:20.380 01:06:26.800

וההורים שלו היו בחלון והם מאוד כעסו עליו שהוא בשבת עובר ב. ברובע היהודי.

01:06:26.960 01:06:28.880

כן. -אבל אני לא הייתי ב- Szydłów.

01:06:29.190 01:06:30.630

אף אחד מאיתנו לא היה.

01:06:30.719 01:06:32.940

ידענו שישנו Szydłów -כן.

01:06:32.980 01:06:38.619

ובדרך כלל היו שם ילדים של תנועות ה. -ציוניות.

01:06:38.690 01:06:42.010

הציוניות. -שאלתי כי אח שלך היה פעיל בנוער הציוני.

01:06:42.010 01:06:44.050

אז חשבתי אולי. -אבל הוא לא עזב אותנו.

01:06:44.090 01:06:46.519

אנחנו. אימא לא הסכימה שאנחנו נתפצל.

01:06:46.940 01:06:49.840

אז ככה. כמה זמן עבדתם ככה.

01:06:49.900 01:06:53.860

בצורה הזאת. שאת עובדת בשופ הזה. והוא עובד בשופ ב-Sosnowiec?

01:06:53.980 01:06:56.380

אני עבדתי אולי שנה בשופ.

01:06:56.500 01:06:58.099

כן. -אחי עבד יותר.

01:06:58.260 01:07:00.780

כן. ואחר כך. כשהלכנו ל-INAUDIBLE (פולנית).

01:07:03.139 01:07:06.940

אה. משהו. היה אצלנו גרמני אחד. מיצ'קה.

01:07:07.400 01:07:12.579

שמי שהיה ברחוב והוא. לא חשוב מה מו. הוא יורה.

01:07:13.619 01:07:18.559

בלי לשאול. בלי. סתם ההובי שלו. הוא הלך עם הכלב ועם האקדח.

01:07:18.599 01:07:22.460

הוא היה חייל בוורמאכט או אס אס?

01:07:22.559 01:07:23.539

אס אס. -אס אס.

01:07:23.539 01:07:24.739

אס אס מאן. -כן.

01:07:25.059 01:07:27.619

הוא היה יורה ברחוב כל העובר ושב.

01:07:28.260 01:07:31.380

ותמיד אבא נזהר לא לצאת. -כן.

01:07:31.590 01:07:35.940

אם הוא היה יוצא. אז תמיד בשעות כאלו שחשבנו שהוא לא ברחוב.

01:07:36.780 01:07:41.940

וב. ברחוב היו האקציות האלו שתפסו אנשים.

01:07:42.079 01:07:43.039

לעבודות כפייה.

01:07:43.079 01:07:47.989

לעבודות כפייה ואנחנו תמיד גם האחים של אבא לא הלכו לעבודות כפייה.

01:07:48.019 01:07:49.900

לא יודעת איך. איך הם נשמרו.

01:07:50.119 01:07:54.039

הצליחו לשמור על עצמם. -להיוולד. להילמד. להימלט.

01:07:54.139 01:07:58.699

כן. ואני. טוב הדוד.

01:07:58.840 01:08:02.480

זה שהיה בשופ. אז הוא היה מוגן. -ממ-המ.

01:08:03.300 01:08:09.820

והוא גם היגן על אשתו ועליי. ועל הבת הדודה. לא.

01:08:09.900 01:08:13.500

על הבת הדודה לא. הבת דודה אחת הייתה נשואה.

01:08:14.300 01:08:19.500

היא הייתה נשואה ל. -ההליכה שלך מהבית לשופ. הייתה כרוכה בסכנה?

01:08:20.720 01:08:27.039

לא. כי היה לי. היה לי את הכרטיס אבל אם מיצ'קה תופס אותי.

01:08:27.079 01:08:29.279

הוא יכול אותי. -כך קראו לו? מיצ'קה?

01:08:29.300 01:08:30.340

מיצ'קה. -כן.

01:08:31.460 01:08:34.409

מה שרציתי להגיד שהבת דודה

01:08:34.520 01:08:39.960

שלי הייתה נשואה למישהו מאוד מאוד דתי מ-Będzin. משפחה ידועה.

01:08:40.420 01:08:44.100

והגרמנים הוציאו איזה דיב.

01:08:44.250 01:08:48.529

דיבה שהוא מבריח דברים. בעלה.

01:08:49.359 01:08:52.619

ואז הוציאו להורג שבעה יהודים דתיים.

01:08:53.220 01:08:58.060

זה היה בדיוק מול. מול הבית של הסבתא. מול החלון של הסבתא. תלו.

01:08:58.340 01:09:00.220

ירו ותלו את האנשים.

01:09:00.579 01:09:04.890

ואימא אמרה: "את לא תהיי בבית". כי זה היה אותו בית שאנחנו גרנו.

01:09:05.460 01:09:08.000

שאנחנו לא נהיה בבית. הלכנו לדודה.

01:09:08.180 01:09:09.420

כי היא לא רצתה שתראי את זה.

01:09:09.460 01:09:15.979

שלא. אנחנו לא נראה את זה. והוא נתלה והיא לא עברה את המלחמה.

01:09:16.100 01:09:16.699

ממ-המ.

01:09:18.859 01:09:22.500

הזוועות היו. לא יכולה לספר כמה זוועות היו.

01:09:22.979 01:09:25.180

היה עוד משהו. שהיודנראט.

01:09:25.380 01:09:27.539

זה לא היו יהודים כל כך טובים.

01:09:27.670 01:09:32.050

הם היו בדרך כלל מבתים עניים. מבתים לא כל כך משכילים.

01:09:33.279 01:09:38.560

הם. הם גם כן לא שמו את היד לטובה. הם עשו הרבה דברים רעים.

01:09:39.359 01:09:45.159

כולל מארי. שאת בטח יודעת שהוא היה הראש יהודים.

01:09:45.560 01:09:49.439

ראש. יושב ראש של יהדות Zagłębie.

01:09:49.479 01:09:50.479

כן.

01:09:52.520 01:09:55.399

שהיה צריך לשלם ליודנראט כסף.

01:09:55.579 01:10:02.449

מי שלא שילם. אז היו אצלנו יהודים שהיו מכניסים אותם לבית נניח אני גרה פה.

01:10:02.529 01:10:04.079

מכניסים לי שני אנשים.

01:10:04.430 01:10:07.170

מה שאני אוכלת אני חייבת קודם לתת להם.

01:10:08.109 01:10:10.149

מה שאני לא. לכבס להם.

01:10:10.210 01:10:11.250

לתת להם לאכול.

01:10:11.520 01:10:13.439

גם לכם הכניסו? -לא.

01:10:14.880 01:10:16.720

לנו לא. אבל זה היה ידוע ש.

01:10:16.819 01:10:20.619

היה איזה שלב ששרפו את הבית כנסת. בתי כנסת בעיר?

01:10:20.800 01:10:24.560

זה היה בכניסה של הגרמנים. -את ראית את זה? ראיתם את זה?

01:10:24.640 01:10:27.119

לא. -או אתם הייתם ב-Kielce?

01:10:27.199 01:10:29.920

לא. אנחנו היינו ברובע יהודי. פולני.

01:10:30.039 01:10:31.039

רובע פולני.

01:10:31.359 01:10:34.159

אבל זה היה כשהייתם ב. -כן. כן.

01:10:34.199 01:10:36.979

השריפה של הבית כנסת והסביבה שלו.

01:10:37.359 01:10:39.720

כן. איך מתנהלים הדברים עם גרמנים?

01:10:39.760 01:10:42.079

איך. איך מועברים אליכם הצווים?

01:10:42.380 01:10:44.579

מודעות ברחוב?

01:10:44.619 01:10:48.659

מודעות ברחוב ולפעמים היו זורקים לבתים גם כן.

01:10:48.880 01:10:50.319

מה. פמפלטים? -כן.

01:10:50.319 01:10:51.899

עם הוראות מה לעשות? -כן.

01:10:52.680 01:10:54.659

הייתם צריכים לענוד סרט?

01:10:55.119 01:10:58.630

קודם סרט לבן עם מגן דוד. -כן.

01:10:58.699 01:11:01.140

אחר כך יהודה קדימה. צהוב.

01:11:01.300 01:11:02.760

את הטלאי הצהוב. -טלאי צהוב עם יהודה.

01:11:02.880 01:11:06.159

אחר כך טלאי צהוב. גם על הגב וגם על הקדימה.

01:11:06.560 01:11:08.880

את זוכרת את זה? מה. תפרתם את זה?

01:11:08.920 01:11:10.279

כן. את זוכרת אתכם?

01:11:10.319 01:11:13.760

אני זוכרת מאוד. -מה את מרגישה כשאת עונדת את הטלאי הזה?

01:11:13.920 01:11:17.399

את זוכרת? -אני זוכרת שזאת הייתה השפלה.

01:11:17.750 01:11:18.750

הרגשה של השפלה.

01:11:18.939 01:11:23.060

השפלה מאוד גדולה. מה זה? אני בן אדם אחר מכל בן אדם?

01:11:23.880 01:11:26.520

איך מתנהגים הפולנים בתקופה הזאת?

01:11:26.880 01:11:28.680

בעיר? ב-Będzin?

01:11:28.760 01:11:31.520

כל דבר שהיה רע ליהודים. הם היו שמחים.

01:11:31.720 01:11:32.840

מה. איך ראית את זה?

01:11:34.039 01:11:37.600

בביטוי. הם לא. לא התביישו להגיד: "הגיע זמנכם".

01:11:37.640 01:11:39.039

היו אומרים לכם? -כן.

01:11:39.079 01:11:44.310

ברחוב? ב. איפה? -מספיק שעברנו והם צחקו אז זה היה בסדר.

01:11:44.880 01:11:51.310

עכשיו. את הזכרת שעם פרוץ המלחמה. אבא ואח וזה בנו בבית

01:11:51.439 01:11:56.239

קיר כפול -קיר כזה והשאירו שם דברים.

01:11:56.319 01:11:58.720

אבל אנחנו לא יודעים מי. הפולנים לקחו את זה.

01:11:58.800 01:12:01.039

או הגרמנים. אנחנו לא יודעים מי לקח. -אתם לא יודעים.

01:12:01.119 01:12:02.800

לא. -הם גילו את זה. לא מצאת איזשהו.

01:12:02.840 01:12:04.520

בוודאי. לא מצאנו.

01:12:04.619 01:12:07.680

אני הייתי ב-Będzin. אז רציתי להיכנס. אני.

01:12:08.020 01:12:11.630

פעם ראשונה הייתי עם בעלי ועם הבן שלו. לא. אבל אני אומרת. אז.

01:12:11.640 01:12:14.720

כשעברתם להתגורר אצל הסבתא.

01:12:14.850 01:12:17.850

אז לא פתחנו את זה. -לא פתחתם. השארתם את הכל שם.

01:12:17.899 01:12:21.239

השארנו את זה בתקווה שפעם זה. זה יתקיים.

01:12:21.279 01:12:23.260

שזה יהיה המחבוא. -שזה יחזור אלינו.

01:12:23.399 01:12:24.119

כן. כן.

01:12:24.279 01:12:29.479

מה. איזה עוד דברים היו בתקופה הזאת? איזה עוד הגבלות? איזה עוד דברים?

01:12:30.880 01:12:33.600

גם כשעברתם לגור אצל הסבתא שם.

01:12:33.640 01:12:34.680

ברובע היהודי. -כן.

01:12:34.760 01:12:38.100

גם לשם היו נכנסים כל שבוע גרמנים והופכים את הבית?

01:12:38.199 01:12:42.920

כל שבוע. חוץ מאמצע שבוע. כל ערב חג. יום שישי. זה היה קדוש.

01:12:43.720 01:12:48.680

והיו בפולין. היו תנורים של חרסינה כזו. -כן.

01:12:48.880 01:12:52.399

ולמעלה היה תמיד משהו כזה ב.

01:12:52.800 01:12:55.079

לכוסות יפים. -כן.

01:12:55.720 01:12:57.920

מה ויטרינה כזאת? -נוי. נוי כזה.

01:12:58.340 01:13:00.060

שמה הם היו הורסים מיד.

01:13:00.199 01:13:02.359

כי חשבו ששם יש כסף. -אה-הא.

01:13:02.479 01:13:07.560

היו מורידים את זה וזורקים את זה על הרצפה כי חיפשו כסף או דברים.

01:13:07.640 01:13:09.680

כן. הייתם צריכים לשלם גם כופר?

01:13:11.039 01:13:11.960

על מה?

01:13:12.359 01:13:15.720

יש מקומות שהגרמנים דרשו כופר. כסף.

01:13:16.420 01:13:19.600

בטח. היינו צריכים לתת את דברי הזהב.

01:13:19.880 01:13:20.939

דברי כסף.

01:13:20.960 01:13:24.300

פרוות. -פרוות. דברי ערך.

01:13:25.319 01:13:29.159

אפילו נחושת -כן.

01:13:29.359 01:13:32.630

אפילו נחושת שהייתה בבית. היינו צריכים לתת להם.

01:13:33.439 01:13:36.239

אז כמה זמן זה עוד נמשך שאתם עבדתם? את.

01:13:36.319 01:13:41.020

את בבית מלאכה של התפירה של המדים.

01:13:41.130 01:13:44.770

ואח שלך ב. -עד ל-Poncet. עד ל-Poncet.

01:13:44.810 01:13:47.119

שזה היה באוגוסט 42' אני חושבת.

01:13:47.159 01:13:49.340

שזה היה מה. הגירוש הראשון?

01:13:49.689 01:13:50.689

הטרנספורטים?

01:13:50.770 01:13:53.869

הטרנספורטים היו כל הזמן. אבל זה היה ג.

01:13:54.279 01:13:57.600

איסוף על מנת גירוש. איסוף. -כן במגרש הספורט.

01:13:57.750 01:14:00.229

מגרש הספורט. זה היה איסוף. -עוד לפני כן.

01:14:00.319 01:14:02.039

ב-42' מתחילים מה ש.

01:14:02.340 01:14:05.260

מתחילים מבנדים שילוחים של יהודים.

01:14:06.079 01:14:07.920

שולחים אותם למחנות. -למחנות.

01:14:07.960 01:14:09.279

אתם יודעים על זה?

01:14:09.409 01:14:11.449

אנחנו יודעים. הרבה מהקרובים. -מה אתם יודעים?

01:14:11.489 01:14:13.689

אנחנו יודעים שהיו הולכים למחנות עבודה.

01:14:13.899 01:14:15.680

זה מה שאתם חושבים? -על אושוויץ לא ידענו.

01:14:15.710 01:14:19.000

לא ידעתם. -אולי ידעו ולא רצו ל. ל.

01:14:19.239 01:14:23.680

להודות. לא יודעת. לא דיברו על זה. -עכשיו. ב-41'-42' כבר.

01:14:23.819 01:14:27.399

ידענו רדיפות אבל לא ידענו בדיוק מה זה.

01:14:27.920 01:14:31.199

וחשבתם שהולכים למחנות עבודה. -למחנות עבודה.

01:14:31.340 01:14:34.039

ידעתם בכלל איזשהו מידע?

01:14:34.119 01:14:37.640

בכל זאת זה כבר שנתיים שלוש פרוץ המלחמה.

01:14:38.260 01:14:43.140

מה קורה בחזית? בכלל. בעולם? -לא. לא.

01:14:43.409 01:14:46.739

ומה קורה בעיירות אחרות בפולין. בקהילות אחרות?

01:14:46.840 01:14:48.399

ידענו ש. -הגיעו שמועות?

01:14:48.720 01:14:55.159

הגיעו שמועות שלוקחים את אלה לעבודה. פה העיר חוסלה.

01:14:55.239 01:14:57.640

כן. -ידענו שיש חיסול.

01:14:57.680 01:15:00.680

אבל לא ידענו שזה חיסול על. למוות.

01:15:01.000 01:15:04.060

עבודות כפייה עם תנאים קשים.

01:15:04.100 01:15:04.680

כן.

01:15:04.880 01:15:09.159

ואבא כל הזמן אמר: "זה לא יכול לקחת הרבה. זה יהיה INAUDIBLE (פולנית)."

01:15:09.880 01:15:11.560

שזה יהיה מהיר. -כן.

01:15:12.199 01:15:15.170

והיה. היה כזה דבר מאוד מצחיק.

01:15:15.279 01:15:18.000

שהיו יושבים הגברים על יד שולחן עגול.

01:15:18.300 01:15:23.939

והיו שמים את הדופק על יד השולחן ואמרו: "אם השולחן יתרומם."

01:15:23.970 01:15:26.970

כמו שיש בטלוויזיה עכשיו. -סיאנס?

01:15:27.079 01:15:27.760

כן. -כן.

01:15:28.039 01:15:30.279

והיו. ובאמת זה קרה.

01:15:30.920 01:15:36.760

כמה פעמים שהשולחן התרומם אז אמרו. "כל כך הרבה שנים זה עוד יהיה המלחמה".

01:15:37.359 01:15:40.279

ואחר כך אמרו כל הזמן: INAUDIBLE (פולנית).

01:15:40.319 01:15:44.239

aזה יהיה מהר מהר ואף אחד לא תיאר לו שזה יהיה כל כך אכזרי.

01:15:44.279 01:15:49.199

כן. כן. העבודה שלך שם בבית המלאכה.

01:15:49.399 01:15:51.039

כן. -זה היה לך קשה?

01:15:51.319 01:15:52.649

עבודה קשה? -לא.

01:15:52.689 01:15:54.109

פיזית? או שזה היה סביר?

01:15:54.199 01:15:57.000

זה היה סביר. אני קיבלתי את זה כמובן מאליו.

01:15:57.109 01:15:59.659

לא היה. שום דבר לא היה קשה באותם הזמנים.

01:16:00.159 01:16:02.479

הרעב לא היה קשה.

01:16:02.760 01:16:06.520

העבודה לא הייתה קשה. הכול קיבלנו כאילו כמובן מאליו.

01:16:06.960 01:16:09.359

בתקווה שזה יעבור. -גזירה.

01:16:09.439 01:16:11.199

גזירה ושזה יעבור. -כן.

01:16:11.439 01:16:16.479

אוקיי. ואז מגיע פונקט. הסלקציה הגדולה. שמכנסים אתכם.

01:16:16.880 01:16:19.840

בזה היה אני חושבת באוגוסט.

01:16:19.880 01:16:23.489

אוגוסט 42'. -בואי ספרי. איך זה נעשה? מה קורה?

01:16:23.539 01:16:25.000

זה היה. היו כרוזים.

01:16:25.079 01:16:27.680

והיודנראט אמר שחייבים.

01:16:29.560 01:16:36.079

ויצאנו. כל אחד התלבש בגדים חגיגיים. -מה חשבתם? למה הכינוס הזה?

01:16:36.600 01:16:38.279

אנחנו לא ידענו. חשבנו. -מה אמרו לכם?

01:16:38.359 01:16:40.640

אמרו לנו שצריך לספור אותנו.

01:16:41.680 01:16:43.640

זה יהיה ספירה. -כמו אפל.

01:16:44.520 01:16:47.359

מה זה? -כמו צלע. כמו אפל. מסדר כזה. כן?

01:16:47.380 01:16:49.199

כן. אפלפלאץ. -כן.

01:16:49.760 01:16:51.880

אנחנו קיבלנו כמו שאמרנו.

01:16:51.979 01:16:54.789

כמו שאמרו. אף אחד לא תיאר לו מה שיהיה אח"כ.

01:16:55.260 01:16:55.760

כן.

01:16:55.800 01:16:58.880

אז יצאנו כולנו בבגדים. בגדי חג.

01:16:58.880 01:17:01.359

וכל אחת. אימא עשתה לכל אחת.

01:17:02.880 01:17:05.430

תיק נסיעה עם דברים ראשוניים.

01:17:06.000 01:17:09.319

כמו משחת שיניים עם מברשת. שיהיה משהו. -כן.

01:17:09.319 01:17:12.560

הדברים הסניטריים הראשונים. עם סנדוויץ' אחד.

01:17:12.760 01:17:16.319

היה חום בלתי רגיל. -הייתה גם אתכם סבתא?

01:17:17.720 01:17:20.239

סבתא נפטרה בזמן המלחמה. -אה-הא.

01:17:20.300 01:17:22.439

במהלך השנה הזאת היא נפטרה? -כן.

01:17:22.479 01:17:27.289

כן. וסבא היה. סבא הלך עם הבנים האחרים. כי היו שני בנים רווקים.

01:17:27.390 01:17:29.670

את ואחיך. ואבא ואמא?

01:17:29.909 01:17:34.239

כן. וסבא הלך עם שני הבנים האחרים. שהם לא היו נשואים.

01:17:35.880 01:17:40.399

ובאנו לאפלפלאץ. לספורט פלאץ. -כן.

01:17:41.880 01:17:46.779

ובדרך שהלכנו. זו הייתה דרך מאוד ארוכה כי זה היה בקצה השני של העיר.

01:17:46.920 01:17:49.960

בכל האורך עמדו פולנים ומחאו כפיים.

01:17:50.199 01:17:52.640

מחאו כפיים. -מחאו כפיים עם צחוק.

01:17:55.199 01:18:00.539

באנו לשם. היה חם. היה מלא אנשים. אחד על השני.

01:18:01.359 01:18:06.239

בכל זאת. פוגשים. מכירים. מדברים. עוד לא יודעים כמה רע יהיה לנו.

01:18:07.000 01:18:13.279

אבל לאחר. רצינו לדעת מה קורה. אז התקרבנו. היה מסביב מגודר עם עצים.

01:18:13.840 01:18:17.359

עצים מאוד עבים. אבל היו בין העצים היו.

01:18:18.880 01:18:19.880

רווחים.

01:18:20.199 01:18:24.239

הסתכלנו דרך הרווחים. ראינו שם שוכבים חיילים.

01:18:24.439 01:18:27.359

עם. עם כלי נשק מכוונים אלינו.

01:18:28.079 01:18:30.159

אז כבר פחדנו כל כך לנוע.

01:18:30.779 01:18:35.300

ותוך. זה היה. נדמה לי. שלושה ימים אני הייתי בפונקט הזה.

01:18:36.359 01:18:40.619

ובתוך. בחוץ. בחום הכי גדול יורד גשם.

01:18:41.720 01:18:48.720

ירד גשם זלעפות. ואבא שלי. הוא היה מאוד מאוד אלגנטי.

01:18:49.279 01:18:51.319

הוריד את המגבעת ושם דלי.

01:18:51.359 01:18:54.680

לא יודעת מאיפה הוא מצא דלי ושם על הראש דלי.

01:18:55.239 01:18:56.439

ניגש אליו גרמני.

01:18:56.520 01:19:00.560

הוריד לו את הדלי ונתן לו סטירה. ואני ראיתי את זה.

01:19:00.760 01:19:02.560

זה כאילו שמישהו שם לי.

01:19:04.119 01:19:07.279

סכין בלב. לאבא שלי מישהו ייתן סטירה?

01:19:10.119 01:19:11.079

מראה קשה.

01:19:21.760 01:19:22.119

כן.

01:19:22.300 01:19:23.300

אני יכולה להמשיך? -כן. כן.

01:19:24.079 01:19:28.840

ב. בפונקט הזה. באיסוף הזה. היו כל כך הרבה זוועות.

01:19:28.880 01:19:34.409

שזה אי אפשר לתאר. במשך שלושה ימים הגרמנים התנהגו אלינו כמו לחיות.

01:19:34.949 01:19:36.649

את התינוקות הם לקחו.

01:19:36.689 01:19:41.609

וכרתו להם את הראש כמו לתרנגולת וזרקו אותם לפחים

01:19:41.810 01:19:43.329

קלויים כמו של לחם.

01:19:43.569 01:19:48.050

בחוץ לארץ היו שמים לחם. כיכרות לחם ב.

01:19:49.090 01:19:54.090

סלים גבוהים כאלה מקש. אז הם היו כורתים את הראשים של הילדים.

01:19:54.149 01:19:56.069

של התינוקות. -את ראית את זה?

01:19:56.090 01:20:00.350

אני ראיתי את זה ואני בחיים. אני לא יכולה לשמוע ילד בוכה.

01:20:04.050 01:20:05.529

באותו מעמד.

01:20:06.210 01:20:08.250

תינוקות שהם רק נולדו.

01:20:09.350 01:20:10.710

ותינוקות יותר גדולים.

01:20:10.770 01:20:15.329

היו ממש לוקחים את הראש בצורה כזו וזורקים את הילד לתוך הפח.

01:20:17.399 01:20:18.760

זה נמשך שלושה ימים?

01:20:18.859 01:20:24.239

שלושה ימים. ואת הזקנים הם ארגנו בינתיים בכניסה.

01:20:24.300 01:20:28.090

הם ארגנו שולחן. -אתם עומדים על הרגליים? אתם יושבים?

01:20:28.170 01:20:30.590

את מצליחה. -אין איפה לשבת.

01:20:30.670 01:20:31.810

כולם עומדים.

01:20:31.869 01:20:33.369

שלושה ימים עומדים על הרגליים. -שלושה ימים ולילות.

01:20:33.529 01:20:37.250

בלי אוכל? בלי כלום? -בלי שום דבר. מה שלקחנו מהבית.

01:20:37.470 01:20:38.710

הכל בעמידה כל הזמן?

01:20:38.729 01:20:45.210

הכל בעמידה ובגשם שוטף והרצפה. האדמה נעשתה בוצית לגמרי.

01:20:45.409 01:20:50.470

ו. ודורכים בתוך הבוץ. אבל לא היה קר כי היה כל כך צפוף.

01:20:50.850 01:20:53.840

והפחד כנראה לוקח מבן אדם את הכל.

01:20:55.529 01:20:59.090

בינתיים. הזוועות שהיו שם. זה אי אפשר לתאר.

01:21:00.250 01:21:04.319

הזקנים וצעקות. ואחד לא מוצא את השני.

01:21:04.810 01:21:07.090

ואת עומדת כל הזמן ליד אמא ואבא?

01:21:07.760 01:21:10.000

אני לא. אנחנו לא נפרדנו לדקה.

01:21:10.119 01:21:11.859

כל הזמן היינו צמודים. -וגם אחיך?

01:21:12.369 01:21:15.079

אחי. אבא ואני היינו כל הזמן באותה. באותה קבוצה.

01:21:15.510 01:21:20.810

באותו מקום ממש. אחת על יד השנייה. אחד על יד השני.

01:21:22.090 01:21:25.569

רק אני זוכרת שהלכתי עם אח שלי לראות דרך ה.

01:21:26.810 01:21:28.579

דרך ה. -החריצים.

01:21:28.630 01:21:31.449

החריצים. מה שנעשה שם.

01:21:31.649 01:21:33.850

כי היו אנשים שרצו לברוח.

01:21:34.050 01:21:36.939

אבל זה היה בלתי אפשרי כי זה היה מסביב מגודר.

01:21:38.090 01:21:42.689

בינתיים הגרמנים סידרו בכניסה שולחנות.

01:21:43.170 01:21:45.829

עם כל מיני ניירת. -כן.

01:21:45.909 01:21:51.369

והתחילו הסלקציה. ה. איך אומרים בעברית? כן. הסלקציה. מי הולך.

01:21:51.369 01:21:53.850

סלקציה. כן. -מי שהולך לעבוד ומי שהולך.

01:21:53.890 01:21:59.369

לא. מי שיוצא. מי שנשאר במגרש הספורט.

01:22:02.729 01:22:04.729

לא. זה אצל השכנה. -כן.

01:22:05.050 01:22:08.050

מי שנכנס. אז את הזקנים כמובן.

01:22:09.289 01:22:10.609

כן. אנחנו נמשיך.

01:22:11.050 01:22:15.729

הזקנים כמובן מיד נשארים במקום. -כן.

01:22:15.789 01:22:19.710

והצעירים שיש להם כרטיסי עבודה. יוצאים החוצה.

01:22:21.210 01:22:24.390

וככה אנחנו ראינו שיש גם קצת פרוטקציה.

01:22:24.489 01:22:26.380

לא יודעת איך. היו אנשים שיצאו.

01:22:26.420 01:22:29.449

וביניהם אח שלנו יצא.

01:22:30.010 01:22:31.569

אח שלי יצא. -כן.

01:22:31.770 01:22:34.829

כי היה לו כרטיס עבודה. -גם לך היה כרטיס עבודה.

01:22:34.850 01:22:38.090

אבל שלי לא היה כל כך תקיף כמו שהיה באח.

01:22:38.170 01:22:40.890

זה היה מקום מאוד חשוב.

01:22:41.010 01:22:44.430

אוקיי. אז הוא יוצא. אחיך?

01:22:44.689 01:22:48.489

אחי יוצא ואבא ואמא נשארים ואני נשארת.

01:22:48.930 01:22:52.729

אותי שולחים לי כיוון אחד של עבודה. -כן.

01:22:52.890 01:22:57.170

את אבא ואמא INAUDIBLE (שפה זרה). איך אומרים את זה?

01:22:57.329 01:22:59.810

ערעור. לערעור. -כן.

01:22:59.890 01:23:05.289

או שלעבודה או של INAUDIBLE (שפה זרה). או ל.

01:23:09.050 01:23:12.850

INAUDIBLE (שפה זרה) פולנית וגרמנית. -כן.

01:23:13.659 01:23:16.180

או לסוף. נו.

01:23:16.289 01:23:17.609

להשמדה. -להשמדה.

01:23:20.729 01:23:25.569

אני לא יודעת איך אבא ואני נשלחתי לדולאג. ל- Sosnowiec.

01:23:26.210 01:23:28.050

עם עוד חברות מאותה עיר.

01:23:29.850 01:23:32.850

ואנחנו היינו שמה שלושה או ארבעה ימים.

01:23:32.970 01:23:36.689

רגע. אני רוצה להבין. באותו אירוע.

01:23:37.039 01:23:39.510

מפרידים אותך בשלב הזה אח שלך יוצא.

01:23:39.529 01:23:42.369

יוצא. -אותך מפרידים לאלה שעובדים?

01:23:42.850 01:23:46.789

ואימא ואבא לערעור. לערעור. עוד לא ברור מה לעשות איתם.

01:23:46.850 01:23:47.850

מה לעשות איתם. -כן.

01:23:48.510 01:23:52.670

ואת שאותו רגע עוברת ל-Sosnowiec?

01:23:52.689 01:23:54.529

רגע. אני עוד נשארת בתוך ה.

01:23:54.609 01:23:56.649

אה. בתוך הקבוצה. -בתוך המקום.

01:23:56.890 01:24:03.289

והיה לי את תיק נסיעות עם כל מיני דברים. אז אני מבקשת מ. נו.

01:24:06.409 01:24:11.609

שוטר יהודי שיעביר את זה לאימא. והוא דווקא היה מכיר שלנו.

01:24:11.729 01:24:15.250

כן. -ואז רוע הלב כל כך נכנס מבני אדם.

01:24:15.340 01:24:16.500

מה רצית להעביר לאמא?

01:24:16.710 01:24:19.329

את התיק נסיעות שהיה לי. -שיהיה לה?

01:24:19.649 01:24:22.909

ש. ש. להעביר לה לאן שהיא הולכת. שיהיה לה.

01:24:22.930 01:24:25.090

כי לא נתתי לה לסחוב. -כן.

01:24:25.250 01:24:28.340

כי אני סחבתי. לא רציתי לאמץ את אמא. -את רוצה להעביר את התיק.

01:24:28.390 01:24:30.989

כן. את התיק. היא הייתה אחרי. אחרי מחלה.

01:24:31.930 01:24:34.689

את מצליחה עוד גם לדבר. להיפרד?

01:24:34.750 01:24:38.430

לא. לא. לא. לא. לא. אני רואה אותה מרחוק כמו שכאן. ו. ו.

01:24:38.789 01:24:41.680

אני רואה את הקבוצה. את האמא אני לא רואה.

01:24:41.859 01:24:45.460

כן. את רואה את הקבוצה שנמצאים? -את הקבוצה אבל אני לא רואה את האימא.

01:24:45.520 01:24:48.720

ואת יודעת שיכול להיות שאותם שולחים.

01:24:48.810 01:24:52.189

את מבינה את המשמעות של "השמדה"? ככה אומרים?

01:24:52.770 01:24:55.189

במילה הזו משתמשים? -אומרים: "לבלתי ידוע."

01:24:55.529 01:24:56.770

בבלתי ידוע? -כן.

01:24:56.770 01:25:00.890

ואתם הבנתם מה המשמעות של הבלתי ידוע? -בערך. בערך.

01:25:00.930 01:25:02.529

מה הבנת שהבלתי ידוע?

01:25:02.770 01:25:06.890

שהורגים אותם. באיזה צורה. -את ידעת בשלב הזה שהורגים?

01:25:07.010 01:25:10.050

כן. שהורגים אותם. באיזו צורה לא ידעתי.

01:25:10.890 01:25:13.449

אף אחד לא תיאר לו מה שזה. כן. -כן.

01:25:13.649 01:25:16.819

בערך אולי אבא ידע ואימא. אבל אני אולי לא ידעתי.

01:25:16.859 01:25:21.159

אז אותך. את עומדת שם עם הקבוצה לעבודה ורוצה להעביר את התיק עם השוטר?

01:25:21.170 01:25:25.689

ואני נותנת לשוטר. והוא במקום. מרוע לב. במקום להעביר את זה לאימא.

01:25:25.869 01:25:27.789

הוא שופך את הכל לתוך הבוץ.

01:25:29.649 01:25:34.989

וזה. זה שוב. זה הרי נורא. אי אפשר לתאר את ההרגשות אז.

01:25:37.970 01:25:41.090

וזה היה הכל עם. עם. עם בוץ.

01:25:42.890 01:25:46.850

טוב. אמא הייתה שם. ואני נשלחתי לדולאג. ל-Sosnowiec.

01:25:46.890 01:25:47.970

אז איך עברתם?

01:25:48.850 01:25:53.069

לקחו אותנו ברכבת. -ברכבת?

01:25:53.170 01:25:55.119

כן. -כמה המרחק? זה היה קרוב.

01:25:55.149 01:25:57.310

או שבחשמלית. אני כבר לא זוכרת. -זה קרוב. נכון?

01:25:57.430 01:25:59.930

קרוב מאוד. 15 ק"מ אולי.

01:26:00.329 01:26:05.770

אולי בחשמלית. -אז מוציאים אתכם מהמגרש. קבוצה של נשים?

01:26:07.689 01:26:09.029

שאת עוברת ל-Sosnowiec.

01:26:09.069 01:26:12.289

זה עם קבוצה של. -אנחנו היינו נשים אבל היו גם גברים ש.

01:26:12.409 01:26:14.170

היו גם גברים. צעירים? -כן.

01:26:14.210 01:26:15.770

כולם אנשים צעירים? -כן. צעירים.

01:26:15.810 01:26:18.260

יש לך שמה מישהו שאת מכירה? חברות?

01:26:18.369 01:26:20.609

חברות מהכיתה. מהבית ספר. -מהבית ספר.

01:26:20.720 01:26:24.060

שאנחנו עכשיו עדיין בקשר. -ואז את עוברת לשם.

01:26:24.159 01:26:25.800

ואת לא יודעת מה עם אמא ואבא?

01:26:25.810 01:26:28.189

ואני לא יודעת מה עם אבא ואמא. -כן.

01:26:28.489 01:26:30.689

תוך כדי שהייתי שם בדולאג.

01:26:30.909 01:26:36.989

נודע לי שאבא יצא גם כן. שאח שלי הפעיל מה שיכול ואת אבא הוציאו.

01:26:37.270 01:26:41.710

ואת אימא שלחו עוד פעם לערעור לבית יתומים.

01:26:41.810 01:26:44.729

היה ב-Będzin בית יתומים ששם היו שולחים.

01:26:44.810 01:26:47.609

משם היו יוצאים הטרנספורטים ל-Auschwitz.

01:26:47.930 01:26:52.130

אז אותה שלחו לשם? -את אימא שלחו לשם. זה נודע לי אח"כ.

01:26:52.590 01:26:53.609

עכשיו. בואי תתארי.

01:26:53.649 01:26:55.829

כשאתם מגיעים ל-Sosnowiec. מה בדיוק?

01:26:55.890 01:26:57.390

איפה בדיוק שמים אתכם?

01:26:58.329 01:27:05.090

זה היה בניין לא יודעת. בניין מגורים. אני חושבת שזה היה. שעשו את זה.

01:27:05.319 01:27:08.060

שתי קומות. עם דרדשים. -כן.

01:27:08.109 01:27:09.949

מגרש באמצע. -כן.

01:27:10.090 01:27:15.569

ושם קיבלנו אוכל זעום ושכבנו על ה. על הדר. הגרדשים האלה.

01:27:16.130 01:27:20.810

ואני הרגשתי שאני לא מספיק גדולה בשביל לצאת לעבודה.

01:27:22.210 01:27:23.850

לאן לקחו אותם לעבוד?

01:27:24.090 01:27:25.770

שם? -ל- Parschnitz.

01:27:26.270 01:27:27.609

אה. משם ל- Parschnitz? -כן.

01:27:27.680 01:27:29.159

זה היה מעין תחנת מעבר?

01:27:29.239 01:27:33.270

כן. תחנת איסוף כזאתי. -אנחנו מדברים על שנת 42'?

01:27:33.689 01:27:34.949

כן. -אוגוסט 42'?

01:27:35.010 01:27:38.050

כן. ואני. -ידעתם?

01:27:38.210 01:27:41.649

אמרו לכם שזה ל- Parschnitz? -לא. אמרו לנו מחנה עבודה.

01:27:42.289 01:27:45.329

ואני הייתי או תמימה. או לא יודעת מה.

01:27:46.529 01:27:50.949

והיה. אנחנו יצאנו כל יום לסיבוב אסירים.

01:27:52.170 01:27:57.050

והסיבוב האסירים שמר עלינו גרמני אס אס עם כלב.

01:27:57.850 01:27:59.069

ואני מרוב טיפשותי.

01:27:59.130 01:28:02.770

אני יצאתי מהשורה וניגשתי אליו ואמרתי לו.

01:28:03.010 01:28:06.090

שאני עוד קטנה ואני לא מסוגלת ללכת לעבודה.

01:28:06.210 01:28:07.649

שהוא צריך לשחרר אותי.

01:28:08.329 01:28:09.770

אז הוא פרץ בצחוק.

01:28:10.510 01:28:14.390

והוא אמר שאני מהר אכנס חזרה לשורה. אחרת הכלב יאכל.

01:28:17.810 01:28:19.369

יסתער עליי. טוב.

01:28:19.770 01:28:23.770

לא יודעת אם זאת הייתה טיפשות או. -תמימות אולי.

01:28:23.949 01:28:27.869

אולי תמימות. אני לא יודעת איך עשיתי את זה. -לא ידעת בדיוק מה צפוי.

01:28:28.699 01:28:33.029

לא ידעתי. חשבתי שאני INAUDIBLE (שפה זרה). שאני קטנה בגיל.

01:28:34.250 01:28:38.369

ונשלחנו בשני טרנספורטים ל- Parschnitz.

01:28:38.699 01:28:41.590

אבל לפני שאת מתארת את המעבר ל-Parschnitz.

01:28:41.630 01:28:47.010

היה לך. תיארת באיזשהו שלב שאת היית יחד עם אחיך ב-Sosnowiec.

01:28:47.050 01:28:50.529

שהיית מסדרת לכם את המיטה? -לא לא. אחי כבר היה ב-Będzin.

01:28:50.569 01:28:53.210

הוא כבר. הוא כבר יצא. הוא היה חופשי.

01:28:53.250 01:28:59.170

שדיברת קודם על זה שגרתם ביחד. שהוא היה ב. היית מסדרת את המיטה. זה היה.

01:28:59.260 01:29:01.319

את התכוונת להגיד. -מה הייתי מסדרת?

01:29:01.430 01:29:03.449

את זוכרת שאת סיפרת שאת היית מס.

01:29:03.579 01:29:06.500

נורא היה חשוב לך לסדר את המיטה והוא היה תוקע אגרוף?

01:29:06.539 01:29:08.779

זה את התייחסת ל-Będzin? -ל- Będzin.

01:29:08.819 01:29:11.260

לבית ב. -ברובע היהודי.

01:29:11.300 01:29:14.140

זה היה הזמנים שהיינו עוד בבית אחד אצל סטופר.

01:29:14.189 01:29:16.989

אני חשבתי שהיום עוד ב-Sosnowiec היה לכם עוד איזה קשר.

01:29:17.029 01:29:17.970

לא. לא. לא. -הבנתי.

01:29:17.989 01:29:20.149

ב-Sosnowiec כבר הקשר נותק. -כן.

01:29:22.130 01:29:25.729

ואני. וב- Parschnitz נשלחו שני טרנספורטים:

01:29:25.970 01:29:29.939

טרנספורט אחד ראשון ולמחרת. הטרנספורט השני.

01:29:30.409 01:29:32.279

אני הגעתי עם הטרנספורט הראשון

01:29:32.350 01:29:33.550

ל-Parschnitz. -כן.

01:29:35.250 01:29:37.670

ותנאים שמה היו לא גרועים.

01:29:37.789 01:29:40.229

הייתה לנו. רגע. -אז עכשיו את נמצאת.

01:29:40.430 01:29:42.229

ב-Parschnitz. -אני רוצה רגע.

01:29:42.470 01:29:46.590

כמה זמן הייתם במעבר הזה. ב-Sosnowiec? -אולי שבוע.

01:29:46.710 01:29:50.029

שבוע. את יכולה לתאר. אה. את הלילה הראשון

01:29:50.229 01:29:52.729

פעם ראשונה בלי אימא. בלי אבא. לבד.

01:29:52.829 01:29:54.310

בלי אח שלך? -בכי.

01:29:54.710 01:29:58.789

בכי. אבל צרת רבים חצי נחמה. אחת מנחמת את השנייה.

01:29:59.270 01:30:03.470

ומשתדלים לתאר שזה אחרת. שאולי נחזור הביתה.

01:30:03.550 01:30:07.850

אולי לא יש. אנחנו לא ידענו מה יקרה איתנו. -כן. אתן גם לא מבינות את מלוא המשמעות.

01:30:07.909 01:30:11.909

אנחנו לא יודעים מה. מה רוצים מאיתנו. -מהרגע הזה שלוקחים אותך ל.

01:30:12.350 01:30:16.590

לשם. את בעצם מנותקת מההורים ומאחיך. -מנותקת מההורים ומאחי.

01:30:16.829 01:30:18.350

כן. -וגם לא יודעת מה קורה איתם.

01:30:18.430 01:30:20.550

כלום לא. אבל. -עוד לא.

01:30:20.670 01:30:25.149

כשאני הייתי כבר ב-Parschnitz. והטרנספורט השני בא.

01:30:25.590 01:30:29.369

אז הם חיפשו אתי אהרונוביץ. מי זאת אתי אהרונוביץ?

01:30:29.470 01:30:30.569

אז אני אומרת: "אני".

01:30:30.750 01:30:35.670

"את יודעת שאבא שלך בא עם רוסנר להוציא אותך מהמח. מהמחנה?"

01:30:36.109 01:30:38.550

אז רגע. בואי. לפני שאת מתארת את זה.

01:30:38.970 01:30:42.109

תתארי לי איך הגעתם לשם. ברכבת?

01:30:42.189 01:30:44.270

ברכבת נוסעים. -זה היה הרי ב.

01:30:44.350 01:30:47.649

ב. ב-Sudety. בצ'כיה. -בצ'כיה. כן. ברכבת נוסעים רגילה.

01:30:47.750 01:30:50.069

רכבת נוסעים. לא רכבת בהמות? -לא. לא. לא.

01:30:50.189 01:30:53.029

רכבת נוסעים בתנאים סבירים? -רכבת נוסעים. סבירים. כן.

01:30:53.350 01:30:56.930

כמה זמן לקח. לקחה הנסיעה הזאת? זכור לך? -לא.

01:30:57.029 01:31:00.189

לא ואיך נראה המחנה? המחנה הזה.

01:31:00.550 01:31:02.270

מחנה. בתים. -Parschnitz.

01:31:02.789 01:31:04.989

מגרש גדול ירוק. -מ-המ.

01:31:05.590 01:31:08.310

חלק לא היה. חלק. זה.

01:31:08.710 01:31:10.869

Parschnitz היה מחנה. -עבודה.

01:31:11.050 01:31:13.710

מחנה עבודה. חלק מהמחנות של גרוס רוזן.

01:31:14.350 01:31:17.590

כן. אחר כך. כשזה היה קצת. -נכון. מחנה. אחד מתתי המחנות.

01:31:17.670 01:31:20.750

אחרי שזה היה קצת. קודם זה היה.

01:31:21.069 01:31:24.350

מחנה עבודה בלבד. -בלבד. ואחר כך זה הפך למחנה ריכוז?

01:31:24.430 01:31:27.630

אחר כך עברנו למקום שני. שזה היה מחנה ריכוז.

01:31:27.869 01:31:29.949

במחנה עבודה הייתה לנו.

01:31:30.130 01:31:33.680

מה? איך הוא נראה? תתארי. -בבניינים מסביב.

01:31:33.810 01:31:35.710

זה היה בניינים או צריפים? -באמצע.

01:31:36.170 01:31:38.569

בניינים. בניינים גבוהים. -מאבן?

01:31:38.789 01:31:40.569

כן. אבן. אבן. -אבן. כן.

01:31:40.750 01:31:42.869

עם דרגשים וכל אפילו.

01:31:43.989 01:31:47.750

אני זוכרת שאימא שלחה לי שמיכה אפילו מהבית.

01:31:47.989 01:31:51.170

היינו מקבלים עוד מדי פעם חבילות מהבית.

01:31:51.510 01:31:53.869

רגע. אז את. את שם.

01:31:54.670 01:31:55.869

יש שמה.

01:31:56.590 01:32:00.470

מבנים ויש שמה. מפעל? -INAUDIBLE (פולנית) ובאמצע יש. יש שמה.

01:32:00.789 01:32:04.189

איזה מפעל? -באמצע יש שם בית קטן. שמה היו גרים ה.

01:32:04.310 01:32:05.869

סגל? -הסגל.

01:32:05.989 01:32:09.350

כן. מי היה הסגל שלך? -היה אס.אסמן.

01:32:09.470 01:32:12.789

כן. גרמנים? -גרמני. הכול גרמני. שמה לא היה.

01:32:12.869 01:32:13.909

רק היה.

01:32:14.869 01:32:17.670

INAUDIBLE (פולנית). זאת אומרת. אה.

01:32:18.430 01:32:21.510

כאילו אחראי על ה. בנות. כן. -אחראית על כל היל. בנות.

01:32:21.590 01:32:25.869

ולכל חדר. -מי היא הייתה? מפולין? פולנייה?

01:32:26.829 01:32:29.989

יהודייה פולנייה? -היא הייתה פולנייה מ-Sosnowiec.

01:32:30.109 01:32:31.689

אני פגשתי אותה אחרי המלחמה.

01:32:31.810 01:32:34.130

אחר כך היא עברה. -שמה. בת כמה היא הייתה?

01:32:36.270 01:32:37.550

מבוגרת יותר ממך?

01:32:37.670 01:32:42.630

כן. בטח. היא הייתה בשנות 20 פלוס. -ואיך היא התייחסה אליכן?

01:32:43.270 01:32:44.390

היא הייתה לא רעה.

01:32:44.670 01:32:47.909

הייתה בסדר? -לא רעה. כן. אחר כך היא עברה למחנה אחר.

01:32:48.270 01:32:52.590

לאחותה. והייתה לנו גם סניטרית יהודייה. -כן.

01:32:53.149 01:32:55.390

עכשיו. אתן מגיעות למבנים האלה.

01:32:55.510 01:32:57.630

מחלקים אתכן לבניינים. -כן. כן.

01:32:57.789 01:33:00.069

והשתדלנו. -כמה בכל חדר?

01:33:00.430 01:33:03.149

צפוף? -לכל אחד היה דרגש. צפוף מאוד.

01:33:03.270 01:33:05.409

אבל כמה נשים בתוך החדר?

01:33:06.109 01:33:09.270

עשרות היית אומרת? עשרות בחורות? -אולי. עד 50.

01:33:09.350 01:33:11.949

50 בחורות. כן. -עד 50 בערך.

01:33:12.250 01:33:14.569

ותנאים סניטריים. שירותים?

01:33:14.869 01:33:18.189

שירותים היו. אבל צריך היה לבקש לצאת.

01:33:18.590 01:33:19.550

מטבח?

01:33:20.229 01:33:22.789

בשביל מה מטבח? היה מטבח כללי. -לא. היה חדר אוכל?

01:33:22.869 01:33:24.850

והיינו מקבלים כל בוקר

01:33:25.270 01:33:27.670

אה. קפה עשוי מציקוריה.

01:33:27.810 01:33:30.149

לא יודעת מה זה ציקוריה בעברית. -כן. ציקוריה. כן. כן.

01:33:30.350 01:33:33.029

אנחנו קראנו לזה לורה. לורה. -מ-המ.

01:33:33.390 01:33:38.270

כי זה היה מאוד מר. בלי סוכר. ו. וכזה צבע מגעיל.

01:33:38.430 01:33:41.149

אבל זה היה חם. התחממנו וזה. -כן. כן.

01:33:41.289 01:33:45.130

ובצוהריים קיבלנו מרק. של.

01:33:45.550 01:33:47.149

של פטרוזיליה.

01:33:47.590 01:33:50.869

מי שהיה לו מזל. קיבל את ה. את השורש פטרוזיליה.

01:33:50.989 01:33:53.989

אז היה לו משהו בתוך המרק. ומי שלא היה לו מזל.

01:33:54.109 01:33:55.359

קיבל רק את המים.

01:33:55.750 01:33:58.210

עכשיו. -וקיבלנו הקצבה של לחם.

01:33:58.310 01:34:00.829

את הזכרת שבטרנספורט השני.

01:34:01.250 01:34:03.949

אבא בא עם רוסנר בשביל להוציא אותי.

01:34:04.270 01:34:05.829

הוא הגיע בטרנספורט השני?

01:34:06.109 01:34:10.369

לא לא. הוא נסע עם רוסנר. בפרוטקציה. להוציא אותי מהמחנה.

01:34:10.869 01:34:13.550

אה. מעבר בשביל לחזור הביתה.

01:34:13.670 01:34:16.329

מ. מ. -מ-Będzin ל-Sosnowiec.

01:34:16.430 01:34:19.289

בדיוק. מ-Sosnowiec. -הוא נסע עם רוסנר. בשביל לנסוע עם רוסנר.

01:34:19.390 01:34:22.289

היה צריך פרוטקציה גדולה. -תזכירי לנו מי היה רוסנר?

01:34:22.470 01:34:26.149

רוסנר היה הבעל בית. בעל הבית של ה. -ראש העיר?

01:34:26.510 01:34:29.350

שופ לתפירה. -אה-הא. אוקיי.

01:34:32.170 01:34:35.409

ואימא הייתה ב. בבית יתומים.

01:34:35.550 01:34:40.130

כן. אז רגע. הוא נסע לקחת אותך וגילה שאת כבר לא שם?

01:34:40.310 01:34:43.670

הבנות אמרו שכבר. או שההנהלה אמרה שאני כבר לא

01:34:43.789 01:34:45.949

במחנה. -אז הן ידעו שאת נלקחת ל.

01:34:46.069 01:34:47.869

ל-Parschnitz. -ל-Parschnitz. כן.

01:34:48.270 01:34:53.810

ואימא הייתה בבית יתומים. ב. במשלוח ל-Auschwitz.

01:34:53.949 01:34:58.029

INAUDIBLE (פולנית). -עכשיו. אוקיי. עכשיו את אבא שחררו.

01:34:58.470 01:35:02.310

כנראה שאח שלי דאג שישחררו את אבא. -דאג שישחררו.

01:35:02.510 01:35:04.789

על הדודים אנחנו כבר לא ידענו כלום. -כן.

01:35:04.909 01:35:09.670

ו. והאימא הייתה. ו. ואז מישהו סיפר לך שאבא בא לשחרר אותך?

01:35:09.789 01:35:12.050

אותי כן. אבל אימא הייתה שמה.

01:35:12.189 01:35:16.449

ואחר כך שכתבו לי ב. למחנה שה.

01:35:17.390 01:35:19.229

שאבא ובת דודה. -כן.

01:35:20.270 01:35:24.149

שכנע. ששמו שמיכת פוך. -כן.

01:35:24.590 01:35:29.869

אה. החזיקו בשמיכת פוך ונתנו לאימא סימן שהיא תקפוץ מקומה שנייה.

01:35:29.970 01:35:33.350

לתוך שימ. שמיכת הפוך. וכך. -מבית היתומים שמה?

01:35:33.470 01:35:36.869

מבית היתומים וככה היא חזרה לאבא. -מ-המ.

01:35:37.909 01:35:40.340

והם היו ביחד. -איפה? בבית?

01:35:40.439 01:35:44.760

בבית הזה שגרנו ב-INAUDIBLE (פולנית). ברובע היהודי.

01:35:44.909 01:35:47.770

ולא תפסו אותה חזרה? -לא.

01:35:48.069 01:35:51.430

לא? היא יכלה לברוח. -לא. בוודאי ש. לא יודעת איך זה היה.

01:35:51.510 01:35:53.010

זה קיבלתי במכתבים.

01:35:53.159 01:35:55.100

עכשיו. הם יכלו לשלוח אליכם מכתבים?

01:35:55.210 01:35:57.829

היו מעבירים אליכם מכתבים? -כן. אימא הייתה שולחת.

01:35:57.949 01:35:59.350

במחנה עבודה. כן.

01:35:59.550 01:36:02.810

אפשרו לכם לקבל מכתבים? -תקופת מה. שנה ראשונה.

01:36:02.949 01:36:05.069

אפילו קיבלתי מעיל. ואימא אמרה.

01:36:05.270 01:36:07.630

שאני אסתכל אם התפרים בסדר.

01:36:08.189 01:36:09.789

אם לא. שאני אתקן אותם.

01:36:09.909 01:36:13.510

אז הגרמנים הבינו שיש שם משהו. והם פתחו את התפרים.

01:36:13.649 01:36:16.770

ומה שהיה שמה לתקן. הם לקחו. -לקחו.

01:36:17.670 01:36:21.289

אז אשפ. הם אפשרו בכלל להעביר לכם דברים? הם לא היו מחרימים את זה?

01:36:21.409 01:36:24.250

מעיל ושמיכה אמרת שקיבלת. -כן. כן.

01:36:24.350 01:36:26.189

בהתחלה. בהתחלה. -איפשרו לכם. בהתחלה.

01:36:26.909 01:36:31.909

אחר כך הזמנים. הדברים הלכו. הזמנים הלכו ונעשו יותר קשים.

01:36:32.029 01:36:38.409

עכשיו מה אתן. התחלת לתאר את החיים שמה ב-Parschnitz. במה אתן עובדות?

01:36:39.510 01:36:41.869

בבית חרושת ל. ל.

01:36:43.430 01:36:45.869

סחורה. לבדים. -מ-המ.

01:36:45.989 01:36:48.310

זאת אומרת. מ. מ.

01:36:53.369 01:36:54.869

מפשתן -כן.

01:36:54.989 01:36:58.149

שהוא בבאלות כאלה כמו קוטון כאן. -כן.

01:36:58.270 01:37:02.010

מפשתן עד לבד. -ועושים מה?

01:37:02.750 01:37:05.149

זה מחלקות. מחלקות. בשביל הצבא. -זה בשביל הצבא?

01:37:05.270 01:37:06.550

מחלקות. מחלקות.

01:37:06.989 01:37:11.229

איפה המפעל עצמו. הוא ליד המגורים? -לא. צריך ללכת ברגל.

01:37:11.350 01:37:12.369

רחוק?

01:37:12.789 01:37:14.550

20 דקות. -אתן צועדות.

01:37:14.630 01:37:16.430

צועדות. -בליווי אס.אס.

01:37:16.550 01:37:17.750

ב. בוודאי.

01:37:17.829 01:37:20.470

כל בוקר. מ. מוקדם בבוקר? -הלוך.

01:37:20.590 01:37:24.069

יש לכן גם. יש מסדר קודם? -מ-06:00 בבוקר עד 18:00 בערב.

01:37:24.529 01:37:26.029

כל. -בבוקר?

01:37:26.149 01:37:29.989

במחנה עבודה היה מסדר חלוש כזה. -כן.

01:37:30.109 01:37:32.890

ההתנהגות הייתה די טובה. -ואז אתן הולכות.

01:37:32.989 01:37:35.430

אפילו בערבים היינו מתאספות ושרות.

01:37:35.630 01:37:38.029

כן. אז רגע. אז אתן הולכות עד איזה שעה אתן עובדות?

01:37:38.149 01:37:40.710

מ- 06:00 עד 18:00. -12 שעות משמרת.

01:37:40.810 01:37:42.329

12 שעות. -על הרגליים?

01:37:42.550 01:37:44.229

על הרגליים. -עבודה קשה?

01:37:45.149 01:37:47.949

תלוי מי היה באיזה. באיזה מחלקה. -מה שאת עשית.

01:37:48.029 01:37:50.949

אני עשיתי. אני עבדתי במחלה די טובה.

01:37:51.069 01:37:52.350

במחלקה טובה? -כן.

01:37:52.470 01:37:53.470

כן. מה עשית?

01:37:54.869 01:37:57.909

החוט שיוצא מ. מה. מה.

01:38:01.109 01:38:05.789

מהקוטון. מה. מה. פלאקס. הפלאקס זה כמו צמר. -כן.

01:38:05.909 01:38:08.130

כמו צמר גפן. אבל מאוד חריף.

01:38:08.529 01:38:10.909

ומאוד הרבה. אה.

01:38:11.430 01:38:12.850

אבק יש בו. -כן.

01:38:12.949 01:38:15.750

מי שעבד שמה. זה הייתה עבודה הכי קשה. -מ-המ.

01:38:16.029 01:38:20.750

אז מייצ. מייצרים מהפלאקס הזה. מייצרים חוטים.

01:38:21.229 01:38:24.189

אז הבנות עובדות במכונות שיחד עם

01:38:24.409 01:38:27.069

ומים. כל הזמן הידיים שלהן במים.

01:38:27.470 01:38:28.869

ועושות חוטים. -מ-המ.

01:38:28.970 01:38:30.630

אחר כך החוטים צריך.

01:38:34.909 01:38:36.109

צריך לייבש.

01:38:38.390 01:38:39.270

לבריאות.

01:38:40.189 01:38:45.229

אני מצוננת. צריך לייבש ולעשות מזה חבילות.

01:38:45.510 01:38:47.869

ומהחבילות צריך לעשות שפולות.

01:38:48.229 01:38:50.250

וזה הכול מחלקות מחלקות.

01:38:50.670 01:38:52.029

מה תפקיד שלך היה?

01:38:52.229 01:38:56.149

התפקיד שלי היה לייבש ולעשות שפולות. -מ-המ.

01:38:56.350 01:38:58.890

שזאת הייתה יחסית עבודה קלה.

01:38:59.470 01:39:02.310

אבל כל הזמן על הרגליים ואני צריכה להוציא תוצרת.

01:39:02.430 01:39:04.109

כן. -אסור ל.

01:39:04.390 01:39:05.829

צריך לעבוד בטמפו.

01:39:06.670 01:39:09.550

אז בערב חוזרים. ואז מקבלים אוכל? -חוזרים.

01:39:09.829 01:39:12.229

מקבלים את המרק וחתיכת לחם. -לחם.

01:39:12.430 01:39:15.590

ואז היה לכם קצת פנאי. עד מה. כיבוי אורות?

01:39:16.550 01:39:19.590

היה שעה של כיבוי אורות? -בשעה מסוימת ו.

01:39:19.710 01:39:22.350

יש פעם בשבוע לעשות טוש.

01:39:22.550 01:39:23.689

כ. -מים חמים.

01:39:23.789 01:39:26.539

מקלחת. -מקלחת ואני כמובן לא הולכת.

01:39:26.680 01:39:29.569

כי כל הבנות ביחד. ואני הייתי מאוד רגישה.

01:39:30.010 01:39:32.770

אני נגעלתי לגעת בגוף של זר.

01:39:33.170 01:39:35.250

אז אני קמתי בלילה. -ביישנית גם?

01:39:35.529 01:39:37.250

מה? -ביישנית גם?

01:39:37.670 01:39:38.850

לא כל כך ביישנית.

01:39:38.949 01:39:41.210

אני לא יכולתי להיות עם כולם. -אסטניסטית.

01:39:41.489 01:39:42.430

כן. -כן.

01:39:42.850 01:39:45.649

ואני שם שכבתי על הדרגש יחד עם חברה.

01:39:45.770 01:39:48.850

ואנחנו היינו מדברות עד מאוחר בלילה. -כן.

01:39:48.989 01:39:52.970

מספרות על הבית ומה יהיה. ואיך היה ואולי ככה.

01:39:53.130 01:39:54.689

מנתחות את הזמן.

01:39:55.090 01:39:57.569

ותמיד מישהי הייתה צועקת שמה אחת:

01:39:57.850 01:40:00.270

"ארנוביצ'קו. תפסיקי לדבר".

01:40:00.489 01:40:03.569

אהרונוביץ' זה ארנוביצ'קו. "תפסיקי לדבר".

01:40:04.189 01:40:06.670

ואני. בזמן שנתנו לנו להתקלח.

01:40:06.810 01:40:10.250

אז אני קמתי בלילה. ב-02:00. והיו לי צמות.

01:40:11.289 01:40:14.970

ב-02:00 בלילה להתקלח עם מים קרים. אבל לבד. -מ-המ.

01:40:15.189 01:40:17.250

העדפתי להיות מים קרים ולבד. -לבד.

01:40:17.770 01:40:23.649

ו. ואיפה שאני עבדתי. עבדה איתי צ'כית אחת. אישה מבוגרת. מאוד נחמדה.

01:40:24.130 01:40:25.489

והיא הייתה מספקת לי

01:40:26.010 01:40:30.329

חומר מיוחד בשביל לשמור שלא יהיו לי כינים. -היא הייתה יהודייה?

01:40:30.489 01:40:33.569

לא. צ'כית. -האנשים שעבדו במחנה.

01:40:34.170 01:40:38.010

היו. אה. רק יהודים? או היו שם. -גם צ'כים.

01:40:38.369 01:40:39.510

אנחנו כבר. -צ'כים מקומיים?

01:40:39.609 01:40:40.890

כן. מקומיים. -מקומיים.

01:40:41.050 01:40:44.449

הם היו. אה. אזרחים עובדים או הם היו אסירים?

01:40:44.890 01:40:47.890

עובדים. אזרחים עובדים. אבל היו. -הם היו הולכים הביתה?

01:40:47.970 01:40:50.489

כן. אבל היו גם רוסים. -מ-המ.

01:40:51.010 01:40:53.850

והרוסים היו גרועים. -הרוסים היו אסירים?

01:40:54.010 01:40:55.289

אסירים. -גברים?

01:40:55.569 01:40:58.010

גב. אני ראיתי גברים. משפחות.

01:40:58.130 01:41:00.890

כן. משפחות. -והיו להם מאחורי הבית חרושת.

01:41:00.970 01:41:04.010

היה שם מבנה. אז הם היו גרים במבנה של ה.

01:41:04.130 01:41:07.149

הרוסים. -הרוסים. כן. הם לא עזרו והם לא.

01:41:07.989 01:41:12.319

לפעמים צחקו. אבל הם לא עזרו. הם לא עשו שום דבר טוב למען היהודים.

01:41:12.409 01:41:14.449

אבל הצ'כים היו יותר מעודנים.

01:41:14.810 01:41:16.949

למשל. הצ'כית שאני עבדתי איתה.

01:41:17.149 01:41:21.430

אמרת שהיא נתנה לך חומר נגד כינים? -נגד כינים. וכל יום היא הייתה מביאה לי

01:41:21.550 01:41:25.449

או עגבנייה או פרוסת לחם. -עזרו?

01:41:26.649 01:41:31.090

וזה היה. זה היה עזרה גדולה. -כן. באיזה שפות דיברתם שם?

01:41:31.609 01:41:35.689

עם הצ'כיות? אנחנו. אני דיברתי איתה קצת גרמנית. קצת פולנית.

01:41:36.010 01:41:37.090

הם ידעו פולנית?

01:41:37.449 01:41:40.869

אה. פולנית שבורה. כי צ'כית מאוד דומה לפולנית.

01:41:42.130 01:41:44.930

היה לי אפילו שעון מהבית.

01:41:45.010 01:41:47.090

זה היה "קורטברט". זה כמו שהיום.

01:41:47.569 01:41:50.210

לא יודעת איזה חברה גדולה. -"רולקס" נגיד.

01:41:50.369 01:41:51.850

מה? -משהו יוקרתי.

01:41:51.930 01:41:54.810

משהו יוקרתי. שעון מאוד יפה. מוערך. -כן.

01:41:55.010 01:41:58.090

אז נתתי את זה לצ'כית הזאת. -לצ'כית הזאת.

01:41:58.189 01:42:01.609

ואמרתי שהיא תשמור לי את זה. שתיגמר המלחמה היא תחזיר לי.

01:42:02.090 01:42:05.649

האמנתי לה כי היא הייתה ממש. כזו אימהית. -כן.

01:42:06.069 01:42:10.569

הם גם. זה שהם היו אזרחים שהיו הולכים הביתה וחוזרים.

01:42:10.729 01:42:13.010

הם הביאו גם קצת מידע על מה קורה?

01:42:13.390 01:42:16.659

במלחמה? בעולם? היה להם. -לא. לא. פחדו. פחדו. פחדו לדבר.

01:42:16.770 01:42:17.930

פחדו. -פחדו לדבר.

01:42:18.050 01:42:20.850

עכשיו. את אומרת שנוצר קצת הווי.

01:42:21.689 01:42:26.689

בין הבנות. אתן אפילו שרות. -כן. בערבים היינו במחנה עבודה.

01:42:26.890 01:42:28.430

שרים מה. בפולנית?

01:42:28.930 01:42:30.850

בפולנית. ביידיש. -יידיש.

01:42:30.970 01:42:33.050

כל אחת. -מה עוד. איז. מה עוד את יכולה לתאר

01:42:33.130 01:42:35.729

על היחסים בין הבנות? עזרה הדדית?

01:42:36.010 01:42:38.510

למעשה. כן. -או. זה גם מצב לחוץ.

01:42:38.579 01:42:39.880

הרבה בנות ביחד. -נכון.

01:42:39.989 01:42:41.810

יש גם מריבות? יש גם. -נכון.

01:42:41.930 01:42:45.329

אבל השתדלנו. לכל אחת היה ב. ב. ב.

01:42:45.729 01:42:49.130

אבל שלו. ב. בצרות שלא שלו. -בצער שלו.

01:42:49.329 01:42:54.270

בצער שלא שלו. לא חיפשנו אחת את השנייה להרג. להרגיז. להיפך.

01:42:54.369 01:42:57.609

כל אחת ניסתה לשנייה לעזור. -הייתה.

01:42:57.810 01:43:00.630

הייתה עזרה הדדית וסולידריות. -כן. לעודד.

01:43:00.750 01:43:02.649

לעודד אחת את השנייה. -לעודד. סולידריות.

01:43:02.770 01:43:07.449

למשל. אימא שלי כתבה למישהי שהיה לה ב. ב-Będzin.

01:43:07.729 01:43:11.130

היה להם כמו כאן "תנובה". -כן.

01:43:11.250 01:43:14.449

ואנחנו היינו קונים שמה דברי חלב. -חלב.

01:43:14.729 01:43:19.369

אז אימא כבר. הייתה מבוגרת ממני. אז אימא כתבה שהיא שתטפל בי.

01:43:19.930 01:43:22.649

והיא הייתה מטפלת. יום ראשון לא עבדנו.

01:43:22.930 01:43:26.689

אז היא הייתה מטפלת לי בראש. מורחת לי את המשחה הזו שקיבלתי.

01:43:26.810 01:43:28.069

דואגת לך כמו.

01:43:28.170 01:43:29.890

כן. היא הייתה ממש דואגת לי. -הרבה דאגה.

01:43:29.970 01:43:32.770

עכשיו את אומרת שהיו מכתבים מהבית. -כן.

01:43:33.130 01:43:37.090

המכתבים בוודאי. עודדו ו. קודם כול. -מאוד.

01:43:37.170 01:43:40.890

אני למשל. אני לא אכלתי. עד היום אני עוד לא אכלתי בשר טרף.

01:43:41.050 01:43:43.090

מ-המ. -לא בגלל שאני דתייה.

01:43:43.250 01:43:45.090

כי אני בכלל לא דתייה. -כן.

01:43:45.170 01:43:49.810

אבל הסלידה שקיבלתי. לא יכולתי. לא יכולתי. -כן. לא יכולת.

01:43:50.210 01:43:53.689

בפסח השתדלתי לא לאכול לחם. -לחם.

01:43:53.770 01:43:57.010

אכלתי רק. קיבלנו כל יום. -ציינתם. ציינתם משהו מהחגים?

01:43:57.090 01:43:59.890

הבנות היהודיות? יכולתן שם משהו לציין?

01:44:00.409 01:44:03.270

במחנה. -לפעמים בערב היינו שרות

01:44:03.329 01:44:05.850

או שמדברות על החג. -ידעתן שזה חג?

01:44:06.010 01:44:10.850

כן. היו דתיים שהיו יודעים. אז היו מעבירים. -ידעתן. כן.

01:44:11.670 01:44:16.390

ו. את אומרת שהיית מקבלת בתקופה הראשונה מכתבים מהבית.

01:44:16.529 01:44:19.369

מאוד. מאוד. -קודם כול. אני מניחה שזה מאוד

01:44:19.569 01:44:21.369

שימח אותך אחרי ה.

01:44:22.010 01:44:25.890

הפונקט לדעת ש. -שכולם בבית.

01:44:26.210 01:44:29.189

את יכולת גם הפוך? לכתוב אליהם? -לא.

01:44:29.770 01:44:33.970

איך הם קיבלו מידע עליכם. את יודעת? איך הם ידעו מה קורה איתך?

01:44:34.710 01:44:35.750

הם ידעו?

01:44:35.890 01:44:37.729

אני לא יודעת. אני לא יודעת. -את לא יודעת.

01:44:37.810 01:44:40.050

רק כיוון אחד. שאתם הייתם מקבלים. -כן.

01:44:40.289 01:44:41.609

לא יכולתם לכתוב.

01:44:42.130 01:44:46.449

עכשיו. את אומרת שבאופן יחסי היחס של אלה ששמרו עליכם.

01:44:47.010 01:44:49.850

היה בסדר. -במפעל. היה בסדר ו.

01:44:50.289 01:44:52.369

לא היה מקרים ש. אנשים.

01:44:53.090 01:44:54.289

ניסיונות לבריחה?

01:44:55.689 01:44:57.529

אנשים ניסו לברוח מהמחנה?

01:44:58.289 01:45:00.210

אני תכף אגיע לזה גם כן. -אוקיי.

01:45:01.810 01:45:04.489

היחסים היו סבירים.

01:45:05.010 01:45:08.449

ה-INAUDIBLE (גרמנית). המח. המח. -מפקד של המחנה.

01:45:08.569 01:45:09.970

המפקדת. -כן.

01:45:10.050 01:45:14.350

היא הייתה די בסדר. היא הייתה. מעלימה עין. -מ-המ.

01:45:15.729 01:45:19.010

אה. לא היו. לא הייתה אלימות מצידן?

01:45:19.890 01:45:22.329

לא. היא לא הייתה אלימה. -אלימה.

01:45:22.409 01:45:25.810

היא לא הייתה אלימה. במחנה העבודה התנאים היו

01:45:26.090 01:45:28.050

סב. בערך סבירים: עבודה.

01:45:28.569 01:45:31.750

סבל. סבל של. של.

01:45:33.170 01:45:35.930

חוסר אוכל. חוסר משפחה. קור.

01:45:36.250 01:45:37.289

קור. -דברים.

01:45:37.449 01:45:40.770

כאלה. -אבל אפשר היה להישאר בחיים.

01:45:49.010 01:45:50.770

מה היה עוד במחנה?

01:45:52.810 01:45:54.909

אלוהים ישמור. אני כבר לא זוכרת.

01:45:56.130 01:45:58.409

את היית שם בעצם עד סוף המלחמה?

01:45:59.449 01:46:02.170

כן. אחר כך עברנו. אחר כך אסור היה.

01:46:02.770 01:46:06.729

הם חיסלו את כל המחנות עבודה. והעבירו את כולם ל-INAUDIBLE (גרמנית).

01:46:07.489 01:46:11.489

אז על יד. פ. פר. אנחנו היינו Parschnitz INAUDIBLE (גרמנית).

01:46:11.970 01:46:13.470

והיה Parschnitz INAUDIBLE (גרמנית).

01:46:13.569 01:46:15.930

Parschnitz INAUDIBLE (גרמנית) זה היו מבנים גדולים.

01:46:16.250 01:46:17.789

לא מאוכלסים.

01:46:18.489 01:46:20.949

אז העבירו אותנו Parschnitz INAUDIBLE (גרמנית).

01:46:21.590 01:46:23.130

ושמה זה היה INAUDIBLE (גרמנית).

01:46:24.130 01:46:25.130

זה היה. -תסבירי.

01:46:25.329 01:46:27.050

מה? -את צריכה להסביר את המושג.

01:46:27.250 01:46:30.970

"הקאצט" זה כבר היינו מוקפים עם שמירה מסביב.

01:46:31.609 01:46:35.250

עם שומרים אס.אס. יותר. יותר.

01:46:35.529 01:46:37.449

הדוק. -חריפים כאלה.

01:46:37.930 01:46:40.890

ועונשים יותר גדולים ואנחנו היינו גם

01:46:41.130 01:46:44.409

INAUDIBLE (גרמנית). זאת אומרת. מחנה ריכוז

01:46:44.770 01:46:45.729

של.

01:46:46.529 01:46:48.010

INAUDIBLE (גרמנית) זה איך אומרים?

01:46:49.289 01:46:50.409

ענישה. -כן.

01:46:50.529 01:46:52.050

בענישה. -כן.

01:46:52.170 01:46:53.689

"קאצט" - ענישה. -כן.

01:46:54.529 01:46:56.970

והיו מביאים ממחנות אחרים. -אסירים.

01:46:57.069 01:46:59.170

אסירים ממחנות אחרים.

01:46:59.609 01:47:04.210

שמישהי רצתה לברוח או שעשתה מעשה לא נכון בעינם.

01:47:04.569 01:47:07.689

והיו שמים אותה ב-INAUDIBLE (גרמנית). ב. ב.

01:47:08.210 01:47:11.350

מגרש המסדרים. -מגרש המסדרים ומענישים אותה.

01:47:11.529 01:47:13.869

העונש היה או עבודה קשה.

01:47:14.270 01:47:17.369

פלוס עשו לה INAUDIBLE (גרמנית). זה ה.

01:47:17.729 01:47:18.770

מעבר ו. -גילחו.

01:47:18.850 01:47:21.890

גילחו לה את הראש ועשו להם את המעבר הזה.

01:47:22.250 01:47:25.250

שאם היא תרצה עוד פעם לברוח. שהיא לא תוכל.

01:47:26.550 01:47:28.750

בזמן שהייתי במחנה ריכוז.

01:47:30.369 01:47:34.069

אבל מתי זה. רק דקה. מתי היה השלב שעברתם?

01:47:34.210 01:47:35.930

לקראת סוף המלחמה? -43'.

01:47:36.250 01:47:39.949

ב-43'. אה. -עברנו ממחנה עבודה.

01:47:40.090 01:47:42.250

כלומר. הייתם שנה אחת במחנה הרגיל. -עבודה.

01:47:42.329 01:47:44.350

מ-42' עד 43'? -כן. כן.

01:47:44.449 01:47:48.350

וב-43' עברתם ל. -ל"קאצט" INAUDIBLE (גרמנית).

01:47:48.930 01:47:51.130

איפה. הוא היה ב. באותו אזור. אבל?

01:47:51.250 01:47:56.649

באותו אזור. רחוק יותר. והמקום עבודה היה הרבה יותר מרוחק.

01:47:56.930 01:47:58.560

עכשיו. מקום העבודה משתנה גם.

01:47:58.649 01:48:00.390

או שאותו מקום עבודה? -לא. אותו מקום עבודה.

01:48:00.489 01:48:03.369

אתם עדיין עובדים בבדים. -אותם. אותם. כן. בבדים. כל הזמן.

01:48:03.500 01:48:05.479

כל אחת. -פשוט התנאיי מחייה השתנו.

01:48:06.050 01:48:06.970

לגמרי.

01:48:07.449 01:48:10.890

אבל את עם אותן בנות כל הזמן? -עם אותן הבנות כל הזמן.

01:48:10.970 01:48:14.369

נוצרות. -צורפנו לבנות אחרות שהיו שמה במחנה.

01:48:14.449 01:48:19.409

עכשיו. הבנות שהיו. הזכרת היו עובדים צ'כים והזכרת את הרוסים.

01:48:19.890 01:48:24.470

מבין היהודיות. הייתן רק מהאזור שלך? מ-Bedzin. מפולין.

01:48:24.569 01:48:26.489

או? מ-Zaglebie. Bedzin. פולין.

01:48:26.569 01:48:29.010

Bedzin . Sosnowiec. Dabrowa. זה היה.

01:48:29.130 01:48:30.210

מכל המחוז. -Zaglebie.

01:48:30.329 01:48:34.689

כן. המחוז. בדרך כלל. -ולא היו מארצות אחרות או מקומות אחרים?

01:48:34.810 01:48:37.069

יהודיות. נכון? -בין היהודיות. לא. לא. לא.

01:48:37.250 01:48:38.529

לא היו. -כולם היו מהאזור.

01:48:38.609 01:48:41.770

כולם היו מהאזור. -ואת אומרת אפילו לא מערים אחרות.

01:48:41.930 01:48:45.609

לא מ-Warsaw. ולא. -לא. לא. הכול Bedzin. Sosnowiec. Dabrowa

01:48:45.729 01:48:47.010

זה Zaglebie. -כן.

01:48:47.329 01:48:50.689

ועיירות קטנות שם. שמסביב. שאני לא מכירה את שמם.

01:48:52.130 01:48:55.109

עכשיו. את בעצם שמה. אה.

01:48:55.810 01:48:59.189

מתחילה את גיל ההתבגרות. זה. זה מה שאנחנו קוראים גיל ההתבגרות.

01:48:59.289 01:49:02.770

את מגיעה לשם את ילדה בת 12 בערך. כשאת מגיעה?

01:49:03.170 01:49:04.649

14. -14.

01:49:04.970 01:49:07.529

זה הגיל. מה שאנחנו אומרים פה.

01:49:07.920 01:49:11.300

גיל הטיפש-עשרה. -אבל לא ידענו. אנחנו לא ידענו שום דבר.

01:49:11.369 01:49:15.250

לי הייתה תפילה. כל לילה הייתי מתפללת בפולנית.

01:49:15.329 01:49:17.229

שאני יזמתי לי את התפילה.

01:49:17.449 01:49:21.310

שישמרו על אבא ואימא ואחי. זה היה התפילה שלי.

01:49:21.449 01:49:23.250

כל לילה נרדמתי. -כל לילה היית אומרת את זה.

01:49:23.369 01:49:24.489

נרדמתי עם זה.

01:49:25.569 01:49:29.529

וכשמעבירים אותך למחנה הריכוז. שאמרת. -כן.

01:49:30.380 01:49:35.239

ב-Parschnitz עדיין את מקבלת. -לא. אז כבר הקשר לגמרי נותק.

01:49:35.340 01:49:36.939

אחרי כמה זמן. את חושבת?

01:49:37.619 01:49:42.220

כשהיית במחנה נותק הקשר עם הבית שלך? -מייד. עוד לפני שעברנו ל"קאצט".

01:49:42.420 01:49:44.760

התנאים. התנאים. -כן. אבל את תיארת תקופה

01:49:45.060 01:49:48.659

תיארת תקופה שקיבלת מכתבים וחבילות. -זה היה שם.

01:49:48.819 01:49:51.720

חצי שנה ראשונה. -חצי שנה ראשונה ואחר כך זה ניתק.

01:49:51.819 01:49:53.020

זה נותק. כן. -כן.

01:49:53.460 01:49:57.619

זה. הלחיץ אותך שפתאום את לא מקבלת מכתבים?

01:49:57.819 01:50:01.319

בטח. זה. זה. זה היה. -הגיעו שמועות? משהו?

01:50:01.380 01:50:03.880

איזשהו מידע על מה קורה בחוץ.

01:50:03.939 01:50:06.539

מחוץ למחנה עבודה? -לא. רק מה? אני

01:50:06.819 01:50:09.659

ידעתי. במכתב אחד אימא ציינה לי:

01:50:09.979 01:50:12.539

"יכול להיות שאנחנו נתראה". -ממ.

01:50:13.439 01:50:16.159

לא ידעתי מה זה. אחרי. זה הכול היה.

01:50:16.220 01:50:18.859

אני מוכרחה לספר אחר כך. -כן.

01:50:20.079 01:50:23.649

מה התברר? שאימא שלי ועוד אישה אחת.

01:50:23.779 01:50:26.979

מהעיר. שבאה. היא הייתה פה בארץ. -כן.

01:50:27.100 01:50:29.619

תכננו לנסוע ל-Parschnitz.

01:50:29.800 01:50:33.699

לברוח מ-Bedzin. לנסוע ל-Parschnitz. וכבר הכול היה מסודר.

01:50:34.060 01:50:37.479

ברגע האחרון. אימא אמרה: "אני לא עוזבת את אבא"

01:50:38.239 01:50:39.939

והיא לא. לא רוצה להגיע אליי.

01:50:40.020 01:50:42.819

לא רוצה להציל את עצמה ולהשאיר את אבא לבד.

01:50:43.119 01:50:46.239

המחשבה שלה הייתה כאילו להצטרף למחנה העבודה?

01:50:46.300 01:50:48.239

כן. להצטרף אליי. -כן.

01:50:48.720 01:50:51.619

מה עובר עליהם. בדיעבד? מה את יודעת מה עבר עליהם

01:50:51.739 01:50:53.859

אחרי שאת עוברת למחנה עבודה?

01:50:53.979 01:50:56.579

אני לא יודעת. -לא יודעת. הם המשיכו לחיות בבית?

01:50:56.750 01:50:58.729

כן. -תקופה של לפחות חצי שנה.

01:50:59.340 01:51:00.899

אבל כל פעם. -עד 43׳.

01:51:01.020 01:51:03.899

עד ל-INAUDIBLE (גרמנית) רגיל. עד Judenrein.

01:51:04.020 01:51:06.100

עד Judenrein. זאת אומרת עד שחיסלו.

01:51:06.460 01:51:07.979

עד חיסול. כן. -עד חיסול הגטו.

01:51:08.460 01:51:11.659

והאישה השנייה כן הגיעה למחנה. -כן.

01:51:11.920 01:51:15.340

האישה השנייה כן. והיא סיפרה לי שאימא כבר הייתה מוכנה.

01:51:15.579 01:51:20.220

וברגע האחרון היא ויתרה וחזרה חזרה הביתה. בכדי לא להיות לבד.

01:51:20.560 01:51:22.340

לא להשאיר את אבא. -לא להשאיר את אבא.

01:51:22.460 01:51:24.159

ואיפה אחיך בתקופה הזאת?

01:51:25.140 01:51:28.380

ואחי. לקחו אותו לעבודה ו. - איפה?

01:51:28.739 01:51:31.060

גם כן. זה נודע לי אחרי המלחמה. -כן.

01:51:31.140 01:51:32.260

אני לא יודעת.

01:51:32.739 01:51:34.699

והם צעדו למחנה.

01:51:35.619 01:51:37.500

ואחי לא היה כל כך חזק.

01:51:37.859 01:51:40.000

לקחו אותם באזור שם. ב-Bedzin?

01:51:40.460 01:51:43.920

לא יודעת לאן. למחנה עבודה. אני לא יודעת לאיזה מחנה.

01:51:44.000 01:51:47.500

אמרו לי שהוא הלך במארש. בצעדה. -בצעדה. כן.

01:51:47.819 01:51:50.859

והוא קרס ונהרג. וירו בו.

01:51:51.020 01:51:54.000

אה. במהלך הצעדה במחנה עבודה? -כן וירו בו.

01:51:54.060 01:51:57.420

אבל את זה לא ידעת אז. -אני לא ידעתי. אחר כך סיפרו לי.

01:51:57.539 01:52:00.300

ההורים ידעו על זה. את חושבת? את לא יודעת.

01:52:00.539 01:52:02.640

ההורים כנראה כבר נסעו ל.

01:52:04.140 01:52:06.619

לגירוש. -אה-הא. זה היה אחרי.

01:52:07.539 01:52:08.659

זה היה במקביל.

01:52:08.819 01:52:13.220

עכשיו. אה. עוד שאלה לגבי Bedzin. אחרי הפונקט הגדול.

01:52:13.859 01:52:16.439

היה. התנועות הנוער שם.

01:52:17.020 01:52:21.220

אה. הקימו שמה סניף של ה"אי"ל". הארגון היהודי הלוחם.

01:52:21.539 01:52:23.380

ב-Bedzin. -כן. אבל זה אני כבר לא הייתי.

01:52:23.460 01:52:26.140

את כבר לא היית. והם. היה להם שיתוף פעולה.

01:52:26.220 01:52:28.939

אפילו הגיע מרדכי אנילביץ׳ לשם. -אני יודעת.

01:52:29.140 01:52:31.399

וזה. וניסו.

01:52:32.340 01:52:36.340

להתקשר עם המחתרת ו. -זה הבעלי ידע. אני לא ידעתי. אני.

01:52:36.439 01:52:38.579

ואתם לא שמעתם על זה שום דבר?

01:52:38.779 01:52:39.739

כלום. -לא ידעתם.

01:52:39.819 01:52:43.020

אנחנו לא ידענו מה שנעשה בחוץ. -על הניסיון להיאבק בגטו?

01:52:43.100 01:52:46.060

אנחנו בחיצוניות לא ידענו שום דבר. -שום דבר.

01:52:46.340 01:52:48.819

שום דבר מכל הדברים האלה. -שום דבר.

01:52:49.100 01:52:50.819

כן. כן.

01:52:51.119 01:52:55.220

וכשהיינו ב"קאצט". אז הדרך לעבודה הייתה מאוד ארוכה.

01:52:55.460 01:52:58.939

כן. -ותנאים היו מאוד מאוד גרועים.

01:53:00.260 01:53:04.659

והיה בין. בית חרושת. איפה שאני עבדתי. ב-Wolczyn.

01:53:04.899 01:53:09.739

היה סגן מנהל של. של ה. בית חרושת.

01:53:11.380 01:53:13.460

קראו לו INAUDIBLE (גרמנית).

01:53:14.140 01:53:16.579

גרמני? -והוא. גרמני. הכול גרמני.

01:53:17.579 01:53:20.500

והוא היה תמיד שם עין על מישהי.

01:53:20.779 01:53:24.699

ואם הוא אמר למישהי הזו: "אני. אני שם עין עלייך"

01:53:24.819 01:53:27.699

אז היא ידעה שסופה קרב ובא.

01:53:30.020 01:53:33.880

יום אחד הוא בא לבית חרושת ויחד עם ה.

01:53:34.300 01:53:36.260

INAUDIBLE (גרמנית) החדשה.

01:53:37.939 01:53:41.359

ועשה סיבוב לראות את הבנות.

01:53:41.579 01:53:45.899

פתאום ניגשת אליי הINAUDIBLE (גרמנית) ונותנת לי סטירה. חזקה.

01:53:46.640 01:53:49.500

והוא אומר לי: "אני כבר שמתי לב עלייך".

01:53:51.020 01:53:53.140

ידעתי שמשהו מחכה לי. אבל.

01:53:53.859 01:53:56.979

מה אני יכולה לעשות? את זה. אני בידיים שלהם.

01:53:57.300 01:54:01.500

אחרי זמן מה. הוא לקח אותי מהעבודה שאני עבדתי. יחסית קלה.

01:54:02.100 01:54:05.539

וריתם אותי לעגלה. בתור סוס.

01:54:05.979 01:54:09.140

מלאת עם. עם הפלאקס. עם ה.

01:54:10.989 01:54:12.460

חומר. חומר.

01:54:14.420 01:54:15.880

כמו שכותנה. אמרתי לך.

01:54:16.659 01:54:17.920

פשתן. -פשתן.

01:54:18.060 01:54:22.020

עם החומר פשתן שזה מאוד כבד. וזה היו באלות גדולות.

01:54:22.420 01:54:24.739

והוא אומר: "את עכשיו בתור סוס. את תס.

01:54:24.859 01:54:27.819

תסחבי. -את תסחבי את זה". ואני לא יכולתי לזוז.

01:54:28.180 01:54:30.699

אמרתי: "תהרוג אותי. תעשה מה שאתה רוצה.

01:54:30.899 01:54:32.939

אני לא סוחבת. כי אני לא יכולה".

01:54:33.979 01:54:34.979

אז הוא צחק.

01:54:35.619 01:54:36.619

והוציא אותי.

01:54:37.699 01:54:39.359

ושוב פעם. אני טיפשה.

01:54:39.899 01:54:43.210

כשהיינ. חזרנו הביתה. למחנה מאחרי עבודה.

01:54:43.300 01:54:45.859

אז שוב פעם היה INAUDIBLE (גרמנית). שוב היה ספירה.

01:54:47.340 01:54:52.359

כשאנחנו עומדים בספירה. אני יוצאת מהשורה וניגשת ל-INAUDIBLE (גרמנית). שזה.

01:54:52.880 01:54:56.500

משהו גדול. הוא היה איש מאוד נחמד. גרמני.

01:54:56.779 01:54:57.899

אדם מבוגר.

01:54:58.340 01:55:00.539

ואני מספרת לו את הסיפור. -כן.

01:55:01.140 01:55:04.539

אז הוא אומר: "אל תפחדי. תלכי חזרה לעבודה שלך.

01:55:04.619 01:55:06.159

אני אבוא לסדר את זה".

01:55:07.619 01:55:11.300

והוא באמת בא. וסידר שאני נשארת בעבודה.

01:55:11.659 01:55:14.100

אבל. -איך את מסבירה את זה?

01:55:14.420 01:55:16.699

רגע. אבל ה-INAUDIBLE (גרמנית).

01:55:16.779 01:55:19.659

הוא לא רצה ל. להיכנע. -לוותר. כן.

01:55:20.020 01:55:25.220

אז היו שמה ארגזים עם מכונות. עבודה.

01:55:25.340 01:55:28.180

שבטח שנים על גבי שנים היו.

01:55:28.699 01:55:33.720

מלאי אבק. ארגזים גבוהים. יותר גבוהים ממני. בקושי יכולתי להיכנס.

01:55:34.260 01:55:40.220

הוא אמר: "את צריכה לנקות את כל המכונ. כל הארגזים האלה. INAUDIBLE (גרמנית)".

01:55:40.319 01:55:42.260

זאת אומרת. נקי כמו זהב.

01:55:43.300 01:55:48.260

וזה היה מלא לכלוך. וזה היה קשה. ואני הייתי צריכה לשפשף את זה.

01:55:48.380 01:55:50.880

את מתארת התעללות שלו בך.

01:55:50.979 01:55:53.739

זאת התעללות כי הוא לא רצה. לא. לא.

01:55:54.500 01:55:56.699

מה זאת אומרת שהוא יוציא אותי מזה?

01:55:57.779 01:56:01.100

איך את מסבירה את הניסיון של השני להקל עלייך?

01:56:02.539 01:56:05.500

הוא היה אבהי. הוא היה אדם. -הוא היה אדם אבהי.

01:56:05.739 01:56:08.380

כן. -היה לו יחס טוב אליכם יותר.

01:56:09.039 01:56:13.659

אה. הוא עשה מה ש. מה שמוטל עליו. אבל עם. כנראה שהיה לו איזה מצפון.

01:56:13.779 01:56:15.140

בכל זאת. של בן אדם.

01:56:15.819 01:56:18.500

וה-INAUDIBLE (גרמנית). היא לא יכלה להתנגד.

01:56:18.579 01:56:20.960

כי הוא היה מעליהם. ה-INAUDIBLE (גרמנית) הזאת. החדשה.

01:56:21.220 01:56:24.199

כן. -היא הייתה. הראשונה. אמרת שהייתה

01:56:24.500 01:56:25.699

יחסית סבירה. -סבירה.

01:56:25.939 01:56:27.680

זאת הייתה יותר חריפה. -והחדשה?

01:56:27.899 01:56:30.579

יותר קשה. -והייתה לנו INAUDIBLE (גרמנית).

01:56:30.819 01:56:33.939

חדשה? -יהודייה. שהייתה זוועה.

01:56:34.220 01:56:37.500

והייתה יותר גרועה מיהודים. ובאמת. -מאיפה היא הייתה?

01:56:38.420 01:56:40.119

מ-Chrzanow. -מ-Chrzanow.

01:56:40.659 01:56:44.939

ו. -אז שמעתי שאחרי המלחמה הרגו אותה. הבנות.

01:56:45.819 01:56:46.760

איך.

01:56:47.500 01:56:51.060

מה שמה היה? אני לא יכולה לזכור. -לא. אני אומרת. מה היא עשתה?

01:56:51.399 01:56:52.640

שאת אומרת: "היא הייתה זוועה".

01:56:52.899 01:56:56.020

למשל אם אני רציתי לגשת ל-INAUDIBLE (גרמנית).

01:56:56.140 01:57:01.180

לי היה. הרי הוא יכול היה להגיד לי: "תיגשי ל. ל. לגדר".

01:57:01.500 01:57:04.500

והייתי נשרפת. -כן. כי הגדר הייתה חשמלית?

01:57:04.619 01:57:08.819

כן. בטח. אז הוא אמר. אז היא אמרה: "שלא תעזי ללכת."

01:57:09.380 01:57:15.000

ואני אמרתי: "אני הולכת כי אין לי מה להפסיד. אני לבד. ומה יכול להיות? אני אמות"

01:57:16.380 01:57:19.439

והיא גם הייתה נותנת לנו הרבה עונשים.

01:57:19.819 01:57:23.100

כן? איזה סוג של עונשים? -עונש לא לקבל אוכל.

01:57:23.220 01:57:25.680

לקבל אוכל אחרון. לקבל.

01:57:26.699 01:57:28.100

המזל שלי הייתה.

01:57:28.899 01:57:32.619

היה שאני הייתי מיודדת עם אחת ה. ה.

01:57:33.420 01:57:34.899

מבשלות במטבח.

01:57:35.380 01:57:38.159

היינו שבע בנות. כזאת קבוצה ביחד.

01:57:38.460 01:57:41.819

וביניהן. אחת מהמבשלות. -מ-המ.

01:57:41.939 01:57:45.020

וכל פעם היא הייתה נותנת לנו קצת מרק מהצד.

01:57:45.380 01:57:48.899

או שלנקות איזה סיר. בכדי שנוכל לאכול קצת.

01:57:49.659 01:57:53.619

היא עכשיו נמצאת בקיבוץ שדה. שדה.

01:57:54.779 01:57:55.939

לא זוכרת. בדרום. -כן.

01:57:56.460 01:58:00.500

כן. אז הייתה גם עזרה. הרבה עזרה. -זה. זה היה הצלה.

01:58:00.579 01:58:02.960

הצלה. -זאת הייתה הצלה לקבל כל פעם.

01:58:03.100 01:58:07.100

לפי תור אנחנו היינו מקבלות. כל פעם מישהי אחרת הייתה מקבלת

01:58:07.420 01:58:10.819

צלחת נוספת וזה היה המון. -מ-המ. מ-המ.

01:58:11.579 01:58:14.140

ואני התיידדתי עם בחורה מ-Czeladz.

01:58:14.859 01:58:19.260

שהבת אחות. בת דודה שלה הייתה חברה שלי בבית ספר.

01:58:19.739 01:58:23.899

ואני ידעתי שהיא נמצאת במחנה. ואנחנו התיידדנו והיא הייתה גם כן.

01:58:24.020 01:58:26.699

עזרה ראשונה בשבילי. היא הייתה מעודדת אותי.

01:58:27.260 01:58:31.710

ו. ו. עוזרת לי. ו מ. היא הייתה גדולה ממני.

01:58:32.300 01:58:35.659

ומכוונת אותי. זה היה הרבה.

01:58:35.899 01:58:39.989

במצבים כאלה זה הרבה. -כן. זה עזרה גדולה שיש מישהו

01:58:41.020 01:58:43.260

לתמוך. -נורא קר לי. הפסקה.

01:58:47.380 01:58:51.220

שהייתי ב-Bedzin. אז הייתי ממש בלי אף אחד.

01:58:51.340 01:58:56.420

לגמרי לבד. בלי כסף. בלי אוכל. בלי בית. בלי. בלי הגנה.

01:58:56.899 01:59:00.569

והיה. גמינה. הייתה. -סליחה. יהודית.

01:59:00.659 01:59:02.520

לא הבנתי. כשהיית מתי ב-Bedzin?

01:59:02.699 01:59:06.579

אחרי השחרור. כשבאתי ל-Bedzin. -אה. אולי חכי. נגיע לזה.

01:59:07.020 01:59:09.640

אנחנו נגיע לשחרור. ואז תספרי.

01:59:10.180 01:59:12.699

לא נקפוץ עכשיו לזה. אנחנו עדיין במחנה. -בסדר.

01:59:12.939 01:59:16.640

במחנה. -אנחנו. את סיפרת על ה. על ה.

01:59:17.460 01:59:20.159

תנאים שהיו יותר קשים במחנה ריכוז.

01:59:20.260 01:59:22.180

שעברת אליו. -שעבדתי שמה ב.

01:59:22.460 01:59:24.619

בארגזים. עם המכונות. -כן.

01:59:24.850 01:59:27.970

כן. שהוא דרש ממך. שהוא יתעלל בך. -שהוא יתעלל בי.

01:59:28.289 01:59:32.789

אבל בסוף. ה. הצ'כית הזו. שעבדתי איתה.

01:59:33.170 01:59:36.329

היא אמרה: "אני אוציא אותך מזה." והיא דיברה איתו. ו.

01:59:36.649 01:59:38.159

ולא יודעת באיזה צורה היא

01:59:38.569 01:59:42.989

ריככה אותו והפסקתי לעבוד בתוך הלכלוך הזה.

01:59:43.210 01:59:45.729

ועבדתי בחזרה במכונות. -מ-המ.

01:59:47.449 01:59:51.670

תוך כדי שהיינו בעבודה. בא לנו פתאום כרוז:

01:59:51.770 01:59:53.770

"כולם חוזרים למחנה".

01:59:54.119 01:59:55.880

למגורים. מחנה מגורים.

01:59:56.829 01:59:58.949

מה קרה? אתן צריכות להתפשט.

01:59:59.449 02:00:04.329

אה. ערומות. בתוך העיגולים על הרצפה יש עיגולים.

02:00:04.930 02:00:07.189

ויושב. לא יודעת. מנגלה.

02:00:07.350 02:00:10.729

נדמה לי שזה היה מנגלה. והיינו צריכים לעשות סיבובים.

02:00:11.289 02:00:14.090

לראות אם אנחנו עדיין. אה.

02:00:14.890 02:00:16.850

כשרות לעבודה. -מ-המ.

02:00:17.010 02:00:21.369

עשו לנו כזה סלקציה. לא סלקציה. INAUDIBLE (גרמנית).

02:00:21.890 02:00:23.729

כן. בדיקה.

02:00:23.930 02:00:25.289

בדיקה. -אתן חוזרות למחנה.

02:00:25.430 02:00:30.149

אנחנו חוזרות למחנה ותוך כדי שהולכים למחנה. אומרים לנו. שאתן

02:00:30.409 02:00:34.489

עכשיו מנגלה במחנה עם העוזרים שלו. הם יושבים על יד שולחן.

02:00:34.729 02:00:37.369

וכל אחת צריכה להתפשט ערומה.

02:00:38.130 02:00:39.930

ולעשות סיבוב לפניו.

02:00:41.529 02:00:45.199

לראות. ואני הרגשתי. אני הייתי כל כך צעירה.

02:00:45.279 02:00:47.569

וזה היה כל כך עלבון בשבילי.

02:00:48.250 02:00:52.470

אני לא הייתי. אני הייתי תמימה לגמרי. אני לא יד. אני חשבתי שאם

02:00:52.649 02:00:55.810

נותנים נשיקה לבחור. אז נכנסים להיריון.

02:00:55.890 02:00:57.409

היית מאוד תמימה וצעירה.

02:00:57.689 02:01:02.449

הייתי מאוד תמימה ולא היה מי שידבר איתי ולא קראתי אז ספרים כאלה.

02:01:03.210 02:01:06.350

היה. אגב. לפני שתתארי את מה שקרה.

02:01:06.649 02:01:10.170

אפרופו העניין הזה. את יודעת. היה איזה

02:01:10.649 02:01:14.569

אה. ניצול מיני במחנה? היו מקרים של ניצול מיני?

02:01:15.050 02:01:17.569

אנחנו היינו רק בנות. אבל. -לכן אני שואלת.

02:01:17.689 02:01:21.329

אבל אני יודעת שהיו בין הגרמניות היו לסביות.

02:01:21.850 02:01:24.310

והן היו שתי בנות שהן היו.

02:01:24.930 02:01:27.890

יוצאות איתנו. הגרמניות היו לוקחות אותן.

02:01:28.210 02:01:30.550

בנות יהודיות. שהן היו לוקחות? -כן. כן.

02:01:30.770 02:01:35.369

הגרמניות הלסביות לקחו את הבנות היהודיות. -הגרמניות האלה היו שומרות?

02:01:35.770 02:01:36.829

מה הן היו? -לא. לא. לא.

02:01:36.890 02:01:39.250

מה. עובדות? -כנראה מהסביבה.

02:01:39.489 02:01:44.329

מהסביבה. ומקרים ש. גברים הגיעו ולקחו נשים?

02:01:44.529 02:01:45.810

לא. אנחנו. -זה את לא יודעת.

02:01:45.930 02:01:51.850

לא. היו מחנות של. של צרפתים. אה.

02:01:53.649 02:01:56.569

אסירים צרפתיים. -הגיעו לשם אסירים צרפתיים?

02:01:56.689 02:02:01.149

היינו נפגשים ב. ב. מחנה לעבודה הלוך וחזור. -כן.

02:02:01.289 02:02:04.449

היינו נפגשים. עוברים. לא נפגשים.

02:02:04.810 02:02:09.670

עוברים הלוך וחזור. אחד הלך לצד. -הם היו אסירים צרפתים?

02:02:09.810 02:02:11.449

אסירים. -שבויי מלחמה?

02:02:11.569 02:02:14.229

שבויי מלחמה או שאסירים. אנחנו לא יודעים.

02:02:14.569 02:02:18.449

והיו בנות מבוגרות שהם. אה. שהם.

02:02:18.529 02:02:20.390

קשרו קשר איתם. -כן.

02:02:20.489 02:02:22.689

קשר אילם. עם סימנים.

02:02:22.970 02:02:25.609

אז היה ידוע שאם הם נוגעים בשערות.

02:02:25.850 02:02:28.689

כן. -אז ידוע שהגרמנים. יש להם מפלה.

02:02:30.250 02:02:31.850

וזה. -אה. ככה הם היו מעבירים.

02:02:31.930 02:02:34.369

מידע על מה שקורה בחוץ. -היו מעבירים מידע על מה שקורה בחוץ.

02:02:34.470 02:02:35.850

דרך הנגיעה. -הנגיעה.

02:02:35.930 02:02:38.850

אינפורמציה על מה שקורה בחזית. -כן. משהו עם היד. מש.

02:02:39.250 02:02:41.970

כל מיני סימנים של זה. הכול. -אבל מעבר לזה.

02:02:42.050 02:02:44.550

לא היה לכם מגע עם גברים? -שום דבר. שום דבר.

02:02:45.029 02:02:46.979

ולא היית. את כמה שאת.

02:02:47.409 02:02:49.250

לא היית חשופה לניצול מיני

02:02:49.350 02:02:52.619

או משהו מהסוג הזה? -לא. לא. לא. לא היה אצלנו ניצול מיני.

02:02:52.689 02:02:54.890

אז תחזרי. תחזרי ל. -עד כמה שידוע לי.

02:02:55.729 02:03:00.449

הסיפור הזה שאתן חוזרות ואומרים לכם שאתם צריכים לעבור בדיקה בעירום.

02:03:00.649 02:03:03.470

בעירום. אז אנחנו נבדקנו.

02:03:04.869 02:03:07.489

מה. לפני כולם? מעמידים כל אחת לפני כולם?

02:03:07.590 02:03:10.789

או כל אחת נכנסת לבד? -כל אחת. כל אחת נכנסת לתוך המעגל

02:03:10.850 02:03:14.609

ובודקים אותה במבט. בלי לגעת. במבט.

02:03:14.890 02:03:17.529

איך את עוברת את זה? את אומרת שהיית בכזאת מבוכה?

02:03:17.609 02:03:19.510

הייתי ממש שבורה.

02:03:20.289 02:03:21.609

מה. היה שם ועדה?

02:03:21.840 02:03:25.880

גברים ישבו? -יש. היה שולחן. כמו שהספה הזו.

02:03:25.930 02:03:27.609

באורך. וישבו גברים.

02:03:27.770 02:03:30.170

כן. -עם INAUDIBLE (גרמנית). עם ה.

02:03:30.449 02:03:31.930

INAUDIBLE (גרמנית). -מ-המ.

02:03:32.170 02:03:35.630

ואת נכנסת ערומה וכמו. -לא רק אני. כל אחת חייבת.

02:03:35.850 02:03:39.130

ועל הרצפה יש 2 עיגולים. נכנסים 2-2.

02:03:39.329 02:03:41.529

2 בנות כל פעם. -נכנסים קודם לעיגול אחד

02:03:41.689 02:03:45.399

מרוחק יותר ואחר כך לעיגול הקרוב יותר. והם בודקים

02:03:45.829 02:03:47.510

בעיניים. -רק בעיניים?

02:03:47.649 02:03:48.829

בלי נגיעה? -בלי לגעת.

02:03:48.930 02:03:50.449

בלי לגעת. -את צריכה גם להסתובב?

02:03:50.930 02:03:53.489

לעשות סיבובים. הם אומרים לך. -כמו.

02:03:53.649 02:03:56.050

להבדיל. כמו דוגמניות שמסתובבות על.

02:03:56.289 02:03:58.770

אך להבדיל. -על מסלול. אני אומרת. להבדיל.

02:03:58.890 02:03:59.630

כן. -משהו.

02:03:59.729 02:04:01.970

הם אומרים לך להסתובב. -צריך לדעת.

02:04:02.409 02:04:03.810

INAUDIBLE (גרמנית)

02:04:07.609 02:04:09.590

זאת הייתה השפלה. -הם אומרים דוגמניות.

02:04:09.920 02:04:12.350

כמו. מוצג גם של בעלי חיים.

02:04:12.810 02:04:15.329

זה היה כל כך משפיל נורא. -כן.

02:04:16.850 02:04:19.810

ויום אחד אנחנו הלכנו מהעבודה.

02:04:19.970 02:04:22.130

וראינו. -אז רגע. כתוצאה מהבדיקה הזאת.

02:04:22.289 02:04:26.869

היו בנות שלקחו אותן? -אז. הייתה בחורה אחת שהייתה חולת שחפת.

02:04:27.050 02:04:29.789

כן. -ואותה שלחו לג. ל-Auschwitz.

02:04:29.850 02:04:34.590

ידעו. ידענו שהיא נוסעת. אז נודע לנו כבר על Auschwitz. וידענו שיש Auschwitz.

02:04:34.810 02:04:38.170

הייתה בחורה עוד אחת חולה. ואנחנו הסתרנו אותה.

02:04:38.409 02:04:40.689

איכשהו הצלחנו להסתיר אותה. -איך?

02:04:41.210 02:04:43.689

מה זאת אומרת הסתרתם? היא לא יצאה לעבודה או.

02:04:43.810 02:04:46.470

לא. בתוך המעגל. היא לא עמדה במעגל.

02:04:46.550 02:04:47.890

אה. הצלחתם שהיא

02:04:47.970 02:04:49.649

לא תצטרך לעבור את הבדיקה? -כן.

02:04:50.029 02:04:53.810

כביכול. היא הייתה עם הקבוצה. -ואת יודעת שזה באמת היה מנגלה?

02:04:54.529 02:04:55.510

בוודאות?

02:04:55.810 02:04:57.729

או שאת. -ככה אמרו. אני יודעת?

02:04:57.810 02:04:59.550

ככה אמרו שמנגלה. כן. -ככה אמרו. מנגלה.

02:04:59.689 02:05:00.909

את ידעת משהוא עליו?

02:05:01.369 02:05:03.130

לפני כן ידעת. שמעת?

02:05:03.489 02:05:06.930

לא היה לך מושג עליו. -אמרו שאחד מ-Auschwitz. מנגלה.

02:05:08.569 02:05:11.649

אני גם הייתי מאוד תמימה כנראה. שאני לא הייתי.

02:05:11.729 02:05:14.550

יש לי חברה ש. -זה כבר היה לקראת סוף המלחמה?

02:05:14.930 02:05:17.909

או ב. -זה היה באמצע. ב-43' אני חושבת.

02:05:18.770 02:05:24.149

ב-43'. שסיפרתי לך שאישה אחת הייתה. אימא של בת אחת באה.

02:05:24.289 02:05:25.489

כן. -היא ברחה.

02:05:25.670 02:05:28.149

היא ברחה מהמחנה. ממחנה ריכוז.

02:05:28.449 02:05:32.590

היא הייתה אישה מאוד מאוד אמיצה. ו. ו.

02:05:32.970 02:05:35.760

לא יודעת איך לת. ל. -מאיפה היא ברחה?

02:05:36.090 02:05:37.810

מהמחנה ריכוז. -שלכם?

02:05:37.930 02:05:39.029

שלנו.

02:05:39.609 02:05:42.430

היא. היא התחפשה לגויה.

02:05:42.569 02:05:47.090

לנוצרייה עם. עם צלב. והיא ברחה. -כן.

02:05:48.010 02:05:50.489

והבת הייתה איתנו במחנה.

02:05:50.590 02:05:55.210

ולקחו את הבת והתחילו לחשוד. לח. לח. לחקור אותה.

02:05:55.689 02:05:58.649

מה ומה ומה. ואיפה אימא. ואיך היא ברחה?

02:05:58.850 02:06:01.210

הבת לא ידעה. היא לא ידעה מה לעשות.

02:06:01.449 02:06:06.449

לקחו את הבת לחדר אחד והרביצו לה מכות רצח. שהיא תגיד איפה אימא.

02:06:07.409 02:06:09.289

והיא לא יודעת מה לענות.

02:06:09.489 02:06:12.729

בינתיים האימא נתפסה בתחנת רכבת.

02:06:13.250 02:06:15.369

והחזירו אותה בחזרה למחנה.

02:06:17.170 02:06:19.210

זה היה גם. אבל יום אחד. -ומה עשו לה?

02:06:19.890 02:06:20.829

שום דבר.

02:06:20.930 02:06:23.449

-לא הענישו. -לא הענישו אותה בכלל.

02:06:24.109 02:06:28.149

החזירו אותה. כנראה שהיה לה הרבה כסף והיא קנתה הכול בכסף.

02:06:28.210 02:06:30.369

שיחדה? -ככה אני משערתת.

02:06:30.489 02:06:33.050

כי לא יכול להיות משהו אחר. -מ-המ.

02:06:33.430 02:06:40.369

בזמן שהיינו ב"קאצט" אנחנו הלכנו מהעבודה וראינו קבוצה של. גדולה גדולה של גברים.

02:06:41.350 02:06:43.739

גברים ממש מסכנים. מקופלים.

02:06:45.409 02:06:47.569

וכל הזמן: "אוי ואוי ואוי".

02:06:47.930 02:06:51.130

זה היה INAUDIBLE (גרמנית). מארש. מארש המוות.

02:06:51.250 02:06:53.069

שעשו. צעדת מוות. -צעדת המוות.

02:06:53.250 02:06:54.909

מאיזשהו. -מאיפה היו. הגברים?

02:06:55.210 02:06:57.369

גברים. אני לא יודעת מאיזה מחנה.

02:06:57.569 02:07:00.250

גברים ממחנה מסוים שהם נסעו ב.

02:07:00.369 02:07:02.090

מחנה בתור. ב.

02:07:03.710 02:07:05.449

צעדו. -צעדת המוות.

02:07:05.970 02:07:11.729

ונתנו להם לנוח אצלנו במחנה. הכניסו אותם. היה חדר אחד של תפוחי אדמה.

02:07:13.369 02:07:14.210

כמו.

02:07:15.279 02:07:17.619

אני יודעת. חדר קטן עם תפוחי אדמה.

02:07:17.689 02:07:21.250

שהם היו כבר רקובים. כי צחנה יצאה מהחדר שמה.

02:07:21.609 02:07:24.649

הכניסו את כל היהודים שמה. כל הגברים לשמה.

02:07:24.850 02:07:28.329

סגרו עליהם ואנחנו כל הלילה שמענו:

02:07:29.810 02:07:33.050

"שמע ישראל. שמע ישראל. INAUDIBLE (יידיש). שמע ישראל".

02:07:33.130 02:07:34.409

כל הלילה. -כלומר. הם היו יהודים?

02:07:34.850 02:07:38.310

כל היהודים. זה היה יהודים ממחנה. -ויצא לכם משהו לדבר איתם?

02:07:38.409 02:07:40.970

לא. לא יכולנו. הם היו סגורים למטה.

02:07:41.130 02:07:43.170

ואנחנו היינו בקומות העליונות.

02:07:43.569 02:07:48.560

אבל שמענו את הנ. נ. נאנחים. ושמענו את השמע ישראל.

02:07:49.649 02:07:51.970

ואחר כך הוציאו אותם. נורא. אני לא יכולה.

02:07:59.069 02:08:00.210

זיכרון קשה לך.

02:08:02.649 02:08:05.750

כל אחד חיפש אולי יש שמה אח. אבא.

02:08:06.090 02:08:10.109

חשבנו מישהו. ורצינו לעזור להם. לא היה לנו הרבה.

02:08:10.369 02:08:11.729

אבל בחורה אחת.

02:08:12.649 02:08:17.510

אמרה: "יש לי כיכר לחם אני אזרוק אותו. מי שיתפוס. שיהיה להם מה לאכול".

02:08:18.010 02:08:20.449

והיא זרקה דרך החלון את הלחם.

02:08:20.689 02:08:22.449

איך שהלחם ירד למעלה.

02:08:23.689 02:08:25.310

אז כולה.

02:08:27.029 02:08:28.390

מה שיורים. נו.

02:08:29.670 02:08:34.050

אקדח? רובה? -ה. ה. חלק של הרובה. שמה שהורג.

02:08:35.050 02:08:37.689

כדור? -הכדור. כמו שהלחם ירד למטה.

02:08:37.770 02:08:41.090

הכדור עלה למעלה. והרג את הילדה. את הבחורה.

02:08:42.140 02:08:45.220

מישהו ראה אותה עושה את זה? -כנראה שאחד האס.אסמנים ראה

02:08:45.350 02:08:47.250

שהלחם יורד מאיזה חלון.

02:08:47.609 02:08:51.289

והיא כנראה הייתה. הוציאה את הראש בשביל לזרוק את הלחם.

02:08:51.430 02:08:52.430

אז. -מי היא הייתה?

02:08:52.529 02:08:56.550

אחת מהמחנות שלה. מהבנות שלה. -וראית אותה נופלת

02:08:56.770 02:08:57.970

מהכדור? -כן.

02:08:58.050 02:09:01.569

הכדור. היא. היא. היא נהרגה במקום. -במקום.

02:09:02.090 02:09:03.729

ואת זו שאמרתי ש.

02:09:04.210 02:09:07.369

שמהמח. מהעיגול. היא הייתה חולת שחפת.

02:09:07.649 02:09:12.449

אז אנחנו ידענו שבאו אס.אסמנים ולקחו אותה. אמרו שהיא הולכת ל-INAUDIBLE (גרמנית).

02:09:13.289 02:09:15.050

השמדה. -השמדה.

02:09:15.449 02:09:16.649

היא הייתה מ-Dabrowa.

02:09:19.550 02:09:24.609

נו ואחר כך אנחנו היינו במחנה והחיים חוזרים למסלולם. זה הכול

02:09:24.960 02:09:29.039

כל יום הולכים לעבודה . -קצת. קצת בוכים. קצת מצטערים.

02:09:29.039 02:09:30.460

קצת מנפחים את זה.

02:09:30.560 02:09:32.260

ויודעים שזה הגורל שלנו.

02:09:32.319 02:09:33.680

ומי יודע מתי יבוא.

02:09:33.680 02:09:34.359

כל אחד חשב.

02:09:34.359 02:09:37.930

עכשיו את אומרת שבשלב הזה כבר שמעתם על Auschwitz.

02:09:37.979 02:09:40.119

על מחנות ההשמדה ועל מה שקורה? -כן.

02:09:41.819 02:09:45.880

מה עובר לך בראש כשאת חושבת על האח שלך ועל ההורים שלך?

02:09:45.920 02:09:48.600

אני לא חושבת שהם מגיעים כמו שלא חשבתי שבעלי ימות.

02:09:48.640 02:09:51.609

את לא מדמיינת ש. -אני לא חשבתי שבעלי ימות.

02:09:52.590 02:09:54.090

את חושבת שהם בבית?

02:09:54.409 02:09:55.029

אני לא יודעת.

02:09:55.069 02:09:57.750

אני חושבת שהם איפה שהוא. לא יודעת איפה.

02:09:57.829 02:09:59.329

שהם ישנם. הם קיימים.

02:10:01.329 02:10:03.369

את לא מדמיינת שמשהו קורה. -לא מדמיינת.

02:10:03.369 02:10:08.039

אני. עם הב. עם ה. עם ה. אהה. תפילה שלי.

02:10:08.140 02:10:11.399

אני כל כך האמנתי בתפילה שלי שאני מצילה אותם.

02:10:11.600 02:10:14.399

שאני לא חשבתי שהם לא יהיו בחיים.

02:10:14.640 02:10:16.100

את זוכרת אם בלילה.

02:10:16.159 02:10:18.800

יש לך שם חלומות? את זוכרת?

02:10:18.800 02:10:20.979

אם את חולמת. או משהו?

02:10:21.020 02:10:22.600

לא זוכרת. לא זוכרת.

02:10:22.600 02:10:24.319

והדיבורים בין הבנות?

02:10:24.680 02:10:26.819

כל הזמן אחת סיפרה לשנייה.

02:10:26.939 02:10:31.569

ואחת היה לה יומן. אז היינו כותבים לה.

02:10:32.289 02:10:33.760

הייתה כותבת ביומן?

02:10:34.119 02:10:34.430

לא.

02:10:34.470 02:10:37.970

אנחנו כולנו היינו כותבים לה איזה אמרה בתוך ה.

02:10:38.289 02:10:39.199

בתוך היומן?

02:10:39.199 02:10:40.149

כן. כמו ש.

02:10:40.189 02:10:42.029

אפשרו לה להחזיק כזה דבר?

02:10:42.069 02:10:43.069

אפשרו לה להחזיק.

02:10:43.170 02:10:46.329

לא יודעת איך היא החזיקה את זה לעליית ארצה.

02:10:46.329 02:10:51.729

כי לי היו תמונות מהבית ומכתבים מהבית ואנחנו עלינו בעלייה ב'.

02:10:51.770 02:10:57.619

אמרו לנו הכול לזרוק כי אסור שיידעו שאנחנו יהודים ושיש לנו.

02:10:57.659 02:10:59.960

אז היו לי תמונות מהבית. -אז במחנה.

02:10:59.960 02:11:02.359

היה לך איתך תמונות. מהבית? -כן.

02:11:02.359 02:11:03.369

יכולת להחזיק איתך? -כן.

02:11:03.600 02:11:04.439

לא החרימו.

02:11:06.000 02:11:11.770

היו לך תמונות ומכתבים של האמא שלך? -כן. סליחה. סליחה.

02:11:11.810 02:11:13.260

בזמן המחנה היו לך איתך?

02:11:13.420 02:11:14.319

היו לי תמונות.

02:11:14.380 02:11:15.920

וכל הזמן נישקתי אותם.

02:11:15.920 02:11:18.840

ו. וכל הזמן התפללתי

02:11:18.840 02:11:21.359

והייתי בטוחה שהתפילה שלי תתקבל.

02:11:21.659 02:11:24.119

גם בשלב הזה. אהה.

02:11:25.640 02:11:29.079

שלב יותר מאוחר. אתן. אהה. מצליחות?

02:11:29.210 02:11:32.479

אתן משהו מה. אהה.

02:11:32.600 02:11:35.319

הווי היהודי לשמר שם במחנה?

02:11:36.430 02:11:38.949

ידענו. קיבלנו שמועה.

02:11:39.470 02:11:41.710

אני עוד לא סיפרתי לפני שהשחרור.

02:11:42.250 02:11:48.729

כבר הגרמנים ידעו שכבר הקטע שלהם מתקרב אז הוציאו אותנו.

02:11:48.829 02:11:49.829

וזה היה חורף.

02:11:50.409 02:11:52.510

כן. 44׳?

02:11:52.560 02:11:53.960

או 45׳ את מדברת?

02:11:53.960 02:11:56.350

44׳. 45׳ שוחררנו. במאי.

02:11:56.390 02:11:59.239

ב- 09.05 היינו האחרונים שהשתחררנו.

02:11:59.399 02:12:01.420

אבל את מדברת על החורף של 44׳ עוד.

02:12:01.520 02:12:03.399

נכון. כי לפני מאי יש חורף.

02:12:03.750 02:12:06.229

הוציאו אותנו ערומות לגמרי.

02:12:06.390 02:12:11.800

לתוך שלג עמוק. לעשות ג. ג. גלגול.

02:12:11.800 02:12:14.529

גלגולים כאלה. שיש INAUDIBLE (גרמנית).

02:12:14.579 02:12:15.680

מה זה INAUDIBLE (גרמנית)?

02:12:15.680 02:12:19.189

זה חיטוי. שמחטים את המחנה. - כן.

02:12:19.189 02:12:20.970

היינו צריכים לתת את כל הבגדים.

02:12:21.029 02:12:22.810

את כל ה-INAUDIBLE לעזוב.

02:12:22.939 02:12:24.529

אגב. הבגדים שהיו לך שם.

02:12:24.569 02:12:27.119

זה היו בגדים מהבית? -מהבית. מהבית.

02:12:27.159 02:12:28.359

כל מה שהבאת מהבית. -כן.

02:12:28.399 02:12:30.199

לא היו בגדים מיוחדים לאסירות?

02:12:30.199 02:12:31.579

היו. היו.

02:12:31.600 02:12:32.810

מי שעבד במים.

02:12:32.859 02:12:35.310

במח. בבית חרושת. במ.

02:12:36.090 02:12:37.470

מחלקה עם המים.

02:12:37.569 02:12:40.960

הם קיבלו כאלה חלוקים מיוחדים. -אבל את שמה כבר. אהה.

02:12:41.039 02:12:43.640

את מ-42' הגעת. נכון? -כן.

02:12:43.680 02:12:46.390

הגעת ב-42' ואנחנו מתחילות לדבר על 44'. - היו לי הכול.

02:12:46.390 02:12:48.130

היו לי בגדים שלי.

02:12:48.270 02:12:50.210

הכול עדיין בשנתיים. -הכול היה.

02:12:50.350 02:12:51.350

לא סיפקו.

02:12:51.810 02:12:53.850

היה לי אפילו קומקום קטן.

02:12:53.970 02:12:57.970

כזה ספל חום אפור.

02:12:58.010 02:12:59.750

ואני כל הזמן הלכתי עם הספל.

02:12:59.789 02:13:01.329

יש לי חברה שמתארת את זה.

02:13:01.810 02:13:04.869

חיבקתי את הספל הזה. כאילו שאני מחבקת.

02:13:05.710 02:13:06.770

זה שייך לי.

02:13:06.869 02:13:08.720

זה שלי. -זה רכוש פרטי.

02:13:08.720 02:13:11.140

זה. אי אפשר להיפרד מזה. -משהו.

02:13:12.159 02:13:13.659

משהו אישי. -כן.

02:13:13.699 02:13:16.479

בכל התוהו ובוהו הזה משהו אישי? -נכון.

02:13:16.479 02:13:16.939

כששמרתי על זה.

02:13:17.020 02:13:18.460

לא יודעת לאיפה זה נעלם לי.

02:13:20.380 02:13:21.359

כמו שאת השעון.

02:13:21.399 02:13:24.770

אני יודעת שב-INAUDIBLE (גרמנית) הורדתי את זה לרחוץ ידיים.

02:13:24.850 02:13:26.210

ותוך שניה זה נעלם.

02:13:26.989 02:13:28.109

והיא החזירה לך את השעון?

02:13:28.289 02:13:30.970

היא החזירה לי. והיא לקחה אותי אחרי המלחמה.

02:13:31.029 02:13:33.170

היא לקחה אותי אליה הביתה.

02:13:33.289 02:13:34.289

אז רגע. רגע נגיע לזה.

02:13:35.399 02:13:37.829

אז את מתארת מצב שלקחו אתכם לחיטוי.

02:13:37.869 02:13:39.829

הוציאו אתכם ערומות. לשלג?

02:13:40.010 02:13:42.880

כן לשלג. זה היה חצי יום ככה.

02:13:43.710 02:13:45.869

ואח"כ. איך עומדים בזה. בקור הזה?

02:13:46.680 02:13:48.779

עוברים. אף אחת לא היה לה נזלת.

02:13:48.859 02:13:50.100

ואף אחת לא השתעלה.

02:13:50.220 02:13:51.319

הייתן מחושלות כבר?

02:13:51.380 02:13:52.399

אני שכחתי להגיד.

02:13:52.439 02:13:54.260

שבזמן שהייתי במחנה עבודה.

02:13:54.600 02:13:56.520

אצלי כאן גדלו שני.

02:13:59.159 02:14:00.079

גידולים?

02:14:01.630 02:14:03.130

INAUDIBLE. איך אומרים בעברית?

02:14:03.850 02:14:06.039

בלוטות. -כן. התנפחו?

02:14:06.369 02:14:08.529

בלוטות של INAUDIBLE

02:14:08.720 02:14:09.850

פה יש INAUDIBLE.

02:14:10.220 02:14:13.159

גדלו לי שתי בלוטות INAUDIBLE.

02:14:13.619 02:14:15.680

שהן כל פעם התנפחו והתנפחו.

02:14:16.079 02:14:20.619

כמובן שפחדתי ללכת ל. ל. זה. ל.

02:14:21.899 02:14:23.159

למרפאה. -מרפאה. אבל אה.

02:14:23.760 02:14:28.250

למרפאה. למרפאה וגם התחלתי לרעוד ביד.

02:14:29.090 02:14:30.090

היד רעדה לי.

02:14:30.489 02:14:32.250

לקחו אותי בכל זאת למרפאה.

02:14:32.329 02:14:34.470

פחדת שאם את מגיעה למרפאה.

02:14:34.569 02:14:36.109

זה אומר שזורקים אותך מהמחנה?

02:14:36.149 02:14:38.479

שזורקים אותי. שאני לא מסוגלת לעבוד.

02:14:38.520 02:14:41.409

המטרה הייתה תמיד להימנע מהמרפאה?

02:14:41.640 02:14:43.340

נכון. INAUDIBLE (גרמנית).

02:14:43.390 02:14:44.930

INAUDIBLE (גרמנית). כן.

02:14:44.970 02:14:47.159

אז אני הייתי שמה.

02:14:47.199 02:14:49.260

אח"כ אמרתי: "לא כואב לי שום דבר.

02:14:49.340 02:14:52.300

היד תפסיק לרעוד. תתנו לי לעבוד. אז הכול יהיה בסדר״

02:14:52.640 02:14:54.800

אז הוציאו אותי. כי הבנות אמרו לי.

02:14:54.800 02:14:57.140

.אני לא ידעתי. אני הייתי מאוד טיפשה.

02:14:57.760 02:14:59.119

כנראה שהייתי מאוד טיפשה.

02:14:59.470 02:15:01.289

הייתי כזה INAUDIBLE (גרמנית).

02:15:01.319 02:15:03.439

הילדה של האמא. -כן.

02:15:05.119 02:15:07.039

לא תיארתי לי שיש גם רוע.

02:15:09.479 02:15:11.189

אז הבנות כיוונו אותי.

02:15:11.229 02:15:15.279

אמרו: "תצאי מהר. כי כמה שתהיי יותר. יהיה רשום את זה"

02:15:16.079 02:15:17.569

אז אמרתי "לא קרה כלום."

02:15:18.010 02:15:22.390

באחד הלילות. שני הבלוטות גדלו כמו תפוחי עץ.

02:15:22.770 02:15:23.989

ואני מתעוררת בלילה.

02:15:24.029 02:15:25.460

אני מרגישה שאני רטובה.

02:15:26.310 02:15:28.670

זה התפוצץ. ויצאו מים מלוכלכים.

02:15:28.720 02:15:30.600

עם דם ועם מוגלה. -מוגלה.

02:15:31.500 02:15:32.960

ואיך אפשר לרפא את זה?

02:15:33.109 02:15:35.109

אז הבנות מצאו חתיכת עיתון.

02:15:35.250 02:15:37.810

חתיכות בד. היו שמים לי ללילה.

02:15:37.810 02:15:40.569

וזה ככה הגליד מעצמו.

02:15:40.569 02:15:43.279

עד שזה כנראה נשפך הכול.

02:15:44.189 02:15:48.279

וזה הגליד ויש לי כאן סימן שאחרי המלחמה.

02:15:48.520 02:15:49.319

רק רגע.

02:15:57.840 02:16:01.479

והמוגלה. הבנות שמו לי כל פעם איזו חתיכת נייר.

02:16:02.119 02:16:03.840

או חתיכת בד שמצאו.

02:16:04.260 02:16:05.369

וככה זה התרפא.

02:16:05.409 02:16:06.460

מ-המ.

02:16:06.500 02:16:09.520

אני גם בארץ הייתי אח"כ בליגה נגד שחפת.

02:16:11.359 02:16:13.479

מה. התנדבת? -לא. לא.

02:16:13.520 02:16:16.880

הייתי הולכת להיבדק כל פעם. -לבדוק. הבנתי.

02:16:17.850 02:16:20.630

למה? זה היה ממש שחפת.

02:16:21.390 02:16:24.960

זה היה שחפת. ולפעמים כשהיו חילופי מזג האוויר.

02:16:25.000 02:16:26.010

אז זה היה כואב.

02:16:26.369 02:16:28.510

אבל ירקת גם דם? -לא. לא. לא.

02:16:28.560 02:16:31.010

זה כל הדם יצא מפה. -הבנתי.

02:16:34.090 02:16:36.489

וזה מה שהיה במחנה.

02:16:37.469 02:16:39.059

כן. את אומרת כל הזמן.

02:16:39.319 02:16:44.399

אהה. את מזכירה שאת היית ילדה תמימה. -מאוד.

02:16:45.659 02:16:49.719

INAUDIBLE ואת כל הזמן אומרת: "לא ידעתי שיש רוע כזה ושאפשר".

02:16:49.719 02:16:51.850

לא תיארתי לי. -לא תיארת לעצמך.

02:16:51.989 02:16:54.110

אה. כשחשבת על מה שקורה.

02:16:55.549 02:16:57.719

אי פעם חשבת אז לעצמך.

02:16:58.020 02:16:59.180

למה זה קורה כל זה?

02:16:59.260 02:17:01.329

למה הגרמנים עושים לנו את זה? -לא.

02:17:01.329 02:17:04.430

לא ידעתי שאני אחרת מכל בן אדם אחר.

02:17:04.430 02:17:06.510

אבל במהלך השהייה שלך במחנה.

02:17:06.930 02:17:08.190

עולה בך המחשבה הזאת?

02:17:08.569 02:17:10.270

מה. למה עושים לנו את זה? מה.

02:17:10.270 02:17:11.389

כי אנחנו יהודים.

02:17:11.450 02:17:13.469

אנחנו ידענו שאנחנו נרדפים.

02:17:13.860 02:17:15.540

גם בפולין היינו נרדפים.

02:17:15.540 02:17:17.600

והיטלר. רודף את היהודים.

02:17:17.600 02:17:19.120

ואנחנו בין הנרדפים.

02:17:19.219 02:17:20.620

אבל מעבר לעובדה הזאת.

02:17:20.760 02:17:24.909

ניסית להבין מה יש. למה בן אדם. -לא.

02:17:24.989 02:17:26.270

כמו למה היטלר רודף אותנו?

02:17:26.329 02:17:28.010

למה הוא הגיע למסקנה כזו? -לא. לא.

02:17:28.229 02:17:30.520

לא. אנחנו ידענו. -לקחת את זה כנתון?

02:17:30.520 02:17:31.870

אנחנו היינו כמו בהמות.

02:17:31.920 02:17:33.719

יעדנו. ידענו ללכת לעבודה.

02:17:33.799 02:17:35.700

לחזור לקבל מה שנותנים לנו.

02:17:35.739 02:17:36.739

את פרוסות הלחם.

02:17:37.040 02:17:38.139

את פירורי הלחם.

02:17:38.219 02:17:39.739

ולהמשיך. -לשרוד.

02:17:40.100 02:17:43.479

ולשרוד ולחזור. לעזור אחת לשנייה.

02:17:44.379 02:17:47.709

לא היה מקום שאחת לא תעזור לשנייה.

02:17:48.170 02:17:49.170

מה שאפשר היה.

02:17:49.969 02:17:50.969

וזה מזל גדול.

02:17:51.469 02:17:54.079

זה. זה מה שהציל אותנו. -כן. כן.

02:17:54.799 02:17:58.069

את מתארת יחסים מאוד קרובים ותומכים.

02:17:58.469 02:18:03.430

לא היו גם גניבות ודברים מהסוג הזה ביניכן?

02:18:03.440 02:18:04.590

לא. אולי מישהו יכול.

02:18:04.889 02:18:09.319

כמו שאני קיבלתי את המרק הנוסף אז אולי השנייה קינאה בי.

02:18:09.379 02:18:11.260

ואולי מי שחילקה את הלחם.

02:18:11.260 02:18:13.479

נתנה חתיכת לחם יותר למישהי.

02:18:13.479 02:18:15.420

אבל זה היה מובן מאליו. -מאליו.

02:18:15.459 02:18:19.180

מי שיכול היה. אם אני יכולתי לתת מחתיכת.

02:18:19.379 02:18:22.600

מקצת המרק שלי עוד למישהי הייתי נותנת ברצון.

02:18:22.639 02:18:23.389

מ-המ.

02:18:23.389 02:18:26.409

אבל כל אחד לעצמו בשביל לשרוד.

02:18:26.510 02:18:29.920

כי אף אחד לא תיאר לו שהוא יבוא הביתה ולא יהיה אף אחד.

02:18:30.309 02:18:34.000

כן. היה. היה שלב.

02:18:34.040 02:18:39.799

שאתן חוששות שגם לא תעברו את המחנה?

02:18:39.920 02:18:42.500

יש שלב שאתן כל פעם חוששות שזה הסוף?

02:18:42.680 02:18:44.520

שאם נעשה משהו רע אז.

02:18:44.520 02:18:46.819

אז. אז אנחנו נקבל עונש.

02:18:47.020 02:18:49.860

וכשאתם יודעים שהמלחמה. כבר הזכרת.

02:18:50.200 02:18:54.000

מתקרבת לקיצה ואתם ודאי שומעים שהרוסים מתקרבים.

02:18:54.000 02:18:57.430

רגע. זה מה שאני רוצה להגיד לך עכשיו. -שהוציאו אתכם לחיטוי הזה?

02:18:57.469 02:18:58.469

לחיטוי הזה.

02:18:58.469 02:19:01.829

ואחר כך בצהריים. החזירו אותנו לקראת ערב.

02:19:02.190 02:19:03.989

את הבגדים עוד לא נתנו לנו.

02:19:03.989 02:19:06.450

כי. ככה הם החליטו.

02:19:06.489 02:19:07.760

ואנחנו רעדנו מקור.

02:19:07.760 02:19:12.200

ונכנסה ה-INAUDIBLE. המנהלת מחנה.

02:19:12.239 02:19:14.639

עם אקדח שלוף. והיא אמרה:

02:19:14.639 02:19:16.280

"אם מישהו זז אני יורה בו."

02:19:18.180 02:19:21.389

ואנחנו היינו כמו תרנגולות. פחדנו לזוז.

02:19:21.950 02:19:23.229

פיפי פחדנו לעשות.

02:19:24.159 02:19:27.399

היינו ממש. כל אחת סגורה בעצמה.

02:19:28.020 02:19:29.530

לא דיברנו. לא שום דבר.

02:19:29.559 02:19:32.079

אחרי זה נתנו לנו חזרה את הבגדים.

02:19:33.100 02:19:38.100

וידענו. ידענו. כנראה שהצרפתים אמרו.

02:19:38.940 02:19:42.739

לא אמרו. אה. סימנו לבחורות האלה. היותר מבוגרות.

02:19:42.879 02:19:46.030

כי היו שם גם נשים נשואות בינינו. -מ-המ.

02:19:46.069 02:19:48.750

סימנו לבחורות שהקץ מתקרב.

02:19:50.090 02:19:51.989

אבל סגרו את הבתי חרושת.

02:19:52.049 02:19:58.420

אז זה גם כן היה סימן שאין להם כבר כסף. ל. לקנות את הזה. אז נתנו אותנו.

02:19:58.459 02:20:00.739

הבתי חרושת ייצרו רק את הבדים?

02:20:00.899 02:20:01.899

את הבדים.

02:20:02.000 02:20:06.200

והיה גם בית חרושת לתפירה.

02:20:06.799 02:20:08.200

שזה היה מחוץ לעיר.

02:20:08.760 02:20:15.110

זה היה קבוצה קטנה של בנות שהם כל יום הלכו ל. למחנה השני

02:20:15.440 02:20:19.319

ובדרך הם ראו תמיד גבר שמטאטא רחובות

02:20:20.760 02:20:23.600

והגבר הזה שהם הלכו. אמר להן: ״שלום״.

02:20:29.430 02:20:30.290

הוא היה צ'כי?

02:20:30.860 02:20:31.840

יהודי צ'כי.

02:20:31.959 02:20:34.170

הוא היה יהודי צ'כי? -יהודי צ'כי.

02:20:34.399 02:20:37.040

אחרי שהשתחררנו הוא בא אלינו למחנה.

02:20:37.209 02:20:41.840

והוא הציג את עצמו כיהו. כזה שהוא היה מטאטא רחובות.

02:20:42.280 02:20:44.520

והוא אמר לנו לא לאכול הרבה.

02:20:44.780 02:20:47.840

לאכול מעט ולהתאפק.

02:20:48.270 02:20:50.909

כי אחרת אנחנו נמות. -זה כבר אחרי שהשתחררתן?

02:20:50.959 02:20:53.399

כן. אז הוא בא למחנה והזהיר אותנו.

02:20:53.479 02:20:56.020

אבל הן היו רואות אותו מטאטא רחובות?

02:20:56.110 02:20:56.850

מטאטא רחובות.

02:20:56.889 02:20:58.899

מה. היה לו זהות בדויה? איך הוא שרד?

02:20:59.159 02:21:00.229

איך לא תפסו אותו?

02:21:00.280 02:21:02.020

אנחנו לא יודעים. הוא היה צ'כי.

02:21:02.059 02:21:03.559

יהודי צ'כי שהוא שרד.

02:21:04.260 02:21:07.120

והוא אמר להם שלום אז הם הבינו שהוא יהודי.

02:21:07.739 02:21:13.120

אחר כך התברר שזה רופא יהודי שהוא שרד והוא בא למחנה לעודד אותנו.

02:21:13.920 02:21:15.159

זה כבר אחרי השחרור.

02:21:15.280 02:21:17.239

כן אבל אני עדיין. עוד עכשיו.

02:21:17.680 02:21:24.639

בזמן שסגרו את הבית חרושת אז לקחו אותנו לפסי רכבת לעבודת פרך.

02:21:24.899 02:21:26.260

כן. מה הייתן צריכות לעשות?

02:21:26.430 02:21:29.030

היינו צריכים לעלות ברכבות בפולין.

02:21:29.659 02:21:32.239

פולין באירופה בדרך כלל בגבעה.

02:21:33.430 02:21:35.549

אז היינו צריכים לטפס על הגבעה.

02:21:35.600 02:21:40.280

על הרכבות. מלאי. היו אבנים וחול.

02:21:40.600 02:21:41.700

מה. חצץ?

02:21:42.209 02:21:43.989

חול. חול ואבנים גדולים.

02:21:44.090 02:21:47.889

היינו צריכים להוריד את החול מהגבעה.

02:21:47.930 02:21:49.979

לזרוק את החול ולזרוק את האבנים.

02:21:50.479 02:21:52.540

למלאות שקים ולזרוק את החול.

02:21:53.420 02:21:54.559

עבדנו זמן מה.

02:21:54.899 02:21:56.139

היינו קבוצה גדולה.

02:21:56.979 02:21:58.040

עבודה פיזית קשה?

02:21:58.239 02:21:59.239

קשה מאוד.

02:21:59.879 02:22:02.440

והיה INAUDIBLE (גרמנית).

02:22:02.479 02:22:05.479

ה. ה. ה.

02:22:06.239 02:22:09.600

הסגן. סגן מפקד המחנה.

02:22:09.979 02:22:14.399

הוא שמר עלינו. ואנחנו עבדנו. כמה שיכולנו עבדנו.

02:22:14.840 02:22:19.959

ופתאום שמענו מרחוק רכבת. והייתה שם רק.

02:22:20.049 02:22:22.200

אה. אה.

02:22:23.120 02:22:25.120

אחד. ש. לא שוליה. -פס?

02:22:25.280 02:22:27.690

פס אחד. איך אומרים? -מסילה.

02:22:27.750 02:22:30.520

מסילה אחת. לא יכלו לנסוע שתי רכבות.

02:22:31.479 02:22:36.040

היה מסילה אחת ואנחנו שומעים מרחוק רכבת מתקרבת.

02:22:36.639 02:22:39.610

והרכבת התחילה לזרוק ניירות.

02:22:39.760 02:22:42.440

אהה. -מ-המ. כרוזים?

02:22:42.520 02:22:44.850

כרוזים אזהרה. כרוזי אזהרה.

02:22:45.120 02:22:47.799

הכרוזי אזהרה לא עזרו לנו. הרכבת. -באיזו שפה?

02:22:48.819 02:22:50.649

אני לא יודעת. אנחנו לא הספקנו.

02:22:50.690 02:22:52.479

אז איך את יודעת שזה היו כרוזים?

02:22:52.520 02:22:54.200

כי ראינו ניירות עפים.

02:22:55.000 02:22:58.600

אבל עד שהניירות הגיעו אלינו. הרכבת כבר עלתה עלינו.

02:23:00.219 02:23:04.600

ואני ניצלתי. אני נכנסתי בדיוק בין שתי. בין ארבע גלגלים.

02:23:05.059 02:23:06.200

איפה שיש רווח.

02:23:06.520 02:23:07.579

מה. נשכבת?

02:23:08.030 02:23:08.750

כן.

02:23:08.790 02:23:14.010

וראיתי הרכבת מתקרבת כמה שיותר אני כבר מרגישה את הטו. טו. טו.

02:23:14.040 02:23:15.719

לא היה לאן לברוח?

02:23:16.299 02:23:17.299

לא היה.

02:23:17.579 02:23:20.680

לקפוץ אי אפשר. כי הגרמנים לא מרשים לקפוץ.

02:23:21.360 02:23:23.200

את חושבת שזה היה מכוון?

02:23:23.440 02:23:26.020

אני לא יודעת. אנחנו לא יודעות. -מה קרה לבנות האחרות?

02:23:26.459 02:23:29.649

היה בנה אח. בת אחת שברה האגן. הירכיים.

02:23:29.680 02:23:34.110

את כל החלק התחתון פה והיא הייתה במחנה.

02:23:36.459 02:23:38.719

אבל אנחנו היינו כל כך מפוחדות.

02:23:38.760 02:23:39.959

אחת שברה רגל.

02:23:40.000 02:23:42.260

אחת האגן היא עד היום.

02:23:42.559 02:23:43.659

לא יודעת אם היא חיה עוד.

02:23:43.700 02:23:47.850

היא הייתה מאושפזת. ולי היה מזל. לא יודעת.

02:23:48.569 02:23:50.790

יש לי איזה משהו ששומר עליי.

02:23:50.850 02:23:55.090

אני נפלתי לפני שבועיים כאן ברחוב וגם כן לא קרה לי כלום.

02:23:55.909 02:23:59.889

נכנסתי בין הגלגלים ושמה הייתי בתוך החושך הזה.

02:24:00.760 02:24:04.489

ואחר כך שמענו שהרכבות שקטות. זאת אומרת שהן לא נוסעות.

02:24:05.360 02:24:09.239

אז אנחנו קפצנו מה. מהרכבת.

02:24:09.309 02:24:12.989

הגרמנים לא נתנו לנו להתרחק.

02:24:13.030 02:24:16.659

כולנו בקבוצה ובאו צ'כיות. רצו לתת לנו קצת מים.

02:24:17.459 02:24:23.440

הם לא הרשו לנו אז הוא ה-INAUDIBLE (גרמנית) הושיב אותנו על יד גדר.

02:24:23.819 02:24:25.799

ואמר: "תנוחו וחוזרים לעבודה".

02:24:26.819 02:24:28.540

היינו כל כך מפוקחות שם.

02:24:28.620 02:24:30.479

כבר לא היה אכפת לנו מה קורה.

02:24:30.760 02:24:33.770

אמרנו: "מה שלא תעשה אנחנו לא חוזרות לעבודה הזו.

02:24:34.719 02:24:38.559

אנחנו יושבות כאן. אתה יכול להרוג אותנו. אנחנו לא זזות."

02:24:38.600 02:24:40.520

מה מין סבוטאז'? מרד?

02:24:41.159 02:24:43.709

מרד כזה כי היינו כל כך. -כמה בחורות הייתם?

02:24:44.590 02:24:46.370

היינו איזה 20. 20 וכמה.

02:24:47.129 02:24:48.129

סירבתם להמשיך.

02:24:49.319 02:24:52.680

סירבנו להמשיך. אמרנו: ״אנחנו רוצים חזרה למחנה"

02:24:54.319 02:24:56.719

ובאמת החזירו אותנו למחנה. הוא החזיר אותנו.

02:24:56.760 02:25:00.219

הוא ראה שאין. לירות. כנראה אסור היה בו.

02:25:00.559 02:25:05.360

אסור לו היה לירות בנו. אז הוא החזיר אותנו למחנה.

02:25:05.799 02:25:08.870

ובמחנה כבר אנחנו התעסקנו עם מה בכך.

02:25:09.319 02:25:15.079

נתן לנו. נתנו לנו לנקות. לגרד. לגרף. דברים.

02:25:15.600 02:25:17.989

כי המפעלים היו סגורים כבר. -כן.

02:25:18.409 02:25:20.360

והסגל היה? נשאר עדיין?

02:25:21.079 02:25:21.969

כל הסגל.

02:25:22.040 02:25:25.319

כל הסגל עדיין נשאר. -כל הסגל נס. נשאר. ו.

02:25:28.180 02:25:31.200

ופתאום אנחנו שומעים ששקט במחנה.

02:25:31.590 02:25:32.670

לא ידענו מה קרה.

02:25:32.889 02:25:34.229

כזה שקט במחנה.

02:25:34.270 02:25:40.049

הבנות שהן יותר מבוגרות ויותר מעיזות יצאו.

02:25:40.100 02:25:42.280

אין שמירה. אין שום דבר.

02:25:42.979 02:25:43.979

והסגל איפה?

02:25:44.600 02:25:45.979

הסגל ברח. -ברח.

02:25:46.120 02:25:47.479

ברח. -ראיתן שהוא ברח?

02:25:47.559 02:25:48.799

לא. אנחנו לא ידענו.

02:25:48.879 02:25:53.590

קמנו בבוקר. הבנות אמרו: "כל כך שקט. הולכות לראות מה קרה״.

02:25:54.920 02:25:59.040

התברר שהם שמו אמוניציה מסביב המחנה.

02:25:59.399 02:26:01.879

תחמושת? -תחמושת מסביב המחנה.

02:26:02.600 02:26:05.680

שאם מישהו יצא שזה יפעל. לא יודעת איך.

02:26:06.120 02:26:08.530

ובנות ראו מרחוק. -מה אהה. מוקשים?

02:26:09.450 02:26:10.569

את מתכוונת למוקשים?

02:26:10.729 02:26:14.049

אני לא יודעת איזה. איזה. איזה דברים היו

02:26:15.440 02:26:19.680

ומרחוק ראינו מתקרבות. אה. מכונות. אה.

02:26:26.079 02:26:26.879

מה? טנקים?

02:26:27.159 02:26:29.200

לא טנקים. מכונות. אהה.

02:26:29.819 02:26:30.819

משוריינים?

02:26:31.719 02:26:32.680

מכונות

02:26:33.750 02:26:36.959

ש. שמעבירים סחורות.

02:26:37.079 02:26:37.680

משאיות?

02:26:37.860 02:26:40.879

משאיות. מתקרבות משאיות עם אנשים.

02:26:41.840 02:26:45.299

ואני אומרת: "זה בטח הגרמנים שהם התחפשו."

02:26:46.299 02:26:48.989

אבל הבנות היו. היו בנות מעיזות.

02:26:49.079 02:26:51.629

אז הן יצאו ואמרו: "לא. זה רוסים".

02:26:52.920 02:26:53.959

ובאו הרוסים.

02:26:54.290 02:26:55.370

זה היה הצבא האדום?

02:26:55.899 02:26:57.020

כן. -חיילים?

02:26:57.159 02:26:59.280

חיילים שהם שחררו אותנו.

02:26:59.600 02:27:04.079

והתחילה אז ה. ללכת ל.

02:27:04.319 02:27:09.559

ברגע הזה שהם מגיעים אתן מבינות אחר כך שזה הצבא שמשחרר אותכן?

02:27:09.680 02:27:12.520

כן. כי הם התחילו לדבר איתנו.

02:27:12.760 02:27:16.079

הסבירו? -ו. ו. ולחלק סוכריות.

02:27:16.520 02:27:20.840

ואני כמובן לא יצאתי ולא רציתי סוכרייה ולא רציתי.

02:27:21.270 02:27:25.520

אני אמרתי: "אני רוצה להיות כאן. ואני רוצה לארץ ישראל. לפלשתינה".

02:27:26.680 02:27:31.479

הייתה איזה רגע של שמחה? של אה?

02:27:32.040 02:27:35.280

היה רגע שכולם התפרצו בשביל לגנוב.

02:27:36.520 02:27:37.920

סאבוטאז'. בחוץ.

02:27:38.280 02:27:39.799

להיכנס לכל החנויות.

02:27:40.200 02:27:42.239

הביאו. הבנות הביאו מכל בא ליד.

02:27:42.719 02:27:45.079

נעל ימין ונעל שמאל לא מתאימה. -אבל איפה?

02:27:45.159 02:27:46.680

מה. הייתה שם עיירה ליד?

02:27:47.040 02:27:49.040

כן. Trautenau. כן. -סמוך הייתה עיירה?

02:27:49.159 02:27:49.840

איך קראו לה? -Trautenau

02:27:49.920 02:27:50.639

.Trautenau

02:27:50.809 02:27:52.200

Trautenau. -Trautenau.

02:27:52.280 02:27:54.639

אה-הא ואז רצו. התפרצו.

02:27:54.680 02:27:58.200

אבל. את אומרת שאת אומרת: "אני רוצה לארץ ישראל."

02:27:58.239 02:28:01.799

את. את הרי. את לא אומרת לעצמך: "אני רוצה הביתה" קודם כל?

02:28:01.840 02:28:04.000

לראות מה עם אמא ואבא ואח שלי?

02:28:05.979 02:28:06.979

זה היה ברור.

02:28:07.040 02:28:08.879

זה היה ברור שקודם אני אסע.

02:28:08.950 02:28:12.239

ואני אסע. מ-. משם אני נוסעת לארץ ישראל.

02:28:12.680 02:28:15.079

איך מתייחסים אליכם החיילים הרוסים?

02:28:16.600 02:28:19.079

בהתחלה באהבה. באהדה גדולה.

02:28:19.469 02:28:21.870

אחר כך התחילו לקחת בנות.

02:28:22.479 02:28:23.510

על ימין ועל שמאל.

02:28:23.600 02:28:25.680

לא יודעת אונס. או מרצונם.

02:28:25.879 02:28:30.680

שוב פעם אני אומרת. לפעמים בבוקר התעוררנו. אז פה שכב חייל ופה בחורה.

02:28:30.760 02:28:32.000

פה חייל ופה בחורה.

02:28:32.260 02:28:33.879

בחורות משלכם? -כן.

02:28:33.959 02:28:34.639

כן

02:28:34.819 02:28:36.760

הייתה אפילו שמה אמא עם בת.

02:28:36.840 02:28:40.360

שהבת התייחסה לאמא מתחת לכל ביקורת. מ-Będzin.

02:28:40.879 02:28:44.799

אבל את לא. לא חווית. החיילים לא הטרידו אותך?

02:28:45.620 02:28:47.399

אני אומרת לך אני הייתי טיפשה.

02:28:48.440 02:28:52.100

אני חיפשתי רק את ה: "אל תיגעו בי ואני לא אגע באף אחד".

02:28:52.680 02:28:53.860

נשמרת לעצמך.

02:28:54.159 02:28:58.600

אני. אני פחדתי מכל. מכל תזוזה אני פחדתי. -מאוד מאוד נשמרת.

02:28:59.360 02:29:02.479

את כבר בת 17. נכון?

02:29:03.299 02:29:05.319

בדיוק. בת 17 שוחררתי.

02:29:05.540 02:29:05.940

כן.

02:29:07.020 02:29:11.600

אבל הייתי. הייתי עוד ב. ב. בראש עוד הייתי אצל אמא.

02:29:11.790 02:29:16.120

אני הייתי עוד בחינוך של אמא. ב. ב. בתוך הבועה של אמא שלי.

02:29:16.629 02:29:20.069

אז את אומרת שבהתחלה הם התייחסו אליכם יפה. החיילים?

02:29:20.069 02:29:22.079

כן. אבל מי שרצה להיות איתם.

02:29:22.229 02:29:24.190

אז הוא היה איתם. זה לא הפריע. -כן. כן.

02:29:24.290 02:29:26.510

ואחר כך משהו ביחס שלהם השתנה?

02:29:27.350 02:29:28.790

את עוד? -לא לא לא.

02:29:28.829 02:29:32.950

רק כשהם חיפשו קורבנות. -אז את אומרת. כשהם יצאו. יצאו לעיר.

02:29:33.030 02:29:34.750

ו. ו. ולקחת דברים?

02:29:34.870 02:29:36.549

לקחת. -התושבים ברחו?

02:29:37.010 02:29:39.409

התושבים של העיירה שמה? -אני לא יודעת.

02:29:39.510 02:29:41.069

את לא יצאת לעיר? -אני לא.

02:29:41.350 02:29:44.350

אני יצאתי. היה מחסן אוכל בתוך המחנה.

02:29:44.549 02:29:47.250

אז אמרתי: "כולם כל כך הולכים לקחת. לקחת.

02:29:47.350 02:29:50.069

למה שאני לא אהיה גם אחת כזו. למה שאני.

02:29:50.309 02:29:52.350

אז הלכתי למחסן של אוכל.

02:29:52.590 02:29:55.309

ולקחתי שתי כיכרות קטנות של לחם.

02:29:55.909 02:30:00.709

שכחתי לציין. שתוך כדי שהיינו במחנה ריכוז הביאו בנות מהונגריה.

02:30:01.139 02:30:02.389

יהודיות? -יהודיות.

02:30:02.469 02:30:04.069

אה. הגיע משלוח של אהה? -כן.

02:30:04.149 02:30:07.549

אני חושבת ש-1.700 יהודיות. או 700 יהודיות.

02:30:07.670 02:30:11.190

מאיפה בהונגריה. מ-Budapest או מ.

02:30:11.409 02:30:12.540

את לא יודעת? -לא יודעת.

02:30:12.590 02:30:14.069

אחת. -לא יצא לכם לדבר איתן?

02:30:14.520 02:30:18.399

הם לא. הם אמרו שיהודים פולנים הם מלוכלכים.

02:30:18.430 02:30:20.250

ואז לקחו אותנו למחנה.

02:30:21.030 02:30:23.270

אממ. -INAUDIBLE (הונגרית).

02:30:23.309 02:30:25.350

מי. הבנות ההונגריות אמרו? -כן.

02:30:25.430 02:30:29.270

הם. אה. ולא נוצר קשר? -הם. הם. הם יותר. הם.

02:30:29.430 02:30:31.670

מה. את מתארת שהם התנשאו מעליכן?

02:30:31.709 02:30:34.909

כן. הם שכבה יותר טובה ממה שהפולנים. -אה.

02:30:35.670 02:30:39.750

הפולנים הם מלוכלכים. בעד זה לקחו אותם. -ולא נוצר שום קשר איתם?

02:30:39.899 02:30:41.500

קשר חלש כזה.

02:30:41.610 02:30:44.450

הייתה שמה אחת ששרה מאוד יפה. -אממ.

02:30:44.629 02:30:46.590

אז היינו. -מה דיברתם איתם?

02:30:46.670 02:30:48.549

יידיש או ידעתם גם אהה.

02:30:48.989 02:30:50.190

הונגרית. את זוכרת?

02:30:50.270 02:30:51.790

אני לא יודעת אם דיברנו הרבה.

02:30:51.829 02:30:53.709

אולי גרמנית דיברנו. -גרמנית?

02:30:53.750 02:30:54.790

גרמנית. -כן.

02:30:55.969 02:30:58.190

ולמה את מזכירה את הבנות ההונגריות?

02:30:58.899 02:30:59.899

באיזה הקשר?

02:31:00.790 02:31:03.989

אה. כן. כי אני לקחתי שתי כיכרות לחם. -כן.

02:31:04.030 02:31:06.629

אמרתי כל אחד מביא לחם. נקניק.

02:31:06.950 02:31:08.350

קמח. סוכר.

02:31:08.549 02:31:11.110

בגדים. נעליים. ואני. כלום?

02:31:11.190 02:31:12.829

מה אני כל כך לא שווה?

02:31:13.229 02:31:14.549

אז הלכתי לקחת.

02:31:14.889 02:31:17.270

זה נקרא INAUDIBLE (פולנית). לארגן.

02:31:17.469 02:31:20.149

כן. -אז אמרתי אני גם אלך לארגן משהו.

02:31:20.540 02:31:23.809

והלכתי. קניתי. לקחתי שתי כיכרות לחם.

02:31:24.139 02:31:26.319

ואיך שאני הולכת עם שתי כיכרות לחם.

02:31:26.450 02:31:29.950

הפילו אותי הבנות. דרכו עליי ולקחו לי את הלחם.

02:31:31.989 02:31:34.629

אז אמרתי בליבי: "אני לא רוצה לחם. לא רוצה".

02:31:34.629 02:31:35.870

הבנות ההונגריות?

02:31:36.030 02:31:37.670

לא יודעת. הונגריות. יהוד. -אה.

02:31:37.750 02:31:39.309

פולניות. לא יודעת מי. -כן.

02:31:39.469 02:31:40.510

ניסו. -מישהו לקח ממך

02:31:40.549 02:31:42.309

את זה. -אני יודעת שהפילו אותי ב.

02:31:42.469 02:31:44.590

מ-המ. -הרגשתי שהפילו אותי. ודרכו עליי

02:31:44.629 02:31:46.549

ולקחו לי שתי הכיכרות לחם.

02:31:46.729 02:31:48.969

אז אמרתי: "אני לא רוצה שום דבר.

02:31:49.350 02:31:51.909

לא רוצה כלום. תעזבו אותי. אני רוצה ל.

02:31:52.069 02:31:55.229

לחיות עד גיל 50 ולעלות לארץ ישראל". -כן.

02:31:56.069 02:31:56.649

כן.

02:31:56.690 02:31:59.389

אמרתי: "יותר מגיל 50 אני לא רוצה לחיות".

02:31:59.430 02:32:03.690

אני לא ידעתי גם ילדים. חתונה. זה בכלל לא היה בראש שלי.

02:32:03.850 02:32:06.590

"אני רוצה את ההורים שלי ולעלות לארץ ישראל".

02:32:10.750 02:32:13.190

ואז כמה זמן את עוד נשארת שם?

02:32:14.030 02:32:16.790

אז נשארנו עוד במחנה. לא ידענו לאן לפנות.

02:32:16.829 02:32:19.469

מה לעשות עם עצמנו. -את הזכרת שאז בא גם ה.

02:32:19.590 02:32:20.879

הנביא הצ'כי. -כן. נכון.

02:32:20.879 02:32:23.190

והזהיר אתכן. נכון. הוא הזהיר אותנו.

02:32:23.190 02:32:27.229

וחברה שלי. זו שטיפלה בי ב. במחנה.

02:32:27.829 02:32:29.590

לקחה. פגשה את ה.

02:32:29.709 02:32:32.989

אה. את הגרמנייה. המנהלת שלנו.

02:32:33.590 02:32:35.870

והיא הייתה מאוד רעה. אז INAUDIBLE (פולנית)

02:32:36.069 02:32:38.590

יחד עם הרופא הזה. הרימו אותה על.

02:32:38.870 02:32:41.670

על שולחן. באיזה מקום במחנה.

02:32:41.870 02:32:45.950

והחברה שלי הרביצה לה עם הנעל. נעל.

02:32:47.510 02:32:51.190

עץ. כי אנחנו הלכנו בנעלי עץ כאלה. INAUDIBLE.

02:32:51.469 02:32:55.190

היא לקחה. והיא הרביצה לה כל כך חזק. ואף אחד לא עצר אותה.

02:32:55.229 02:32:57.450

מי זו הייתה? מפקדת המחנה? -כן.

02:32:57.590 02:32:58.670

השנייה?

02:32:59.110 02:33:02.829

ה. ה. ה. -INAUDIBLE (גרמנית)?

02:33:02.829 02:33:05.440

הש. אה. לא. הסגנית שלה. -הסגנית.

02:33:05.479 02:33:07.110

זו שנכנסה עם האקדח.

02:33:07.149 02:33:09.370

מ-המ. היא לא ברחה? -לא.

02:33:09.500 02:33:11.139

כי אמרת שהסגל ברח?

02:33:11.180 02:33:15.329

שכולם ברחו? -הסגל ברח. כנראה שהיא חשבה שהיא בסדר.

02:33:15.379 02:33:17.309

אז היה צורך להתנקם?

02:33:17.350 02:33:18.469

להתנקם. כן. -להעניש?

02:33:18.590 02:33:19.610

אז החברה שלי.

02:33:20.190 02:33:22.469

היא חיה עכשיו באוסטרליה. -כן.

02:33:22.510 02:33:24.829

הרביצה לה עם הנעל עץ.

02:33:24.829 02:33:26.069

היא חזרה. היא אומרת:

02:33:26.069 02:33:28.690

"עדיה תסתכלי איזה יד נפוחה יש לי."

02:33:28.729 02:33:29.889

אמרתי: "מה יש לך יד נפוחה?"

02:33:30.229 02:33:33.299

היא אומרת: "אני הרבצתי לה INAUDIBLE (גרמנית). בלי סוף."

02:33:34.870 02:33:37.389

עד שהיד שלה התנפחה והיא לא יכלה יותר.

02:33:39.790 02:33:42.770

אז אחר כך התחלנו. -זה היה מקרה יחיד?

02:33:42.829 02:33:44.750

או היו עוד? -היו עוד.

02:33:44.790 02:33:48.149

היו כל. מי שהיה לו אומץ. מ-המ.

02:33:48.190 02:33:50.610

אני. כמובן. גם לא התקרבתי למקום הזה.

02:33:50.729 02:33:52.309

אני הייתי סגורה בעצמי.

02:33:52.309 02:33:54.280

עם ה. עם הספל שלי.

02:33:54.629 02:33:55.709

אני והספל.

02:33:57.879 02:33:59.500

אפילו חברה שלי כתבה על זה.

02:33:59.559 02:34:01.930

שאני והספל לא אה. לא נפרדנו.

02:34:01.969 02:34:03.920

מ-המ.

02:34:03.959 02:34:07.709

והתחלנו לתכנן את הסוף מלחמה.

02:34:09.270 02:34:12.829

אז הח. הזאתי. הצ'כית שאני. שעזרה לי.

02:34:13.170 02:34:15.729

היא ביקשה ממני שאני אבוא אליה הביתה.

02:34:15.809 02:34:17.809

שהיא תיקח אותי הביתה כי יש לה נכדה

02:34:18.329 02:34:23.309

בגיל מתבגר והיא פוחדת שהרוסים יתפסו אותה ויאנסו אותה.

02:34:24.030 02:34:25.489

שאני אלך איתה לטייל.

02:34:26.209 02:34:27.209

הלכתי איתה.

02:34:27.750 02:34:31.870

הלכתי אליה וקיבלתי שם צהריים והלכתי עם הנכדה לטייל ש.

02:34:31.950 02:34:34.049

היא הייתה ממש צ'כית?

02:34:34.590 02:34:35.620

כן. -מ-המ.

02:34:36.270 02:34:37.959

היא הייתה ממש. אימהית מאוד.

02:34:38.299 02:34:43.229

כן. ואיפה בעלה? היא הייתה לבד שמה?

02:34:43.329 02:34:45.350

היא הייתה עם הבת ועם הילדה.

02:34:46.409 02:34:47.489

אני אגיד לך את האמת.

02:34:47.510 02:34:51.750

אני לא כל כך ידעתי להתעמק גם על ה. המשפחה.

02:34:51.969 02:34:53.889

את זוכרת את שמה אבל?

02:34:53.909 02:34:55.930

המפלורובה. פני המפלורובה.

02:34:56.829 02:34:58.549

אז היא קצת לקחה אותך תחת חסותה? -אני גם.

02:34:58.610 02:35:00.610

אני גם רואה אותה לפני העיניים עכשיו.

02:35:00.879 02:35:03.500

והיא. היא לקחה אותך תחת חסותה קצת?

02:35:04.059 02:35:06.159

כן. היא הזמינה אותי מדי פעם שם.

02:35:06.559 02:35:08.360

אני ועוד חברה אחת שם באנו.

02:35:08.899 02:35:15.649

היא לקחה אותנו והלכנו עם הנכדה שלה לטייל ואח"כ התחלנו לתכנן חזרה הביתה.

02:35:15.809 02:35:17.409

סוף סוף יש לנו בית.

02:35:17.530 02:35:19.510

אנחנו אמרנו. אנחנו יצאנו מבית. כן.

02:35:19.549 02:35:20.549

יש לנו בית.

02:35:20.989 02:35:22.420

אולי מישהו נשאר.

02:35:22.459 02:35:27.010

אז כבר הבנתם את גודל האסון?

02:35:27.059 02:35:29.040

ומה שקרה במלחמה? -לא.

02:35:29.379 02:35:30.079

עוד לא ידעתם.

02:35:30.120 02:35:33.760

לא. חשבנו שכולם היו במחנות עבודה ושחזרו.

02:35:33.799 02:35:36.020

חוזרים. -אבל כן שמעתם על Auschwitz?

02:35:36.059 02:35:39.799

שמענו. אבל לא ידענו מי הולך ל-Auschwitz ואיך הולכים ל-Auschwitz.

02:35:39.840 02:35:42.190

ועל מחנות אחרים. חוץ מ-Auschwitz ידעתם?

02:35:42.229 02:35:45.459

Treblinka ?Majdanek? -לא. לא.

02:35:45.500 02:35:46.520

שמעתם? -לא. ידענו Gross-Rosen.

02:35:46.920 02:35:49.399

ידענו שאנחנו שלוחה של Gross-Rosen.

02:35:49.440 02:35:51.659

כי כל הפקודות באו מ-Gross-Rosen.

02:35:51.709 02:35:53.909

וידענו Auschwitz. -כן.

02:35:54.649 02:35:57.610

וכל אחד התחיל להגיד איך אני רוצה להגיע הביתה.

02:35:57.709 02:35:59.909

ואיך אני רוצה להגיע. לראות.

02:36:00.069 02:36:02.090

ואני אמרתי. אני אגיע הביתה.

02:36:02.219 02:36:06.920

תמיד כשאני חוזרת מבית הספר אז אימא הייתה עומדת בחדר שינה.

02:36:07.030 02:36:09.750

היו שמה צמחים. אהה.

02:36:12.760 02:36:13.600

כאלה כמו שיש.

02:36:13.600 02:36:17.079

והיה בפולין היו כאלה סטנדרים מיוחדים.

02:36:17.079 02:36:18.360

בשביל להעמיד את הצמחים.

02:36:18.360 02:36:21.399

ואמא הייתה עומדת בין הצמחים ומחכה לי.

02:36:21.959 02:36:23.479

אמרתי. עכשיו אני אבוא הביתה.

02:36:23.579 02:36:25.680

בטח אימא עומדת שמה ומחכה לי.

02:36:26.459 02:36:29.840

ורצתי אבל עד שהגעתי הביתה. זה עוד לא.

02:36:30.799 02:36:36.500

רצתי וראיתי שבבית שלנו יש גויים.

02:36:36.540 02:36:38.149

רגע בואי תתארי. קודם כל.

02:36:38.290 02:36:40.309

איך את עוזבת את המקום ו.

02:36:40.350 02:36:43.010

התארגנו. התארגנו כמה בנות.

02:36:43.049 02:36:45.209

היינו עוד נדמה לי 7-8 בנות.

02:36:45.250 02:36:47.209

אחת מ-Katowice.

02:36:47.229 02:36:48.989

ורובן מ-Będzin.

02:36:49.110 02:36:50.549

אחת מ-Dąbrowa.

02:36:52.780 02:36:53.469

אחת מ-INAUDIBLE.

02:36:53.469 02:36:55.700

אני כבר לא זוכרת אז. כמה היינו.

02:36:56.459 02:36:59.680

החלטנו שאנחנו נוסעות ל-Będzin.

02:36:59.719 02:37:03.600

Będzin זה. זה עיר איסוף של יהודים רבים.

02:37:03.680 02:37:05.459

הכי הרבה יהודים היו ב-Będzin.

02:37:05.500 02:37:08.719

וב-Będzin אנחנו נוכל ל. לדעת הכל.

02:37:09.620 02:37:11.639

נסענו דרך צ'כיה.

02:37:12.790 02:37:14.649

לא יודעת איזה גבולות עברנו.

02:37:14.729 02:37:16.569

נסענו אני חושבת שבועיים. -ברכבות?

02:37:16.930 02:37:18.250

ברכבות.

02:37:18.290 02:37:19.850

איך זה התארגן אז? מי.

02:37:19.870 02:37:21.389

הכל היה פנוי. הכל.

02:37:21.690 02:37:24.030

אנחנו דיברנו צ'כית.

02:37:24.229 02:37:25.530

גרמנית. פולנית.

02:37:25.950 02:37:28.549

כיוונו אותנו. הרכבת הזו נוסעת לכאן.

02:37:28.670 02:37:29.690

הרכבת הזו נסעה.

02:37:29.690 02:37:32.430

ועל כל תחנה היו מים חמים.

02:37:33.260 02:37:37.979

והכריזו שלכל תחנה אפשר לשתות תה.

02:37:38.020 02:37:40.389

INAUDIBLE (פולנית).

02:37:40.950 02:37:44.530

אז אנחנו ידענו כבר שאפשר לשתות משהו חם בשביל INAUDIBLE (פולנית).

02:37:44.530 02:37:46.350

זה היה האוכל העיקרי שלנו.

02:37:46.590 02:37:47.590

ואוכל?

02:37:48.149 02:37:49.159

מאיפה היה אוכל?

02:37:49.200 02:37:51.190

אז איך ה-INAUDIBLE? רק לשתות?

02:37:51.200 02:37:54.629

רק לשתות? -מה לעשות אם אין מה לאכול אז שותים.

02:37:55.690 02:37:56.870

שותים מים חמים.

02:37:57.829 02:38:01.329

אנחנו כבר היינו כל כך כאובים ששום לא הפריע לנו.

02:38:01.629 02:38:03.709

העיקר. המטרה. להגיע ל-Będzin.

02:38:05.090 02:38:07.139

אני זוכרת שנסענו עם רכבות.

02:38:07.280 02:38:09.110

לפעמים חזרנו עם הרכבת.

02:38:09.780 02:38:12.059

במקום לנסוע קדימה אבל.

02:38:12.100 02:38:14.059

איך שהוא. אחרי שבועיים. -תלאות רבות.

02:38:14.059 02:38:16.229

אנחנו שבועיים אולי יותר.

02:38:16.520 02:38:18.420

הגענו ל-Będzin.

02:38:18.430 02:38:19.489

איך היא נראתה?

02:38:22.979 02:38:24.840

את לא היית מה. שלוש שנים?

02:38:26.750 02:38:27.690

קרוב לשלוש שנים.

02:38:28.340 02:38:30.620

כן אבל אני לא התרכזתי במה שהיה.

02:38:30.670 02:38:35.010

אני ידעתי שאני צריכה לרוץ לבית ולא ראיתי שום מטרה.

02:38:35.930 02:38:36.690

כן.

02:38:38.329 02:38:40.170

את מגיעה ל-Będzin.

02:38:40.209 02:38:43.690

את הולכת הביתה. דבר ראשון. -כן.

02:38:43.729 02:38:44.729

מה? מה את מגלה?

02:38:46.559 02:38:49.629

אני מגלה. אני נכנסת לבית ואני מחכה לאמא.

02:38:49.649 02:38:53.110

שתעמוד בין הפרחים ואני רואה שאמא איננה אמרתי.

02:38:53.170 02:38:54.309

בכל זאת אני אכנס.

02:38:54.350 02:38:56.069

אולי אמא עובדת במטבח?

02:38:56.690 02:38:59.430

למרות שהיא אף פעם לא הייתה עסוקה הרבה במטבח.

02:39:00.729 02:39:03.520

ואני נכנסת הביתה ועל יד הבית שלנו היו.

02:39:03.719 02:39:08.200

היה. כזאת שוחה. שמה היו גרים פולנים.

02:39:08.420 02:39:12.020

בדרך כלל שומרי בית ועובדי אדמה.

02:39:13.020 02:39:14.780

אנשים פשוטים. עניים.

02:39:15.420 02:39:18.239

ואני. והם היו גרים בצריפים.

02:39:18.739 02:39:21.860

אני באה הביתה. אחת הדיירות מהצריפים האלה.

02:39:21.940 02:39:24.540

נמצאת אצלנו במטבח. מבשלת.

02:39:24.579 02:39:27.940

ועל ידה מסתובב עז ותרנגולות.

02:39:30.680 02:39:33.180

ואני פרצתי בבכי. כמובן.

02:39:33.860 02:39:36.659

וכבר לא הלכתי לראות. -היא זיהתה אותך?

02:39:37.670 02:39:40.350

לא. לא. אחר כך היא זיהתה אותי.

02:39:40.389 02:39:42.829

היא אמרה לי: ״ואת נשארת בחיים?

02:39:42.920 02:39:44.139

איך זה קרה?״

02:39:45.059 02:39:46.379

אמרתי: "קרה."

02:39:47.760 02:39:49.280

אבל כבר לא רציתי לדבר.

02:39:49.340 02:39:51.059

לא רציתי להיות שמה דקה.

02:39:51.700 02:39:52.479

ולאן הלכת?

02:39:54.260 02:39:59.299

הלכתי. היה ארגון יהודי ברחוב. -מה. ג׳וינט?

02:40:00.440 02:40:01.690

יהודים שניצלו.

02:40:01.889 02:40:03.579

אנשים מבוגרים יותר.

02:40:04.500 02:40:06.219

זה "ג'וינט" כנראה. -כן.

02:40:06.219 02:40:07.969

שזה היה ברחוב מסוים.

02:40:08.370 02:40:10.389

הלכתי לשם. אמרתי: "מה אני עושה?

02:40:10.430 02:40:12.290

אני נשארתי לבד. אין לי בית.

02:40:12.329 02:40:13.459

אין לי כלום״

02:40:13.459 02:40:17.459

אז היה שם בן אדם אחד שהכיר את אבא שלי.

02:40:17.459 02:40:20.120

אז הוא אמר: ״תראי אני אסדר לך בית.

02:40:21.520 02:40:23.860

ואוכל אנחנו נותנים פעם ביום מרק.

02:40:24.579 02:40:26.459

תבואי לקחת כל יום מרק״.

02:40:27.010 02:40:29.049

והוא נתן לי בית של שלושה חדרים.

02:40:29.340 02:40:33.260

אז היו איתי שתי בחורות שהיינו יחד במחנה.

02:40:33.430 02:40:35.069

הוא אמר: ״אסור לך לגור לבד.

02:40:35.120 02:40:37.260

אתם צריכים להיות חבורה גדולה״

02:40:38.489 02:40:39.979

נתן. נתנו לי את הבית.

02:40:39.989 02:40:42.219

אז לקחתי את החברות שלי קודם כל.

02:40:42.270 02:40:43.899

ואחר כך הצטרפה עוד אחת.

02:40:43.930 02:40:46.250

היינו איזה שמונה בנות בבית הזה.

02:40:46.250 02:40:47.590

אבל לא היה לנו אוכל.

02:40:48.040 02:40:52.479

אז סיפרתי כבר שפגשתי את המטפלת שלי.

02:40:52.549 02:40:53.940

שהייתה עוד אצל סבא.

02:40:54.340 02:40:56.340

שהיא לקחה אותי כל יום ראשון.

02:40:56.340 02:40:58.899

לתת לי את המרק כרוב.

02:40:59.940 02:41:03.020

ואחת החברות שגרנו יחד.

02:41:03.420 02:41:04.659

הלכנו לבית שלה.

02:41:04.659 02:41:06.899

שזה גם היה מרוחק ברובע פולני.

02:41:07.620 02:41:10.649

והפולנים נתנו לנו קצת תפוחי אדמה.

02:41:11.049 02:41:17.440

וקצת אהה. פחם. שנוכל להסיט את התנור.

02:41:18.079 02:41:19.520

ואנחנו שתי הבנות.

02:41:19.559 02:41:21.139

היא הייתה בגיל שלי.

02:41:21.200 02:41:23.500

ואנחנו היינו בנות 17 בערך.

02:41:23.940 02:41:26.059

סחבנו את הדליים מאוד רחוק.

02:41:26.780 02:41:28.260

כי לא היה לנו כסף לנסוע.

02:41:28.260 02:41:29.750

לא עם חשמלית ולא עם.

02:41:30.250 02:41:32.219

בדרך כלל. נסעו אצלנו בחשמלית.

02:41:32.260 02:41:32.860

מ-המ.

02:41:34.860 02:41:36.110

והבאנו את זה הביתה.

02:41:36.149 02:41:37.260

אבל מה עושים עם זה?

02:41:37.299 02:41:41.500

אז מקופסת שימורים עשינו מ. מגרדת.

02:41:42.540 02:41:44.379

וגירדנו את התפוחי אדמה.

02:41:44.940 02:41:47.579

ושמנו בסיר גם כן של קופסה.

02:41:47.739 02:41:51.139

שמנו מים ואת תפוחי האדמה המגורדים.

02:41:51.430 02:41:53.030

בישלנו על המים האלה.

02:41:53.450 02:41:54.950

וזה היה האוכל שלנו.

02:41:56.309 02:41:57.629

ומה. -ופעם ביום.

02:41:57.629 02:41:59.690

פעם בשבוע הלכנו לקחת מרק.

02:41:59.700 02:42:03.219

כמה זמן את שם ב-Będzin. נשארת?

02:42:04.930 02:42:07.030

איזה חודש. -חודש ימים ככה.

02:42:07.479 02:42:09.299

מקווה עוד שמישהו יחזור.

02:42:09.649 02:42:11.260

מקווה ומחכה עוד.

02:42:12.069 02:42:17.139

בינתיים פגשתי גברים שהם בגיל של אחי. -כן.

02:42:17.180 02:42:22.459

אז סיפרו לי שאחי. בדרך למחנה. למחנה.

02:42:23.209 02:42:24.819

קרס והרגו אותו.

02:42:25.540 02:42:26.569

טוב. אז כבר ידעתי.

02:42:26.569 02:42:28.450

ועל אימא ידעתי שהיא הלכה עם אבא.

02:42:28.450 02:42:29.549

לאן היא הלכה?

02:42:30.750 02:42:31.969

ברור של-Auschwitz.

02:42:32.010 02:42:34.020

כי יודנריין היה רק ל-Auschwitz.

02:42:34.090 02:42:35.860

איך ידעת שאימא הלכה עם אבא?

02:42:37.520 02:42:38.500

אני שאלתי.

02:42:39.399 02:42:42.620

ממי ש. אנשים שחזרו ידעו להגיד?

02:42:42.959 02:42:45.819

לא. אף אחד לא ידע. היה "יודן ריין"

02:42:45.840 02:42:46.940

ואף אחד לא ידע.

02:42:46.979 02:42:49.139

איך את מקבלת את הידיעה על אח שלך?

02:42:50.659 02:42:52.399

כמובן מאליו. אפילו לא בכיתי.

02:42:53.020 02:42:56.159

כלומר. כבר בפנים הרגשת שזה מה ש?

02:42:57.120 02:42:59.739

ידעתי שכבר אין לי תקווה. אין לי אף אחד.

02:42:59.840 02:43:02.370

וכשאת שומעת שאח שלך איננו.

02:43:02.440 02:43:05.020

זה אחרי שאת מבינה שגם אמא ואבא אינם?

02:43:05.209 02:43:06.819

זה היה הכול ביחד.

02:43:06.870 02:43:07.930

זה היה הכול ביחד.

02:43:07.979 02:43:13.100

ושמה ב-gmina דיברו כל כך הרבה וכל אחד היה כמו בול עץ.

02:43:13.180 02:43:14.959

אף אחד לא הזיל דמעה.

02:43:14.979 02:43:17.100

כל אחד קיבל את זה כגזירה.

02:43:18.360 02:43:20.239

אבל את אמרת שעד שהגעתם עוד.

02:43:20.239 02:43:25.139

כל הזמן היית משוכנעת בתמימותך שכולם במחנה עבודה.

02:43:25.180 02:43:26.879

ככה חשבתי אבל אחר כך. -וכולם יחזרו.

02:43:26.940 02:43:29.649

שהייתי שמה ב-gmina ושומעים את כל הדיבורים.

02:43:30.049 02:43:31.459

אז כבר מבינים.

02:43:31.979 02:43:34.420

ואז את קולטת את זה שאת נשארת לבד?

02:43:35.540 02:43:37.819

כן. אז אני קולטת. -מכל המשפחה.

02:43:37.840 02:43:43.200

ואני שם פגשתי מישהי מהנוער הציוני.

02:43:43.200 02:43:47.829

שהייתה חברה של שכנה שלי. בת של. בת שכנה.

02:43:47.870 02:43:50.989

והאמא שלי הייתה מאוד מיודדת עם השכנים.

02:43:51.069 02:43:52.180

עם הבנות שלהם.

02:43:52.540 02:43:53.659

והבחורה הזו.

02:43:54.139 02:43:57.340

איתקה לונר. היא הייתה חיה בקיבוץ נצר סרני.

02:43:57.940 02:44:04.940

היא אמרה: "אדג'ה אני מוכרחה לסדר אותך בבית יתומים. בקיבוץ".

02:44:06.040 02:44:11.100

שזה נקרא. והיא שלחה אותי ל. ל-Zabrz.

02:44:11.120 02:44:13.540

אבל אני הייתי מכוסה. היה לי גרדת.

02:44:13.540 02:44:17.500

ומהגרדת יצאו לי כאלה גדולים. עם.

02:44:20.139 02:44:24.459

פצעים גדולים. עם. עם. לא.

02:44:26.700 02:44:30.819

מוגלה. עם מוגלה וזה היה לי על כל הגוף.

02:44:31.159 02:44:33.059

מה זה הבית יתומים הזה. מה זה היה?

02:44:33.760 02:44:35.219

זה קיבוץ כזה.

02:44:35.489 02:44:38.340

עלייה לארץ. הדרכה לעלייה לארץ.

02:44:38.379 02:44:44.180

אז למקום הזה לא התקבלתי כי הייתי כולי. -עם הפצעים.

02:44:44.180 02:44:47.170

עם הפצעים ואחת החברות שגרנו יחד.

02:44:47.170 02:44:48.739

היא הייתה מנקה לי את ה.

02:44:48.739 02:44:50.719

מפוצצת לי את הפצעים.

02:44:51.219 02:44:53.219

ומרפאה גם כן כמו שריפאו לי את זה.

02:44:53.260 02:44:55.940

עם. עם חתיכות בד. -עכשיו אהה.

02:44:56.420 02:44:58.819

מה לגבי יתר המשפחה?

02:44:59.280 02:45:01.620

דודים. דודות. קיבלת איזה מידע?

02:45:01.899 02:45:02.899

אף אחד לא חזר?

02:45:03.059 02:45:04.120

אף אחד לא חזר.

02:45:04.299 02:45:06.219

כולם נלקחו ואף אחד לא חזר?

02:45:06.260 02:45:07.930

אף אחד. תכף אני אספר לך.

02:45:08.540 02:45:14.579

ו. כשאמרו לי ללכת ל-Zabrze לקיבוץ. אמרתי.

02:45:14.750 02:45:18.129

היו לי שם חברות שגרו שתי אחיות ביחד.

02:45:18.489 02:45:21.530

חברות שהכרתי שחזרו ממחנות אחרים.

02:45:22.049 02:45:23.819

אמרתי אני צריכה ללכת להיפרד.

02:45:23.870 02:45:26.049

אני הולכת. אני נוסעת מהבית.

02:45:26.690 02:45:28.100

מהבית הנוכחי. כן?

02:45:28.139 02:45:29.930

אז הלכתי ברחוב.

02:45:30.329 02:45:35.319

ועל ידי עובר בעל דרגה פולנית.

02:45:35.360 02:45:39.010

גבר. חייל בדרגה גבוהה של פולנית.

02:45:40.049 02:45:44.069

אני מסתכלת עליו והוא מסתכל עלי וממשיכים ללכת.

02:45:44.989 02:45:47.629

כל אחד לדרכו. הלוך ואחד חזור.

02:45:48.590 02:45:50.489

הלכתי לרחוב הזה. אמרתי ״שלום״.

02:45:50.530 02:45:52.170

אח"כ הלכתי לרחוב אחר.

02:45:52.700 02:45:54.659

להגיד שלום למישהי אחרת.

02:45:54.670 02:45:56.569

פתאום הוא שוב פעם נמצא על ידי.

02:45:57.299 02:46:00.020

ואנחנו כמו מהופנטים נעצרים.

02:46:00.030 02:46:04.149

שנינו. אחד ליד השני התברר שזה קרוב משפחה של אימא.

02:46:04.180 02:46:05.750

שהוא היה אצלנו בן בית.

02:46:06.819 02:46:09.940

התנפלנו אחד על השני והתנשקנו.

02:46:11.959 02:46:12.959

מה היה שמו?

02:46:14.760 02:46:15.760

מאיר ליפשטיין.

02:46:17.120 02:46:18.299

והוא היה בצבא הפולני?

02:46:18.459 02:46:21.319

הוא היה בצבא הפולני. והוא ניצל.

02:46:21.319 02:46:23.540

הוא היה בצבא אנדרס. והוא ניצל.

02:46:25.719 02:46:28.790

כל הפולנים התרגזו על אח. ידינו.

02:46:30.379 02:46:31.780

והוא סיפר לי.

02:46:37.739 02:46:40.780

ב-Vilnius היה ל. היה לאבא אח.

02:46:40.889 02:46:45.229

שהוא התעסק שמה עם מכירת סחורות.

02:46:47.729 02:46:49.549

נשוי עם שני ילדים קטנים.

02:46:49.549 02:46:54.860

יצוש והשני אני לא זוכרת איך קוראים לו.

02:46:55.219 02:46:58.299

הוא סיפר לי שהוא היה נוכח שהגרמנים נכנסו.

02:46:58.969 02:47:01.110

זה היה לו Vilnius Vilejka.

02:47:01.149 02:47:03.770

עיר קטנה ליד Vilnius Vilejka.

02:47:03.809 02:47:05.129

הוציאו את ההורים.

02:47:05.190 02:47:10.459

זאת אומרת הדוד והדודה ושני הילדים וירו בשני הילדים בנוכחות ההורים.

02:47:13.030 02:47:14.100

הוא סיפר לך את זה?

02:47:14.489 02:47:15.819

ואחר כך בהורים.

02:47:18.129 02:47:22.299

ואחר כך הוא סיפר לי שהדודה של האח האחר של אבא.

02:47:22.629 02:47:24.420

שהיו גרים עם סבתא.

02:47:24.860 02:47:25.819

אז הדודה.

02:47:27.420 02:47:30.100

נכנסה לבונקר עם שני הילדים שלה.

02:47:30.579 02:47:31.569

דודה אחת היו.

02:47:31.690 02:47:35.270

זה ב-Vilnius Vilejka היו לה שני בנים ולדודה הזו היו שתי בנות.

02:47:36.309 02:47:38.540

ואני זוכרת שהבנות נהרגו.

02:47:38.690 02:47:41.139

היא נכנסה לבונקר והילדה הקטנה.

02:47:41.139 02:47:44.340

בכתה והשקה. והשקיעה אותם בשתן.

02:47:45.299 02:47:47.020

והיא סתמה לה את הפה שהיא לא תבכה.

02:47:47.020 02:47:48.860

כי היא תגלה את היהודים.

02:47:48.860 02:47:51.739

האלה שהיו איתה בבונקר צעקו עליה.

02:47:51.750 02:47:55.719

שהיא תגלה. שהם יגלו אותם.

02:47:56.459 02:48:00.590

אבל אז היא אמרה: ״מה אני יכולה לעשות?״.

02:48:00.590 02:48:01.899

בסוף היא החליטה.

02:48:01.899 02:48:04.569

היא חנקה את שני. שתי הבנות שלה.

02:48:04.940 02:48:07.229

ואיך שהיא חנקה את שתי הבנות הגרמנים.

02:48:07.229 02:48:09.299

אהה. - פרצו.

02:48:10.459 02:48:13.049

גילו את הבונקר והוציאו את כולם להורג.

02:48:17.239 02:48:18.860

הוא סיפר לך את הסיפור הזה?

02:48:18.899 02:48:19.620

הוא סיפר לי.

02:48:20.139 02:48:24.489

ואחרי. ואני אמרתי לו שאני הולכת לקיבוץ כי אני רוצה לנסוע לארץ ישראל.

02:48:24.530 02:48:27.610

הוא אמר: ״למה לך לנסוע לארץ ישראל?

02:48:27.690 02:48:32.670

בואי איתי ותהיי איתי. עם מי שאני אהיה את תהיי״.

02:48:32.680 02:48:36.000

ואני ידעתי שהוא פגש את החברה שלו.

02:48:36.500 02:48:37.819

לפני המלחמה.

02:48:38.620 02:48:41.219

והוא חי באיזו עיר קרובה ל-Będzin.

02:48:45.180 02:48:47.920

ואני אמרתי: ״מאיר אני נוסעת לקיבוץ.

02:48:48.059 02:48:49.940

אני לא רוצה״.

02:48:49.979 02:48:54.829

והמשכתי ללכת להיפרד מהחברות האלה.

02:48:54.870 02:48:56.250

והוא שאל: ״איפה את גרה?״.

02:48:56.290 02:48:57.629

אמרתי לו. איפה אני גרה.

02:48:58.389 02:48:59.709

ואני לא הייתי בבית.

02:48:59.760 02:49:00.840

החברות שגרו איתי.

02:49:00.860 02:49:05.420

אמרו: ״בא כאן איזה קצין פולני והשאיר כאן כסף בשבילך״.

02:49:08.040 02:49:09.340

אז הוא כתב לי פתק.

02:49:09.360 02:49:11.899

אני משאיר לך כסף כדי שלא יהיה לך מה לאכול.

02:49:11.979 02:49:13.639

שתקני לך כמה לחמניות.

02:49:14.600 02:49:16.780

וזה היה הסיפור שראיתי אותו.

02:49:16.819 02:49:20.020

והוא נסע לארה"ב ונפטר בארה"ב.

02:49:21.520 02:49:23.920

הוא היה הקרוב ה. -של אימא.

02:49:24.209 02:49:25.399

הקרוב היחידי ששרד?

02:49:25.440 02:49:27.610

הקרוב היחידי עדיין.

02:49:27.610 02:49:30.950

אח"כ. כשהייתי ב-Mayrhofen.

02:49:30.989 02:49:32.489

פתאום מופיע לי בן דוד.

02:49:32.540 02:49:34.780

שאנחנו נסענו איתו ל-Kielce.

02:49:36.809 02:49:38.739

אז רגע. בואי. את תגיעי לשם.

02:49:38.780 02:49:42.069

איך. מה קורה אחרי הפגישה הזאת?

02:49:42.110 02:49:45.270

את נשארת עוד ב-Będzin?

02:49:45.319 02:49:45.840

או את כבר. -לא.

02:49:45.840 02:49:48.459

כשזרקו אותי מאלה עם הפצעים.

02:49:48.540 02:49:52.899

אז אנחנו החברה שלי ריפתה אותי. כן.

02:49:53.200 02:49:57.360

וקנינו משחה מיוחדת לגרדת.

02:49:57.459 02:49:59.709

והיא מרחה אותי ורחצה אותי.

02:50:00.090 02:50:05.690

ונרפאתי. ושוב פעם אותה אישה שהכירה את אימא שלי.

02:50:06.030 02:50:09.069

אמרה: "עכשיו אני אשלח אותך למקום שהוא בטוח.

02:50:09.069 02:50:13.020

את תת. תת. תת. תתאקלמי שמה" -תתקבלי.

02:50:13.549 02:50:15.680

ושלחה אותנו ל-INAUDIBLE (פולנית).

02:50:15.729 02:50:18.559

ב-INAUDIBLE (פולנית) היה לנו מדריך.

02:50:18.600 02:50:20.920

היינו שם הרבה. איזה 50 איש.

02:50:21.920 02:50:23.020

זה היה של איזו תנועה?

02:50:23.920 02:50:25.040

הנוער הציוני.

02:50:25.079 02:50:27.700

איחוד. איחוד קראו לזה. איחוד.

02:50:30.620 02:50:33.420

כן. ומי פגשת שם?

02:50:33.940 02:50:35.000

אנשים בגילך?

02:50:35.680 02:50:36.680

ניצולים?

02:50:37.180 02:50:39.979

היו ניצולים גם מרוסיה. גם מפולין.

02:50:40.500 02:50:42.899

כל מיני. כל מיני גילאים.

02:50:43.329 02:50:45.270

והמדריך היה מ-Lviv.

02:50:45.309 02:50:46.790

הוא עדיין חי בתל אביב.

02:50:46.829 02:50:48.799

עדיין אנחנו ביחסים טובים.

02:50:48.840 02:50:51.790

ולימדו אתכם עברית. מה?

02:50:51.850 02:50:53.430

והוא אסף אותנו.

02:50:53.530 02:50:57.780

זאת אומרת אנחנו. הוא היה המדריך שלנו לכל דבר.

02:50:57.809 02:51:01.180

גם ללימודים. גם לאוכל. גם ל. לכל דבר.

02:51:01.389 02:51:03.979

כן. כמה זמן הייתם שם? ב-INAUDIBLE?

02:51:05.860 02:51:08.379

45' עד 46' .

02:51:08.459 02:51:09.059

שנה?

02:51:10.420 02:51:13.299

לא שנה. זה היה אמצע ככה. חצי שנה.

02:51:13.579 02:51:14.219

כן. בערך.

02:51:14.229 02:51:17.860

ומה עושים. אהה? לומדים. אהה?

02:51:17.979 02:51:20.420

בבוקר יש תורנות מטבח.

02:51:20.420 02:51:21.819

תורנות כביסה.

02:51:22.340 02:51:23.670

מה שאני מתכוונת היו גם.

02:51:23.750 02:51:26.260

הייתה גם עבודה חקלאית?

02:51:26.909 02:51:27.530

שם לא.

02:51:27.540 02:51:29.750

ב-Błażowa לא. לא.

02:51:29.809 02:51:31.760

והוא נתן לנו שיעורים?

02:51:31.799 02:51:32.989

שיעורים.

02:51:33.030 02:51:34.690

כמה הייתם בערך?

02:51:34.729 02:51:36.590

היינו איזה 50 אולי פחות.

02:51:36.629 02:51:37.629

כולכם גרים ביחד?

02:51:38.270 02:51:41.170

כל אחת היו חדרי בנות וחדרי בנים.

02:51:41.209 02:51:42.450

איך הרגשת שם בקבוצה?

02:51:42.930 02:51:43.629

מצויין.

02:51:43.680 02:51:45.479

היית גם עם חברות מ-Będzin?

02:51:45.520 02:51:47.840

כן. עם חברות שגרתי יחד.

02:51:48.280 02:51:51.079

אנחנו כולנו עכשיו גם ב. בקשר.

02:51:51.120 02:51:52.579

חברות שהיו איתך גם במחנה?

02:51:52.639 02:51:53.239

כן.

02:51:53.280 02:51:55.879

כולכן. יחד מ-Będzin. שהייתן במחנה עבודה?

02:51:55.930 02:51:58.030

במחנה גרנו גם ב-Będzin ביחד.

02:51:58.379 02:51:59.739

היינו גם ביחד.

02:51:59.780 02:52:00.889

ב-Parschnitz היית איתן?

02:52:00.889 02:52:05.649

ב-Parschnitz הם היו ב. ב. בזה.

02:52:05.649 02:52:06.979

ואני ב-INAUDIBLE (פולנית) אבל לא משנה.

02:52:07.399 02:52:09.299

אנחנו היינו מאותה העיר עם אותם ה.

02:52:09.370 02:52:12.620

וב-Będzin אחרי המלחמה גרנו יחד.

02:52:13.020 02:52:14.139

היינו כמשפחה.

02:52:14.219 02:52:16.559

כן. ממש אתם משפחה. -כן.

02:52:16.790 02:52:17.540

ואז?

02:52:17.620 02:52:19.940

והיינו ב-Wałbrzych.

02:52:21.420 02:52:26.340

ואימק הוא מאוד פעיל במשואה בתל יצחק.

02:52:28.959 02:52:33.120

נתן לנו הרצאות כלליות.

02:52:33.940 02:52:36.979

ובעיקר ציונות. -מ-המ.

02:52:40.680 02:52:42.239

שמה היו לנו חיים טובים.

02:52:42.239 02:52:44.239

גם כן. אוכל לא בשפע.

02:52:44.239 02:52:46.260

כי הג'וינט לא נתן הרבה אוכל.

02:52:46.260 02:52:48.219

ושיהיו בריאים. היהודים היו גם.

02:52:48.219 02:52:51.700

עד שהגיע אלינו. זה בדרך נזל. -מ-המ.

02:52:54.250 02:52:58.159

ויום אחד אימק שלנו. שהוא איש יקר.

02:52:58.180 02:52:59.559

אימק מה?

02:53:00.219 02:53:02.680

חיים שלומי קוראים לו. בעברית.

02:53:03.420 02:53:04.420

ושם משפחה?

02:53:04.709 02:53:05.299

שלומי.

02:53:05.299 02:53:06.229

אה. שלומי שם משפחה.

02:53:06.350 02:53:09.909

כן. היה שלימפר. שלימפר בפולנית זה לכלוך.

02:53:10.909 02:53:13.540

ביידיש. זה לכלוך. אז הוא אמר:

02:53:13.540 02:53:15.139

"שלימפר זה לא יפה. חיים שלומי".

02:53:15.139 02:53:17.340

אימק. חיים. אימק. -כן.

02:53:19.700 02:53:24.110

ואנחנו היינו. לא ידענו. לא יצאנו לקולנוע.

02:53:24.149 02:53:26.049

הביאו לנו משהו תרבותי.

02:53:26.110 02:53:28.409

והוא נתן לנו המון המון הרצאות.

02:53:28.409 02:53:31.690

כי הוא היה חבר הרבה יותר מבוגר מאיתנו. -כן.

02:53:31.729 02:53:33.229

והוא כבר היה מהנדס.

02:53:33.389 02:53:36.049

אז הוא היה כבר איש אינטליגנטי בעינינו.

02:53:36.090 02:53:38.139

הוא היה הגדול ביותר.

02:53:38.979 02:53:40.819

אז יום אחד הוא מודיע לכם ש. -לא. לא.

02:53:40.829 02:53:42.889

הוא נוסע להנהלה מרכזית.

02:53:43.840 02:53:46.860

לקחת כסף בשבילנו למחייה.

02:53:46.899 02:53:50.639

לקח את התיק ונסע להנהלה. ואנחנו אומרים.

02:53:50.799 02:53:52.680

או מחר יהיה לנו כבר אוכל טוב.

02:53:52.680 02:53:55.860

אבל בדרך הוא ראה שיש

02:53:56.079 02:53:59.489

סרט ״נעליים אדומות״. -כן.

02:53:59.530 02:54:05.459

הוא אומר: ״איך אני יכול להיות ולא להיכנס לראות את הסרט?״.

02:54:05.819 02:54:09.840

נכנס לראות את הסרט. ראה את הסרט. שכח את התיק עם כל הכסף.

02:54:11.379 02:54:14.879

ואנחנו חודש ימים היינו על מים ולחם.

02:54:15.540 02:54:18.940

אבל אף אחד לא חשד בו ואף אחד לא אמר מילה.

02:54:19.280 02:54:22.260

אמרנו. אם העיקר נהנית אז אנחנו נסתדר.

02:54:22.860 02:54:24.899

משם אתם מתארגנים לעלייה לארץ?

02:54:25.510 02:54:27.530

שם הייתה מטרה עלייה ארצה.

02:54:27.610 02:54:29.850

כן. מתי אתם יוצאים לדרך?

02:54:30.510 02:54:34.709

בסוף 45׳ אנחנו יוצאים לצ'כוסלובקיה.

02:54:34.750 02:54:37.190

לצ'כיה. בסילבסטר.

02:54:37.290 02:54:39.889

בגלל שהגויים הרי שותים בסילבסטר הרבה.

02:54:39.889 02:54:42.879

שהם יהיו שמחים. -מי שמארגן את זה. ארגון הבריחה?

02:54:43.379 02:54:46.040

ארגון הבריחה. הכול ארגון הבריחה. -אתם יוצאים לאן?

02:54:46.620 02:54:50.680

באיזה אופן? ברכבות? במשאיות?

02:54:50.680 02:54:53.350

איך. זכור לך? -אולי במשאיות.

02:54:53.389 02:54:55.139

במשאיות לצ'כוסלובקיה. לאן?

02:54:55.139 02:54:59.639

צ'כוסלובקיה אני חושבת שנסענו ל-Prague. -Bratislava?

02:54:59.639 02:54:59.639

ל-Prague. -כן.

02:55:00.139 02:55:01.500

אתם שוהים בפראג?

02:55:01.920 02:55:03.520

שוהים זמן קצר.

02:55:03.920 02:55:04.659

כל הקבוצה?

02:55:04.700 02:55:09.000

כל הקבוצה וכל אחד קיבל שם לא נכון. למשל.

02:55:09.040 02:55:10.290

זהות בדויה?

02:55:10.690 02:55:11.670

בדוי. כן.

02:55:11.709 02:55:13.149

לי קראו: "במדבר אסתר".

02:55:13.329 02:55:14.649

אם ישאלו אותך "איך קוראים לך?".

02:55:14.790 02:55:16.430

"במדבר אסתר״.

02:55:16.469 02:55:19.049

שהם לא יבינו. שזה לא יהיה לא פולני.

02:55:19.129 02:55:20.290

לא גרמני. לא צ'כי.

02:55:20.370 02:55:20.969

שהם לא יוכלו להקשות.

02:55:21.010 02:55:23.309

ומה אתם אמורים להגיד כשאתם אם תופסים אתכם?

02:55:24.170 02:55:24.629

מי אתם?

02:55:24.670 02:55:25.670

מה אתם?

02:55:26.690 02:55:29.090

שאנחנו רוצים להתיישב בצ'כיה.

02:55:29.139 02:55:32.129

אנחנו אחרי המלחמה מחפשים בית. לחיות בצ'כיה.

02:55:32.459 02:55:34.260

מ-Prague לאן אתם נוסעים?

02:55:35.379 02:55:40.180

ב-Prague היה איזה מקום איסוף שהיינו זמן קצר.

02:55:40.180 02:55:41.250

כן. ומשם?

02:55:41.729 02:55:43.829

משם אנחנו הולכים בדרך לגרמניה.

02:55:44.520 02:55:46.879

גם במשאיות או רכבות?

02:55:47.350 02:55:51.829

כן. אני חושבת שברכבות נסענו לגרמניה.

02:55:51.870 02:55:52.870

לאן אתם מגיעים?

02:55:54.440 02:55:56.360

אנחנו מגיעים ל-Leipheim.

02:55:56.399 02:55:57.180

שהיה מחנה עקורים.

02:55:57.219 02:55:59.639

מחנה עקורים. INAUDIBLE (גרמנית).

02:55:59.680 02:56:01.860

ושמה שוב פעם.

02:56:01.899 02:56:03.079

איך היה שם המחנה?

02:56:03.540 02:56:05.399

אתם פוגשים שם הרבה ניצולים אחרים?

02:56:05.629 02:56:08.569

המון. מכל העולם. מכל העולם ניצולים.

02:56:09.030 02:56:10.870

אנשים מכל השכבות.

02:56:11.329 02:56:14.190

אבל אתם מתגוררים במה? -אנחנו.

02:56:14.190 02:56:17.100

זה היה צריפים. אוהלים?

02:56:17.229 02:56:20.260

צריפים כאלה. צריפי עץ.

02:56:20.379 02:56:22.739

כמה זמן אתם שם ב-Leipheim?

02:56:23.659 02:56:24.540

אולי חצי שנה.

02:56:24.620 02:56:26.520

אה-הא. אז איך מתארגנים החיים שם?

02:56:26.559 02:56:28.969

מה אתם עושים כקבוצה?

02:56:29.979 02:56:31.069

כקבוצה שוב פעם.

02:56:31.110 02:56:32.420

אימק אוסף אותנו.

02:56:32.479 02:56:36.159

וכמה שאפשר אנחנו מקבלים ידע ממנו.

02:56:36.680 02:56:39.579

ועובדים. הבנים עבדו בעבודות חוץ.

02:56:39.680 02:56:41.899

הבנות לא.

02:56:41.940 02:56:43.120

דוחפים יום ויום.

02:56:43.159 02:56:46.760

מקבלים. אם זה היה Leipheim זה היה של INAUDIBLE. או משהו כזה?

02:56:46.799 02:56:49.360

כן של מחנה INAUDIBLE. הם מקציבים את האוכל.

02:56:49.399 02:56:51.959

אתם גם עובדים שם? הבנים עבדו.

02:56:52.280 02:56:53.139

במה?

02:56:53.819 02:56:55.860

עבודות חוץ. אני לא יודעת מה. ואתן?

02:56:55.899 02:56:56.219

אבל אתן עבדתן.

02:56:56.260 02:56:57.340

אבל אנחנו הבנות.

02:56:57.739 02:56:58.459

ניקיון.

02:56:58.500 02:56:59.600

על פי רוב. ניקיון.

02:56:59.799 02:57:01.100

ניקיון מטבח. דברים כאלה.

02:57:01.760 02:57:03.500

מטבח. קילוף.

02:57:03.979 02:57:05.629

לא עברנו יותר מדי קשה.

02:57:05.729 02:57:10.430

מה את זוכרת מהמפגש שלך עם ניצולים אחרים מרחבי אירופה?

02:57:10.469 02:57:12.450

יש לך איזה זכרונות?

02:57:12.489 02:57:13.489

כל אחד סיפר את הזה שלו.

02:57:13.489 02:57:16.290

ודיברתם על מה שעבר עליכם?

02:57:16.329 02:57:17.309

מדברים. מספרים?

02:57:17.350 02:57:18.959

אנחנו בינינו דיברנו.

02:57:19.020 02:57:21.899

בחוץ לא כל כך דיברנו. גם לא.

02:57:21.940 02:57:25.719

לא היה לנו כזה חשק להתחלק עם מישהו.

02:57:26.180 02:57:28.770

כל אחד היה ב. ב. סגור לעצמו.

02:57:28.819 02:57:30.440

אבל מגיעים לשם ואת אומרת מכל.

02:57:30.479 02:57:35.190

מכל המכל ושם באמת היה את השעון היקר שכל כך שמרתי.

02:57:35.549 02:57:36.950

הורדתי לרחוץ ידיים.

02:57:37.309 02:57:38.549

רק אני ניגבתי ידיים.

02:57:38.629 02:57:39.649

השעון לא היה.

02:57:40.329 02:57:43.430

הגיעו אנשים מארץ ישראל למחנה?

02:57:44.379 02:57:47.139

שליחים. מנהיגים. ביקורים.

02:57:47.209 02:57:49.090

אני לא זוכרת מידי. מארץ ישראל ב-Leipheim.

02:57:49.129 02:57:51.510

כי המנהיגים היו מגיעים מדי פעם למחנות העקורים.

02:57:51.569 02:57:53.389

בן גוריון. גולדה?

02:57:53.450 02:57:54.899

לא. זה היה בקפריסין.

02:57:55.540 02:57:56.729

אז שמה לא הייתם?

02:57:57.069 02:57:57.409

לא. לא.

02:57:57.420 02:58:01.479

אז הייתם שם חצי שעה ואז אתם עוברים ל-Deggendorf?

02:58:01.520 02:58:03.659

אנחנו עוברים ל-INAUDIBLE (גרמנית) ב-Deggendorf.

02:58:03.700 02:58:06.040

חוות חקלאית.

02:58:06.040 02:58:09.379

שלמעשה זה היה בית חולים לחולי נפש. -מ-המ.

02:58:09.420 02:58:11.000

ולנו נתנו בניין אחד.

02:58:11.000 02:58:13.819

ועבדנו יחד עם חולי הנפש.

02:58:13.819 02:58:17.120

והלכנו אפילו לבקר אותם בבתים שלהם.

02:58:17.459 02:58:20.549

והם אמרו שאנחנו משוגעים והם שפויים.

02:58:20.590 02:58:22.909

מה. הם היו גרמנים?

02:58:23.170 02:58:24.370

גרמנים. גרמנים.

02:58:24.729 02:58:27.370

למה עברתם בעצם ל-INAUDIBLE (גרמנית)?

02:58:27.379 02:58:30.340

הכשרה. -הכשרה חקלאית.

02:58:30.659 02:58:32.180

כמה זמן הייתם שם?

02:58:33.819 02:58:35.000

שוב פעם הסילבסטר.

02:58:35.040 02:58:36.260

כל דבר הסילבסטר.

02:58:36.299 02:58:37.299

כבר עוד שנה?

02:58:37.840 02:58:40.540

ז"א . לא. הייתם חצי שנה. -עד סוף. עד סוף.

02:58:40.540 02:58:41.440

ועוד חצי שנה. -כן.

02:58:41.440 02:58:42.479

אז זה בסך הכל שנה.

02:58:42.520 02:58:45.940

למשל אני קיבלתי. -אנחנו מגיעים כבר ל-47׳.

02:58:45.989 02:58:47.090

אני קיבלתי פרה.

02:58:47.329 02:58:50.129

כל בוקר הייתי צריכה ללכת לחלוב את הפרה.

02:58:50.549 02:58:51.989

וזו הייתה ההכשרה החקלאית שלך.

02:58:52.329 02:58:56.149

כל בוקר שהגעתי לפה ואני נעגלתי בצורה איומה.

02:58:56.229 02:58:59.750

כל בוקר שהגעתי לפרה היא נתנה לי זנב בפרצוף.

02:59:00.069 02:59:01.489

זה היה הבוקר טוב שלי.

02:59:04.059 02:59:05.180

אבל כן. -איך מצב הרוח?

02:59:05.299 02:59:08.780

כל דבר. כל דבר היה טוב כי אנחנו ידענו את המטרה.

02:59:09.110 02:59:12.159

אנחנו אמרנו הכל יהיה טוב. רק להגיע לארץ ישראל.

02:59:12.200 02:59:13.489

ואיך המצב הרוח?

02:59:14.370 02:59:17.370

אופטימי או את גם שקועה ב?

02:59:17.409 02:59:18.709

יש רגעים ויש רגעים.

02:59:18.729 02:59:20.930

יש רגעים של זכרונות מהבית?

02:59:21.079 02:59:25.379

רגעים של זיכרונות כל הזמן. אבלהמטרה הייתה כל כך גדולה.

02:59:25.819 02:59:27.760

שהכול התגמד.

02:59:28.159 02:59:30.459

ושם את. אני מבינה. פוגשת את בעלך?

02:59:31.239 02:59:31.700

נכון.

02:59:31.709 02:59:33.850

אז בואי ספרי על זה. מי הוא היה?

02:59:41.250 02:59:42.450

קשה לך.

02:59:54.690 02:59:57.129

לבעלי קראו רפאל לנרסקי.

02:59:57.290 02:59:59.010

רפאל לנרסקי.

02:59:59.450 03:00:03.649

אחר כך נודע לי ש. אני לא ידעתי.

03:00:03.649 03:00:05.530

יש היסטוריה עברית. אני לא יודעת תנ"ך.

03:00:05.569 03:00:08.170

לא יודעת חדשים בעברית.

03:00:08.250 03:00:10.090

זה לא נקלט לי. אני לא יודעת למה.

03:00:10.809 03:00:14.209

אבל אמרו לי שרפאל זה היה מלאך. -נכון.

03:00:14.250 03:00:16.030

והוא היה באמת מלאך.

03:00:16.069 03:00:17.450

מאיפה הוא היה?

03:00:17.489 03:00:19.739

הוא היה במחנה. הוא היה ב-Mauthausen.

03:00:19.780 03:00:21.430

מ-Mauthausen. זה באוסטריה.

03:00:21.530 03:00:24.229

והוא הלך לקיבוץ Dachau.

03:00:24.270 03:00:26.250

אבל הוא במקור היה מפולין?

03:00:26.590 03:00:29.840

מפולין. מעיירה קטנה. מ-Michów.

03:00:29.879 03:00:31.700

ונפגשתם במחנה?

03:00:31.969 03:00:36.389

והוא בא מ. מ. חיסלו את הקיבוץ Dachau.

03:00:36.389 03:00:38.290

אז חלק מהם באו אלינו.

03:00:38.729 03:00:42.409

והוא ביניהם. באו שלושה גברים. בנים.

03:00:42.489 03:00:44.409

הוא היה מבוגר ממך? -בארבע שנים.

03:00:45.909 03:00:49.969

ולא יודעת איך הקשר נוצר. והואהיה חבר שלי.

03:00:50.549 03:00:52.750

הוא היה גם ניצול יחידי ממשפחתו?

03:00:53.829 03:00:56.090

לבד גם כן. הוא נשאר לבד בעולם.

03:00:56.129 03:00:59.649

היה לו בארץ. הייתה לו דודה עם בנות דודות.

03:01:00.610 03:01:01.690

אז נהייתם חברים שם?

03:01:02.409 03:01:03.889

נהיינו חברים.

03:01:05.129 03:01:07.049

והוא היה בחור. גבר.

03:01:08.090 03:01:10.690

הוא היה בנוער הציוני לפני המלחמה.

03:01:10.750 03:01:14.329

והוא ספג המון ציונות. והוא היה לו המון ידע.

03:01:14.670 03:01:17.889

אז החליטו שהוא צריך להיות מדריך במקום אחר.

03:01:18.040 03:01:20.510

שהוא לא מתאים להיות חניך. רק מדריך.

03:01:21.010 03:01:22.809

אז שלחו אותו ל. ל.

03:01:25.850 03:01:31.370

כרגע היה לי בראש וזה ברח לי. לעיירה אחרת.

03:01:31.450 03:01:34.440

ואת נסעת איתו? -לא. ואני נשארתי במקום.

03:01:34.440 03:01:37.020

והוא הלך להדריך.

03:01:37.020 03:01:40.659

להדריך קבוצה של איכות. אחרים.

03:01:41.180 03:01:42.510

ומדי פעם הוא היה בא.

03:01:42.629 03:01:48.770

אם למשל הייתה איזו חתונה בקיבוץ. או שהייתה חגיגה או שהיו חגים.

03:01:48.770 03:01:51.770

אז הוא היה מגיע אלינו והיינו ביחד.

03:01:54.889 03:01:58.180

ומקיבוץ. מהקיבוץ הזה שהוא היה.

03:01:58.180 03:01:59.799

הוא נשלח ל-Bergen-Belsen.

03:01:59.799 03:02:02.649

להיות מדריך בקבוצה יותר גדולה.

03:02:03.809 03:02:08.649

והבת דודה שלו הייתה מזכירה בפדרציה יהודית בארה"ב.

03:02:09.090 03:02:12.610

והבת דודה שלו כתבה שהיא שולחת לו סרטיפקט.

03:02:12.809 03:02:14.819

סרטיפיקט. בשביל להגיע ארצה.

03:02:15.280 03:02:17.700

בינתיים בתור מדריך ב-Bergen-Belsen.

03:02:17.700 03:02:19.840

הוא כבר קיבל סרטיפיקט.

03:02:19.840 03:02:22.069

והוא עלה ארצה באופן לגאלי.

03:02:22.670 03:02:24.010

ואני נסעתי.

03:02:24.010 03:02:25.850

ב-46' זה היה? 47'?

03:02:25.850 03:02:27.510

הוא הגיע ב45'.

03:02:28.870 03:02:32.319

ב. במאי 45'. לא 45'. 46'.

03:02:33.190 03:02:36.809

כי את אומרת שכבר היית שנה שם במחנות. אולי 47'?

03:02:37.850 03:02:40.690

47'. ב-47'.

03:02:41.010 03:02:42.370

היית עוד שנה ב. -כן.

03:02:42.450 03:02:44.250

בשני המחנות. ואת עוד נשארת שם?

03:02:44.889 03:02:45.850

סליחה? אני? -את עוד נשארת.

03:02:46.729 03:02:49.969

והוא היהב-Bergen-Belsen. -והוא עלה לארץ.

03:02:50.059 03:02:52.819

והוא עלה לארץ. ישר לקיבוץ תל יצחק.

03:02:53.180 03:02:54.239

ושמרתם על קשר?

03:02:54.600 03:02:55.799

כן. התכתבנו.

03:02:55.879 03:02:57.559

לא התכתבנו ספר.

03:02:57.600 03:02:58.719

מחברות כתבנו.

03:02:58.829 03:03:00.969

יש לי עוד כמה מחברות שכתבנו.

03:03:01.459 03:03:06.729

ואז מה קורה עם הקבוצה שלך? אתם עוברים בשלב מסוים משם לאיטליה?

03:03:06.770 03:03:07.889

אנחנו היינו ב.

03:03:07.930 03:03:09.680

כרגע היינו ב. Deggendorf.

03:03:09.719 03:03:10.209

ב-Deggendorf.

03:03:10.209 03:03:11.260

בחווה החקלאית.

03:03:11.299 03:03:16.250

כן. אז אנחנו מ-Deggendorf אנחנו עוברים לאיטליה.

03:03:16.569 03:03:16.870

לאן?

03:03:19.409 03:03:20.450

את זוכרת אולי?

03:03:21.809 03:03:22.909

אני כתבתי שמה.

03:03:23.450 03:03:24.309

איך אתם עוברים?

03:03:24.319 03:03:24.969

Grottaferrata.

03:03:24.969 03:03:27.030

ב-Grottaferrt? -כן.

03:03:28.049 03:03:32.729

ו. וזה נדמה לי ליד רומא. לא?

03:03:32.770 03:03:35.760

Grottaferrata. -Grottaferrata. כן.

03:03:35.799 03:03:36.680

אתם עוברים איך?

03:03:36.719 03:03:37.930

גם כן. משאיות?

03:03:38.010 03:03:39.750

ברגל. דרך אלפים.

03:03:39.790 03:03:42.370

בלילות. ברגל. אלפים בלילה.

03:03:42.489 03:03:44.549

עוברים אתכם אנשי הבריחה? -נכון.

03:03:44.590 03:03:48.090

באלפים אסור לדבר. אסור לשתות. -כן. כן.

03:03:48.129 03:03:50.770

ואני הייתי כזו שברורית.

03:03:51.229 03:03:52.750

הייתי שמנה אבל שברירית.

03:03:53.409 03:03:55.569

מפונקת. אני אומרת במפורש.

03:03:55.670 03:03:57.989

מפונקת. אז היה שם בחור אחד.

03:03:58.930 03:04:00.700

שהוא גם סימפט אותי.

03:04:01.120 03:04:02.260

הוא אמר: ״את יודעת מה?

03:04:02.340 03:04:03.969

את לא תלכי. כי את לא תגיעי״.

03:04:04.370 03:04:06.209

הושיב אותי על התרמיל.

03:04:06.780 03:04:08.459

ועשה לי ככה.

03:04:09.579 03:04:12.420

וירדתי מהזה. אחר כך לעלות חזרה.

03:04:13.180 03:04:17.639

במקום מסוים אנחנו היינו בהר גבוה. -כן.

03:04:17.680 03:04:21.399

ושם אספו אותנו. נתנו לנו כוס תה ולנוח קצת.

03:04:21.409 03:04:22.770

כן.

03:04:23.430 03:04:25.770

הייתה בינינו בחורה ששברה רגל.

03:04:26.250 03:04:27.280

אז שם טיפלו בה.

03:04:27.319 03:04:30.489

והמשכנו. המשכנו. -כן.

03:04:30.530 03:04:33.200

באיטליה היינו ב-Grottaferrata.

03:04:33.239 03:04:37.700

אז רק לסכם את השהות ב-Deggendorf.

03:04:37.739 03:04:40.360

זה היה בעיקר התנסות של חווה חקלאית?

03:04:40.459 03:04:41.280

כן.

03:04:42.079 03:04:44.250

והמשכת שם גם ללמוד עברית?

03:04:44.290 03:04:49.959

עברית וידע כללי. וקיבלנו כבר ידיעות מהעולם.

03:04:50.139 03:04:52.260

על מה שקורה ב-Auschwitz.

03:04:52.299 03:04:53.719

והיה יודנראט והכל.

03:04:54.559 03:04:56.340

הכול. עכשיו אתם קוראים. התחלנו להשכיל.

03:04:56.780 03:05:00.209

כן. אתם מגיעים ל-Grottaferrata.

03:05:00.250 03:05:03.200

ב-Grottaferrata שוב פעם לא עשינו כלום.

03:05:03.299 03:05:05.850

חוץ מעבודות משק. -כן.

03:05:06.049 03:05:08.170

מה שהמשק צריך. -כן.

03:05:09.239 03:05:12.159

לימודים דרך אימק. אימק מלמדת אותנו.

03:05:12.200 03:05:14.100

עדיין הוא המדריך. מקבץ את הקבוצה.

03:05:14.149 03:05:16.370

אתם 50 חבר'ה ביחד. -כן.

03:05:16.770 03:05:18.729

וכמה זמן הייתם ב-Grottaferrata?

03:05:19.809 03:05:21.569

אנחנו מדברים כבר על 47'?

03:05:24.350 03:05:27.760

אז ב-Grottaferrata. מגיעים אלינו שליחים מהארץ.

03:05:28.389 03:05:32.409

ומתחילים לארגן לנו נסיעה. עלייה לארץ.

03:05:32.850 03:05:34.290

זה היה בסביבות ראש השנה.

03:05:34.389 03:05:36.920

באו השליחים מהארץ ומארגנים נסיעה.

03:05:36.959 03:05:40.260

ספטמבר 47' בערך?

03:05:40.600 03:05:41.819

כן. בערך. -כן.

03:05:41.860 03:05:43.780

מכינים אותנו נפשית.

03:05:46.200 03:05:47.579

לעלייה ארצה.

03:05:47.639 03:05:50.520

ביניהן הייתה גם בחורה מ-Będzin.

03:05:50.559 03:05:52.260

קראו לה בוים. -שהכרת אותה?

03:05:53.500 03:05:55.280

כן. הכרתי אותה מהבית.

03:05:55.940 03:05:57.659

כשהיא אמרה שאין דרך אחרת.

03:05:57.709 03:06:01.569

אנחנו מוכרחים לעלות ארצה דרך הים.

03:06:03.870 03:06:04.870

בעלייה?

03:06:05.129 03:06:07.020

ב'. -בלתי לגאלית?

03:06:07.629 03:06:13.729

בלתי לגאלית. ואימק נשאר בגרמניה.

03:06:14.149 03:06:18.530

אנחנו עשינו את המשך הדרך מגרמניה כי הוא פגש את אשתו.

03:06:18.569 03:06:19.889

והוא נשאר בגרמניה.

03:06:19.930 03:06:25.090

הוא עזב אותנו. והיה מדריך אחר. אבל זה הכל אותו סיפור.

03:06:25.549 03:06:27.770

והם אומרים שאנחנו צריכים לעלות ארצה.

03:06:27.809 03:06:29.319

איך אנחנו עולים ארצה?

03:06:29.360 03:06:30.360

יאספו אותנו.

03:06:32.889 03:06:38.170

לספינות דיג. ומהספינות אנחנו נעלה לאונייה.

03:06:38.639 03:06:42.010

למה קראו לאונייה שלנו "אפרופיל חן"?

03:06:42.120 03:06:43.360

כי אחרי "אקסודוס".

03:06:43.399 03:06:44.899

זה היה כבר אחרי "אקסודוס".

03:06:44.940 03:06:47.670

נכון. ואף על פי כן אנחנו עולים ארצה.

03:06:49.590 03:06:53.190

אז הוציאו אותנו ושמו אספו אותנו.

03:06:53.409 03:06:56.500

אנחנו היינו באיזה חוף ים.

03:06:56.540 03:06:57.940

אני לא זוכרת את שמו.

03:06:58.340 03:07:01.959

לילה שלם קור אימים. התרגשות.

03:07:03.020 03:07:07.129

אחר כך ארבע. ארבע. עלינו על ספינות דייגים שחורות.

03:07:07.170 03:07:08.329

אני זוכרת כמו עכשיו.

03:07:08.790 03:07:09.870

הגענו לאונייה.

03:07:10.049 03:07:11.649

שמחה גדולה. אבל מה?

03:07:11.709 03:07:13.110

האונייה הייתה קטנה.

03:07:13.670 03:07:19.879

אונייה של בהמות. של העברת. בעלי חיים.

03:07:19.920 03:07:25.670

בעלי חיים. וכל כך הרבה אנשים. ילדים. נשים בהריון.

03:07:25.829 03:07:28.340

כל כך הרבה. מעל אלף איש היינו שם.

03:07:28.379 03:07:31.709

צחנה. צעקות. אי אפשר לתאר את זה.

03:07:32.409 03:07:33.409

זה היה.

03:07:34.850 03:07:35.850

קשה. קשה.

03:07:36.049 03:07:39.639

את ידעת מי המפקד. הפלי"ר?

03:07:39.680 03:07:41.889

אנחנו ידענו שיש שלושה.

03:07:41.930 03:07:45.290

אנשי העלייה.

03:07:45.329 03:07:47.739

זה. מהארץ. נו.

03:07:47.739 03:07:50.399

כן. אנשי ההגנה. אנשי הפלי"ר.

03:07:50.440 03:07:55.959

אח"כ הגרמנים תפסו אותם. והם התחפשו. המפקד התחפש.

03:07:56.000 03:07:57.340

כן. הגרמנים או את הבריטים?

03:07:57.829 03:07:59.129

הבריטים.

03:07:59.190 03:08:00.930

אמרת גרמנים. התכוונתי לבריטים?

03:08:00.969 03:08:02.770

הגרמנים. הגרמנים לא יוצאים לי מהראש.

03:08:03.010 03:08:04.350

הבריטים התכוונת. -הבריטים. כן.

03:08:05.469 03:08:06.469

איך הייתה ההפלגה?

03:08:06.850 03:08:08.170

ההפלגה הייתה קשה.

03:08:08.489 03:08:13.680

בצפיפות. בצחנה. אבל המטרה הייתה העיקר. -כן.

03:08:13.719 03:08:16.280

הכל קיבלנו כמובן מאליו.

03:08:16.340 03:08:18.139

כי המטרה הייתה כל כך קדושה.

03:08:18.270 03:08:20.829

שזה אי אפשר לתאר. -כן.

03:08:22.600 03:08:28.739

והייתה בינינו בחורה שלא ידענו שהיא מרגלת. והיא התיידדה עם השליחים שלנו.

03:08:28.920 03:08:30.100

עם ה"הגנה".

03:08:30.620 03:08:32.000

מרגלת של מי. של הבריטים?

03:08:32.260 03:08:33.040

של הבריטים.

03:08:33.049 03:08:35.799

והיא. -מהקבוצה שלכם?

03:08:36.379 03:08:38.389

לא מהשליחים. מתוך האונייה.

03:08:38.489 03:08:40.049

מתוך. כביכול המעפילה?

03:08:40.389 03:08:42.309

כן. מעפילה. היא הייתה יהודייה.

03:08:42.430 03:08:44.110

כן. והיא שיתפה עם הבריטים?

03:08:44.250 03:08:45.709

היא שיתפה פעולה עם הבריטים.

03:08:46.110 03:08:48.520

ואנחנו באנייה אנחנו.

03:08:49.739 03:08:52.430

בתנאים האלה התרחצנו. מה התרחצנו?

03:08:52.469 03:08:53.479

בבגדי ים.

03:08:54.020 03:08:55.540

או שבתחתונים בגופייה.

03:08:55.620 03:08:59.959

והבנים היו שולחים קופסאות שימורים לים עם חבל.

03:09:00.340 03:09:01.700

ושופכים עלינו מים.

03:09:02.260 03:09:06.799

זה היה להתרחץ. אבל אנחנו קיבלנו שוב פעם.

03:09:06.969 03:09:08.530

הכל היה באהבה.

03:09:08.649 03:09:12.690

אתם בדרך לארץ ישראל והגעתם?

03:09:12.809 03:09:14.850

ולא. אנחנו בדרך כבר.

03:09:14.889 03:09:20.049

אנחנו מתקרבים לחופי חיפה. פתאום שלוש אוניות. משחתות.

03:09:20.090 03:09:26.829

משחתות עוקפות אותנו מסביב. ומתחילים להכריז שאנחנו. אה.

03:09:28.290 03:09:32.809

שאנחנו. שאנחנו נשתכנע ו.

03:09:32.879 03:09:33.840

תמסרו את עצמכם.

03:09:33.879 03:09:34.079

כן.

03:09:34.120 03:09:40.280

שאנחנו נמסור את עצמנו. שאנחנו לא נגיע לחיפה. ושהם ילחמו והתחיל הקרב.

03:09:41.399 03:09:43.700

הקרב היה. מה יכולנו לראות?

03:09:45.120 03:09:47.370

קופסאות שימורים שהיו לנו. -שימורים התחלתם לזרוק.

03:09:47.409 03:09:50.450

היינו זורקים קופסאות שימורים. דלאי מים.

03:09:50.549 03:09:52.309

שופכים שהמים נכנסו לים.

03:09:52.870 03:09:54.680

מה שהיה. מה יכולנו לעשות?

03:09:54.719 03:09:59.799

אפילו חברה שלי פתחה קופסת שימורים. והיא הייתה כל כך מוכשרת.

03:10:00.239 03:10:02.479

שהיא פגעה בדיוק לאחד בפרצוף.

03:10:03.719 03:10:08.219

וביניהם היו גם חבר מהשומר הצעיר. ובחור אחד נהרג.

03:10:08.500 03:10:11.200

כי הם התחילו לירות בנו.

03:10:11.260 03:10:17.309

ואח"כ התחילו להשפריץ לנו מי ים מכל הצדדים. ולא הייתה לנו ברירה. רק להיכנע.

03:10:17.350 03:10:18.370

כן.

03:10:18.379 03:10:23.110

כשנכנענו העלו אותנו לאונייה שלהם. והביאו אותנו.

03:10:23.149 03:10:25.000

נורא קר לי שאני מספרת את זה.

03:10:25.010 03:10:26.590

לקפריסין?

03:10:28.250 03:10:31.069

לא. אנחנו כבר יצאנו מקפריסין.

03:10:31.209 03:10:32.969

לא סיפרתי מקפריסין איך הגענו?

03:10:33.090 03:10:35.950

לא. לא. את אומרת עכשיו הבריטים תפסו אתכם.

03:10:35.989 03:10:37.329

לוקחים אתכם מאף על פי כן

03:10:40.250 03:10:41.610

אז לקחו אתכם מקפריסין.

03:10:41.709 03:10:42.329

אהה כן כן.

03:10:42.350 03:10:44.520

קצת התבלבלו לך הדברים. אין דבר אנחנו לא נחזור.

03:10:44.569 03:10:48.219

אתם הבריטים לוקחים אתכם לקפריסין.

03:10:48.260 03:10:50.420

כן אנחנו עוקפים אותנו ולוקחים אותנו.

03:10:50.819 03:10:52.799

אכזבה גדולה הא?

03:10:52.840 03:10:57.520

הפצועים. אני גם נפצעתי ברגל כי נפלתי תוך כדי מלחמה.

03:10:57.569 03:10:59.819

מלחמה. התנקשות.

03:10:59.860 03:11:00.979

כן. תוך כדי ה. נפלתי.

03:11:01.079 03:11:06.579

שמה היו כאלה ברגים גדולים שהיו קושרים את הבהמות.

03:11:06.649 03:11:08.329

אני נפלתי על כזה בורג.

03:11:08.450 03:11:10.370

ויצא לי כאן כזה חתך.

03:11:10.549 03:11:16.739

עם הבשר טחון כזה יצא. אז הם לקחו כל הפצועים וחבשו אותנו.

03:11:16.780 03:11:18.870

לא נתנו לנו לשתות. לא שום דבר.

03:11:19.170 03:11:21.750

העלו אותנו לאוניות שלהם. -לקפריסין.

03:11:21.790 03:11:23.549

ואת רואה חיפה מוארת.

03:11:24.049 03:11:25.500

ואת לא מגיעה. -והלב. הלב בוכה.

03:11:25.590 03:11:27.399

כי את לא יכולה לעלות.

03:11:29.459 03:11:30.639

אחרי כל המסע הזה.

03:11:33.559 03:11:35.459

ומעבירים אותנו לקפריסין.

03:11:35.719 03:11:36.899

מה ידעתם על קפריסין?

03:11:37.120 03:11:39.180

שום דבר. -אבל ידעתם שיש מחנה שם?

03:11:39.680 03:11:40.700

לא ידענו. -לא הכינו אתכם לאפשרות הזו?

03:11:40.930 03:11:45.770

לא. לא. לא. אנחנו היינו בטוחים שאנחנו באים לארץ ישראל.

03:11:46.940 03:11:49.940

אנחנו מגיעים. חושך לילה. גדר תיל.

03:11:50.520 03:11:54.739

אלוהים. בשבילנו גדר תיל זו שוב פעם אסוציאציה.

03:11:55.440 03:11:57.700

פגשתי חברה שלי שהייתי איתה במחנה.

03:11:57.739 03:11:59.510

היא אומרת: "אדג'ה. איך הגעת לכאן?"

03:11:59.549 03:12:02.219

אז סיפרתי לה. היא אומרת: "את יודעת מה זה?

03:12:02.280 03:12:04.000

זה מחנה". -למעצר.

03:12:04.040 03:12:06.760

"אין לנו מים. יש חמסינים.

03:12:06.920 03:12:10.959

את יודעת מה זה חמסין?״ בפולנית היא אמרה לי [INAUDIBLE] (פולנית).

03:12:11.000 03:12:12.860

זה מין ביטוי כזה לא יפה.

03:12:13.280 03:12:15.780

היא אומרת: "את יודעת לעבור כזה חמסין. מה זה?"

03:12:16.139 03:12:17.579

אני אומרת: ״אני לא יודעת מה זה״.

03:12:17.620 03:12:19.319

אז הגעתם לאוהלים?

03:12:20.139 03:12:22.040

לאוהלים. כן.

03:12:22.079 03:12:23.620

הגעתם למחנה החורף. נכון?

03:12:23.840 03:12:24.299

נכון.

03:12:24.340 03:12:25.360

ליד Famagusta?

03:12:25.399 03:12:28.360

והיה גשם. על ידנו הייתה Famagusta.

03:12:28.399 03:12:30.840

כן. אמרתי ליד פמגוסטה. -כן.

03:12:31.709 03:12:37.709

החורף. והחורף היה מאוד קשה' והאוהלים נפלו.

03:12:38.409 03:12:39.670

והיינו בתוך בוץ.

03:12:40.069 03:12:41.610

ושם התחלתי לעשן.

03:12:42.190 03:12:42.750

לעשן.

03:12:42.790 03:12:45.079

לעשן אבל מה זה לעשן' בשרשרת.

03:12:45.120 03:12:48.030

מ-המ. איך הבריטים מתייחסים אליכם שם?

03:12:49.489 03:12:51.389

אנחנו לא היה לנו שום דבר עם הבריטים.

03:12:51.450 03:12:52.450

רק שמירה לא?

03:12:52.709 03:12:53.850

רק שמירה מסביב.

03:12:53.950 03:12:55.989

ואתם מקבלים אוכל קצת?

03:12:56.250 03:13:00.549

אוכל. אוכל קיבלנו נניח כיכר לחם. והיו בנים.

03:13:00.950 03:13:02.149

אז הבנות לא אכלו.

03:13:02.229 03:13:04.350

קודם כל נתנו לאכול לבנות. לבנים.

03:13:04.399 03:13:08.000

הבנים עברו שם אימונים של "ההגנה" או משהו?

03:13:08.379 03:13:10.719

אני לא יודעת כל כך כי הייתי שלושה חודשים.

03:13:10.760 03:13:13.600

ואחר כך אמרו שהתנאים היו יותר טובים.

03:13:14.000 03:13:15.540

אני יודעת שכשאני הייתי.

03:13:15.840 03:13:17.440

מה עשיתם שם בשלושה חודשים?

03:13:17.540 03:13:20.129

היו שיעורים גם. התארגנו. או שזה?

03:13:20.790 03:13:23.629

מה עשיתם בשלושה חודשים האלה. זכור לך?

03:13:25.110 03:13:27.190

אני יודעת שאני. בקושי התארגנו.

03:13:27.350 03:13:28.750

ניקינו את הצריפים.

03:13:29.930 03:13:32.629

יש חלק שעבדו במטבח.

03:13:32.729 03:13:35.090

יש כאלה שעבדו במחסן.

03:13:35.270 03:13:37.750

היה שם קשה. היה שם.

03:13:41.770 03:13:42.690

עברית. נו.

03:13:42.739 03:13:44.059

קשה? דייסה?

03:13:44.450 03:13:49.010

אבל לא מבושלת. כמו קמח. -כן.

03:13:49.049 03:13:52.250

זה היינו מבשלים לנו כאוכל. -כן. כן.

03:13:52.290 03:13:55.790

עם זה היו מסמנים כדורגל.

03:13:55.829 03:13:59.030

את השערים של הכדורגל.

03:13:59.729 03:14:02.819

והיו תפוחי אדמה מיובשים.

03:14:02.870 03:14:03.870

כן. אבל לא היו לכם שם שיעורים?

03:14:05.819 03:14:06.840

בזמני לא.

03:14:07.489 03:14:08.790

ואז אתם עולים לארץ. איך?

03:14:09.540 03:14:12.950

רגע. ואנחנו קיבלנו תפוחי אדמה מיובשים.

03:14:13.489 03:14:15.370

הכל היה מבושל על נפט.

03:14:16.059 03:14:21.709

ולפעמים הפיח היה נכנס לתוך תפוחי האדמה אז היו מטגנים בצל.

03:14:22.090 03:14:23.729

ועם הבצל ועם הפיח.

03:14:23.809 03:14:28.440

ככה נתנו לנו שאנחנו לא נבדיל מה זה פיח ומה זה בצל.

03:14:28.479 03:14:29.430

כן.

03:14:29.430 03:14:31.790

ואת הקשה הזאת. קשה הזו. עשו לחם.

03:14:31.889 03:14:34.370

עשו עוגות. עשו כדורגל.

03:14:34.780 03:14:38.040

סימנים של שער. זה כדורגל.

03:14:38.399 03:14:42.920

הכול היה קשה. ובאו שליחים מהארץ.

03:14:44.069 03:14:46.149

אה. לא סיפרתי עוד על האונייה.

03:14:46.610 03:14:48.420

השלושה שליחים שהיו לנו.

03:14:48.469 03:14:50.889

הבריטים.

03:14:51.069 03:14:54.010

הבריטים עלו על האונייה וחיפשו מי מארגן אתכם.

03:14:55.879 03:14:58.540

אז ראש שליחים התחפש.

03:14:58.639 03:15:02.680

פתאום אנחנו רואים אדם מבוגר. עם זקן. מסתובב בינינו.

03:15:02.719 03:15:03.750

לא ידענו מי זה.

03:15:05.030 03:15:06.479

אמרנו. לא ראינו את הבן אדם הזה.

03:15:06.489 03:15:08.629

התחפשו למעפילים. -כן.

03:15:09.290 03:15:13.129

הוא היה אדם מבוגר ואחד ברח מהאונייה ושחה.

03:15:13.250 03:15:16.450

בשחייה הגיע לחיפה.

03:15:17.559 03:15:19.739

ואחד אני לא זוכרת מה היה. אוקיי.

03:15:19.790 03:15:21.569

אבל אף אחד לא נאסר מזה.

03:15:22.030 03:15:24.120

אבל את הבחורה אסרו.

03:15:24.159 03:15:25.389

למה?

03:15:25.430 03:15:28.229

למרות שהיא הייתה לטובתם. אבל אסרו אותה.

03:15:28.530 03:15:30.489

כן. ומקפריסין?

03:15:31.090 03:15:34.530

בקפריסין ביקרה אותנו גולדה מאיר.

03:15:35.479 03:15:36.569

את זוכרת את המפגש איתה?

03:15:37.170 03:15:39.010

היא לא הייתה ממש.

03:15:39.110 03:15:40.649

היא עברה בין המחנות.

03:15:40.690 03:15:42.409

אבל אי אפשר היה לגשת אליה.

03:15:42.930 03:15:47.270

ובקפריסין הכריזו על מדינת ישראל בזמני.

03:15:47.290 03:15:50.010

את היית בקפריסין כשהייתה ההכרזה על הקמת המדינה?

03:15:50.209 03:15:51.770

שהייתה הכרזה. ואיזה.

03:15:51.930 03:15:52.850

במאי?

03:15:53.170 03:15:55.049

לא. בנובמבר משהו.

03:15:55.209 03:15:57.209

אה את מדברת באו״ם?

03:15:57.280 03:15:59.379

את מדברת על ההחלטה. לא?

03:15:59.420 03:16:01.340

כ"ט בנובמבר. 47'?

03:16:01.379 03:16:02.040

כן.

03:16:02.079 03:16:03.219

לא על הקמת מדינת ישראל?

03:16:03.319 03:16:05.090

לא לא. על ההקמה הייתי בארץ.

03:16:05.139 03:16:07.309

החלטת האו"ם בנובמבר.

03:16:07.350 03:16:08.930

החלטת האומות המאוחדות.

03:16:08.969 03:16:11.950

כן. בנובמבר החלטת. הראש עוד קצת עובד.

03:16:11.989 03:16:12.969

את זוכרת את זה?

03:16:13.010 03:16:16.670

אני זוכרת מה זה. כולם צהלו ב.

03:16:16.729 03:16:19.989

כ"ט בנובמבר. כן. -מה זה צהלנו. מה זה רקדנו. מה זה.

03:16:20.069 03:16:21.729

אף אחד לא היה עייף. -כן.

03:16:22.840 03:16:24.799

ואז באמת הייתה גולדה מאיר.

03:16:25.239 03:16:27.459

ואני חושבת ששושנה דמארי הייתה גם.

03:16:27.559 03:16:28.620

שושנה דמארי באה לשיר.

03:16:28.659 03:16:29.659

הייתה גם. באמת.

03:16:30.190 03:16:33.069

אתם מקבלים איזה שהוא שלב סרטיפיקט ועולים לארץ?

03:16:33.690 03:16:36.850

לא. אז באו ואנחנו עוד ממשיכים להיות.

03:16:36.909 03:16:42.840

ובאו שליחים מהארץ. והצליחו לקבל אושרת כניסה לנוער.

03:16:42.879 03:16:43.680

כן.

03:16:43.690 03:16:44.950

ואני נחשבתי.

03:16:45.069 03:16:48.469

למרות שהייתי גדולה ומפותחת. אבל הייתי בין הנוער.

03:16:48.750 03:16:49.750

עליית הנוער.

03:16:49.790 03:16:50.809

עליית הנוער.

03:16:51.850 03:16:53.129

והעלו אותנו ארצה.

03:16:53.590 03:16:54.590

אבל את כל הקבוצה?

03:16:55.030 03:16:56.319

לא. לא. שבעה איש.

03:16:56.510 03:16:57.479

העלו אותך מתוך הקבוצה?

03:16:57.520 03:17:01.059

כן. מתוך הקבוצה שבעה איש.

03:17:01.180 03:17:03.340

אתם מגיעים. את אומרת בראשית 48'?

03:17:03.780 03:17:07.139

אני הגעתי ב-01/01/48.

03:17:09.090 03:17:10.530

לחיפה את מגיעה?

03:17:12.610 03:17:13.809

יהודית את מגיעה לחיפה?

03:17:14.049 03:17:16.770

אני מגיעה לחיפה. מחיפה. להמשיך?

03:17:16.909 03:17:17.690

כן עוד דקה.

03:17:18.170 03:17:22.290

מחיפה אנחנו מעבירים אותנו לרעננה. לבית עולים.

03:17:22.350 03:17:23.559

אוקיי.

03:17:23.600 03:17:25.040

שוב פעם אוכלים.

03:17:25.559 03:17:28.100

ושוב פעם זקנים. צעירים. הכול ביחד.

03:17:28.200 03:17:30.670

ואני הייתי עם חברה שהייתי איתה במחנה.

03:17:30.709 03:17:31.739

ומ-Będzin. כן.

03:17:31.739 03:17:32.959

וכל התלאות ביחד.

03:17:33.280 03:17:34.219

מה שמה?

03:17:34.840 03:17:36.159

פולה שטיבל מהבית.

03:17:36.319 03:17:38.549

קלרה מארון. אחרי הנישואין.

03:17:38.569 03:17:42.629

אנחנו עכשיו נעשה הפסקה להחליף קלטת.

03:17:44.870 03:17:47.829

יהודית. איך הרגע הזה שאת מגיעה לארץ?

03:17:49.100 03:17:50.530

זה בלתי נשכח.

03:17:51.450 03:17:52.450

בחיפה?

03:17:52.930 03:17:58.889

חיכו לנו. הגעתי. על כל ישיבה היו שתי קלמנטינות עם העלים.

03:17:59.690 03:18:00.930

הריח. המראה.

03:18:01.309 03:18:03.930

אנחנו נישקנו את הקלמנטינות כאילו ש.

03:18:07.729 03:18:10.469

אז הגעת לבית העולים ברעננה? -ברעננה.

03:18:10.610 03:18:11.569

כמה זמן היית שם?

03:18:15.540 03:18:19.110

לא יודעת. לא הרבה זמן כי בעלי בא אחר כך.

03:18:19.149 03:18:20.209

חבר שלי בא.

03:18:20.250 03:18:22.690

הוא בא. הוא ידע שאת הגעת?

03:18:23.190 03:18:27.530

הוא היה בתל יצחק. ובתל יצחק היה מגדל מים.

03:18:27.989 03:18:30.889

וחבר שלו היה עבד במגדל מים.

03:18:30.950 03:18:34.870

והוא ראה אגד נוסע מחיפה לרעננה.

03:18:34.920 03:18:37.059

אז הוא אמר: ״באו כנראה מקפריסין.

03:18:37.379 03:18:38.930

ואולי אדג'ה באה ביניהם״.

03:18:38.979 03:18:41.360

אז הוא פתאום הוא מופיע לי ב.

03:18:42.030 03:18:43.569

רעננה? -אנחנו באנו ברעננה.

03:18:43.770 03:18:45.229

אני רוחצת את הקופסה מ.

03:18:45.260 03:18:47.420

הוא הגיע. הוא בא לחפש אותך.

03:18:47.459 03:18:48.780

הוא בא לחפש. -מהקיבוץ?

03:18:48.940 03:18:52.190

מהקיבוץ. מתל יצחק. הוא בא לחפש אותי.

03:18:54.069 03:18:56.329

אבל לא אמרתי לך. שאני ברעננה.

03:18:56.370 03:19:02.370

אנחנו היינו זקנים הכול ביחד. ואני הלכתי עם חברה שלי.

03:19:02.530 03:19:05.229

שגם מ-Będzin וגם במחנה היינו יחד.

03:19:05.350 03:19:07.709

והבעלים שלנו גם היו חברים.

03:19:07.989 03:19:10.770

הם באו יחד ל-Dachau והם היו חברים.

03:19:11.069 03:19:13.229

ואנחנו הלכנו ברעננה. ביום שישי.

03:19:13.590 03:19:19.209

מסתכלים. בתים מסודרים שולחן עם מפה לבנה ונרות.

03:19:19.709 03:19:21.559

וחלות אנחנו אומרים: ״מה זה?

03:19:21.639 03:19:22.819

זה יכול להיות אמת?

03:19:23.139 03:19:27.299

גם לנו פעם יהיה דבר כזה?״ אנחנו כבר לא ראינו שזה בית.

03:19:28.340 03:19:32.120

זה. זה אנחנו הלכנו כל הדרך וכל הדרך אמרנו: ״מה זה?

03:19:32.200 03:19:33.420

זה אנשים נורמליים.

03:19:33.760 03:19:35.979

איך אנחנו יכולים לראות דבר כזה?

03:19:36.090 03:19:38.090

לנו גם פעם יהיה דבר כזה?״.

03:19:39.889 03:19:42.379

אז הוא בא והוא לקח אותך לקיבוץ.

03:19:42.459 03:19:43.360

לא הוא בא.

03:19:43.370 03:19:48.280

והשמחה הייתה בלתי אפשרית. והוא אמר: ״איזה תנאים איך את.

03:19:48.290 03:19:51.770

את חייבת לבוא לקיבוץ ולראות איך אני חי״.

03:19:52.469 03:19:57.500

בסדר אמרתי. אבל עכשיו אני צריכה לתת דין וחשבון אם אני הולכת.

03:19:57.540 03:19:58.930

זה לא יכולים לצאת ככה.

03:20:00.809 03:20:04.280

ישבנו ודיברנו והוא דיבר עם. הוא הכיר את כולם.

03:20:04.399 03:20:09.430

כי הוא היה הרי תקופת מה איתנו. והוא השאיר לי כסף.

03:20:09.520 03:20:12.389

מי יודע מה זה כסף. -כן.

03:20:12.430 03:20:16.129

נתן לי כמה מילים היו אז. ונתן לי את זה ביד.

03:20:16.209 03:20:19.649

והוא אמר עם זה את יכולה לבוא לתל יצחק כי אני לא יכול להשתחרר.

03:20:19.729 03:20:22.329

הוא עבד בגן ירק יחד. אחראי.

03:20:22.770 03:20:25.680

בואי נתקדם. אז הגעת לתל יצחק?

03:20:25.719 03:20:29.500

אני אחרי יומיים. אני אמרתי אני רוצה לנסוע לתל יצחק.

03:20:29.680 03:20:32.459

אמרתי למדריך שלי: ״אני רוצה לנסוע לרפאל״.

03:20:32.500 03:20:34.239

״בסדר יש לך כסף?״.

03:20:34.280 03:20:35.739

אמרתי: ״הוא השאיר לי לא יודעת כמה״.

03:20:35.780 03:20:38.489

אבל אני מרעננה. בכפר סבא.

03:20:38.569 03:20:40.850

היה שם מבנה כזה קטן עם שומר.

03:20:41.569 03:20:43.309

והוא היה מכוון את התנועה.

03:20:43.569 03:20:45.540

ואני לא ידעתי איזה אוטובוס לקחת.

03:20:45.579 03:20:47.360

העברית שלי הייתה לא רהוטה.

03:20:47.739 03:20:49.420

הייתה עברית "אני חפצה".

03:20:50.459 03:20:52.639

אני מראה לו ככה את הכסף עם היד.

03:20:52.680 03:20:54.799

אני אומרת "אני חפצה תל יצחק".

03:20:55.979 03:20:57.360

הוא אמר: "כמה כסף?"

03:20:57.399 03:20:58.680

אמרתי: ״זה מה שיש לי״.

03:20:58.719 03:21:00.200

הוצאתי את הכול והוא לקח.

03:21:00.440 03:21:02.440

אני יודעת. לקח טוב. לא לקח.

03:21:02.540 03:21:08.700

לא היה אכפת לי רק שיכוון אותי. והגעתי לתל יצחק ושמה פגשתי את המדריך שלי.

03:21:09.500 03:21:13.879

של אימק. זה שהיה איתנו בגרמניה עם אשתו.

03:21:13.889 03:21:20.290

אז היית בתל יצחק ונישאתם בתל יצחק? לא. והייתי בתל יצחק ומאוד התאקלמתי.

03:21:20.790 03:21:21.889

כן. מה. עבדת בקיבוץ?

03:21:22.409 03:21:24.709

עבדתי במטבח. -כן.

03:21:24.709 03:21:29.530

ורפאל עבד בגן ירק. והיינו מאוד מקובלים בקיבוץ. וכולם.

03:21:29.590 03:21:31.270

ואחר כך שהחברים.

03:21:31.290 03:21:35.370

כמה זמן היית בקיבוץ? -שנה.

03:21:35.690 03:21:37.129

שנה. ואז עזבתם?

03:21:37.159 03:21:41.520

לא. באו הקיבוץ שלי שהיה עוד בקפריסין.

03:21:41.530 03:21:42.600

כן.עלו.

03:21:42.639 03:21:46.299

עלו ארצה ובנו יחידה חדשה.

03:21:47.120 03:21:50.079

נקודה חדשה. מול עיינות. -מ-המ.

03:21:50.079 03:21:52.079

היה שם קיבוץ שבילים קראו לו.

03:21:52.559 03:21:57.690

ואח"כ עברנו למבטחים. אז ירח הדבש שלי היה במבטחים.

03:21:58.190 03:22:01.090

איפה נישאתם? -בקיבוץ. בשבילים. בשבילים.

03:22:01.250 03:22:03.190

בשבילים. הוא עוד קיים הקיבוץ הזה? -מה?

03:22:03.229 03:22:04.069

הוא עוד קיים? -לא.

03:22:04.110 03:22:08.639

לא. עיינות זה באזור ראשון. אזור נס ציונה?

03:22:08.799 03:22:10.239

נכון. כן. מול עיינות.

03:22:11.450 03:22:12.430

ושם נישאתם?

03:22:12.590 03:22:15.889

כן. אני שכנעתי את רפאל לצאת מתל יצחק.

03:22:16.049 03:22:17.569

למרות שבתל יצחק אמרו לי:

03:22:17.909 03:22:20.750

"יהודית אם את לא מתאקלמת. תמיד המקום שלך פה".

03:22:21.170 03:22:26.069

ואז עברתם למבטחים? ואז עברנו לשבילים. בשבילים נישאנו.

03:22:26.100 03:22:29.049

כן. ועברתם למבטחים?

03:22:29.090 03:22:30.079

ועברנו למבטחים.

03:22:30.120 03:22:32.040

מה זה היה. מבטחים? קיבוץ או מושב?

03:22:32.120 03:22:35.440

היה קיבוץ. ואנחנו רצינו לבנות שם נקודה חדשה.

03:22:35.520 03:22:36.559

איפה הוא היה. מבטחים?

03:22:37.139 03:22:37.959

על יד נירים.

03:22:38.010 03:22:40.799

עכשיו המקום המקום ה.

03:22:40.850 03:22:43.649

וכמה זמן הייתם שם. במבטחים?

03:22:43.690 03:22:45.450

במבטחים היו החלפות.

03:22:45.729 03:22:49.489

נניח אם אנחנו היינו חודש. אח"כ קבוצה אחרת ירדה לחודש.

03:22:49.729 03:22:52.430

כן. משבילים למבטחים?

03:22:52.469 03:22:54.489

כן. שבילים. למבטחים. למבטחים. שבילים.

03:22:55.590 03:22:59.069

במהלך החיים. אתם שותפים. נולדו ילדים?

03:22:59.510 03:22:59.809

לא.

03:22:59.850 03:23:04.950

במהלך החיים. אחר כך היינו בשבילים ורפאל היה שוב פעם גנן אחראי.

03:23:06.010 03:23:07.930

וחברים לא רוצים לעבוד.

03:23:08.469 03:23:09.690

התרגלו לא לעבוד.

03:23:10.270 03:23:12.280

הוא צריך להעיר את האנשים לעבודה.

03:23:12.319 03:23:14.770

ובשבתות. חגים הוא מסתכל.

03:23:15.149 03:23:16.739

הגזר עלה. הגזר לא עלה.

03:23:16.819 03:23:19.700

וראיתי שהקבוצה לא בשבילי. -לא.

03:23:19.700 03:23:24.010

אמרתי: ״רפאל. אנחנו יוצאים מהקיבוץ״. ולאן עברתם? פשוט אני רוצה שנתקדם.

03:23:24.049 03:23:30.059

היה לנו חבר עיראקי מאוד קרוב אז הוא אמר:

03:23:30.079 03:23:35.860

"אם אתם רוצים לצאת מהקיבוץ. תבואו אלי.

03:23:35.899 03:23:37.200

אני אתן לכם מגורים."

03:23:37.600 03:23:37.920

איפה?

03:23:37.930 03:23:40.100

בשייח' מוניס דאז.

03:23:41.000 03:23:44.299

רמת אביב. -ברמת אביב היום. שייח' מוניס דאז.

03:23:44.340 03:23:45.709

אז עברתם לעיר?

03:23:46.389 03:23:48.229

עברנו לעיר. לשייח' מוניס.

03:23:48.510 03:23:53.469

הוא נתן לנו בחדר שלו. הוא נתן לנו להכניס את המיטת הברזל שלנו.

03:23:53.639 03:23:55.110

כי לא היה לנו כסף.

03:23:55.209 03:23:57.729

כל העושר שלנו היה מתחת לברזל של סוכנות.

03:23:57.770 03:23:58.969

וממה התפרנסתם?

03:23:59.430 03:24:00.229

עוד לא התפרנסתי.

03:24:00.409 03:24:02.489

לא. אני רוצה פשוט להתקדם.

03:24:02.969 03:24:05.870

אלישי התחיל לעבוד אצל בן דוד שלו. בתור צבע.

03:24:06.809 03:24:08.930

ואני ידעתי את העבודה מגרמניה.

03:24:09.370 03:24:15.260

ידעתי שבהדר יוסף יש בית חרושת. אמרו לי. יש בית חרושת של.

03:24:15.299 03:24:16.379

סטיל.

03:24:16.420 03:24:20.930

נכון. נכון. של איך קראו להם. שלושה אחים?

03:24:20.969 03:24:21.969

אני לא זוכרת.

03:24:21.969 03:24:23.950

לא חשוב. אני אזכר.

03:24:24.809 03:24:27.020

התחלת לעבוד שם? -אני באתי לשמה.

03:24:27.100 03:24:29.920

לא היה לי כסף. נסעתי בלי כסף באוטובוס.

03:24:29.959 03:24:32.200

אמרתי: ״אין לי כסף. אני עולה חדשה".

03:24:32.700 03:24:36.520

נסעתי לשמה בלי כסף. ושמה שוב הייתה שמירה.

03:24:36.959 03:24:38.719

חדר עם בית כזה עם שמירה.

03:24:39.139 03:24:40.340

אמרתי לו מה אני רוצה.

03:24:40.379 03:24:42.649

״את לא יכולה להיכנס לבית חרושת״.

03:24:42.690 03:24:44.370

למזלי יצא מנהל.

03:24:44.950 03:24:46.590

והוא אמר: ״על מה הוויכוח?״

03:24:46.629 03:24:51.370

אמרתי לו: ״אני יודעת לעשות שפינריי". אמרתי לו בגרמנית הכל.

03:24:51.379 03:24:55.030

הוא אומר. "באמת את יודעת לעשות? בואי אני אעשה לך בחינה".

03:24:55.690 03:24:59.700

עשה לי בחינה. הוא אמר: ״התקבלת. אבל את צריכה להביא לי אישור.

03:25:00.000 03:25:01.879

זה רמת גן. את גרה בתל אביב.

03:25:02.290 03:25:05.430

את צריכה להביא לי אישור מהסתדרות".

03:25:06.959 03:25:10.430

כל הפרוטקציות לא עזרו. אני ניגשתי. אמרתי.

03:25:10.620 03:25:12.989

אף פרוטקציה לא עוזרת. אני אעזור לעצמי.

03:25:13.090 03:25:16.239

התחלתי להיות יותר חכמה. יותר משופשפת כבר.

03:25:16.280 03:25:18.229

כן. -גם הגיל עשה את שלו.

03:25:18.950 03:25:20.450

אמרתי. אני אסתדר לבד.

03:25:20.610 03:25:24.399

נכנסתי לג'ניה. שהיא הייתה אחראית על הזה.

03:25:24.819 03:25:25.860

אמרתי לה: ״תראי.

03:25:25.899 03:25:28.260

אני עליתי את ארצה בצורה כזו וכזו.

03:25:28.379 03:25:31.879

אין לי כסף. אין לי משפחה. אין לי כסף לחיות״.

03:25:31.930 03:25:34.290

לפני שעשינו את זה שכבנו שנינו.

03:25:34.350 03:25:38.389

רפאל ואני על המיטה. בלי אוכל. בלי כלום ובכינו.

03:25:38.829 03:25:42.489

לא היה לנו שום דבר. היינו אחד את השני אז בכינו.

03:25:42.850 03:25:45.340

כן. כן. אבל הדברים הסתדרו?

03:25:46.239 03:25:52.020

אז ג'ניה שמעה אותי. היא אומרת: ״בסדר. אני נותנת לך אישור״ התחלתי לעבוד.

03:25:52.420 03:25:55.559

התחלתי לעבוד מהר. כמו שהגרמנים לימדו אותי.

03:25:55.600 03:26:02.350

הבנות עשו עליי חרם. שאני מקלקלת להן. אז הייתי צריכה להמעיט.

03:26:02.389 03:26:03.579

כן.

03:26:03.620 03:26:08.469

ומייד נכנסתי לוועד העובדים. ומייד קיבלתי את הזה.

03:26:08.549 03:26:10.629

זה היה בכיתן? -בכיתן.

03:26:11.889 03:26:13.229

עכשיו. מתי נולדו הילדים?

03:26:15.540 03:26:17.860

אחרי ארבע שנים. כי לא היה לי כסף.

03:26:17.920 03:26:19.819

נולד הבן הבכור. שיהיה בריא.

03:26:20.059 03:26:23.899

באיזו שנה?

03:26:23.899 03:26:24.479

52'.

03:26:24.520 03:26:25.649

מה שמו? -משה. משה.

03:26:25.690 03:26:26.690

משה מלינבסקי.

03:26:26.750 03:26:28.190

והבת. מתי נולדה?

03:26:28.250 03:26:29.670

אחרי שבע שנים. כלומר ב-59'.

03:26:30.049 03:26:31.110

ב-59' נולדה בת. מה שמה?

03:26:31.149 03:26:32.549

בת שבע. בת שבע.

03:26:34.350 03:26:39.030

הבן על שם אבא שלי והבת על שם אימא של בעלי.

03:26:39.510 03:26:41.709

אוקיי. וחייתם בתל אביב?

03:26:42.729 03:26:46.200

חיינו בדירה של החבר הזה.

03:26:46.399 03:26:51.340

אנחנו עברנו. עברנו. אח"כ עברנו לשכונת התקווה.

03:26:52.100 03:26:54.620

החבר הזה שכר לנו דירה בשכונת התקווה.

03:26:54.659 03:26:57.979

עברנו שלוש. פעמיים. שיטפון.

03:26:58.250 03:26:59.250

כן.

03:27:00.030 03:27:03.969

והתחלנו להתארגן. -בחיים בארץ?

03:27:04.149 03:27:06.030

כן. התחלנו להתארגן. אני ידעתי לחסוך.

03:27:06.270 03:27:08.790

אם היה לי שקל. לירה אז לירה.

03:27:09.569 03:27:13.450

ידעתי חצי לירה לשים בצד. ובחצי לירה לאכול.

03:27:13.899 03:27:16.860

קניתי לחם. נתתי לרפאל לעבודה.

03:27:16.899 03:27:18.090

שתי פרוסות לחם עם מלפפון ירוק.

03:27:18.129 03:27:22.670

אז במהלך השנים. איפה הוא עבד אחר כך? בקיצור.

03:27:22.979 03:27:25.649

הוא עבד בארץ בכל העבודות. רק להרוויח.

03:27:26.030 03:27:29.430

בג'ורות. בצבעות. בבניין. בכל מיני עבודות.

03:27:29.469 03:27:32.909

בכל מיני. בסוף הוא עבד מחסנאי. מה שאת רוצה.

03:27:33.290 03:27:35.110

בסוף הוא נכנס לבנק לאומי.

03:27:35.250 03:27:36.250

הבנתי. אוקיי.

03:27:36.950 03:27:38.729

ואני גם כן נכנסתי לבנק.

03:27:39.170 03:27:41.690

הבנתי. עבדת בבנק? -עבדתי בבנק.

03:27:42.520 03:27:47.440

כשהילדים היו קטנים. סיפרת להם על השואה. דיברתם?

03:27:48.020 03:27:49.579

בבית שלכם דיברו על השואה?

03:27:50.680 03:27:52.139

הייתה לי שכנה רומנייה.

03:27:52.260 03:27:54.200

שהיו שמה דודה וסבתא.

03:27:54.440 03:27:56.290

והילדים היו מאוד מיודדים.

03:27:56.750 03:28:02.020

יום אחד הבן שלי נכנס ואומר לי: "אמא. למה לי אין סבתא ואין דודה?"

03:28:02.059 03:28:04.170

אז סיפרתי לו.

03:28:04.850 03:28:08.870

כאילו שעשיתי קיר בינינו. הקיר נסגר.

03:28:09.579 03:28:13.069

החברות שהיינו יחד אחרי המלחמה. בקיבוצים.

03:28:13.120 03:28:16.770

אז כשהבן הלך לכיתה א' היא דפקה בדלת.

03:28:17.010 03:28:20.709

הביאה לו תיק לבית ספר. דודה מניה הביאה לך תיק.

03:28:21.790 03:28:23.670

אנחנו עכשיו כל הזמן דודה מניה.

03:28:23.930 03:28:27.870

דודה אדג'ה. גם היא איננה. אבל גם הילדים בינינו

03:28:29.350 03:28:32.670

בין הילדים בדור שני. הם גם קוראים אחד לשני.

03:28:32.709 03:28:36.239

״דודה. דודה. דודה״ -אבל כשהם היו קטנים עד אז לא דיברת?

03:28:37.280 03:28:40.319

עד שהבן שלי לא שאל אותי למה אין לו סבתא. לא.

03:28:41.139 03:28:43.579

כן. והחברים היו ברובם ניצולי שואה?

03:28:43.680 03:28:44.860

כולנו ניצולי שואה.

03:28:44.920 03:28:45.940

כל החברים היו.

03:28:45.959 03:28:47.930

איך היה המפגש עם הצברים?

03:28:49.549 03:28:51.430

מאוד קשה. מאוד קשה.

03:28:51.489 03:28:53.450

שנסעתי מהעבודה: "הנה.

03:28:53.549 03:28:55.829

באו עולים חדשים. לקחו לנו את העבודה.

03:28:56.950 03:28:58.750

הנה. לקחו לנו את הפרדסים".

03:28:58.989 03:28:59.309

היה קשה.

03:28:59.350 03:29:00.750

גם תפוז אי אפשר לקנות.

03:29:01.409 03:29:02.110

היה קשה.

03:29:02.149 03:29:04.350

היה מאוד קשה ומאוד מעליב. -מעליב.

03:29:04.389 03:29:06.350

ואנחנו לא דיברנו פולנית.

03:29:06.549 03:29:11.350

אני זוכרת. מיום שבאנו ארצה. שיצאנו לרחוב. דיברנו רק עברית.

03:29:11.430 03:29:13.229

עברית שבורה אבל העיקר עברית.

03:29:13.270 03:29:14.319

להראות כמו כולם.

03:29:14.540 03:29:15.059

כן.

03:29:15.069 03:29:18.469

לא להיות משהו. שלא יגידו לנו: ״עולים חדשים״.

03:29:19.350 03:29:20.629

עכשיו.

03:29:21.709 03:29:26.309

במהלך השנים. בשנת 60'. 1960.

03:29:26.709 03:29:29.469

נתפס אייכמן והיה משפט אייכמן.

03:29:29.909 03:29:31.790

זה זכור לך? ליווית את זה?

03:29:31.969 03:29:32.809

מה זה ליוויתי?

03:29:32.819 03:29:34.469

עקבתי.

03:29:34.510 03:29:37.510

כמו שאני עוקבת עכשיו אחרי יאיר דדון. -מה הרגשת?

03:29:37.590 03:29:39.729

זה פתח את הפצעים מחדש?

03:29:39.799 03:29:41.350

קודם. תדברי על שואה.

03:29:41.389 03:29:45.809

שהקליטו את הצעירים. -אבל זה היה הרבה יותר מאוחר. ״שואה״.

03:29:45.829 03:29:47.239

לא. ״שואה״ הייתה קודם. -לא?

03:29:47.280 03:29:49.500

לא. לא. הרבה יותר מאוחר.

03:29:49.510 03:29:51.469

את מדברת על ה״שואה״ של קלוד לנצמן?

03:29:52.329 03:29:53.329

לא. זה הרבה אחר כך.

03:29:53.989 03:29:55.590

אני שואלת על משפט אייכמן.

03:29:57.000 03:29:58.809

המשפט אייכמן זה היה בבית.

03:29:59.010 03:30:01.989

זה כל הזמן בעלי ואני. לא הפסקנו לדבר ולהסתכל.

03:30:02.030 03:30:03.030

מה זה עשה לך?

03:30:03.209 03:30:04.450

מה זה עשה לך?

03:30:04.489 03:30:07.530

אני אמרתי אם אני יכולה ללכת להעיד אני מוכנה להעיד.

03:30:08.299 03:30:14.100

ואני נורא ואחר כך היה עם ניצול השואה שדמיאניוק. דמיאניוק.

03:30:14.139 03:30:15.620

דמיאניוק. היה אחר כך.

03:30:16.100 03:30:18.059

בשנות ה-80 היה דמיאניוק. -דמיאניוק.

03:30:18.100 03:30:20.219

כשהעורך דין. איך קוראים לו? -שפטל.

03:30:20.260 03:30:21.829

שפטל. הוא אמר שזה לא נכון.

03:30:21.870 03:30:24.430

אני הייתי יורה בו כי זה דמיאניוק. כן.

03:30:24.790 03:30:28.110

מי שלא היה. הוא יכול רק להגיד דבר כזה.

03:30:28.149 03:30:32.000

מפגש קשה עם ה. -זה הרגיז אותנו. זה הקפיץ אותנו.

03:30:32.040 03:30:37.110

וכשהיו. היה בארץ ויכוח על השילומים ועל הפיצויים. מה חשבת?

03:30:37.110 03:30:38.649

אני לא רציתי. אני לא רציתי שילומים.

03:30:38.750 03:30:41.149

אני אמרתי: ״אף אחד לא יכול לשלם לי את זה.

03:30:41.649 03:30:44.170

את הדם של ההורים שלי אני לא רוצה״.

03:30:44.219 03:30:46.360

לי לא היה לפני מי לבכות. לפני.

03:30:47.020 03:30:49.180

אם הייתה לי אמא. היה לה חתיכת לחם.

03:30:49.299 03:30:53.329

הייתה נותנת לי חתיכה ולה ביס. -כן.

03:30:53.370 03:30:55.569

היו לי זמנים קשים. היו לי עכברים.

03:30:55.629 03:31:00.670

אני כבר התחלתי לעבוד בבית חרושת ולא היה לי מה לאכול והייתה שמה.

03:31:01.430 03:31:05.909

סליחה. והייתה שמה בחורה שהייתה איתי במחנה.

03:31:05.950 03:31:10.469

היא ראתה שאני לא אוכלת אז היא הייתה מביאה לי כל יום לחמנייה.

03:31:10.549 03:31:15.950

אחר כך. כשכבר קיבלתי את המשכורת ויכולתי לקנות לי לחמנייה

03:31:15.950 03:31:20.590

אז הבאתי לחמנייה בארנק. ויחד עם הלחמנייה יצא עכבר.

03:31:21.989 03:31:27.309

את התנאי ההתאקלמות היו לי מאוד קשים בארץ. מאוד מאוד קשים.

03:31:27.670 03:31:31.389

ואתן עשיתן מסעות לפולין?

03:31:31.469 03:31:35.569

עשיתן טיול שורשים עם הילדים? -כן. פעמיים.

03:31:35.590 03:31:40.629

קודם בעלי לא רצה לנסוע לפולין בשום פנים ואופן כי הוא סבל מהפולנים.

03:31:40.709 03:31:44.909

את אבא שלו הרגו הפולנים. ואני נורא רציתי לנסוע.

03:31:45.110 03:31:46.510

רצית לנסוע? -כן.

03:31:46.510 03:31:51.170

אני עדיין. אני נכנסת לפולין אני מצטערת להגיד את זה.

03:31:51.190 03:31:52.549

אני נושמת.

03:31:52.750 03:31:54.690

מרגישה בבית? -כן.

03:31:54.729 03:31:56.090

מחזיר אותך הביתה. -אני לא יכולה.

03:31:56.190 03:31:58.069

לא יכולה. זה לא יפה.

03:31:58.270 03:31:59.549

אבל זאת המציאות.

03:31:59.809 03:32:01.149

איך היה הביקור בפולין?

03:32:01.430 03:32:02.930

הביקור הראשון.

03:32:02.969 03:32:04.090

כן. איך הרגשת. מתי נסעת?

03:32:04.110 03:32:05.790

בשנות ה-80? ה-90?

03:32:07.829 03:32:09.389

לא חשוב. איך הרגשת?

03:32:09.870 03:32:11.329

נסעת ל-Będzin?

03:32:12.930 03:32:18.250

הכל היה טוב ויפה כשנסעתי לפולין. אבל כשהגעתי באופן פרטי

03:32:18.290 03:32:21.469

בעלי ואני והבן נסענו

03:32:21.530 03:32:23.850

עם נהג פרטי והגענו לרחוב שלנו.

03:32:23.889 03:32:28.479

ואני כבר הרגשתי מרחוק את הריח של הרחוב והגענו לבית שלי.

03:32:28.520 03:32:29.930

הבית שלי לא היה.

03:32:29.989 03:32:35.629

נכנסתי לכזאת היסטריה וכזה בכי. וכזאת רעדה.

03:32:35.670 03:32:37.979

אי אפשר לתאר איך אני. הם פחדו.

03:32:38.059 03:32:40.739

גם הנהג פולני אמר שהוא לא יודע מה לעשות איתי.

03:32:40.739 03:32:43.840

אז הפולנים לא נתנו לו אפילו כוס מים.

03:32:43.899 03:32:45.100

בעלי ביקש כוס מים.

03:32:45.110 03:32:46.750

אף אחד לא רצה לתת.

03:32:47.709 03:32:48.790

היה לך מאוד קשה.

03:32:49.309 03:32:51.590

היה לי מאוד מאוד. אבל מה. אני.

03:32:51.590 03:32:54.709

באותו יום היה לי קשה. חזרתי ל.

03:32:55.790 03:32:58.100

למלון.

03:32:58.770 03:33:02.389

והשופר. הנהג של האוטו שלנו.

03:33:02.450 03:33:04.590

ראה אותי ואמר: "מה קרה לך?"

03:33:05.129 03:33:06.510

אמרתי. הייתי על ידו.

03:33:06.559 03:33:08.540

רעדתי. הידיים ככה רעדו לי.

03:33:08.590 03:33:10.870

לא יכולתי לשלוט על עצמי.

03:33:11.270 03:33:15.030

אבל למחרת. מול הבית שלנו היה בית הספר של אחי.

03:33:15.120 03:33:16.120

שהוא למד שמה.

03:33:16.950 03:33:18.149

נכנסתי לבית ספר.

03:33:18.190 03:33:22.510

וידעתי שלאבא שלי הייתה שם סיכת זהב בעד הפעילות.

03:33:23.149 03:33:26.549

אמרתי להם: "אולי יש בארכיון אצלכם משהו?

03:33:26.989 03:33:31.129

תמונה או של אחי או של אחי ואבא שלי״.

03:33:31.680 03:33:34.100

הם הבטיחו לשלוח לי אבל הם לא שלחו לי כלום.

03:33:34.100 03:33:38.290

כנראה שלא מצאו. והם אמרו לי שהבית שלנו נשרף.

03:33:38.629 03:33:40.909

אני ראיתי אותו הרי. אחרי המלחמה.

03:33:41.270 03:33:44.510

כן. -אני יודעת אם הם לא שרפו אותו?

03:33:46.250 03:33:47.469

אבל למחרת.

03:33:48.030 03:33:51.739

מאותו טיול. למחרת הגעתי לאותו מקום. הייתי כמו אבן.

03:33:52.510 03:33:53.760

שום דבר לא הזיז לי.

03:33:54.930 03:33:56.750

פתאום הייתי אבן. -התאוששת.

03:33:56.889 03:33:59.309

הבן שלי אמר: "אמא. זה כאילו שלא את".

03:33:59.750 03:34:03.329

לא אכפת לי. דרכתי על האדמה ולא היה אכפת לי.

03:34:03.399 03:34:05.440

הייתי מאובנת. -כן.

03:34:05.489 03:34:08.049

זה היה. עשו שם אנדרטה.

03:34:08.200 03:34:09.430

איפה שהבית.

03:34:09.469 03:34:12.329

שהבית הכנסת נשרף.

03:34:12.590 03:34:16.709

שמו אנדרטה ואנחנו הצטלמנו שם ו.

03:34:19.200 03:34:20.209

ראית עוד פעם שנייה?

03:34:20.309 03:34:22.549

עוד פעם. פעם נוספת.

03:34:22.590 03:34:23.850

נסעת פעם שנייה. את אומרת?

03:34:23.889 03:34:27.129

פעם שנייה נסענו בשנת 2008.

03:34:27.469 03:34:28.469

עם הבת?

03:34:28.590 03:34:30.350

עם הבת והבן וכלה.

03:34:30.530 03:34:34.239

אוקיי וזה הכול מאורגן דרך ארגון יוצאי Zagłębie.

03:34:34.290 03:34:35.930

Zagłębie. -Zagłębie.

03:34:36.909 03:34:38.950

עכשיו. דיברנו על הילדים.

03:34:39.569 03:34:42.389

הילדים נשואים. יש נכדים?

03:34:42.760 03:34:43.600

כן.

03:34:43.799 03:34:44.639

בואי תספרי.

03:34:45.110 03:34:46.059

יש לי בן.

03:34:56.790 03:34:59.270

הוא דוחק את השואה לצד.

03:34:59.309 03:35:00.389

הוא לא רוצה הרבה.

03:35:00.430 03:35:02.290

למרות שהיינו בפולין ואני נעלתי שמה.

03:35:02.309 03:35:03.510

הבן שלך? -כן.

03:35:03.590 03:35:05.290

רגע. אבל הוא נשוי. הבן?

03:35:05.670 03:35:07.469

הוא נשוי עם ילידת הארץ.

03:35:07.549 03:35:11.069

מה שמה? -רונית. רונית. ויש. וכמה ילדים להם יש?

03:35:11.229 03:35:14.049

שלושה. שני בנים ובת ושני נכדים.

03:35:14.430 03:35:15.549

הילדים? -כן.

03:35:15.549 03:35:17.510

ישראל. רווית ונוית.

03:35:17.629 03:35:19.709

והם? ויש לך נינים מהם?

03:35:19.750 03:35:21.469

ושני נינים. -מה השם?

03:35:23.469 03:35:25.750

אראל. אראל ואביעד.

03:35:25.909 03:35:26.950

ילדים של?

03:35:27.110 03:35:27.950

מי מהנכדים?

03:35:27.950 03:35:29.389

של. של הבן.

03:35:30.090 03:35:31.409

כן. נכדים של הבן.

03:35:31.469 03:35:33.709

כן. אבל איזה בן או בת?

03:35:33.959 03:35:34.750

ממי הנכדים?

03:35:34.809 03:35:36.950

הנינים מהבן. מהבן. -לא. ברור.

03:35:36.950 03:35:37.829

מהנכד. הנכד.

03:35:38.079 03:35:39.079

כן. מהנכד. -כן. מהנכד.

03:35:39.190 03:35:40.309

כן. -אוקיי. זה שני נינים.

03:35:40.469 03:35:43.110

כן. -ומהצד של הבת. למי היא נשואה?

03:35:43.569 03:35:45.649

הבת נשואה עם ארבעה בנים.

03:35:45.879 03:35:46.879

מה שם בעלה?

03:35:48.110 03:35:51.149

היא פרודה מבעלה. -אוקיי. והבנים. מה שמם?

03:35:51.670 03:35:53.909

יניב. ניר. נוי ואיתי.

03:35:54.299 03:35:56.139

ארבעה בנים. -ארבעה בנים.

03:35:56.190 03:35:58.389

עם הנכדים את דיברת על השואה?

03:35:59.030 03:36:01.389

כן. הנכד הגדול היה בפולין.

03:36:01.489 03:36:03.209

הם היו במסגרת בתי הספר?

03:36:03.989 03:36:06.989

הנכד של הבת היה במסגרת בית הספר.

03:36:07.149 03:36:09.350

הנכד של הבן הגדול.

03:36:09.590 03:36:15.409

כן -היה ממסגרת הצבא. עם השליחות של הקצינים.

03:36:16.010 03:36:18.870

והילדה הייתה ממסגרת בית ספר. -בית ספר.

03:36:18.870 03:36:22.290

ואני מתכוננת לנסוע עם הנכד האמצעי השנה. אולי.

03:36:22.309 03:36:25.549

אם אני. אם אני אהיה בריאה ואני אוכל לעמוד בזה.

03:36:25.709 03:36:28.069

אני אקח עוד פעם את הבת ואת הנכד.

03:36:28.870 03:36:35.850

אני רוצה. זה בתוכנית שלי למרות שרפאל היה מאוד נגד הנסיעה לפולין.

03:36:35.870 03:36:39.329

אני רוצה לקראת סיום לשאול עוד כמה שאלות.

03:36:39.549 03:36:41.790

כשאת חושבת על מה שעברת.

03:36:44.950 03:36:48.430

מכל המשפחה שלך את היחידה שניצלת.

03:36:49.590 03:36:51.030

איך את.

03:36:51.270 03:36:56.510

מהמשפחה אני מתכוונת להורים. ההורים ואחיך. מהמשפחה הגרעינית שלך.

03:36:56.549 03:36:57.030

כן.

03:36:59.989 03:37:01.350

איך את חושבת על זה?

03:37:01.430 03:37:06.510

את רואה את זה כעניין של גורל. מזל. יד אלוהים?

03:37:07.149 03:37:08.809

אני לא כל כך מאמינה.

03:37:09.510 03:37:13.629

תכף נדבר על האמונה. אבל. העובדה שמכולם את שרדת?

03:37:13.690 03:37:18.069

אני בכל זאת. לפעמים עוברת לי מחשבה אולי מישהו פתאום ידפוק בדלת.

03:37:18.110 03:37:20.229

עדיין את מקווה. -עדיין אני מקווה.

03:37:20.270 03:37:23.069

שמישהו יחזור. -אולי פתאום מישהו מארה"ב.

03:37:23.110 03:37:25.190

מהפלנטה אחרת.

03:37:25.469 03:37:28.329

יבוא ויציג את עצמו. -את.

03:37:30.430 03:37:32.969

את עדיין חולמת היום על התקופה ההיא.

03:37:33.030 03:37:37.670

על המלחמה. על הבית. יש לך חלומות היום? עוברים לך?

03:37:37.790 03:37:40.549

אני עם הבת שלי מדברת המון על זה.

03:37:40.670 03:37:41.629

ואת גם חולמת?

03:37:42.229 03:37:46.030

לא. גם את בעלי אני לא חולמת וזה נורא מרגיז אותי.

03:37:46.309 03:37:50.229

ותגידי. כשאת חושבת על כל התקופה שאת עברת.

03:37:51.680 03:37:57.680

המלחמה. השואה. יש איזה רגע מסוים שנחרט לך מכל דבר אחר?

03:37:57.709 03:38:00.309

ומלווה אותך תמיד תמיד. כל יום?

03:38:00.590 03:38:04.790

מה שנחרט לי זה הילדים שכרתו להם את הראשים.

03:38:05.190 03:38:08.430

שמה ב. בפרבינץ.

03:38:08.469 03:38:11.170

זה אני לא אשכח בחיים שלי. -זה מלווה אותך.

03:38:12.149 03:38:15.290

באיזה אופן את חושבת העבר.

03:38:15.370 03:38:20.469

מה שעבר עיצב את השקפת עולמך ואת ההווה שלך?

03:38:21.069 03:38:24.030

באיזה מידה זה משפיע על איך שאת חושבת.

03:38:24.069 03:38:26.989

איך חינכת את הילדים. איך את רואה את העולם?

03:38:27.590 03:38:29.950

העבר. זה משפיע עלייך?

03:38:31.670 03:38:33.190

לא יודעת מה להגיד לך.

03:38:34.190 03:38:37.629

לפעמים אני אומרת שאני מאוד מצטערת שנשארתי בחיים.

03:38:38.790 03:38:43.670

אני אומרת שהיה רצוי ללכת עם ההורים אבל מצד שני.

03:38:43.709 03:38:45.010

אני מסתכלת על הילדים.

03:38:45.030 03:38:48.370

ואני אומרת: "אני העמדתי דור למופת".

03:38:49.389 03:38:51.510

את בעצם המשכת את המשפחה.

03:38:52.870 03:38:55.149

בעלי. -דרך המשפחה שלך.

03:38:55.469 03:38:57.229

זה ההמשך. הילדים.

03:38:57.370 03:38:57.950

הנכדים.

03:38:57.989 03:38:59.750

יש תמונה שבעלי מצולם.

03:38:59.870 03:39:04.430

ארבע דורות. בעלי. הבן. הנכד והנין.

03:39:05.149 03:39:07.989

זה. אני חושבת שזה זכות גדולה.

03:39:08.450 03:39:11.709

נכון. -אבל לצערי הוא נפטר מדי צעיר.

03:39:13.069 03:39:14.309

מדי מהר.

03:39:14.350 03:39:18.110

ולגבי אמונה. את סיפרת שבאת מבית מסורתי.

03:39:18.110 03:39:20.629

לא דתי. -לא דתי. מסורתי.

03:39:20.629 03:39:23.870

ואני רוצה לשאול לא על דת. אלא על אמונה.

03:39:23.870 03:39:28.670

יש אנשים שהשואה ערערה להם את האמונה? -אני לא מאמינה.

03:39:28.709 03:39:32.270

ויש אנשים שהיא חיזקה בהם את האמונה. מה את מרגישה?

03:39:32.360 03:39:33.809

אני חושבת שאין אלוהים.

03:39:33.909 03:39:35.110

יש כוח עליון.

03:39:35.180 03:39:36.309

תגידי שזה אלוהים.

03:39:36.409 03:39:38.049

אני לא יודעת. יש משהו בשמיים.

03:39:38.110 03:39:41.229

אבל השואה ערערה או חיזקה אצלך את זה?

03:39:42.149 03:39:46.030

אני חושבת שהשואה עשתה לי רע במובן הזה.

03:39:46.870 03:39:49.409

כי אם אני ראיתי שמורטים זקנים.

03:39:49.469 03:39:53.010

ואני ראיתי שהורגים ילדים אז יותר גרוע כבר לא יכול להיות.

03:39:53.040 03:39:53.829

איפה הוא היה?

03:39:53.889 03:39:55.569

מה עשו הילדים הקטנים?

03:39:58.690 03:40:01.370

מה עשו ההורים שלי שהם הלכו לשחיטה?

03:40:04.430 03:40:06.950

הם חוזרים לך באירועים של החיים. ההורים?

03:40:06.969 03:40:08.229

בטח. בטח.

03:40:08.309 03:40:12.389

מלווים אותך? -בכל מקום אם יש. היו חתונות.

03:40:12.629 03:40:14.750

חתונה הייתה אחת של הנכד.

03:40:15.090 03:40:15.889

בר מצווה.

03:40:16.549 03:40:20.469

כל אחד עולה לבר מצווה להדליק את הנר ולאחל בשמחה.

03:40:20.549 03:40:22.229

אני עולה תמיד עם בכי.

03:40:23.049 03:40:24.110

את זוכרת באותם רגעים.

03:40:24.149 03:40:29.870

כי באותו רגע אני יודעת שאני גם זכיתי וגם לא קיבלתי.

03:40:30.309 03:40:34.790

אני צריכה את ה. כמו שאני אומרת עכשיו. הבעל שלי צריך להיות על ידי.

03:40:34.870 03:40:41.510

אני. יש פסח. או כל אחד. ואני ביחד עם הילדים. אבל חסר לי את היד ימין.

03:40:41.590 03:40:43.350

כן. כן.

03:40:43.350 03:40:46.350

חנל׳ה. סליחה. יהודית. לסיום.

03:40:46.950 03:40:49.549

יש משהו שאת רוצה להוסיף?

03:40:49.629 03:40:53.629

איזה מחשבה. איזה מסר או משהו שהיית רוצה לומר?

03:40:54.950 03:40:56.829

מה שאני רוצה לומר ש.

03:41:02.870 03:41:05.590

אם בעלי היה חי אז הייתי מאושרת.

03:41:06.110 03:41:08.149

אני מאושרת בארץ ישראל. -מתי הוא נפטר?

03:41:09.309 03:41:11.149

בראש השנה. שנה שעברה.

03:41:12.229 03:41:14.709

התחלת להגיד: "אני מאושרת בארץ ישראל"?

03:41:14.780 03:41:16.260

בארץ ישראל אני מאושרת.

03:41:16.270 03:41:20.549

כי אני יודעת שכאן אני ולמזלי הילדים אומרים אותו הדבר.

03:41:21.129 03:41:25.870

שאני אמרתי לבן שלי: "תעזוב את הארץ. יש לך שני תארים".

03:41:25.870 03:41:27.709

הבן שלי עם שני תארים ועוד.

03:41:28.360 03:41:29.500

כל פעם הוא משתלם.

03:41:30.190 03:41:33.930

"תעזוב את הארץ. יש לך בנים לצבא. ברוך השם שהם בסדר."

03:41:34.959 03:41:36.180

אני אומרת "ברוך השם"

03:41:36.260 03:41:37.260

כמו שהוא אומר:

03:41:39.229 03:41:40.809

"ברוך השם"

03:41:44.229 03:41:48.069

אז הוא אומר: "אימא. אם לא טוב כאן. אז לא טוב בחוץ לארץ.

03:41:48.180 03:41:50.200

בחוץ לארץ טוב שיש ארץ ישראל.

03:41:50.250 03:41:53.790

אבל אם ארץ ישראל אין אז לא טוב ליהודים בחוץ לארץ.

03:41:53.870 03:41:55.409

אני מכאן לא זז".

03:41:56.420 03:41:57.559

זה הגאווה שלי.

03:42:00.110 03:42:01.750

בהחלט. בהחלט.

03:42:02.590 03:42:03.989

אני רוצה להודות לך.

03:42:04.430 03:42:07.629

תודה רבה. בשמי ובשם יד ושם.

03:42:08.590 03:42:11.270

ועם כל הכאב. אני מאחלת לך הרבה בריאות.

03:42:11.329 03:42:13.129

והרבה נחת מהנכדים.

03:42:13.180 03:42:15.559

מהנינים. שרק יהיה טוב.

03:42:15.639 03:42:16.700

תודה רבה. יהודית.

03:42:16.739 03:42:17.739

תודה.

03:42:19.559 03:42:20.360

שכחתי.

03:42:21.350 03:42:23.270

כשהייתי במייקופן.

03:42:23.389 03:42:26.829

פתאום הופיע מישהו אצלי בחדר.

03:42:27.110 03:42:29.790

וזה בן הדוד שלי. שהייתי איתו ב-Kielce ביחד.

03:42:29.790 03:42:31.030

שהיינו כמו אחים.

03:42:31.430 03:42:33.670

ואני הייתי במעיל של הבית

03:42:33.829 03:42:36.430

אז הוא אומר: "אדג'ה. יש לך עוד את המעיל של הבית?"

03:42:36.469 03:42:38.510

אמרתי: "כן. עם זה ניצלתי"

03:42:38.590 03:42:40.030

אז הוא אומר: "מה את עושה?"

03:42:40.069 03:42:41.510

אני אומרת: "אני בקיבוץ".

03:42:41.709 03:42:42.889

אז. את יודעת מה?

03:42:42.950 03:42:45.309

אני נשארתי בחיים ואת נשארת בחיים.

03:42:45.389 03:42:46.409

בואי נגור ביחד.

03:42:46.430 03:42:49.350

את תבואי איתי. לי יש חברה.

03:42:49.430 03:42:53.909

שהיא הייתה אשתו אחר כך. ומה שאנחנו נאכל ומה שאנחנו נעשה.

03:42:53.909 03:42:55.350

את תהיי יחד איתנו.

03:42:55.629 03:42:58.750

אבל אני הייתי כל כך פגועה וכל כך פחדתי.

03:42:58.989 03:43:03.229

גם ב-Bedzin פגשתי גבר אחד שהוא אמר: "אבא שלך עזר לה.

03:43:03.399 03:43:04.399

עזר לי כל החיים".

03:43:04.530 03:43:08.989

כל יום הוא היה בא מתחת לחלון וצועק: "הבייגל. הבייגל".

03:43:09.110 03:43:13.389

אז אבא היה מוציא לו כסף שיקנה לילדים הבייגל.

03:43:13.549 03:43:15.950

אז הוא פגש אותי אחרי המלחמה. הוא ניצל.

03:43:16.149 03:43:18.389

הוא אומר: "בואי תהיי כבת לי.

03:43:18.750 03:43:23.430

אני אלמד אותך. אני אעשה ממך בן אדם מבוגר.

03:43:23.870 03:43:26.510

זה לזכר אבא שלך".

03:43:26.569 03:43:28.270

אמרתי: ״אני לא הולכת עם אף אחד״.

03:43:28.309 03:43:31.510

כי אני ראיתי מה שקרה אחרי המלחמה.

03:43:31.889 03:43:33.569

כל אחד היה לו בן דוד.

03:43:34.180 03:43:36.280

ואותו הדבר עם הבן דוד שלי האמיתי.

03:43:36.340 03:43:37.819

הוא אמר: ״למה את עקשנית.

03:43:37.899 03:43:40.579

בואי ואת תראי שתחיי חיים טובים״.

03:43:40.590 03:43:44.809

לא רציתי אבל אחרי המלחמה הוא בא לבקר הרבה בארץ.

03:43:46.069 03:43:47.629

ו. -מה שמו?

03:43:48.270 03:43:49.670

איזק ריפשטיין

03:43:51.399 03:43:55.979

והוא הזמין גם את הבן שלי ואת כלתי אליו פעמיים.

03:43:56.430 03:43:59.170

על חשבונו נתן להם אירוח נהדר.

03:43:59.340 03:44:02.290

ואני עברתי בארץ אירוע מוחי. פעמיים.

03:44:02.370 03:44:06.510

אבל בפעם הראשונה שהוא בא אחרי האירוע המוחי אז הוא ראה איך אני נראית.

03:44:06.649 03:44:07.930

הוא אמר. זה היה לפני פסח.

03:44:08.370 03:44:11.469

"את לא תהיי כאן בארץ את תבואי אליי ל-Paris."

03:44:11.510 03:44:13.200

והוא היה אמיד.

03:44:13.750 03:44:15.149

"ואת תהיי איתנו."

03:44:16.829 03:44:21.270

ובאמת נסענו ל-Paris אבל לא לליל סדר כי לא השגנו כרטיסים.

03:44:21.559 03:44:23.159

ואני הייתי אחרי האירוע.

03:44:23.200 03:44:24.219

אנחנו היינו צריכים

03:44:24.229 03:44:26.450

לנסוע מ-Paris ל-Cannes

03:44:27.250 03:44:31.510

ואני החזקתי ביד שמאל את הכרטיסים ולא הרגשתי.

03:44:31.590 03:44:32.709

היד לא פעלה.

03:44:33.110 03:44:35.110

הכרטיסים נשרו לי מהיד

03:44:35.309 03:44:37.569

ואנחנו מגיעים לשדה התעופה

03:44:37.670 03:44:40.069

לעלות ל-Cannes במטוס. אין כרטיסים.

03:44:40.510 03:44:43.649

כולם אומרים לנו תלכו למשטרה.

03:44:43.670 03:44:46.450

זה בלי שפה. בלי שום דבר.

03:44:47.010 03:44:50.229

פתאום השומר ששמר בקומת הקרקע.

03:44:50.370 03:44:53.049

עולה למעלה עם שני כרטיסים ומסתובב.

03:44:53.670 03:44:55.010

בעלי ניגש ואומר:

03:44:55.120 03:44:56.389

"אלה הכרטיסים שלי".

03:44:56.430 03:45:00.530

אז היינו צריכים להראות את התעודת זהות שלנו.

03:45:01.010 03:45:02.829

שהשמות מתאימים.

03:45:03.049 03:45:05.950

והיינו בקשר מאוד טוב עם בן הדוד.

03:45:06.149 03:45:09.829

כמה פעמים ביקרנו אותו ב-Paris והוא ביקר אותנו כאן.

03:45:10.270 03:45:14.069

וזה היה החלק היחידי שנשאר מהמשפחה.

03:45:14.309 03:45:18.709

עכשיו הוא איננו. ובעלי הם כמעט באותו זמן נפטרו.

03:45:22.190 03:45:22.870

שרה'לה.

03:45:23.270 03:45:24.149

שורל'ה.

03:45:24.709 03:45:26.430

סבתא רבא שורל'ה.

03:45:29.909 03:45:33.309

סבתא ליפצ'ה. בת של סבתא שרה.

03:45:33.389 03:45:34.829

סבתא רבא שרה.

03:45:41.270 03:45:46.670

סבא לייביש. ליביש. הבעל של סבתא שרה. אה. של סבתא ליפצ'ה.

03:45:54.430 03:45:56.549

אבא שלי משה אהרונוביץ'.

03:46:08.770 03:46:12.670

אבא שלי באמצע ועל ידו. האדם עם השפם.

03:46:12.709 03:46:15.629

זה אח שלו שחי בצרפת. פנדלוזר.

03:46:24.909 03:46:27.670

שני אחים של אבא שלי. דודים שלי.

03:46:27.670 03:46:32.030

אחת. הגברת. זאת אשתו של דוד יוסף.

03:46:32.030 03:46:34.030

שעומד קרוב למצבה של סבתא.

03:46:34.069 03:46:35.950

שנפטרה בזמן המלחמה.

03:46:36.190 03:46:37.309

סבתא ליפצ'ה.

03:46:48.030 03:46:54.149

בעלי רפאל מלנרסקי ז"ל ואני. זמן קצר אחרי החתונה.

03:47:02.430 03:47:08.889

אני יושבת ראשונה בצד שמאל ועל ידי עומד בעלי רפאל מלנרסקי

03:47:08.950 03:47:12.069

על ידו עומדת הבת שלנו. בת שבע.

03:47:12.549 03:47:17.670

ועל ידה בעלה שהיא חיה איתו עכשיו בנפרד ואחר כך.

03:47:17.709 03:47:21.149

דגנית אשתו של ישראל שעומד על ידה.

03:47:21.469 03:47:26.229

ועל יד ישראל הגדול עומדת אמא שלו רונית מלנרסקי כלתי.

03:47:26.430 03:47:29.870

ועל יד רונית עומד משה מלנרסקי הבן שלנו.

03:47:30.110 03:47:33.069

אחר כך בשורה השניה עומד.

03:47:33.829 03:47:35.170

אני לא רואה מי זה.

03:47:36.809 03:47:39.110

איתי. מי זה?

03:47:39.709 03:47:42.510

זה איתי. לא. לא. זה נוי.

03:47:42.629 03:47:45.510

לא לא. עומד נוי ויושב.

03:47:50.670 03:47:54.950

יניב ומחבקת אותו הנכדה שלנו נווית.

03:47:55.309 03:47:56.989

ויושב.

03:48:00.020 03:48:01.280

מתי. מי יושב?

03:48:01.340 03:48:03.459

רווית ועל רווית הנכד

03:48:03.510 03:48:06.069

הבן של משה ועל הנכד

03:48:06.190 03:48:07.909

רווית יושב ניר.

03:48:07.909 03:48:09.309

הבן של בת שבע.

03:48:13.190 03:48:14.590

בסדר אמרתי?

03:48:17.989 03:48:20.670

זה הנכד הכי צעיר של בת שבע.

03:48:20.909 03:48:21.629

איתי.

03:48:21.829 03:48:23.629

שהוא עוד מעט עומד להתגייס.

03:48:23.629 03:48:27.809

כרגע פה בתמונה הוא קטן ומחופש בפורים.

03:48:30.190 03:48:31.190

מי זה?

03:48:33.770 03:48:36.290

בצד שמאל אנחנו רואים את אראלוש.

03:48:36.319 03:48:38.899

הנין שלנו. הבן של משה מלנרסקי.

03:48:38.909 03:48:40.690

הנכד של משה מלנרסקי

03:48:42.450 03:48:44.909

והנכד שלי ישראל מלנרסקי.

03:48:45.149 03:48:46.670

שהוא הבן של משה.

03:48:47.729 03:48:49.510

השני הוא הנכד הקטן.

03:48:49.549 03:48:51.670

אח של אראל. קוראים לו אביעד.

03:48:52.049 03:48:54.209

הנכד של משה מלנרסקי

03:48:54.829 03:48:56.510

והנין שלנו.

Details

Map

Hierarchical Tree

item Id

7653467

First Name

Yehudit

Last Name

Mlinarski

Date of Birth

1928

Place of Birth

Będzin, Poland

Type of material

Testimony

Language

Hebrew

Record Group

O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives

Date of Creation - earliest

14/01/09

Date of Creation - latest

14/01/09

Name of Submitter

Melinarski Judith

Original

YES

Interview Location

ISRAEL

Connected to Item

O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem

Form of Testimony

Video

Dedication

Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection

The transcription of this testimony was made possible with the assistance of the Conference on Jewish Material Claims Against Germany, Supported by the Foundation Remembrance, Responsibility and Future (EVZ) and by the German Federal Ministry of Finance