Yad Vashem logo

Testimony of Avraham Jacob Van Zuiden Daromi, born in Hoogeveen, 1929, regarding his experiences in the Netherlands, in various hiding places and using a false identity

Testimony
היום ח' באייר. תשס"ה. 17 במאי 2005.
משה נאמן מראיין את מר דרומי אברהם.
בבית יהדות ווהלין. גבעתיים.
אברהם. יליד הוכוון. הולנד. 1925.
היה במקומות מסתור שונים אצל אנשים שונים.
ביניהם מורה בבית ספר דתי נוצרי.
וכן אצל משפחה קתולית. וחי בזהות בדויה.
אברהם. תואיל בבקשה לספר על
המשפחה הקרובה שלך בשנים שלפני המלחמה.
הורים. אחים. אחיות. אם היו לך.
ותואיל להזכיר גם את שמותם. בבקשה.
אה. אני נולדתי ב-1925. ובאותה שנה. אה.
ביוני. כלומר. אה. חודשיים לפני שנולדתי.
נפטר סבא שלי. שקראו לו אברהם יעקב.
וקיבלתי את השם שלו.
האיש היה בזמנו אלמן עם 2 בנים.
שב-1885 התחתן עם אלמנה שהביאה לנישואין גם 2 בנים.
כלומר הם התחילו עם 4 בנים.
ונולדו להם. אה. ביחד 3 בנים ובת.
מתוך ה-4 אלה. אבי.
הבכור. הוא נולד ב-1886.
המשפחה גרה בעיירה.
ואבי. אה. עבד בחנות טקסטיל.
וזה התפתח בצורה מוצלחת לכלבו.
בו אפשר היה לקנות
מביגוד תינוקות עד מחצלות. וחליפות ובדים.
אה. אני יודע ש. ה. הוריי.
אה. גם האמא שלי עזרה בניהול חשבונות.
ובגלל. אה. אני לא יודע בדיוק איזה סיבות.
אני גרתי והתחנכתי בעיר אחרת בהולנד. בדרום.
בעיר מאסטריכט אצל ד. דודי. אח של אבי.
שקראו לו יוסף.
ואשתו שהיא הייתה אחות של אימי.
להם לא היו ילדים.
דודי היה מורה בתיכון ובגימנסיון.
הוא למד. אה. גרמנית והיה איש משכיל.
כאשר הוא היה צעיר הוא למד ל.
להיות. אה. רבי.
אבל הוא זנח את זה ועבר למקצוע אחר.
אז ה. ש. הזיכרונות של ה.
אה. תקופה הראשונה. בזה יש עניין.
שהייתי פעם מאוד חולה בדלקת אוזניים.
ואני זוכר שאמרו.
הוריי שאלו: "נו. מה נשמע עם הילד? הכול בסדר?" אז.
אה. הדוד. או הדודה או ביחד סיפרו: "עכשיו
אנחנו יכולים לגלות מה שהיה. הוא היה חולה מאוד".
אה. הייתי שם גם בגן ילדים.
שם יש איזה. אה. אה.
אירוע קטן. שלפי הנראה. לא התחשק
לי לגמור את החתיכות לחם לארוחת בוקר.
ומצאתי מקום מסתור אחרי הווילון.
באדן החלון. אבל בזמן הניקיון מצאו את זה.
שלחו את העוזרת לגן עם קופסת פח.
וכאשר הילדים אכלו את.
אה. תות שדה. ב. ב-10:00. אני אכלתי את ה.
אה. שארית של ארוחת בוקר.
הלכתי. אה. שם גם ל.
יותר מאוחר לבית ספר עממי.
אתה מדבר על מאסטריכט?
מאסטריכט. כן. בית ספר עממי.
כן. אבל לפני כן. לפני שאתה מספר על בית הספר.
תזכיר את שמות ההורים.
נדמה לי שלא הזכרת.
כן.
את שמות. אה. הוריך.
אה. אבא שלי.
שמו. אה. גרהרד. גרהרד.
אמא. אה. סופיה. קראו לה פי. סופיה. עכשיו.
היה לך גם אח. אמרת?
האח שלי. אה. בנימין.
בנימין.
ב. אה. קראו לו בן.
מ-המ.
והוא היה שנתיים. אה. יותר צעיר ממני.
הוא כן היה בבית. בהוכוון.
עכשיו. המשפחה של אבי.
הם היו חילוניים.
המשפחה של אימי היו.
אה. מסורתיים. דתיים.
אה. בבית היה. אה. אהה.
משק בית. אה. כשר. שמרו על הכשרות בהחלט.
אתה מדבר על הוכוון?
אני מדבר גם על הוכוון.
וגם על.
גם על מאסטריכט.
כן.
אהה. ב. שהלכתי לבית ספר עממי.
זה הייתה. אה. תקופת ה.
אהה. משבר הגדול. העוני.
האבטלה. גם בהולנד. וכאשר.
ב-1929.
אה. כן. הלכתי לבית ספר ב-31'. אה.
וזה. התקופה אחרי זה הייתה עוד תקופה קשה ביותר.
אני זוכר. אה. שפעם הי. ראיתי במטבח של ה.
של הדודה. שבא חבר של העוזרת.
שחזר ממסע הברחה והייתה לו חגורה.
כמו חגורת נפץ.
עם תאים לחבילות חמאה שהוא קנה בבלגיה.
מ-המ.
אהה. אני זוכר שיותר מאוחר. אה.
נסענו לייז'. כאשר בקיץ החייטים.
לא הייתה להם כל כך הרבה עבודה.
הדוד. אה. הזמין מעיל חורף.
וכאשר הוא חזר להולנד.
הוא לבש את זה בחודש יולי. כאשר היה חם מאוד.
אז המוכס ברכבת.
אה. לא היה יכול לעשות כלום כי הוא לבש את זה.
הם היו אז מאוד מאוד.
אה. מקפידים על כל מיני דברים כאלה.
כן.
אה.
הייתי רוצה להחזיר אותך.
כן?
לתקופת הלימודים. לבית הספר.
כן?
קודם כל איזה סוג של בית הספר זה היה?
אם מדברים על בית ספר יהודי או שאולי זה היה בית ספר כללי?
אה.
האם זה היה בית ספר מעורב שלמדו בו רק בנים.
או בנים ובנות יחד? מה זכור לך?
אה. היה בית ספר כללי.
כאשר על יד זה היה בית ספר.
אה. על בסיס דתי קלו. קתולי.
מ-המ.
אצלי היה בית ספר כללי. רק בנים.
כן.
ו. אה. נשלחתי לשם כי זה היה מאוד קרוב.
לא הייתי צריך לעבור רחוב.
אה. הייתי. אה. הלכנו ל.
בחגים לבית כנסת אשר היה בחלק אחר של העיר.
אה. מרחק הליכה. אה.
די ניכר. הייתי אומר 40 דקות.
ושם. אה. גם הייתי. אה.
בשבתות אחרי הצוהריים.
איפה שהרבי אסף ילדים.
וקודם היינו צריכים לעשות את התפילת מנחה ואחר כך.
אה. היו משחקי חברה והייתה דרשה או דברים כאלה.
אני זוכר שהיה אסור לנו לשחק כדורגל.
כי בשטח של כורכר זה היה עלול לעשות פסים.
מ-המ.
אה. זה הוא אמר.
אבל. אה. ב. אה.
שבת אני חושב שהלכתי לבית ספר בכל זאת.
אה. ב-1936. רגע אחד. אה. בכל אופן ב.
כשגמרתי את הבית ספר עממי. אה.
הלכתי לגימנסיון בעיר מאסטריכט.
שזה גם היה. אה. מעבר לנהר מז.
מ-המ.
ב. במאסטריכט זה 2 חלקים.
בצד המזרחי של המ. של הנהר. וצד המערבי.
אנחנו גרנו בצד ה. אה. מזרחי.
אנחנו גרנו מאוד קרוב לתחנת רכבת.
ובהמשך יש חשיבות לעסק הזה.
כן.
אה. עכשיו.
אז אולי רגע. אה. אם הזכרת באמת את השבתות.
כן?
אולי באמת אתה יכול קצת לפרט גם על חגים נוספים.
לדוגמה. פסח. מה אתה זוכר מפסח למשל?
או חגים אחרים. כמו ראש השנה. יום כיפור?
אה. אני זוכר שבפסח. אה.
היינו בבית של סבא וסבתא.
ואני זוכר שהיה ארון.
מ-המ.
עם כלים מיוחדים לפסח.
וגם שעשו. אה. ש. אה. פעמיים את ליל הסדר.
כאשר בפעם השנייה הדוד ניהל את זה.
והוא עשה את זה. אה.
יותר מהר כדי להגיע לסעודה.
הסבא שלי. זאת אומרת.
האבא של אימי ושל הדודה רו אה.
הוא היה איש דתי.
והוא היה מספר על רבי זה ורבי זה.
הוא היה מכניס הרבה.
אה. סיפורים.
מ-המ.
וזה היה מתארך.
בליל הסדר?
בליל הסדר. כן.
אה. ואני עוד זוכר ש.
אהה. הייתה לנו משפחה. ה.
בכפר לא רחוק מניימכן. אה.
גרה משפחה מאימי.
2 אחים של הסבא. ואחות.
בעצם היו שם 4. אבל ה.
אה. דודה אחת. אנחנו קוראים לה דודה.
היא נפטרה. נשארו 3.
והם היו. אה. אה. משפחה מ. מאוד מיוחדת.
שהם היו. אה. 4 אנשים שלא התחתנו. אף אחד.
והייתה להם שם. אה. עסק של בורסקאות.
מ-המ.
כן. בהכנות. אה. אה.
אהה. עור ל. בעיקר לרתמות.
ובזמן מלחמת עולם הראשונה. היות וזה היה ק.
קרוב לגבול הגרמני.
הם מכרו הרבה לסוסים של הצבא הגרמני ועשו הון כסף.
הם ש. היו יהודים דתיים.
והם היו שייכים לאליטה של העיירה או של הכפר הגדול.
ה. אה. הכמורה באו. ראש העיר באו לשם.
ל. לבית הזה.
שם היינו גם כן בפסח.
ואני זוכר שהם היו מכינים קערה עם. אה. מצבריי.
עם איזה 10 כפיות סוכר.
מ-המ.
בזה. ובכל אופן אלה היו אנשים.
אה. מכפר. אה. מאוד. אה. קונסרבטיביים.
ואני זוכר ש. אה. אני הסתכלתי בעיתון.
איזה מין דבר זה שאתה נותן לילד
להסתכל בעיתון ו. וכך הלאה.
בכל אופן. אה. אה. אלה דברים.
אני עוד זוכר. אה. דבר בהחלט.
שמשום מה באיזשהו. אה.
סוף שבוע. אה. אה.
הצטרפתי לעוזרת. לכפר איפה שהיא גרה.
אה. כי הדוד ודודה נסעו או משהו.
והתברר שהייתה שם תהלוכה קתולית.
מ-המ.
כל דרום הולנד. ב-90.
95%. אה.
אנשים היו אז אדוקים קתולים.
אה. והמיעוט הקטנה. פרוטסטנטים וקצת יהודים.
ושם הייתה תהלוכה. ותנועה חזקה.
ואני נכנסתי לתוך איש שמתפלל את.
עם ה. אה. בדידים ביד. כן?
והם צריכים להסיט.
אה. להגיד את התפילה.
של. אה. אווה מריה וכל. וכך הלאה.
והוא. היה לו אסור לדבר.
והוא הסתכל עליי. הוא יכל לטרוף אותי.
כן.
עכשיו אם אני מדבר רק.
גם על זה. אני יכול לספר עוד דבר.
תהלוכות שהם עשו בעיר מאסטריכט.
ועברה התהלוכה על יד הבית שלי.
וכאשר בסוף מעבירים את הפסל של מריה הקדושה.
או. או משהו כזה. אנשים כורעים ברך.
ואני ראיתי שכולם כורעים ברך ואני עשיתי גם כן.
ואני זוכר שהחבר שלי.
שהוא היה פרוטסטנטי.
הוא עמד. אה. גאה ומסתכל מסביב.
שיכולים לראות שהוא הבן של.
אה. פרוטסטנטים שלא כורע ברך.
ואני כרעתי ברך. ואנשים ראו את זה וסיפרו את זה בבית.
אז שאל. אה. ש. "מה. אה.
מה. אהה. עשית את זה?"
אז אמרתי: "הייתי עייף". ככה.
ככה תירצתי את זה. כן?
כן.
יחד עם זה.
אה. הייתי אצל דוד ודודה.
אבל גם כן כמו עכשיו.
לא השגיחו כל הזמן מה אני הולך לעשות.
ואני זוכר שבסביבה בנו שכונה. ועם.
יחד עם ילדים אחרים טיפסנו עם
סולמות לקומה השנייה ושלישית בתוך המבנה.
והרצפה לא הייתה מכוסה ב.
בעץ. ויכולת לראות עד למטה.
ונוסף לזה. אה. שם. אה.
עשו פסי רכבת עם קרוניות כאלה.
והילדים השתוללו עם זה. היה מאוד מסוכן.
היה מקרה שהלכו לתוך. אה.
מטע של תפוחים. וילדים. אה.
זרקו אבנים כדי להוריד תפוחים משום מה. טיפשות.
ואני קיבלתי אבן על הראש.
ואמרו לי: "הו. הו. תראה איך שאתה. אה. שותת דם".
טוב. הלכתי לכיוון הבית ונכנסתי לאיזשהו מוסך.
ועזרו לי קצת לרחוץ את זה. אבל.
אה. הפצע היה פצע.
ואני חזרתי הביתה וצלצלתי.
וראו שאני חיוור לגמרי.
והדודה עומדת על יד הדלת והיא שואלת: "מה קרה לך?"
אז כמובן. "שום דבר לא".
ענ. עניתי. ואני נכנס פנימה.
ואז היא ראתה את החולצה שלי.
מ-המ.
מאחור. לגמרי עם דם.
עכשיו. אהה. הלכו לרופא. הוא תפר.
והלכתי עם כובע בארט.
באותו זמן הדוד. הוא למד. אה.
דוקטורט בקלן. בגרמניה.
מ-המ.
אצל פרופסור וריידה. אהה.
אנשים גרמנים. קתולים. שהיו אנטי נאצים.
אבל במשך הזמן שהוא למד שם אני זוכר ש.
אה. שהם היו. אה. יותר אדישים. פחדו.
בכל אופן הוא חזר.
ורק אחרי חצי יום הוא שם לב שאני הולך עם בארט.
אה. הוא היה קצת מפוזר. הדוד שלי.
מ-המ.
אהה. הוא. אה. שם לב על החינוך שלי וכך הלאה.
אה. אבל. אה. יש בהחלט מקרה שהוא היה הולך עם פייפ.
עם מקטרת. ובהולנד יש הרבה רוח.
גיצים של המקטרת עפו לו לתוך המטרייה.
אז עוברים. אה. עצרו אותו.
"אדוני. אדוני. אתה עולה באש".
כן? זה היה עשן מ.
ה. מ. ה. אה. מטרייה.
יום אחד הוא חזר רק עם החלק.
העץ של ה. של המטרייה.
היתר הוא איבד בדרך. כן?
כן.
עכשיו זה.
אני הייתי רוצה.
כן.
ברשותך. תספר לי מה
הזיכרונות שלך על הקהילה היהודית באזור המגורים שלך.
אם אתה זוכר תנועות נוער ציוניות.
אם היו באזור המגורים?
עיתונות יהודית? תיאטרון?
אה. אה. לא. אני יכול רק להגיד ככה. כן. כן. מ שזכור לי.
עד כמה שזכור לך. אתה התחלת לדבר על בית כנסת שמה.
כן. כן. אני. אה.
אומר ככה. היות ומאסטריכט קרוב לגרמניה.
בזמן. אהה. אחרי עליית היטלר ש.
לשלטון. באו. אה. פליטים.
מ-המ. כן.
מגרמניה. והייתה ועדה.
ואנשים. אה. עשו תורנות בתחנת רכבת.
על מנת לראות אם יש פליטים יהודים ברכבות.
כאשר היו ורצו להישאר במאסטריכט.
אכסנו אותם בבית מלון יהודי שהיה בעיר.
מ-המ.
ואני זוכר שגם היו עניין שיהוד. ילדים. ו.
שהיא סיפרה. הדודה.
שהייתה שם איזה אישה. אהה.
ב. היא אמרה שהיא מוכנה. אה. לאכסן אצלה.
היא אישה הרבה יותר צעירה. כן?
הדודה אז הייתה. אה. אולי.
אני יודע. בת. אה. 50. 60.
ועכשיו האישה הצעירה אמרה שהיא מוכנה לאחסן פלי.
ילדים מגרמניה. אז. אה. אני זוכר ש. אה.
הדודה אמרה: "כן. אז הם יכולים לאכול אצלך. אה. טרף". כן?
אצ. אצ. אצל. אצלה.
טוב. זה הייתה התגובה.
אה. מוצדקת או לא מוצדקת.
ובכל אופן. אה. גם אצלנו בבית לנו פליטים מגרמניה.
מ-המ.
אני זוכר שם. פלאוט מקאסל. משפחה. אה.
והם היגרו דרך הולנד לפינלנד.
אה. והיה. אה. סמכו על הדוד. אה.
והוא בכל אופן המשיך לנסוע לגרמניה עד 38'. אה.
ואז הוא עשה דוקטורט. אהה.
בשפה הגרמנית. הוא חקר. אה.
‮פעלים שנגמרים ב-‭e.g.e.n‬.‬
כן. פעלים מסוימים מהתרופה הבינ.
אה. מ. מימי הביניים ועד עכשיו.
תגיד רגע. תנועות נוער ציוניות אתה זוכר אצלך [משובש]
לא. אני לא זוכר. לא. לא. לא היה.
ה. המגע שלי או הידע שלי על זה.
זה רק אחרי מלחמת עולם השנייה.
אבל ה. הא. כן.
יש בכל זאת. אה. פן חשוב.
הדוד. אהה. יזם וביצע נסיעה לפלשתיין. ב-36'.
הוא נסע ברכבת למרסיי ובאונייה.
אהה. אני חושב יהודית משהו. כן?
אני לא יודע אם צים היה אז כבר קיים.
הוא נסע לפלשתיין. והוא. אה. היה.
ב-36' אתה אומר?
אני אומר שזה היה. אני חושב 35'. 36'.
1936.
כן. כן. כן. אה. הוא היה בעין חרוד והוא תרם.
נדמה לי. אה. לירה. לירה פלשתיין בקופה.
ונתנו לו לאכול צוהריים עם החברים.
והוא הביא ל. אה. כמתנות.
שקיות כאלה. חול. מוארכות. כמו נקניק.
מאדמת. אה. מ. אה. אד. אה.
אדמה מארץ הקודש.
שאנשים יכולים לשים את זה כאשר הולכים לעולמם.
זה אני זוכר בהחלט.
שהוא הביא שקיות כאלה מארץ הקודש.
הוא חזר להולנד. הדוד?
אה. כן. הוא היה. הנסיעה הייתה נדמה לי שבועיים.
3 שבועות. כן.
אה. היו מאורעות. הוא סיפר שהיו מאורעות.
מ-המ.
שהוא פעם היה בשפת הים. ופרצה מהומה. אה.
גדולה מאוד בין יהודים וערבים. על מה?
אני לא יודע. כן?
ואם היו יריות על אוטובוס. אני לא זוכר.
אבל הוא בהחלט נסע לפלשתיין.
וזה היה. אהה. משהו. איזה מין.
בכל אופן ב ב. בתקופה הזאת.
מ-המ.
אהה. הוא היה בהחלט ציוני. צ. צ. ציוני עז. בהחלט.
כן. אתה יכול להגיד לי מתי אתם. המשפחה.
או היהודים בהולנד התחילו. אה.
להרגיש שבעצם הם נלחצים באיזשהם גזירות אנטי יהודיות?
אה. עכשיו.
אני זוכר בהחלט ש. אה.
כלומר. אם הייתה תופעה כזאת לפני
שנכנסו הגרמנים להולנד במאי 1940?
אה.
אם לפני [משובש]
היה. הייתה אנטישמיות. בהחלט.
אממ. אני זוכר שציירו עם גיר על
המדרכה לפני הבית שלנו צלבי קרס.
ונוסף לזה היו ילדים ש. אהה.
שרו שירים. אה. נגד יהודים. שירים מאוד טיפשים. כן?
כגון. אתה יכול לצטט או משהו?
אני יכול לספר.
איזה משפט או 2?
אני אגיד לך ב. בעברית.
כן. בעברית כמובן.
אה. אה. אני אתרגם את זה.
כן.
כי זה. זה לא מתחרז בעברית.
יהודי. יהודי. אה. תאכל חתיכת לחם לבן. אה.
כי מחר. אה. מלאך המוות. תמות.
אבל זה מתחרז בהולנדית.
מ-המ. כן.
וזה היה טפשי לגמרי. כן?
עכשיו. אני בהחלט זוכר. אז הייתי ג'ינג'י.
ולא היה אכפת לי כל כך ש. אה. קראו לי ג'ינג'י. אה.
כרוב אדום או מגדל אור. כי היו עוד ילדים ג'ינג'ים.
מ-המ.
אבל. אה. בבית ספר עממי לא ידעו כל כך שאני יהודי.
לא ידעו. אבל פחדתי שיגידו משהו על יהודי או משהו.
אממ. בתיכון. אה. היו בהחלט מקרים. אה.
לא של אנטישמיות.
אבל שהדוד היה מורה.
והחברים שלו. ה. הקולגות שלו.
אה. ש. אה. היו האלה.
הפרוטסטנטים שבאו מהצפון. ואלה הקפידו יותר.
האווירה בדרום הולנד הייתה מתירנית.
כלומר. הם לא דייקו כל כך.
אחת הדוגמאות בשפה המקומית שם. כאשר נפ.
אנשים נפרדים. לא אומרים: "טוב. תהיה בריא". וכל זה.
לא. "תבלה. תבלה".
מ-המ.
[משובש] (שפה זרה). כן.
אהה. אם מישהו אומר שהוא יבוא ב-21:00.
הוא גם יכול לבוא ב-21:10.
והיו. אה. פניות של. נניח.
אה. המנהל הבית ספר לדוד.
היה לנו מקרה של בן של מישהו ש. אה. בעירייה.
בן של בן אדם שיש לו תיק החינוך.
וצריך קצת לבוא לקראת הבחור.
קצת לראות מה נוכל לעשות. לעזור לו.
לעזור זה נקרא לשפר את הציונים שלו. כן?
וכאשר הדוד היה מאוד קפדן.
אהה. לכן גם כן. כ. אה.
די מהר אחרי הפלישה של הגרמנים עזבנו את מאסטריכט.
כי הוא פחד שיהיו כאלה שהוא הכשיל אותם בלימודים.
שהוא נתן להם ציונים. אה. בלתי מספיקים.
בצדק. שהם. אה. י. יתנקמו עליו. כן?
מ-המ.
בחסות כמובן המשטר הנאצי.
שהיה אז. אה. בהולנד.
זאת אומרת. נדמה לי ביוני או
ביולי 1940 אנחנו עזבנו כבר את מאסטריכט. אני.
כשהם נכנסו ב. במאי 1940.
כן.
כן. אז אתם.
אני זוכר שעמדתי בחוץ וראיתי.
קודם כל ה. אה. ה. ש.
החלק קטן של הצבא ההולנדי.
במירכאות. אה. ברח. כמה עגלות עם סוסים.
ודי מהר אחרי זה. אה.
באו הגרמנים עם ה. אה. אופנועים שלהם.
עם הסירה ועם ה. אה. טנקים.
ודרך מאסטריכט. אהה.
עבר חלק די ניכר מהצבא הגרמני.
ושמתי בהחלט לב שיותר מאוחר.
ב-1940 עוד היה הרבה עם עגלות וסוסים.
של הצבא הגרמני. אז.
מ-המ.
אה. הם לא עשו שום דבר ליהודים.
כי הם היו צריכים. אה.
להיות עסוקים ביותר עם ה. אה.
לחימה נגד הבלגים.
וההולנדים. והצרפתים והאנגלים.
ובכל זאת. בימים הראשונים אחרי הפלישה הגרמנית.
אה. מספר לא קטן של יהודים. אה. התאבד.
אנשים גם ידועי שם. כן?
שהם. אה. שמעו מה שהולך בגרמניה וכך הלאה.
עכשיו.
איך. איך אתה. איך נודע לך על זה
שיהודים התאבדו כשאנשים נכנסו?
טוב. זה יותר מאוחר.
כן. זה התברר לך בדיעבד?
אה. כן. יותר. זה. אה. אה. בהחלט.
בהתחלה. אה. עוד הייתה עיתונות יהודית ו.
אה. למשל היה שם.
אה. אה. כמה אנשים מעיריית אמסטרדם.
כן. הם ידועי שם שהתאבדו.
אה. אני בהחלט עוד זוכר מהתקופה
הקצרה של המלחמה של הגרמנים בהולנד.
שאנחנו ברחנו לא כיהודים.
אלא כאנשים שגרים קרוב קרוב לתחנת רכבת.
שפחדו ש. אה. תהיינה הפצצות מהאוויר.
היו אווירונים אנגליים מעל מאסטריכט והגרמנים ירו עם.
אה. תותחים נגד מטוסים.
וזה עשה רעש אימים.
ולא היינו רגילים לכלום.
אז אמרו לא ללכת למרתף כי הבית יכול להתמוטט.
אלא ללכת למדרגות של המרתף.
וכל כך פחדו. שאני זוכר שהדוד לקח סלסלה של הלחם
ושם את זה על הראש. זה. תמונה אני זוכר.
עכשיו. בכל אופן. אנשים שגרו קרוב לתחנת הרכבת
יצאו לאיזה. אה. עיירת קיץ במרחק של. אה.
10. 12 קילומטר. הלכנו ברגל והיינו שם.
ואז סיפרו לנו שאין לנו למה לחזור.
כל האזור עם התחנת רכבת הופצץ. ולא קיים כלום.
טוב. אחרי יום שלחו אותי לעשות תצפית.
ואז ראיתי מה. מה שווה השמועה. לא היה כלום.
נפלו פצצות מספר.
בעיר מאסטריכט. אה. קרוב לגשרים.
אבל הרכבת. תחנת הרכבת וכל ה. ב.
בניינים איפה שאנחנו גרנו.
הכול עמד. אה. בסדר גמור.
כן.
ו. אה. חזרתי עם איזה תיק עם. אה. אה. עם. אה.
תכשיטים או דברים בעלי ערך שהסתירו בתוך המרתף.
ועברנו ביוני. זה. עם 2 משאיות פתוחות.
לא של. אה. הובלת רהיטים.
לעיר. אה. ניימכן. איפה ש.
אה. פעם הייתה. ג.
גרו ה. גרו הסבא וסבתא. ההורים של אימי.
שכרנו דירה וגרנו שם.
ומהעיר הזאת. אה. הסתתרתי.
אבל קודם אני אספר שלמדתי
שנה בבית ספר גימנסיון בעיר ניימכן. ו.
תוך כדי מלחמה?
תוך כדי מלחמה.
ואז בהחלט. אה.
הרגשתי על בשרי את ההבדל ברמה של ה.
של הבית ספר בדרום.
מ-המ.
לבית ספר ש. אה. יותר צפון בהולנד.
בצרפתית. לטינית. מתמטיקה היה לי בלתי מספיק.
והייתי צריך לעבוד קשה מאוד כדי להגיע לציונים מספיקים.
כדי לעבור מהכיתה הרביעית לכיתה החמישית.
זה בית ספר בדרום?
מהבית ספר דרום. מהבית ס.
כן.
מהגימנסיון בדרום. שהלכתי לגימנסיון.
אה. מעל הנהרות.
כן.
ככה קוראים. כן.
ובכל אופן עברתי. עברתי.
אה. אה. לביס. לכיתה החמישית.
עכשיו נזכרתי שהיה לנו שם מורה ליוונית.
ולא הבאתי עכשיו איתי.
אהה. מבחנים. שהאיש נתן לנו את המילה ביוונית.
ותוך כדי היינו צריכים לכתוב את זה ב. ב.
נכון. בצורה הנכונה. ולתרגם להולנדית.
מ-המ.
ובסוף. שהוא הקריא את ה-24 מילים. הוא אסף את זה.
כל שגיאה. הוא הוריד 2 נקודות. אבל לא הבאתי.
טוב. עכשיו. למדתי שם שנה.
ותוך כדי שנה התלמידים החליטו לעשות איזה טיול.
והשתתפתי. טיול עם אופניים. אה. כפולים כאלה.
ב. הבן יושב קדימה.
בת אחורנית. וגם אני עשיתי את זה.
ו. ב. ארצ. אה.
1941 נאסר על תלמידים יהודים ללכת לבתי ספר. אהה. כלליים.
כלליים.
ואז למדתי שנה אחת בבית.
בעזרה של 3 תלמידים מהבית ספר הזה. כ.
אבל אז לא הייתה התארגנות להקים בתי ספר יהודיים?
בהחלט הייתה.
כן.
אבל זה לקח זמן. ואנחנו נחזור לזה.
על י. בניימכן לא הקימו בית ספר כזה.
כמו שאתה אומר. אלא בעיר סמוכה.
מ-המ.
בארנהם. איפה שהייתה אז הלחימה ב-1944.
כן.
עכשיו. שם כן הקימו בית ספר תיכון יהודי.
ובעצם זה מאוד חבל שהקימו את זה.
כי. אה. לפי הנראה. אה.
הוריי שמעו על זה.
והאמא שלי מאוד רצתה שאח שלי ימשיך ללמוד.
והיא ארגנה שהוא יבוא גם לניימכן.
הוא בא לניימכן והוא נ.
נסע לבית ספר בארנהם ללמוד תיכון.
ובתום השנה 41'. 42'.
ב-8 באוגוסט. אה.
הדוד שלי ואני הלכנו. אה. להסתתר.
לפני זה אני רוצה רגע.
למה הייתם צריכים להסתתר?
ב. ב.
בעקבות מה הייתם צריכים לצאת להס. למסתור?
כי זה היה ב-8 באוגוסט 1942.
קרה משהו מיוחד עם היהודים אז?
כן. היהודים כבר. כבר.
אהה. היו צריכים. א'. להירשם.
מ-המ.
כיהודים.
כן.
וההולנדים. הם מאוד מ.
מאורגנים ומרובעים. זה החוק וזה צריך לעשות.
ו. אה. גיסתי סיפרה ש. ב.
במקום איפה שהיו צריכים ל.
להירשם. עמדו נזירות.
איש לא. ה. ה.
התגובה של הקהילה היהודית הייתה צריכה להיות. אה.
אחרי מספר חודשים.
אה. ל. ל. להעלים. לשרוף. להסתיר את כל המסמכים. כן?
היו כאלה ש. כ. ש. אה. לא היו יכולים להסתיר שהם יהודים.
אבל מתוך 150 אלף יהודים בהולנד היו הרבה מאוד שלא הי.
לא היו חברי קהילה. וכך הלאה.
על פי מה קבעו מי הוא יהודי?
אה. הגרמנים קבעו. אה. כל אחד שיש לו. אה.
מתוך ה-4 סבים וסבתות.
אם יש לו אפילו אחד יהודי.
הוא היה צריך לבוא להירשם.
זה בעצם מה שהתבסס על חוקי נירנברג?
כן. כן. כן.
מ-המ. כן. בספטמבר 35'.
עכשיו. אה. גם ב.
באביב 1942 היהודים היו צריכים ללכת עם הטלאי הצהוב.
מ-המ.
והיו צריכים אפילו לשלם עבור זה.
אז אספנו את זה. ו. אה. והייתה בעיה.
שאתה הולך פעם עם מעיל.
פעם עם. עם. עם חולצה. כן?
ו. אז שמנו את זה על חתיכת קרטון.
כדי להכניס את זה ל. ל. לכיס. אבל זה.
הם. אה. לא קיבלו את זה כל כך. הגרמנים.
בכל אופן. אני זוכר בהחלט מקרה ש.
אהה. הכניסו ל. לתיבת דואר.
אה. פתק. שאני צריך לבוא. אה.
בין השעות האלה באותו יום למשרדי הקהילה בניימכן.
אתה אישית?
אני אישית הייתי צריך לבוא. אז.
אתה היית י. אתה היית נער בן 16.
בן 17.
בן 17 כבר.
בן 17 הייתי.
כן?
וזה היה. אה. קצת חשוד בעיניי.
אני התקרבתי למקום.
איפה שהבית כנסת והמשרדים.
וראיתי שם אוטובוסים גרמנים חונים לפני ה. באותו רחוב.
ולא הלכתי. אני עשיתי ימינה פנה.
וחזרתי. אז מה התברר?
2 דברים. א'. אה. רצו לתת לי צ'אנס.
לקבל ג'וב כנער שליח.
ואז בצורה כזאת להיות. אה. אה.
חסום למשלוח למחנה ריכוז.
לעת עתה. כן?
מצאו כל מיני ג'ובים. ורצו. אה. נער. אה.
רץ. של הקהילה היהודית.
האוטובוסים שעמדו שם היו של הגרמנים.
שהובילו. אה. גרמנים. ה. היות וגם ניימכן. אה.
כ-10 קילומטר מהגבול הגרמני. הביאו אזרחים.
אהה. כדי לראות איך השטח הכבוש ההולנדי. כן?
זה. סתם עמדו שם.
בכל אופן. אהה. כי לא כתבו על מה.
ולמה אני צריך לבוא. בכל אופן.
אני רוצה להבין. אתה הוזמנת למשרדים של מי?
של הקהילה היהודית.
של הקהילה. אז. אז היה כבר היוצראט?
אה. אני חושב שכן. אני חושב ש.
זה היה כבר. אה. הם רצו. אה. ל.
ל. לתת לכמה. אה. בחורים. אה. צ'אנס.
אה. לקבל איזה עיסוק על מנת.
אה. לקבל שחרור מ. אה. מהראציות. וכך הלאה.
אה. אני עוד זוכר בהחלט שמכרנו.
הדוד ואני. את כל הבולים.
על מנת לעשות כסף.
הייתה לי. אה. היה לי אוסף בולים.
אה. יפה מהולנד. וזה נמכר.
עכשיו אנחנו. אה. הסתתרנו בכפר קטן במרחק הליכה.
אתה אומר אנחנו. זה אתה והדוד?
אני והדוד.
כי אמרו. אוספים רק את הגב.
את הגברים על מנת להעביד אותם ב. במחנות. כן?
אה. שאין סכנה לאנשים אחרים.
מי האנשים האחרים שנשארו אז בבית?
אשתו של הדוד.
שהיא בת. אה. אה. בת. אה. 58.
אה. האח הקטן שלי. הוא היה אז. אה.
הוא ב-27'. הוא היה אז בן. אהה.
אה.16 או משהו.
והאבא הזקן של. אה. הדודה. 3 אנשים נשארו.
אנחנו. אה. מצאנו את המקום. אה. המק.
מקלט. על ידי האח של חבר בית ספר שלי.
אם זה לא היה דרכי.
אני בספק אם היו מוצאים. אה. מקום מקלט.
ומשום מה. מכיוון שההתארגנות
של המחתרת הכלל ארצית ההולנדית.
ההתארגנות החלה רק ב-43' ו-44'.
וליהודים ההתארגנות ה.
הרצינית. אה. הייתה באיחור.
והרבה יהודים ניצלו על ידי זה שהכירו דרך מישהו.
אהה. קבוצה קטנה של. אה. אה. מחתרת.
מחתרת הולנדית?
מחתרת הולנדית.
אה. אנחנו. אה. הלכנו ה.
בעיר. עוד עם הכוכב.
עם הטלאי. ואז הורדנו את זה. והלכנו את ה.
אני חושב 15 או. עד 20 קילומטר ברגל.
שבאנו ל. אהה. משפחה. ל. אה. אישה איפה שהסתתרנו.
לכפר הזה?
אה. בכפר קטן ביותר.
מ-המ.
אה. אישה לא נשואה.
שלפי הנראה. אה. הייתה מוכנה לעזור לזולת.
אישה גויה. כן?
אישה. אה. לא יהודייה ש. אה. אה.
שחינכה 2 בנות של אמהות.
אהה. לא נשואות.
אני רוצה פה רגע לשאול אותך.
להפסיק אותך רגע ולשאול אותך.
כן. כן?
אתה הזכרת את מחנות הריכוז והזכרת ראציות.
כן.
כשאתה מדבר על מחנות הריכוז אתה כמובן.
אה. ודאי מתכוון לווסטרבורק בצפון.
כן. כן.
מחוז. אה. דרנטה.
כן.
או לווכט בדרום.
אני. אה. אה. כן. ה. ה.
מישהו מהמשפחה שלך באמת נאסר שם ב. בווסטרבורק?
אה. כן. בווסטרבורק. כן. אה. כל המשפחה שלי ש.
אה. הועברו לפולין. עברו דרך וסטרבורק.
ואני לא זוכר בדיוק מתי. אה. הייתה הראציה בניימכן.
ועצרו את הדודה עם האבא הזקן והאח שלי.
אה. בכל אופן ב. אני אחזור לזה.
אני בכל אופן. אממ.
אצל האישה הזאת בכפר הקטן על יד הנהר.
אה. באו הרבה יותר יהודים.
ואני חושב שלקראת הסוף היינו שם 12 יהודים.
אה. עד שאחרי 4 חודשים. אה.
הגיעה אליה. אה. אה. שמועה או ידיעה שחיפשו
יהודים אצל משפחה שלה בחלק אחר של הולנד.
ואז אמרו: "יותר טוב לצאת". ואני יצאתי.
מה עשיתם שם בתקופה הזאת שהסתתרתם?
איך חייתם את התקופה הזאת?
אני. אני ח. לא יודע מה עשינו כל היום. לא זוכר.
אני יודע שהיה שם. אה.
יותר מאוחר שחקן תיאטרון יהודי.
ש. אה. אנשים התאספו מסביבו.
כי הוא ידע לספר הרבה מאוד.
אהה. אנקדוטות. וצ'יזבטים וכך הלאה.
אבל. אה. היה שם. אה.
גן עם קיר מסביב. יכולנו להיות בגן.
אבל איך אנחנו. אנחנו לא יכולנו לעבוד ולא יצאנו.
לא יצאנו. אני יצ.
איך היו תנאי האוכל?
אה. בסדר.
עד כמה שזכור לך?
בסדר. בסדר.
בסדר?
בהחלט בסדר. אה. אבל לא זכור לי הרבה.
אני זוכר שהלכתי ל. אה.
כדי למצוא מקום אחר. הלכתי בחזרה לניימכן.
אה. הייתי. אה. לילה אחד אצל חבר אחר. ונסעתי לצפון.
למחוז פריסלנד. איפה ש. אה.
גר אבא של. אה. חבר אחר מהכיתה.
האיש הזה היה כומר בכפר. אה. קטן בצ. אה. בפריסלנד.
אבל כמה שאני זוכר. אה.
הוא. אה. פחד להחזיק אותי. אה. והוא העביר אותי.
תוך זמן קצר. לקולגה שלו. כומר פרוטסטנטי.
מ-המ.
בכפר סמוך.
אה-הא.
שם הייתי בתקופת חג המולד. 1942.
ומשפחת הכומר. שהיה משפחה די גדולה.
היו לו נדמה לי 6 ילדים.
הוזמנו לטירה של משפחה אצולה הולנדית.
אהה. לסעודת חג המולד. וגם אני הייתי שם.
וזאת טירה. שכאשר מלכת הולנד ביקרה באזור הזה.
היא התאכסנה שם.
היא אגב ברחה כשנכנסו הגרמנים.
הגר. כן.
המשפחה ההולנדית. הם. אה. הצליחו. אה.
להגיע לאנגליה. הם הצליחו להגיע לאנגליה. ו. אהה.
אתה. בבית הכומר הפרוטסטנטי
אתה עדיין עם דודך. או שהתפצלתם?
אה. אני הייתי רק לבד.
לבד.
ואני לא יודע בדיוק להגיד לך. אה. מה קרה לדוד.
לאן הוא עבר מהכפר הקטן איפה שהאישה הזאת. אממ.
אני יכול להגיד לך כמה אנקדוטות.
הוא הגיע גם למ. לצפון. לפריסלנד. הוא הגיע.
אבל למשל הוא היה צריך. אה.
ללכת ל. אה. באיזשהו תחנת רכבת
להתייצב לסגן המנהל שהוא במחתרת והוא הלך למנהל.
מ-המ.
ובכל אופן. אה. הוא לא נתפס.
הוא. אה. עבר כל מיני דברים והוא לא נתפס.
בכל אופן הכומר הוא העביר אותי.
אה. לכפר אחר. למשפחה של מורה. אה.
כמה זמן שהית אצ. אצל אותו כומר?
אני הייתי זמן קצר.
זמן קצר.
הייתי אומר שבועיים.
שבועיים.
אה. כן. אבל בכל אופן הוא העביר אותי למשפחה של המורה.
אה. באותו אזור. ושם הייתי הרבה יותר. הייתי.
אהה. הייתי. הייתי. אה. יותר משנה.
או שנה וחצי אפילו. אה.
והוא היה מורה דתי נוצרי?
מורה דתי. כן. הוא היה מורה דתי. אממ.
דתי נוצרי.
אה. נוצרי. אממ. 2 בנים. ה. שם אני.
אממ. נפגשתי עם בן דוד מאמסטרדם.
בן אדם ב.
איפה. אצל המורה?
אצל המורה.
בבית המורה?
כן. עכשיו. הבן דוד הוא.
קשה לי להב. ל. לזכור איך הוא יצר את הק.
איך נוצר הקשר ביני ובין הבן דוד.
אה-הא.
אה. יכול להיות שזה כבר אצל הכומר.
בכל אופן היינו שנינו אצל המורה ואשתו.
הבן דוד שלי הוא היה 10 שנים יותר מבוגר ממני.
היה לו חזות ארית לגמרי.
מ-המ.
אה. איש עירוני. הוא עבד אצל עורך דין.
הוא היה מאוד שנון.
והוא. אבל היו לו רעיונות שבדיעבד אפשר ל.
ל. ל. לכנות אותם כ. אה. לא זהירים.
אה. אנ. והוא כתב מכתבים. כן?
לכל מיני. אה. אנשים שהוא חשב שזה חשוב לשמור על הקשר.
אממ. האח לימד. אחד הבנים של המורה.
שהייתה לו התחלה של שחפת. בכל אופן האי.
הבחור הוא היה צריך להיות בחוץ.
חוץ מהבית הקימו איזה. אה. מבנה עץ על. אהה.
פלטה שאפשר לכוון את זה ת.
תמיד בשמש כדי להבריא אותו.
הבחור הזה לפי נראה הבריא לגמרי והוא חי עד.
עד היום. והוא לימד אותו כל מיני דברים.
מתמטיקה וכך הלאה. אממ.
רציתי לשאול אותך אם ב.
במקומות המסתור האלה אצל אנשים נוצרים
אתה מסגל לעצמך מנהגים שלהם. של הנוצרים?
אה.
או מלמדים אותך?
אה.
קודם כל יודעים שאתה יהודי?
לא. הם. אה. ש. אה.
עד עכשיו כל אלה ידעו שאני יהודי.
אני. אממ. אה. זוכר שאני השתמשתי בביטויים
שלא היו מקובלים עליהם והעירו לי את זה. מייד הבנתי.
מ-המ.
את זה. כן?
אה. יש מילה בשפה.
אה. בגרמנית קוראים לזה זליג. כן?
זליג. אה. מה. א. איך היית מתרגם את זה בעברית?
זליג?
כן. אה.
אני יודע שיש שם כזה. משהו.
אה. כן. אממ. אה.
טוב. לא חשוב. לא משמעותי.
ה. התהליך של.
אה. בכנסייה הקתולית שלפני שמישהו קדוש אז עושים.
אה-הא.
לו. כן?
בכל אופן יש ביטויים בשפה שלא היו מקובלים.
אז אני. אה. אני. אממ. לא השתמשתי בהם.
הם. אה. ברכו על האוכל.
ואחר כך אמרו תודה.
ולא משנה מה. כן? הם. אה.
ואתה הצטרפת אליהם?
אהה. אני חושב שלא. אני חושב שלא.
והם קראו גם כן מלוח קיר.
היה להם לוח קיר. אה. דתי.
וכל יום הורידו דף וב.
על גבי הדף הייתה איזה דרשה. איזה סיפור.
ואני זוכר שהיה סיפור אחד על הטיטניק.
שאנשים. אה. אה. ניהלו חיי הוללות והנה ק. קרה. ק. ק.
קרה מה שקרה עם הטיטניק.
קרה מה שקרה. והאנשים האלה היו. אה.
מוכנים לעזור. אה. ל.
והי. והיו בעד בית המלוכה כמובן. ונגד הדיכוי.
עכשיו. אה.
אתה הלכת איתם גם לכנסייה?
לא. לא.
הם ודאי הלכו לכנסייה.
כן. הם הלכו לכנ.
אתה.
לא.
לא הלכת איתם?
אני חושב שלא הלכתי איתם לכנסייה.
יותר מאוחר הלכתי לכנסייה אבל. אממ.
משם. אה. הי. אנחנו כבר ב-44'.
ואני לא זוכר בדיוק. אני זוכר.
הייתה תקופה שלא. ג.
גרתי באותו כפר אבל לא
אצלם אלא אצל חנווני. חנווני. מכולת.
מ-המ.
וקראו לו תייס היהודי. למה תייס היהודי?
כי הוא היה מעלה מחירים או משהו.
כן? ככה קראו לו.
מ-המ.
אבל אני. הוא. הוא.
אה. אה. אותו. אות. אותי לא קראו יהודי.
כי לא ידעו שאני יהודי.
כי אז בתקופה יותר. אה.
מאוחרת של המלחמה ר.
הגרמנים רדפו כל הגברים בהולנד על מנת.
מ-המ.
להעביד אותם בגרמניה.
אנשים קיבלו. אהה. צו גיוס כדי להתייצב לעבודה בתעשייה.
כדי לעזור במאמץ המלחמתי הגרמני. בעיקר.
לאו דווקא. לאו דווקא יהודים?
לא דווקא יהודים.
כן.
זאת אומרת. אני הייתי פיט. פיטר. וגרתי אצלם. ו.
תגיד לי רגע. לא היה חשש להלשנות.
שמישהו מאנשי הכפר ילשין?
אה. לא.
עליכם? לא חששתם.
לא. אבל השאלה היא בהחלט במקומה.
מכיוון שלפי כל כללי היגיון.
אם יש לך כפר עם נניח 100 משפחות.
רק צריכה להיות משפחה
אחת או 2 בגלל נקמנות. ב. בג. בגלל.
מ-המ.
כל מיני ס. אה. שטויות. ובצורה כזאת הרבה יהודים.
אממ. אה. נתפסו בגלל כל מיני.
הלשנות.
הלשנות. ודאי. בוודאי.
עכשיו. אממ. הייתי ב-1944 פרק זמן אצל משפחה באמסטרדם.
הא סליחה. סליחה. משה נאמן.
אני שכחתי פרק זמן מאוד חשוב.
אני רוצה לחזור על זה.
אה. אני אומר ככה. אה.
טעות שלי. אה. מכומר ה.
הפרוטסטנטי.
הפרוטסטנטי. הבן דוד שלי לקח אותי לאמסטרדם.
ואנחנו. אה. גרנו בחלק הדרומי של העיר אצל.
אה. אישה שהיא לא ידעה שאנחנו יהודים.
שכרנו 2 חדרים. שכרנו 2 חדרים.
ואנחנו עסקנו בצ. בצורה. אה. זהירה בעזרה ליהודים.
אני מציע שנעצור כאן.
כן.
תזכור לאן הגעת.
כן.
כי הוא. מיקי מודיע לי שזה זמן להפס.
[כך במקור]
אז אנחנו ב-43' חורף 42'.
43' באמסטרדם. בחלק הדרומי של העיר.
ו. אה. אני יכול עכשיו עוד למצוא בקלות את המקום.
דווקא חלק של העיר איפה שגרו הרבה יהודים.
גרנו ב-2 חדרים. הד. הבן דוד ואני.
ועסקנו גם בעזרה ליהודים.
אני זוכר בהחלט משפחה של. אה.
סנטרושטווק שעסק בניקוי כימי.
סטרוקו. ועזרנו למשפחה הזאת.
ובהחלט. אה. אני זוכר מקרה שבערב.
ערב הבאתי מזוודה עם בגדים לילדים
לאיזה כתובת באמסטרדם בסביבה.
וחזרתי עם המזוודה הריקה. אה.
בחזרה. ועוצרים אותי ברחוב ושואלים: "מה יש לך שם?"
מי עוצר?
אה. משטרה. אני לא זוכר אם זה היה.
אה. אני מתאר לי. אה. מש.
אני חושב משטרה הולנדית.
"מה יש לך שם?"
אז אמרתי: "כלום". "תפתח". הוא רואה מזוודה ריקה.
"טוב. לך".
אז ברור שהשאלה ההגיונית. אה. אה. הי.
הייתה יכולה להיות על.
אה. בחור. מה אתה הולך לקחת?
למה אתה הולך בערב במזוודה הגדולה ר.
מ-המ. כן.
ריקה? לא. אוקיי. אה.
אנחנו הכרנו. אה. בחור בשם פלמר שעבד ב. אה.
משרד ממש. אה. עירוני ל. אה.
איפה שמחלקים תלושי מזון. אה.
הכרנו. אה. מישהו במשטרה. אממ.
אינספקטור. והכל הלך.
אה. בסדר. אה. עד ש. אממ.
אחרי הצוהריים אחד חזרנו.
וראיתי בחדר שלי שהפכו את החדר שלי. ש.
אה. חדר. אה. יותר גדול מזה של. אה. אה.
של בן דוד שלי. הפכו אותו למחסן. ומה מצאנו שם?
הרבה. אה. דברים. אה.
שהאישה הוציאה משכנים יהודים אשר נעצרו.
ה. אה. הסדר היה.
שאיזה חברת הובלה של הולנדים משתתפים.
היו מרק. מרוקנים את. אה. ת. תכולת הבתים.
כן. כן.
של היהודים.
מ-המ.
אורזים את זה ושולחים את זה לגרמניה ברכבות.
ואני ראיתי שלט כתוב על זה: "מתנות
מהעם האח ההולנדי לעם הגרמני הלוחם".
מ-המ.
בכל אופן אנחנו צחקנו קצת כאשר מצאנו שם מעילי פרווה. אה.
קסטות עם סכום מס. מכסף.
בגדים. אה. כ. דברי ערך שבחיפזון הוציאו.
הלכתי לישון והתעוררתי שצועקים בגרמנית:
"לקום. מייד לקום".
ואני זוכר בהחלט שאני. אה. בהתחלה חשבתי שזה אחד הב.
בדיחות של הבן דוד שרצה להקים אותי.
כי לפעמים. אה. התעצלתי קצת.
אבל התברר שאני רואה את הפרצוף של שוטר גרמני.
אה. ה. אה. גרוניי פוליציי לשמצה. כן?
הג. המשטרה עם המדים הג. הירוקים.
ה. הירוקים.
התברר שהג'קט עם התעודות היו.
השארתי על הכיסא בחדר של הבן דוד הסמוך.
אמרתי לשוטר: "אני צריך להביא מפה את התעודות. אפשר?"
"בבקשה". הלכתי לחדר של בן הדוד ואני שומע שהשוטר
הגרמני שחוקר אותו צועק עליו:
"אתה משקר. אתה מספר סיפורים".
ואז חשבתי בעצמי אם המצב אצלו
שהוא הרבה יותר מנוסה. ככה. אוי ואבוי.
חזרתי לחדר. אה. היה פברואר.
רעדתי מקור. והיו למעשה. אה. 2 בעיות.
א'. שהכתובת בתעודת הזהות המזויף.
לא היה הכתובת הזאת באמסטרדם.
ו-ב'. איך אני יכול להסביר את. אה. כל הדברים האלה.
ושאלו אותי שאלה הגיונית: "האם ל. אה. האם גנבתי את זה?"
אמרתי: "לא. מצאתי את זה.
לך לאישה הזאת שהיא גרה אצל הבת שלה". כן?
הייתה מלחמה והיא פינתה את כל הבית כדי לקבל שכר.
אה. די. שכר חדרים. אה. כמה שיותר דיירים.
ובסופו של דבר. אני לא יודע אם זה היה רבע שעה או 20 דקות.
הם לקחו את התעודה שלי
ואמרו שבשעה 08:00 אני צריך להתייצב במשטרה הגרמנית
ב [משובש] שטראסה. כן?
זה היה גם כן מקום. אהה. לשמצה.
וגם לקחו את התעודה של הבן דוד.
ואפשר לסכם שזה היה. אה.
מזל גדול כי. אה. המכונית שלהם. אממ. אש.
איפה שאוספים את האנשים בראציה עמדה לפני הבית.
אנחנו דיברנו בינינו ולמרות
שאולי חלק של שנייה הבן דוד אמר: "אנחנו יכולים ללכת לשם.
לא יכולים לעשות לנו כלום".
אנחנו החלטנו. אממ. אה. לא ללכת.
אנחנו הלכנו בבוקר לאיש המשטרה.
ואני זוכר שהוא אמר: "חבר'ה. מה קרה?
בשעה כזאת אתם באים אליי?"
אז סיפרנו לו. אז הוא אמר: "תבואו למשרד שלי.
אני אתן לכם תעודות שה.
תעודה הזמנית שהתעודה שלכם. אה.
נגנבה. כן. הייתם בבריכת שחייה וכך הלאה".
באותו יום הבן דוד שלי אומר. אה.
"אנחנו צריכים קצת להירגע". אז איך.
אה. הוא רצה להירגע?
"בוא נלך לשחות".
היה חורף אבל יש בריכה סגורה באמסטרדם ואנחנו נכנסים שם.
ומי בבריכה?
איזה. אה. גדוד. אה. חיילים גרמנים.
חיילים. אבל היינו באווירה הגרמנית כדי להיר. הירגע.
אבל למעשה אסור היה ליהודים להיכנס למקומות.
נכון.
ציבוריים?
נכון. נכון. אבל הבן דוד שלי הוא.
הוא אמר: "אתה צריך לעשות. אה.
רגיל וכך הלאה ואז. אה. זה".
כן. טוב. אה. מהתקופה הזאת. אני עוד זוכר שמול הבית.
אה. הייתה. היה מקום איפה שאס.
איפה שעמדו היהודים בקבוצה אחרי שהוציאו אותם מהבתים.
מ-המ.
ואז העבירו אותם באמסטרדם לאיזה תיאטרון יהודי איפה ש.
אה. משם שלחו אותם הלאה למחנה וסטרבורק.
בכל אופן ב. אה. תקופה הזאת ש.
אתה ידעת ששולחים אותם לווסטרבורק?
הייתם מודעים לזה?
אה. כן. כן. בווסטרבורק כן.
עכשיו. אממ. בתקופה הזאת של. אה. פ. פברואר. אה. 43'.
בכל אופן בדיעבד התברר לנו שהגרמנים
באו שם לחפש סטודנט הולנדי לא יהודי.
אשר ביצע התנקשות בחיי. אה. גנרל. אה.
נאצי הולנדי. הרגו גנרל נאצי הולנדי וחיפשו שם.
מ-המ.
אה. הבן דוד שלי הלך לכפר במרכז הולנד.
והמקרה הבא שזכור היטב.
אה. התרחש בעיר רוטרדם.
אני חזרתי עם הרכבת. אה.
לקראת ערב לעיר רוטרדם.
והייתה. אה. ביקורת בצאת התחנה.
עמדו 2 אנשים ועצרו אותי.
אני באתי עם כל הרכוש שלי. 2 מזוודות קטנות.
והייתה לי התעודה הזמנית.
ובכל אופן לקחו אותי איתם ברכ.
בחשמלית. תחבורה עירונית.
בחשמלית לקחו. אה. אותי איתם ל. עצרו אותי.
מי עצר אותך?
אה. 2. אה. הייתי אומר. אה.
שוטרים ב. באזרחי. בבגדים אזרחיים. אה. הולנדים.
מ-המ.
אממ. הם עצרו אותי.
אבל אני זוכר שרק אחד. אה.
נסע איתי ברכבת חשמלית.
כי השני אומר: "טוב. אני הולך הביתה. אתה תסתדר איתו".
חשבתי לקפוץ מהרכבת חשמלית אבל. אה. לא ביצעתי את זה.
אנחנו נסענו לאיזשהו תחנת משטרה בעיר רוטרדם ונכנסנו.
והתברר שהאיש לא מכיר את המקום.
הוא היה מח. הוא חיפש חדר כדי לחקור אותי.
ה. אה. חדר הראשון היה נעול.
הולכים הלאה בפרוזדור.
החדר השני האור לא פעל.
החדר השלישי הדלת נפתחה וזה היה הקנטינה של השוטרים.
ואז הוא סוגר את הדלת והוא אומר:
"תחכה פה". והוא הולך בפרוזדור הלאה.
הוא הולך שמאלה מעבר לפינה ונעלם.
באותה השנייה החלטתי להסתלק.
מ-המ.
אני מסתובב.
אתה היית לבד. בלי הבן דוד?
אני הייתי לבד. הבן דוד שלי. אה.
נסע לאיזה כפר. אני חזרתי מאמסטרדם לרוטרדם.
מ-המ.
ושמה הייתי צריך להיות לילה. בלבד.
אצל מישהו שעבד בנמל רוטרדם.
טיפוס שעסק בש. שוק שחור וכך הלאה.
אבל בכל אופן הוא היה מוכן לאכסן אותנו.
מ-המ.
אממ. אני. אה. מסתובב בפרוזדור ולפי הנראה זכרתי איך לצאת.
באתי לשער איפה שיש זקיף
והוא רואה אותי והוא אומר: "מה זה.
מה ז. מה אתה הולך?"
אז אני הראיתי איזה נייר ולא עצרתי.
והלכתי. נעלמתי בחוץ.
מ-המ.
בחשיכה של העיר רוטרדם שלא הכרתי.
אממ. ואז. אה. חשבתי. מה אני אעשה?
אני הלכתי וחשבתי. אה.
צלצלתי לפחות בדלת אחת. ואמרתי ככה.
תראה רוב ההולנדים הם בסדר.
אולי יש מישהו שמוכן לאחסן אותי.
ואמרתי: "המשטרה. אה.
אה. אה. רודפת אחריי וכך הלאה".
טרקו את הדלת וזה לא עזר כלום.
אני הלכתי. אה.
עד שבשעה 20:00 היה עוצר לילה ושמעתי את ה.
את השעון. ואז ראיתי איזה שער.
טיפסתי על השער ונכנסתי פנימה לתוך איזה חצר.
ומצאתי שם. אה. ערימת שקים וכיסיתי את עצמי בשקים.
בלילה. זה היה פברואר. אה.
באירופה היה קר. וביליתי שם את הלילה.
מ-המ.
די מהר התחלתי לפחד. כי מה חשבתי?
השארתי שם את 2 המזוודות.
האיש לוקח כלב גישוש ותוך זמן קצר יבואו אליי.
זה. לא היה כלום.
התברר מהחבר שלנו במשטרה שלא דיווחו
על איש שברח מהמשטרה וש.
אה-הא.
נראה כך וכך. למה?
א'. האיש עשה פאשלה והוא ודאי העלים את זה.
ב'. הוא לקח את התוכן של המזוודות.
שבאותה תקופה היה אוצר.
אני ביליתי שם את כל הלילה.
למחרת בבוקר. אה.
הורדתי את המשקפיים. הלכתי לתחנת.
אה. משטרה אחרת ונסעתי לבן דוד שלי.
באתי. אז הוא שאל אותי: "נו מה נשמע? יש לך מה לספר?"
אז סיפרתי לו.
ו. אה. ב-2 המקרים האלה שר.
התרחשו ב. שניהם בפברואר 1943.
הסכנה הייתה ממשית גדולה וניצלתי.
ואז הד. הבן דוד החליט שאנחנו צריכים שנינו.
אה. ל. להסתתר בצורה שקטה יותר.
יותר זהירה. וחזרנו לפריסלנד לצפון.
ואז באתי למורה בבית ספר ב. אה. בעיי.
בכפר [משובש] אה. אה.
קרוב להוחפיין. ושם הייתי את הק. את התקופה הזאת.
זה אותו מורה שהזכרת.
כן. כן.
מורה דתי.
אני הפכתי.
נוצרי?
כן.
כן.
הפכתי את התקופות.
אז פשוט חזרנו.
כן.
ל.
כן. כן.
למה שסיפרת קודם.
כן.
רציתי לשאול אותך. ממתי התחלת לחיות בעצם בזהות בדויה?
באיזשהו ש. מאיזה שלב. אתה זוכר?
אה. אני. אה. אומר שב-43' שהגרמנים היו.
אה. ב. בלילה שהעירו אותי.
הייתה לי. אה. תעודה מזויפת.
מ-המ.
אה. של בן אדם אחר עם שם אחר.
‮אה. בלי האות ‭J‬.‬
אה-הא.
יותר מאוחר הייתה לי.
קיבלתי תעודה. אה. ריקה וב.
בחרתי בעצמי את השם.
ובחרתי אותה. אותו תאריך לידה.
המקורי שלך?
המקורי שלי.
עכשיו. אה. המורה ואשתו שהייתי הרבה. די הרבה זמן.
הם ידעו שאני יהודי וכך הלאה. אממ.
הם לא עשו את זה תמורת תשלום?
אני לא זוכר. אני חושב שלא.
שהוא קיבל מההתארגנות. אה. כסף.
אני לא זוכר ששילמתי משהו. אני.
מההתארגנות של מי? מההתארגנות של.
של. של. של המחתרת.
של המחתרת ההולנדית?
ההולנדית. כן.
מ-המ.
אה. באביב. אה. 44' הבן דוד. אה.
מצא עבודה. עבודה במירכאות.
במשרד המרכזי לסטטיסטיקה ההולנדית בהאג.
זה מבנה עצום שעבדו מאות פקידים.
מ-המ.
והתברר לו די מהר שרובם היו.
אה. ב. ב. אה. עשו עבודה ב.
במחתרת. כלומר בעצם לא. אה. עבדו ממש שם.
ואני זוכר שהבן דוד אמר: "מה אני עושה?"
אז המנהל שלו הראה לו מדף עם ספרים.
והוא אומר: "תיקח את הספר הראשון. תעבור על החומר".
וכך. אה. אה. איקס זמן הוא גמר את זה.
והוא אמר: "תמשיך".
לא הייתה עבודה. זה רק היה על מנת לא להישלח לעבודת.
אה. כפייה בגרמניה.
מ-המ.
הבן דוד מצא באזור האג פנימייה איפה שגם למדו.
אה. נערים יהודים.
והוא קבע עם המנהל שבספטמבר 44' אני יכול.
אה. להירשם שם ללימודים.
מ-המ.
עד אז. בקיץ יולי-אוגוסט 44'.
אני. הוא מצא בשבילי משפחה באמסטרדם.
באזור אחר בעיר. משפחה קתולית.
ובעל ה. המשפחה אמר לבן דוד.
שעל פי רוב הם לוקחים נערים מהדת הקתולית.
אבל היות וזה מלחמה ואחד צריך לעזור לשני.
הם מוכנים בהחלט לקחת גם פרוטסטנטים.
ואני באתי שם כנער פרוטסטנטי.
מ-המ.
ואז הלכתי בי. בימי ראשון לכנסייה הפרוטסטנטית
ומצאתי שם מקום איפה שיש כומר
שיודע לתוך הדרשה להכניס עקיצות לגרמנים וכך הלאה.
וזה סיפרתי להם כשאני חזרתי בצוהריים.
ביום ראשון. אה. למשפחה.
מ-המ.
הם בהחלט לא ידעו. ידעו שאני יהודי.
והוא היה פ. מאוד פחדן והוא אמר בשום אופן שלא אכניס.
אה. חוברות של המחתרת לבית. הוא לא רצה.
אה. בקיץ 44' הייתה התקדמות עצומה של בעלות הב. אה. אה.
בנות הברית.
בנות הברית. אה. כבשו את כל בלגיה ונכנסו לדרום הולנד.
והייתה אווירה שהנה אנחנו משתחררים.
אה. צ'יק צ'אק.
אבל אז ה. אנ. אה.
בכל זאת הייתה לבן דוד שלי הברקה
והוא החליט שאנחנו עוזבים את אמסטרדם
ואנחנו נסענו לצפון. לפריסלנד.
עשינו את זה לא ב.
באוטו. או לא ברכבת. אלא באונייה.
אז. אה. היה הים. קשר ימי.
כל לילה הפליגה איזה אונייה עם נוסעים.
אה. ב. בין אמסטרדם לפריסלנד.
עשינו את זה והגענו לפריסלנד ושם הסתתרנו.
והתברר יותר מאוחר שבספטמבר 44'.
אה. היה הכישלון הגדול על יד ארנהם. אה.
מ-המ.
דבר שמתואר בסרט גשר אחד רחוק מדי.
עם הגליידרים של האנגלים.
וההתקדמות נעצרה. כל צפון הולנד. אה.
נשאר תחת הכיבוש הנאצי.
והתחיל חורף הרעב. מצב גרוע ביותר.
שכל האוכלוסייה. אה.
בערים הגדולות סבל מ. מרעב.
ואנחנו היינו בצפון באזור חקלאי.
ושם אני הייתי אצל משפחה שהם לא ידעו שאני יהודי. אה.
המשפחה שלי יעני מדרום הולנד. חלק המשוחרר.
אני סטודנט ועבדתי קצת בחווה.
לחלוב. לתת אוכל לעגלים. לסוסים. אה. ל.
לקלף תפוחי אדמה. וכל מיני עבודות.
לנקות את ה. אה. את הרפת.
אבל להוציא את הזבל לא נתנו לי כי הייתי צריך לעלות ב.
על ק. קרשים חלקים עם מריצה שבלי הזבל היה כבר כבד.
מ-המ.
והמשפחה הזאת הייתה מאוד מיוחדת. אה.
איכר זקן עם 2 בנים שניהלו את המשק ו.
אה. אחות שניהלה את משק הבית.
לאחות הייתה בת. האחות הזאת הייתה אם חד. אה. חד הורית.
הסיפור היה שהאחים והאבא ביום ראשון הלכו
לשתות קפה וכשחזרו הייתה תינוקת.
הם לא ידעו שאחות הייתה בהריון.
מ-המ.
היא הייתה אישה קטנה. עגולה.
כן.
ולא ידעו. אממ. אז בתקופה הזאת של.
אהה. סתיו וחורף 44' הוריי הסתתרו בחווה.
במרחק של 500 מטר מהחווה איפה שאני הייתי.
אה-הא.
המשפחה איפה שהייתי לא ידעו שהוריי שם.
איך אני יכול לבקר את הוריי?
אז מצאנו דבר כזה. אה.
למשפחה איפה שהוריי. אה.
הסתתרו. הייתה בת בת 17.
כאשר. אה. ב. בחור ובחורה. אה.
מטיילים במוצאי יום ראשון ברחוב המרכזי של הכפר.
כל אחד. אה. מניח שזה זוג.
וכאשר אני הל. אמרתי "אני הולך למשפחת קרקסטרה". כן?
אז הם בטח. אה.
אמרו: "הא. אתה הולך לבקר את הבחורה הזאת?"
וככה זה התקבל.
והוריי היו שם וטיפלו בהם מאוד יפה.
הייתה משפחה. אה. מאוד נחמדה. מאוד.
אה. במצב רוח טוב.
אה. לפני זה הוריי הסתתרו במשפחה על עליית גג.
במשפחה של איכרים.
והם היה להם תענוג לספר להם. דווקא.
את החדשות הלא טובות . כן?
במקום ל. ל. ל. להרים להם את המורל סיפרו להם.
והוריי מאוד שמחו לעבור לחווה הזאת.
זאת אומרת. אתה פגשת את ההורים?
כן.
תספר לי איך הייתה באמת הפגישה עם הוריך?
אני לא זוכר. אבל.
כי בכל זאת היה נתק של. אה. מספר שנים.
כן. היה נתק. ואני רק יכול ל.
של שנתיים 3 אולי.
כן. אני רק יכול ל. ל. לספר שבתקופת הנתק.
אה. הבן דוד שטיפל בי. עם החזות הארית. עשה.
עשה מאמצים. אה.
מאוד רציניים לשחרר את האח שלי ממחנה וסטרבורק.
הוריי נתנו זהב ותכשיטים. והוא הת. אה.
נפגש עם השוטרים ההולנדים ששמרו על מחנה וסטרבורק.
קבעו תאריך וסידור איך להוציא אותו.
באותו זמן היה לבחור סקרלטינה.
ואמרו אם אנחנו מוציאים אותו אולי הוא
יכול למות. דחו את זה.
כאשר דחו את זה התברר יותר
מאוחר שהתוכנית הזאת התגלתה לבן אדם
שאחראי על בית היתומים.
ככה קראו לזה. איפה שהילדים.
והוא נשלח לאושוויץ.
הוא נשלח לסוביבור.
הוא נשלח. כן?
ה. האח?
האח. כן.
היו בהחלט מאמצים. ואני מוכרח להגיד ל. לשבח.
לשבחו של בן הדוד שהוא התאמץ והוא נסע.
וכאשר הוא נסע ברכבת היה לו סמל נאצי.
והוא. היה לו עיתון. הוא קרא עיתון נאצי.
ול. ולא ש. לא חקרו אותו.
מ-המ.
כן? והוא עשה מאמצים האלה וזה לא הצליח.
ולפחות ההורים. אה.
שמחו שנשאר להם בן.
וקיוו שהאח הקטן.
אה. שהוא יחזור. כן?
כי אז עוד לא ידעו בדיוק על. אה.
תאי הגזים. ותמיד יש אנשים מ.
מ. מ. מקווים לטוב.
והאח נספה בסוביבור?
כן. כן.
הוא נספה שם.
הוא לא חזר.
אה. ואני. אה. השחרור היה במאי 45'.
מ-המ.
על ידי חיילים קנדיים שעברו שם בכביש וראיתי אותם.
ואז ההורים יצאו ובאו לאיכר איפה שאני הסתתרתי.
וכ. הסתכלו אליהם.
ואז. אהה. אחרי זמן מה הבינו אחד ועוד אחד זה 2.
שזה. והכל היה בסדר.
אה. אחרי המלחמה הוריי חזרו לעיירה הוחפיין.
והייתה תקופה קשה.
כי האבא שלי לא הסתגל. אה.
לחזור לעבודה כמוכר. אה. בחנות.
והוא אמר לאח שלו שהוא רוצה לצאת.
ואח שלו המשיך את החנות לבד.
מ-המ.
אממ.
אתה לא חזרת עם ההורים?
אני חזרתי להוחפיין.
להוחפיין?
וגרתי איתם. ולמדתי שנה אחת. אה.
בעיר המחוז אסן בבית ספר תיכון.
בבית ספר תיכון. אה. מסחרי.
אה. הייתי צריך לחזור לכיתה רביעית ולמדתי שם.
ואני בהחלט זוכר שקיבלתי צו גיוס לצבא ההולנדי.
למרות שהייתי בתיכון. זה היה איזה מין סבך בירוקרטי.
כן?
ואנ. אה. התייצבתי.
אתה כבר היית בחור בן 20.
אה. אני.
בערך.
הייתי בהחלט בן 20.
והתייצבתי דווקא בעיר ניימכן. בקזרטין.
ואני הייתי שם. אה. שבועיים וחצי בצבא ההולנדי.
אה. שמצב היה עלוב ביותר.
אה. מה שאני זוכר מהתקופה הקצרה הזאת זה ככה.
שבהתחלה לא נתנו לנו בכלל לצאת מהשטח המחנה.
כי אמרו ככה. "אתם עדיין לא חיילים.
אתם לא יודעים להתנהג כחיילים.
אתם עושים בושות. ואתם כבר לא מז. אזרחים".
בפעם הראשונה שיצאנו י.
יצאנו בקבוצה. אה.
ו. אה. עשינו. אה. צעדה ל. לאן?
לבית קברות של הצבא הקנדי.
זה מה שנתנו לנו לראות.
מ-המ.
ויותר מאוחר קיבלנו אפטר.
וה. כולם הלכו לצלם ל. ויש לי את. בז.
בגלל. אה. הודות לזה יש לי תמונה שרואים אותי ב.
במדים של הצבא ההולנדי.
היה מצב באמת. אה. עלוב מאוד.
מה שאכלנו ומ. ואיך.
אנחנו. אה. אכלנו איפה ש. לא היה חדר אוכל.
איפה שישנו. ו. אה.
היינו צריכים לנקות את ה. אה. את הקרשים מ.
אה. מה שאכלנו. כי אכלנו כמובן במסטינג ו. וה.
אה. לא אמצעים לנקות.
זה לא היה מעניין אותם.
מ-המ.
אז מה. היה בחור. הוא לקח אבן. שבר חלון.
והוא נתן לכל אחד חתיכת זכוכית וככה. אה. אה.
גילפנו את כל הלכלוך שהצטבר על ה.
על הפלטה. אה. של ה. של השולחן שלנו.
בכל אופן. יום אחד קראו לי ל. ל.
למפקד והשתחררתי וחזרתי לבית ספר.
עכשיו. בתקופה הזאת אני כן.
אה. היה לי קשר עם התנועה הציונית.
עכשיו. איך הקשר הזה נוצר?
זה שוב. אה. אה. ל. מאוד מ. מקרי.
אה. בסביבת הוחפיין הסתתר בחור.
שאחרי השחרור המשיך לעבוד אצל האיכר.
מישהו מהיהודים ש. אה.
גרו בהוחפיין ביקש ממני לקחת אופניים
ולנסוע לראות את הבחור הזה.
למה הוא. אה. ל. אולי הוא רוצה להתנצר.
למה הוא שם אצל האיכר.
דיברתי עם הבחור. התברר שזה בחור ציוני.
שהוא כרגע חבר קיבוץ עמיעד. חבר טוב שלנו. והוא.
קיבוץ שאתה חבר בו.
שאני חבר בק. ב. בגליל. הוא אמר. הב.
עיקר ביקש שאני אעזור לו עד סוף איסוף התפוחים.
תפוחי אדמה. וזה אני. מה שאני עשיתי.
הוא בא בשישי שבת אלינו בבית.
הוא היה טוב מאוד בשח. שיחקנו.
והוא דיבר על ציונות.
על יש. על פלשתין. והוא. אה.
בדרכו נפגשתי עם האח שלו. משה. אה.
משה אלוף. תושב ירושלים.
שהוא היה ספרן ב. ב. אה. באוניברסיטה עברית.
והבחור הזה. המשה. אה. וולף ש. כמו שקראו לו.
הוא שיכנע אותי וככה נסענו אמא ש.
אמא ואני לבית החלוץ בדוונטר.
והחלטתי ללכת להכשרה בסוף קיץ 46'.
הצטרפתי להכשרה הציונית בבית החלוץ בדוונטר.
המדריך היה נתן מוכנדורף וב. ופיקה.
נתן ופיקה מוכנדורף.
כרגע נתן ופי. ובינה מגן תושבי באר שבע.
ובהכשרה הייתי הולך לאיזה בן אדם וחלבתי פרות. לא. אה.
למדנו גם כמובן. אה. עברית והיסטוריה. אה.
ציונית. ויהדות. וכל מיני דברים.
אה. יותר מאוחר. אה. ה.
אמרו שצריכים לבוא להולנד 500 ילדים מרומניה.
ומחפשים אנשים שיכולים להיות מדריכים.
ואני נשלחתי לקורס להיות מדריך ל.
לעבוד עם הילדים האלה.
וגרתי באמסטרדם. אה. למדתי כל מיני דברים.
מפסיכולוגיה עד. אה. אה. יהדות. וכל מיני דברים.
מ-המ.
אה. מורים מצוינים.
כמה אנשים הייתם בהכשרה הזאת? עד כמה שזכור לך.
בהכשרה היו שם. אה. נדמה לי איזה 30 איש.
מ-המ.
למדו. אהה. ע. עצי פרי.
אממ. גן י. י. י. גן ירק. אה.
חליבת פרות. וכל מיני דברים. אה.
הכשירו אתכם לאימוני פרט?
לא. לא. לא. לא. לא.
למקרה.
אה. עכשיו. רגע. מה. איפה הייתי בדיוק? אה.
אתה בהכשרה מדריך.
בהכשרה.
מדריך ילדים.
אה. כן. אז אני נשלחתי לאמסטרדם להיות מורה. אה.
מדריך לקבוצה של.
אה. אה. נעורים. אבל.
רגע.
[כך במקור] אממ.
עכשיו. אה. הייתה תקופה שהייתי באמסטרדם.
אבל אז קיבלתי. אה.
צו מחודש להתייצב לצבא ההולנדי.
הוחלט ש. היה עוד בחור.
שאנחנו שנינו. אה. ניסע לעלייה.
אנחנו נסענו עם ב.
לגמרי במקרה. עם אחד המנהיגים של התנו.
תנועת החלוץ. אה. לפריז. וזה היה ביוני. אה. 47'.
אנחנו. אה. הגענו לפריז ביום חמישי
והיות וזה היה אחד המאעכרים של החלוץ.
הוא ביקש שאנחנו יכולים להישאר.
אה. עד אחרי שבת בפריז.
מ-המ.
זה היה כמובן כ. אה.
תרוץ שאנחנו יכולים קצת לראות את העיר.
אבל. אה. מה שקרה שפרצה שביתת רכבות כללית בצרפת.
לא יכולנו ביום ראשון או ביום שני להגיע למרסיי.
ל. חיכינו קצת. כמה. עוד כמה ימים. אה. ניסינו.
אה. הי. היה אז. אה.
ב-47' מטוסים זה רק היה לאנשים. אנשי ב. ביזנס ו. אה.
התברר שממשלת צרפת מארגנת. אה.
תחבורה במשאיות מפריז לכל חלקי צרפת.
אה. פריז זה כמו כוכב.
מ-המ.
זה כמובן למזרח. מערב וכל זה.
הייתה משאית אחת לעיר. אה.
מרסיי הרחוקה ולמחרת בבוקר ב-08:00 היינו צריכים
להיות שם ונסענו בצורה כזאת ל. אה. מרסיי.
הנסיעה הי. בנסיעה היו אי אלה הרפתקאות.
היו נניח קצת מכות על מקום.
אבל היה לנו. אה. בן אדם אחד שהוא. ק.
קבענו לו. הוא המנהיג והוא השליט סדר.
אה. גם כאשר שובתים. אה. חסמו את הכביש.
הוא הצליח לארגן
שאנחנו נגיע למחרת ב-16:00 אחרי הצוהריים למרסיי.
מ-המ.
לפי נראה. לא היה שום קשר.
אתם מגיעים במסגרת הקבוצה שלכם בהכשרה.
לא. לא. לא.
או שהתפצלתם?
רק 2.
רק 2 מכל ההכשרה?
רק 2 שהיו צריכים.
אה-הא.
להתייצב לצבא ההולנדי.
אה-הא. רק שניכם. אתה ועוד אחד.
כן. אז פשוט. אהה. לא י. התייצבתי ועברנו.
מ-המ.
ל. אה. צרפת.
מ-המ.
נעלמנו.
כן.
ושני. שנינו הבחור הזה ואני הגענו ב-16:00 אחרי הצוהריים
לעיר מרסיי והלכנו למשרדים של תנועת א. החלוץ
ומיד הזמינו מונית שבחורים.
באמת א. נסענו כל היום וכל הלילה הביאו אותנו לאיזה מחנה.
מחנה בסלון אן פרובאנס. בערך.
אהה. 80 קילומטר ממרסיי.
מ. מ. אה. צפון מ. מערב ממרסיי.
מ-המ.
בחור הזה ואני נ. היינו במחנה הזה.
מחנה היה. אה. טירה ריקה.
במחנה הזה. אהה.
הייתה קבוצה שעלו על אוניית יציאת אירופה אקסודוס
ואנחנו היינו שם ואנחנו ביקשנו לא להצטרף ליציאת אירופה.
כי החברים שלנו מהולנד אמורים להגיע.
אה. תוך שבועיים וקיבלנו אישור להישאר.
אני ראיתי את כל השיירה של המשאיות הכבדות עם כל האנשים.
המשטרה הצרפתית שיתפה פעולה.
אולי קיבלו קצת עזרה. אהה. כספית.
אני לא יודע. אני יודע שהם ביקרו ב.
אה. ב. בטירה הזאת והשיירה עברה. כן?
גם. אני זוכר שלפני זה עברה שמה טור דה פראנס.
וזה היה גם חוויה.
כן.
שכאשר אתה רואה את זה בטלוויזיה עכשיו.
כן.
אתה רואה את כל ההתקדמות.
אבל שם אתה רואה תוך 10 דקות.
אה. אה. ו. כלום לא יותר.
עכשיו. ה. ניקינו את המחנה אחרי יציאת אירופה.
ובאמת באו החברים שלנו מהולנד.
בתוכם החברה שלי. ש.
אה. אחר כך נהפכה לאשתי עליזה.
היינו שם כ-10 איש ומתקופה הזאת. אה.
זכור לי מקרה שיצאנו לקולנוע
והחברה שלי עם עוד בחורה ואני.
והיה שם. אה. שוטר שעמד קרוב אלינו
והוא שמע לפי נראה מה אנחנו מדברים.
והתברר יותר מאוחר ששבויים מלחמה גרמנים ברחו מצרפת.
הוא שם לב אלינו גם בהפסקה וכאשר יצאנו.
הוא אומר: "תבואו איתי למשטרה".
אנחנו שלושתנו במשטרה בצרפת ואמרנו שאנחנו תיירים.
איפה הדרכונים?
הדרכונים פה ופה ופה ופה.
אחרי זמן קצר אמרתי יותר טוב להגיד את האמת.
אמרנו את האמת והוא אמר: "זה בסדר גמור.
מחר תביאו פתק מהבחורה".
אז מה? חשדו בכם שאתם. אהה.
שאני. שאני שבוי גרמני.
שבויים נמלטים.
אה. ש. כן. משהו כזה.
כן.
וזה היה בסדר גמור.
למחרת. אהה. הבאנו את הפתק והדרכונים היו במשרד במרסיי.
עכשיו. אחד מהב. האנשים האלה מהולנד. הוא היה ספר.
הוא גויס לעשות תספורת במחנות אחרים של החלוץ באזור מרסיי.
הוא הלך למחנה והוא סיפר ששם האוכלוסייה
כל הזמן מתחלפת והוא שאל:
"איפה האנשים שהיו לפני שבועיים?"
"הם בפלסטיין" "איך?
מי? מו? מה?" זה היו יוצאי אנגליה עם דרכונים.
אז אנחנו אמרנו: "אנחנו יוצאי הולנד עם דרכונים.
מה כאן האפליה הזאת?"
הלכנו להחלוץ במרסיי.
אז. "אה. אתם רוצים גם כן?
בטח. בטח אפשר. כן?"
אז העבירו אותנו ממחנה בסלון למחנה סאן ז'רום.
איפה. אהה. ה. היו האנגלים
ומשם לקחו את האנשים לאוניות עם ויזון. ויזה.
זאת אומרת. אתם עליתם בעלייה לגאלית.
אנחנו ע. עלינו בעלייה לגאלית עם דרכונים אבל עם.
אה. אשרת כניסה. אה. מזויפת.
כן.
עכשיו. לפני זה. אה.
זה היה בתקופה הזאת שהיינו עדיין ב. אהה. סלון.
אה. התברר שאני סובל מהרניה. משבר. מקילה.
מ-המ.
והוחלט שאני יכול לעבור שם ניתוח.
אני עברתי ניתוח בבית חולים. אהה.
עירוני קטן בסלון אה פרובאנס.
איפה שאנשים היו מאוד נחמדים.
אבל המצב של האוכל והלכלוך.
אני לא אכלתי שם שום דבר.
הכל הביאו לי מהטירה.
עכשיו. בטירה. במחנה. האוכל היה טוב מאוד.
זה האוכל. אה. נ. נשלח על ידי ה. הג'וינט.
מ-המ.
הג'וינט האמריקאי.
עכשיו. אני זוכר שבהחלט אחרי הניתוח
הגעתי למחנה סאן ז'רום ולא יכולתי לעבור. לעבוד שם.
אלא יכול. יכולתי לעשות שמירה על יד השער
ולמעשה בהחלט נל.
נלקחנו ממחנה סאן ז'רום באוטובוס רגיל לאונייה.
אהה. לעלייה לישראל.
לפלסטיין בסוף אוקטובר 1947.
אונייה קטנה. אנדריה.
דגל פנמה. אה. צוות יווני.
אה. כמובן האונייה.
אה. מפוצצת עם. אהה.
עולים ומזג אוויר היה. אה.
קשה. סערה על יד סיציליה והחברה שלי חולה מאוד מאוד.
אה. היא הקיאה את הנשמה
ולמטה בתאים אי אפשר להיות בגלל הסירחון.
אז. אה. אני קשרתי אותה לפני חדר המכונות.
איפה שהיה החום מלמטה.
מ-המ.
וקשרתי אותה ככה שהיא לא יכולה להש.
להישטף לים וככה היה הלילה ואחר כך הים נרגע.
התקרבנו לפלסטיין. אנשים שמחו.
מה זמן הפלגתם בערך?
אנחנו הפלגנו כ-5 ימים.
מ-המ.
מ. אה. מרסיי. הים נרגע.
אנשים שמחו. שרו וראינו את הכרמל והגענו לחיפה.
יש לך מושג כמה אנשים הייתם באונייה הזאת. בערך?
אהה. אני. יכול להיות אפילו 150.
מ-המ.
אהה. ממז. מרכז אירופה.
מזרח אירופה. אונייה קטנה.
‮בטרקלין יושבים פקידי ה-‭immigration‬ האנגלים.‬
כן. אוקיי. אה-הא.
והם מבקשים לראות את התעודות.
לפניי בן אדם פולני
והוא לא יודע איפה הד. איפה הוויזום שלו.
בכל אופן. אנחנו הראינו את הוויזו.
את הדרכון וקיבלנו חותמת שלהם שאנחנו יכולים להמשיך.
אנחנו הולכים ממול. מרחק של 3 מטר.
שם יושבים פקידי הסוכנות. " [משובש] " (יידיש).
כאן אתם יכולים.
להגיד את האמת.
לספר את האמת.
מ-המ.
מה. אנחנו. אה. אה. אה.
נופלים ב. ב. במלכודת הזאת?
אנחנו התעקשנו. "אנחנו תיירים".
טוב. בסופו של דבר ראינו שזה בסדר.
הביאו אותנו למקום ברחוב. אה. המלכים למעלה.
אה. אצל. אממ. הראולי ושם קיבלו אותנו מאוד יפה.
כן. אה. זה. דיברו יידיש. כן?
[משובש] (יידיש) וכל זה.
שם היינו. אה.
יומיים והסתתרנו ובלילה היה נדמה לי יום בלפור.
היו פיצוצים בעיר משהו.
מ-המ.
2 בנובמבר. ב-3 בנובמבר משהו יצאנו עם תעודות. אה.
של פלסטיין שלא הבאתי ושכחתי להביא
‮ואני הייתי ‭laborer‬ פועל‬
‮ואשתי הייתה ‭nurse‬ וכתוב שם בהחלט.‬
אה. אה. מי שיש לו את התעודה הזאת.
זה לא נותן הוכחה שאתה נכנסת בצורה.
אה. לגאלית לפלסטיין.
נסענו מהעיר חיפה לעיר תל אביב.
זה היה חוויה בלתי רגילה עם אוטובוס כזה ישן.
כמו שאתה רואה בסרטים והגענו לדוד של אשתי.
שען. אהה. שמוליק לוסטיג.
רחוב בן יהודה. אה. 62 תל אביב.
שמוליק ורוזה והם. אה.
זאת אומרת. הם היו צריכים להיות.
להתפלא איך אנחנו הגענו.
לא. ה. הגענו.
טוב. שלחנו מברקים שהגענו ואני זוכר ש.
אה. אמא של אשתי שלחה מברק באורך.
אה. מלא. כן.
ש. שמחנו בצורה זה וזה והורם.
וההורים שלי שלחו מברק קצר.
ההורים שלך נשארו בהולנד.
כן. כן. כן.
ואז היה בחודש נובמבר 1947 ואנחנו עשינו.
אה. בניגוד למה שמדובר בעל פה בצרפת.
שאנחנו באים כולנו לקיבוץ נען.
למה לקיבוץ נען?
כי יש שם במחנה סאן ז'רום היה שליח מהסוכנות.
מ-המ.
לולו בסר. שאמר שקיבוץ נען
זה הקיבוץ הכי טוב על פני כדור הארץ.
עכשיו. קיבוץ נען היה קיבוץ מאוד מיוחד.
שם היו אנשי רוח בלתי רגילים. כן?
‮אה. ק. קסניה. דוד זהבי. ‭you name it‬.‬
מ-המ.
עכשיו. בכל אופן. אנחנו החלטנו. ננסה.
אבל. אה. עליזה ואני החלטנו קודם לסתוסות. להסתובב.
ל. להנות מהחופש ונסענו ל.
קריית אתא. כפר אתא דאז לבקר. אה.
קרובת משפחה רחוקה. אבל היא קיבלה אותנו יפה
ועוד משפחה מאשתי שגרה בעיר. ברחוב מסדה. אה.
ונסענו אפילו לחפש קיבוץ.
היינו בסוכנות ואמרו לנו: "ת. תסעו לקיבוץ. אה. חוליות.
שם יש הולנדים" והיינו בטבריה ואפילו היינו בירושלים.
אה. עיר הקודש ואנחנו רוצים להיות ב. אה. כותל המערבי.
הלכנו לעיר העתיקה. הסתובבנו והלכנו לחלק הערבי.
חלק המוסלמי ושם בא איזה בחור עם חרב שעצר אותנו.
ובכל אופן. אה. בסופו של דבר מצאנו את הכותל המערבי.
ויהודי אחד. אה. אה. אה. שם.
אה. פתק. איפה שהוא גמר להתפלל והוא בעד. אה. אה.
תשלום של רבע פאונד. הוציא אותנו מעיר עתיקה.
הראה לנו כל מיני דברים והגענו לעיר. החלק היהודי.
ובסופו של דבר. אה.
הגענו לתל אביב בחזרה וב-29 בנובמבר.
ביום החלטת האו"ם. היינו לפני בניין הארץ.
זה היה מאוד מרגש ושם שמענו את השידור הרדיו עם כל הקהל.
מ-המ.
כן? זה היה מאוד מרגש.
כן.
ושם דיבר. דיברנו עם.
עם כל מיני אנשים. סתם אנשים.
למחרת נסענו לקיבוץ נען.
אבל אז כבר היו יריות באוטו.
מ-המ.
וכעסו עלינו.
"איפה הייתם כל החודש?"
טוב. בסופו של דבר.
אנחנו ראינו את העיר העתיקה אז קיבלנו עונש.
לא קיבלנו חופש עלייה.
חופש עלייה אנשים אחרים קיבלו.
אבל אמרו: "כרגע יש מאורעות בארץ.
אתם ממילא לא יכולים לנסוע. אתם. אהה. נו.
תורמים את החופש עלייה בחפירת. אה. תעלות קשר".
אז אנחנו גם חפרנו תעלות קשר.
מ-המ.
אז היינו בקיבוץ נען ושם היינו.
אהה. חלק גדול של חלק ה.
של. אממ. מלחמת השחרור. אה.
אתה היית במסגרת צה"ל אחר כך?
לא. לא. אני לא הייתי במסגרת צה"ל.
לא גויסתי. אני עבדתי בדיר צאן.
מ-המ.
אשתי. אה. אה. לא. אשתי. ה. החברה שלי.
היא עבדה בבית ברל איפה שהיו ה.
בית ההחלמה של הפלמ"ח והיא קיבלה שם הכשרה בניקיון.
אה. מא' עד ת'.
היא עבדה שם קשה וראינו שיירות וקיבלו את ה.
כאשר הנשק הצ'כי הגיע.
אני זוכר אבל אני לא. לא. לא גויסתי.
עבדתי ב. בדיר צאן בחליבה.
בנען.
בקיבוץ נען.
עכשיו אה. אנחנו. לא.
היה לנו קשר עם הולנדים אחרים שהיו.
אה. בעצם. בקיבוץ. אה. משמר ה. ה. ה. אה.
לא. בקיבוץ. אה. על יד. ברמת דוד. היה.
אה. על יד רמת דוד.
הם היו בקיבוץ על יד רמת דוד
והם נשלחו לחיזוק לקיבוץ גזר. אחרי התקפת הלגיון.
באו לקיבוץ גזר ו. היה לו קשר ואנחנו רצינו להצטרף אליהם.
כי הכוונה הייתה שהגרעין ההולנדי
הולך להקים קיבוץ חדש בארץ.
כמו חוליות. עם גרעין הולנדי.
אממ. אנחנו אמרנו בקיבוץ נען.
שאנחנו רוצים להצטרף לקיבוץ. אה. גזר.
אז אמרתי: "אה. רגע. רגע. זה לא בא בחשבון. בגלל.
למרות היה שם התקפה של לגיון.
הם מצב קשה אבל זה חבר הקבוצות ואנחנו קיבוץ המאוחד.
זה אתה יכול ללכת רק ל.
לקיבוץ. הקיבוץ המאוחד. תסעו לגעתון וכל זה".
צפונה.
צפונה. אנחנו אמרנו: "לא.
אנחנו רוצים ללכת מה שאנחנו רצינו".
אז אנחנו אמרנו לחבר'ה. מ. אה.
חברים שלנו. אשר בקיבוץ גזר.
"תשלחו משאית ל. לאסוף אותנו".
האלה ביקשו את זה מקיבוץ גזר וה.
אנחנו עמדנו עם החפצים שלנו בחוץ ואנשים מקיבוץ נען.
שהיו אנשים. אה. יוצאים מן הכלל.
אמרו: "מה. מה קורה? מה אתם בורחים?"
ואז היינו צריכים להגיד שאנחנו רוצים להסתלק.
זה התגלה ובסופו של דבר העבירו אותנו לקיבוץ גזר.
גם אני הייתי בקיבוץ גזר ועבדתי בדיר צאן ו. ה. כמ.
כמו שהיחסים עם קיבוץ נען היו טובים ונחמדים.
בקיבוץ גזר היחסים לא היו טובים.
מכיוון שהקיבוץ מאוד נחלש והאנשים בקי.
בחברה בגרעין ההולנדי היו כמה מאכערים.
שרצו. אה. לקבוע דברים.
אני זוכר שהיה ויכוח על. אה.
מסלול אסיפה. א. א. איסוף האשפה או. ת.
או יום. מתי שצריך לעשות את זה.
אז המרכז המשק אמר: "תגיד לי.
אתה קובע כאן או שאני קובע?"
כן? בכל אופן. אהה.
לא התייחסו אלינו כל כך יפה ורצינו לצאת
ואנחנו יצאנו למה שנקרא אז עצמאות ב.
אהה. בן שמן. בבית ספר הריק.
זה עמד ריק בבן שמן ושם היינו הגרעין ההולנדי
ואנחנו אפילו אז קלטנו הולנדים מהאונייה.
שלחנו אנשים מנמל. אז צעקו לחבר'ה באונייה.
"אם אתה לא רוצה להתגייס. תגיד שאתה הולך לקיבוץ ל.
ל. ל. לבן שמן" וקיבלנו.
אני לא רוצה להגיד על אספסוף.
קיבלנו כל מה שבא ליד לקיבוץ.
היה שם אחד אפילו. אהה.
מתאגרף. מתאגרף יהודי.
מ-המ.
ושלחו אותי ל. ל. למתורגמן.
למכבי בתל אביב אם הוא יכול שם להתפרנס.
אה-הא.
משהו.
תגיד.
בכל אופן. אנחנו בקי.
ב. ב. אה. בן שמן היינו צריכים.
מבן שמן עברתם אחר כך לגליל?
אה. זהו.
[משובש].
עכשיו בבן שמן היינו צריכים להתפרנס.
כמה זמן הייתם שם?
אה. אנחנו היינו שם. אה. כמה חודשים.
מ-המ.
כמה חודשים.
באותה. אהה. באותו פרק זמן היינו צריכים להתפרנס
וחלק מאיתנו עבד אצל בלסקי שגידל. אה.
מלפפונים והיינו צריכים עם טוריה לסגור ולפתוח תלמים
ואנשים עשו את זה לגמרי לא רע.
אבל היות וזה קיבוץ. אה.
יום אחד שלחו אותי להחליף ולא קיבלתי הכשרה
בדיוק איך לעשות את זה
ועשיתי בלאגן גדול ושלחו אותי הביתה.
כי המים זרמו בכל השטח.
אה. התוכנית להקים קיבוץ הולנדי נכשל.
אה. אנחנו רצינו לעשות את זה יחד עם גרעין צ'כי מגניגר.
האנשים מהגרעין הצ'כי. האנשים הח.
החשובים. המרכזיים.
אה. הביאו את ההורים שלהם מצ'כיה
ובאו למסקנה שעדיף להישאר בקיבוץ גניגר המבוסס.
מ-המ.
ומה שללכת זה. אז הם התפרקו.
גם הגרעין שלנו לא היה מי יודע מה
והוחלט שאנחנו הולכים לחזק קיבוץ או מושב.
חלק מהאנשים הלכו ל. אה.
משק משותף לרמת. ר. רמת נפתלי. חלק הלכו ל.
אה. למושב. להיוגב וחלק חיפש קיבוץ
והיינו צריכים ללכת או לגבים או לעוד איזה משק שם
בפרוזדור ירושלים או להחושלים. אשר קרוב לראש פינה.
אז נסענו להחושלים ואני הייתי בקבוצה השנייה
והאלה שחזרו מהביקור הראשון.
כבר סיפרו שיצאו מגדרם לארח את ה.
אה. את. את האנשים שבאים לחזק.
מ-המ.
ואני בקבוצה השנייה. אה.
לנתי באיזה חדרון של. אה.
3 מטר על 3 מטר שאנשים פינו
ובבוקר ראיתי שיש חלק מהאנשים ישבו. י.
ישנו ב בגורן והתרשמנו מאוד מהקיבוץ הזה
והוחלט להצטרף לקיבוץ ע. לקיבוץ החושלים.
לקבוצת החושלים ואנחנו באנו לשם בסוף אוקטובר. אהה. 47'.
באנו לשם וההולנדים שבאו לחזק. אנחנו.
אה. שאלו מה אני יודע לעשות ו.
אה. לא היה מקום ברפת ו.
אה. גייסו אותי לעבוד בדיר צאן.
נעשה שוב הפסקה פה.
בסדר.
כן.
[כך במקור]
כן. שבהתחלה עבדתי בדיר צאן.
עכשיו. אה. עבדתי שם 5 שנים
והיה שם איזה יעני שביתה של האחראי שלא באו לקראתו.
אז. אה. גייסו אותי.
אבל. אה. עבדתי שם 5 שנים
עם כל מיני הרפתקאות של הימים האלה.
אה. ב. אשתי. ל. כן. אנחנו כבר התחתנו בקיבוץ. אה.
אה. נען. כן?
היא עבדה ברפת.
באיזו שנה? באיזו שנה התחתנת?
אנחנו התחתנו ב. אה. מאי 48' ועלי.
עם עליזה. כן?
עם עליזה. כן.
עכשיו. אותו. אה. בה.
מדריך בית חלוץ. נתן מגן מוכנדוף.
הוא היה אחד העדים ומהתמו.
מהחתונה. מה. מה.
היה שם איזה מסיבה קטנטונת. קטנטונת.
לא. אה. קיבלתי שום תמונה. אין שום דבר.
יש לי את ה. את ה. את ה. איך אומרים?
אממ. את התעודת נישואים ואת הכתובה.
עכשיו. בכל אופן. אה. היות ולא היה מספיק. אה.
מרעה בקיץ על הטרסות מסביב עמיעד.
לקחו את העדר בנדידה
בשדות של קיבוץ עמיעד באזור איילת השחר.
מ-המ.
והקימו שם איזה. אה.
דיר ארעי ואפילו חלבו שם ושמו את החלב ב.
ב. במים של. אה.
של מים זורמים והעבירו את החלב באוטובוס.
אבל בכל אופן. אה. בבוקר. לפני שיוצאים לעבודה.
אממ. היה במטבח. הכינו סנדוויצ'ים.
אז איזה אחד אומר: "אתה מעמיעד?"
"כן" "ה. היה לכם הרבה חציר במתבן?"
אז אמרתי: "רגע אחד. מה זה היה?"
"מה. אתה לא יודע? כל המתבן נשרף".
עכשיו. החברה שלי היא.
אש. אה. אה. חלבה בלילה והיא קמה מ.
היא גמרה לחלוב את הפרה.
היא קמה והיא רואה אור קרוב.
אז היא חשבה מה זה? אורות מטבריה או משהו?
התברר. היא ראתה את השריפה במתבן.
מ-המ.
הראשונה ואז החבר השני שעבד איתה.
הוא מיד זרק את הדלי ועשה "ת. תתחילי לצלצל.
להעיר את החברים" ואלה היו דברים מהתקופה הזאת.
עבדתי 5 שנים ב. בצאן ואז. אה.
גייסו אותי לרפת. אממ. ושם נהפכתי לאחראי בתקופה מ.
מ. מהירה מאוד כי ה.
המנ. המנהל הרפת הוא נסע לחפש. אה. עגלות והייתה אוט.
תאונה באוטובוס והוא הלך לאשפוז בבית חולים.
לא. מישהו צריך לחלוב בלילה ונהפכתי לאחראי על הרפת הקטנה
ובאותה תקופה הגדילו את המקום.
מ-המ.
כלומר את ה. חלק. חלק מהמקום הוציאו החוצה.
זה נקרא ה. ח. חדר איפה ששטפו את הכדים ואת המקום
איפה שערבבו את החומרים לעשות. אה. מקום מרו. מרוכז.
כן.
ורצו להקים שם מקומות לפרות.
אז האחראי על הבניין שהבחור.
הבן אדם הזה נפטר לפני שנתיים. הוא היה. אה.
דמות מרכזית בקיבוץ. הוא אמר. שם יהיו 10 פרות
ואני הייתי כ. אה. אה. חדש ו. וזה ולא היה נראה לי.
אז הלכתי לבחור הזה שאז שסיפרתי שזרק את הדלי.
הוא אח. אז עבד כבר בהנהלת חשבונות.
אז הוא אמר: "תראה.
הוא אומנם אחד האבות המייסדים של
הקיבוץ והוא אחראי על הבניין.
אבל הוא צריך לבצע מה שאתה קובע כרפתן"
והכנסנו בכל צד במקום 5. 4 פרות.
מ-המ.
וכאשר ש. אחרי שגמרו את זה.
אז בקושי יכולנו לעבור עם מריצה.
כי הפרה לא עומדת כמו.
כן.
‮‭dummy‬. היא מוציאה את הצוואר. בכל אופן.‬
כמה שנים עסקת ברפת?
10 שנים.
10 שנים היית רפתן.
הייתי רפתן.
מ-המ.
ובמלחמת. אה.
אתה כל הזמן בקיבוץ עמיעד. נכון?
כן. כן. כן.
[משובש].
אני לא עזבתי. לא הייתי בשליחות ולא הייתי בשנת חופש.
מ-המ.
וגרתי בקיבוץ עמיעד. אה.
ועברנו מאוהל לצריף.
מצריף לצריף יותר טוב
לשיכון מה שנקרא שיכון משק של חדר ומקלחת.
ואחרי זה לאט לאט שיכון ותיקים.
שיכון ותיקים. אה. יותר טוב.
מ-המ.
וכל פעם עשו שיפוצים
ועכשיו אני גר בחלק המזרחי של הקיבוץ ואני מ. מאוד מרוצה.
כמה חברים יש שם?
אה. יש. אה. על הנייר 220 חברים.
מ-המ.
אה. הקיבוץ עבר ב-5 שנים האחרונות הרבה שינויים של הפרטה.
שמישהו יכול לטעון שזה כבר לא קיבוץ בצורה הקלאסית.
אלא זה דומה יותר לכפר.
אה. בכל מקום בעולם שאתה מקבל. אה. הכנסה.
משכורת ואישה מקבלת משכורת ומישהו מבוגר מקבל.
אה. אה. דמי גמלאות.
אני מקבל מהולנד ואין לי. אה. מה להתלונן. כן?
עכשיו. אתה משלם על שימוש ברכב. על מה.
[משובש].
שאתה קונה ב. חנות מכולת.
מ-המ.
על האו. האוכל בחדר אוכל וכך הלאה.
תגיד לי. כמה ילדים יש לכם?
אה. לנו. אה.
לך ולעליזה. שיהיו בריאים.
נולדו 3 ילדים.
ש. שמותם?
אה. תמר. הבכורה. היא נולדה ב-1951.
כן.
אחרי ש. אה. לאשתי הייתה. אהה. הפלה.
היא עבדה קשה מידי פיזית.
מ-המ.
בדיר צאן. סחבה דברים ואולי אני אשם גם בזה ו. אה.
אחרי 51'. ב-5 באפריל 55'.
נולד הבן. ארנון. שהוא עכשיו עדיין חבר קיבוץ עמיעד.
מ-המ. גר אתכם.
גר איתנו והוא עוזר לנו הרבה.
גם הבת היא. אה. מאוד עו.
עוזרת והבעלה ויש לנו בן שלישי
שנולד ביוני 59' והוא התחתן.
אה. ב-1987 עם אחת המתנדבות מדנמרק והוא גר בדנמרק.
מה שם הבן?
הבן חגי.
מ-המ.
הוא גר. חגי הוא גר בדנמרק.
יש לו. יש להם 2 ילדים ש. אה. אה. נימולו. כן?
והיא ר. רצתה ו. אממ.
אה. הם חשבו לבוא לישראל. אבל בסופו של דבר. לא יצא.
מ-המ.
מזה כלום. האישה מאוד מפחדת. כן?
היא לא יהודייה אבל היא מאוד מפחדת.
ומאז אינתיפאדה לא ביקרה בכלל בישראל.
כמה נכדים יש לך בסך הכל?
אה. 9.
מ-המ.
זה 4 אצל ארנון.
מ-המ.
הבן הבכור של ארנון בצבא.
הוא עשה עכשיו חצי שנה בצבא.
יש בת שנולדה ב-1990 ויש תאומים שנולדו באפריל. אה. 1994.
יש לך את התמונות שלהם?
יש לי תמונות. יש לי תמונה.
אז כשנראה את התמונות.
תאמר גם את השמות של הנכדים. בסדר?
כן.
תזכיר גם את השמות.
אבל אין לי ה. אין לי ה. של דנמרק. אה.
אני חושב שלא הבאתי תמונה.
אין. אז אין.
אז אין אין.
עוד שאלה הייתי רוצה לשאול.
כן.
השם דרומי.
כן.
הוא ודאי לא השם המקורי שלך.
לא. לא. הוא תורגם. תרגום.
הוא תורגם. מה היה השם המקורי בהולנד?
פאנזאודן.
מ-המ.
כלומר. אה. תראה.
אה. י. קיבלנו פעם איזה ביקור של בן. של בן דוד.
מ-המ.
והוא בא מאוסטרליה. הוא הביא עץ המשפחה.
עץ היו. יוחסין. קוראים לזה כן?
מ-המ. אילן יוחסין.
אילן יוחסין וזה מתחיל ב-1704.
מה אתה אומר?
כן. אה. וב-1999 הזמינו אותנו לחגיגה של 250 שנה שקיימת.
אה. חברת המסחר פאנזאודן.
מ-המ.
לפי ה.
יפה.
אה. אה. לפי הארכיונים.
כן.
עכשיו. בזמן נפוליאון שהצרפתים כבשו את הולנד.
הם קבעו שאנשים צריכים.
אה. ל. אה. לקבל שמות משפחה ואז. אה.
מאות הולנדים. אה. בחרו שם באיזה כפר שבאו.
כלומר. מרעננה. מטבריה. ממטולה. מזה.
ועכשיו או שאנחנו. הסבא. סבא.
סבא לא ידע או שהוא לא רצה להגיד.
הוא אמר: "אנחנו באים מהדרום" מה שמתאים שהמשפחה.
מ-המ.
גרה בצפון.
מ-המ.
ויש הרבה פאנזאודן. אה. הרוב יהודים.
כן.
ואני פשוט תרגמתי את זה.
יפה.
ו. כי.
טוב.
אמרו פאנזיידן וכתבו את זה עם פעמיים י'.
כתבו את זה עם א'. י'.
כתבו את זה עם. עם ס'.
כתבו את זה עם ז' וכך הלאה ואז תרגמתי את זה ודרומי.
דרומי יכולים ל. ל.
להגיד ב. ב. ב. בכל יוצאי גרמניה. יוצאי. אה.
מ-המ.
פולין. כל אחד יכול להגיד. אה. דרומי.
יפה. טוב. אברהם.
אני חושב שבזאת אנחנו יכולים לסיים את הראיון.
אני רוצה להודות לך מאוד מאוד שבאת לספר את סיפורך.
אני מאחל לך בריאות טובה.
כן.
והרבה הרבה נחת מהצאצאים לך ולאשתך.
כן.
יישר כוחך.
תודה. אז אני רוצה ל. לסיום.
רק להגיד מילת תודה למוסד יד ושם.
שנתנו את האפשרות שאני יכול לספר את הסיפור.
למשה נאמן ולמיקי שכאן עזרו לבצע את המלאכה.
תודה.
בבקשה.
רק רגע. אתה לא יכול לש. [כך במקור]
התמונה למעלה. אני בין סבא וסבתא.
ההורים של אימי. הייתי בן שנתיים אולי.
שמות.
אה. בנימין ליון וקלרה ליון ונרס.
בנימין ליון. הם גרו. אה.
קודם בכפר. עיירה קולינבורך ואחר כך ברוטרדם.
תמונה של חתונה של הוריי.
חירה פונזיידה עם סופיה ליון.
בצד של אבי עומדת. אה.
אחות של אימי.
בצד של אימי עומדת גיסה של אבי.
שמם?
זה אני לא זוכר.
אני מתאר לי ש. זה צריך להיות בשנות ה-20 של ה.
המאה הקודם. כי אני נולדתי ב-1925
ונדמה לי שפעם סיפרו שאימי הייתה.
היה ילד שנפטר. אה. מהר.
תמונה של הסבא שלי בנימין ליון.
איש דתי שהוא. אה. יושב ואומר תהילים.
תמונה של בית ספר. אני מניח כיתה ב' או ג'.
אני בשורה הראשונה. השני מצד שמאל.
על ידי הבחור שמחזיק את הרגליים.
בלונד. בלונדיני. כפי מה שמסרו לי.
‮הלך אחר כך לשרת את הגרמנים ב-‭S.S‬. ואני.‬
אה. הלכתי ל. דרכ. דרך אחרת.
תמונה שלי עם. אה. דוד שחינך אותי.
תמונה בסטודיו של צלם והתמונה
השמאלית היא תמונה ש-1937 שהייתי בן 12.
תזכיר את שם הדוד.
הדוד. קוראים לו יוסף פונזיידן.
דוקטור יוסף פונזיידן.
מורה גימנסיום ובית ספר תיכון בשפה הגרמנית.
תמונה שלי על חמור בשפת הים בסקייבליגן הולנד.
משמאל לימין. דוד. אח של אימי.
על ידי אבי ובצד ימין דוד יוסף.
האיש איפה שגרתי בביתו במאסטרכט.
אח שלי בנימין. אה. אשר. אה.
נשלח לסוביבור כאשר.
אה. ב-1943 כאשר הוא היה בן 16.
תמונה שלי בזמן המלחמה.
אני לא יודע בדיוק איזה שנה אבל.
אה. זה מה שנשאר.
תמונה של בן דוד חיל.
מיכאל ואני כאשר עשינו טיול באופניים זוגיים
דרך חלק של הולנד ב-1943 בזמן הכיבוש הגרמני.
תמונה של בן דוד שלי.
מיכאל. הוא נקרא חיל.
אשר עשה מאמצים גדולים לנסות
לשחרר את אח שלי בן ממחנה ווסטרבורק.
תמונה של הזוג סיברן וילצ'ה [משובש] (הולנדית).
סיברן [משובש] (הולנדית).
מורה בית ספר עממי על בסיס דתי בסנט יוהנסחה.
הבן שלהם. חרבן.
הגיע לקנדה ואני.
אה. חושב לבקר אותו בעיר אדמונטון.
תזכיר שהזוג הזה הסתירו אותך.
אה. הזוג הזה הסתיר אותי במשך.
אה. שנה וחצי.
תמונה של המשפחה שלי בקיבוץ עמיעד.
כאשר היו לנו שני ילדים.
בינינו למעלה תמר שנולדה ב-1951 ולמטה
הבן ארנון נולד באפריל 1955.
אשתי עליזה והיא בצד שמאל.
תמונה מצד שמאל לימין.
אברהם דרומי. חבר קיבוץ עמיעד.
באמצע אבי שחר תושב גבעתיים.
בצד ימין הבן שלי השלישי חגי דרומי אשר היגר לדנמרק.
תמונה של 17. אה.
אנשים. אה. שבט. אה. דרומי שחר.
בצד שמאל אשתי.
על ידה יושבת בתי על הברכיים שלה הנינה רונה.
יש שם. אה. מעל הראש של אשתי הנכד אורן.
הוא משרת עכשיו בצבא.
יש שם. אה. נכדים. נכדות.
החתן. חברים וזה תמונה שעשינו בפסח השנה בקיבוץ עמיעד.
חסרים ה-4 אנשים ממשפחה בדנמרק ונכדה אחת בלוס אנג'לס.
Testimony of Avraham Jacob Van Zuiden Daromi, born in Hoogeveen, 1929, regarding his experiences in the Netherlands, in various hiding places and using a false identity Childhood and family background; education; community life; arrival of refugees from Germany; displays of antisemitism. German occupation, May 1940; move to Nijmegen; yellow badge; hidden by a non-Jewish woman; move to the northern Netherlands; hidden by a Protestant minister; hidden by a religious Christian teacher; assumes a false identity; life in Amsterdam; arrest; evades detention; hidden by a Catholic family; disguise as a Protestant youth; move to Friesland; agricultural labor; liberation. Return home; studies; drafted into the Dutch Army; joins aliya training; aliya to Eretz Israel, 1947; absorption.
LOADING MORE ITEMS....
details.fullDetails.itemId
5417725
details.fullDetails.firstName
Avraham
Jacob
Yaakov
details.fullDetails.lastName
Dromi
Zuiden van
details.fullDetails.dob
12/08/1925
details.fullDetails.pob
Hoogeveen, The Netherlands
details.fullDetails.materialType
Testimony
details.fullDetails.fileNumber
12570
details.fullDetails.language
Hebrew
details.fullDetails.recordGroup
O.3 - Testimonies Department of the Yad Vashem Archives
details.fullDetails.earliestDate
17/05/05
details.fullDetails.latestDate
17/05/05
details.fullDetails.submitter
VAN ZUIDEN
details.fullDetails.original
YES
details.fullDetails.numOfPages
34
details.fullDetails.interviewLocation
ISRAEL
details.fullDetails.belongsTo
O.3 - Testimonies gathered by Yad Vashem
details.fullDetails.testimonyForm
Video
details.fullDetails.dedication
Moshal Repository, Yad Vashem Archival Collection
banner.documents.disclaimer